ביקורת: המיניונים

מאת
דורון פישלר
– פורסם ב 6 ביולי 2015Posted in: ביקורות
המיניונים עדיין צהובים, ועדיין מדברים בג'יבריש מוקפץ אוקטבה וחצי למעלה, ועדיין די מצחיקים, אבל לא מיצינו?
שם רשמי
המיניונים
שם לועזי
Minions
סרט מס' 3 בסדרת גנוב על הירח
בימוי
פייר קופין
קייל בלדה
תסריט
בריאן לינץ'
שחקנים
ג'ון האם
סטיב קארל
סנדרה בולוק
פייר קופין
לדף הסרט

איפשהו באולפן האנימציה ‏Illumination‏, שבבעלות יוניברסל, יושבים כמה אנשים שלא שילמו להם ‏מספיק. אלה הם אנשי צוות עיצוב הדמויות שבנו את המיניונים עבור "גנוב על הירח", הסרט של ‏האולפן משנת 2010. לא משנה בכלל איזו משכורת הם קיבלו על עבודתם: זה לא מספיק. "גנוב על ‏הירח" היה סרט מצליח בהחלט, אבל המיניונים הם מכרה זהב. מהרגע שהסרט ההוא יצא ועד ‏היום, המיניונים הם אלה שמככבים בסרטי ההמשך, בסרטונים הקצרים, בפרסומות, במשחקים ‏לסמארטפון, ובעיקר במרצ'נדייז. הרבה מרצ'נדייז. כל כך הרבה מרצ'נדייז. היצורים האלה הם ‏הדבר הצהוב שעושה הכי הרבה כסף מאז בובספוג, במבה, הסימפסונס וברווזי גומי.

הרי מעולם לא היו דמויות קולנועיות מושלמות כל כך למיסחור. אם בדרך כלל צריך ליצור צעצועי ‏מקדונלדס שמבוססים על דמויות מתוך סרטים, המיניונים נראים כמו דמויות מסרט שמבוססות ‏על צעצועי מקדונלדס. הם חמודים, הם עושים קולות מצחיקים, הם מדברים בג'יבריש. הם ‏עגלגלים ונטולי פינות חדות, כך שהם מתאימים גם לילדים בני 0-3. יש להם מראה אחיד ‏מספיק כדי לזהות אותם במבט ראשון, ומצד שני – קל לייצר להם וריאציות כדי ליצור 766 בובות ‏מיניון שונות (איספו את כולם, ילדים!). בקיצור: המיניונים הם הדרדסים של המאה הנוכחית. ‏תזכרו איפה קראתם את זה קודם: בשנת 2037, הרבה אחרי ששגעון המיניונים כבר ידעך אל תוך ‏ערפילי העבר, ייצא סרט חדש בכיכובם, וכל הילדים של היום ילכו אליו שטופי נוסטלגיה, ויקחו ‏איתם את הילדים שלהם. לא כי הסרט מבריק במיוחד או משהו, אלא כי אלה המיניונים! זוכרים איך ‏אהבנו אותם כשהיינו קטנים?‏

הם באמת די מצחיקים, הצהובים הקטנים האלה. ‏בסרטי "גנוב על" הם שיחקו תפקיד משני לשורת דמויות אחרות – גרו, הילדות, דוקטור נפריו וכל הקטע הזה של העלילה – אבל היה ברור מהרגע הראשון מיהם הכוכבים האמיתיים של הסרט. עכשיו הם ‏קיבלו את הבמה לעצמם: סרט שלם שכולו מיניונים. אם בסרטים הקודמים ‏הילדים רק ישבו וחיכו בכל פעם דקות ארוכות עד שיגיע עוד קטע של מיניונים, הפעם הם מקבלים ‏‏100% מיניונים כל הזמן, מנה כזאת גדושה של מיניונים שתצאו עם צהוב בעיניים. ‏כי מי בכלל צריך את גרו? אז לא, לא צריך. לא ‏אם כל מה שרוצים הוא למכור כרטיסים וצעצועים.‏ אבל אם בכל זאת מתעניינים בעלילה, מתברר שדווקא קצת צריך.

‏"המיניונים" – אני רוצה להבהיר, לפני שאומר עליו מילה רעה – הוא בסדר גמור. הוא מונפש היטב, הוא כתוב בסדר, הוא ‏אפילו מצחיק למדי לפעמים. שום דבר לא רע פה – אבל גם אין שום דבר ממש טוב. אחרי שני ‏סרטים ארוכים ועוד הרבה סרטונים קצרים בכיכובם של המיניונים, לסרט אין הרבה מה לחדש ‏בעניין היצורים האלה, שהם, תתפלאו לשמוע, עדיין צהובים, ועדיין מדברים בג'יבריש צייצני.

הסרט הוא פריקוול, שמתרחש לפני אירועי "גנוב על הירח". הוא מלווה את המיניונים ‏משחר הבריאה, דרך עידן הדינוזאורים ומבעד להיסטוריה, אל המאה הקודמת. המיניונים, כך ‏מתברר, הם גזע של יצורים שמאז ומתמיד היה להם דחף לשרת שליט רשע כלשהו.‏ בשנות השישים, בהעדר מנהיג לשרת אותו, המיניונים סגורים במערה קפואה וסובלים מדיכאון. הקריין מספר שאם המצב לא ישתפר, הם בוודאי ייכחדו, וגורם לי לשאול את עצמי איך בעצם הם התרבו עד עכשיו, כי – ככל שניתן לראות או להבין משמותיהם של המיניונים – הם כולם גברים. לדרדסים היתה דרדסית אחת בין הרבה דרדסים זכרים, אבל למיניונים אין אפילו את זה. אולי זה יוסבר בסרט הבא. בכל מקרה, שלושה מיניונים – קווין, סטוארט ובוב – יוצאים למסע אל ארה"ב כדי למצוא להם מנהיג חדש. הם מוצאים את ‏סקרלט אוברקיל (או, בדיבוב לעברית: סקרלט קטלנוביץ') – רשעית-על שרוצה לגנוב את הכתר ‏של מלכת אנגליה, כי למה לא. ‏

קצת מוזר להתייחס פתאום לשלושה מיניונים כדמויות בעלות ייחוד בפני עצמן, בעיקר אחרי כמה ‏סרטים שבהם העובדה שהמיניונים הם למעשה זהים זה לזה, ורק גרו מסוגל לזהות אותם בשם, היתה חצי מהבדיחה. קווין, בוב ‏וסטוארט מנסים להיות דמויות ייחודיות, אבל הם עדיין נראים כמו מיניונים גנריים. העלילה שהם ‏מעורבים בה גנרית באותה המידה. היא לא מאוד משמעותית ולא הושקע בה מאמץ מיוחד; היא רק ‏רקע בשביל המיניונים כדי לעשות דברים מיניוניים. הדמויות האנושיות החדשות לא מעניינות, אפילו לא סקרלט, שמדובבת במקור על ידי סנדרה בולוק (לא יודע איך היא, אני ראיתי את הגירסה המדובבת). למרות הכל, התחלתי להתגעגע לגרו, שהיה לפחות היה בעל אופי ייחודי משלו.‏

כרגיל, בהחלט יש רגעים מצחיקים וחמודים עם המיניונים בסרט הזה. אבל נדמה – לפחות לי, בתור אדם שעבר כבר את גיל 6 – שהרעיון של יצורים צהובים קטנים שמדברים ‏בג'יבריש שמוקפץ אוקטבה ‏וחצי מעלה מתחיל למצות את עצמו.‏ בתוך כל הצהוב הזה אני נזכרתי דווקא בירוק: שרק. שני הסרטים הראשונים של "שרק" היו מצחיקים מאוד ופופולריים בטירוף, אז כמובן שנוצרו עוד סרטים. וסרטי ההמשך המאוחרים של שרק לא היו רעים, הם היו בסדר. זה פשוט כבר לא היה מעניין. המיניונים נמצאים כרגע בתהליך מתקדם של שרקיזציה. אין לי שום דבר נגד המיניונים, אבל אחרי הצפיה בסרט הזה, אני די אשמח לא לראות עוד אף מיניון לעולם. לא שמישהו שואל אותי.

פורסם במקור בוואלה

תגיות: