קחו בחשבון שיהיה פה ספויילרים ואף ספויילרים חמורים (בטח לעונות הקודמות, ולכל פרק כאשר עולה). נא התחשבו בזולת וסמנו את הספויילרים שלכם. תודה, יום טוב, הנה גבי.
|
• פרקים 1+2: "הבכורה", "בריחה" |
פרק 1 ופרק 2 – "הבכורה", "בריחה"
טוב, בהזדמנות האחרונה שיש – כי זאת בכל זאת עונה אחרונה – הגיע הזמן שאחת הסדרות הישראליות הבולטות של השנים האחרונות ולעניות דעתי גם מהטובות שבהן, תקבל מתגלגלת משלה.
ביקורת על העונה הראשונה כולה כבר יש לנו, אבל לא על השנייה, ולכן צריך להגיד עליה מילה או שתיים, כדי שנבין איפה אנחנו עומדים. אישית, חשבתי שהעונה השנייה פחות טובה מהראשונה, במה שמרגיש לי כמו חלק מקונצנזוס די רחב, אבל זה קצת מורכב יותר מזה. לא הייתה בה שום ירידה ברמת המשחק, העשייה או בכתיבה ברמת המיקרו – הבעיה הגדולה שלי עם העונה ההיא, אם לצמצם את זה כמה שיותר, זה שהיא אומנם נפתחת ונגמרת חזק, אבל כל מה שבאמצע, איך לומר? פחות.
עשיתי בינג' לעונה השנייה לפני עליית העונה החדשה, ולהוציא את ההתחלה והסוף, קצת קשה לי להצביע על אירועים בולטים וזכירים ממנה, ואפילו כאלה שהם חצי-זכירים אני לא ממש זוכר מתי בדיוק התרחשו במהלך העונה. וזה כשראיתי הכל בשבוע שעבר, בעוד שאירועים מאמצע העונה הראשונה, שבה צפיתי לאחרונה לפני שנה, אני יודע להגיד לכם עד עכשיו מה הם היו ובאיזה פרקים הם התרחשו. היא הייתה עד כדי כך עמוסה באקשן וברגעי דמות מוצלחים. העונה השנייה פשוט התנהלה הרבה יותר על מי מנוחות, ולמרות שאני בהחלט זוכר שאחרי כל פרק אמרתי לעצמי "בוא'נה, זה היה פרק טוב", שכחתי ממנו די מהר. תוסיפו לזה את העובדה שהכתיבה ברמת המאקרו הייתה משמעותית פחות טובה – העלילה בתחנת זבולון והרמיזות התכופות על קשרים של ראש הממשלה עם אוליגרכים רוסים הרגישו כמו שאריות מקו עלילה שנכתב כבר, ואז נגנז, כך שהיה בה המון חוסר מיקוד שלא אפיין את העונה הראשונה.
מכאן יוצא שלעונה השלישית והאחרונה יש אתגר כפול: גם לחזור לאיכות המרבית של העונה הראשונה, וגם להיות עונת סיום מוצלחת.
אנחנו מתחילים איפה שהעונה השנייה עצרה: איזי בכר (שלום אסייג) ושותפתו היבא אל-נאסר (מונא חוא) הצליחו לתפוס את ניצב משנה ברק הראל (עמוס תמם), המפקד המושחת עד מאוד של תחנת ראשון לציון, על חם – גם אם בגין משהו יחסית קליל בדמות עבירות כלכליות שביצע עבור ה"עסק" ה"לגיטימי" שלו ושל כנופיית האחים שמעיה. על אופרציית הפשע שניהל עבורם; ועל המעורבות שלו ברצח של לפחות שישה אנשים, ובמקרה של המאהבת שלו שרון צור, ממש במו ידיו, כולם כבר יודעים, אבל אין דרך להוכיח.
ברק, עם תשע הנשמות שלו, קיבל אז כרטיס יציאה אפשרי מהכלא הודות לפרקליט המדינה קובי הוניג (נבו קמחי). הוא חושד כבר זמן רב שקיים דיל סודי בין המשטרה לראש הממשלה – טרפוד מבפנים של חקירות השוחד שלו (מעניין על מי זה מבוסס) בתמורה להעברת רפורמה שמאוד משתלמת כלכלית לעסקים של האחים שמעיה. ברק, שיעשה הכל כדי להתחמק מעונש, מוכן להיות עד מדינה ולהביא הוכחות לאותו דיל, שלא ברור אם בכלל באמת קיים או שמא הוא רק רוצה לתת לפרקליט את מה שהוא רוצה לשמוע בתמורה לחסינות מלאה, כולל בעבירות החמורות באמת שעליהן הוא לא נעצר.
אהבתי את הסיום ההוא, כי בעצם הסדרה לקחה את הצעד הלא צפוי של לעצור את ברק כבר בעונה השנייה. אני הערכתי שמשחק החתול והעכבר שלו ושל איזי, חברו הטוב לשעבר וכעת אויבו המושבע, יימשך על פני הסדרה כולה, אבל הסוף הזה טרף את הקלפים ושינה את הדינמיקה יותר לחתול ולבעלים של החתול, עכשיו כשאיזי הפך, בעל כורחו, למפעיל של ברק כסוכן כפול בחקירה הזאת. שלוש שאלות מרכזיות עלו שם: האם הדיל באמת קיים או שברק מחרטט כדי לקנות לעצמו זמן מחוץ לכלא; איך איזי, שבטוח התשובה הנכונה לשאלה הקודמת היא השנייה, אמור להפעיל אותו בלי שיהיה פיצוץ; ואיך ברק, שכבר הוכיח יכולת התחמקות ממצבי קיצון, יצליח או לא יצליח להציל את עורו הפעם?
באופן אולי קצת מפתיע, קיבלנו תשובות לכל שלוש השאלות האלה בשני הפרקים הראשונים. סוג של.
ראשית, לגבי קיומו או אי-קיומו של הדיל בין המשטרה לראש הממשלה, התשובה היא, כן, בערך? אנחנו הרי יודעים בוודאות על סמך העונה הקודמת שלדודו עיני (ששי סמוכה), המפכ"ל שלמעשה מונה, ללא ידיעתו, בזכות התככנות של ברק, האחים שמעיה וחברת ש.מ. נכסים שמאחוריהם, אכן יש חלק מרכזי בהעברת אותה רפורמה בקנאביס שיכולה להכניס מיליארדים לארגון של השמעיות. אבל החלק של הדיל, זה קצת פחות ברור – עד כה ברק לא מצליח להוציא מדודו משהו שגורם לדבר להישמע כמו עסקה סדורה, אלא יותר כמו יוזמה של דודו עצמו לקנות נקודות אצל רוה"מ כדי "להציל את משטרת ישראל", כדבריו.
די מצחיק, בעצם, שברק, "המושך בחוטים שמינה מפכ"ל" לפי דברי איזי בעונה הקודמת, עדיין לא מצליח לגרום לאיש שלו, שבכלל לא יודע שהוא איש שלו, דודו, להפליל את עצמו. מסובך? כן, זה למה אני מקווה שאף אחד שלא צפה בעונה הקודמת לא קורא את זה עכשיו. כך או כך, אם חוסר ההוכחה הממשית לכך שראש הממשלה אכן מושחת כאן היא לא מספיק הצצה לדעות הפוליטיות הידועות של יוצר הסדרה, רועי עידן, הרי שהחותמת הסופית ניתנת בסצינה מאוחרת יותר. כשמתקיים דיון על השאלה האם ברק צריך, במסגרת הליך עד-המדינה שלו, לעבור בדיקת פוליגרף (שכל בר דעת יודע שהוא ייכשל בה), אומרת יפעת, ראש מח"ש, שמראש אף אחד שם לא יגיע לשופט שיתהה לגבי מידת האמינות שלו. הסלוגן הקבוע של איזי, "המערכת תמיד שומרת על עצמה" – ממשיך לתפוס גם העונה.
בכל הקשור לאיזי עצמו, הפרקים האלה לא הציגו חקירה משמעותית של איך הוא מתרגל (מחדש) להיות חלק מאותה מערכת שהוא כ"כ שונא ולשתף עמה פעולה. זה שלב מוקדם אז אין יותר מדי על מה להתלונן, אבל הסדרה עוד לא משחקת עם האפשרויות המעניינות בכך שבעצם יש לנו כאן סיטואציה של מפעיל סוכנים שלפחות מבחינתו אין לו שום סיבה להאמין לאף מילה שיוצאת לסוכן שלו מהפה, ובכל זאת צריך להפעיל אותו, כי תחת אנשים אחרים יהיה לו חופש פעולה הרבה יותר גדול.
בכלל, איזי לא יותר מדי "נוכח" בפרקים האלה. כלומר, פיזית הוא נמצא בהרבה סצנות, אבל א. הרבה פחות מאשר בעונות הקודמות, ו-ב. מרגיש, אם לומר את האמת, שזה כבר לא הסיפור שלו. רועי עידן אכן תיאר את הסדרה כטרילוגיה שבה העונה הראשונה התמקדה באיזי ופיתחה בעיקר את הדמות שלו, השנייה עשתה אותו דבר עם טל בן הרוש (תיכף נגיע אליה), והשלישית עושה את זה עם ברק, אז לפחות אין פה הטעיית צופים. כך או כך אני מקווה שזה לא סימן רע לבאות, ושכן יהיה איזשהו פיתוח דמות לאיזי בעונה האחרונה הזאת. נכון שקשה לראות לאן הוא עוד יכול להתקדם, הבנאדם עבר סופית לצד של הציניות המוחלטת וחסרת התקווה, אבל עדיין, בכל זאת הוא הדמות הראשית.
ואם זאת העונה של ברק, אז ההפתעה הכי גדולה מגיעה מכיוונו. אני תיארתי לעצמי שהעלילה של ברק בעונה הזאת תתחיל כשהוא משחק היטב את המשחק והדמות שהוא צריך לשחק בשביל לשרוד, אבל קורס לאט לאט תחת הלחץ. זה אכן קורה, אבל בעצם, בשני הפרקים הראשונים. רואים את זה כבר בפרק הראשון, שבו הוא סובל מוקדם מהצפוי מקלישאת ה"לחץ גורם לדמות בעיות רפואיות" (טוב שהוא לא דימם מהאף גם), אבל ניסיון הבריחה שלו לירדן לאחר שהוא מבין שבדיקת הפוליגרף שלו היא בלתי נמנעת, בפרק השני, הוא בעצם משהו שציפיתי לראות קורה בסביבות פרק 7 או 8. בד"כ הייתי מבקר את זה שנראה שהתהליך הזה קורה כאן מהר מדי, אבל תכלס אני חושב שזה מחיר סביר לשלם בשביל התוצאה הסופית – מעונה שחשבתי שאני יכול לנחש בערך 80% מאיך שהיא תלך, כבר בפרק השני אני נמצא במצב שבו כל האפשרויות נראות פתוחות ואין לי מושג מה יקרה בפרקים הבאים.
הצד הפחות טוב בסיפור הזה הוא שברק עצמו, כדמות… איך לומר, אם הכוונה של העונה היא באמת להתמקד בו, אז די נזרקה לפח כל סימפטיה שעוד התפתחה אליו. הכותב שם את ברק בעמדת חולשה לראשונה בסדרה, מעניק לו קושי בריאותי בנוסף לכך ומגדיל את התפקיד של הבת המתבגרת שלו (בליהוק מחדש של קים אור אזולאי) – לכאורה, כדי לעשות לו מעין וולטר ווייט כזה. כן, הוא עשה דברים נוראיים, אבל הוא בסך הכל מסור למשפחה שלו, אשתו מתה מסרטן זוכרים, איזה חמ… אה לא, הוא בעצם מוכן די בקור רוח לנטוש את שני הילדים שלו ולברוח לנצח לחו"ל, בלי להשאיר להם כסף אפילו. ברמה הקונספטואלית, זה מגניב – מהלך מאוד "סופרנוס-י", מה, חשבתם שתהיה פה קשת עלילה של גאולה וכפרה? תחשבו שוב, אנחנו נראה לכם כמה מכוער הבנאדם הזה באמת. ברמת הקבלה בקרב הקהל, פה אני יותר סקפטי.
החלק החלש ביותר בסוף המוצלח של העונה הקודמת היה הדרך המאולצת שבה הסדרה הפרידה בין טל בן הרוש לבין איזי. נכון, אפשר להבין את הכעס והאכזבה שלה כשאיזי הולך ומשתף פעולה עם דיל שכנראה יציל את התחת של האיש שאחראי בעקיפין למוות של התינוקת שלה; אבל כבר אז איזי הפיל טיעון מנצח ("זה יקרה איתי או בלעדיי, לפחות איתי בפנים אפשר יהיה לשים עליו עין"), שטל, תכלס, הייתה אמורה להבין ולקבל. הוא באמת צודק לגבי זה. מבחינה כתיבת דמויות זה עדיין לא מהלך טוב במיוחד, אבל לפחות ברור מה הייתה התכלית שלו – לשים את טל במסע נקמה פרטי כנגד ברק ואנשיו, שמוביל אותה לשתף פעולה עם משפחת אבו-כאמל מכפר קאסם. נו, עכשיו כשהאנשים של ברק הרגו בטעות את אחד מהם, מה שעלול להצית את אם כל מלחמות-הכנופיות בינם לבין השותפים-אויבים שלהם, האחים שמעיה.
אם בעונות הקודמות המאבק היה בעצם בין מח"ש לבין הארגון של ברק שעושה יד אחת עם השמעיות והערבים, הרי שלפתע אנחנו בעונה רב קוטבית בקטע קיצוני. איזי לא באמת בצד של מח"ש והפרקליטות וכמעט מנהל מאבק משלו; הערבים הופכים לשחקן עצמאי עכשיו כשבזכות טל, שהפכה בפועל לחוקרת פרטית שלהם, הם יודעים בוודאות שהאנשים של ברק הרגו אחד מהם וכנראה ישאפו לנקמה בארגון של ברק ובשמעיות שנותנים לו חסות; ולמעשה, גם הברית הזאת עלולה להתפרק – עוד מהעונה הראשונה עלתה השאלה מתי ברק הופך מנכס עבור השמעיות לנטל עבורם, וייתכן מאוד שהבלאגן עם הריגת אדהם אבו-כאמל הוא בדיוק הרגע הזה. בספירה שלי, אלה משהו כמו חמישה שחקנים שונים שכולם רוצים להיאבק אחד בשני…
… בעצם, תעשו את זה שישה. כי אולי בהברקה הכי גדולה של צמד הפרקים האלה, ייתכן מאוד שארגון הפשיעה של ברק כבר לא יהיה שלו יותר, עכשיו כשלייבו מגלה, בסוף פרק 2, שברק משתף פעולה עם מח"ש. בכנות לא ציפיתי להתפתחויות עלילתיות משמעותיות שיגיעו מהצד של לייבו. הוא הרי דמות חד מימדית בכוונה, שתמיד היה כיף לראות על המסך כי דורון בן דוד הוא שחקן נהדר שנהנה מאוד מלשחק רוע טהור כמעט, אבל לא מישהו שאי פעם הניע עלילה בעצמו.
אבל במהלך שני הפרקים האלה פוזרו רמזים על כך שהוא ישחק תפקיד משמעותי – "אתה חייב להתחיל לקבל החלטות לבד, לייבו", אומר לו ברק – והנה, נראה שזה בדיוק מה שהולך לקרות. אז פחות או יותר, ברק נמצא תחת לחץ מאיזי שרוצה לשים אותו בכלא, הפרקליטות שכנראה לא יכולה לאתרג אותו כפי שהיה רוצה, הערבים שירצו להרוג אותו כי האנשים שלו הרגו בן למשפחת אבו כאמל, השמעיות שירצו להיפטר ממנו כי זה אולי הדבר היחיד שעשוי למנוע מלחמה בינם לבין הערבים, ועכשיו ייתכן מאוד שבן טיפוחו של ברק עצמו יעשו הכל כדי שהוא לא יזרוק אותו מתחת לאוטובוס.
אני נזהר מלהיות אופטימי מדי כי גם העונה השנייה נפתחה חזק עם לא מעט אקשן ואירוע אלים שפתח מלא קצוות (הירי בטל בן הרוש אז לעומת ההריגה בשוגג של אדהם אבו כאמל פה), אבל הפתיחה הזאת מביאה מארג די יפה של תסבוכות ואפשרויות שאני אישית כבר לא יכול לחכות לראות איך ייפרמו.
נקודה קטנה ואחרונה: זה אמנם לא מצדיק בדיעבד את העלילה התמוהה והנוראית של תחנת זבולון בעונה הקודמת, אבל השארית העיקרית ממנה שעשתה את המעבר לעונה הנוכחית, הלא היא יוליה צוקרמן (דיאנה גולבי), היא תוספת מרעננת לדינמיקות השונות של העונה הזאת. והיא גם סוג של ייצוג להט"בי ראשון בסדרה. אמרתי סוג של!
פרק 3 ופרק 4 – "אמת", "אודי"
אני אחזור שנייה אחורה לשני הפרקים הראשונים ואציין דבר אחד שגיליתי בצפייה מחודשת – יש כאן חור ענק בעלילה: מאיפה, בעצם, לעורך דין מנצור, הייתה היכולת לומר לטל בן הרוש בסוף הפרק הראשון ש"ברק הראל מעורב" – המשפט שבעצם מחזיר אותה להיות שחקנית בעלילה? נכון שהשמועות שההרוג בתאונה הוא אדהם אבו כמל כבר רצו לפני שיצאה כל הודעה רשמית, ויכול מאוד להיות שאנשים שידעו על הקזינו הלא מאושר שלו בראשל"צ אולי התחילו להעלות את האפשרות שזאת פעולת נקם של הארגון של האחים שמעיה שאכן משתף פעולה עם ברק. אבל הקפיצה הלוגית הזאת לכך שברק ואנשיו הם-הם כנראה האשמים העיקריים היא פשוט לא הגיונית, וחבל שכל המהלך העלילתי של השת"פ של בן הרוש עם כפר קאסם בנוי על פני תהום.
ולענייננו.
ובכן, האופטימיות הזהירה שלי על כך שהמעצר של ברק ואילוצו לעבור פוליגרף עשויים לטרוף את הקלפים בשלב מוקדם של העונה הוכחה כלא זהירה מספיק. כשהסתכלתי מחדש על העונה השנייה, הבנתי שאותה הרגשה של "מי מנוחות" שגרמה לה לעבוד טוב ברמת הפרק אבל לא ברמת העונה הגדולה נובעת מכך שהיו יותר מדי רגעים שבהם מה שהיה נראה כמו התפתחות משמעותית בעצם נמחק רגע אחרי, וכך במקום להתעצם בהדרגה העונה הלכה קדימה ואחורה כל הזמן עד לאפקט של עמידה במקום.
פרק 3 של העונה השלישית הוא הדגמה יפה של הרעה החולה הזו שנראה שהסדרה לא נפטרה ממנה למרבה הצער. בעצם, כל סאגת הפוליגרף לברק, שהוצגה בסדרה עצמה ובפרומואים לה כגיים צ'יינג'ר פוטנציאלי, הייתה בסוף מהומה רבה על לא דבר. ברק צולח את הבדיקה ואז בעצם חזרנו בדיוק לאותה נקודה שבה היינו לפני שני פרקים: הפרקליטות עדיין רוצה לאתרג את ברק בשביל הצרכים שלה (רק שעכשיו היא יכולה לעשות את זה גם מבחינה בירוקרטית), איזי עדיין מאמין שזה לא רעיון טוב. שום שינוי בדינמיקה.
הערך המוסף היחיד שכל האירוע הזה כביכול ניסה ליצור, הוא כביכול לעשות "גזלייטינג" לאיזי ולצופים. מה, אולי בכל זאת איזי מפספס משהו וזה סתם האגו שלו שגורם לו עכשיו לראות את ברק כרשע מרושע? זה היה יכול לעבוד, אם לא היינו יודעים כבר את עובדת היותו של ברק רשע מרושע כמוגמרת. את המעשה הכי חמור שעשה, הרצח במו ידיו של רצון צור, איזי הרי לא ראה מתרחש אלא בטוח בהתרחשותו רק בגלל ראיות נסיבתיות מאוד משכנעות בדיעבד. היה אפשר לשחק על התעלומה הזאת… אם היא בכלל הייתה תעלומה. כי הרי אנחנו הצופים ראינו בפלאשבק שברק אכן רצח אותה, והפרק הזה לא מוסגר באופן שמשאיר פתח למספר לא אמין.
לעזאזל, ברק עצמו יודע את כל זה ולכן הוא היה לחוץ מאוד מהבדיקה – זה שהוא עבר אותה בכל זאת קצת לא הגיוני מבחינת אמינות. נכון, בדיקות פוליגרף רחוקות מלדייק במאה אחוז (ולכן הן לא קבילות כראייה משפטית), אבל הן כן, כמו שנאמר כאן בתגובות, לא בודקות האם חשוד משקר אלא אם הוא חושב שהוא משקר. לא סתם התגובה הראשונה של איזי לתוצאות הבדיקה הייתה להגיד שברק כנראה מאמין בשקרים שלו עד כדי כך – וזאת הייתה יכולה להיות נקודה מאוד מעניינת בדמותו של ברק, שמשכנע את עצמו בחפותו, אם זה אכן היה המצב. אבל כאמור, זה לא. בד"כ מתלוננים על זה שלדמות קורה משהו נוח רק כדי לקדם את העלילה, אבל כאן ברק בעצם צלח את הפוליגרף, וזה אפילו לא מקדם את העלילה באמת.
הדריכה הזאת במקום מעיבה גם על מה שהיה נראה כמו התפתחות מלהיבה מסוף פרק 2, הגילוי של לייבו על זה שברק עובד עם מח"ש. הבנייה של לייבו לקראת עצמאות בלי ברק והגילוי הזה גם הם די נזרקים לצד, כשכל מה שהיה צריך זה פשוט שלייבו ישאל את ברק, שברק ייתן לו תשובה מתחמקת ושלייבו פחות או יותר יקבל את זה. אמנם כנראה עדיין יש לו את החשדות שלו, אבל לא נראה שמספיק כדי לפרק את החבילה בשלב זה, ואופרציית הפשע של משטרת ראשון ממשיכה כרגיל. שוב חזרנו לסטטוס קוו. אני מבין שזה דבר מוזר להתלונן עליו כשאני כ"כ אוהב את "הסופרנוס" שאחד האלמנטים המרכזיים בה היה חזרה לסטטוס קוו אחרי רמיזות לכך שהוא הולך להשתנות, אבל שם זה היה חלק מאמירה פילוסופית ממש על חוסר היכולת של הדמויות האלה להשתנות ולהתפתח. אפשר היה אולי להשתמש באותו תירוץ כאן, שהעמידה במקום היא חלק מביקורת על כמה המערכות שהסדרה מבקרת מנסות לשמור על סטטוס קוו ושקט תעשייתי בכל מחיר, אבל "מנאייכ" היא לא סדרה פילוסופית ומהורהרת אלא סדרת מתח ממש טובה. אם זה היה הסגנון שלה, היא הייתה עושה את זה כבר בעונה הראשונה, והיא לא עשתה: שם, היא העבירה בדיוק את אותו מסר שתיארתי בלי לפגוע בזרימה של העלילה וזה לא מנע מכל פרק להציג התקדמות אמיתית.
ומעבר לסטטיות הזאת, המגיבה טקרוי הצליחה לשים את האצבע על משהו נוסף שמפריע לי בעונה הזאת, אם כי זה דבר שכבר התחיל בקודמת. אחת החוזקות של העונה הראשונה היה האיזון הכמעט מושלם שלה בין להיות מונעת מהעלילה לבין להיות מונעת מהדמויות. באמצעות אזכור וחשיפה של פרטי יום-יום קטנים שלא באמת היו חשובים לעלילת הפשע ומתנהלים מחוצה לה עם חיים משל עצמם, היא נתנה תחושה שמדובר באמת בחלון הצצה לחייהם של אנשים רגילים בסיטואציה לא רגילה, או כמו שכתבתי אז, "שיש כאן חיים שלמים שמושפעים מהעלילה העיקרית של הסדרה, והיו קיימים הרבה לפני שהעלילה הזו התחילה, וגורמים לכל העסק להרגיש, אם אעז לומר זאת, כמעט אינטימי".
בעונה השנייה זה הצטמצם אבל עוד היה שם, וכאן? הכל כבר נמחק. המשפחה של איזי? כלום. הרומן של טל עם איתן? כלום. הרחבת היריעה על החיים שהאנשים האלה חיו בלי קשר לעלילת הפשע? כלום. לסדרה אין כבר עוגנים רגשיים ונשארנו אך ורק עם עלילת הפשע, וזה מרגיש כאילו אף דמות כבר לא באמת במסע, וכאילו כל דבר שאנחנו יודעים על החיים שלהם הולך לשחק תפקיד מאוחר יותר בעלילה, ולא הפוך, שהעלילה תשבש להם את החיים. חוסר האינטימיות הזה זועק לשמיים במיוחד בפרק הרביעי, שבו בעצם אנחנו נכנסים בפול גז לתוך חקירות ראש הממשלה. אם הסדרה עוד הייתה ממשיכה בעלילות של "רמת רחוב", גג "רמת עירייה", אז אולי זה לא היה קורה, אבל בפועל הקפיצה הזאת מחקירת סינדיקט פשע מקומי בראשון לחקירות ברמה מדינית פשוט לא מרגישה טבעית, וההתרחקות מהקרקע גם מרחיקה אותנו מהדמויות. וזה לא כאילו יש משהו מעניין מדי בחקירות ראש הממשלה – הדמות החדשה של ראש הסגל, אודי רובין, היא לא תוספת מרגשת.
כאילו כדי להוכיח עוד יותר את הנקודה – ה"תוספת" העלילתית של שירה, בתו של ברק (זכרו, המירכאות הן בגלל שהיא אכן הופיעה בעונה הראשונה, אבל לסצנות ספורות עם אולי שתי שורות ועם שחקנית אלמונית) מצליחה למצוא את דרכה אל תוך החקירה. אני לא אשקר שיש משהו כיפי בלראות את טל בן הרוש יוצאת למסע ונדטה פרטי נגד ברק ומוכנה לעשות בשביל זה דבר קיצוני כמו ליצור קשר ישיר ומניפולטיבי עם הבת שלו בניסיון להגיע קרוב אליו – אבל מצד שני, זה כן קצת מוריד מהסימפטיה שיש לי אליה. לירז חממי היא עדיין אולי השחקנית הכי טובה בסדרה (כשהיא משקרת לשירה ש"יש לה בת", הפרצוף שלה בעת שהיא מספרת את מה שאנחנו הצופים יודעים שהוא לא באמת שקר, הוא ביצוע אדיר של שחקנית כבירה).
בהתחשב בזה שגם ברק איכשהו כבר פחות מרגיש כמו דמות ראשית בפרקים האלה, איזי לא מופיע מספיק וטל היא גם כבר לא מה שהייתה – מרגיש שהסדרה איבדה את עמוד השדרה שלה, התפזרה ואיבדה מיקוד. וזה איכשהו דווקא אחרי שכמות קווי העלילה בה צומצמה, דבר שלכאורה היה אמור למקד. אני מקווה מאוד שהפרקים הבאים יראו שיפור, כי אחרי 40% ממנה העונה הזאת, למרבה הצער, למרות שהיא עדיין עשויה ברמה הכי גבוהה שיש בארץ, מתחילה להיות דומה יותר לעונה השנייה מאשר לראשונה. וזה לא שיהיו לה הרבה הזדמנויות לשפר…
פרק 5 ופרק 6 – "מבחן", "מלכודות"
נגענו בסקירה של צמד הפרקים הקודמים באיבוד הזהות ההדרגתי של "מנאייכ" בעונותיה השנייה והשלישית, והנה, בפרקים החמישי והשישי אובדן הזהות הזה מגיע לקיצון.
בפרק החמישי זה בולט במיוחד דווקא בגלל שהוא מהווה "חזרה למקורות" בהרבה מאוד מובנים. רובו ככולו סובב סביב הפעולה הראשונה של יוליה עבור ארגון הפשע של שוטרי ראשון, מה שמהווה את העלילה הכי "בשטח" שהייתה בסדרה מאז העונה הראשונה. כשמבודדים את זה, זה פרק מצוין – עלילה מינימליסטית ופשוטה, ודווקא בגלל זה היא כ"כ אפקטיבית (ולכן גם הסקירה הזאת תהיה קצרה ביחס לקודמות). דיאנה גולבי נתנה ביצוע פשוט נהדר כשהיא נכנסת למצב מלחיץ שרק הולך ומתדרדר, וככל שנראה שנחפר לה בור יותר ויותר עמוק, כך באמת עולה גם סף הלחץ שלי בתור צופה. ממש עד סוף הפרק באמת לא ידעתי לאן הם הולכים לקחת את זה – עד שלייבו אומר לה "אנחנו יודעים שאת עובדת עם מח"ש" והפרק נגמר, וכאן כבר היה ברור שהם בסך הכל עושים לה תרגיל כדי לבדוק את מידת הנאמנות שלה. זה היה ברור בשלב הזה כי הרי אין שום דרך שבה לייבו יכול היה לדעת שהיא עובדת עם מח"ש, לפחות לא משהו שנבנה לפני כן. מבחינה מסחרית אני מבין את הצורך לסיים את הפרק בקליפהאנגר, אבל באופן אירוני, דווקא הוא קלקל את ההפתעה. אם ה"גילוי" על כך שזה היה תרגיל היה מתרחש בסוף הפרק החמישי במקום בתחילת השישי, זה היה מציב אותי כצופה אפילו יותר בנעליה של יוליה, שחוותה עכשיו משהו לא נורמלי וחייבת רגע לנשום.
דווקא בגלל שהחלק הזה כ"כ מוצלח, בניכוי הסוף שלו, אלה הרגעים שלא קשורים אליו שרק ממחישים יותר ויותר כמה הסדרה כבר רחוקה מהמקום שבו היא התחילה. הפרק כן חותך כמה פעמים לעלילה של חקירות ראש הממשלה, ובדיוק מהסיבה הזאת, הדיסוננס בין שני המרכיבים האלה של העלילה פשוט זועק לשמיים. מהאינטימיות של העלילה של מח"ש והסוכנת שלהם, לעבור ישר לדיבורים על גורל המדינה… זה פשוט לא עובד. ייתכן וזה היה יכול לעבוד, אבל העונה הזאת פשוט לא מצליחה לטוות באופן מספיק מוצלח את הקשר בין שני העולמות האלה. כשחושבים על זה, זה די הגיוני שזה המצב. הרי שתי הפרשות האמיתיות שסיפקו השראה לעונה הראשונה לא התקשרו לחקירות ראש ממשלה. פרשת האחים פריניאן חשפה שחיתויות עמוקות ופעילות פלילית של בכירים במחוז דרום במשטרה, אבל לא הייתה קשורה בשום צורה לפרשת האי היווני של אריאל שרון שנחשפה בערך באותו זמן. פרשת רות דוד, שתורגמה בסדרה ל"פרשת עתליה בן משה" לא הייתה קשורה לחקירות נתניהו. הניסיון של תסריטאי הסדרה ליצור קשר כזה מרגישה כזאת יומרנית ולא מוצלחת, פשוט כי אין באמת משהו במציאות שמתכתב איתה, והסדרה לא טובה בלהמציא תרחיש בדיוני שכן ירגיש מציאותי.
ומילא אם הסדרה הייתה נעה בשני קווים מקבילים לגמרי, אבל הדיסוננס מתגבר מעצם העובדה שאיזי והצוות שלו מעורבים גם בחקירת רוה"מ וגם בהפעלה של יוליה (שאגב, לא כ"כ ברורה התכלית שלה. אם זאת הייתה יוזמה פרטית של איזי וחבריו לצוות אז היה פה היגיון, אבל למה בעצם יפעת והיבא מאשרות את זה? למה להם לאסוף מידע מבפנים על ארגון הפשע של ברק, אם ברק כבר אצלם ויתן להם את כל המידע שצריך כדי להוריד את לייבו ואת האחים שמעיה?). אותן דמויות בדיוק מעורבות באותו פרק גם בעניינים ב"רומו של עולם" וגם בעיסוק בחרא הקטן של הרחוב; איזי מתעסק רגע אחד בניסיון להציל סוכנת שלו ורגע אחרי בספקולציות על שימוש של המשטרה בתוכנת סייבר בלתי חוקית בעליל בשם "מינוטאור" (וואו, איזה רפרנס עדין…). זה פשוט לא מרגיש במקום, לא מרגיש שזה באמת מתחבר אפילו שאיכשהו מדובר באותן דמויות.
וכמו שכבר ציינו בסקירה הקודמת, הדמויות הן כבר פשוט לא מה שהיו. איזי זוכה להמון זמן מסך בפרק השישי, אולי יותר מבכל הפרקים הקודמים בעונה, ואיכשהו זה עדיין מרגיש כאילו זה כבר לא הסיפור שלו. אני אפילו כבר לא יודע בדיוק להצביע על מה מביא לכך, מעבר למה שכבר דיברתי עליו קודם, וזה שהסדרה כבר לא מנסה אפילו להתמקד בחיים שיש לו או לאף אחד אחר מחוץ לחקירות. זה פשוט מרגיש כאילו הוא נע מסצינה לסצינה ככלי ריק, זומבי, וכאילו אנחנו הצופים פשוט הולכים לצידו, ולא כאילו הוא מניע את העלילה. המשחק של שלום אסייג עדיין מדהים, אבל זה קצת מצב של "יש אור בחלון, אבל אין אף אחד בבית". ושוב, זה לא כאילו יש מישהו אחר שמרגיש כאילו הוא כן מניע את העלילה. כאמור, השאריות האחרונות של מה שנראה כמו עלילה אישית, רגשית, מגיעות מכל מה שקשור בטל בן הרוש, ולמרות ניסיונות לאחד אותה מחדש עם העלילה של איזי, כמו בסצינת ההתפרצות שלו על דודו לאחר שזה סירב לתת לטל לעזוב את המשטרה בכבוד – זה פשוט לא מספיק.
אציין לחיוב שהדינמיקה החדשה המתהווה לפתע ובה ברק הופך פתאום ליותר אחראי, בוגר ושקול ממי שמפעיל אותו, היא כן מעניינת. כך גם כל מה שנובע מהטחת ההאשמות, המוצדקת, של ברק באיזי על כך שהוא מאתרג את טל אפילו ששניהם יודעים שהיא, בקטנה, די עברה לצד הלא נכון של החוק. אם השיא של הסדרה באמת ינבע מהקונפליקט הזה ומהשאלות של מה אנחנו בדיוק חוקרים, מה אנחנו מסתירים ואיזה עבירות אנחנו מחליקים ואיזה לא – זה יהיה סיום הולם.
אבל חבל שלמרבה הצער נצטרך לעבור בדרך עוד מלא ישיבות על חקירת ראש ממשלה שלא ראינו מעולם בידי נבל שאנחנו לא יודעים עליו כלום ושני סגניו שאנחנו יודעים עליהם עוד פחות.
פרק 7, 8 ו-9 – "מניע", "תוצאות" ו"התפרקות"
פרק שבע של העונה השלישית של מנאייכ הוא לכאורה הפרק הכי חשוב בה. הכל נבנה לכאן, כי פה סוף סוף אנחנו מקבלים תשובה לשאלה – מה באמת עומד מאחוריי ה"אובססיה" של פרקליט המדינה קובי הוניג לבין ראש הממשלה חסר השם? או כפי שזה מנוסח בסדרה – איזי שואל את איש הקשר שלו בשב"כ, דנגור, "למה צריך לכופף את כל החוקים בדרך לחקירות ראש הממשלה? אלא אם כן יש סיבה טובה…". "ומי אמר שאין סיבה טובה?" שואל דנגור בחזרה.
מי שמכיר את הדעות הפוליטיות של יוצר הסדרה רועי עידן (שאגב, זה השלב לציין שכותב סקירה זאת חולק עמו חלק מהן – אני כותב את זה כדי שלא ייווצר בלבול לפיו ביקורת אומנותית שלי על הסדרה היא למעשה ביקורת על האג'נדה שלה, כי עם האג'נדה אני בגדול מסכים), בנוסף להתרחשויות אקטואליות שהסדרה בבירור מרפררת אליהן – לכאורה, התשובה של דנגור לשאלה הרטורית של עצמו הייתה אמורה להיות ברורה.
ובכן, איכשהו הסדרה הצליחה גם להפתיע וגם לאכזב בגדול.
אז מסתבר שראש הממשלה היה שר הפנים לפני עשר שנים, והיה מעורב בפרשיית הטרדה מינית עם אחת העובדות בלשכתו, והפרשיה הזאת נסגרה בשושו, והקורבן שלה סבלה מכך ברמה הנפשית עד לכדי התאבדות, ואבא שלה במקרה היה חבר טוב של קובי הוניג ואשר (ראש אגף המודיעין של המשטרה) מהצבא, לכן שניהם במסע נקמה נגד אותו שר פנים, היום רוה"מ. "אין קונספירציות, הכל אישי", חותם דנגור.
זהו??? זה הכל?
יש שתי בעיות עם הדבר הזה. הראשונה היא שזה לא באמת מעניין, וזה פתרון סופר קל. כן, ברור שזה קצת נותן נופך אנושי יותר לקובי ואשר, שעכשיו מסתבר שיש סיפור טראגי ועצוב מאחורי הרדיפה שלהם את ראש הממשלה. הרי מה יותר קלאסי מלתת לנבל סיפור עצוב כדי לעורר מעט אמפתיה אליו? אבל דווקא בגלל שזה הפתרון הקל, חשבתי שהסדרה תלך עד הסוף, ושהתשובה לשאלה "מי אמר שאין סיבה טובה?" תהיה: כי ראש הממשלה הזה מסוכן, כי האידיאולוגיה שלו היא ככה וככה, כי רק בדרך הזאת אנחנו יכולים להציל את מדינת ישראל. דעתו של עידן על דברים כמו הרפורמה המשפטית ידועים (ושוב, כדי להדגיש שאני מתייחס פה נטו לאומנות: אני מסכים איתו לגבי המון דברים גם בתחום הזה), ומכאן דווקא היה מעניין לראות שקובי אכן מונע, באמת ובתמים, מאמונה שמה הוא עושה זה הדבר הנכון והצודק, לטובת הכלל.
התירוץ של "הכל אישי" הוא תירוץ שגם בחיים האמיתיים מרגיש לי מעט ילדותי ומרדד שיח פוליטי, ואני לא אוהב כשדמויות פוליטיות מנותחות בחדרי החדשות בניסיון לפצח את הפסיכולוגיה שלהן ואת הילדות שלהן כדי להבין מה מניע אותן, כאילו לא ייתכן כבר שמישהו פועל למען משהו, לטובה או לרעה, כי הוא אשכרה מאמין בזה. רק להיות הילד שצועק "המלך הוא עירום" זה לא באמת מעניין, להגיד שהוא לבוש אבל להסביר מה בעייתי בלבוש, זה כבר כן. הייתי נהנה אולי מפתרון במסגרתו הסדרה כביכול הייתה בונה להטעיה, כאילו נראה שכן לקובי יש סיבות אישיות וקטנוניות סטייל "ראש הממשלה גנב לי את האס של אלי אוחנה בסופרגול", רק כדי לגלות בסוף שאין באמת שום בלוף, ושקובי אכן שונא את ראש הממשלה מטעמים יותר ערכיים, או ערכיים בעיני עצמו.
אגב, גם אם הסדרה הייתה הולכת בכיוון כזה, זה היה רק פתרון קוסמטי ולא מהותי, שמחבר אותנו לבעיה השנייה עם המהלך העלילתי הזה: כך או כך היה קשה ליצור תחושה של שנאה יוקדת אידיאולוגית בין קובי לבין רוה"מ, כי הרי אנחנו לא יודעים מי רוה"מ בכלל. הוא לא הופיע אף פעם בסדרה, אין לו אפילו שם, ולמרות שהוא על הנייר תחליף לביבי, הוא לא ביבי. אפילו אם הייתי חושב ש"הכל אישי" זה פתרון מעניין ובוגר, עדיין לא היה לזה שום אימפקט כי שום דבר כאן לא נבנה ולא קשור לדמויות שאנחנו מכירים. הרי מה בעצם הגילוי המרעיש כאן? שרוה"מ, דמות חסרת שם שמעולם לא ראינו, עשתה לפני עשר שנים משהו רע אחד לדמות חסרת שם אחרת שמעולם לא ראינו, שבמקרה הייתה הבת של דמות חסרת שם נוספת שלא ראינו ומתה לפני שנים, שהייתה חברה מהצבא של דמות הנבל שכן ראינו, אבל לא באמת הכרנו עד עכשיו. וכל הגילוי הזה נעשה בסצנה אחת של דקות ספורות, של דיאלוגים בלבד, בין איזי לבין דמות אורחת שזאת ההופעה השנייה בלבד שלה בסדרה.
ביקרתי את הסדרה בשתי העונות המאוחרות שלה על ההשמטה ההדרגתית של עוגנים רגשיים מהחיים האישיים של הדמויות, וברגע הזה זה זעק לשמיים. למהלך הזה שכל הסדרה בנתה אליו ועליו מושען כל המשקל הרעיוני והמהותי של כל העלילה הזאת – פשוט אין שום ערך רגשי אמיתי, כי לא הכרנו אף אחת מהדמויות המעורבות, כי משום מה הסדרה החליטה להתעסק בדברים אחרים וחשובים פחות, ואז למה שיהיה לי אכפת מזה? לא משנה כמה עדיין מדובר בסדרה עם המשחק הכי טוב בטלוויזיה הישראלית, עם כתיבת הדיאלוגים הכי מוצלחת, עם העריכה והצילום הכי מוצלחים – ההחלטה הזאת עלתה לסדרה ביוקר והפכה אותה לקליפה ריקה, וזה פשוט מאכזב כי העונה הראשונה עבדה דווקא בגלל שלצד כל העלילה המשטרתית והחקירות והמודיעין והפשע, היא באמת הרגישה כמו הצצה לפיסת חיים של אנשים אמיתיים, ועכשיו היא כבר לא כזאת.
אני מבין שאני מתעכב הרבה על סצנה אחת מפרק אחד, בטח בהתחשב בזה שהסקירה הזאת היא על שלושה פרקים ולא שניים (כדי לשמור מקום של כבוד לפינאלה, שהסקירה אליו תהווה גם סיכום של הסדרה כולה). אבל הנקודה הזאת היא כ"כ מקרה מייצג שאפשר לדלות ממנו כ"כ הרבה, שזאת פשוט הדרך הטובה ביותר להעביר את מה שאני מתכוון אליו. וזה פשוט חבל כי הרצף הזה של פרקים 7, 8 ו-9 הוא רצף שבלי ההקשר הוא רצף נהדר של פרקים שמזכירים בדיוק כמה הסדרה הזאת יכולה להיות טובה כשהיא רוצה להיות. הירי בסוכת האבלים בכפר קאסם, ניסיון ההתנקשות הכושל בחנן סלמה, ההתחלקות הסופית של טל על השכל, הבגידה הסופית של לייבו בברק ולבסוף ה"פרוץ" המיוחל שמביא למעצר של אודי רובין, של האחים שמעיה ושל מאיר שמר (במקרה של השניים האחרונים, אירוע שרצינו לראות במשך כל הסדרה!) – כל אלה הן התפתחויות נהדרות ומסעירות שבהחלט עומדות בסטנדרט של העונה הראשונה שבה אירוע כזה קרה בכל פרק.
ובמאמר מוסגר, אני רוצה לתת ציון לשבח על השימוש בדמות של זיגדון בפרקים האלה: כבר עם התפקיד הקטנטן שלו בגילומו של חיים זנאתי בעונה הראשונה אהבתי את הבחור הזה, שבאמת היה "אפור" בצורה הכי נהדרת שיש – מספיק מושחת כדי לשתף פעולה עם המהלך של האחים שמעיה, דודו וברק, מספיק אגואיסט כדי לפחד על התחת שלו ולנסות למצוא מה הצד שהוא צריך לקחת, אבל העונה גם אדם מספיק אנושי כדי להבין שמספיק זה מספיק ושיש דברים שהוא לא יכול להסתכל עליהם מהצד בין אם הוא מסתבך ובין אם לא. שיתוף הפעולה שלו עם מח"ש נגד דודו נבנה בצורה טבעית, הגיונית ומלאת מחשבה ביחס לדמות עם תפקיד כ"כ קטן, ובסוף לראות אותו מתהפך כי הוא באמת מתחיל להיגעל ממה שנהיה ממנו זה הרבה יותר מעניין מאשר אם הוא היה מתהפך כי תפסו עליו מידע מפליל או כי הוא הסתכסך עם דודו על רקע אישי. זה מה שהייתי רוצה לראות שקורה עם קובי, תכלס.
אבל הבעיה היא שכל האירועים המסעירים והמלהיבים האלה מגיעים בארבעת הפרקים האחרונים, כשהם היו צריכים לקרות מוקדם יותר. בעצם, הרבה מההתרחשויות בפרקים הקודמים מרגישות, בדיעבד, מיותרות לאללה. ברמת המאקרו צדק אחד המגיבים בפוסט הזה ממש – רק בפרק השמיני לעונה ברק חותם על הסכם עד המדינה שלו, אבל מבחינה מהותית לא באמת מרגיש שמשהו השתנה בין הרגע הזה לבין נקודת הפתיחה של העונה. החתימה הרשמית הייתה דרך טובה להתחיל את העונה, ומשם לצאת להרפתקה. ואז המון דברים מרגישים רטרואקטיבית כמו התעסקות בטפל: סאגת הבריחה של ברק? מיותרת. סאגת הפוליגרף של ברק? מיותרת. ההסתננות של יוליה לכנופיית משטרת ראשון? היא באמת תרמה? הדבר ההגיוני היחיד באמת שיכל לצאת מזה הוא שדרך יוליה יגיע המידע על הרצח המתוכנן של חנן, אבל הרי זה לא קרה. יוליה גם בקושי הופיעה בפרקים הבאים.
זה חבל כי הרי היה מדובר בעלילה מצוינת בלי הקשר. אותו דבר אפשרי להגיד גם על קו העלילה של טל שמשתפת פעולה עם כפר קאסם. זה היה מעולה כי לירז חממי בשיא הרצינות שולתתת!!!1 (הסצינה שלה בפרק השביעי עם ברק בניידת היא אחד משיאי הסדרה, עם כל הבעייתיות של העונה הזאת) וכי אשכרה היה שם קשר מהותי והדוק בין האקשן, התככים והחקירות לבין ההתמכרות והגמילה של טל, מה שהסדרה הייתה צריכה לעשות גם עם איזי העונה. אבל אפילו זה לא באמת נבנה לכדי משהו. מלחמת הכנופיות בין כפר קאסם והאחים שמעיה, תרחיש גוג ומגוג שכולם בסדרה היו חרדים מהתגשמותו, לא קרה בכלל בסוף, והדבר שהוריד לטל את האסימון בסוף, על כמה הנקמה שלה הובילה אותה למקום אפל, היה המוות של איסמעיל – עוד דמות חדשה לעונה הזאת, שלקשר בינה לבין טל לא היה את האימפקט הרגשי שהסדרה בבירור רצתה שיהיה לו (לא היה יותר הגיוני לשלב כאן איכשהו את הדמות של שאדי, למשל, שהיה בסדרה מעונתה הראשונה?).
סאגת המשנה היחידה שהשתלבה היטב, בגלל שהיא קשורה באופן כ"כ הדוק לחקירות ראש הממשלה, היא הסיפור של תוכנת הריגול מינוטאור, וגם כאן אני משתמש במילה "היטב" במובן של זה לפחות היה הגיוני וקשור מהותית, ופחות שזה היה מעניין או מרשים. צדקה הביקורת במאקו שציינה שהשימוש של הסדרה בפרשת האחים פריניאן מלפני 20 שנה בערך הייתה מוצלחת בגלל שכבר ניתן באמת לנתח אותה בצורה מפוכחת במרחק הזמן, ואולי הדבר נכון גם לגבי חלק מהאלמנטים שבבירור נלקחו מחקירות נתניהו, שאמנם לא נגמרו אבל התחילו לפני כ"כ זמן שהן מרגישות חלקית כמו אירוע היסטורי. אבל סיפור מינוטאור לקוח מפרשת פגסוס בחיים האמיתיים, שהיא בקושי בת שנתיים שאנחנו לא באמת יודעים עליה הכל-הכל עדיין ולכן קצת קשה לומר עליה דברי טעם יותר מ"תוכנות ריגול רע!". היה יכול להיות פה דיון מעניין הרבה יותר על האתיקה של הסיפור הזה, והיריבות בין איזי לבין פרוייקטור המינוטאור, בועז פרקש, הייתה יכולה להיות מורחבת ולהסתכם ביותר מרק עקיצה של פרקש את איזי על הצביעות שלו. שלא תבינו אותי לא נכון, צביעות היא אחת המורכבויות הכי מרתקות שאפשר להעניק לדמות, ואכן איזי בעצמו הטה את החוק בקטנה במקרים קודמים כשזה היה נוח לו – אבל הסדרה מזמן זנחה את איזי כדמות וכעת הוא רק כלי להעברת המסר.
בעולם מושלם, ההתפתחויות המרתקות של פרקים 7-9 היו מתרחשות בפרקים 5-6-7. החתימה של ברק על ההסכם הייתה צריכה להתקיים בפרק הראשון או השני, גג השלישי, והמצב הקקה שבו מסתיים פרק 9 – כולם פחות או יותר עצורים, כולם יודעים שזה בגלל ברק, כולם רוצים לפרק לו את הצורה – היה מגיע הרבה יותר מוקדם. אבל הסדרה, סלחו לי, התעסקה במקום זה בשטויות. אני אחזור שנייה לסיפור הגילוי על המוטיבציה האמיתית של קובי ואשר – לא היה מעניין והולם הרבה יותר אם במקום לקבל את המידע הזה בדיאלוג של חמש דקות בפרק השביעי, זה היה גילוי שמגיע כתוצאה מרחרוח וחקירה עצמאיים של איזי שהוא עושה מתחת לאף של המעסיקים שלו במח"ש, ונמתח על פני כמה פרקים? זה גם היה מתאים לדמות ומאפשר לנו לבלות איתה יותר, גם מעביר לנו את המידע הזה בצורה יותר מעניינת, גם מביא השקעה רגשית – כי מהחקירה הזאת היינו לומדים מי אלה בדיוק הבת שהתאבדה ומי זה אבא שלה, חבר של קובי, שאנחנו אמורים להרגיש משום מה עצובים עליו בלי להכיר אותו – וכך אולי היה אפילו מוציא משהו מעניין ממסר ה"הכל אישי" שלדעתי כאמור הוא קצת ילדותי, מיתמם ופשטני.
אני מבין שאלה הרבה תלונות בסטייל "היו צריכים לעשות את זה ככה!" ומי אני שאשפוט, אבל הסדרה ידעה לעשות את זה כ"כ הרבה יותר טוב בעבר, שזה מאכזב לראות מה נשאר ממנה. ומילא הכל היה חרבנא, אבל כן יש מספיק שאריות איכות מהעונה הראשונה ורוב השנייה שצצות פה ורק מגדילות את האכזבה, כי אתה נזכר כמה הסדרה הזאת יכולה להיות במיטבה כשהיא מתאמצת. אני כן אסייג (לא שלום) – ייתכן והפינאלה אולי תענה על חלק מהטענות שלי. אולי לדברים כמו העלילה של יוליה כן יהיה פתאום פאנץ' משתלם (לפי הפרומו, נראה שהקשר שנוצר בין טל לבין הבת של ברק כן ישחק שם תפקיד, ולכן לא ציינתי אותו ברשימת העלילות המיותרות של אמצע העונה) ואולי באמת רועי עידן, שאין להתכחש לכישרון שלו, ישלוף הברקה שפתאום תציג לי את הדברים באור אחר. אבל לצערי קשה לי לראות איך פרק אחד, גם אם ארוך יותר ברבע שעה, יכול לתקן בעיות של עונה וחצי.
פרק 10 – תקווה
טוב, עבר שבוע והפינאלה של "מנאייכ" הספיק קצת לשקוע…
או שלא.
כי תכלס? זה בכלל לא הרגיש כמו פינאלה.
ברצינות, אני מודה שאני קצת מבולבל, ונראה שאני לא היחיד. אני ידעתי שזאת אמורה להיות עונה אחרונה בגלל התבטאויות רבות של הכותב רועי עידן בפלטפורמות שונות. אבל הסוף כל כך לא הרגיש כמו סיום סדרה, שמבקרים אחרים שלא עקבו אחרי כל פודקאסט או פוסט בפייסבוק של מר עידן כללו בביקורות שלהם דיון על לאן אפשר לקחת את הסדרה בעונה הרביעית, כאילו היא דבר שדי בבירור יגיע. אני לא יכול להאשים אותם בסופו של דבר, כי הפרק פשוט הרגיש כמו פרק אמצע עונה, כמו פרק שבעצם לא היה כלל אמור להיות פרק סיום אבל נערך מחדש בצורה מגושמת כדי שיתפקד כאחד כזה.
כלומר, זוכרים את ההערה שלי על כך שהמצב שאליו הגענו בסוף פרק 9 היה צריך להגיע בעצם הרבה יותר מוקדם במהלך העונה? הפרק הזה היה הוכחה ניצחת לכך. אני יודע כמובן שלא כל קו עלילה צריך סיום הולם ולא לכל דבר צריך סגירת מעגל, כי זה פשוט לא עובד ככה בעולם האמיתי. לצפות שיהיה דבר כזה גם בין איזי וברק, גם בין ברק ולייבו, גם בין איזי וטל בצורה מסוימת היה באמת חמדני. אבל גם אם לא לסגור קוויי עלילה, כן רצוי שלא להעלות בפרק האחרון קו עלילה חדש לגמרי, למשל. כשמאיר ותמיר דנים על האופציה שאולי הם יעברו צד ויגישו את הראש של ראש הממשלה לפרקליט המדינה על מגש – זאת הייתה יכולה להיות התפתחות סופר מעניינת באמצע העונה, טריפת קלפים אמיתית, אבל כזאת שבשלב כזה מאוחר עצם ההעלאה של האפשרות הזאת מרגישה מיותרת וסתומה, כי כאילו, במה זה עוזר לנו עכשיו?
ואפילו אם כוונת המשורר הייתה סוף פתוח אבל כזה שמציג את השורה התחתונה של הסדרה, שכל הזמן הזה הייתה על פרקליט מדינה קצת משוגע שמוכן לשרוף מדינה שלמה כדי לפגוע בראש הממשלה עד כדי כך שהוא מוכן לשתף פעולה עם משפחת פשע, לא היה עדיף אם כן שהדבר הזה היה מגיע מקובי עצמו? במקום שמאיר ותמיר ידסקסו על זה אחד עם השני? אני חושב שהרעיון שהסדרה ניסתה להעביר היה יותר הגיוני אם הייתה סצנה שבה קובי יושב עם תמיר, מציע לו איזושהי עסקה, ואז תמיר מחייך קלות חיוך מרושע. זה היה מבהיר את מה שצריך מבלי צורך לדעת מה קורה אחר כך, כי זה באמת כבר לא היה משנה את הפואנטה. ומה אנחנו מקבלים במקום? מה הוא מהלך ה"אין לך איך אלוהים" כמאמר איזי, שכל המזימה של קובי הוליכה אליה? סחיטה של אודי רובין על רקע הרומן מחוץ לנישואים שלו. באמת, זה תרחיש ה"אין להם גבולות אלה, שום דבר לא יעצור אותם"? סחיטה של מישהו שגם בגוף הסדרה הוא די דוש? מעולם לא ראיתי כזה דיסוננס בין כמה שתסריט מסויים ניסה להציג לנו מישהו כנבל חסר עכבות, למה שהוא בפועל.
מעבר לנקודה הזאת באמת שקשה לי למצוא דברים להרחיב עליהם, וזה סימן רע מאוד למה שאמור להיות פרק סוף עונה וסוף סדרה. הפרק הזה הדגים בצורה יפה איך כל עניין חקירות ראש הממשלה בעצם הפך להיות הסדרה כולה, וכל אלמנט אחר בה שירת את קו העלילה הספציפי הזה. העלילה הזו כבר בלעה כל חלקה אחרת בסדרה, אבל עכשיו כשאומרים שלום וביי אי אפשר להתנהג כאילו אותן עלילות אחרות לא התקיימו. אז בפרק הזה, עלילת חקירות רוה"מ האחרות פשוט יורקת את כל השאריות האלה, והן מעורבבות לכדי חמין לא כזה משהו.
טל והערבים, גילי שמעיה ויוליה והארגון של ברק כולם זוכים להתייחסות אחרונה במסגרת עלילונת מוזרה של פרק אחד. "לתפור בגסות" זה חתיכת אנדרסטייטמנט לסאגה הקטנה שבה הערבים רוצים שגילי שמעיה ישחרר להם כספים ששייכים להם אבל הוא דורש מהם את המיקום של ברק אבל הם בכלל לא יודעים אז הם הולכים לטל שכבר אמרה שהיא מחוץ למשחק אבל בעצם היא מחוץ למשחק אבל גם היא לא יודעת את המיקום של ברק אבל בעצם היא כן יודעת איכשהו את המיקום של ברק אז היא אומרת לגילי וגילי בא להרוג את ברק אבל היא גם אומרת ליחב"ל להיות שם אבל הם בכלל לא יודעים למה הם שם והם תופסים את גילי כאילו במקרה ויאללה זהו נגמר שלום על ישראל. אה, וגם יוליה שם רק כי אחרת באמת היה כאן מצב שבו זרקו אותה לפח בפרק השביעי אחרי שהייתה חלק כל כך גדול משאר העונה – אז נותנים לה את הכבוד וזורקים אותה לא בפח אלא בבגאז'. אם הפסקה הזאת מרגישה לכם מטופשת, אז כן, זהו אמצעי רטורי להדגים כמה כל החלק הזה של הפרק מטופש.
מה שמשאיר לנו רק את הסיום עצמו. אי אפשר להגיד שלא היה פה מגה-אירוע, כי הפרק הזה אכן הביא לנו את המוות של ברק הראל, אחת משלוש הדמויות המרכזיות בסדרה. באמת לא היה סביר שגם הוא, גם איזי וגם טל בן הרוש ישרדו את הסדרה כולה, והוא אכן היה האיש שיש להכי הרבה אנשים סיבות לרצות להוריד אותו. אני מראש הנחתי שהוא ימות, וגם הנחתי שזה יגיע דווקא באופן לא הכי צפוי בעולם. אבל הדרך שבה זה כן קרה… באמת שלא נשאר מה לשאול חוץ מ"מה? מה? מה?!". ותכלס, זה אפילו לא היה באמת צריך לקרות, כי הסדרה כן כתבה סוף מעולה הרבה יותר לדמות של ברק בפרק הזה, שנייה לפני המוות ההוא.
ברק כביכול נדפק בפרק הזה מכל צד. הוכח שהוא הפר את הסכם עד המדינה שלו ולכן נראה ששום דבר לא ימנע ממנו לשבת בכלא (שואל שוב – למה הפכו את זה לנקודת סיום של העונה במקום לנקודת מפנה מרתקת באמצע שלה, לראות איך קובי מנסה לתמרן סביב אובדן הנכס הכי גדול שלו?). בסצנה באמת מצוינת, אחרי שהוא הוברח ממקום המסתור שלו עם ילדיו הודות לאותו טיפ של טל בן הרוש, ברק מתוודה בפעם הראשונה בפני בתו שירה שהוא כנראה הולך לחטוף ולחטוף חזק. היא המומה, אומרת לו שזה לא יכול להיות, כי הוא לא אדם רע. והוא בשלב הזה אפילו לא מסוגל כבר לנסות להעמיד פנים, ועדיין חייב לעשות את זה, אז הוא רק שותק, כשהוא ואנחנו כצופים יודעים שמה ששירה אמרה הוא טעות. אם כאן היה נגמר החלק של ברק בסדרה, לא הייתי אומר מילה רעה. כלומר, זה לא היה הופך בדיעבד הרבה צעדים לא נכונים שנעשו עם דמותו לנכונים פתאום, אבל זאת הייתה חותמת לא רעה – אם ברק אכן אוהב את משפחתו ועושה את מה שהוא עושה בשבילה, הרי שסוף כזה היה מבהיר שהגרוע מכל הולך לקרות וברק אכן יאבד את ילדיו. ולא סתם יאבד את ילדיו, אלא יאבד אותם כשהם יודעיםו שהוא היה רוצח מתועב ושהוא בגד באימם. לדמות של ברק מגיע עונש, וזאת הייתה יכול להיות דרך טובה להעביר לנו את העונש הזה גם במסגרת סוף פתוח.
אבל לא, הם היו חייבים להרוג אותו. ועוד במהלך עלילתי שכבר באמת מרגיש מנותק כ"כ מהריאליזם שהסדרה תמיד התיימרה אליו, שבשלב הזה זה כבר מרגיש כמו זלזול בצופים – זלזול בלתי נסלח בשביל סדרה שבעונתה הראשונה הייתה כ"כ מאתגרת בקטע הכי חיובי שאפשר.
סיכמו פה המגיבים יוסי ורינגו מעולה, אז פשוט אצטט אותם. המוות של ברק מגיע בסוף דרך "צירוף מקרים שמימי. מכל המקומות שאפשר היה לפנות אותו אליהם, ברק מפונה לבסיס מג"ב באר שבע, במקרה אח של חנן שמשרת במקום נשלח, חמוש באקדח, להביא אוכל למסתור שלו, ומשום מה המאבטחים של ברק מהרשות להגנת עדים נותנים לאח להיכנס פנימה חמוש בשביל להניח שקית אוכל, במקום לקחת אותה ממנו בכניסה ולא לתת לו להיכנס". ואפילו ונגיד זה כן נוהל הגיוני וקיים, זה עדיין מותיר שתי אפשרויות די "מטופשות: או שהאח רואה את ברק, משתגע במקום והורג אותו (בלתי סביר בעליל), או לחילופין, האח איכשהו יודע שמשלוח האוכל הוא עבור ברק (איך?), ומחליט מראש להרוג אותו (עוד יותר בלתי סביר בעליל)". את האפשרות השנייה אני מניח שאפשר היה לתרץ בזה שהיי הרי גם טל הצליחה איכשהו לגלות בדרך מסתורית את המיקום הקודם של ברק, אבל היא בלשית עם קשרים ביחב"ל, לא לוחמת ימ"ס פשוטה כמו אח של חנן (שאגב, אפילו עם זמן המסך המוגבל ביותר שלו, זה מרגיש כמו משהו לא מתאים לדמות שלו: הוא הוצג כבחור שקול ובוגר לעומת האח המטומטם שלו שהלך וירה בשוטרת מתוך פאניקה, ובסוף עושה בדיוק את זה).
אני באמת מנסה להבין מה הייתה הכוונה פה, מעבר לאפקט מפתיע של מוות שלא היה אפשר לחזות בתחילת הפרק. להראות שקארמה הינה כלבה וכל כלב בא יומו? שנקמה ואלימות הם חרא שמוביל למעגל שפיכות דמים אינסופי? בסדרה כזאת צינית – בקטע טוב – איכשהו שום פרשנות פה לא תרגיש לי שייכת. נדמה שפשוט הרגישו שחייבים לסיים את הסדרה במוות של דמות כלשהי, ברק הוא הכי הגיוני, אז הנדסו משהו אקראי בשביל שזה יעבוד – למרות שלהרוג אותו סתם בתאונה עקב גמל שפורץ לכביש 4 היה מתאים באותה מידה.
ואז, בסצינה הבאמת אחרונה של הפרק, של העונה ושל הסדרה כולה – איזי מקבל את הטלפון שבו מספרים לו על הירי, ובעצם כאן זה נגמר. שוב, רוצים להרוג את ברק, בסדר, ניחא. אבל הנה, הזדמנות להראות איך איזי מתמודד עם המוות של אדם שהיה האויב המושבע שלו, אבל עד לפני שנה וקצת היה בעצם החבר הכי טוב שלו. שניים-שלושה פרקים של לראות איך הוא מגיב לזה, איך זה אולי משפיע על התפקוד שלו במה שנשאר מחקירות רוה"מ – זה היה יכול להיות מאוד מעניין. אסייג עדיין שחקן דרמטי נהדר ומביע בפרצוף פשוט אחד הרבה יותר רגש מכל מה שנדרש מהדמות שלו להפגין במשך כל העונה, אבל זה פשוט לא מספיק. איזי כאמור, לא דמות בסדרה הזאת כבר ממזמן, והעובדה שהוא מוזכר כאן רק בפסקה האחרונה היא לא מקרית ולא סתמית. אפילו לא ציינתי שאת השיחה הוא מקבל במהלך מה שנראה כמו ארוחת סולחה בינו לבין טל, אבל גם לזה אין שום אימפקט רגשי כי הסדרה נטשה אותם כדמויות אנושיות ממזמן.
בסופו של דבר, כמו שמנאייכ איבדה את איזי כדמות, ככה היא איבדה את עצמה. יכול להיות שרועי עידן ידבר ויגיד על כך שכמו יצירות "שמאלניות", גם לו מותר להביע עמדה פוליטית מובהקת בלתי מתנצלת אבל זה יהיה חוסר הבנה של הבעיה של כל הקולנוע והטלוויזיה הפוליטית בארץ: לא האג'נדה, אלא שהם לוקחים יצירות מעניינות, דמויות טובות ועלילה שיכולה להיות טובה – ואז עוקרים את הכל לטובת מסר כלשהו. זה בכלל לא משנה אם מסכימים עם עידן או לא, כי בסופו של דבר מה שמגיע לנו אלה לא יצירות שמאלניות או ימניות, אלא יצירות טובות. ובניסיון להפוך את הכל לפוליטי, משהו ב"מנאייכ", שלרגעים הייתה אחד מהדברים הכי טובים שנעשו בארץ, פשוט הלך לאיבוד.
אגב אם מישהו יודע איך קוראים לפרק הראשון
אז נשמח למידע הזה. מה שמצאנו ברשת היה"הבכורה" אבל אני לא בטוח שזה באמת השם.
לגמרי. רק שבכך רועי עידן באמת הרס לעצמו את היכולת לעבד את האירוע האקטואלי באופן שיתפוס קצת יותר מהמשמעויות שלו בזמן אמת עבור המשטרה, כולל המהומות הרציניות ומעשי התוקפנות נגד שוטרים וערבים אקראיים שפרצו בעקבותיו, ואפילו הסתערות של עשרות נערים על המטה הראשי של המשטרה בניסיון לפרוץ אליו.
אבל, נו, זה גם מה שמשה סעדה עשה בכתב התביעה שלו נגד הפרקליטות, ערבב הרבה אירועים לא קשורים ומורכבים באופן שטוח וקלוש, ודי ברור שהעונות 2 ו-3 מבוססות על הנרטיב שלו, גם בלי לדעת על הקשרים האישיים בין סעדה ורועי עידן. את כתב התביעה של סעדה בית המשפט דחה, שבעולמות המשפט המקובל זה לא רק להגיד שאין הוכחות, זאת גם ביקורת מאוד נחרצת על אמינותו של הנרטיב והקוהרנטיות הפנימית שלו. חבל שעידן לא מאמין מספיק לבתי משפט.
חשבתי שאנחנו מדברים פה על קולנוע/טלוויזיה
לא על פוליטיקה ואקטואליה
אם את כבר לומדת משפטים, אולי תדעי לענות על התהייה שלי:
למה בעצם ההתעקשות שלהם על פוליגרף? חשבתי שזה אמצעי די שנוי במחלוקת לגבי כמה הוא קביל בתור ראיה משפטית. רוצה אומר, גם אם הוא נופל בזה, זה באמת מפיל את כל ה"מזימה" שלהם יחד איתה?
פוליגרף לא מודד האם האדם משקר,
פוליגרף מודד האם האדם חושב שהוא משקר.
מצד שני זה יהיה הרצל טובי.
שחקן שאני אוהב הרבה יותר ממה שמגיע לו ע"פ הרזומה.
לדעתי זו הסדרה הישראלית עם העלילה הטובה ביותר אי פעם
(ל"ת)
הסדרה משודרת 3 פעמים בשבוע, לפחות זה טוויסט בעלילה
לא ראיתי את זה בא, ההפיכה שלה לדרמה יומית.
פעמיים, שני ושבת
(ל"ת)
למיטב זכרוני, שבוע שעבר הפרק עלה ברביעי
אם כי אין ספק ששנה ד', מתווה מלחמה באוניברסיטה והאורך הלא עקבי של ההתמחויות לא חיזקו את הזיכרון שלי או את האוריינטציה בלו"ז.
בשבועיים הראשונים זה היה רביעי ושבת והחל מהשבוע זה שני ושבת
(ל"ת)
זו פעם שניה שכאן 11 עושים את זה
לסדרה שמופיעה פה בביקורת מתגלגלת, וכפועל יוצא, הביקורת המתגלגלת מאבדת קצת את המומנטום. חבל
אע"פ שזה יגרום לי לצפות בה כשרוב הפרקים יהיו בחוץ.
ולקרוא לה מינוטאור במקום פגסוס זו הברקה תסריטאית 🤣
רק באתי לפתור לכם את ה״חור״ התסריטי
משרדים (לפחות בפרקליטויות שאני מכירה שזה מחוז ת״א מרכז וחיפה ותחנת משטרת מחוז ת״א) הם לא בשפע. להיפך מי באיזה חדר זה ישר רכילות ואם היו מזיזים חדרים בשביל מבצע זה משהו ששמים לב אליו.
זה גם לא שלברק יש סיבות לבקר בכל פרקליטות תחנת ראשון לציון בעיקר עובדת עם מחוז מרכז אולי מתישהו תהיה לו סיבה לבקר בת״א
בירושלים -שם המטה הארצי והוא טוען כגיבוי שהוא הולך לראיונות שזה הגיוני, אבל הם לא באמת ישתמשו שם במשרדים כי הם לא סומכים על אף אחד.
האקווריום זה בחירה לא ראה כי הוא יכול בהחלט לטעון שכשיש לו ראיונות בירושלים הוא נוסע ״על הדרך״ באמת יפה שם.
זה לא יכול היה להיות בית פרטי של "חבר מהעבר" באותה מידה?
ירושלים לא מרושתת בסוכנים של משטרת ראשון לציון (ונחמד שהחזירו את אלמנט הרכילות במשטרה, אחרי הפגרה הארוכה שלו מעונה 2). מה שמפריע לי שהעוצמה של פרקליט המדינה לא ברורה, אז אין לי דרך להגיב אליה, מה הוא יכול לעשות ומה לא. הוא שולט במכון לרפואה משפטית, אבל אף אחד במשרדי הפרקליטות, גם לא מישהו מההנהלה, לא יחפה עליו בשביל הפגישות עם ברק? למה אנחנו לא פוגשים אף אחד מההנהלה של הפרקליטות, אגב? הוא שולט במכון לרפואה משפטית ויכול לזייף פוליגרף של השב"כ, אבל אין לו שום שליטה או תמיכה בפרקליטות? למה שוטרים מחטיבת המודיעין מסתובבים סביבו ועוצרים בשבילו את ברק? גם אם הוא מצא את ברק באמצעות מינוטאור בטלפון של ברק, נגיד, למה שהשוטרים של היחידה שמפעילה את הטכנולוגיה גם יבואו עם פרקליט המדינה לעצור קצין משטרה במעבר הגבול? הוא דמות קוסם כרגע, ואין אפילו בדל הסבר על הקסמים שלו והגבולות שלהם. וזה מוזר, כי בעונות הקודמות לא היו קוסמים. זה די פמת"א לי עכשיו.
בעונה הקודמת הייתה לאשר סיכה של סיירת גבעתי על המדים
(כן אני עושה פאוזים בשביל הדברים האלה)
לפחות זה עונה לך על מה הוא וקובי עשו בצבא.
כן, רק שעל איזי וברק ודודו אנחנו יודעים פי 5 רק בפרק 1 עונה 1....
(ל"ת)
על איזי לא יודעים איפה הוא עשה צבא ואני ממש מאוכזב מזה!
(ל"ת)
נזכרתי. איזי שירת בגולני, הוא אומר את זה בעונה 1
ומייד כשהשתחרר הוא נכנס למשטרה, וגייס את ברק מתוך נערי הרחוב (ברק כבוגר פנימיות רווחה לא התגייס בכלל), ואחרי תקופה כסוכן של המשטרה, ברק עובר גיוס מלא כשוטר.
את מבלבלת.
ברק דווקא שירת, איזי מתאר אותו, את ברק, כ"גולנצ'יק" מורעל שהוא גייס כדי להתערבב עם עבריינים בהרצליה (ואם זה לא מספיק אז יש לברק סיכה של סיירת גולני וכנפ"ץ). על איזי לא ידוע כלום.
אין לי פניות לבדוק כרגע את הפרק, אני אעשה את זה
אבל למיטב זכרוני איזי מתאר את עצמו בפירוש בתור הגולנצ'יק המורעל שישר מתגייס למשטרה עם הערכים מצה"ל, ובתור בלש צעיר מוצא את ברק ברחובות (כמו שברק מתאר את הגיוס שלו כסוכן בפרק האחרון של עונה 1. קשה לי מאוד ליישב את התיאור שלו שם עם הרעיון שהוא גולנצ'יק מורעל באותו שלב בחיים. אפשרי, אבל לא נראה לי. ואכן הציגו שני מקרים בסדרה של עבריינים קטנים שמשרתים בגולני, אבל מורעלים הם ממש לא).
זכרתי שברק לא התגייס, אבל אם התגייס כנראה לא לגולני, כי יש לו כנפי צניחה, מאוד גדולות ומאוד בולטות. יותר סביר לדעתי שהשיג אותן כצ'ופר במשטרה. והכנפ"צ חשובות לו דווקא כי הוא לא התגייס (בינינו, זה די פתטי להסתובב איתן במשטרה כשאתה כבר סגן ניצב).
אף אחד לא חייב להתחיל כסייר
מתגייסים לתפקיד וליחידה ביחב״ל מוציאים חוקרים לקצונה מהר. לא קשור אם היו בצה״ל מכירה המון שוטרים שהם קצינים בצה״ל ובמשטרה לא (למשל חוקרים בימ״ר שם אין את הסידור הזה) הדרגה בצבא לא עוזרת צריך לעשות קורס של המשטרה מלא כמו כולם אין קיצור ולא כולם רוצים את זה (מכירה כמה סרנים ואחד רב סרן שבמשטרה התחילו רס״ר ולא קצינים)
מה שכן נכון שעל א׳ אם אתה קצין בצבא ולא מהמשטרה מותר לך עדיין לשים את סיכת המ״מ שלך בנוסף לדרגות הכתף של נגדים זה תיקני ככה אפשר לזהות על א׳
ויש תפקידים שכולם אוטומטית יוצאים לקצונה בהכרח
נגיד דווקא תובע משטרתי יוצא לקצונה ישר כל התובעים בסופו של דבר מקבלים לפחות דרגת פקד (כי הם כולם עו״ד)
בקיצור תלוי מאוד ביחידה שהתגייסת אליה ועוד נסיבות
גם אני חשבתי ברגע הראשון שמדובר בעוקץ
ובאמת שום דבר בינתיים לא גרם לחשוב שזו הנחה נכונה. נחכה ונראה.
עניין האקווריום
אני חושב שמוטיב הדגים שחוזר על עצמו בסדרה כוונתו להראות את עליית המדרגה בשחיתות:
בעונה הראשונה אלו דגים קטנים – (אקווריום, דיג במארינה)
בעונה השנייה דגים בינוניים – (חנות דיג)
בעונה השלישית הגענו עד ראשי המערכת ולכן רצו להראות לנו דגים גדולים, ולצלם בריף הדולפינים זה באמת מוגזם.
מסכים שזו בחירה במטאפורה והדימוי על פני האמינות והמציאותיות.
לגבי הרומן של אודי רובין גם לי מרגיש שזה עוקץ ונגלה זאת בהמשך. אם זה יתגלה כרומן נורמלי זה פאק חזק בתסריט.
מישהו זיהה מאיזה פרק ההקלטה של רוני קובן בפרק 6?
(ל"ת)
הצלחתי להגדיר מה הבעיה
במילים פשוטות, רועי עידן מתעסק הרבה יותר במה שמעניין אותו (חקירות ראש הממשלה, השחיתות בפרקליטות וכו') מאשר במה שמעניין אותי (הדמויות).
היו שלוש דמויות עיקריות, שבהן אני רוצה להעמיק – איזי, ברק וטל. נוספה לי עוד דמות אחת שאכפת לי ממנה – יוליה, והעונה הזו דוחפת גם את לייבו למרכז. מעולה. תנו לי הרבה יותר דקות איתם, תראו לי מה עובר על טל ואיך הזוגיות של איזי, ואת התככים בין לייבו לברק, ואני אהיה ממש מרוצה. במקום זה הסדרה מתפזרת לעוד ועוד כיוונים, עוד ועוד דמויות, עוד ועוד רפרנסים למציאות (אה, כן, שר הפנים שהסתבך לכאורה בפרשייה מביכה לפני עשר שנים). כל הכבוד שעקצת את עמיעד (בטח שם המשפחה שלו הוא בליקמן), אבל אפשר להמשיך לספר את הסיפור?
שוטרי הפלא והיכן אפשר למצוא אותם
אני לא מתיימר להתחרות ברמת העומק של הניתוחים כאן, אני לא בטוח שרועי עידן התכוון לכל זה (לא שזה אומר שזה לא נכון).
בכל אופן, אני מניח כרגע בצד את שאלת המסרים – כל יוצר מוזמן להכניס מסרים ביצירה שלו, זה לגמרי לגיטימי. לי בשבת נפל האסימון שזה מזכיר לי את סדרת הפריקוולים של הארי פוטר –
הסרט הראשון היה סיפור קטן-בינוני עם גיבור חמוד, ניוט, שלא לגמרי מסתדר עם בני אדם אבל כוח העל שלו הוא הבנה של חיות פלא, יש לו תאקל עם חיות פלא והוא מסתבך במקביל במשהו גדול יותר, ויש גם סיפור אהבה (אפילו שניים, אם אני זוכר נכון), אבל בסוף – הפלא ופלא, בזכות הכישרון המיוחד שלו – הוא מצליח לפתור את התעלומה ולנצח.
בסרט השני והלאה רולינג החליטה שזה הזמן לספר על הקרבות של דמבלדור נגד גרינדלוולד. בסדר גמור, יופי של נושא לפריקוול, ובהחלט סיפור הרבה יותר גדול. אבל היא החליטה משום מה שהגיבור עדיין צריך להיות ניוט. וככה נתקענו עם כל הדמויות ודמויות המשנה של הסרט הראשון, שעכשיו בכוח צריכות לככב בעלילה אחרת לגמרי, וכמובן בכל סרט נדחף כמה סצנות של חיות פלא כדי שניזכר מה כוח העל של הגיבור.
אותו הדבר כאן. סדרה על חקירות ראש הממשלה לא בהכרח דלה הרבה יותר מבחינת החומר שאפשר לעבוד איתו (אם כי היתרון של העונה הראשונה הייתה הסתמכות על פרשייה שהציבור הרחב לא הכיר לעומק, בניגוד לחקירות ראש הממשלה שבהן אנחנו מכירים את כל הדמויות עד כדי גלגול עיניים מהליהוק). אבל היא סיפור הרבה יותר גדול, ובעיקר אין שום סיבה שדווקא איזי בכר, ברק הראל וטל בן הרוש ישחקו בה תפקיד מרכזי.
לטעמי רועי עידן לא מצליח להחזיק באוויר את כל הכדורים – גם העלילה המתמשכת מהעונה הקודמת (טל נגד ברק, איזי נגד ברק, לייבו מפתח עצמאות, ועכשיו גם חנן שחזר לתמונה), בתוספת שני קווי העלילה שנוספו לה בעונה הזו – יוליה והתאונה של אדהם – וגם חקירות ראש הממשלה. אלה פשוט סיפורים אחרים, התפרים ביניהם גסים מדי, ואף אחד מהם לא מקבל מספיק זמן מסך.
מסכימה ומעלה (או שלא מעלה?)
צפיתי רק בפרק הראשון, ואז ניגשתי להודעות שלכם לחשוב אם יש הצדקה להמשיך.
אני חושבת שפרשיות עבר הן מקור טוב להשראה לחומרים לסדרת מתח, בטח אם מדובר בפרשיות עם המון בשר.
אני גם חושבת שזה סבבה לכתוב מתוך פוזיציה, וכבר ראיתי דברים שנכתבו מתוך פוזיציה שאני לא שותפה לה, אבל היו טובים מספיק כדי להצדיק את הצפיה.
הבעיה בסיפור החקירות של ראה"מ, שזה סיפור שעדיין מתגלגל, רועי עידן לא לוקח השראה או מרפרר לסיפור שקרה ונסגר. הוא מרפרר לסיפור שעדיין קורה, לכן זה מרגיש פחות כמו סיפור- עם או בלי פוזיציה- ויותר כמו סגירת חשבונות או הטפה.
הפרק הראשון מאוד הוריד לי מ2 טעמים עיקריים:
הוא התחיל בחקירה מאוד אלימה של "הקוף" בקזינו, בעידן של חמשת החודשים האחרונים, קשה לי עם ויז'ואלס כאלה. עבורי זה פחות הקסם של טלויזיה "אותנטית" ויותר טריגרי.
העניין השני, שאני מכירה אנשים שהיו חלק מצוות החקירה בסיפור שקרה במציאות, אני לא אוהבת את הרפש והספקות שמטילים בעבודה שלהם. האם עוד שנה כשהמשפט ב"ה יגמר כך או אחרת- יהיה מקום לרפרר אליו כולל הטלת ספק בפעולת החוקרים והאחרים? כן. אבל עכשיו זה עדיין מוקדם מידי (בעיני).
הבעיה שלי עם הרפרורים
שבעוד שבעונה הראשונה הרגשתי שהיה לרועידן סיפור לספר והוא תיבל אותו עם עלילות מהמציאות, בעונה השלישית הוא כבר רוצה להתייחס למציאות וסביבן תפר סיפור. זה מגיע לפרטים כמו בפרק 10, עם תלונות על עקיצות בחדרי חקירות ואיומים לחשוף מידע מיני מביך. בהמשך למה שאמרתי קודם, הרומן של רון שחר מתברר כרומן אמיתי ולא עקיצה, וזה פשוט לא אמין. וזה מוציא אותי מהסיפור.
ואחרי 7 פרקים
אין צל של ספק שגן החיות התנ"כי יזם ומימן את העונה הזאת.
כולל הסלוגן האהוב "זה הכי הרבה ים שתמצא בירושלים"
ובכך זאת כנראה אחת הפרסומות הכי יקרות בהיסטוריה של הטלוויזיה הישראלית
כמו כן, מרחב איילון הוא במחוז תל אביב, ותחנות ראשון ולוד נמצאו במרחב שפלה במחוז מרכז
(ל"ת)
וזה המשיך גם לפרק 7, וזה ממש מוזר
רותי היא סגנית מפקד מחוז איילון, מה היא עושה בתחנת לוד ולמה היא מתעסקת בעצורים של הבלשים בלוד? הגיוני לשבץ מי שגר בחולון לעבודה משרדית במחוז איילון, נגיד (אם כי עד אותה נקודה טל עבדה בלוד ביאחב"ל), אבל למה שסממ"ר איילון תגיד לחבר'ה של מחוז שפלה מה לעשות? והעלילה היא במחוז מרכז או ביחידות ארציות, מה הקשר מחוז תל אביב? איזי, ברק ודודו עבדו בימ"ר תל אביב כשהיו צעירים אבל זה לא מסביר את כל החלק של פרק 5. ממש לא מתאים לסדרה לפשל בפרט כזה מהותי בחלוקה הארגונית של המשטרה. למי יש פתרון אפשרי לעניין הזה?
קציני משטרה עוברים מלא תפקידים ותחנות
ברק וחבריו מבקשים עזרה ממי שנאמן להם לא משנה איפה הוא עובד כרגע
הסבר נחמד, צריך לפתח, לא מסביר למה תחנת לוד משתפת פעולה
(ל"ת)
רק שאם הפרסומת הזאת תמשוך אנשים לאקווריום בירושלים...
זה די יהיה מכל הסיבות הלא-נכונות, לא?
אני לא אתפלא אם שוקדים שם בחלק של האחורי של האקווריום על מתקן השעשועים "חדר חקירות מח"ש מנאייכ", שם יוכלו המבקרים לשבת ליד השולחן, לערוך בדיקת פוליגרף זה לזה, לצעוק זה על זה ולנופף בשברי פנס מכונית. מדי שעה עגולה ייצא מהמתקן סיור בריצה ברחבי האקווריום בשם "בורחים מלייבו", כשאחד העובדים המזוקנים לובש חולצה שחורה ומעיל עור וחמוש באקדח.
לחלופין או בנוסף, חדר בריחה "משקרים לאיזי".
שכחת עוד אטרקציה חשובה
"ללכת לישון עם הדגים".
צודק לגמרי.
אגב, לא כזה מופרך, כאן 11 כבר שיתפו פעולה עם גן החיות התנ"כי בסדרת המתח לילדים "המתחם ה-25"… ולא הוצג שם בכלל האקווריום. היו חייבים תיקון.
האמת היא שבאמת עוד לא הספקתי לבקר באקווריום
למעשה לא שמעתי בכלל על האקווריום עד עכשיו, וזה עודד בי חשק מתון לבקר בו.
מעולה. הרגת אותי מצחוק
מעניין כמה שמירה יצטרכו לשים על הוילון השחור הזה שיש עליו שלט ל "כניסה לעובדים בלבד", אחרי כל האנשים שירצו להכנס לשם.
רועי עידן בשיחה, בין השאר לכבוד העונה החדשה
וחוץ מזה שהוא מגלה למה "רועי עידן" זה שם רע, הוא גם לא כל כך מבין את הבעיות שדוסקסו כאן
https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8274/704530/
https://e.walla.co.il/item/3644979
התאגיד אישרו סדרת ספין אוף על טל בן הרוש.
אם פריקוול, לא ברור מה נשאר מיחידת יאחב"ל
אם סיקוול- לא חשוב.
אבל למה לא על איזי וברק הצעירים, אם כבר
את מי היית מלהק לגרסאות הצעירות של איזי וברק?
ונראה לי שטל היא הדמות הכי פופולארית בסדרה בפער ניכר מהאחרות, אז לא מפתיע. למרות שמהעונה הנוכחית דווקא הייתי רוצה לראות סדרה על יוליה… אבל לא יודע אם הייתי שם כסף על הסיכוי שלה לשרוד את העונה (טרם ראיתי את פרק 8).
את דניאל אסייג בתור איזי הצעיר, על ברק הצעיר עוד חושבת, כי דניאל גד כבר מתחיל להיות מבוגר מדי
(ל"ת)
אתי הצעירה- בת חן סבג
דנגור מהשב"כ- בן סולטן
שאול כץ הצעיר- גל תורן
דודו הצעיר- אין רעיון עדיין, מה אתם חושבים?
אולי דניאל גד יכול להתאים כברק הצעיר למרות הגיל. הוא שחקן ממש טוב.
ובהופעת קמע, או הופעת אפיקומן, או איסטר אג, בסצנה כלשהי בחולון יפגשו השוטרים הנמרצים והצעירים שלנו לרגע את טל ויעל בן הרוש הילדות, בגילומן של ג'ון ונור צ'רכי, הבנות של לירז צ'רכי ותום אבני, וטל בן הרוש הקטנה תחליט להיות שוטרת ויהי מה!
שורה תחתונה
מנאייכ היא סדרה חיקוי זולה ולא מוצלחת של line of duty
ה"יוצר" לקח עלילה מהמציאות הישראלית צירף לה את הפוזיציה הפוליטית שלו וקיווה שבסוף הסדרה כולם יהיו בצד של רוה"מ המושחת שלו.
עלבון לאינטליגנציה.
מתנשא ומזלזל
מושחת לכאורה, על חזקת החפות שמעת?
ולמה רק שלו? של כולנו, או שאתה לא אזרח ישראלי?
קצת מעניין אותי למה את אומרת שאת "כמובן" לא מסכימה עם הרבה.
אני חושב שסך הכל הביקורות שלי על העונה הזאת שליליות למדי וחלק מהביקורת שלי ממש נלקחת מדברים שאת הצבעת לי עליהם והסכמתי איתם.
עם האג'נדה של רועי עידן, כמובן ;ׂ)
ובעיקר שהיא הרבה יותר שבורה וחסרת היגיון מהחסד שאתה נוצר לה.
אבל מסכימה שיש בה "רוחות רפאים" של בימוי ומשחק טובים מעונה 1 וחצי עונה 2 המוצלחות שרק מסתכלים יותר.
אני חושב שנכנסתי בה מאוד חזק על השברים וחוסר ההיגיון :(
(ל"ת)
כנראה אנחנו בשלבים רגשיים שונים כלפיה... נגיד אני בשלב לזרוק אותה מהבית
אבל בביקורת האמנותית והנרטיבית אנחנו כנראה מסכימים על רוב הדברים
אחרי הסיום הזה, גם אני.
(ל"ת)
בהחלט יש צווים שמכסים תכתובות ברשתות חברתיות
יש הבדל בין מחקר תקשורת לצו חדירה לטלפון
העניין הוא שלשוטר שנכנס לטלפון יש יכולת, לא פחות מרוגלה
יש צווים שמכסים תכתובות ברשתות חברתיות, ויש צווים שלא. שוטר שמחזיק ביד טלפון פתוח, יכול בכל רגע נתון לעבור על הצו ולהיכנס למקומות שהצו לא מאשר לו. ה"סנקציה" היא שזה לא קביל בבית המשפט, ואם זה נחשף בבית המשפט אז גם נזיפות מצד השופטים ויכול להיות שזה יוביל לסנקציות משמעתיות, אולי גם לפגיעה בקידום שלו.
אותו דבר רוגלה, עקרונית. יש לה יכולת להיכנס למקומות שהצו לא מאשר לה, כמו שלשוטר אנושי יש יכולת כזאת כשהוא מחזיק טלפון פיזי. רק שהיא לא צריכה לקחת את הטלפון פיזית.
חריגה מצווים זה לא תחת מח"ש, בכל מקרה. עורך הדין שלך טוען את זה בבית המשפט, או שאתה מתלונן למפקדים של השוטר. לכן איזי לא חקר שוטרים על חריגה מצווים.
במלון כתוב דן הרצליה ולא איפה שהם באמת אמורים להיות
התחנה של מרחב איילון כנראה באמת הייתה טעות גסה, וגם מינוטאור/ קנטאור. איזה זלזול בצופים.
כנראה אני לא אמשיך לסדרת ההמשך של טל בן הרוש. היא הייתה כל כך קורבנית בעונה הזאת שלא מגיעה לה אפילו צפיית שנאה.
כמו כן, אם היא נקייה חודש וחצי/ חודשיים, וזה נאמר הרבה פעמים בסדרה, היא בזוגיות עם… קשטן, היא קוראת לו, פחות מחודשיים. אולי חודש, וזה כי היא ילדת הפלא של האופיאדים ונגמלה אחרי חודש במכון הגמילה.
איפה איתן, איפה. (ב-1945 באירופה, בסדר, הבנו)
חבל
רציתי לראות את סדרת הבת של טל בן הרוש מהעונה הראשונה, זו היתה דמות טובה ממש. לצערי מסגרת עבורי את מה שקרה לה בצורה חדשה, נראה שרועי עידן קצת הולך לאיבוד עם סיפורי בנות.
כפי שניר וולף הגדיר יפה בישראל היום, מנאייכ נכנסה לחור הארנב ואבדה בו
עונה 3 הייתה כבר בז'אנר הנונסנס.
לגבי מינוטאור/פגסוס והדהוד פייק ניוז
מישהי פה כתבה בתגובה שרועי עידן יצא מפרופורציה כי "במציאות הודבקו רק 2-3 טלפונים".
טוב, זה כבר הוכח כפייק לחלוטין, וכניסיון טיוח של הפרשה ע"י הפרקליטות בראשות עמית מררי.
הנה ציטוט של מררי מדיון בועדת חוק חוקה ומשפט שנערך בראשון למאי 23:
"המשטרה ביצעה 1100 הדבקות וניסיונות הדבקה ברוגלות מאז שהמערכת נכנסה לשימושה".
בהמשך הדיון ישנה מחלוקת בועדה אם מדובר ב1100-1800 הדבקות. דוח מררי המתוקן גם כולל אלפי פעולות בלתי חוקיות שבוצעו בטלפונים, בין כאלה שהודבקו לא לפי צו ובין בכאלה שהודבקו לפי צו.
אז… 2-3 טלפונים זה לא.
עדיף לבדוק את העובדות ולא להדהד שקרים בשל הטיה פוליטית / עצלנות אינטלקטואלית מחקרית
אתה טועה
האזנתי לועדת דוח מררי.
כן בוצעו פעולות עם הרוגלה כפי שאתה טוען,
אבל חריגה צווים היו בודדים.
יש את הדיון המלא ביוטיוב.
מרתק.
מה גם שהחוק לא מעודכן בעליל. הגיע הזמן לעדכן חוקים מיושנים.
לא
ראשית, את טועה ולא היו "חריגות בודדות"
ולכן מלכתחילה היה צורך בדיון לאחר הדוח שניסה לקבור את המקרה.
שנית, מררי מודה לחכ סעדה שהיא אינה גוף חוקר ולא בעלת סמכויות חקירה ולכן לא
יכולה באמת לקבוע את היקפי המקרה. מה גם שגוף לא באמת יכול לחקור את עצמו.
שלישית, רק לסבר את האוזן, "חריגות בודדות" הן שימוש פלילי ברוגלות ע"מ
ללחוץ אנשים להפוך לעדי מדינה בתיקים בפרופיל סופר גבוה.
זה שבעיניך "הגיע הזמן לעדכן חוקים" כדי ש(כך נשמע) ניתן יהיה לרגל אחרי אזרחים כל אימת שזה משרת את רצונך – מראה בדיוק את הסנטימנט האנטי דמוקרטי המובהק בקרב המחנה הנאור
זה קצת טיפשי בסדרה כל כך פוליטית
אבל בבקשה לנסות להישאר בדיון (שהוא הסדרה הפוליטית) ולא לאוף טופיק (שהוא המציאות הפוליטית). בטח אם כבר על ההתחלה הדיון מתחיל בקווי "אנחנו נגד הם".
בסדר גמור, בקשה לגיטימית
רק בבקשה שים לב שזה נכתב *כתגובה* למי שעסק לפני כן בנושא (אמנם פורמלית זה נכתב כפתיחת פתיל, אבל רק משום ש -כפי שציינתי- לא מצאתי את התגובה).
אני הכי בעד שהדיונים כאן ישארו נקיים מזה, אבל צריך להקפיד שזה אכן כך כי אם צד אחד מביע את עמדתו, אין שום סיבה שלא ניתן יהיה להשיב.
עדיף לא להתייחס לנושא הזה בכלל
ולא לתת לרועידן פרס.
בעניין הזה אני מסכימה, אם כי כשלתי בו הרבה פעמים
ובין השאר, לא הצלחתי לצפות ברצף בפרק 10 בגלל כל סצנות "החקירה" ו"עדי המדינה" למיניהן, שהיו שזורות לכל אורכו. כשאני יודעת בדיוק מאיפה לקוחים הציטוטים כביכול בתיקי נתניהו במציאות, הפער בין ההצגה בסדרה ובין ההקשר האמיתי במציאות הוא בלתי נסבל. ברור שהוא עשה את זה בכוונה, אבל לא נעים לצפות בסדרה שתוקעת לי אצבעות בעיניים בכוונה תחילה כדי לעצבן. זאת לא סדרה, ולא אמנות בעיניי (תקועות האצבעות…) ולא סיפור. כי שוב, יכולתי לקבל עיבוד רציני של הסיפור, גם כזה שמנוגד לתפיסה שלי את האירועים, לא אוסף פרובוקציות פוליטיות שמתחזה לסדרה שאהבתי (ומציב משום מה נאמנות לראש ממשלה, יהא אשר יהא, בראש סולם הערכים של מנהיגי ארגון הפשע שלנו).
(אגב, כתבתי שבתיקי נתניהו היו 2-3 הדבקות, וחריגה מצווים כללה רק רשימת אנשי קשר. כך שבאופן ענייני, חוסר הקשר של עלילת איזי והרוגלות לעלילה המרכזית שמנאייכ 3 עוד איכשהו גיבשה, נובעת גם מחוסר הקשר של סיפור הרוגלות לתיקי נתניהו. הרוגלות לא השפיעו על חקירות תיקי נתניהו בכלל. ובכל מקרה לא הודבקו האנשים שנטען שהודבקו בתחקיר של כלכליסט)
מדויק
רצו גם לעשות סידרה מהורהרת ועמוקה, גם לפתוח מיליון קווי עלילה וגם לקשור את כל הקצוות – וזה מה שיצא.זו אחת הפעמים היחידות שהרשתי לעצמי לצפות מטלוויזיה ישראלית ליותר. חבל.
האויב הכי גדול של מנאייכ הוא העונה הראשונה שלה.
(ל"ת)
מעולה. ונכון עכשיו כולנו במתח למה לרועי עידן יש אובססיה אישית עם רה"מ? :)
(ל"ת)
עזבו אתכם מסדרה על טל, אני רוצה סיטקום על זיגדון. תחשבו על זה, שוטר שלא ממש מבין מהחיים שלו, פחדן אבל ברגע הנכון יודע לקבל החלטות, די מושחת אבל עם לב טוב, שנכשל כל הזמן את דרכו למעלה. כל פרק הוא יקשיב למי שיגידו לו לעשות משהו, יקבל הוראות מארגוני פשע ואז יתחכך עם הפרקליט ויעיר הערות קרינג'יות על ראש הממשלה כדי להרגיש חלק מהחבר'ה. אף אחד לא יבין מה הקטע שלו, בעונה 3-4 הוא כבר יהיה מפכ"ל, ואז בכלל.
אני אומר אפשר גם להביא את יוליה כזו שחוטפת כל הזמן. זיגדון עושה את השטויות שלו, יוליה מוצאת את עצמה עם אקדח לראש, עם סכין לגבות, עם מחבט לרכה, בבגאז', בארון חשמל, בטנק, בסוריה, ובמקלחת בלי מגבת או בגדים, יהיה צחוקים. וכמובן אי אפשר בלי ניקיטה, שבסוף כל פרק יבוא לעשות סדר בבלאגן ולהחזיר את המצב לקדמותו, וכמובן לחלץ את יוליה. בזה אני רוצה לצפות.
מגבלות הטלוויזיה הישראלית
אני חושב שלמנאייכ קרה מה שקרה בגלל המגבלות הטבעיות של זמן ותקציב.
את העונה הראשונה רועי עידן כנראה בישל בראש שלו במשך שנים והיה לו זמן לכתוב אותה כמו שצריך. אחרי שהיא הצליחה הוא היה צריך לכתוב עוד שתי עונות בזמן קצר – הרי צריך גם להפיק, לצלם ולערוך אותן, ואי אפשר שכל עונה תחכה שנים לתסריט.
בשלב הזה, בטלוויזיה מתוקצבת היטב כמו האמריקאית, היו מצרפים ליוצר הסדרה צוות כותבים מיומן. אלא שלתאגיד אין כסף לזה ולכן רועי עידן היה צריך לכתוב די לבד בזמן מוגבל. בתנאים האלה קשה לשמור על רמה גבוהה.
כל זאת בלי להפחית מאחריותו של עידן על עלילת חקירות רוה״מ שזו פשלה עצומה.
זה קורה גם בתוכניות טלויזיה עתירות תקציב
למשל אני חושב שהעונה הראשונה של חומריו האפלים הייתה יחסית טובה אבל אז העונה השנייה פשוט נמרחה עוד ועוד. אם מסתכלים על הקרדיטים של הסדרה מגלים שג'ק כתב כמעט את כל הפרקים לבד בלוח זמנים דיי צפוף מפרויקטים אחרים.
היעדר צוות כותבים, אם זאת סיבה, היא בטוח לא היחידה. זה גם ניהול תקציב שלא הצליח להם- בעונה 2 היה קו עלילה שממש עסק ברה"מ של הסדרה ובחשדות נגדו על קבלת טובות הנאה מאוליגרכים רוסיים. הייתה דמות של אוליגרך רוסי שהארגון של השמעיות קשור אליו, כבר ליהקו את ולדימיר פרידמן לשחק אותו, כנראה האוליגרך הרוסי (או אוקראיני) שהופיע כבר בעונה 1, ואליו כנראה ברק היה צריך להוביל את פרקליט המדינה בעסקה שנרקמת בסוף עונה 2. באמצע הצילומים נגמר התקציב, פשוטו כמשמעו, וכל קו העלילה הזה נחתך. היו צריכים לערוך את הפרקים האחרונים עם מעט חומר ממה שרצו (לכן מפרק 6 והלאה הקצב של עונה 2 ממש צונח, כולל שוטים אינסופיים ומשמימים של ברק באיטליה)- אבל היעלמותו של קו העלילה הרסה לגמרי את הסוף, בעצם, והפכה אותו להרבה פחות הגיוני או ברור, כשאיזי ממש אומר לפרקליט המדינה "אבל אין לברק שום קשר לרה"מ!" ופרקליט המדינה אומר "החושים שלי אומרים לי שיש." שזה דיאלוג מחורטט וחסר היגיון לגמרי, שבא לחפות על סוף שבור בלי קו העלילה שגרם לו בכלל (יענו, אם נצביע על חור בעלילה אז הכול בסדר, אנחנו מודעים לעצמנו, לא צרחך לסתום אותו). כי עם קו העלילה של האוליגרך, בהחלט יש לברק קשר לראש הממשלה ובמקום לתקן את החורים שיצר היעדר התקציב הלא צפוי בעונה 2, עונה 3 פשוט המשיכה עם חוסר ההיגיון והפיצול של הסדרה לשני יקומים נפרדים. ועידן בחר פשוט להמציא אישומים חדשים לגמרי לרה"מ ולרקום אותם בגסות מדהימה לשאריות העלילה מעונה 2. אז זה לא קשור לצוות כותבים, זה אולי התירוץ לעונה 2 של המפקדת שהייתה כיפית במקום מושלמת (ועם סוף פחדני שביאס אותי לאללה, אבל לא הפריע לרוב מי שאני מכירה). במנאייכ אלה בחירות גרועות של עידן בתגובה למציאות משתנה בהפקה. לא נראה לי שצוות כותבים היה פותר את זה, אלה הדברים הכי מהותיים בכתיבת הסדרה.
מעניין. איפה כל זה התפרסם?
(ל"ת)
בכלי תקשורת מקובלים וישראליים....
קו העלילה המקורי שבוטל
https://www.israelhayom.co.il/culture/tv/article/4068170
והתקציב שנגמר
https://www.ynet.co.il/entertainment/article/r1tc1bjc9
תודה. מסביר הרבה
אגב, עוד קו עלילה שנעלם – באמצע העונה השנייה גילי רוצח ומעלים את אחד החבר'ה הצעירים של חמולת כפר קאסם, שאני מתעצל לחפש את שמו. הייתי בטוח שמשהו יקרה עם זה – עד סוף העונה או בעונה הנוכחית – אבל נראה שכולם שכחו מזה – מטל בן הרוש, דרך משפחת אבו כמאל ועד רועי עידן.
שירה אמרה לטל מה המיקום שלהם. לא רואה פה התפתלות תסריטאית.
(ל"ת)
מסכים עם כל מילה בביקורת
טוב, חוץ מהדיסקליימר לגבי התמיכה בדעות (הבזויות בעיני) של רועי עידן.
בעיקר מסכים לגבי העיקור מתוכן של איזי וטל כדמויות והבזבוז של שני שחקנים דרמטיים פשוט פנטסטיים. מסכים מאוד גם שהצורה שבה העלילה נתפרה מרגישה כמו עצלנות תסריטאית מהזן הגרוע ביותר, על אף שעדיין מהרבה בחינות מדובר בסדרה יוצאת דופן ברמת האיכות שלה, בטח בסטנדרטים ישראלים.
לגבי האג'נדה הפוליטית, אני אוסיף גם שבעיני אין בעיה עם לעשות יצירה עם הטיה פוליטית מובהקת, אלא שבמקרה הזה אפילו לא מדובר על דעות ואידיאולוגיה – היה כאן פשוט סימון מובהק ופרסונלי של אנשים ספציפיים במציאות. הדמות של היועץ המשפטי לממשלה למשל כל כך דומה חיצונית למנדלבליט שזה הרגיש מגוחך וכאמור, אפילו עצל. גם אם אתה רוצה לעשות מניפסט פוליטי חסר בושה במסווה של יצירה טלוויזיונית (וזה לחלוטין מה שקורה פה), יש דרכים פחות מעליבות לאינטליגנציה של הצופה למימוש.
לא הוצגה השיחה בין טל לשירה? זה נרמז כאילו?
(ל"ת)