יצא לכם לראות סרטון יוטיוב ממש ביזארי ולתהות מי מבלה את זמנו הפנוי ביצירה של דברים כאלה? התשובה היא קייטי מיטשל. היא סטודנטית לקולנוע לעתיד שחולמת להיות גרטה גרוויג או סלין סיאמה אבל בינתיים מעלה לרשת סרטונים קצרים פארודיים ומטופשים שברובם מככב הכלב שלה. האסתטיקה יוצאת הדופן שלה מורכבת בעיקר מקולאז'ים ושרבוטים ילדותיים אבל עשויים בטעם והיא שמה את ההומור לפני הכל. כל זה נכון גם לגבי הסרט שעוסק בה, "משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות". זו קומדיית מד"ב מקורית באנימציה מלאת סגנון שהיא גם סיפור משפחתי קטן. בקיצור, זה כל מה שאני אוהבת ולכן חיכיתי לסרט הזה בקוצר רוח, בעיקר מאז הטריילר הנהדר.
בעצם, הסרט לא עוסק רק בקייטי אלא במשפחה שלה, משפחת מיטשל (אתם רואים את השם, אני לא צריכה להסביר לכם). חוץ מקייטי המשפחה כוללת גם את ארון, האח הקטן שאובססיבי לדינוזאורים; לינדה, האמא שמשתדלת מאוד לתמוך בשני הילדים המוזרים שלה ולהבין אותם; ריק, האבא עם הנטיות הבומריות שאפילו לא מנסה; ומונצ'י, כלב פגום. כמו שעוד ניתן לנחש משם הסרט, הוא עוסק במלחמה מול מכונות – ספציפית, בפעם ההיא שמשפחת מיטשל יצאה לנסיעה ארוכה כדי להביא את קייטי לקולג' החדש שלה ובדרך התחילה אפוקליפסת הרובוטים והמיטשלים הפכו למרבה חוסר המזל לתקווה היחידה של האנושות. לצד כל ענייני הצלת העולם, הסיפור עוסק גם ביצירת גשר וניצנים של הבנה בין קייטי לריק שעד כה מערכת היחסים ביניהם הייתה מנוכרת כמו מערכות היחסים בין הרבה אבות לבנות הזומריות שלהם. למרות ששני הצירים של העלילה נסמכים על אבני הבניין המוכרות של סיפורים מהסוג הזה, הם עשויים בצורה מופתית וגם משתלבים היטב – אם כי הקו האפוקליפטי מטופל יותר טוב מהסיפור האישי שגובל בקלישאה אבל עובד בעיקר בזכות ההקשר. בסך הכל, מדובר בסרט מצחיק לאללה, שמלא גם באקשן טוב ובדמויות מגוונות – כמו גלגול מודרני של "משפחת סופר על" אבל אפילו יותר טוב, אם אתם יכולים להאמין לזה.
הקאסט של "משפחת מיטשל" מלא בכשרונות קומיים מופלאים, חלק גדול מהם כוכבי "SNL" בעבר ובהווה. אבי ג'ייקובסון בתפקיד הראשי חמודה מאוד אבל דני מקברייד ומאיה רודולף בתור ההורים קצת מאפילים עליה. הצלע החלשה יותר בתא המשפחתי המרכזי היא ארון שמדובב על ידי יוצר הסרט, מייק ריאנדה. הוא משעשע, אבל הוא ממש לא נשמע כמו ילד בן עשר או כמו קרוב משפחה של השחקנים האחרים והיה עדיף לו ללהק שחקן מתאים יותר. זוכת האוסקר אוליביה קולמן נותנת הופעה לא פחות ממושלמת בתור פּאל, לא הכלב של ארתור אלא הנבלית הראשית של הסרט שהיא הכלאה בין סירי להאל 9000. מאוד נהניתי גם מפרד ארמיסן ובק בנט, שמשחקים זוג רובוטים דפקטיביים שהרגישו לי כמו מחווה נרחבת לאחד החיקויים האהובים עליי ב-"SNL" בשנים האחרונות – הבנים של דונלד טראמפ.
הסרט הופק על ידי פיל לורד וכריס מילר, שהחליטו לקחת את ההצלחה העצומה שלהם ולעשות איתה את הדבר הכי טוב שאפשר – להשתמש בה כדי לטפח יוצרים מוכשרים וחדשים. במקרה הזה הם פרשו את חסותם על מייק ריאנדה וג'ף רואו, תסריטאים לשעבר בסדרה המצוירת "גרוויטי פולס", שכתבו וביימו את סרט הביכורים שלהם תחת כנפיהם של לורד ומילר. למרות שמדובר בפרוייקט אישי עבור ריאנדה אפשר לראות את ההשפעות של המנטורים שלו על התוצר הסופי – הסרט מתאפיין באותו הומור יצירתי ויזואלית ומלא אירוניה שאנחנו מכירים עוד מימי "גשם של פלאפל", ובאנימציה ייחודית ומושקעת כמעט כמו של "ספיידרמן: ממד העכביש". אם "ממד העכביש" היה שיר אהבה מפורט לקומיקס, גם מבחינת הסגנון וגם מבחינת התוכן, "משפחת מיטשל" עושה את אותו הדבר עבור אמנות דיגיטלית ויראלית מהסוג שמצוי ביוטיוב. הסרט גם חוגג את היצירתיות של קייטי וגם מעוטר כולו בציורים, אפקטים ובדיחות ויזואליות מהסוג שהיא אוהבת. מתחת לכל הקשקושים האלו – שאני מאוד נהניתי מהם אבל יכולה גם לראות איך הם יעייפו אנשים אחרים – יש אנימציה פשוט מדהימה, ששוב לוקחת את הסגנון התלת מימדי ומחזירה לו את המגע האישי של אנימציה ידנית. בגזרת הפסקול, הסרט נע בין שירים מרימים לאללה שמתאימים לטעם של הדמות הראשית, לנעימות אפוקליפטיות שהזכירו לי את משחקי "פורטל". למרות הסתירות לכאורה, הסגנון של הסרט קוהרנטי לכל אורכו והאווירה לא מרגישה כמו טלאים טלאים אלא כמו שילוב הרמוני של דיסטופיה ופופ.
קשה להפסיק להשוות את "משפחת מיטשל" ל"ממד העכביש", כי קל לראות ששניהם מייצגים את הלך הרוח הנוכחי באולפני האנימציה של סוני שעיקרו (בין "מפלצת של מלון" אחד ל"אנגרי בירדס" אחר) הוא מתן חופש אמנותי לאנשים מוכשרים במיוחד שיש להם מה לחדש. אבל אף על פי ש"משפחת מיטשל" כמעט משתווה לאב הרוחני שלו מבחינת האנימציה, האקשן וההומור (באמת, צחקתי המון), הוא לא מגיע לאותו עומק רגשי ורעיוני. רוב המסרים שלו די פשוטים ולא בהכרח אומרים משהו חדש, אבל עשויים בהמון חן. למרות כמה סצנות מאיימות למדי (אני רוצה לומר שפרביז מעולם לא היו מפחידים כל כך אבל כולנו יודעים שהם תמיד היו) זה סרט שמתאים לכל המשפחה – יש לו הרבה מה להציע למבוגרים אבל הוא לא יעבור מעל הראש של פעוטות. בסך הכל זה משמח אותי שיש בסרט מסרים חיוביים גם אם לא פורצי דרך, כי היה לי חשש מהנושא הזה. הטריילר הראשון של הסרט – כשהוא עוד נקרא "Connected", לפני שנטפליקס רכשו אותו והחזירו את שמו המקורי – הדגיש במיוחד את הטכנופוביה של ריק. היה ברור לכל מי שמבין איך פיתוח דמויות עובד שהסרט לא יתמוך בגישה שלו אלא יראה אותו מתגבר עליה, ועדיין חשתי הקלה כשהסרט הבהיר שהביקורת שלו היא לא כלפי המשתמשים בטכנולוגיה אלא כלפי תאגידי ההייטק המונופוליסטיים שלא נוטלים אחריות על ההשלכות של השימוש הנרחב במוצרים שלהם. וכן, אמרתי שזה סרט של סוני, למה אתם שואלים שוב?
חשבתי שכבר התגברתי על העניין הזה לפני שנה, אבל מצאתי את עצמי שוב מתבאסת נורא על זה ש"משפחת מיטשל ומלחמתה במכונות" לא זוכה להפצה קולנועית שגרתית. כמובן, נטפליקס יביאו אותו להרבה בתים, אבל אני חושבת שבו זמנית הם גם עשויים למנוע ממנו להתקבל כסרט האיכותי שהוא באמת. זה סרט מרשים מאוד, לא רק ביחס לפרוייקט ביכורים, ואני דואגת שבגלל התזמון והפלטפורמה שבה הוא הופץ הוא לא יקבל את היחס שמגיע לו (עוד לא ראינו את המתחרים, אבל כרגע מבחינתי "משפחת מיטשל" יכול להיות זוכה ראוי ביותר באוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר). אני לא בהכרח אומרת שהבחירה להפיץ אותו לצפייה ביתית הייתה שגויה, אבל אני חושבת שאם לסוני ולנטפליקס היה קצת יותר אמון בו הם היו יכולים לכל הפחות לשמור אותו לסוף השנה. אני רק מקווה שהרווח שלנו – שזוכים ליהנות מהסרט המופלא הזה כבר עכשיו – לא יבוא על חשבון ההצלחה שלו.
רוצה להגן על כבודו של ארון
כלומר, הוא דמות לא מפותחת כל כך וחבל, אבל דווקא המשחק הקולי שלו הוא די מדויק בעיני, ויותר ספציפית: הוא חיקוי מאוד מאוד מוצלח של ג'ון מולניי, וזה איכשהו עובד נפלא עבור הדמות.
סרט די מדהים - אבל...
פשוט לא מסוגל להתמודד עם עוד אפוקליפסה. פרשתי 10 דקות אחרי תחילת המהפכה. מקווה מאד שאצליח למצוא את תעצומות הנפש ולהמשיך, כי הוא באמת עשוי מעולה.
מה שמעניין זה שעלילת הסרט מתרחשת ב-2020
אין כל אזכור לקורונה ואף אחד לא הולך עם מסיכה או מקפיד על ריחוק חברתי, מה שאומר שמדובר ביקום מקביל בו ב-2020 לא היתה כלל קורונה.
ומצד שני זה יקום מקביל שבו ב-2020 הייתה השתלטות רובוטים על העולם, לא בטוח כמה היו רוצים את זה במקום ה-2020 שקיבלנו (מה גם שבסוף כולם נשלחים לבידוד בקפסולה, כך שבעצם זה די אותו דבר).
אז טכנית זה יוצא מתאים: סרט אפוקליפטי שמתרחש ב-2020.
אני מציע שמעכשיו כל הסרטים האפוקליפטיים יתרחשו ב-2020, זו שנה מתאימה לאפוקליפסה.
כי אתה לא אוהב את קדימה
(ל"ת)
כנציגת "חובבי קדימה" האם לדעתך שתי הסצנות שוות ברמתן?
(ל"ת)
נהניתי יותר מהאחת במשפחת מיטשל.
אבל גם משפחת מיטשל יותר טוב מקדימה בכל דרך בערך, למרות שקדימה סבבה.
חוץ מזה, מאיה רודולף ממש טובה.
גם ג'וליה לואיס דרייפוס לא בדיוק דרג ב'
(ל"ת)
כפרה על ג'וליה לואי דרייפוס
אבל היא לא בדיוק נתנה לקדימה יותר מהמינימום שלה
יהיו שיגידו שזה קדימה שלא נתן לדרייפוס יותר ממינימום
וביניהם יהיה אנוכי, במה שבעצם מתקשר ישירות לתגובה הפותחת כאן.
אין תפקידים קטנים, יש שחקנים שבשלב הזה של הקריירה שלהם לגיטימי לגמרי שיבואו לדפוק צ'ק קל.
אבל אם אני חוזרת לנושא, אני חושבת שאני דווקא אוהבת את הפואנטה של הדמות בקדימה יותר. כי שם זה קשור להתפתחות האישית שלה כדמות, בניגוד למשפחת מיטשל, שבו הדמות מתחילה את הסרט כאמא מגוננת ומסיימת אותו כאמא מגוננת אבל עם וייבים של מקס הזועם. עם זאת, אני מעדיפה את הביצוע של משפחת מיטשל כי אני חושבת שבשני הסרטים מדובר בעיקר בבדיחה, ומשפחת מיטשל פשוט כתוב הרבה יותר מצחיק. ומאיה רודולף גם מבצעת את זה יותר טוב מג'וליה לואי דרייפוס שכאמור, כבודה במקומה מונח ואני לגמרי מפרגנת לה to phone it in פעם אחת.
סרט מצחיק בטירוף
בחיי, צחקתי אפילו בלוגו של סרטי קולומביה.
הפעם האחרונה שאני זוכר שצחקתי כבר בלוגו של האולפן הייתה בלוגו של האחים וורנר בתחילת סרט לגו באטמן (שבאופן מפתיע או שלא, גם הוא הופק ע״י לורד ומילר).
אבל למרות שהעיקר פה זה הצד הקומי, גם הקטעים הדרמטיים עבדו טוב ברובם למרות שהיו קלישאתיים (במיוחד סצינה בהתחלה בה האבא צופה בסרטוני וידאו של הבת שלו כשהייתה קטנה. זה אמנם מאוד קלישאתי, אבל מבוצע בצורה טובה. מצד שני, ככל שהסרט נמשך הקטעים הדרמטיים נהיו קלישאתיים יותר וקיטשיים יותר ולכן גם פחות עבדו).
אני רוצה להזכיר לטובה
גם את הלוגו של קולומביה בזומבילנד 2
קלישאות הן קלישאות כי הן עובדות.
ופה הן וואחד עובדות! ביחד עם כל החידושים הסגנוניים וסוף העולם, הסיפור הקטן על מערכת היחסים היה עשוי בצורה נהדרת ובמידתיות שלא מפריעה לכל השאר.
הדבר שהכי הפתיע אותי הוא כמה האקספוזיציה ארוכה. ממש ארוכה. הסרט בהחלט מרגיש ארוך, אבל זה משתלם בגלל החיבור והאימפקט של סוף הסרט. פשוט סרט טוב, סוחף, וממש מצחיק.
סרט טוב מאד
הביקורת השוותה אותו ל"ממד העכביש", מה שגרם לי לחשש מיידי, כי בעיניי ממד העכביש הוא סרט בינוני-מינוס ומתחרה רציני על תואר סרט האוברייטד של העשור הקודם. אבל אחרי שצפיתי במיטשלים, אני מכריז בלב רגוע: הסרט הזה טוב פי שבע מהבינוניות הנמרחת של הסרט הפלצני ההוא.
כן, יש כמה בעיות, כמו צמד דאוס אקס מכינה שצץ ברגעים האחרונים, ואיזה פספוס במעברי סצינות פה ושם (כמה סצינות נמרחות מדי, אחת – רגשית וחזקה – קצרה מדי). אבל חויית הצפיה היתה כיפית, מרגשת, מרתקת וסוחפת, ואני בהחלט אזכור את הדבר הזה במהלך סיכומי השנה.
רק להבהיר, לפני שאני שואל "????????????????"
כשאתה אומר "מאוהב", אתה מתכוון ל-?
אוי נו, אני סאקר ידוע ככל שזה נוגע לאחיות גדולות ואחים קטנים. לא כל דבר שאני אומר צריך לקחת בכזאת רצינות.
אבל למי שבכל זאת כן מחפש תשובה רצינית: היחסים ביניהם הם הכי ״כמו זוג״ שאפשר להראות בין אח ואחות בסרט מסוג כזה – הוא האדם הכי קרוב אליה מכל שאר בני המשפחה, היחיד מביניהם שהיא סומכת עליו במאה אחוז, וגם הצורה שבה הם מתחבקים ונוגעים משדרת לי ״את זה״ (וראיתי כבר זוגות של אחים ואחיות בחיים האמיתיים שמתנהגים ככה, בין אם האחות גדולה יותר כמו במקרה דנן ובין אם האח והאחות הם בני אותו גיל.) רק כדי להקדים את העליהום, אבהיר ואומר מיד שאני יודע שזה לא באמת זה, וזה לא שאני טוען חד-משמעית שלכך היוצרים התכוונו, אבל זה פשוט משהו שמורגש, כמו שביצירות אחרות זוג חברים או חברות הטרוסקסואליים לפעמים מתנהגים כמו זוג (וכבר היה פה מישהו שאמר ששתי הבנות בסרט האנימציה ההוא על הזאבים מתנהגות יותר כמו זוג לסבי מאשר כמו אחיות.) כוונת היוצרים המוצהרת ודאי קרובה יותר לערכי המשפחה וכל זה (״אתם האנשים שלי״), אבל תוסיפו לכל מה שאמרתי למעלה את העובדה שהיוצרים ממש טרחו להדגיש כמה הקשרים הזוגיים הפוטנציאליים של שניהם לא ממומשים (ספוילרים מזעריים ממש?) (היחסים המורכבים של אהרון עם השכנה ממול, קייטי שעדיין אובססיבית לאקס המיתולוגי שלה בפייסבוק, אימא של קייטי שלא בטוחה אם היא וג׳ייד סתם חברות טובות או זוג באופן רשמי) ותבינו למה זה מרגיש ככה, גם אם רק בסאבטקסט.
אקס מיתולוגי בפייסבוק?
האם בדיוק מצמצתי? ראינו גרסאות אחרות של הסרט? למה בדיוק אתה מתכוון?
לא בטוח שזה בחיפושי הגוגל שלה, יותר סביר שזה בהיסטוריית הגלישה שלה
אני לא ליד נטפליקס כרגע אז אין לי איך לבדוק אבל זה בפירוש שם, אפילו אם צריך להאט את הסצנה תמונה לתמונה.
לא בטוחה לגבי היסטוריית החיפושים שלה, אבל...
לא יודעת לגבי היסטוריית החיפוש אבל היא גם לבשה סיכה עם דגל הגאווה לאורך כל הסרט, וכשהיא אמרה בהתחלה על ההתמודדות שלה עם המשפחה היא מאד הדגישה כמה היא יוצאת דופן כביכול- לי היה מאד ברור שהיא מדברת על הנטייה המינית שלה, גם אם זה לא נאמר מפורשות
כמעט בלתי אפשרי להבחין בזה עם איך שהסרט מעוצב.
אבל כן, לאור כל העדויות הנ״ל, ככל הנראה קווירית/דו-מינית/א-בינארית.
איזה כיף שיש סרטים לכל המשפחה שגם אני ממש נהנה מהם. הוא מצחיק ממש, וגם האנימציה הייחודית שלו נהדרת. אמנם טיפה יותר מדי סצינות "משפחה זה הכי חשוב בעולם" אבל יש מספיק אקשן ובדיחות כדי לפצות על כך.
אמנם זה הוזכר קצת בביקורת, אבל אני ראיתי בסרט המון דמיון לגשם של פלאפל. שזה הגיוני בהתחשב בכך שמילר ולורד מעורבים בו, וכנראה שהיוצרים של הסרט הזה מרגישים כמוהם. כמו שם, הציר העיקרי של העלילה הוא מערכת היחסים בין קייטי לאבא שלה על רקע אפוקליפסה, כשקייטי מוכשרת מאוד במשהו אבל זה לא מה שאבא שלה מבין בו, היא מחפשת ממנו אישור אבל הוא חושב שהיא עושה טעות כשהיא לא הולכת על בטוח. וספציפית, הסצנה שבה אבא שלה צריך להפעיל סרטון יוטיוב כדי להציל את העולם נלקחה כמעט אחד לאחד מהסצינה המקבילה בגשם של פלאפל. גם סגנון ההומור בסרט מאוד מזכיר את גשם של פלאפל, ובכלל את מילר ולורד – פאנצים בכל רגע, כולל באמצע סצינות דרמטיות, אם כי באמת האסטטיקה שלהם בסרט הזה יותר מזכירה של סרטוני יוטיוב.
פרס התרגום: איזו כיתה מלמדת לין?
באנגלית, היא אומרת שככה נראה כל יום שלה, כי היא מלמדת כיתה א'.
בעברית, היא אומרת שככה נראה כל יום שלה, כי היא מורה בחטיבה.
גאוני.
same same
(ל"ת)
סרט אנימציה מרהיב.
גם עלילתית הוא יותר טוב ממה שמרגיש בהתחלה, אבל הצד הויזואלי? פשוט וואו.
שם בכיס הקטן את פיקסאר. אני מצפה לכל דבר של סטודיו האנימציה של סוני עכשיו.
הייתי קצת מנמיך ציפיות
בהתחשב בכך שהסרט הבא הוא "מפלצת של מלון 4"
אוקיי, אז הבא אחרי שיסיימו עם הפרנצ'ייז הזה
אחריו זה Vivo
וגם עליו לא הייתי בונה.
עם 11 שירים של לין מנואל מירנדה ובימוי של הבמאי של הקרודים, אני בהחלט חושב שאפשר לצפות למשהו טוב
והטיזר לא אומר כלום על הסרט, כך שאי אפשר לשפוט לפיו.
ויש כמובן גם את Wish Dragon שהופק בשיתוף עם סין שצפוי גם כן לעלות לנטפליקס בקרוב מאוד וגם נראה בהחלט מסקרן.
כך שאפשר לשים את המיקוד על סרט ההמשך היחיד שסוני אנימציה מוציאים השנה ואפשר במקום זה לשים את המיקוד על לא פחות משלושה סרטים מקוריים ומסקרנים (שאחד מהם כבר הוכח כמוצלח במיוחד) שהם מוציאים השנה.
אני לא זוכר מתי פעם אחרונה היה אולפן אנימציה שהוציא בשנה שלושה סרטים מקוריים שלא מבוססים על שום מותג קיים, זה ללא ספק אמיץ מצדם.
מדובר באולפן שעד כה לא ממש רצה לקחת סיכונים שכאלה והעדיף להוציא המשכונים וסרטים מקוריים שמבוססים על מותגים שהילדים אוהבים (אימוג׳י, אנגרי בירדס, דרדסים, צמרמורת, ספיידרמן). כך שבשביל אולפן כזה להוציא בשנה אחת שלושה סרטים שלא מבוססים על כלום זה בהחלט צעד אמיץ שמראה שאולי הם בכיוון הנכון להפוך מאחד מאולפני האנימציה הגרועים ביותר לאחד הטובים ביותר.
אם אתה רוצה ללכת רחוק יותר
טכנית "מעל ומעבר לירח" הוא גם בהפקה של סוני.
מה?
איזה קשר יש למעל ומעבר לירח לסוני אנימציה? אפשר מקור?
לא שמעתי בשום מקום על איזשהו קשר כזה.
זה לעומת שלושת הסרטים עליהם דיברתי שהם בפירוש סרטים של סוני אנימציה.
אתה יודע
לוקח 3 שניות לבדוק באינטרנט:
אה, אז צדקתי, אין שום קשר לסוני אנימציה
מדובר בחברת בת אחרת של סוני שאמנם עבדה על רבים מסרטי סוני אנימציה, אבל גם על סרטים רבים אחרים, בעיקר לייב אקשן אבל ניתן גם למשל למצוא את ״חסידודס״ ו״מפלצות בשלג״ (השמות האידיוטיים באדיבות המפיצים בארץ) שהם בכלל של וורנר אנימציה.
כך שמדובר על מעורבות של זרוע כלשהי של סוני שלוקחת חלק בסרטי האנימציה של סוני, אבל לא של אולפן האנימציה של סוני (Sony Pictures Animation), כך שלא נראה לי שייך לכלול את זה בין סרטי סוני אנימציה.
נכון
ולכן התחלתי עם המשפט "אם אתה רוצה ללכת רחוק יותר".
בכ"א אתה תולה יותר מדי תקוות ב-Vivo. מעורבות של לין מנואל מירנדה לא מבטיחה שסרט יהיה טוב, ובטח לא "מהבמאי של הקרודים". אולי הסרט יתברר כאחלה אבל כרגע הוא נראה כמו קומדיית חיות מוזיקלית טיפוסית.
גם אני מחכה ל-Wish Dragon, ויזואלית הוא נראה נהדר. אבל כרגע ציון הימד"ב שלו עומד על 6.7 ולא מסתמן שמדובר ביצירת מופת. מקווה להתבדות. בכל אופן, עדיין שאפו לסוני על היוזמה.
מה רע בקרודים?
(ל"ת)
אגב
גם הכלב וגם קטעי אנימציה מסוימים נראו כאילו הם יצאו ישירות מסרטון של משפחת שווץ. האם בסוני צופים ביצירה של 'דין ודברים'??
לא תיארתי לעצמי שזו תהיה הביקורת העיקרית שלי נגד הסרט
בעיקר בגלל שמדובר בסרט שמגיע מהיוצרים של "גרביטי פולס" סדרה שאני לא אוהב שרוכבת על טרנד שאני ממש לא אוהב בקומדיות טלוויזיוניות מונפשות ("בואו נסחט מהצופים צחוקים בכח"), אבל "משפחת מיטשל" הוא לא "גרביטי פולס". הוא "משפחת סימפסון". זה פאקינג פרק ארוך של הסימפסונים, או לחליפין סרט שמרגיש ביותר מדי מקומות כמו רימייק ל-"הסימפסונים: הסרט".
וזה לא רע בפני עצמו, אבל פשוט מרגיש… לא יודע, מיושן? "משפחת סופר-על" שהוזכר בביקורת לקח תשתית מאוד סימפסונית בגישה שלו לדמויות, הוסיף כוחות-על לכל הסיפור ויצר משהו חדש, סרטי "ראלף ההורס" שאבו מהסימפסונים את האופן שבו סביבה היא סוג של דמות אבל לקחו את זה לכיוונים שונים מאוד מהמקור – ובשני המקרים מדובר ביצירות של במאים שצמחו בסדרה של מאט גרונינג (ריץ' מור מ-"ראלף ההורס" ערק לא-מזמן מדיסני לסוני). היוצרים של "משפחת מיטשל" אמורים להיות כבר פוסט-פוסט-פוסט סימפסונים. הם די הלכו על בטוח פה.
(כל זה מבלי להכחיש שהסרט אכן לגמרי אחלה, מבדר מאוד גם אם צפוי באותה מידה)
בתור מי שיצא לו לצפות בהרבה פרקים של משפחת סימפסון בימים האחרונים,
אני חותם שקייטי ואהרון הרבה יותר אהיבים מבארט וליסה. בארט סימפסון זאת באמת דמות ישנה, מאוסה, לא סימפטית במיוחד וגם די בריונית ודוחה כשחושבים על זה. ההורים במשפחת מיטשל גם פחות מוקצנים מהומר ומארג׳ למרות שהם כבר יותר בכיוון. כן העלילה די דומה לסרט של משפחת סימפסון אבל גם לכל סרט אנימציה אחר משני העשורים האחרונים, כך שאין פה חיקוי מדויק ומכוון. גם לגרוויטי פולס זה בכלל לא דומה למרות שאלה אותם יוצרים, פשוט כל הסרט עם דמויות אהיבות ומצחיקות אבל גנרי גנרי גנרי.
אוקי, אחד הדברים הטובים בדיסני+ זו האפשרות להשלים כל מני דברים שפספסתי בזמן אמת
ועכשיו ראיתי שם הפרק Itchy & Scratchy Land ואני ממש לא מבין איך אחרי ש-"משפחת מיטשל" יצא מאט גרונינג לא התחיל להתקשר לעורכי דין.
אולי גריינינג לא רצה שהיוצרים של ווסטוורלד (הסרט) יקבלו רעיונות
(ל"ת)
הוא בטח ניגב את הדמעות בשטרות של 100$ והתגבר על זה
(ל"ת)
הרבה זמן לא הפסקתי סרט באמצע
זה לא שהוא נורא, הוא פשוט כל כך קלישאתי, כל כך סתמי, כל כך been there done that, שבאמת לא ראיתי טעם להמשיך.
מאוד מפתיע אותי שהוא התקבל בצורה כל כך טובה.
מסכים. לפעמים אני אומר לעצמי שאני כבר לא בגיל לסרטי אנימציה ההוליוודים האלה
ואז מגיע סרט כמו נשמה שגורם לי לבחון את הקביעה הזאת מחדש.
מדוייק
"נשמה" לא מושלם, אבל לפחות הוא מנסה לעשות דברים חדשים. תן לי את השאפתנות הזאת על פני הגנריות של המיטשלס any day.
גם העלילה של סרט לגו וגשם של פלאפל (שני הסרטים באותו סגנון של מילר ולורד) היו קלישאתיות מאוד, העניין הוא בביצוע. נכון שפה היו קצת יותר מדי קטעי "משפחה זה הכי חשוב" אבל היה מספיק בדיחות בין לבין, וכמו שאמרו לפני גם האנימציה כאן היא משהו שלא רואים כל יום בסרט הוליוודי.
אבל יכול להיות שזה עניין של גיל, אני חושב שזה מהסרטים היחידים שראיתי ביחד עם הילדים שלי שנהניתי מהם, אז זה בטח משפיע.
אגב, את אחד הרובוטים מדבב קונאן אובראיין, אפילו בסצנת הקרדיטים יש תמונה של אחד מאוד כתום ( שיער, לא הרעלת קרטונין)
מעכשיו לא רק בנטפליקס
הסרט עלה לרכישה והשכרה בתרגום / דיבוב באייטונס.
זה כבר הסרט השני של נטפליקס שעולה לאייטונס, הקודם היה ״בובספוג הסרט מבצע הצלה״ שזמין לרכישה והשכרה בתרגום / דיבוב.
מעניין לאן זה מוביל.
האם נטפליקס מוותרים על הבילעדיות על הסרטים המקוריים שלהם?
בכל מקרה, אם יש לכם מכשיר של אפל ועוד לא צפיתם בסרט הנהדר הזה בגלל שאין לכם נטפליקס, אז עכשיו זו ההזדמנות.
נראה לי נטפליקס קיבלו זכויות סטרימינג
וסוני שמרו על הזכויות להפצה בספריות VOD בתשלום + בלו-ריי (שעושה דרכו אלי בימים אלה ממש. קדימה אמזון, די להתעכב).
ג'ף רו, חצי מהצמד שביים את הסרט הזה, לא מבזבז את הזמן שלו, ורוכב על ההצלחה היישר לבימוי...
סרט CGI חדש על צבי הנינג'ה? נו, טוף.
https://www.imdb.com/title/tt8589698/?ref_=nm_flmg_dr_1
בהפקת סת' רוגן ואוון גולדברג
אז נראה לי שאפשר להנמיך ציפיות אפילו פחות מ"נו טוף".
צודק,
הם סך הכל הפיקו את אחת מהסדרות הכי טובות בכל הזמנים ביחד.
ואת אחד מסרטי האנימציה הכי גרועים בכל הזמנים
ואני עוד לא ראיתי את "בלתי מנוצח", אז לא יודע אם אני חותם או לא על ההצהרה הזאת – ובהתחשב בכך שראיתי לא מעט הצהרות דומות על סדרות שאכזבו אותי מאוד, אני אחכה רגע לפני שאחתום עליה גם.
(ואם הכוונה ל"הבנים" – אז להנמיך את התואר הזה בכמה עשרות מונים).
אה, התכוונתי להבנים.
ולא חושב שיש מה להנמיך – זה בסך הכל גם הקונצנזוס לגבי הסדרה שיושבת על 8.7 מאד לא צנוע ב-IMDb. אם העמדה שלי היתה חריגה בנושא, אז אדרבא.
ולרגע שכחתי שהם גם הפיקו את בלתי מנוצח, אז תעשה שתיים מהסדרות הכי טובות בכל הזמנים (גם היא יושבת על ציון לחלוטין זהה).
בעצם, יודע מה? תוסיף גם את Future Man שהיא גם אחת מהסדרות הכי טובות בכל הזמנים (אם כי דווקא כאן זה לא הקונצנזוס לשם שינוי, אני פשוט ממש מת על הסדרה הזאת – אפילו קראתי לאחד החתולים שלי בכינוי של הגיבור הראשי).
אקיצר, אוון וגולדברג בדומה לדיימון לינדלוף צמחו, גדלו, עשו דברים מדהימים שמגמדים את השטויות שלהם.
אה, בניגוד לדיון מול מתן ולינדלוף
אני, כאמור, ראיתי את חלק מהתוצרים שלהם המהוללים ולא התרשמתי. זה שיש לזה ציונים גבוהים בימד"ב זה יפה, ואני לא אומר שהסדרה מחוץ לקונצנזוס הכללי – אבל כאן בעין הדג לא ראיתי יותר מדי שעפים על העונה השנייה שלה, למשל.
אז כן, הביטחון שלי נמוך בתוצר הזה. אני לא שולל שהוא יהיה טוב אבל סרט עשירי במותג שנחלב בצורה יוצאת דופן על ידי הוליווד של יוצרים שאחראים לכמה מהיצירות המפוקפקות ביותר של העשור הקודם וכמה סדרות נחמדות-תודה-למה-לא של העשור הנוכחי? אני אנמיך ציפיות.
כאילו, גם יש את האלמנט של צבי הנינג'ה. לא בדיוק חומר איכותי מלכתחילה.
אבל לפחות אנחנו יודעים שהאנימציה והאקשן יהיו טובים ויהיה סטייל לסרט. בכנות, זה כל מה שאני מצפה מסרט של צבי הנינג'ה בכל מקרה.
אה, טוב, אם זאת רמת הציפיות
אז את זה סביר להניח שיהיה ולו רק מהבמאי שהתחיל את הפתיל הזה.