עלייתם ועלייתם של אולפני מארוול, אולפן העשור

מאת
אלינה גומברג
– פורסם ב 18 בפברואר 2020Posted in: הגיגים
מבט מעמיק על כיצד מארוול שינתה את מה שאנחנו מכירים על הקולנוע, צעד אחר צעד.

היי, ממשיכים עם סיכום העשור, ועכשיו רשות הדיבור עוברת לאלינה. כמו כן, ספויילרים ל"סוף המשחק" ו"מלחמת האינסוף".

אני לא חושבת שיש עוררין שהעשור הזה היה העשור של מארוול. גם אם "סוף המשחק" לא היה נהפך לסרט הכי מכניס בעולם שנה שעברה, מדובר במותג הקולנועי החזק ביותר בעולם בימינו. אבל הוא לא התחיל ככה. הוא התחיל אי שם בשנת 2008 עם צאתו של "איירון מן", שעוד לא ידע את זה, אבל הוא שינה את פני הקולנוע. אבל לפני זה, בואו נחזור אחורה בזמן. 

בשנת 1996 מארוול עמדה בפני פשיטת רגל ומכרה את זכויות הסרטים וחלק מהזכויות על הדמויות הכי פופולאריות שלה: ארבעת המופלאים, ספיידרמן והאקס-מן. הסרטים שיצאו בכיכובם נשאו את השם של מארוול, אבל לא היו סרטים של אולפני מארוול.

בשנת 2004 אולפני מארוול לקחו הלוואה עצומה כדי לחזור ולהפעיל את אולפני הקולנוע שלהם. הם התחילו לקנות לאט לאט את הדמויות שלהם בחזרה, ובשנת 2007 הם עשו את ההחלטה הכי חכמה שלהם וקידמו את קווין פייגי, שעד אז הצליח להתקדם ולהיות השני בפיקוד, תחת אבי ערד, להיות ראש אולפני מארוול והמפיק הראשי. 

קוויו פייגי היה מיוחד בנוף הקולנועי. הוא קרא קומיקס, הוא הכיר את הדמויות והעלילות והוא אהב אותן, ורואים את זה בתוצר הסופי. היה לו תפקיד בסרטי קומיקס אחרים לפני אולפני מארוול, אבל הוא אף פעם לא עמד בראש. ומההתחלה קווין פייגי רצה לשחק במשחק הארוך. הוא רצה את הנוקמים. 

אחרי המכירה הגדולה מארוול נשארו עם מחסור בדמוית פופולאריות, אבל עם שפע של דמויות פחות מוכרות (אז), כמו הדמויות שהרכיבו את הנוקמים. גם הזכויות על הדמויות הפחות מוכרות של הנוקמים היו בהתחלה אצל אולפנים אחרים, אבל מארוול הצליחו להגיע להסדרים כאלה ואחרים מול האולפנים (הבולט שבהם הוא ההסכם לגבי הענק הירוק, שמרשה למארוול להשתמש בדמות שלו, כל עוד יוניברסל יהיו אלה שיוכלו להפיץ סרט בכיכובו, אם וכאשר מארוול יחליטו לעשות סרט שכזה) והנוקמים יצאו לדרך.

כמו שסצנת אחרי הכתוביות של "איירון מן" הראשון הראתה לנו, המשחק הסופי תמיד היה הנוקמים. כן, מישהו זוכר שמארוול הפכה את הסצנות שאחרי הכתוביות לסטנדרט בסרטי זכיונות גדולים? כן, היו סצנות שאחרי הכתוביות גם לפני מארוול. אבל השימוש המיוחד בהן כדי להציג את הסרט הבא או את הדמויות הבאות, בכל סרט וסרט, הפך למשהו שמזוהה עם מארוול. 

אז "איירון מן" יצא ב-2008 והכניס 585 מיליון דולר.  סכום שהיה מכובד מספיק בזמנו (אינפלציה וזה) כדי לאשר את "איירון מן 2" ולהפוך את איירון מן בגילומו של רוברט דאוני ג'וניור לאבן היסוד של מארוול. "הענק הירוק" עם אדוארד נורטון יצא גם הוא ב-2008, והכניס 264 מיליון דולר. ומי שם לב לזה? דיסני, שקנו את מארוול תמורת 4.24 מיליארד דולר. סכום מזערי יחסית לרווחים של סרטי מארוול. מגובים בכסף (ובסטנדרטים הנוקשים מבחינה יצירתית) של דיסני, היקום הקולנועי של מארוול יצא לדרך. 

"איירון מן 2" יצא במאי 2010 והציג לנו לראשונה את סקרלט ג'והנסון בתור האלמנה השחורה (הסרט הכניס 623 מיליון דולר); "תור" בכיכובו של כריס המסוורת' יצא במאי 2011 והציג הופעת אורח של הוקאיי בכיכובו של ג'רמי רנר (הסרט הכניס 449 מיליון דולר); "קפטן אמריקה" בכיכובו של כריס אוונס יצא ביולי 2011 (והכניס 370 מיליון דולר), ואחרי פחות משנה "הנוקמים" הראשון הגיע לקולנוע במאי 2012. בלי שנשים שים לב, עונת שוברי הקופות של הקיץ, שעד אז התחילה ביוני, הוקדמה למאי. עכשיו מכל סרט גדול של מארוול או סרט גדול בכלל מצופה לפתוח את הקיץ, במאי. 

כל הסרטים של מארוול הכניסו סכומים שנעו בין "מרשים ביותר לסרט קומיקס בזמנו" ל"לא מרשים במיוחד". ואז הגיע "הנוקמים" והראה לכולם שסבלנות זה שם המשחק: הסרט הכניס סכום אסטרונומי של 1.5 מיליארד דולר ובשיאו הגיע למקום השלישי בטבלת הסרטים הכי מכניסים בכל הזמנים. היה קסם לא רק בלראות גיבורי על המסך הגדול, את זה כבר ראינו בעבר, אלא בלראות אותם ביחד: נלחמים ביחד, רבים אחד עם השני, צוחקים אחד עם השני והופכים לצוות ולחברים. אלה היו דמויות שכבר הכרנו ושעכשיו למדו להכיר זה את זה. אפילו היתה בסרט סצנה אחרי הכתוביות עם תאנוס, הנבל שנשאר איתנו עד הסוף, אם כי זה לא נראה מאוד מרשים בזמנו. 

החוזק של "הנוקמים" היה החולשה של השלב השני של סרטי מארוול. השלישייה העיקרית של מארוול – איירון מן, קפטן אמריקה ות'ור – קיבלו שוב סרטי סולו, אבל פתאום זה היה פחות הגיוני לראות כל אחד נלחם לבד. "איירון מן 3" שיצא במאי 2013, שנה אחרי "הנוקמים", הגיע להכנסות חסרות תקדים של 1.2 מיליארד דולר. אנשים התגעגעו לאיירון מן ולמארוול, אבל הייתה להם ביקורת כלפי הסרט: אם הסכנה כל כך גדולה, למה הנוקמים לא באים לעזור? ב"תור: העולם האפל" שיצא בנובמבר 2013 זה בלט עוד יותר: היקום בסכנת הכחדה בגלל אחת מאבני האינסוף? למה שלא תקרא לחברים שלך? הסרט קיבל גם ציון של 66 אחוזים ברוטן טומטוז, שפל חדש למארוול (אנשים, אגב, עדיין הלכו לראות אותו. הסרט הכניס 644 מיליון דולר, שזה אחלה לסרט שאין בו את איירון מן).   

אבל אל דאגה, קפטן אמריקה נחלץ לעזרה וגם צמד הבמאים אנתוני וג'ו רוסו, אז עדיין ללא ניסיון רב אבל עם הבטחה גדולה. הבטחה שהתממשה. באפריל 2014 (חודש ממש מוזר ליציאת סרט קומיקס) יצא "קפטן אמריקה: חייל החורף" (שהכניס 714 מיליון דולר) ושינה את כללי המשחק ואת סרטי הקומיקס לחלוטין. כן, זה סרט קומיקס של מארוול, אבל זה גם מותחן פוליטי. לא אוהבים פוליטיקה בסרטים שלכם? חבל. הסמל של אמריקה פה להגיד לכם מה הוא חושב על מצבה הנוכחי, ואלה לא דברים טובים במיוחד. הוא גם עשה את מה שמעריצים הכי אוהבים, וזה להביא דמויות מוכרות לסרט: האלמנה השחורה קיבלה תפקיד משמעותי בסרט הזה והחברות שלה עם קפטן אמריקה היא אחת ממערכות היחסים הטובות (והאהובות עליי) בסרטי מארוול. גם ניק פיורי ומריה היל הגיעו כדי להזכיר לנו שהכול עדיין חלק מאותו עולם.

ואז כדי לקבל אתנחתא משונה קיבלנו את "שומרי הגלקסיה" שיצא באוגוסט של אותה השנה (והכניס 772 מיליון דולר). אוגוסט הוא חודש ששמור לסרטים שיכולים להיות או הצלחה מפתיעה או כישלון מוחץ. התוצאה כאן הייתה הצלחה מפתיעה. סרט החלל המשעשע הזה נהנה מפסקול משובח שאף סרט מארוול מאז (גם לא סרט ההמשך) לא הצליח לשחזר.

במאי 2015 קיבלנו את "הנוקמים: עידן אולטרון", או "הנוקמים: עידן ג'וס וידון מגיע לסיומו". הסרט הכניס 1.4 מיליארד דולר והגיע למקום 5 בטבלת הסרטים הכי מכניסים בכל הזמנים (היום הוא כבר ירד למקום 11) והראה לנו שגם זה לא מספיק; לסרט היו רק 75 אחוזים ברוטן טומטוז (בניגוד לקודמו שנהנה מ-91 אחוזים) ולמעריצים היו הרבה תלונות: הרומן בין האלמנה השחורה לענק הירוק הרגיש מאולץ ולא טבעי, למה שיהיה לנו אכפת מהמשפחה של הוקאיי? ולמה שיהיה לנו  אכפת לנו ממוות של דמות שהכרנו באותו הסרט?.

בשורה התחתונה,היו לו את כל המרכיבים אבל משהו בכל זאת לא לחלוטין עבד. בהחלטה הדדית או חד צדדית, ג'וס וידון מצא את עצמו מחוץ למארוול, אחרי הרבה מאוד ראיונות שבהם הוא הסביר כמה קשה היה לו לביים את הסרט הזה. הפור נפל, והוחלט ש"הנוקמים 3" יבויים על ידי האחים רוסו. 

עוד דבר מעולה שקרה למארוול באותה השנה, קרה מאחורי הקלעים. עד אותו הזמן קווין פייגי היה כפוף למנכ"ל של מארוול, יצחק פרלמוטר, שידוע כאדם שמאוד קשה לעבוד איתו. פייגי כמעט עזב את מארוול בגלל חילוקי דעות איתו, דבר שדיסני הבינו שהם לא יכולים להרשות לעצמם. לכן הם נתנו לו חופש יצירתי מוחלט על סרטי מארוול, ועכשיו פייגי כפוף רק למנכ"ל דיסני. 

ביולי של אותה השנה יצא "אנטמן" והרוויח ("רק") 519 מיליון דולר. גם בסרט הזה היתה הרבה דרמה מאחורי הקלעים: אדגר רייט עבד על הסרט ועל התסריט שלו שמונה שנים ועזב ב-2014 בגלל "חילוקי דעות יצירתיים", שם כיסוי לכל בעיה אפשרית מאחורי הקלעים. הסרט עבר לידיים של פייטון ריד והשאיר הרבה אנשים לתהות איך היה נראה הסרט בידיים של אדגר רייט. יחסית למארוול מדובר בהכנסות קטנות, אבל כנראה שזה לא הדאיג את מארוול כי סרט ההמשך אושר עם אותו הצוות. 

בשלב הזה, קרה אחד מהדברים שאף אחד לא חשב שיכלו לקרות. מארוול התחילה במשא ומתן עם סוני כדי להכניס את ספיידרמן לעולם הקולנועי שלהם ולחלוק את אותה הדמות ביניהם. גם פה, היה מדובר במשא ומתן מוזר ומלא תתי סעיפים שכן לסוני לא היו רק זכויות יוצרים על הסרטים אלא על חלק מהדמות עצמה. אבל בסופו של דבר הם מצאו את הדרך וההודעה השמחה יצאה לדרך: ספיידרמן. ביקום של הנוקמים. 

ההופעה הראשונה שלו הייתה ב"קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" שיצא במאי 2016 (אחרי קרב מצמוצים ארוך טווח מול "באטמן נגד סופרמן"). או אולי בשמו היותר מדויק – "הנוקמים 2.5". הוא גם הכניס סכום דומה לסרטי "הנוקמים", 1.1 מיליארד דולר. רוברט דאוני ג'וניור זכה לתפקיד ממש גדול בסרט הזה, אבל כמעט כל דמות אפשרית של מארוול הגיחה למסך ב"מלחמת האזרחים". היה כיף לראות את כולם ביחד ואת התוספות החדשות. הסרט הציג לנו לראשונה באופן מרשים ביותר את הפנתר השחור ואת ספיידרמן בתור חלק מהעולם של הנוקמים. 

בנובמבר של אותה שנה קיבלנו את "דוקטור סטריינג'" בכיכובו של בנדיקט קמברבאץ' שפתאום החזיר אותנו לסרטי דמויות בודדות, אבל אנשים אהבו את זה, והסרט הכניס 677 מיליון דולר.

ב-2017 "שומרי הגלקסיה" שודרג מסרט מוזר של חודש אוגוסט לסרט שפותח את הקיץ במאי (וכיאה לסרט המשך הכניס יותר מקודמו – 863 מיליון דולר), והצליח למרות שהוא לא היה קשור לעלילה הגדולה של מארוול. ביולי של אותה השנה יצא "ספיידרמן: השיבה הביתה". ספיידרמן שב הביתה למארוול והביא לסרט שלו (סרט שעל פי חוזה ההפצה עדיין מוגדר כסרט של סוני) את טוני סטארק, כי איך אפשר בלי. כיאה לסרט עם דמויות כל כך פופולאריות הסרט הכניס 880 מיליון דולר. 

בנובמבר באותה השנה קיבלנו את "תור: ראגנארוק", הסרט הכי צבעוני, מוזר ומצחיק שמארוול הוציאו. ת'ור קיבל טיפול חדשני לגמרי אצל הבמאי טאיקה וואיטיטי. הסרט הזה שמר על המסורת החדשה לפיה גיבורי על לא נמצאים לבד, וקיבל את הענק הירוק בתור שחקן חיזוק. כחלק מהפתרון היצירתי שלהם להציג את הענק הירוק עם עלילה משלו בלי לתת לו סרט משלו בגלל ההסכם עם יוניברסל. הסרט הכניס 854 מיליון דולר, הרבה מעל סרטי תור הקודמים. 

בפברואר 2018 קיבלנו סרט סולו של הפנתר השחור, שעשה היסטוריה בקופות. עוד לפני שהסרט יצא לקולנוע היה ברור שהוא תופעה קולנועית. לחלק מהאנשים הוא היה הרבה יותר מעוד סרט גיבורי על: הקהילה השחורה אימצה את הסרט לחיקה. הוא אפילו הצליח להיכנס לאוסקר: זאת הייתה הפעם הראשונה שסרט קומיקס של מארוול (וסרט גיבורי על בכלל) קיבל מועמדות בקטגורית הסרט הטוב ביותר. 

עוד משהו ש"הפנתר שחור" עשה בלי שאף אחד שם לב זה לשנות את אסטרטגיית שחרור הסרטים של מארוול. עד ל"פנתר השחור", רוב סרטי מארוול היו יוצאים בכל העולם שבועיים לפני ארצות הברית, עושים כסף, שוברים שיאים, ומוציאים כותרות שמעלות את ההייפ בארצות הברית. אנשים לא שמו לב לזה בגלל ההצלחה העצומה שלו בארצות הברית, אבל "הפנתר השחור" יצא באותו היום גם בשאר העולם.  

ואז הגיע הסרט שהשאיר את הקהל בפה פעור: "הנוקמים: מלחמת האינסוף". בחיים לא ראינו משהו כזה, בטח לא בחממת סרטי פיל גוד כמו מארוול: סרט שמסופר מנקודת המבט של הנבל, נבל מעולה אני חייבת לציין, ובסוף הסרט הנבל מנצח. את הנוקמים. וואו, רגע, מה?

הסרט נכנס למועדון האקסקלוסיבי ביותר של הכנסות של מעל 2 מיליארד דולר. ומכאן והלאה מארוול בנתה הייפ בלתי יאומן לקראת הסרט הרביעי והסוגר של השלב השלישי ושל הסאגה כולה. הם לא היו מוכנים אפילו לפרסם את השם של הסרט הרביעי של הנוקמים מחשש שזה יהיה ספוילר, והאינטרנט היה כמרקחה. 

ביולי באותה השנה "אנטמן והצרעה" יצא ולא הצליח למנף שום דבר לטובתו. למרות שהוא יצא בסמוך לסרט של נוקמים והיה אמור להיות חשוב מאוד לסרט הבא, הקהל כנראה לא חשב ככה והגיע במספרים "צנועים" יחסית (הסרט הכניס 622 מיליון דולר, שזה מתאים יותר לימים הראשונים של מארוול).

בניגוד ל"אנטמן והצרעה", סרט שכן הצליח למנף כל דבר אפשרי לטובתו היה "קפטן מארוול" (שהכניס 1.1 מיליארד דולר) שיצא ב-8 במרץ 2019 לכבוד יום האישה הבינלאומי. הייתה הרגשה שיש הרבה שנאה סביב הסרט וסביב השחקנית, ברי לארסון, והאמירות שלה. אבל גם פרסום רע זה פרסום, והיו אנשים שהלכו לסרט כדי לראות על מה המהומה. 

גם פה, מארוול הוכיחו שהם יודעים מה הם עושים. הם בנו את "קפטן מארוול" בתור הסרט שמוביל לסרט "הנוקמים" הבא למרות שהוא מתרחש לפני "איירון מן" הראשון. כי אף סרט של מארוול, גם סרט סולו, הוא לא באמת סרט סולו. המשחק הכללי הוא זה שחשוב.

הכל השתלם. "הנוקמים: סוף המשחק" היה תופעת קולנוע שלא ראינו בעבר. היה ברור שיש הייפ ומארוול עשתה הכל כדי לחזק אותו. קצת לפני יציאת הסרט האחים רוסו הוציאו הודעה רשמית בטוויטר שמבקשת מאנשים לא לספיילר את הסרט, מה שרק בנה את ההייפ עוד יותר כי אנשים היו חייבים לראות את הסרט עכשיו ומיד. היו שמועות שבתי קולנוע יעבדו 24 שעות ביממה בגלל הסרט, מה שבסוף הפך למציאות. בניגוד ל"הנוקמים: מלחמת אינסוף", "סוף המשחק" יצא בכל העולם באותו היום, כולל בסין, מה שעזר לסרט לנפץ כל שיא אפשרי. הסרט עצמו היה מלא רגעי פאן סרביס שכל כך נגעו ללב, כולל הגדול מכולם: קפטן אמריקה סוף סוף אמר: avengers assemble. חיכינו עשר שנים לשמוע אותו אומר את המילים האלה וזה היה שווה את זה. כמה שווה? 2.7 מיליארד דולר שווה. 

"ספיידרמן: רחוק מהבית" שיצא ביולי שאחרי היה רשמית הסוף של השלב השלישי של מארוול. זה היה סרט ספיידרמן הראשון אי פעם שהכניס מיליארד דולר, וכולם היו שמחים. בערך, היה את עניין החוזה החדש של דיסני וסוני שהכניס את האינטרנט לסערה, אבל בוא לא ניכנס לזה.  

אז למה דווקא מארוול? מה היה להם שם? במשך עשור שלם, כל האולפנים ניסו להעתיק את הנוסחה של האולפן ללא הצלחה, שזה מוזר, כי תכל'ס היא לא מאוד קשה להעתקה. היא רק דורשת הרבה מאוד סבלנות וחזון, שני מרכיבים שיותר קל לדבר עליהם מאשר לעשות אותם. אבל כולם מנסים: מדי. סי ועד עולם המפלצות של לג'נדרי, כל אחד ברמות שונות של כישלון, שלא ממש מתקרבות לרמות של מארוול.  אבל חוץ משני אלה, יש לדעתי, עוד מרכיב, שהוא אולי המרכיב הסודי של מארוול: אהבה וכבוד לדמויות ולקהל שלהם, משהו שלא ברור מאליו בכלל בהוליווד.

כן יש השפעות שליליות מההצלחה של מארוול: בזמן שההכנסות של מארוול התנפחו, אולפנים אחרים מנסים לחקות את מארוול ואת הפקות הענק שלהם, והתוצאה היא שסרטים קטנים ובינוניים לאט לאט נדחקים מהקולנוע אל הסטרימינג. זאת התופעה שגורמת לכך שחוגגים כל הצלחה כמו של "רצח כתוב היטב", כי אולי עדיין יש תקווה לסרטים מקוריים בינוניים בקולנוע. 

וככה תוך עשור וקצת מארוול הפכה לתופעה קולנועית ושינתה את הקולנוע ללא היכר.  

תגיות: