המחשבה שעברה לי בראש באמצע "הרץ במבוך" היא: הסרט הזה טוב מדי. זה יהיה ממש חבל כשהוא יאכזב בסוף.
נער מתעורר בתוך מעלית. אין לו מושג איפה הוא, או למה הוא שם, או אפילו מי הוא בעצם. אפילו את השם שלו הוא לא זוכר, אבל זה – ולא שום דבר אחר – עוד יחזור אליו: תומס. כשתומס מגיע לאן שמגיע, הוא מגלה שהוא לא הראשון שהגיע לשם, וקודמיו מסבירים לו את המצב: הם נמצאים ב"קרחת" שבלב מבוך ענק. במבוך יש מפלצות שיוצאות בלילה. אף אחד עוד לא הצליח לצאת מהמבוך. לאף אחד מהם אין זיכרון של שום חיים מלבד המבוך. כל חודש מגיעה מעלית ובה אספקה, וגם עוד נער שמצטרף לחבורה.
יש פה בהחלט וייב של "משחקי הרעב" – בני נוער נשלחים נגד רצונם למעין זירה סגורה להילחם על חייהם, בסביבה עתידנית באופן מעורפל. וגם העובדה שהסרט הזה, כמו כל סרט שני בשנים האחרונות, מבוסס על הספר הראשון בטרילוגיה של ספרי נוער עם אלמנטים מדע-בדיוניים, מעלה את החשד שמא מדובר בעוד ניסיון זול לשכפל נוסחה בדוקה. אבל "הרץ במבוך" לא ייתן לכם זמן לשקוע בהשוואות. מהשניה הראשונה, הסרט נוחת על הרגליים ולא מפסיק לזוז. תומס לא מספיק ללמוד את הכללים של העולם החדש הזה לפני שהכללים מתחילים להשתנות. הישרדות חברתית בין ילדים מתחלפת במהירות בהישרדות פיזית במבוך עם דברים גדולים ומחודדים שרוצים להרוג אותך.
הסרט מלוהק בשחקנים די אלמונים ומבוים על ידי ווס בול, במאי שזהו סרטו הראשון, אבל מתברר שכולם – בעיקר בול – יודעים בדיוק מה הם עושים. השחקנים הצעירים (בינהם וויל פולטר מ"הבן של רמבו" ו"אנחנו המילרים" ותומס ברודי סנגסטר, המוכר מקו העלילה הכי משעמם ב"משחקי הכס") משכנעים בהרבה מהממוצע בסרטי-נוער כאלה, ובין הרגעים הדרמטיים המתחייבים יש גם כמה רגעים קטנים, כאילו מאולתרים, שהופכים את הדמויות לאמיתיות ואמינות יותר. וגם באקשן לא חסר: סצינות המרדף והפעולה בסרט הזה, למרות שהן דלות יחסית בתקציב, מצולמות במומחיות לא מובנת מאליה. הסרט זורם, מותח, מסקרן וכיפי. אבל.
מעל לכל ההתחשויות במבוך מרחפת כל הזמן השאלה – מה בעצם קורה כאן? למה אנחנו פה? מי עשה לנו את זה ומה הוא רוצה מאיתנו? הרי ברור שזה לא קורה במקרה. מישהו, מישהם, שולח את הנערים האלה אל הקרחת ומספק להם ציוד. האם הם שחקנים שלא בידיעתם במשחק ריאליטי משונה? נמצאים בניסוי מדעי אכזרי? אסירים בכלא ביזארי? מה? המסתורין הוא חלק ממה שהופך את הסיפור למרתק כל כך.
אבל לסרטים שמציגים מסתורין כל כך מורכב יש בעיה: הפתרון הוא כמעט אף פעם לא טוב מספיק. הרעיון שבסרט מזכיר מאוד את "קיוב" – עוד סרט שבו אנשים מוצאים עצמם ללא הסבר כלואים בתוך מבוך ענק ומשתנה; באופן קצת פחות ישיר, הוא יכול להזכיר גם את "אבודים". בכל אחד מהם היו אנשים שמצאו את עצמם פתאום במקום מוזר ומסקרן שרק הולך והופך למוזר עוד יותר כל הזמן, ומה שלמדנו מזה הוא שככל שהמצב מוזר ומסקרן יותר, כך פוחת הסיכוי שנקבל אליו אי פעם הסבר הגיוני. כשמהסתורין הוא מרתק, לסרט יש בדיוק שתי אפשרויות – לעצבן את הצופים בכך שיסתיים בלי שום פתרון, או להציע פתרון שיהיה תמיד מופרך ומעפן. האם בכלל אפשר להמציא סיבה רציונלית לבניית מבוך ענק ומשתנה בעלות של מי יודע כמה מיליארדים ואיכלוסו בנערים בלי זכרון בקצב של אחד לחודש?
כנראה שלא. כשמגיעות התשובות – הן, בדיוק כצפוי, מאכזבות. סוף הסרט, שפותר שאלות מסוימות ופותח אחרות, הוא מטופש ברמות "מפוצלים"-יות. וזו לא רק השורה התחתונה שמאכזבת: בדקות האחרונות שלו הסרט מציג יותר ויותר קלישאות טיפשיות, עוד ועוד טוויסטים מיותרים ומופרכים, ובסופו של דבר מסתיים בהזמנה לסרט ההמשך – הרי ברור שסרטים כאלה מגיעים רק בצרורות, לא בבודדת – בעוד הוא מחסל כל חשק לצפות באותו המשך.
ולמרות זאת, בין סרטי המבוסס-על-ספר-נוער זהו אחד היותר טובים, בעיקר אם יוצאים קצת לפני הסוף. הוא לא גרם לי לרצות לראות את סרטי ההמשך של "הרץ במבוך", אבל הוא גרם לי לרצות לראות את הסרט הבא של ווס בול.
פורסם במקור בוואלה
לא כל כך אנונימיים
כלומר הם לא גיבורי נעורים אפיים או משהו אבל דילן אוברייאן משחק כבר כמה שנים בסדרה של MTV ובדיוק ראיתי אותו בסרט שהוא פרסומת לגוגל שאני לא זוכרת את שמו. בכל מקרה, מסכימה לחלוטיחן. סוף מחריד. (ולדעתי גם בחורה מיותרת אבל אני משערת שככה זה בספר).
יש בעיה בסיסית בלעשות קיוב עם בני נוער
אני לא חושב שדמויות של מתבגרים יכולים לספק מורכבות דרמטית כמו דמויות בוגרות שניהלו חיים אמיתיים ובעלות אופי מובחן. מה שהפך את קיוב למרתק זה בכלל לא הסיטואציה, אלא התגובה של האנשים הלכודים בפנים לסיטואציה. כל אחד בעל אופי שונה וקיצוני, והמתח היה הרבה יותר חברתי מאשר סביבתי. ולעומת זאת, הדברים שהופכים את דמדומים/משחקי הרעב ללא מעניינים, זה שהדמויות שם באות כלוח חלק בלי אישיות מובחנת. הן לא דמויות עגולות, אלא פשוט נערים ונערות שנקלעו למצב חרא ומנסים להציל את עצמם. הפיתוח דמות היחיד שמתרחש במקרים האלה זה שמישהו מתאהב במישהו.
נערים יכולים להיות מעניינים
כי במידה הרבה האופי שלהם לשאר החיים יכול להיות מושפע מהאירועים בסרט. התהליך הוא לא של התנגשות של אדם בוגר עם סיטואציה קיצונית, אלא של היווצרות אדם בוגר מתוך נער בסיטואציה קיצונית. אפשר לעשות את זה טוב, והסיבה שדמדומים\משחקי הרעב לא מאוד מעניינים זה שהם לא כתובים טוב.
לראיה, ספר שנחשב טוב מאוד (בניגוד לדמדומים) הוא בעל זבוב.
אני מצטער שאני מזכיר את זה
אבל למרות חיבתי לשחקנים זקנים בקולנוע ובטלוויזיה, אף אחד לא יכול לטעון שמעולם לא נעשו סרטים עם דמויות נערים עגולות, למשל Stand By Me, Let the Right on In והיתה פעם גם סדרת טלוויזיה מופרכת כזאת, אני חושב שקראו לה באפי או משהו טפשי כזה.
כן, יש דמויות מתבגרות מוצלחות
אבל הדמויות בדמדומים ומשחקי הרעב לא נכנסות לקטגוריה הזאת. ובצורה די אגרסיבית אני גם מניח את ההנחה הזאת על כל שאר הסרטים ששואבים מהם השראה.
ממש אחלה סרט
נכון שהסוף בו לא מושלם והוא קצת תמוה, אבל הוא עשוי טוב וזורם בדיוק כמו כל מה שבא לפניו – ככה שלי, אישית, זה ממש לא הפריע ואפילו תרם. מחכה להמשך!
סוף סוף מישהו חושב כאן בהגיון!
הסוף לדעתי לא היה מאכזב בכלל והוא בדיוק הגאוניות שציפיתי לה
רק שאלה
מהו קו העלילה הכי משעמם של משחקי הכס?
כן, גם אני תהיתי בנוגע לזה
(רואה "משחקי הכס" אבל לא חזק בקטע של שמות שחקנים)
בראן סטארק ומסעו צפונה.
(ל"ת)
איזו בעיה בסוף?
(ל"ת)
לא תמיד נכון, ישנן יצירות בהן הפיתרון יכול להיות מספק
למשל בסדרה "מאפר לעפר" היה סוף מאוד מספק גם לסדרה עצמה וגם לסדרה הקודמת שלה "החיים על מאדים".
מה הסוף באפר?
הספקתי לשכוח.
עוד דוגמה לסוף מספק
זהות לא ידועה.
לפחות לדעתי, הרבה לא יסכימו איתי..
וואו, איזה סרט!
זה היה יותר טוב ממשחקי הרעב מבחינתי. שילוב מושלם של אקשן ואפקטים עם תסריט ומשחק טובים.
היו כמה בעיות והסוף באמת היה קצת עקום, אבל זה לא הספיק להרוס לי את הסרט.
בול מה שחשבתי! כל הסרט אני וחברה פשוט צחקנו והערנו על כל הדברים שרשמת- איך הם לא שמו לב? איך זה הגיוני? למה זה לא מפריע להם?! מצד שני, אין כמו סרט עם חורים בעלילה כדי לפתח דיון ולצחוק :-)
מעצבן
כן.. כי זה מה שאנשים רוצים לשמוע באמצע הקרנת סרט, שתי ילדות מאחורה מנטפקות
את הסרט ונטפלות לכל פרט שולי, מדברות וצוחקות בזמן שאתה מנסה להנות ממנו.
גם לי קצת הפריעו כל מיני חורים שם אבל למה להרוס את הסרט לאחרים.
(אולי התגובה קצת מוגזמת אבל זה מה שחוויתי בהקרנה שלי)
עכשיו כנס לויקיפדיה, תקרא את התקציר של הספרים הבאים
ותבין עד כמה המציאות מבאסת.
הספרים הבאים של אנדר או של המבוך?
הממ…
שניהם כנראה
אני יכול להעיד על ההמשכים של המשחק של אנדר
בנוגע לנערה
לא קראתי את הספר של הרץ במבוך אבל כן קראתי כמה תקצירים פה ושם, עוד לפני שבכלל ידעתי שעומד לצאת לזה סרט, ותמיד התקצירים גרמו לזה להישמע כאילו לנערה יש תפקיד משמעותי. התקצירים בדרך כלל הולכים ככה; "נער שמתעורר באזור יערי אטום עם עוד נערים אחרים והם מחפשים דרך החוצה על ידי גילוי האמת דרך מבוך שנמצא שם ושם אולי ימצאו התשובות ובלה בלה בלה ואז הכל משתנה כשמגיעה נערה"… פה בדרך כלל זה נגמר, בזה שמגיעה נערה למקום הזה שמלא בנערים גברים, אז זה גורם לתפקיד שלה להישמע משמעותי אבל בסרט התפקיד שלה הוא כל כך חסר משמעות שהיא היתה יכולה באותה מידה לא להיות שם והכל היה מתנהל בדיוק אותו הדבר, וזה נורא איכזב אותי. וזה גם מעלה את השאלה, למה בעצם כולם שם גברים? למה רק אישה אחת? אם כולם גברים ויש רק אישה אחת אתה מצפה שתהיה לזה סיבה ומשמעות אבל הסרט לא נותן לה אחת כזו.