במקור: Malena
תסריט ובימוי: ג'וזפה
טורנטורה
שחקנים: ג'וזפה סולפארו,
מוניקה בלוצ'י, לוצ'יאנו
פדריקו
אם תיתנו לי ברירה, אני מעדיף בחודש-חודשיים הקרובים לא ללכת לבתי הקולנוע של 'גלובוס גרופ'. לפחות לא כל עוד יש מה לראות באחד ה'חן'-ים, או בקולנוע אחר כלשהו. זה לא שהקהל בקולנועים של 'גלובוס' נעשה גרוע יותר, וגם לא הפרסומות ש"גלובוס" התחילו לדחוף להפסקות, למרות שגם זה מעלה לי את הסעיף. הסיבה שאני מעדיף להימנע מ'גלובוס' היא הטריילר של 'אסקימו לימון – החגיגה נמשכת'. זהו "בקרוב" באורך של שבע דקות בערך, נדמה לי, ש'גלובוס' מקרינים לפני כל אחת ואחת מההצגות של כל סרט שהוא המוקרן ברשת (מה אכפת להם? זה לא שהם משלמים על זה), ולכן ראיתי אותו בזמן האחרון בערך 15 פעמים יותר מדי.
אי לך ובהתאם לזאת, שמחתי מאוד ללכת ל'מלנה', שהוא איטלקי, איכותי בתאוריה, ומה שיותר חשוב – מוקרן ב'חן', שלא מקרינים טריילרים של אסקימו לימון. אוי, איזו טעות. 'מלנה' הוא בעצם אותו טריילר אסקימוסי, רק ארוך. ובאיטלקית.
כל כך הרבה שנים הקולנוע הישראלי מנסה להתרומם מהקרשים ולהיות פופולרי (לאחרונה, כמוצא אחרון, אפילו התחילו לייצר כאן סרטים טובים) ואף אחד עוד לא חשב על הפתרון הכל כך פשוט: לעשות סרטים באיטלקית. זה הכל. צפו ב'אלכס חולה אהבה' בעברית, וצפיתם בקומדיה רדודה. דובבו את הסרט לאיטלקית (ויעזור אם תדביקו לו את השם ג'וזפה טורנטורה), וקיבלתם סרט כן על התבגרות, עם ניחוחות נוסטלגיים והומור מלבב. ב'גלובוס' עלו על זה מזמן. זה ורק זה מסביר את ההצלחה של 'אסקימו לימון' בארצות הנכר, בינהן גרמניה, לוכסמבורג עילית ויפן: היפנים פשוט לא מבדילים בין עברית לבין איטלקית.
'מלנה', או בשמו המלא, 'אסקימולימונו: לה פייסטה קונטינואנו', מתרחש באלף-תשע מאות-וארבעימו, אנו גוורה מונדיאלה, יעני מלחמת-העולמו. בלה צ'יטה סה לה סיציליה גרה סניורה מלנה, צ'יקה בליסימה, פוטאנה גרנדה, משהו לונורמליאנו, מוניקה בלוצ'י. זאת מ'דוברמן'. כשהיא עוברת ברחוב כל גבר שמכבד את עצמו צועק לה לפי המסורת "הלו, מלנה! ויוה לה לנצ'יה!" אבל במקום להשיב לו בשנינות "פיאט אונו!" כמקובל, ממשיכה הסניורה מלנה לצעוד קדימה כשעיניה נעוצות באויר שלפניה כאילו מוקרן שם סרט של פליני.
מסתבר שהגוורה מונדיאלה לא מעניין את קצה הצ'יטאלה של אף אחד בצ'יטה סה לה סיציליה. הדבר היחיד שמעניין אותם זה מה עם מלנה, ועם מי היא ישנה בלילה. מזל שהיא קיימת, אחרת לא היו שום נושאים לשיחה בעיר. ילד אחד חרמנו בשם רנאטו חוטף קראשו על מלנה, ובמקום לבלות עם החברימו, בנציו, יודלה ופישנזונו, ולהשוות איתם את גודל הזין שלו, כמו שילדימו בני 13 עושים תמיד, הוא עוקב אחריה לכל מקום, מפנטזו עליה, ומציצו לה הביתה, הבסטרדה, אבל רק כדי לבדוק אם היא סוגרת את הברז בזמן שהיא שוטפת כלימו, ובמקרה הצורך לצווח "בינתיימו סוגרימתמיימו!".
ההבדלו בין 'מלנה' לבין אסקימו ישראלי מצוי הוא שהסרט מצולם יותר טוב, מכיל פחות עלילה (מה, צ'יקה אחת מחזיקה את כל הסרט?) ומתרחש בשנות ה-40 במקום ה-60. חוץ מזה הכל אותו דבר. הילד שמשחק את פישנזונו דומה להפליא למקור הישראלי, וכמוהו גם יוסף שילוח האיטלקי, שמשחק את אביו של רנאטו, ומשחק כל כך גרוע שזה כואב. ההומור אותו הומור, ומשמש, נדמה לי, תרוץ להראות את מוניקה בלוצ'י במבחר פוזות מגרות. ויסלחו לי אוהדי טורנטורה.
לקראת סופו הסרט מפסיק להיות קומדיה ומנסה להיות סיפור קורע לב על גורלה המר ואזלת ידה של האשה הבודדה בחברה (כמו שעשו 'לשבור את הגלים', 'בית האשליות', 'דיוקנה של גברת', כל אחד בתקופתו). ההדרדרות מתחילה כשבעלה של מלנה נהרג במלחמה, ומאותו רגע הגברים רואים אותה כרכוש הציבור, והנשים מפיצות עליה רכילות מרושעת, כי היא יפה מדי לטעמן. סיפורה העצוב של מלנה היא יכול לרגש אם היינו יודעים עליה קצת יותר ומזדהים איתה, אבל מה לעשות שדרך עיניו של רנאטו – שממשיך לאורך כל הסרט לעקוב אחריה מרחוק, ולא מחליף איתה מילה – מלנה היא לא יותר מכוסית יפת עיניים ונטולת אופי. שיא הטרגדיה היא סצנה קשה ומטרידה שממנה הקהל של 'אסקימו לימון' יהנה, מכל הסיבות הלא נכונות ("סאדו, אחי").
'מלנה' זכה להפצה מחוץ לאיטליה בעיקר משום שעל הפוסטרים שלו כתוב "ג'וזפה טורנטורה (סינמה פרדיסו)". לא צריך לכעוס על טורנטורה. גם אם הוא היה הסמאח הדגול בעולם, לכל אחד קורה שמתפלק סרט גרוע. זאת רק עוד הוכחה לסנוביות המושרשת בכל מה שקשור לסרטים "זרים". סביר להניח שבאיטליה הופקו השנה גם סרטים טובים, שלא נשמע עליהם לעולם. אומרים שגם 'מרס תורכי' הוא סרט אחלה, אבל לכו תספרו את זה לחבר'ה ביפן. כל מה שהם יראו מהקולנוע הישראלי השנה הוא 'אסקימו לימון'.
- האתר הרשמי
- מוניקה בלוצ'י – אתר מעריצים
- "עין הדג" – הגרסה האיטלקית
- סינמה איטליאנו
חגיגות ה-233
שאלה: האם אנשים שלא סובלים ביקורות קולנוע הם גם אנשים שלא סובלים קולנוע "איכותי-פלצני" (ארטסי-פרטסי, בלעז)?
זו כמובן הכללה, אבל האמונה הרווחת היא שרוב הקהל שסולד מנפיחותו של נחמן שניצקליין לא ממש מתעניין בסרטים (ובביקורות על) "הדרך הביתה", "טאבו", "המסע של פליסיה" ודומיהם.
כך שאולי יצירת המופת האחרונה של רד פיש (שספרו האחרון, "אומנות הביקורת", זוכה לשבחי המבקרים) היא קצת מיותרת, מפעימה וגאונית ככל שתהיה?
אה, ובירכותיי על הכתבה ה-233!
כלומר, לדעתך
'עין הדג' צריך להגביל את עצמו לסרטים הוליוודיים לטעם הקהל הרחב? אבל אז איך נגיע לדיונים ארוכים ומשעשעים כמו שהיו ב'הדרך הביתה'?
(האמת, הייתי הולך למשהו יותר עמחה, אבל ב'חן' לא היה שום דבר שלא ראיתי, וב'גלובוס' היה את הטריילר של אסקימו)
כלומר, לדעתך
כולנו אומרים יפה תודה על הכתבות של הדג, שאנחנו מאד אוהבים, ולו גם יהיו על סרטים בשפות שאנחנו לא מבינים, וחסרי עלילה לגמרי.
אגב יש ידיעה ב-scifiwire
לפיה מוניקה בלוצ'י כרגע במו"מ לגלם תפקיד בסרטי ההמשך ל-"מטריקס".
בתפקיד ג'ט לי?
רבאק, הצילומים אמורים להתחיל רק בעוד כמה ימים והם עדיין מחליפים שחקנים? בתור מעריץ ענק של המטריקס לא הייתי רוצה להגיד שום דבר נגדם, אבל משהו פה, כמאמר סלקום, מריח לא טוב.
אני מקווה שיתנו לה תפקיד של Agent.
לא, בתפקיד מישל יהו
שהיתה אמורה להחליף את ג'ט לי. אגב, את בלוצ'י יחליף, בסופו של דבר, זאב רווח.
בניגוד לאורי אני לא סבור ש-"מטריקס" היה סרט רע, אם כי לדעתי הוא היה הרבה פחות מהרעש שעשו סביבו – אחלה אקשן אבל מי שדיבר על סרט "פילוסופי" ו-"אינטלקטואלי" – לכו לראות את "עיר אפילה" בכנס סרטי הפנטסיה בפסח (אגב, רדפיש, אפשר אולי איזו יומית על הכנס הזה?). ומי שכינה (באתר הזה ממש) את "מטריקס" בתור סרט המד"ב הכי טוב של שנות ה-90 – לך דחוף לראות את "גאטאקה" ואז נדבר.
בקיצור, "מטריקס" סרט בסדר, מהנה, לא יותר מזה. נקווה שההמשכים יהיו מעניינים.
המשותף למישל יאו ולג'ט לי,
הוא שלשניהם יש טונה של ניסיון באמנויות לחימה קולנועיות. למוניקה בלוצ'י, עד כמה שידוע לי, אין. (גם לא לזאב רווח) לכן הליהוקים הקודמים נראו לי מתאימים יותר. חבל.
ועם כל העונג שבויכוחים ארוכים וחסרי תוחלת, להשוות את 'מטריקס' ל'גאטאקה' – שניהם סרטים דגולים – זה כמו להשוות את 'הזקן והים' לעוגת שוקולד עם אגוזים. אין טעם.
טעות בידך.
ל"הזקן והים" אולי אין טעם (תלוי בשנה בה יצאה המהדורה שאתה מתכוון ללעוס).
לעוגת שוקולד עם אגוזים יש טעם של שוקולד עם אגוזים.
טעות בידך.
תלוי איפה את אוכלת אותן ומה תאריך התפוגה.
וואללה, צודק.
המשותף למישל יאו ולג'ט לי,
זוהי תשובה-תגובה לך רד, לרז ואולי לכל אוהבי המדע הבדיוני.
סתם הערת אגב, אך אני מרגיש צורך לחלוק מחשבה מסוימת בנושא הזה. ואתם נאלצים לקרוא…
"גאטאקה" הוא סרט מעניין, מרתק, מדהים ויזואלית, רעיונית ומטאפיזית- בתיאוריה.
התוצאה היא עגומה למדי, בהחלט בהתחשב בעובדה שכשראיתי את הסרט הפעם הראשונה לא ידעתי על גדולתו לכאורה בעיני אנשי המד"ב. לאחר גילוי הגדולה הזו לכאורה, התאכזבתי יותר. דווקא בתחום המד"ב, וזה נכון גם לגבי ספרות כזו(ואני מעריץ לגמרי את שני התחומים), היכולת להבחין בין טוב לפחות טוב לערימת אשפה מוקפת זבובים נדמית לעתים כאילו לא הייתה מעולם אופציה אפילו. לא כל רעיון גדול מצדיק סרט משעמם, נגרר ומבוים בטעם ואמצעים רעים. לא כל רעיון משומש וידוע(עיין ערך "מטריקס") צריך להפוך בסרט טוב, אפילו גדול, לסרט הפנטסטי, מורכב וחכם שנוצר.
ציטוטים ציטוטים יאמרו לי אנשי שלומי אחדי, אך המטריקס לדוגמא מעתיק אפילו מהיפיפה הנרדמת ובאופן מגוחך. הרי מספיק לקרוא ראיון אחד עם שני הבחורים שכתבו את הסרט בכדי להבין שפילוסופים והוגי דעות גדולים הם לא. אולי האדם שישב ושינה את רוב מרכיבי הסרט והפכם למאכל ראוי לצפייה הוא גאון.
"עיר חשוכה", לעומת זאת, נראה לי על פי הקטעים שראיתי כסרט אכן גאוני ומרשים, אבל בכל זאת, כל שנה יוצאת אסופת סרטי מד"ב סוג ז ותמיד מזדרזים להכתירם כ"מלך החדש".
העניין הוא, בקצרה, שלעתים הרעיון הבסיסי הוא כל מה שמספק אוהדי מד"ב המסתפקים בשמחה בכתיבה ומרכיבים נוספים ברמה נמוכה למדי ביחד ליצירות טובות באמת.
אז אנחנו פשוט ניאלץ לא להסכים
לדעתי גאטאקה הוא סרט מושלם כמעט מכל הבחינות – לא רק רעיונית. התסריט בנוי הייטב, הסרט מצולם באופן מרשים (מן הסתם מורשת מהימים בהם עבד אנדרו ניקול כבמאי פרסומות) ועיצוב הסטים הוא משב רוח רענן שנמנע בכוונה מכל הקלישאות שנעשות כיום בסרטי מד"ב בתחום.
ישנה בעיה בליהוק, נכון – איתן הוק הוא אולי לא השחקן האידיאלי לתפקיד הראשי בסרט – אבל ג'וד לאו, לדעתי, נתן הופעה מדהימה.
לגבי "מטריקס" – אני סבור שהוא היה סרט לא-רע בכלל, בעיקר בגלל הבימוי (עבודה מדהימה עם האפקטים וסצינות הפעולה) – שהחזיק יפה את אחד התסריטים המקושקשים ביותר בהיסטוריה. מבחינת מה שאתה מכנה "רעיון" – הוא אכן נכשל כישלון חרוץ במיוחד בהשוואה ל-"עיר אפילה" (ואני ממליץ לך לא לשפוט מראש את הסרט הזה לפני שראית אותו).
מסכים
ראיתי את גאטאקה לפני שידעתי על כל הטררם שעשו סביבו, לפי דעתי זה סרט גאוני.
כנ"ל לגבי עיר אפלה.
אז אנחנו פשוט ניאלץ לא להסכים
דווקא בקשר למטריקס יש הסכמה בינינו. אפילו גורפת כמו שאומרים.
אבל גאטאקה, הו גאטאקה…
אבל בכל זאת אני כן מסכים שמבחינתי בסרט הזה נקודת האור היא ג'וד לאו, שחקן אדיר, וקר עד כדי מקרר צונן בסופרמרקט אסקימואי, מה שאגב מתאים לסרט. הקר עד מאוד גם הוא. מאוד.
אבל בכל, אם האהדה לסרט כה גורפת כמו שנדמה לי, אצפה בו שוב ואולי אחזור בתשובה, מי יודע…
סליחה! סליחה!!
מצטערת שאני נכנסת לכם בדיון המשעמם על מד"ב.
בכל זאת, אנו עדיין נמצאים בדיון על הסרט מלנה.!
בקיצור-ראיתי והתמוגגתי.
יופיה של הדוגמנישחקנית הזו קורן ועוטף את כל הסרט ושחקניו.
דמעתי פה ושם, נמתחתי מעט וכעסתי על הגברים השוביניסטיים ועל הנשים הזונות.
הסרט הקטן והחמוד הזה חימם את ליבי ונפשי ביום החורף הסוער בו כיתתתי את רגלי לעבר קולנוע גת .
לא יודעת מה איתכם/ן אבל אני כבר מפנה לי אחה"צ נוסף כדי לצפות בו שוב.
ודרך אגב, אולי בשל חיבתכם הרבה לסרטי מד"ב לא הצלחתם לעכל את המלנה הזו.
כך שעדיף שתמנעו מללכת לסרט שאינו מבטיח שלל סצינות רוויות צרורות לייזר ונשים שנראות כמו אנדרואידים(ולהפך)
ולבסוף, לפעמים סרטים איטלקיים צריכים להראות כמו סרטים איטלקיים.
ומי שלא אהב כמה סרטים מהאומה האיטלקית, טוב יעשה אם ימנע מללכת אליהם בכלל.
סליחה! סליחה!!
אני אישית דווקא לא אוהבת את פליסטי, היא מתבכיינת כזאת.
לא סולח.
לא סולח לך על זה שאת מדברת על סרטים שאין לך מושג עליהם.
לא סולח לך על זה שאת מזלזלת בנו.
לא סולח לך על זה שאת מתנשאת.
לא סולח לך.
.
אקסמנית חביבה , אני מצטערת שאת לא אוהבת אותי, ברשותך אני אפסיק רגע כדי לבכות ומיד אחזור…
ויונתן,הו יונתן יונתן יונתן!
מה קרה חמוד?, התבאסת שלא כולן אוהבות את המד"ב?
ואני דווקא מבינה בסרט הנידון.
וגם באלה שהזכרתם אתן.
ו-כן
גם אני לעיתים נהנת לצפות בחלליות מתפוצצות וכוכבים בלתי מיושבים.
א-ב-ל, כרגע המדובר הוא במלנה.
אז חוץ מלהעליב, אם אין לך משהו קונקרטי לומר, כדי ומומלץ לך לעבור לפורום המד"ב של YNET או הפנטסיה.
פרט לכך, לא הייתה לי כל כוונה התנשא או לזלזל בך חמוד.
אבל עכשיו, כשאתה מזכיר את זה, אני חשה מעט התעלות משום שאינך מתייחס לתוכן הודעתי אלא לשורה הראשונה שלה.
אשמח לשמוע את דעתך בנוגע לסרט עצמו.
וד"ש ליגאל ועוזי
אני מצטער אם הייתי תקיף
כלומר, אני לא מצטער אם הייתי תקיף, למען האמת, אני עדיין די תקיף. כזה
אני, תקיף.
אבל הייתה לי נקודה, רגע… אה, כן:
עין הדג הוא אתר קולנוע, מה שכמובן לא אומר בשום אופן שהוא אתר שעוסק רק
בקולנוע, להפך. ואם נוצרים דיונים, גם כאלה שלא קשורים, זה טבעי. אם את
אוהבת את זה, תקראי, אם לא, תקפצי על ההודעות. קורה.
לא התייחסתי רק לשורת
הפתיחה, פשוט השתמשתי בה, כי זה נראה מתאים בזמנו.
אני לא מתבאס מזה שלא כולן אוהבות מד"ב. למען האמת, הייתי די שמח אם רובן היו מכירות את המושג. ואגב, אני כבר בפורום מד"ב, אבל באורט (לשעבר יואל), שאגב אם תסתכלי בקישור למטה, "צוות האתר", תמצאי אותו.
חוצמזה, עם אתר כזה, את צריכה לשמוח שלא התפתח כאן דיון על שימושיה של
חמאה, כמו שקרה אם אני לא טועה בבסמה מו'צו, דבר שגם שינה לזמן קצר את
הכותרת המשנית של האתר ל"ביקורות קולנוע וחמאה"…
או, ובנוגע לסרט? לא יודע, לא ראיתי אותו…
אני מתנצלת מראש
על הוספת התגובה האון-טופיקית.
רד, הביקורת שלך היא אחת המשעשעות ביותר שקראתי. מה שכן, אני חולקת קלות על דעתך על "מלנה" משום שלסוגו הוא היה בסדר גמור.
כמדומני, אני מזהה פה חוסר הפנמה של עקרון סרטי אווירה. הסוגיה שאתה צריך לבחון היא לשם מה הגעת לסרט. אם התשובה שונה מ"להאנח בצורה מזדהה ומרחמת" הרי שפיספסת קשות את הפואנטה.
לתיקון המצב, שנן את המשפטים הבאים ואמור אותם מספר רב של פעמים במהלך ההקרנה:
1. "אוי, היא כל כך יפה."
2. "אוי, הנוף כל כך יפה."
3. "אוי, זה כל כך נורא מה שעושים לה."
תבלע שני אופטלגין עם מעט מים ותתקשר לרופא בבוקר.
אבל...
אני דוקא מסכים עם כל שלושת המשפטים, ואני מניח שאמרתי אותם (בלב, בלב) פעמים רבות במהלך הסרט. ובכל זאת אני לא אוהב אותו. משהו לא בסדר איתי, דוקטור?
ראיתי התרשמתי
ראיתי את "מלנה" ואני לא יכולה להגיד שלא התרשמתי סרט מרתק.עצוב.מרגש ועוד… לומרות המבטים החמים שבעלי תקע בשחקנית הראשית מוניקה באמת יפיפיה ושחקנית מעולה יש לבחורה הרבה פוטנציל הסרט מאוד מופרח
רד. קבל ח''ח מאוחר על הביקורת
הסרט הוא אכן זבל מרוכז. ועיסה שלא ראויה למאכל אדם.
את כל השאר כבר כתבת.