במקור: Men In Black 2
בקיצור: MIIB
במאי: בארי זוננפלד
תסריט: רוברט גורדון
ובארי פנארו
שחקנים: וויל סמית', טומי לי
ג'ונס, לארה פלין בויל, רוסריו
דוסון, ריפ תורן
לכל עונה בשנה יש את סימן ההיכר שמבשר על בואה: לסתיו יש את הנחליאלי, לחורף – היורה (הגשם, לא הפארק), לאביב יש את השקדייה, ולקיץ? הקיץ מתאפיין בסרטי ההמשך, הנראים כאילו מישהו לקח את הצלולויד של הסרט הראשון, זרק אותו לתוך בלנדר, הוציא, הדביק אותו מחדש ובבקשה – אותו הדבר אבל קצת אחרת, מינוס החדשנות. חברים, 'גברים בשחור 2' כאן, ואיתו הקיץ.
'גברים בשחור', שעל שמה נקרא הסרט, היא סוכנות סופר-חשאית, לכאורה בעלת מספר מצומצם ביותר של סוכנים (ככלות הכל יש רק 26 אותיות באלפבית האנגלי), שתפקידה לנטר ולשמור על הסדר בקרב האוכלוסייה החייזרית שבכדור הארץ, תוך העלמת עצם קיומה של אוכלוסייה הזו מבני האדם הרגילים, כמוכם וכמוני (טוב, אולי לא כמוני, אבל זה כבר סיפור לסרט השלישי בסדרה).
'גברים בשחור 2', כמו הסרט הקודם, מספר על עלילות הסוכנים קיי (בגילום טומי לי 'הנמלט' ג'ונס) ו-ג'יי (בכיכוב וויל 'היום השלישי' סמית'), החוזרים על תפקידם מהסרט הראשון כסוכן המיתולוגי שראה הכל ויודע הכל, והכוכב הצעיר והפזיז שחושב שהוא רואה הכל ויודע הכל, בהתאמה. היחסים ביניהם הופכים את הסרט לקוקטיל המורכב בחלקים שווים מקומדיית אקשן מד"בית בו צריכים הגיבורים להציל את העולם מחייזרים, ומסרט-סחבקים בו שני שותפים שהם הפכים גמורים (לרבות בצבע העור. היי, הגנבנו עוד ז'אנר לתערובת!) צריכים ללמוד להסתדר ביניהם מספיק זמן כדי להציל את העולם.
כמו בסרט הקודם (כבר שמים לב למוטיב החוזר?), לכדור הארץ מגיע חייזר אכזר ומגעיל במיוחד, הרוצה להשיג חפץ רב עצמה כלשהו, כדי להשמיד כוכב אחר, ומאיים להשמיד את זה שלנו אם הגב"ש לא ייתנו לו את מבוקשו. הפעם מדובר בחייזרית בשם סרלינה, העוטה גוף אנושי סקסי וחושני (בלבושה של לארה פלין-בויל, כוכבת סדרות הטלוויזיה 'טווין פיקס' ו'הפרקליטים'). זהו השיפור היחיד על פני הסרט הקודם, שבו החייזר הרשע גולם על ידי וינסנט דאונפוריו – שחקן נהדר, אבל מה לעשות והוא ממלא ביקיני קצת פחות טוב מלארה האלוהית. סרלינה מחפשת אחר הגלקסיה – סליחה, התכוונתי לומר האור של זארת'ה, אשר הוחבא אי שם בכדור הארץ לפני 24 שנים. לשם כך היא משתלטת על מפקדת הגב"ש, כשהיא מאיימת על שלומם ועל שלמות כדור הארץ כולו, כמובן. עזר כנגדה (ודגש על ה"כנגדה" יותר מאשר על ה"עזר") הוא חייזר שייחודו בהיותו הסייד-קיק הראשון בתולדות הקולנוע המגיע עם סייד-קיק אינטגרלי משל עצמו. רעיון די מצחיק בהתחלה, אבל מהר מאוד מתחיל להימאס.
אבל מה עם הגיבורים? בתחילת הסרט אנו מוצאים את הסוכן ג'יי מצוברח, ומחליף שותפים מהר יותר מאשר וויל סמית' מחליף שוברי קופות – אף אחד פשוט לא מסתדר איתו. מה שכן, השותפים צריכים להגיד תודה שהם גב"ש ולא שוטרים סתם, אחרת התסריטאי היה צריך לסדר לכל אחד מהם כדור בחזה או דרך לא נעימה אחרת למות, ולא סתם מחיקת זיכרון (זהו גם ההסבר הרשמי להיעלמותה של לינדה פיורנטינו, שבגמר הסרט הקודם אמורה היתה להיות שותפתו של ג'יי). הסוכן קיי לעומתו, שהתעייף מעבודתו בסוף הסרט הקודם, מנהל עתה סניף דואר באמצע השום-מקום האמריקאי. אממה, קיי הוא הסוכן שטיפל בסרלינה ובאור של זארת'ה בביקורם הקודם בפלנטה, ולכן רק הוא יכול להציל את העולם מכליה.
ייתכן שמה שקראתם עד כה נשמע לכם כמו עלילה (או לפחות התחלה של אחת), אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם: זוהי העלילה כולה, ולמעשה לא יותר מסתם תירוץ כדי לעבור מסצינת אקשן אחת לשנייה, ומבדיחה לבדיחה, כאשר באמצע יש חורים עלילתיים גדולים יותר מהמשכורת של סמית' וג'ונס. האקשן הוא לא רע, והבדיחות מצחיקות – חלקן יותר וחלקן פחות, כשבכל מקרה אין שום דבר חדש. הצלחתי יותר מפעם אחת לומר את שורות המחץ לפני השחקנים, וסביר להניח שגם אתם תצליחו. האפקטים המיוחדים בסרט די מרשימים: יש יותר פיצוצים גדולים ויותר אנימציה ממוחשבת, אבל מי שכבר ראה אחד מהאקשיונרים הגדולים השנה – 'מתקפת השיבוטות' או 'ספיידרמן' – לא ממש יתפעל.
גרוע מזה, בדומה לסרטי הקיץ הגדולים עד כה, יש בסרט תחליף עלוב ביותר לעלילה רומנטית בין הסוכן קיי לבין לורה (רוסריו 'ג'וזי והפוסיקאטס' דוסון), הקשורה בדרך כלשהי לאור של זארת'ה, וכל ייעודה לספק תירוץ להתנהגותו הבלתי הגיונית בעליל של ג'יי.
וכמו תמיד בסרטי המשך לא מקוריים, כאשר אין עלילה ואין רעיונות חדשים, אין מנוס אלא להגדיל את המינון של מה שעבד בפעם הקודמת. לכן תמצאו בסרט הרבה יותר חייזרים – משונים ומוזרים הרבה יותר, ואין ספק שמחלקת האיפור של ריק בייקר האגדי עבדה שעות נוספות. חלק מהחייזרים נראים כהומאג' לסרטי מדע בדיוני (למשל, סצינת ציידי הראשים מ'האימפריה מכה שנית'), וחלקם נראים דווקא כמו שדים שהלכו לאיבוד מהסט של 'באפי ציידת הערפדים', אבל בסך הכל החייזרים הם אחת הנקודות החזקות בסרט – הם צבעוניים, נראים אמיתיים, ולמרות הכל חלקם אפילו מקוריים. רק חבל שאת המוצלחים ביותר כבר חשפו בטריילרים.
ואם בחייזרים עסקינן, הסרט מוציא מהארון החייזרי עוד כמה מפורסמים (והפעם האיכות היא על חשבון הכמות. מישהו אמר מייקל ג'…?). גם תפקידו של פרנק, הכלב המדבר מהסרט הראשון, הורחב והוגדל במידה ניכרת. פרנק מוכיח שוב את האקסיומה שילדים, בעלי חיים מדברים, ונשים חתיכות בבגדים תחתונים גונבים תמיד את ההצגה. אין ספק שבתחרות הסיידקיק הטוב ביותר מגיע לפרנק מקום של כבוד. לבסוף, זוכרים איך בסרט הקודם גילינו ש"גודל לא משנה" ואפילו גלקסיה שלמה יכולה להסתתר בתוך גולה קטנה? למרבה הצער יוצרי הסרט לא קלטו שכבר הבנו את הרעיון, וכך יש סיכוי לא קטן שתיתקלו בו גם הפעם. מה שמצחיק בפעם הראשונה לא מעלה אפילו חיוך בפעם השניה.
השחקנים בסרט בדרך כלל לא עושים יותר מלחזור על השטיקים הרגילים שלהם, ובסרט שכזה די בכך. הדבר היחיד שהפריע לי היו הקטעים בהם סמית' היה צריך להראות כאילו נמאס לו מהמתרחש סביבו, ולא היה ברור אם מדובר במשחק או שבאמת נמאס לו מהבדיחות השחוקות והתסריט האדיוטי (ואם למי שקיבל על זה כמה מיליוני דולרים נמאס, מה יגיד מי ששילם כ-30 ש"ח מכיסו הפרטי כדי לראות את זה?).
על המלאכה מנצח בארי זוננפלד, שהוא במאי פעולה (ואפקטים) טוב, ובעיקר אוהב סרטים קצרים. 'גברים בשחור 2' נמשך רק 88 דקות, וטוב שכך: הפעולה, הבדיחות וחוסר העלילה שבו אינם מספיקים ליותר מזה.
לסיום, אזכיר שמהסרט לא נפקד מקומו החשוב ביותר של המנטרל העצבי, שהוא הוא הכוח של הסרט, כפי שהוכיחו ההומאז'ים הרבים מספור בעין הדג בזמן האחרון. אבל אל דאגה, לי אין צורך בטריקים זולים כאלה כדי לשפר את הביקורת שלי. <מרכיב משקפי שמש>
(הכנס סאונד אפקט מתאים)
ועכשיו אתם תקראו שוב את הביקורת ותגידו שזוהי הביקורת הטובה ביותר שהתפרסמה אי פעם בעין הדג, כן, אפילו יותר טובה משל 'ממנטו'. כן, ועין הדג הוא למעשה עין הדן ונערך על ידי דן ברזל, ו… לעזאזל. <שוב מרכיב משקפיי שמש>
(הכנס סאונד אפקט מתאים)
'גברים בשחור 2' הוא סרט המשך קיצי, לא פחות ולא יותר. אם אהבתם את הסרט הראשון מספיק כדי לראות שחזור שלו – לכו ותיהנו, ואם בכל זאת אתם מתחילים להשתעמם -תוכלו להתנחם בידיעה שהכל יסתיים בתוך 88 דקות.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי (מצא את ההבדלים)
- אתר מעריצים ל'גברים בשחור'
- וויל סמית'
- טומי לי ג'ונס
- לארה פלין בויל שמנה!
- חייזרים בקרבנו
- חייזרים בתחת שלי (כתוב בעתון)
- גברים, לבשו שחור
- ומשקפי שמש
- מייקל ג. הוא חייזר!
דעתי על הסרט.
את 'גברים בשחור' הראשון לא ממש אהבתי במיוחד. לא יודע למה. זה היה יותר מידי 'שוטר שחור מתחיל פוגש שוטר לבן ותיק, עם חייזרים'. הוא היה קצר ולא מושך. מצד שני, הוא היה חביב, והיו בו רעיונות נחמדים. אולי בגלל זה השתכנעתי לראות את גברים בשחור 2.
בעייה בסרט הייתה הבדיחות. מדובר בחיוכים. לא בצחוק. ציפיתי ליותר שנינויות ובדיחות, אך למיטב הבנתי – בלי כל סיבה. שהרי הדמויות ממוחזרות (שוטר שחור, שוטר לבן), הרעים ממוחזרים (יצור מרושע מנסה להשיג חפץ רב עוצמה), העלילה ממוחזרת (אם הם לא ימהרו, כדור הארץ יושמד) – איזו הפתעה! הבדיחות גם הן ממוחזרות!
גברים בשחור הוא לא סרט גרוע, הוא סרט *המשך* גרוע. הוא מחקה את הסרט הראשון, כך שמי שלא נהנה בקודם, סביר שלא יהנה עכשיו. ומי שכן נהנה והתלהב? אין לו כל סיבה ללכת – כמעט הכל ממוחזר. הוא הרי לא יתלהב בשנית מהחייזרים, כלי הנשק או מוחק הזכרון.
לוידאו/דיוידי, וישא"ק.
טוב, כשזה נוגע אלי
ישנן בדיחות מאוד מעטות בכל סרט או סדרה כלשהם, שיצליחו להצחיק אותי עד כדי צחוק רם. אני לרוב מסתפקת בחיוך בלבד (וזה לא אומר שאני לא משועשעת, פשוט ככה זה יוצא לי).
כשהתחילו לדבר על MIIB וכל מה שמסביבו, אני הייתי די בטוחה שאני לא רוצה לראות אותו כי הראשון לא היה כזה טוב, וכולם אומרים שהשני הוא במילא קופי של הראשון. אבל תוך כדי קריאת הביקורת נזכרתי שכשיצאתי מהקולנוע מזמן מזמן (מתי יצא הראשון? זה באמת מרגיש כמו מזמן) היתה לי הרגשה טובה ואפילו רציתי לראות אותו שוב. מכיוון שלא יצא לי לראות אותו שוב, ועבר מספיק זמן כדי שאני אשכח את כל הבדיחות, הסרט הנוכחי מתחיל להראות כמו אופציה מצננת לימי השרב.
נ.ב. קראתי את הביקורת פעמיים ואני רוצה להגיד שזו הביקורת הטובה ביותר שהתפרסמה בעין הדג, אפילו יותר משל 'ממנטו'. וכמובן שעין הדג הוא למעשה עין הדן ונערך ע"י דן ברזל פלצ"ן מתנש"א. (תזכירו לי איך נשמע הסאונד של העט ההוא?)
אבל אם כל פעם שאני אקרא
את הקטע הזה, אני אקרא את הביקורת שוב, זה לא יתקע אותי בלופ אין סופי?
כזאת הערכה עצמית נמוכה יש לך?
שיקול דעת משל עצמך אין לך?
את לא רוטינה. את אדם חופשי. תמרדי במפעילי האתר המרושעים!
מפעילי? זה לא מפעיל?
למה, מי הצטרף לדן עכשיו? סרין?
אופס. לא ממני שמעת את זה.
טוב, כשזה נוגע אלי
חיוכים היה די לצאת לארג'. לרוב מדובר בעווית שפתיים. קטעים שהם צולעים למדי. אני לא נהניתי במיוחד מההומור השופע.
הראשון יצא בשנת 97, אך הוא משודר חדשות לבקרים בערוצי הכבלים השונים, כך שאני ראיתי אותו לא מזמן.
אולי באמת הייתה לך הרגשה טובה מהסרט הראשון. אולי את רוצה לראות אותו שוב. אבל לי יש פתרון הרבה יותר זול – קחי את "גברים בשחור" המקורי בוידאו/דיוידי. כך שחזרי את ההצלחה, בלא לצאת מרוששת.
בינתיים, יש סרטים "שווים" יותר בקולנוע…
הסרט היחיד
שגרם לי לצחוק באמת במלוא מובן במילה, מכל הלב, צחוק חושף שיניים, חזה עולה יורד היה "מת לצעוק". הסרט הזה פשוט הוריד אותי לרצפה וקרע אותי מצחוק בכל שנייה ושנייה מהסרט. ואפילו שראיתי את זה עם אמא שלי אחותי הקטנה ואחי הקטן בקולנוע…
עוד סרט מהסוג הזה:
ביוויס ובטהד דו אמריקה. דבילי, חסר כל תוכן, ומצחיק עד כדי עוויתות בסרעפת.
מה אפשר לעשות...
אני ראיתי את הסרט בצורה דומה, אבל ה'ניתוח' שלי קצת שונה.
אפשר לסכם את הסרט יחסית לקודמו בצורה מהירה ביותר: עלילה- נחותה. צחוקים- בכמויות. וכן, צחוקים נטו שווים את הכסף. פשוט לנקות את הראש.
איזה מזל שלא כתבתי ביקורת
הלכתי לראות את הסרט באותו יום שקברתי מישהו שלימד אותי ביסודי (והכרתי אותו עשרים שנה), את אשתו ואחד מילדיו. הדג אמר שמישהו אחר כבר עובד על ביקורת, אז לא טרחתי לכתוב אחת שלי, וטוב שכך – אני לא חושב שהייתי כותב ביקורת מוצלחת יותר על הסרט.
אולם, עלי לציין שגם אם הוא נוסחתי ביותר, וגם אם הוא שחוק לחלוטין, בשבילי הוא עשה את העבודה: שעה וחצי בערך של אסקפיזציה וצחוקים חסרי חשיבה, לשיפור מצב הרוח. הוא לא טוב כמו הראשון, כי הראשון היה איכשהו מקורי. אבל בתור סרט קיץ, הוא בהחלט עושה את העבודה.
באמת שיכלתם פשוט לשים את הביקורת
של גב"ש 1 (אם יש בכלל) לשנות כמה שמות, בניינים, כוכבי לכת וזהו…
אגב, ון
.
.
.
למרות הכל הסרט מצחיק מאוד והקטע עם החייזרים הקטנים בארונית הרג אותי מצחוק…
אומנם שחוק אבל...
דווקא אהבתי את הסרט,
למרות שהוא באמת קצת ממוחזר
אבל היו בו המון קטעים מצחיקים, והברקות ענקיות
בקיצור למרות הכל – ללכת לראות!
לא יעזור לכם כלום: הומור שלא מצריך חשיבה מאומצת הוא כיף!
מלבד הבדיחות
שהיו בסרט הראשון וחזרו על עצמן, הייתה גם בעייה של בדיחות שחזרו על עצמן דקה אחרי דקה בסרט הזה עצמו.
מוקומנטרי 2
אצלנו בכוכב נוסטר נוהגים לחרוק בפַה מז'ור, שהסוכנות החובבנית 'קראפלחסטנים ממין זכר, שלובשים בדים עתירי פיגמנטים בולעי אור' לא לוקחת את עצמה ברצינות, ממש כמו כל הפלנטה המגוחכת הזו כולה.
המשברים הפירוטכנים שלהם היו יכולים להימנע בקלות באמצעות גדר הפרדה בין הפלנטה ושאר הגלקסיה, ושילטון פאשיסטי שמנוהל ביעילות על ידי מתנדבים ופנטומימאים (הוכח שזה הכי יעיל – אף אחד לא יודע למה). ואפצח בחמשיר, למה לא:
"קראפי קראפי, שיר בגיל
הומו סאפייאנס – קוף דביל
רק אפקטים יש להם בראש
ואת האמינות הבינגלאקטית תחבו לקוֹש*"
*סוג של נרתיק
אגב, אני רושם מרשמים פיקטיביים למורפיום תמורת טובות הנאה גאסטרונומיות-אסטרונומיות
קוׂש הוא לא רק סוג של נרתיק.
שאל את בוג'י.
השגריר
מקוש, מלקוש, קושקושקרייה, קושייה, קושלימשך.
יש הרבה סוגים של נרתיקים. תלוי באופנה, ובחיית הרכיבה החביבה עליך (יש חיות שאלרגיות לקושים. כן אלא עם הזים הארוך, והשפתיים שהביאו את הגביע בתחרות "ברי-ברא-בוטאברא" תשנ"ז-תשנ"ח.)
אם אתה מתכוון לכינוי של השגריר קוש הוורלוני, שכל היום הסניף גזים, אז אתה מסתכן בתביעת על הפרת זכויות יוצרים, שכן המסניף (שיש לו טעם מזעזע באופנה) המציא את הכינוי לעצמו ורשם את הזכויות על השם, ותבע תמלוגים באמצעות אמ"י על כל מי שאמר את השם (גם אני משלם פה ושם). לכן עדיף תמיד להגיד קוש, ולהתכוון לנרתיק.
יש קושיות נוספות?
רגע, אז לפי ההגיון שלך,
בשב"כ ובמוסד יכולים להיות 22 סוכנים בלבד? (לא כולל ה"ראש")
לא.
לאנשים בשב"כ ובמוסד יש שמות, רק שלא מזכירים אותם בתקשורת ושמים אותיות. בגב"ש, השמות של האנשים *הם* האותיות.
ומי אמר
שלכל הגב"שים קוראים באותיות? לשותפתם של ג'יי וקיי, למשל, קוראים רולינג.
רגע, אז לפי ההגיון שלך,
27 סוכנים. יש גם אותיות סופיות.
דווקא רעיון מצוין.
כמו שבג'ימס בונד יש את מחלקת האפסים הכפולים, שיש להם רשיון להרוג, כך תהיה בגברים בשחור הישראליים מחלקת הסופיים – אלה שמוסמכים לפתור בעיות בצורה הכי סופית שיש…
ובמקביל לסופיים יעבדו המנוקדים.
במקום צל"שים הסוכנים יקבלו ניקוד כמו חיריק או חטף-סגול.
מה גם, שזה יאפשר לגייס יותר אנשים כי לכל אות יהיה יותר מסוכן אחד.
בתור מתרגמת, דווקא ממך הייתי מצפ
הייתי מצפה להשתמש במינוח העברי.
למה לומר "אפס כפול" כשיש ביטוי עברי גאה – "אפס מאופס"?
מה אני, בכנסת?
סרט חביב ומטופש כמו הראשון
מי שאהב את הראשון יהנה גם בשני, מי שלא – חבל על הזמן.
בסופו של דבר מדובר בשעה וחצי של ניקוי ראש קליל, קיצי ונחמד במזגן (רק השבוע קניתי מאוורר לחדר, תאמינו או לא. לא יודעת איך חייתי עד עכשיו) וזה העיקר.
אפשר בהחלט לחכות לוידאו, אבל הייתי מכילה עליו את מוסר ההשכל מהסרט הראשון: לא לנסות לצפות בו יותר מפעם אחת. אם חשבתם שהוא חביב בצפיה ראשונה, עדיף להמשיך לזכור אותו ככזה… צפיה שניה מזכירה לך עד כמה הוא מטופש, ודיי מקלקלת את הרושם הטוב (אם היה כזה, כמובן).
דעתי כאן:
http://www.legoz.co.il/article.asp?id=546
אני נורא ניהיניתי.
למה? ככה.
זה לא שאני ארוץ לקנות את הסרט ואת האקשן פיגורז ואת המשקפיים, אבל בהחלט קיבלתי מה שנקרא "תמורה לכספי" – העברתי שעה וחצי כיפיות נורא.
וכמות ההומאז'ים הקטנים והחמודים לקלאסיקות מד"ב! תענוג.
הלכתי לסרט ב23 ליולי בחו"ל וזה סרט גרוע מאודדדד כמו כל ה-"2" תמיד יש ראשון מצליח והשני סתם גרוע
טומי לי ג'ונס
מספר – חה, חה – אנקדוטה מבדחת מצילומי 'גברים בשחור': http://www.ananova.com/entertainment/story/sm_639161.html
ולא משנה כמה פעמים אמרו את זה
סרט המשך אף פעם לא יצא טוב כמו הראשון, ובשבילי לפחות, תמיד אחרי שאני רואה את הסרט המשך, הסרט הראשון נראה לי קלאסי, ולגמרי איכותי. על כך אני מעריצה את יוצרי מת לצעוק: "בלי רחמים, בלי בושה, ב-ל-י מ-ס-פ-ר ש-ת-י-י-ם" לא שבסופו של דבר זה הפריע להם להוציא מספר שתיים (, אני ממש מאוכזבת, כן, עדיין)
רותם – שתדע שבאמת כתבת ביקורת אחלה, ועוד בהשוואה לניסיון העלוב שלי לכתוב ביקורת לסרט הזה…
ואם אני מתעלמת מהעובדה שכן ניסיתי לכתוב ביקורת, אז…
לא יכולתי לנסח את מה שאני חושבת על הסרט טוב יותר, אוליי בסרט הבא אני באמת אנסה…
אהמ...
אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור.
שובו של הג'דיי.
ואני בטוח שיש עוד דוגמאות שאני לא זוכר כרגע.
שליחות קטלנית 2,
שניתן כדוגמא לסרט המשך שיותר טוב מסרט המקור רק איזה עשרים אלף פעמים פה באתר.
באטמן חוזר. הסנדק 2.
אם לתת דברים שמהווים קונצנזוס מחוץ לאתר, והיו גם כאן- אם היינו טורחים לדבר עליהם.
ועוד
צעצוע של סיפור 2
מסע הכזבים של ביל וטד
האחים בלוז 2000
אמממ… בעצם, תמחקו את האחרון.
בחזרה לעתיד 2
זה כבר סובייקטיבי
אני באופן אישי אוהב את השני יותר. אבל אני בהחלא יכול להבין מי שחושב אחרת.
גברים בשחור הראשון הרבה יותר יפה אבל גם זה דיי חביב… לא מי יודע מה….. את גברים בשחור הראשון לא נמאס לראות ואת זה כן………..
כרגע חזרתי מהסרט ומה אגיד?
נהנתי נורא וצחקתי מכל הלב. נכון, יש חורי עלילה, תמיד יש. נכון שיש קטעים לא כל כך הגיוניים. וכן אפשר לעשות את הסרט הזה יותר טוב. אבל אני נהנתי מאוד.
דרך אגב, בארי אומר שהסרט קצר כי הוא אוהב את הסרטים שלו קצרים. הוא אומר שהסרט האופטימלי הוא של שעה וחצי ולא יותר זה למה הוא גרם לשחקנים שלו לדבר מהר יותר.
אישית, אני לא כל כך הבנתי איך אפשר לפספס את הקטע של מייקל ג'קסון אבל אני לא חושב שזה היה כל כך מצחיק, יותר דבילי.
עוד משהו ששמתי לב אליו: היו הרבה קטעים שבהם אני צחקתי ועוד צחקתי חזק אבל האנשים מאחוריי לא הגיבו בכלל. מוזר…
משהו ששמתי לב אליו.
המנטרל בסרט ההמשך הוא בכחול. אאל"ט במקורי הוא היה באדום. למישהו יש מושג למה החליפו את הצבע?
הם השתמשו בחומר ההוא מחרבות האור
ב"מלחמת הכוכבים". צפי לסגול בחלק ג'.
מה
חלק ג' יהיה gay in black?
יש משהו מאוד עצוב
בידיעה שמחלקת האיפור עבדה שעות כדי "לטייח" פנים של אנשים כך שייראו כמו חייזרים (זה שרובם נראים כמו בני אדם, או בנויים על צורת אדם – זה כבר משהו אחר), חוץ מאחד, שלא היה צורך לאפר אותו כדי שיוכרז חייזר: מייקל ג'קסון.
יש משהו מאוד עצוב
בכל משפט שקשור בצורה זו או אחרת למייקל ג'קסון.
יש לך מושג
כמה שההודעה שלך אירונית, כשהיא באה ממך.
____________________
למתקשים בהבנה – "אני נוטה לשכוח סופימ"
לא,אין לי
ובכל זאת,מה הסופ?
אם זכור לי נכון
ספוילר מן הסתם.
התמונה האחרונה מראה את וויל סמית' וטומי לי ג'ונס יוצאים מהלוקר (זה שבו שכן העולם של היצורים הקטנים). כאשר הלוקר עצמו הוא בעצם העולם שלנו (או משהו כזה).
וזהו?
ואז התברר שהוא היה בעצם קייזר סוזה
אבל הוא היה מת, וזו יכולה להיות תחילתה של ידידות נפלאה אבל אף אחד לא מושלם ובכנות, יקירתי, לא אכפת לי.
מקסים
ולו רק בגלל שהכרתי כל אחד ואחד מהמקורות….
אף אחד לא מושלם?
חמים וטעים
זה המשפט שמסיים את הסרט.
http://us.imdb.com/title/tt0053291/quotes
וואלה.
פשוט את כל השאר זיהיתי – רק זה היה חסר לי. ומעניין שאת רובם זיהיתי גם בלי שראיתי את הסרטים…