אם תיקחו חמישה מהיר-ועצבניים ותגרמו להם לנסוע בו-זמנית זה לתוך זה, ועל תאונת השרשרת המרהיבה שתיווצר שם תפילו ממסוק עוד מהיר-ועצבני (מתפוצץ) תעבירו את כל זה דרך פילטר שמסנן כל דבר שאינו מרדפי מכוניות, תצבעו את זה בכתום ותוסיפו מלמעלה גיטרה חשמלית יורקת אש, תקבלו משהו שמזכיר את "מקס הזועם: כביש הזעם".
כדי לצפות ב"כביש הזעם" אין צורך להכיר את סרטי "מקס הזועם" הקודמים, אבל זה יכול להיות נחמד. מקס הזועם הוא מפעל חייו של הבמאי האוסטרלי ג'ורג' מילר. הוא יצר בשנות השבעים המאוחרות והשמונים המוקדמות שלושה סרטים על מקס, מעין קאובוי פוסט-אפוקליפטי שנודד בעולם שומם וחרב המלא באנשים שמאוד אוהבים ספורט מוטורי. החשוב מבין שלושת הסרטים האלה הוא הסרט השני, "מקס הלוחם בדרכים", שנחשב במשך זמן רב לאחד מסרטי האקשן והמרדפים הטובים שנוצרו. הסרט הזה קבע את הסטנדרט בנוגע לסצינות מרדף ואת העיצוב של מה שנוגע לפוסט-אפוקליפסה. אבל זה היה לפני הרבה זמן; לסרטים אז היה קצב אחר וסקאלה שונה של תקציב. "מקס הזועם: כביש הזעם" הוא פחות או יותר אותו הסרט, אבל כשהוא נעשה בסיוע כל ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הקולנוע שחלו בשלושת העשורים האחרונים ועם תקציב גדול פי 117 בערך. ואם "מקס הלוחם בדרכים" היה שיא האקשן של שנות השמונים, "כביש הזעם" הוא שיא האקשן של שנות האלפיים ומשהו-עשרה. או במילים אחרות, אחד מסרטי האקשן הגדולים שנוצרו אי פעם.
הסרט מתרחש בעולם שלא יכול להיות. מקום שבו יש מעט אוכל, פחות מים ועוד פחות מזה – דלק, ובכל זאת אנשים כל הזמן נוסעים. שרידי החברה האנושית שרדו במדבריות כתומים עצומים בקהילות קטנות, שמשום מה בדרך כלל עומדים בראשם עריצים מעוותים החובבים תלבושות מצומצמות ומתחבאים מאחורי מסיכה. הם דוהרים ברחבי המדבר בכלי רכב שהותכו משלושה עד שבעה כלי רכב אחרים. בתחילת הסרט, מקס שבוי בקהילה אחת כזאת בלי רכב ובלי הרבה סיכוי לשרוד, מה שאמור להוציא אותו מעסקי המרדפים לכמה זמן. אבל אז הוא מצטרף למרדף בכל זאת – לא על תקן נהג, על תקן הקישוט שעל מכסה המנוע, המשולב במתקן לעירוי דם. העובדה שהשימוש בטום הארדי בתפקיד לוגו של מרצדס לא מושכת תשומת לב מיוחדת בצי הרכב הזה – כנראה משום שאפילו עם התוספת הזו, זה עדיין רחוק מלהיות הרכב המופרך ביותר בלהקה.
מכאן והלאה הסרט לא עוצר. ברצינות. טכנית, זה לא לגמרי נכון לומר שהסרט הוא סצינת מרדף אחת ארוכה מהרגע הראשון ועד האחרון. ישנן דקות בסרט שמתרחשות בעמידה, ולא בנסיעה, אבל באמת שהן מיעוט. אחוז עצום מהסרט הוא מרדפים, ואקשן שמתרחש על ומתחת וליד ומסביב לכלי רכב, והולי שיט. לג'ורג' מילר היו כמעט 30 שנה לחשוב על רעיונות מופרעים לסצינות אקשן, לברור מתוכם רק את המובחרים, היפים והכמעט-לגמרי-מופרכים-אבל-לא-ממש ביותר, ולתכנן את הסצינות האלה בקפדנות עם סטוריבורדים מכאן ועד אוסטרליה.
אם אתם חושבים שזה קל, תחשבו שוב. לעשות אקשן זה קשה. תקציב גדול ואפקטים לא מספיקים כדי לעשות אקשן טוב, ואפילו יצירתיות לא מספיקה. כדי ליצור סצינת אקשן טובה צריך להבין קולנוע לעומק. כדי לצלם סצינת אקשן עצומה שהיא הופעת קרקס שלמה, כולל אקרובטים וליצנים ומוזיקה, וכוללת מספר גדול של כלי רכב ודמויות שעושות כמה דברים במקביל, ושכולנו נהנה מהקינטיות וגם נבין, בלי להתאמץ, מי עושה מה בכל רגע נתון – בשביל זה צריך תכנון קפדני ביותר משלב הסטוריבורד ועד העריכה. ו"מקס הזועם" הוא כולו סצינות כאלה. זאת אף פעם לא מכונית שרודפת אחרי מכונית אחרת: זה עדר שלם של כלי רכב שלכל אחד מהם בטח יש כינוי ואופי משלו, ודמויות בעיצובים מטורפים וכינויים כמו "ריקטוס ארקטוס", "צ'ידו השביר" ו"Capable". "מקס" לא מפסיק לשבור את השיאים של עצמו. בכל פעם שנדמה לכם שראיתם את סצינת האקשן המופרעת של השנה מגיעה מיד אחריה אחת עוד יותר גדולה ומרהיבה.
הסרט הזה יפהפה. הסרט מצולם בתלת-מימד ונראה בו מצויין, ויש בו אפקטים דיגיטליים, אבל רוב פעלולי הרכב בוצעו וצולמו במציאות. השילוב של כתום וכחול הוא אמנם קלישאה ויזואלית, ובסרט הזה כמעט אין שום דבר שאינו כתום וכחול, אבל זה נראה כל כך טוב שלמי אכפת מקלישאות.
לגיבור הסרט יש שם – מקס – אבל לצורך העניין הוא היה יכול להיות האיש ללא שם. טום הארדי (שמחליף את מל גיבסון, שגילם את התפקיד במקור) הוא בסדר גמור, אבל מקס הוא גיבור כללי כזה. הוא לא מדבר הרבה, הוא נרדף על ידי צללים מהעבר, הוא טוען שהוא דואג רק לעצמו אבל תמיד מסתבך בעשיית הדבר הנכון. רגיל. זה לא משנה, כי מקס הוא דמות שולית לגמרי בסרט הזה לצד הכוכבת האמיתית שלו – פיוריוסה, בגילומה של שרליז תרון. השם של מקס אולי נמצא על הפוסטר, אבל הסרט הוא על פיוריוסה. היא זו שמתניעה את העלילה וזאת שמקפידה שהיא תישאר בתנועה; והיא אמזונה לוחמת עם יד אחת והאישה הכי באד-אסית מהצד הזה של אלן ריפלי, ואולי גם מהצד השני. מקס הוא בסך הכל טרמפיסט.
"מקס הזועם: כביש הזעם" הוא אולי לא הסרט הטוב ביותר שנוצר אי פעם, אבל הוא סרט "מקס הזועם" הטוב ביותר שנוצר אי פעם. זה סרט שיודע בדיוק מה הוא רוצה לעשות, ובתחום שלו – אקשן מוטורי מטורף – אין שום תחרות, זה פשוט הכי טוב שיש. אם אתם אוהבים אקשן, צפו ב"כביש הזעם". זה עד כדי כך פשוט.
מישהו צפה בסרט ב 4DX?
איך היה?
אני דווקא חושב על IMAX
לצפייה חוזרת. ואיך זה?
סרט פעולה מדהים
ראיתי ב 4DX פעם ראשונה בחיי ואני בן 49 וצחקקתי כמו ילד קטן
פשוט מדהים, שווה כל שקל
אני.
הייתי בשלושה סרטים שם, וזה ללא ספק הסרט הכי מתאים שאני יכול לחשוב עליו לטכנולוגיה הזו. קשה לי לדמיין איך אפשר להתלהב מהסרט בלי שהכיסא שלך זז.
חוץ מכל הדברים הברורים מאליהם, מאוד אהבתי את האפיון המינימליסטי של הדמויות.
זה נראה כאילו מכל הסיפור וההיסטוריה והרקע והפרטים והדברים שמאחורי כל דבר, מישהו בחר משפט אחד קצר ותמציתי, שם אותו ברגע הנכון בפה הנכון, ופוף יש לנו אפיון מצויין ואנחנו יודעים את כל הפרטים הרלוונטיים על איזו דמות בלי שאף אחד הקריא מאקספוזיצופדיה.
בכלל, הסרט היה נורא תמציתי בכל מה שלא קשור לאקשן, ועשה את זה מצויין. לא הייתה אף נקודה שבה הוא חזר על משהו שאני כבר יודע מתוך ההנחה שצופים הם מפגרים.
Mad Max: Furiosa
מסתבר שג'ורג' מילר כבר השלים את התסריט לסרט ההמשך, שבמידה ו"כביש הזעם" יצליח ויעשו את סרט ההמשך יקרא Mad Max: Furiosa שגם היה השם המקורי של הסרט הזה.
כלומר פיוריוסה עוד תמשיך להיות הדמות הראשית.
בערך
בשלב כלשהו של פיתוח הסרט הזה הוא היה אמור להיות שני סרטים, שלראשון שבינהם קוראים Fury Road ולשני Furiosa, שיצולמו בזה אחר זה. התכניות האלה בוטלו, וצולם רק סרט אחד – אבל אני לא יודע אם התוצאה הסופית היא באמת רק הסרט הראשון מתוך השניים, או שילוב של שניהם.
היישר מוויקיפדיה
Miller and McCarthy found during the writing process for Fury Road that they had enough story material for two additional scripts. One of these, entitled Mad Max: Furiosa, has already been completed, and Miller hopes to film it after the release of Fury Road.[70] In March 2015, during an interview with Esquire magazine, Hardy revealed that he was attached to star in four more Mad Max films following Fury Road.[71] In May 2015, Miller told Wired magazine, "Should [Mad Max: Fury Road] be successful, I’ve got two other stories to tell."[72]
Happy Feet מעולה
במיוחד בפן הויזואלי, הוא אחד מסרטי האנימציה המרשימים ביותר שיצאו בשנות האלפיים.
הוא ברא את ״בייב״ (כתסריטאי)
ואת ״בייב בעיר הגדולה״ (כבמאי), סרט ההמשך. שני סרטים מצוינים שלא יכולתי לדמיין את ילדותי בלעדיהם.
תודה חברים.
לא מספיק לי ב-30 שנה. (וכמובן מניתי את 2 הסרטים שלו שאני אהבתי, ככה שhappy feet נכלל בהם)
שלום אני מישהו שראה את הסרט בדו מימד
והחוויה שלי הייתה רחוקה אלפי שנות אור מ" מה זה החרא הזה?… נו באמת!!!"
זה היה נורא.
סרט נטול עלילה.. שעה שלמה נוסעים הלוך.. ואז עוד שעה נוסעים חזור וכן יש אקשן פסיכי ודמויות הזויות וקריפיות אבל לא קורא איתן שומדבר וגם אין לך שום רקע לגביהן ולגבי מה הן אמורות להיות לעזאזל… היה נורא. מגניב וזה.. אבל בגדול נורא.
אתה ידעת איך קוראים לסרט כשנכנסת לאולם?
(ל"ת)
בוודאי שידעתי.. הבנתי מביקרות גם שלא צריך לבוא עם ידע קודם לגבי הסרטים האחרים.
סרט נטול הומור או כל עלילה זה לא משהו שכתוב בכותרת
תלת מימד או דו?
היי אז תלת מימד או דו?
3D
ראיתי את הסרט בתלת מימד ובשונה מסרטים רבים אחרים הרגשתי את ההשפעה ולא הצטערתי.
פרט אולי לנקודה אחת שבה הרגשתי שמישהו עף על עצמו יותר מידי עם הקטע של "בואו נזרוק לצופה משהו לפרצוף"
תודה, אצפה בתחת מימד
(ל"ת)
ממליץ שלא
עדיף תלת
סצינה אדירה.
(ל"ת)
כן, גם אשתי צעקה ״היי! כמו ג׳קי צ׳אן!״ בקטע הזה
זה היה מגניב.
סרט שבקלות יהפוך לקלאסיקה
נעזוב לרגע את הקטע שלא מעט מהאקשן לא ערוך במחשב אלא מבוצע ע"י פעלולנים (חבר'ה של קרקס השמש אאל"ט) וזה תורם המון, השיחוק המשמעותי לדעתי הוא העובדה שהצילום והעריכה נמצאים בליגה אחרת.
ואני גם לא אופתע אם גם המוזיקה תהפוך לאייקונית, משהו סטייל אינדיאנה ג'ונס.
ביקורת מלאה יש כאן :
https://gal015.wordpress.com/2015/05/16/mad-max-fury-road/
גם לי זה נראה מוזר..
אגב, לא רק שיש לו בן, קוראים לו ספרוג. ספרוג?! דה פאק. מקס זה שם נורמלי. לאשתו קראו ג'סי, גם שם נורמלי. איך לכל הרוחות הם החליטו לקרוא לבן שלהם ספרוג?! זה דיון שממש הייתי רוצה לראות. בכלל, יש איזה קטע מוזר כזה של עתידים דיסטופיים ושמות מוזרים (בערך כל משתתפי משחקי הרעב, לדוגמא).
ס-ר-ט מ-ד-ה-י-ם. ואותי ממש קשה להרשים.
(ל"ת)
רציתי רק להזכיר סרט קלאסי נוסף שכולו בתנועה - 'השיירה'
עם כריס כריסטופרסון – http://www.imdb.com/title/tt0077369
וממליץ לראות גם את 'מד מקס' הראשון מ-79', שכלל אגב הרבה מחוות לסרטי האופנוענים של השבעים ('הל איינג'לז' לסוגיהם). תת-ז'אנר שהתקיים לזמן קצר בין 'איזי ריידר' ל-75'.
אוקיי, אז לסיכום - הכי מומלץ זה לראות את זה ב 4DX בחיפה?
אני מאזור השרון, אבל אני ממש רוצה ללכת לסרט הזה (נוסטלגיה, אוהב אקשן גדול בקולנוע וכו) ולראות אותו הכי גדול שיש.
אף פעם לא הייתי ב 4DX או בכלל ב IMAX או בכלל בתלת (טוב אוואטר ראיתי בתלת).. כי אני שונא תלת. אבל כולם פה ממש ממליצים אז נראה שהפעם אחרוג ממנהגי.
בכל אופן, 3 שאלות –
1. מה ההבדל בין 4DX ל IMAX בדיוק, האם זה באמת משנה ?
2. באתר של YES, ניתן להזמין 4D 3D ב 66 שח או 4D 3D כולל ב 70 שח. מה ההבדל פה (חוץ מארבעה שקלים) ?
3. אם אני יושב ב4DX, יש למשהו שורה/מקום מומלץ ? (בשביל כל העניין של לחוות את ה 4DX)
תודה!
בנוגע ל2
מדובר במשקפי התלת מימד של יס פלנט, אותם אפשר לשמור. אם כבר יש לך זוג, תזמין את הגרסה הזולה. אם אין (ואני מניח שזה המצב) את היקרה. שים לב שאני לא חושב שמשקפיים שאינם של יס פלנט יעבדו.
בנוגע ל1:
Imax הוא מסכופלצת, שמקרין באיכות גבוהה עם סאונד מפוצץ. 4dx הוא אולם עם כיסאות זזים, ריחות, ואפקטים דומים.
תודה.
כסאות זזים?
מצד שני אני עוד שבוע בן 30, אז זו הזדמנות אחרונה להרגיש קצת ילד! P:
ואכן, אזמין את ה 70 כולל משקפיים.
הסרט הוא הטריילר. אל תצפו ליותר מזה
כי באמת שעוד מהטריילר היה ברור לי שאני הולך לצפות בו. אבל אחר כך הגיעו הביקורות הכמעט מושלמות בRT, בMC וIMDB… ופתאום אתה מתחיל לפתח ציפיות.
אבל לא. הסרט הזה הוא פורנו מרדפי מכוניות ויזואלי. כן מומלץ לכל מי שמחפש סרט פופקורן למרדפי מכוניות, שלצערי הרב לא עצרו ליותר מרגע או שניים בשביל לתת לעיניים להתרשם מהיופי של העולם הפוסט אפוקליפטי ולהתכונן לסצינת המרדף הבאה. למילר פשוט חסר Pacing נכון בסרט הזה.
והתוצאה היא שכל מה שנמצא מחוץ למרדפי המכוניות סובל: אמורה להיות עלילה, אבל היא מסתכמת בלהיות עוד סרט רודטריפ קלישאתי (ועוד בשבוע שבCommunity צוחקים על הtrope הזה). יש איזשהם פלאקבקים שאמורים לבנות את הרקע, אבל שניה אחרי שתצאו מהסרט לא תזכרו מהם כלום כי הכל כל כך מבולגן. וכל האקשן *שלא כולל מכוניות* מרגיש קצת חסר ואנמי (הא הא, בדיחה על תרומות דם!) – למעט סצינת מאבק מוצלחת ביותר שאיכשהו מפצה על שאר הדברים שלא תזכרו מהסרט. אבל כשאתה מוציא סרט באותה שנה כמו סרט בסדרת הנוקמים, שלא נדבר על Kingsman, זה פשוט לא עומד בסטנדרטים של כוריאוגרפיית מכות. הסרט שם את כל המשקל שלו על האקשן-מכוניות.
בסופו של דבר מקס הזועם די המציא את זאנר הwastelands הפוסט אפוקליפטי, רק שמאז קיבלנו כל כך הרבה חיקויים מוצלחים יותר ופחות (מטייקים יחודיים של עולם המים, דרך קליפים של טופאק, ועד למשחק בבורדרלנדס) כך שהסרט החדש נראה בסופו של דבר רק כמו עוד תואם מד-מקס ולא יותר – שבמקרה מגיע גם מהיוצר המקורי.
אז נכון שתקציב התפאורה והתלבושות המופרכות קצת התקדם כאן מאז נניח חולית של דיוויד לינץ' שאיכשהו גם נזכרתי בו (ועל זה בהחלט מגיעה לסרט מועמדות לאוסקר), אבל הדמויות נשארו חד מימדיות (הטובים הם נעלים ויפים גם כשחסרה להם יד, הרעים מכוערים עד כדי תחושת בחילה). מסביב לכל אקשן הרכבים הסרט הזה הוא עדיין רק חול וחול ואין מה לאכול.
בקיצור: אם אהבתם את 300 בגלל האקשן והפירוטרניקה ולא התבאסתם מזה שהוא שאין כלום מאחורי מסך העשן, ואם אתם רוצים לראות טיפול דומה לעולם המוטוריקה – זה הסרט בשבילכם, ורצוי על מסך כמה שיותר גדול ועם רמקולים כמה שיותר רועמים. הטריילר מעביר בדיוק את זה, פשוט אל תצפו ליותר מזה בעקבות מבול הביקורות הפתאומי.
ואני? אני דווקא מעדיף את מינון מרדפי הרכב בחמישה מהיר ועצבניים נפרדים על פני מקס הזועם אחד: אצל המהירים והעצבניים לפחות יש פייסינג נכון וקצת הומור – כזה שמאפשר לגלגל עיניים בין סצינות האקשן וכך לעשות לאישונים מתיחות ושחרורים לפני סצינת המרדף המופרכת הבאה.
כן, כי זה לא אקשן
אם המצלמה לא זזה כמו חולה אפילפסיה ברמה שאי אפשר לראות מה לעזאזל קורה על המסך, אה?
Mad Max הרגיש לי כמו מופת קולנועי, לא פחות. יש שם סצנות רחבות אפיות יותר מכל מה שראיתי לפניו. לאחר שראיתי את Avengers 2 שבוע לפניו והתבאסתי קלות, Mad Max עזר לי להבין למה עדיין קיים קולנוע בימינו. אבל כל אחד ומה שמתאים לו, אני מניח.
להיפך
אני לא ממש חולה על טכניקת המצלמה הרועדת – דווקא די שונא כשלא ברור מי מרביץ למ. בדיוק בגלל זה ציינתי לטובה את סצינת האקשן-לחימה-לא-מוטורית עם האקססוריז שכן נעשתה לדעתי כמו שצריך. אבל היא היתה במיעוט.
ואכן, Mad Max הוא מופת קולנועי טכנולוגי וניכרת ההשקעה הרבה והמסורה בפרטים (למשל העבודה המטורפת על המכוניות – היתה על זה כתבה בבלומברג שממש שווה קריאה), אבל זה לא סותר את מה שציינתי מאחר ולכל המופת הקולנועי הזה נחשפים גם בטריילר. הטענה שלי היתה שפשוט מתחת לכל שכבת הצבע והגריז אין כל כך תוכן, ובגלל זה גם מצאתי אותו מאד דומה ל-300 בהיבט הזה – למרות שאחד מהם הולך לכיוון הכי CGI שיש והשני משתדל להמנע ממנו כמה שרק אפשר.
בהתחלה חשבתי שאולי הדעה שלך לגיטימית
ואז הזכרת את עולם המים
קרא שוב: לא אמרתי שעולם המים היה טוב
אמרתי שהוא היה יחודי. עולם פוסט-אפוקליפטי שלא מתרחש במדבר ו/או אחרי שואה אטומית זה לא משהו שזכור לי מסרטים אחרים.
כשיש אקשן מופרך ותסריט מזעזע במהיר ועצבני הוא חרא סרט,
כשיש את זה בסרט קצת יותר צבעוני זה הסרט הכי טוב בעולם.
ולא ציפיתי להרבה: קצת עלילה, דמות או שניים, דיאלוג פה ושם. אבל לא, רק בום בום וורום וורום. וזה לא מעניין שזה מרשים מבחינה טכנית. העיצוב היה יפה, כן. אבל צריך לעשות סרט, לא אוננות אקשן של שעתיים.
כמישהו שראה את שניהם, יש הבדל ברמת התסריט
ב'מהיר ועצבני 7' הקטעים שמחברים בין קטעי האקשן הם לא יותר מפילרים זולים ברמה של סרט פעולה משנות ה-80. העלילה ב'כביש הזעם' היא יותר טובה. שוב, זה לא 'שדרות סאנסט' או משהו כזה וזה לא הולך לזכות באוסקר התסריט אבל לפחות יש הרגשה שמי שכתב את התסריט של הסרט זה מישהו שאכפת לו במידה מסוימת ממה שמתרחש ומהצופים שלו.
אכפת לו?
הוא זורק עלייך הזיות תת מודע של הדמות הראשית סתם בשביל הקטע, ולא קורה עם זה כלום. הדמויות לא מדברות, לא מתנהגות כמו בני אנוש (ואל תגידו לי שזה עמוק).בעצם אין דמויות. יש בובות אקשן. והכי חשוב, אין עלילה. איזו עלילה היא יותר טובה בכביש הזעם? זה מרדף אחד ארוך. מדי פעם שוב הוא זורק עלייך קטעי עלילה קצרים עם נופך טרגי (קצת הריון, קצת מים) וזהו, עוד מרדף. מהיר ועצבני לא יצירת מופת, ולא אגיד שמהיר ועצבני טוב יותר, אבל להגיד שמהיר ועצבני ומחורבן ולהלל את הסרט הזה, זה צבוע.
ביקשתי: אל תגידו לי שזה עמוק
זה שהן לא מתנהגות כמו בני אנוש היא לא מחמאה. בוויפלאש המורה לא מתנהג כמו בן אנוש והוא דמות אדירה. חוסר בדיאלוגים או אנמיות של הדמויות סתם גורם לך להישאר אדיש לדמויות.
ההזיות לא הפסידו לא קרבות, זו בסך הכל מעין מציאות אלטרנטיבית שהוא רואה לעיתים. לא ראית את הסרטים הקודמים ואתה מנחש שזה מוסבר שם. זה לא עובד ככה, בעיקר לא כשהסרט יצא לפני 30 שנה.
כן, אין עלילה, וזה לא מינימליסטי. שוב, השימוש במילה מינימליסטי גורם לזה להישמע עמוק. זה לא סרט מינימליסטי. זה סרט אקשן חסר טעם, עם הרבה ויזואליה יפה ופיצוצים ומכוניות גדולות והמון אגו גברי, לא מינימליזם. "זרים" מינימליסטי. המאסטר "חסר עלילה" ומינימליסטי. זה סרט טראש.
אתם תמשיכו להתעקש שיש סיפור ודמויות, אני אגיד לכם שאין.
הדיו קצת תקוע. אני בכל אופן מרגיש שאין לי מה להוסיף. עדיין, נימוקים מפורטים על כמה שכן יש עלילה וכמה כן יש דמויות הם מעט מגוחכים בעיני. למה לא פשוט להגיד שאהבתם מאוד את האקשן ושאתם לא מרגישים שצריך עוד? למה להגיד שזה שהסרט לא נפל לעוד קלישאה בכך שהדמויות הראשיות יתקרבו רומנטית זה הישג? או להגיד שזה שלנבל יש איזשהו מניע הופך אותו או את היריבים שלו למעניינים? מיצג טכני ברמה גבוה זה כן, אני בטוח שהיה קשה להפיק סרט ברמה הזאת ואני יכול להבין מה אוהבים בסרט. אבל אני בטח לא מבין על מה המהומה הגדולה (98 אחוז בעגבניות, איך?), חודש אחרי שקטלו כאן את מהיר ועצבני.
בסדר
אתה הילד שצועק שהמלך הוא עירום. כל הכבוד.
גם אני וגם אחרים ניסו להעלות נקודות שונות , בנימוס, מתוך מטרה ליצור דיון, ואתה ההיפך, דווקא מנסה להקטין את מה שאמרתי. אף אחת מה"שאלות" שלך לא מכוונת למשמעות דבריי אלא מנסה להוציא את העוקץ מהנקודות האיזוטריות ביותר.
שא ברכה
קטלו פה את מהיר ועצבני? בדוק שוב.
(ל"ת)
אולי לא קטילה,
אבל התייחסת לזה כסרט טיפשי עם הרבה אקשן חסר טעם (וכיפי?), לעומת מד מקס, שהוא יצירת מופת לפי התתייחסות אליו כאן ובכלל.
בדיוק.
(ל"ת)
לדעתי רד פיש הבין את הטעות שלו.
בביקורת שורה הוא כתב "אל תפספסו". גררתי את חברה שלי, שלא אוהבת סרטי אקשן, לסרט על סמך ההמלצה הזו (טוב ועל סמך כל הביקורות המהללות שיש ברשת) והיא סבלה קשות.
בביקורת המפורטת, יש תיאור מדויק יותר "אם אתם אוהבים אקשן, צפו ב"כביש הזעם". זה עד כדי כך פשוט". ובכן, זה קרוב יותר אבל עדיין רחוק מעט מהאמת. כי יש סוגים שונים של סרטי אקשן. יש מהיר ועצבני. יש קזינו רויאל. יש ג'ייסון בורן. יש הנוקמים. בכל אחד מהם האקשן משחק תפקיד אחר.
במקס הזועם, האקשן הוא הכל, וגם הוא מאוד רפטטיבי. פיצוץ. התהפכות. פיצוץ.
לכן הביקורת המדוייקת לסרט לטעמי היא "אם אתם אוהבים אקשן מכוניות, אקשן מושקע אבל מהסוג של מהיר ועצבני, מכוניות ומרדפים, ואם אתם מוכנים לקבל את זה שהאקשן, מושקע ועמוס ככל שיהיה הוא לא רק הדבר העקרי אלא בערך הדבר היחיד בסרט – צפו ב"כביש הזעם". זה לא כזה פשוט אבל שווה להבין למה נכנסים לפני שנכנסים".
מהיר ועצבני זה סרט CGI שמשתמש בכמויות של אפקטים ממוחשבים שהופכים את הכל לאולטרא מופרך (שלא נגיד מגוחך)
כביש הזעם צולם באמת, כשאתה רואה אנשים עפים על עמוד בגובה 20 מטר מעל למכונית שנוסעת ב120 קמ"ש, זה באמת מה שצולם, לא צוייר במחשב אחרי זה.
הסרט הזה הוא ספר הדרכה לאיך לעשות סרטי פעולה, ותעודת עניות לאיך בימינו אף אחד כבר לא עושה סרטי פעולה נורמליים
האם אי פעם היה סרט אקשן בו הסצנה הכי אינטימית מתרחשת בין גבר ואישה, שהם לא קרובי משפחה, שלא מפגינים ולו טיפה אחת של חיבה רומנטית
אחת כלפי השני?
"פסיפיק רים"?
אני לא יודע לגבי "טיפה אחת", אבל גם שם היחסים בין הגיבור והגיבורה הראשיים הם לא רומנטיים.
הם די כן.
אומנם המקסימום שקורה ביניהם גופנית זה חיבוק ואף אחד לא אומר משהו בסגנון "אני מחבב/ת אותך", אבל די ברור שלשם זה מכוון.
חייל החורף?
(ל"ת)
אני די בטוח שהיתה סצינה יותר אינטימית כבר בסרט עצמו
פשוט לא בין מקס ופיוריוסה.
עכשיו אני אוהב את הסרט הזה אפילו יותר
http://www.slashfilm.com/alamo-drafthouse-mad-max-fury-road-psa-wants-you-to-shut-your-face-at-the-movies/
זה לא הסרט הראשון שעושה משהו כזה, ובאמת שדברים כאלה נחוצים. במיוחד בישראל. נראה לי שהיחיד שראיתי פה בקולנוע היה משהו של בובספוג…לא הכי מאיים.
כולכם טועים.
כן. כולכם טועים.
האקשן נפלא, נפלא ברמות אינסופיות. מהיר, עצבני, מרהיב, אנרגטי, פעלתני, ממריץ, נהדר. כל סופרלטיב יהיה נכון לגבי האקשן (אולי פרט לגבי הברוטאליות. רבאק, זה רייטד R, למה לא יכלו באמת ללכת רחוק עם רמת האלימות? כל כך קשה?) ובאמת שבכל סצנות האקשן נהניתי כמו משוגע.
אבל בכל ביקורת שמצאתי עד כה נאמרו המשפטים שטוענים שזהו "מהרגע הראשון עד האחרון פשוט מרדף עצבני וחסר מעצורים". היי, ראיתם את הסרט שאני ראיתי? כי בין המרדפים לזכרוני היה סיפור בסביבות השעה על נשים מילדות, פמיניסטיות זקנות, כוכבים נופלים וכל מיני שטויות. הסיפור הזה משוחק רע, כתוב בצורה מביכה ועשוי בצורה מייגעת וחסרת כל אמון או רגש. באמצע יש אפילו שוטים אומנותיים לצלילי מוזיקה קלאסית. לדאבוני, דבר זה השפיע מאוד על האקשן וגרם לי להתעייף ואף להשתעמם. אני ראיתי המון סרטי אקשן שאין בהם את הסיפורי מעבר האלו והם עבדו נהדר (הפשיטה, מהיר ועצבני 7!) בתחומם לפחות. מאד מאקס הוא סרט עם קטעי אקשן מצויינים; כסרט, לא משנה באיזה סוגה, הוא פשוט לא כל כך טוב, ואפילו משעמם. מצטער.
התלת מימד אגב מזעזע.
"באמצע יש אפילו שוטים אומנותיים לצלילי מוזיקה קלאסית"
"אמנותיים", לא "אומנותיים". בלי ו'.
מה הבעיה עם שוטים אמנותיים?
מה הבעיה עם מוסיקה קלאסית?
אין בעיה
רק שלא הבנתי מה הקשר של הסצנה הזו לסרט זה. ציפיתי למרדף מטורף, לא למרדף מטורף עם הפסקות מאוד ארוכות שכוללות קטעים שמזכירים את 'המלט'.
ועקרונית, אתה צודק, כותבים 'אמנותיים' במקרה שלי. טעות כתיב קטנה. אבל המילה 'אומנותיים' עם ו' קיימת בלא מעט מושגים והקשרים מסוימים.
טוב, תתעלמו ממה שכתבתי
סרט מדהים. קטעי המעבר היו בטעם טוב והועילו להתרגש לקראת כל סצנת אקשן מחדש. ראיתי שוב בביתי. כנראה שהתלת מימד וחוסר שעות שינה ממש הרסו לי את החוויה, אני צריך ללמוד מזה.
צחקתי! יומנגוס נשמע מתבקש אחרי הסרט הזה
(ל"ת)
יופי של כתבה
תודה שתירגמת אותה והבאת אותה לכאן. לא הכרתי את מבחן מאקו מורי, תמיד טוב ללמוד דברים חדשים ומעניינים.
נכון! תודה לאל שלא מאכילים אותך בכפית.
האקספוזיציה פה היא של דקה וחצי בערך ואפילו תוך כדי האקספוזיציה גיבורנו מספיק לאכול לטאה דו-ראשית חיה! איכס!
אני לא מצליח להבין אם זו הייתה תלונה או לא.
(ל"ת)
אתה צודק חוץ מההבזקי פלאשבקים,
שהופיעו כמה פעמים בסרט והרגישו מטופשים.
!Mediocre
אמנם האקשן כמו שרבים אמרו היה נהדר ובסך הכל זה הדבר העיקרי שקיוויתי לקבל מהסרט, בכל זאת ציפיתי לקצת יותר אחרי כל השבחים שהוא קיבל. אז למרות שגם העיצוב, העריכה והשימוש באפקטים פרקטיים היו מצוינים ותרמו מאוד הבעיה העיקרית שלי עם מקס הזועם הוא.. מקס עצמו.
מקס הוא הדמות הכי פחות מעניינת בסרט ואחרי מונולוג הפתיחה שלו הוא לא מצליח להוציא משפט קוהרנטי במשך שעתיים. אין לי בעיה עקרונית עם דמות הגיבור השתקן אבל מקס הוא כל כך אנמי שפשוט לא היה לי ממש אכפת ממנו מה שהוריד מערכן של סצנות האקשן בכיכובו. וחבל, כי שרליז ת'רון נהדרת בתור פיוריוסה וגם ניקולס הולט ממש לא רע בתור נוקס אבל כשהדמות הראשית (למרות שלא ברור עד כמה זה מדויק) היא כל כך משעממת אז רמת העניין במה שקורה לה יורדת גם כן.
מי שראיתי איתו את הסרט העיר שהוא הזכיר לו את פיץ' בלאק, הסרט הראשון עם ווין דיזל בתור רידיק. ואכן יש ביניהם קווי דמיון- סיפור הישרדות בסביבה עוינת והסתמכות על Show, don't tell בבניית העולם. הסרט ההוא הפך לסוג של קאלט בעיקר בזכות הדמות של רידיק וזה משהו שהיה מאוד חסר לי בסרט הזה. אולי הייתי נהנה ממנו יותר אם מקס היה נחתך ממנו כליל והוא פשוט התמקד בפיוריוסה.
הוא אנמי כי הוא בדיוק תרם דם.
.
.
.
.
(אני מצטער.)
מישהו הבין למה (ספוילר ממש שולי לתחילת הסרט)?
לא הבנתי את הקטע של הדם. למה נערי המלחמה צריכים דם? במקום מה זה בא? מה זה נותן? זה לא סתם משהו טקסי, כי מראים איך נוקס נחלש כי הוא לא קיבל דם הרבה זמן. מי הבין?
עוד נקודה לזכותו של כביש הזעם: הוא הרגיז את Return of Kings. (אין ספויילרים; הכותב לא ראה את הסרט.)
וואו, איזה אתר עלוב. מהמקרים האלו שאד הומינום הוא מוצדק לחלוטין.
(ל"ת)
השאלה היא האם עומדת לזכותו של כביש הזעם החשיפה שהאתר הזה קיבל
אמנם זה לא באשמת הסרט אלא באשמת כל כתבות הfollowup בתקשורת המיינסטרים, אבל לפי עיקרון ה"אין דבר כזה פרסום רע", נראה שהאתר הזה זכה לחשיפה לא פרופרציונלית בזכות הכתבה המגוחכת הזו שהם העלו שם ובזכות כל כתבות התגובה המגוחכות האחרות. או ככה לפחות הם טוענים:
http://www.returnofkings.com/63711/our-call-to-boycott-mad-max-movie-spurs-avalanche-of-mainstream-media-anger
קלאסיקה
בחיי שחסר פה רק "תרגיל אמיר חצרוני בתוכנית הבוקר" – להזמין את הכותב לראיון רק כדי לנזוף בו ש"יש דברים שלא אומרים אפילו בראיון" ולאחר מכן לסלק אותו בבושת פנים (עאלק).
זה הרי Quid Pro Quo – התקשורת המיינסטרימית מרוויחה מאותן כתבות follow-up מגלגלות עיניים עם כותרת קליק-בייטית כמו "לא תאמינו מה כתב מישהו באינטרנט על מד מקס!"
האידיאל הוא שמול פרובוקטורים יתנהלו באדישות, כי לצטט אותם שוב ושוב בתקשורת זה בדיוק מה שהם רוצים; מצד שני, מישהו שמייצר ציטוטים פרובוקטיביים זה בדיוק מה שהתקשורת רוצה.
למעשה, יש פה דילמה קשה ועקרונית.
מצד אחד, האתר הזה נראה מופרך עד כדי חשדות לפארודיה, ואם הוא לא מופרך – הוא איכסה לחלוטין.
מצד שני למפעיל שלו קוראים דרייווש ואליזדה.
אבל זה עובד גם בכיוון ההפוך.
אנשים מסויימים יכולים לחשוב שאם הסרט הזה מעצבן כל מיני טיפוסי MRA למיניהם, אז הוא בטח שווה צפייה.
אני באופן אישי התכוונתי לראות אותו בין כה וכה, אבל זה חיזק את המוטיבציה שלי.
הוא גם עיצבן את הארץ
בעוד "כתבה" שנראית כאילו היא לא טרחה לראות את הסרט.
ואם הסרט שלך עצבן גם את הארץ וגם את "שיבת המלכים", עשית משהו טוב.
אם אתה לא מסכים איתה זה לא אומר שהיא לא ראתה את הסרט
לפי הכתבה זה דווקא נראה כאילו היא כן ראתה את הסרט, והדעה שלה לגיטימית.
אם היא ראתה את הסרט
התעלמה לחלוטין מכל מה שהלך בו, מהעובדה שהוצגו בו נשים מכל הגילאים המבנים והסוגים בדגש על קבוצת נשים מבוגרות וכל מה שהיא לקחה ממנו זה "יש בו כמה בחורות שנראות יפה" אז כבר עדיף היה שהיא לא הייתה רואה.
כל דעה היא לגיטימית. זה לא הופך אותה לפחות טיפשית.
לא זו הטענה העיקרית שלו (כמו שאני רואה את זה)
הטענה שלה היא אפילו שיש תצוגה נשית בסרט, זה לא הופך אותו לסרט פמינסטי. כי כשקוראים לו פמיניסטי, עושים לו סוג כזה או אחר של ניתוח אינטלקטואלי, וזה כמעט בלתי אפשרי עם תסריט כל כך דל וחוסר בדמויות ודיאלוגים. העובדה שהיא badassית כמו הגברים לא הופך את זה לפמיניזם, לדעתה, וגם לדעתי.
אני אישית לא חושב שהסרט פמינסטי והוא לא לא-פמיניסטי, ממה שיש בו על הסוגיה הוא פשוט תחזית סבירה של מה יקרה לנשים בעולם פוסט אפוקליפטי, ולכן אני מבין לגמרי את הטענות של הכותבת על ה"פמיניזם" בסרט.
טוב, האתר של הארץ לא רוצה שאקרא את הכתבה בשנית
אבל ממש שאני זוכר ממוסף השבת הטענה העיקרית שלה הייתה משהו כמו
" אם הסטנדרטים שלו למה נחשב לסרט פמניסטי זה העובדה שיש בו אישה זועמת אז מצבנו בוש והיכלם ובמיוחד מקס הזועם שמעז להציג בחורות נאות מראה בביגוד חשוף"
וניתוח כזה של הסרט פשוט לא מתיישב לי עם מה שראיתי על המסך. ת'רון היא הרבה יותר מעוד גיבורה נשית קשוחה. היא הרבה יותר מתוחכמת ומלאת ניואנסים מ"פול מטאל ביץ'", למשל. וגם הבחורות הן הרבה יותר מהזדמנות לתת לצופים משהו לשטוף בו את השדיים. הערכים שלהן מהדהדים בסרט, מתנגשים עם הערכים של הזועמים מקס ופיוריוסה וכו' וכו'. הניתוח שאלכסנדר מציגה הוא צמצום הסרט לפריים אחד שהיא במקרה נתקלה בו.
אני לא יודע אם הסרט פמניסטי או לא, ואני למען האמת לא ממש רוצה לחשוב עליו ככזה או כזה – אבל אם כבר מתדיינים על זה, אז שיכתבו כאילו הם ראו את הסרט ולא רק טריילר ותמונת פרומו.
מעבר לעובדה שכל מטרת העל של מקס, מהרגע שהוא ופיוריסיה משלבים כוחות,
היא אשכרה שחרור האישה. אימורטן ג'ו משעבד את הנשים במעין פטריארכליות קיצונית, לפיה על כל הנשים להתקיים אך ורק כמשריצות ילדים ומכונות חלב, ולא כשום דבר אחר. מה שמקס מסייע לבנות לעשות זה להחזיר לעצמן את זכות הקיום שלהן כאינדיבידואליות – We are not things. זה לא סתם סרט עם נשים בתפקידים ראשיים, זה אשכרה סרט פמיניסטי.
יופי של אתר... הומוריסטי במידה רבה
אבל עם כמה דברים מעניינים על אירועים היסטוריים.
איך הסרט (מקס 4) בקופות?
הבנתי מכל מיני אתרים שהוא במקום השני, כבר מרגע צאתו.
זה נכון?
אני מקווה מאוד שלא.
פיץ' פרפקט 2 די קרע לו את הצורה
אבל אני חושב שהוא עדיין מרוויח בסדר.
אם לא זורקים דינוזאורים אני לא הולך.
השורה הזו דפקה לי את קנה המידה לגבי מה זה סרט אקשן ששוה ללכת אליו.
זה לא צולם בתלת מימד אלא הומר בפוסט
וזה גם לא צולם באיימקס.
רק מנטפק.
מתברר שגם לדעת הבמאי זה היה יותר מדי כתום-כחול,
והוא בכלל רצה שהסרט יהיה בשחור-לבן:
http://screenrant.com/mad-max-fury-road-bluray-black-white-silent-version/
יהיה אפשר לראות את הגרסא הזאת בבלוריי.
תודה, אני מעדיף כתום-כחול.
אין שום דבר רע בכתום-כחול כל עוד עושים את זה טוב. ובעצם, שחור-לבן היא פלטת צבעים חרושה הרבה יותר מכתום-כחול.
היי גם האתר כתום-כחול! (לשוניות הספוילרים עם הרקע)
(ל"ת)
האם אני צריך להתחרט על שהלכתי לסרט בדו מימד?
לפי כמה תגובות שקראתי על הסרט באתר ומחוצה לו מייחסים את התלת מימד כחלק בלתי נפרד מהסרט וסיבה מרכזית לאופן שבו הוא סוחף את הקהל. כלומר הסרט בהחלט השפיע עלי גם בלי תלת מימד אבל אני תוהה אם עשיתי טעות חמורה (כן אני יכול להיות קצת מלודרמטי לפעמים).
אני לא חושב
ראיתי בגרסה רגילה ופה ושם היו קטעים שחשבתי שכנראה נראים טוב יותר בתלת מימד, אבל עדיין מאוד נהניתי ולא הרגשתי שהפסדתי משהו.
תודה על ההרגעה
גם אני לא הרגשתי שהפסדתי משהו ולמעט רגע קצרצר של חפצים שעפים למסך לא הרגשתי שהייתה סצינה שמילר ביים בכוונה בשביל תלת מימד. גם את "כוח משיכה" ראיתי בדו מימד (בזמנו חששתי שמשקפי התלת מימד רק יחשיכו סרט שכבר ממילא רובו מתרחש על פני רקע חשוך) וגם אז שמעתי תגובות על התלת מימד שערערו אותי מעט.
תגובה מעניינת מאוד, אבל אכן יש לך כמה טעויות היסטוריות.
לימי הביניים לא קראו התקופה החשוכה (the dark ages). זו תקופה שבאה לפני ימי הביניים ו אחרי נפילת האימפריה הרומית והואקום שהיא השאירה אחריה. וזו אגב תקופה הרבה יותר דומה למקסם הזועם מימי הביניים.
בימי הביניים דווקא הייתה מערכת שלטון והיררכיה מאוד מאוד מורכבת, נוקשה ומסודרת. ניגוד מוחלט לאנרכיה בסרט. בנוסף הלוחמים של הלורד ככל הנראה ממש לא היו צמאי מלחמה-הם היו צמיתים בדיוק כמו האיכרים, שאותם האדון מגייס למלחמה שמשרתת את צרכיו האישיים בלבד. לא נראה לי שהם הלכו לקרב בשמחה ועולץ כמו נערי המלחמה בסרט. השוואה נכונה יותר אולי תהיה האבירים של התקופה.
אימרטן ג'ו הוא למעשה כמו סיסטם-לורד מסטארגייט
מלך שהנתינים שלו סוגדים לו כאל, עם מעמד לוחמים מסור שתלוי בו פיזית להישרדות.
אני מעולם לא התלהבתי מתלת מימד
ולמרות זאת ראיתי בתלת מימד.התלת מימד לא מזיק אך מלבד כמה שוטים בודדים הוא לא מוסיף הרבה.דווקא כשלפני הסרט הקרינו את הטריילר של עולם היורה בתלת מימד הוא הרבה יותר הורגש והוסיף הרבה
אחלה אקשן חבל שאין גם תסריט.
זהו.
בבקשה, עוד!
אני כל כך אוהב במאים כמו ג'ורג' מילר. לא שגוף העבודה שלו הוא משהו שאני יכול לנתח כמכלול (זה הסרט השני שלו שאני רואה. הראשון היה "Happy Feet", בכיתה ו', וכבר אז חשבתי שהוא אוברייטד), אבל הסגנון שלו הוא כזה שכל כך קשה לעשות. מילר של "מקס הזועם" הוא במאי מהסוג שגורם לצופה להרגיש שהוא יודע שהוא שם, רואה את הסרט, ופשוט פועל כדי לגרום לו להנאה המקסימלית. כמו סקורסזה של "החבר'ה הטובים", טרנטינו של "קיל ביל" או דיוויד פינצ'ר של "פייט קלאב", הוא מביים בצורה שגורמת לי להרגיש כאילו יש מישהו שיודע שאני כאן כדי לקבל תמורה לכספי. כל כך קשה לעשות סרט כזה בלי להיראות חובבן או יומרני. חוסר הבושה הזה להשתמש בתנועות המצלמה הזריזות, החלקות והאלגנטיות שמתקדמות אל עבר אובייקטים מסוימים, העריכה המסחררת או התעוזה לשים באמצע אחת מסצנות המרדף את Dies Irea של ורדי – זה בימוי מהסוג שאני רוצה לראות בעוד סרטים.
מעבר לזה – סרטים כמו "דרך הזעם" הם ההוכחה שז'אנר הוא בבחינת סטיגמה מיותרת. הרי כמו שאמר אחד ממאות המבקרים שגמרו את ההלל על הסרט, אי אפשר להסתכל על סרט כמו "עולם היורה" והנ"ל ולחשוב שעצם העובדה שהם מאותו ז'אנר נותנת להם איזושהי התחלה של מכנה משותף. הרי זה ש"דרך הזעם" נראה כמו סרט מרדפים אוונגרדי נטול עלילה לא אומר שזה המצב – יש כאן סיפור, יש כאן עלילה ויש כאן דמויות (וחלקן, במקרה של פיוריסיה ונוקס, הן לא משהו שאפשר לשכוח בכזאת קלות). למען השם, אפילו הדיאלוגים די מרגשים באיזשהו מקום ("I had a baby brother, and he was perfect in every single way". אני לא עכשיו אפליג בשבחים על כישוריהם הדיאלוגיסטיים של מילר ועמיתיו, אבל משהו בשורה הזאת ובהגשה שלה לגמרי עשה לי משהו). יש כאן עולם נטול תקווה וגאולה ואנשים וחצאי אנשים שמשתוקקים לה, שרודפים אחריה, שמוכנים למות ולהרוג בשבילה. יש כאן נשים שבורחות משעבוד שנובע מהיותן נשים, בני אדם שמתעקשים שהם לא פונקציות לבני אדם אחרים אלא בני אדם בפני עצמם. בתגובה לאופיר, הסרט הזה, גם ברמת התוכן ולא רק ברמת פלטת הצבעים (ודרך אגב – להנמיך את ההישג הבימויי כאן לרמת ה"להוסיף קצת צבעים", גם אם זה רק בתור הקצנה, זה פשוט לא הוגן. או מדויק יותר מדי, כמו שאמרו כאן כבר קודם, הסרט הזה מורכב פחות או יותר רק מכתום, צהוב וכחול. לא ראיתי את מהיר ועצבני 7, אבל אני מניח שהוא יותר צבעוני ממקס), די עמוק. אני לא קורא עכשיו לאוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר, אבל יש כאן מחשבה על דינמיקה בין דמויות, מוטיבים חוזרים (דם אדם-חלב אם) ומבנה די מעניין. לא משהו שרוברט מקי היה נותן לו standing ovation, אבל גם לא משהו שוין דיזל יככב בפרנצ'ייז שלו.
ודבר אחרון – שאפו לכוכבים. שאפו על ההחלטה ללהק שחקנים יותר שווים מרמת ה"דוגמנים-שיודעים-לקרוא-שורות", כפי שנהוג בז'אנר לעיתים לא מספיק רחוקות, לשלושת התפקידים הכי חשובים בסרט לוהקו שחקנים אמיתיים, שלכל אחד יש לפחות כמה תפקידים שווים ברזומה (ניקולס הולט, הפחות מוכר מהשלושה, היה פשוט אגדי ב"סקינס". על שרליז ת'רון וטום הארדי אין יותר מדי על מה להרחיב). אני מבין שהקונצנזוס הוא שהארדי לא הראה מספיק את מה שיש לו, וזה נכון, אבל היו לו כמה רגעים שהוא הצליח להכניס אליהם יותר אנושיות מהנהוג בסרטים כאלה ובדמויות כאלה (בסצנה שהוא מנסה להחיות את פיוריסיה ולומר לה את שמו הוא אפילו נתן לו גמלוניות די וודי-אלנית, מה שנתן לו אפילו מידה מסוימת של חן). הולט הצליח לעמוד בצורה חכמה על ההבדל בין שיגעון לאנושיות, ות'רון פשוט יצרה כוכבת אקשן ממש מופלאה. בקיצור – כן פאקינג ירבו. Witness it, ויפה שעה אחת קודם.
תוכל לתרגם את השורה הזו?למען כמה מאיתנו שגרועים באנגלית
אגב אם כבר הזכרת את מהיר ועצבני 7,אז אתמול ראיתי אותו ואני חושב שזה מעליב להשוות בין שני הסרטים כמו שלמשל עשו בשבעה לילות.במקס הזועם אמנם אין הרבה עלילה וכמו שאמרת הוא לא יזכה בפרס התסריט,אבל העלילה שכן יש היא לא פחות ממבריקה ומעבירה יותר ממסר אחד.במהיר ועצבני 7 מלבד החזרה האינפנטילית והמעצבנת על החשיבות של השמירה על המשפחה אין שום סממן של משהו שיעורר בצופה קצת מחשבה לאחר הסרט.הדבר היחיד שיש לסרט להציע זה אקשן לא רע ומחווה לפול ווקר(שלמרות שהיא היתה מרגשת לא אהבתי אותה,כי ניצלו טרגדיה כדי למסחר את הסרט).הרגשתי כאילו שגיימס וואן אומר:אני יודע שהעלילה מפגרת ואבסורדית ותינוקית ומעליבה,אבל לא אכפת לי כי אני יודע שגם לכם לא אכפת.אז זהו שלי כן אכפת.במקס הזועם לעומת זאת,מלבד זה שהאקשן בו הרבה יותר טוב,יש עלילה שלא מזלזלת באינטיליגנציה,עיצוב מדהים מבחינה ויזואלית,ומסרים מעניינים.הרבה זמן לא ראיתי שני סרטים עם כל כך הרבה דמיון ביניהם ולמרות זאת כל כך שונים ברמה.דבר אחרון:מישהו פה מאמין שאפשר לטעון ברצינות שמהיר ועצבני 7 סרט טוב ומועדון קרב זה סרט גרוע?
אנשים מתלוננים על כך שהוא לקוני ועילג,
אבל זה גרם לי להזדהות איתו יותר מכל דמות אחרת. והסצנה שהזכרת אכן הייתה נהדרת מהסיבות שהזכרת.
שאלה לאלה שראו:
האם יש בסרט סצינות אונס שמתרחשות על המסך או ברקע (קולות)?
תודה מראש.
לא
(ל"ת)
בכלליות יכל להיות נהדר אם היה "האם-הכלב-מת-ב"
(https://www.doesthedogdie.com/) רק לדברים כמו אונס.
אני יודע שזה אתר עם מטרה מאוד מוגדרת, אבל זה עדיין נראה כמו קריטריון מוזר לאללה לבחור לפיו סרטים. מי יוותר על שטח פראי כי ליאם נסון הורג שם זאבים אבל לא תהיה לו בעיה עם דוגוויל? ובשביל מי הדבר הכי מטריד בתפוז המכני הוא גורלו של הנחש בזיל?
שאלה קצת מוזרה אני חייב להגיד:)
(ל"ת)
האנשים שאני רואה איתם את הסרט נורא רגישים.
משחקי הכס לדוגמא, לא עוברת את הסף שלהם.
אני די חושב שאם הייתה בסרט הזה סצינת אונס כבר היית שומע על זה.
(ל"ת)
בין נורא רגישים
לבין משחקי הכס יש טווח די רחב על פי קני מידה מקובלים.
לצערי אני מגלה בכל יום שאתה דווקא טועה.
(ל"ת)
אבל כן מתקיים בו אונס
אני לא יודעת מה סף הרגישות בדיוק, אבל הקונספט של נשים שמהוות שפחות מין די מהותי לעלילה.
"סצינות שמתרחשות על המסך או ברקע".
(ל"ת)
לורד הדלק ולורד הקליעים הם בניו של אימורטן.
AB+ מקבל מכולם, O- תורם לכולם.
O- ! פאדיחה שלי.. ":)
(ל"ת)
מבחינתי זהו הסרט שממחיש כמה הקולנוע הפך לאנדרדוג לעומת הסדרות כיום
אוקיי אקשן מרהיב .בייחוד בשעה הראשונה. בקטע של הסופת חול היו לי צמרמורות של הנאה.
אבל בשלב מסויים העלילה ליטרלי עוצרת, ואז הסרט נכנס להילוך רוורס (לא ממש ליטרלי). והכל חוזר על עצמו.
אני לא חושב שתהיה פה קלאסיקה, כי הסיפור של הסרט הזה נכנס לפסקה של שבע שורות. וזה מוטיב חוזר בסרטים הגדולים כיום בתעשיית הקולנוע.
הסדרות של השנים האחרונות כתובות מדהים. אין בהן אקשן מטורף או אפקטים מרהיבים. אבל הן שתי ליגות מעל מה שהיינו רגילים בשנות השמונים והתשעים.
נראה כאילו הדבר היחידי שנשאר לקולנוע הוא להתחרות מי עושה את זה יותר מהר ויותר חזק. וזה חבל, כי תמיד יבוא אחריך מישהו יותר טוב. וכנראה די מהר.
סיפור טוב מייצר יחודיות שקשה לנצח.
ואת זה, למקס הזועם החדש ממש אין.
חבל.
סרט נפלא.
למרות הביקורות המהללות באתי באפס ציפיות כי נשבר לי לגמרי מאלימות (ותודה לדרדיוול על זה שהיווה את הקש ששבר את גב הגמל) ואקשן נטול עלילה עושה לי את זה ברמה מאד מוגבלת.
אבל הסרט פשוט נהדר. האקשן גרנדיוזי ועצום ומסנוור עיניים, אבל לרגע לא היה נמאס לי מהמרדפים. ואני באמת לא מבינה את מי שטוען שהסרט נטול עלילה. זה לא שייקספיר, אבל בהחלט יש עלילה, ועוד אחת מעניינת ולא טריוויאלית. המגאפין מתגלה כלא-מגאפין במובהק, המשחק נהדר – דווקא טום הארדי לא הלהיב אותי, אבל שרליז ת'רון וניקולס הולט עושים עבודה מצוינת, והיו כמה מהלכים לא צפויים עם הדמויות – למשל דמויות משנה שמתגלות כמרכזיות לעלילה או הנשים שלוקחות חלק אקטיבי כל הסרט למרות שהייתי בטוחה שהן יהיו מגאפין חסר תועלת.
ואלוהים כמה שהסרט פמיניסטי. הסרט פמיניסטי בצורה כל כך יסודית וכוללת-כל שזה פשוט תענוג. מגוון של דמויות נשים, שזה מדהים כי פתאום אין בעיה שיש נשים יותר חזקות או יותר רגישות או מתאהבות בקלות – כי יש יותר מאישה אחת אז לא חייבים לעשות אותה הכי מושלמת ופלקטית בעולם! כמו כן, נשים בגילאים שונים! כמו כן, הסרט מפרק לחתיכות קטנות-קטנות את הדרך הגברית הקולנועית הסטריוטיפית ואז גורס את החתיכות לגזרים ואז שורף בלהבות את הגזרים ומפנה את הדרך לגישה שנחשבת נשית, ולא סתם נשית "ליהקנו אישה לתפקיד שככה סתם היה נכתב לגבר ואפילו לא טרחנו לשנות את השם", אלא ממש מקדש קונספטים שנחשבים לנשיים כמו זה שחמלה משתלמת. אני לא חושבת שראיתי סרט אקשן שבו החמלה השתלמה… ובכן, ככל הנראה אף פעם.
בקיצור, באמת תענוג של סרט.
אם כבר מדברים על זה, לדעתי, ומה שאני הכי הייתי רוצה לראות בקולנוע
זה *מגוון* של דמויות נשיות שונות.
בימינו שרוצים להראות נשים חזקות פשוט לוקחים גבר והופכים אותו לאישה, או עושים את האישה מושלמת מדי וזה משעמם.
בטלוויזיה המצב די שונה, בסדרה כמו Arrow למשל, יש לך נשים קשוחות וחזקות כמו בלאק קאנרי והציידת, וניסה אל-גול, אבל גם נשים שלא מכסחות בעצמן אבל עם אופי חזק כמו אמנדה וולר ודמויות נשיות לחלוטין כמו טיה קווין והדמות האהובה עליי ועל רבים אחרים בסדרה פליסיטי סמוק! פליסיטי היא אישה רגישה, אופטימית, רחמנית, חכמה, לא חזקה פיזית ואולי לא מנהיגה מלידה אבל כזו שלא מפחדת להביע את דעתה
אני רוצה לראות מגוון מגוון כזה של נשים גם בקולנוע!
אני תוהה למה יש אנשים שאהבו את הסרט
ומתעקשים להצהיר שבעיניהם הוא לא סרט פמיניסטי, סתם, במקרה, סרט כזה לא שוביניסטי שמציג נשים כבני אדם עם רצונות ומניעים ואידאולוגיות ורגשות.
האם זה נובע מאותו מקום כמו "אני לא פמיניסטית, אבל…" ? מעין פחד כזה מה F word?
זה מזכיר לי שדיברתי עם מכר שלי, שהוא דתי וקרא את small gods של פראצ'ט, ובעיניו זה לא ספר שמבקר את הדת הממוסדת. yeah, you keep telling yourself that.
כי יש לאנשים דעות והשקפות שונות משלך.
בום!
שיהיו בעלי דעות שונות משלי,
רק למה הן חייבות להיות כל כך שגויות באופן מובהק?![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
"ובעיניו"
שניכם קראתם את הספר. אתה לקחת את זה למה שאתה רצית והוא לקח את זה למה שהוא רצה.
האם הוא טועה? האם הוא פספס את הכוונה של טרי פראצ'ט? זה לא משנה. כי זו הפרשנות שלו על הספר ומבחינתו היא נכונה.
גם כאן – כל אחד לוקח את הסרט לאן שהוא רוצה, פמיניסטי, לא פמיניסטי – אין דיעה נכונה. יש דיעה שלך ודיעות של אחרים. (אוף טופיק: זה נכון גם בפוליטיקה).
יש פרשנויות שונות לאותה יצירה.
אבל יש 'זה שם ואני מתעקש לא לראות את זה'.
אבל הממפף, בעצם לא אכפת לי. אני רוצה עוד סרטים עם מגוון של דמויות נשיות מעניינות, ששונות אחת מהשניה, שיכולות להיות מאוד נשיות או מאוד גבריות או לא זה ולא זה. סרטים שמציגים את ההתמודדות שלהן עם עולם מיזוגני מבלי לעשות שימוש בניצול שלהן לצרכי זעזוע זול. סרטים שבהם גברים מוכנים לשתף עם הנשים האלו פעולה, כי העולם כמו שהוא עכשיו פוגע גם בהם.
עוד סרטים כאלה, ואתם יודעים מה? מצידי תספרו לעצמכם שזינה וגבריאל הן סתם חברות טובות מפה ועד לירושלים.
למה, מה יש בירושלים?
(ל"ת)
אני יכולה גם לנסות לטעון שבמועדון הקרב אין ניסיון
לדבר על גבריות, אבל אז אנשים יצחקו לי בפנים ויטענו שראיתי סרט אחר לחלוטין, ובצדק.
לטעון שבמקס הזועם אין התכתבות פמיניסטית זו לא "פרשנות אחרת לסרט", זו עצימת עיניים מטורפת, שלחלוטין נראית לי נעשית רק כי אנשים לא נח לחשוב שהם לא סתם אהבו משהו פמיניסטי, אלא שמה שהפך אותו לכזה טוב זו המחשבה הפמיניסטית שהושקעה בו.
גם אני לא חושב שיש במועדון קרב ניסיון לדבר על גבריות...
(ל"ת)
מקריאת התגובות שלך אני מתחילה לחשוד
שאתה חי בעולם מקביל שבו כולנו יצורים\ות נטולי מין\מגדר\גזע\וכו' וכו'.
לא, הם כאן. זה פשוט שבכל הקשור לתחום הבאמת חסר חשיבות של קולנוע וטלוויזיה, אני בוחר שלא לשים עליהם.
בכל הקשור לאיך דברים מתנהלים במציאות, תופתעי לגלות שאני מאוד מודע לקיום של הדברים האלה. זה פשוט שאנחנו לא מדברים פה על המציאות אלא כולה על סרטים, דאמיט. אני מת על סרטים אבל לעזאזל, הם לא דבר כזה חשוב.
(ומעניין איך הכנסת לכל הרוחות הכנסת לפה "גזע" כשאני לא חושב שאי פעם דיברתי עליו פה באתר, ובטח לא כאן…).
קולנוע לא נוצר בוואקום
זה דבר אחד להגיד "לא מעניין אותי לדון על ייצוג הגבריות במועדון קרב" ודבר אחר לגמרי להגיד "מועדון קרב בכלל לא עוסק בגבריות".
ובאשר לגזע, התכוונתי לזה במובן הכללי של זהויות ולא באופן ספציפי לדיון כאן, אבל כן זכור לי דיון שלנו על ייצוגים שגלש גם ליהודים (אלא אם כן בלבלתי אותך עם מישהו אחר).
אבל אם להיות פיירים. יש גם פמיניסטיות
שחושבות שהסרט לא פמיניסטי. אבל אני כן חושבת שהן מכירות בעובדה שהיוצר ניסה להעביר מסרים פמיניסטים, הם פשוט חושבות שהוא לא הצליח.
רק כדי להבהיר -
אין לי שום בעיה עם המחשבה שהסרט לא פמיניסטי. אני לא מסכימה באופן אישי, אבל זה לגמרי דיון הגיוני בעיניי. אין לי אפילו בעיה עם מישהו שטוען שכל אמירה או ניסיון לאמירה פמיניסטית עברו לו מעל הראש והוא התרכז רק במרדפי מכוניות (אם כי לדעתי זה עדיין מפספס לחלוטין את זה שאחת הסיבות שהדמויות היו הרבה יותר נסבלות בסרט הזה מאשר בסרטי אקשן אחרים בגלל זה שהוא יוצא דופן ולא בנאלי כמוהם).
אבל להגיד שאין בסרט שום התכתבות פמיניסטית? ניסיון לדיון פמיניסטי? משהו? זו פשוט טענה הזויה בעיניי. אני באמת לא מצליחה להבין איך מישהו שראה את הסרט מחזיק אותה.
מצד שני אני גם לא מבינה איך אפשר להתכחש לזה שבמועדון הקרב יש דיון על גבריות – כי זה בטקסט של הסרט! זה אפילו לא בסאבטקסט או משהו! – אז לכי תדעי.
לייסי גרין סיכמה את זה היטב
https://www.youtube.com/watch?v=QGXzaEShX9Y
הסרטון כולל ספויילרים לסרט.
פמניסטיות הפכה להיות F word
בגלל ההתנהגות והבורות של פמניסטיות מודרניות כמו אניטה סרקיזיין.
פחחחחחח
לא, כי לפניה מאוד אהבו אותנו.
(וזה בלי להתייחס בכלל למה שכתבת עליה)
מישהו יכול להזכיר לי מה היה המשפט שנאמר בסוף הסרט לפני הכתוביות?
What a lovely spray!
נמצא בסלאשפילם:
כמה צופים נלהבים של הסרט גילו עמוד באמאזון שמוכר ספריי כסוף למאפינס, אז הם שואלים את המוכרים האומללים שאלות על המוצר ונותנים ביקורות מועילות כמו: "One of my warboys used this product three times and was not awaited in Valhalla. Buyers beware."
כמו כן, בחלק על השאלות מסתבר שהספריי מתאים לשימוש על מקרונים, בתנאי שהם נוסעים במהירות על כביש הזעם.
בסלאשפילם יש עוד דוגמאות.
http://www.slashfilm.com/mad-max-chrome-spray/
בנזונה.
כן, ראיתי קצת באיחור, אז אין לי יותר מדי מה להגיד על הסרט הזה שלא נאמר קודם. על האיכות של האקשן ועל בניית העולם הפסיכית שלו, על העובדה שהוא לא מתייחס לצופים שלו כמו לאידיוטים (בקטע הראשון בסרט שבו יש רגיעה מהאקשן ישר ציפיתי שהסצינה תנוצל לכך שטום הארדי ישאל את שרליז ת'רון "אז על מה כל העניין הזה" והיא תסביר לו – והרגע הזה לא הגיע. מאוד הערכתי את הסרט על כך) ועל זה שבניגוד להרבה סרטי אקשן אחרים, יש לו אשכרה השקעה בכתיבה ובדמויות. נכון, אף דמות פה היא לא שייקספיר, אבל אני ממש הרגשתי שאני רואה אנשים אמיתיים בכל דמות ודמות. כל הקטע של המינימליזם בתסריט עבד לטובה גם כאן, כשאפילו מהדמויות שלא נחקרו לעומק כלל היה לי אכפת ויכלתי להבחין ביניהן לא רק בגלל המראה שלהן, אלא כי גם היה פה גיוון כלשהו באופי ובאישיות של כל דמות. שוב, זה אולי לא רמות "משחקי הכס" של גיוון, אבל זה בהחלט שם וזה בהחלט מרשים. הוכחה למה אני מתכוון: אני לגמרי הייתי רוצה לראות עוד קטעים מאדומת השיער ההיא, ואני אפילו לא יודע את השם שלה.
ומילה קטנה על הנקודה הפמיניסטית של הסרט: אני הבהרתי באיזה דיון לפני כמה זמן שאני פשוט לא שם קצוץ על ייצוג של אוכלוסייה כלשהי בקולנוע, ולכן מבחינתי לא היה פה בסרט הזה "מגוון של דמויות נשיות נהדרות" אלא פשוט "מגוון של דמויות נהדרות", כפי שכבר תיארתי למעלה. בכלל, כבר דיברו על הסרט הזה כ"סרט על שחרור האישה" או "סרט שמפרק את הגבריות" או משהו כזה, ולדעתי זה דווקא לא זה ולא זה. זה סרט על שחרור באופן כללי, סרט שהוא פשוט שיר הלל למושג הזה "חופש" על כל צורותיו ועל כל נגזרותיו (וואו, חתיכת Over-Analyzing לסרט עם גיטרה חשמלית יורקת אש). אפשר היה לשנות את העלילה לכך שפיוריוסה לא מבריחה את נשות ההרמון אלא דווקא חבורה של ילדים קטנים שהיא לא רוצה לראות גדלים במקום כזה, וזה עדיין היה עובד.
קודם כל,
נתחיל מזה שהטענה שלהחליף את הנשים בסרט בחבורת ילדים לא תשנה את הסרט היא אי הבנה בסיסית באיך מספרים סיפורים. מעבר לכך שזה בדיוק היה הופך את המקגאפין למקגאפין חסר תועלת (וזה היה כל כך מרענן וכיף שזה לא היה המצב במקס הזועם!), כל מה שהופך את פיוריוסה לדמות מעניינת זה שהיא לא הדמות היחידה הנשית בסרט, זה שהיא נמצאת בין קבוצת השווים שלה, והרצון שלה לחזור לעולם נשי ממנו היא נלקחה. אם מורידים את כל זה מקבלים עוד דמות זאב-בודד-קשוח-מבחוץ-אבל-בעצם-רך-מבפנים ומעבר לבנאליות כבר יש דמות כזאת בסרט (מקס), והיא לא בדיוק מוצלחת במיוחד.
דבר שני, אתה פשוט טועה. בסרט הושקעה המון מחשבה פמיניסטית – הייתה להם יועצת פמיניסטית על הסרט, בראיונות עם היוצרים והשחקנים הם שוב ושוב מדגישים כמה היה חשוב להם הדמויות הנשיות, המגוון שלהן, העיצוב הפמיניסטי שלהן. וזה לא סתם – לעולם, אבל לעולם, לא היה אפשר ליצור סרט כמו מקס הזועם בלי מחשבה פמיניסטית. זו פשוט מחשבה מוזרה לחלוטין שאפשר ליצור דמויות נשיות נהדרות בלי כוונת ומחשבת תחילה, רק מתוך ניסיון ליצור "דמויות נהדרות" באופן גנרי שכזה – כי עובדה שמקס הזועם הוא סרט ראשון מסוגו. אני באמת לא מצליחה לחשוב על שום סרט אקשן אחר עם כזה מגוון דמויות נשיות רחב.
אבל היי, אולי זה צירוף מקרים שדווקא הסרט שהושקעה בו מחשבה פמיניסטית הוא גם הסרט אקשן היחיד עם כזו גלריית דמויות נשיות נהדרת. מי יודע, אולי לעולם לא נגלה.
ובנימה אישית זאת: אנשים שרוצים לעסוק בקולנוע בעתיד, אל תתנו לעקרונות עיוורים ("אני לא שם רצוץ על ייצוג מיעוטים בקולנוע") למנוע ממכם להשקיע מחשבה בדמויות שלכם, זה רק יפגע ביצירה שלכם. תעצרו ותחשבו – למה בחרתי את הדמות הזאת? איך אני יכול להפוך אותה לחד פעמית? איך אני יכולה לצאת מהקופסא שהורגלתי אליה? אני מבטיחה לכם שאם לא תשקיעו מחשבה ספציפית בדמויות שלכם אלא סתם תנסו לכתוב "דמויות נהדרות" באופן גנרי ייצאו לכם אלף סרטי אקשן בנאליים וסטנדרטיים, אבל אף פעם לא מקס הזועם. אף פעם.
טוב, לגבי הפסקה האחרונה שלך.
אני לא מבין איך הגעת למסקנה שמי שלא אכפת לו מייצוג מיעוטים הוא גם אחד ש"לא משקיע מחשבה ספציפית בדמויות שלו". חסרות דמויות נהדרות ובלתי נשכחות וייחודיות שאין מאחורי הכתיבה שלהן שום אג'נדה, שום מטאפורה, שום ייצוג ושום ניסיון להגיד משהו על העולם האמיתי? בטח שלא.
בסופו של דבר אני מניח שזה טעם אישי. אני יכול להבין אנשים שרוצים מהסרטים שלהם גם כל מיני אמירות ומשמעויות וסאבטקסט וכאלה. אבל אני, אישית, לא מרגיש שהדברים האלה הם חובה בכל סרט ואני אפילו נותן קרדיט לסרטים שמצליחים להיות טובים גם בלעדיהם. וכן, סרט יכול להיות טוב בלי שום משמעויות שמסתתרות בתוכו. וסרט שהוא טוב בלי שום משמעויות שמסתתרות בתוכו הוא לא בהכרח "נהניתי אבל זה לא באמת היה טוב".
עובדה שלא.
בצורה הכי פשוטה וקרה – עובדה שמספר סרטי האקשן שהעניקו לנו דמויות נשיות חד פעמיות ובלתי נשכחות הוא מאד קטן, ומספר סרטי האקשן שהעניקו לנו גלריית דמויות נשיות רחבה ומגוונת כבר ממש קרוב לאפס.
אז יכול להיות שניתן ליצור סרטי אקשן עם דמויות נשיות מדהימות בלי להשקיע בסרט שום מחשבה פמיניסטית, אבל אם כן, אני עוד לא ראיתי את זה.
ולמה עכשיו את מניחה שדיברתי רק על נשים.
(ל"ת)
כי זה הקונטקסט של הדיון שלנו?
ובאופן ספציפי, מה שהופך את מקס הזועם לעובד מבחינת דמויות ועלילה זה הזווית הנשית שלו. בלי זה הוא בטוח היה יוצא סרט אחר לגמרי עם טון שונה לחלוטין, אבל הרבה יותר חשוב מזה – הוא בקלות יכול היה להיות עוד סרט זאב-בודד בנאלי שיש אלף כמוהו.
...
"ובנימה אישית זאת: אנשים שרוצים לעסוק בקולנוע בעתיד, אל תתנו לעקרונות עיוורים למנוע ממכם להשקיע מחשבה בדמויות שלכם, זה רק יפגע ביצירה שלכם. תעצרו ותחשבו – למה בחרתי את הדמות הזאת? איך אני יכול להפוך אותה לחד פעמית? איך אני יכולה לצאת מהקופסא שהורגלתי אליה? אני מבטיחה לכם שאם לא תשקיעו מחשבה ספציפית בדמויות שלכם אלא סתם תנסו לכתוב 'דמויות נהדרות' באופן גנרי ייצאו לכם אלף סרטי אקשן בנאליים וסטנדרטיים, אבל אף פעם לא מקס הזועם. אף פעם."
סליחה, את לא הזכרת בפסקה הזאת את הנושא הזה בשום צורה. משתמע ממנה שאת מדברת לא רק על נשים אלא באופן כללי שאת חושבת שעדיף לכתוב יצירות ודמויות שיש בהן משמעויות ואמירות וכו' (לאו. דווקא. לגבי. פמיניזם. או. משהו.), ועל זה אני דיברתי. דיון כללי על מהות היצירה והכתיבה נשמע לי הרבה יותר מעניין גם, כרגע.
זה מעניין
אני כותב כמה דברים עכשיו, ובכולם הדמויות הראשיות הן נשים, או לפחות הרוב הגדול הן נשים, אפילו בסיפור אחד שכתבתי שבו הדמות הראשית היא גבר ורוב הדמויות הראשיות איתו הן גבריות, פתאום באמצע הסיפור מגיע דמות נשית אחרת ומשנה את כיוון העלילה ומעבירה את הפוקוס אליה וביחד איתה נכנסות עוד המון דמויות נשיות לסיפור ומשנות את המאזן כך שיהיו פתאום יותר נשים מגברים, ואת כל זה עשיתי ללא חשיבה פמיניסטית, חשבתי על הסיפורים האלה כשהייתי ילד, בהשראת סרטים כמו "קיל ביל" ו"הנסיכה מונונוקי" וסדרות כמו "זהות בדויה" ו"באפי". אפילו לא ידעתי אז מה זה פמיניזם. זה פשוט מעניין, זה מה שאני אומר. בגלל זה יצירות בכיכובן של נשים חזקות כל כך חשובות, כדי להשפיע על הדור הבא של יוצרים ליצור בעצמם דמויות נשיות מעניינות מכל הסוגים (גם חלשות, אבל לפחות חלשות מעניינות).
יפה מאוד שככה את הכותב, כי זה צריך לקרות, באופן טבעי וזורם.
לא באופן מכוון, מלאכותי וחסר נשמה כמו תהליך הכתיבה אותו אקליפס תיארה.
גם לי ברעיונות שלי לסרטים יש נשים, אפילו לא מעט, ואפילו בתפקידים ראשיים. אבל לא הייתה שום כוונה ושם הכוונה מאחורי זה. פשוט דמיינתי דמות, ובום, בלי שום סיבה מיוחדת היא הייתה אישה. במקרה אחר דמיינתי דמות ,ובום בלי שום סיבה זה היה גבר. אולי עכשיו אתם מבינים למה אני מתכוון?
הו לא, לא שוב קלישאת ה"כותב צריך ליצור מליבו המדמם".
כתיבה לא נוצרת בואקום, לכתוב עם הזרם זה לא פחות מלאכותי או פוליטי מלחשוב על הדמויות שלך, ולנסות לתהות למה אתה כותב דווקא אותן ודווקא בסט אפ שבחרת.
כמו כן, היצירות שדניאל מושפע מהן? אז הן פמיניסטיות במוהבק, יוצאות דופן בתחומן, ובאלה שאני מכירה יותר את תהליך היצירה שלהן (זהות בדויה ובאפי) הושקעה מחשבה פמיניסטית מכוונת.
לחשוב על הדמויות =/= "להוסיף בכוונה משמעויות פוליטיות וחברתיות אל תוך הדמות, כי אם אין להן משמעות פוליטית וחברתית אז סימן שהן גרועות".
(ל"ת)
ראה את תגובתי למטה.
אתה פשוט לא הבנת אותי כמו שהתכוונתי, אז אנחנו מנהלים דיונים שונים לחלוטין.
הפסקה האחרונה שלי לא נוגעת רק לנשים
(אם כי זה ללא ספק העניין שסביבו אנחנו סובבים כרגע), אבל בכל מקרה הבנת אותה לחלוטין שונה ממה שהתכוונתי.
אני לא יודעת אם לכל דמות צריך להיות מסר או משמעות, ולא על זה אני מדברת בכלל. מה שאני אומרת זה שאם אתה רוצה לכתוב דמות שיזכרו אותה – אתה צריך להתחיל לחשוב על כל הרבדים שלה, החל מ – למה זו דווקא הדמות שבחרתי? האם אני כותב גבר-לבן-סטרייט כי זה באמת באמת מה שמתאים לסיפור? או שמא זה ברירת המחדל שכולם בוחרים, ולכן גם אני בחרתי בה? ממה אני מושפע? למה אני מושפע מזה? איך אני אצא מהקופסא של המטר על מטר של הדמויות שהוליווד טוחנת שוב ושוב?
אם הבמאי של מקס הזועם לא היה יושב וחושב על הדמויות הנשיות בסרט, העיצוב שלהן, השמות שלהן, המטרה שלהן, מה זה להיות אישה בעולם שכזה, איך עולם שכזה יעצב נשים, איך עולם שכזה יעצב גברים, וכן הלאה – לא היה יוצא לו מקס הזועם. וזה בכלל לא קשור לשאלה האם הוא כן או לא רצה לתת אמירה כלשהי על נשיות, גבריות, או איך המין האנושי מתנהג במצבי קיצון.
אני עדיין לא מבין על מה את מדברת, מצטער.
(ל"ת)
אני אנסה לדובב את שנאוצר
ושנאוצר אני מקווה שפגעתי נכון בדעתך..
הוא מתכוון שברגע שאתה אדם בעל מחשבה שיוויונית אמיתית, אתה לא צריך לתת העדפה לדמויות ראשיות או דמויות בכלל שהן בני מיעוטים,או נשים , מכיוון שזה יגיע באופן טבעי ונורמאלי.
בדיוק כמו שבאופן אקראי אני יכול לקרוא לדמות שלי נמרוד או אסף כך גם אני יכול לעשות אותו מכל גזע או מין שהוא. כי פשוט זה העולם באופן אוביקטיבי ללא גזענות או אפליה רגילה או מתקנת. בדיוק כמו שרוצח סדרתי יכול להיות צרקסי או טרנסגנדר כך גם דמות של מלאך יכולה להיות אתיופי או אשכנזי. ברגע שאתה חושב מראש על לשים בני מיעוטים בתפקידים מתוך חשיבה של אפליה מתקנת אתה מעודד את הנבדלות והשוני. אם אתה בצורה טבעית אקראית ואובייקטיבית מערבב את כל הגזעים והמינים בכל סוגי התפקידים כך יצא לך גם עולם שיוויוני לא בצורה מלאכותית.
בלי קשר, למה לדיונים באתר הזה יש הרבה פעמים נטייה לטחון מים ולהסתובב במעגלים.? כל צד מציג את טענתו חמש פעמים ברצף בניסוחים שונים,ונראה שאין הקשבה אמיתית בדיון לטיעונים של השני אלה כל אחד תקוע בדעתו.
כן, לחלוטין.
זו לחלוטין בעיה ולידית שניסיון לערב מיעוטים בסרטים יגרמו לייצוג עולם לא שוויוני. כי עכשיו פשוט כל הסרטים כל כך מגוונים ופשוט יש לנו עשרות על עשרות סרטי אקשן עם דמויות שאינן גבר-סטרייט-לבן. עשרות אני אומרת. אולי אפילו מאות.
אם משהו ממה שאתה אומר היה קשור למציאות כפי שהיא מתקיימת היום, 50% מהדמויות בסרטי האקשן היו נשים. כיוון שזה לא המצב, הייתי מקדישה שניה למחשבה שאולי לכתוב נשים, להט"בים, מוצאים שונים, או כל דבר שאיננו בנאלי להחריד, לא בדיוק בא באופן טבעי. ואולי זה לא כי ככה הכותב כתב את הדמויות בצורה לחלוטין לא תלוית תרבות או חברה מליבו המדמם, אלא כי זו החברה שאנו חיים בה, ואלה הדמויות – הבנאליות, השכיחות והטחונות – שהתרגלנו אליהן.
ג'ודאס קרייסט, אף אחד כאן לא מדבר איתך על מה שקורה בפועל.
(ל"ת)
כן, באמת שמתי לב שההודעות שלכם מנותקות מהמציאות.
(ל"ת)
לא התיימרנו.
(ל"ת)
50% מהאנשים שבמציאות עושים אקשן
הן נשים?
בצבא, ביחידות מיוחדות, במשטרה, במירוצי מכוניות, בספורט אקסטרים? לא בעולם שאני מכיר.
את יודעת, שלא כמו בסרטים, רוב האנשים שעובדים בהייטק, בבנק, בעריכת דין ובמכירת בגדים לא עושים אקשן.
אכן במציאות גברים מאיישים יותר תפקידים פיזיים מנשיים
משום שמבחינה בילוגית מבנה הגוף של גברים יותר מתאים לביצועם. עם זאת יש נשים רבות שניחנות ביכולות גופניות גדולות מהממוצע ונשים שהרבה יותר חזקות מחלק רב מהגברים. אבל מה לעשות שהן מיעוט ולכן יש להן ייצוג קטן יותר בסרטי אקשן מאשר גברים. אבל זה לא אומר שנשים לא צריכות לקחת חלק בסרטי אקשן מכמה סיבות:
א. גיבור האקשן של היום לא נמדד בהכרח ע"פ נפח שריריו (או לפחות ככה צריך להיות), תסכימו איתי שריפלי לא הייתה אלופה אולימפית.
ב. בסרטי מד"ב-פנטזיה אין למבנה הגוף של הנשים משמעות משום שהן יכולות להיות שייכות לגזע של אמוזונות ("וונדר וומן") או שיהיו להן חליפות לחימה שמגבירות את כישוריהן הגופניים ("קצה המחר").
בנוסף כשמדברים על פמינזם בקולנוע תמיד זה אומר שצריך להכניס דמויות נשיות לתפקידים גבריים כשהם מאמצות תכונות גבריות. אני חושב שזה ממש לא ייצוג אידיאלי של המין הנשי בקולנוע מפני שזה גורם לקהל לחשוב שתכונות נשיות מסורתיות (אני מדגיש מסורתיות משום שלדעתי אין כזה דבר תכונות נשיות וגבריות) הן חלשות. הנשים ב"מקס הזועם" חזקות דווקא מאחר שהן לא משחקות ע"פ החוקים של הגברים וזה הסרט היחיד שזכור לי שהציג את הנשיות בפני עצמה כדבר עם כל כך הרבה כוח.
הפמינם בקולנוע שאני רוצה לראות הוא יותר דמויות נשיות עגולות וחזקות (לא בהכרח מבחינה פיזית) על המסך. לא ברוס וויליס בתוך גוף של אישה קופץ מבניינים אלא דמות עם רצונות משלה וזכות קיום עצמית שלא תלויה באף גבר בסביבה. וגם שגברים לבנים סטרייטים יפסיקו להיות ברירת המחדל של כל דמות. לדוגמה למה ב"וויפלאש" הדמות הראשית היא מתופף ולא מתופפת. מה היה משתנה בסרט מלבד ההכרה בכך שיש גם נשים בעולם, הרבה נשים למען האמת.
באשר לשאלה האחרונה-כנראה כי יש יותר יוצרים מיוצרות.
ברצינות, נראה לי שזו הסיבה העיקרית. רוב היוצרים הם גברים לבנים וסטרייטים, והרבה יותר קל לכתוב דמות שקרובה אליך מאשר שלא.
לגבי הדרת שחורים, למשל-הטיעון הזה פחות תופס כיוון שברוב המצבים אין שום הבדל בדמות או במצב שהיא מתמודדת איתו אם נהפוך אותה פתאום לשחורה.
בקשר לאישה או הומו, זה יכול להיות שונה. לא ראיתי את "וויפלאש", אבל האינטראקציה בין המתופף(ת) למורה בהחלט הייתה עלולה להיות שונה אם מדובר בבחורה, וגם השאיפות, המניעים והקשיים שלה. למשל-מעצם זה שהיא מנסה להצליח בתחום מסויים כאישה יחידה כמעט, כבר נוסף עוד רובד שתסריטאי גבר לא בהכרח מכיר או רוצה להתמודד איתו, ולא זה מה שהוא רצה לשים בסרט שלו. זה לא אומר שאי אפשר לעשות את זה, או שאי אפשר פשוט לכתוב דמות כמו שרוצים ואז ללהק אליה שחקנית בת ומה שיהיה יהיה-אבל זה פחות טבעי, קל ונוח ליוצר. אם אני אהיה תסריטאי מתישהו אני בהחלט יכתוב בעיקר (אם לא רק) דמויות ראשיות גבריות, ואני מאמין שהדמויות שלי יהיו יותר טובות ואמינות בגלל זה. זו הסיבה שגם כשסרטים מנסים להיות פמיניסטיים התוצאה היא בדרך כלל אישה כדמות משנית (פחות מפותחת), ו/או אישה שכל ה"פמינמיזם" שבה היא שלוקחים אותה ועושים אותה בד אס בלי טיפת נשיות או לחלופין משהו שנראה כמו פנטזיה מינית של הבמאי, ואז היוצר יכול להגיד שהנה יש לי אקשן בייב בסרט ושכל הפמיניסטיות יסתמו. לדעתי זה פתטי, אבל אני מבין את מי שאומר שזה פתרון שעדיף על כלום.
צריך להיות פה איזשהו איזון
דמויות שיכולות להיות גם נשיות וגם חזקות, הן מבחינת האופי שלהן והן מבחינה פיזית.
מצד שני, אולי אפשר פשוט להציג נשים חזקות מכל הסוגים; נשים גבריות חזקות פיזית, נשים נשיות חזקות פיזית, נשים נשיות חזקות מבחינת אופי אבל חלשות פיזית, נשים שאומנם לא חזקות פיזית אבל חכמות מספיק כדי להיחלץ מכל צרה בעזרת המוח שלהן, וכן הלאה וכן הלאה.
אני לא חושב שמשהו היה משתנה באינטראקציה בין פלטשר
לתלמיד(ה) שלו .אפלטשר הוא לא מהאנשים שמשנה להם אם האדם שמולו הוא שחור או אישה או ווטאבר, מה שמעניין אותו זה מה שהוא דורש מהם (מצוינות, משמעת, התמדה וכו'). מפני שהיחסים בין פלטשר לנימן בסרט לא מבוססים/מושפעים ממיניות הדמויות אין שום סיבה בעולם שמשהו ביחסים שלהם ישתנה. אין סיבה שהמניעים או השאיפות ישתנו, ממתי זה שדמות היא אישה אמור לשנות את הדברים האלה?
ואני ממש לא חושב שאם דמות היא בת זה צריך ישר ללכת לכיוון של האישה יחידה שנמצאת בתפקיד "גברי" שכולם מתייחסים אל העובדה שהיא אישה כמשהו יוצא דופן (כמו קיירה נייטלי ב"משחק החיקוי"). הנה משהו קצת חתרני, מה אם אף אחד לא היה מרים גבה שיש מתופפת? מה אם בסרט אז זה דבר די נורמלי שיש נגנים משני המינים. לא רואה אם זה שום בעיה.
אין הדרת שחורים בקולנוע
אין הדרת שחורים בקולנוע
http://annenberg.usc.edu/pages/~/media/MDSCI/Racial%20Inequality%20in%20Film%202007-2013%20Final.ashx
ציטוט:
"…Hispanics clearly are the most
underserved racial/ethnic group by the film industry… Black speaking characters slightly over index"
יש כאן איזה שהוא סלט בין תפקידים משניים מול תפקידים ראשיים. אני חושב שההדרה שמדוברת היא לרוב הדרה מהתפקידים הראשיים, לא המשניים.
וכן, להיספאנים יש פחות ייצוג באחוזים מאשר לשחורים.
אני חושב שהמדד הוא מדד בעייתי
כן, המדד בודק שחקנים ולא שחקנים ראשיים.
למרות שאני חושב ש"מדד השחקנים הראשיים" בעייתי – בשביל תפקידים ראשיים צריך שחקנים מפורסמים, ואנחנו עוברים לסטטיסטיקה שתלויה במספר המועמדים שיש לך לתפקידים ראשיים.
למשל, הסתכלתי על הרשימה[1] של
http://www.the-numbers.com/people/records/top-grossing-stars-in-all-roles
בינם, לא מצאתי ולו שחקן אסייאתי אחד (למרות שיכול להיות שפספסתי). שחקנים מפורסמים יחסית כמו ג'קי צ'אן, ג'ט לי, או צ'או יאן פט לא מופיעים שם.
כלומר, אם אתה מחפש "שחקן ראשי לסרט", אתה צריך לבחור מ Pool מצומצם יותר מאשר "כל השחקנים בהוליווד", ואז אתה מקבל סטטיסטיקה מוטה של "אחוז הסרטים עם שחקן ראשי אסייאתי". לכך יכולים להיות מספר הסברים – אפלייה בהוליווד כמובן, אבל גם אפלייה בקופות, שחקנים פחות מוכשרים, פחות שחקנים באופן כללי ועוד הרבה אפשרויות.
במעבר על שחקנים שחורים מצאתי שבעה, שזה פחות מהסטטיסטיקה. בהחלט יהיה מעניין לחשב אם יש הטייה מעבר לכמות השחקנים הראשיים – למרות שגם כאן יש בעייה, אם לא נותנים לשחורים הזדמנות, איך הם יהיו כוכבים ראשיים?
[1] הרשימה בעייתית בשני אופנים – האחד, שחקן מרוויח הוא לא בהכרח "מועמד לשחקן ראשי", אבל זה נראה לי מספיק קרוב.
השני, שהרשימה מוטה לכיוון ההיסטוריה, ולשחקנים ותיקים יש יתרון. לרוע המזל בחיפוש זריז, לא מצאתי את ה top grossing actors of the decade.
זה אכן מדד בעייתי
אבל גם מדד שנורא קל להבין:
להגיד לקהל "היי, אין לכם מה להתלונן על אפליה תראו את כל התפקידים המשניים שאתם משמשים לגיבורים הלבנים האלה!" זה לא בדיוק מה שהם מחפשים.
אבל הרשימה הזאת גרועה נורא אגב. על פיה זה יוצא שסטן לי הוא השחקן השלישי הכי רווחי בכל הזמנים.
יש אפלייה
יש אפלייה, אבל השאלה היא האם מדובר על אפלייה בהוליווד (קרי: יוצרים לא בוחרים שחקנים מאתניות מסויימת) או הבדל שנגרם מסיבות אחרות (נניח, אם נגלה מחר שלהרבה סינים יש אידאולוגיה שאוסרת על הופעה בסרטים הוליוודים).
מזכיר קצת את פרדוקס סימפסון, שמצד אחד מדגים שיש אפליה בקבלה לתואר השני אבל אם בודקים את הנתונים רואים שיש הבדל בעצם בתחומים בהם נשים בוחרות קריירה.
סינים או אמריקאים מלוכסני עינים?
שחורים אמריקאים הם לא זאמבים או דרום אפריקאים שמנסים להשתלב בתעשיית הקולנוע (או כל תעשיה אחרת), היספאנים הם אנשים ממוצא מרכז\דרום אמריקאי אבל בעלי אזרחות אמריקאית.
כמו כן, ארה"ב כמו ישראל היא מדינת מהגרים, כך שלכאורה כולם שם (וכל היהודים כאן) אמורים להתקבל בשיוויון. בפועל כשבוחנים את האנשים שמובילים בחברה רואים אפליה.
בעצם המצב שאתה מתאר הוא הoutput של תקרת זכוכית: מן מחסום בלתי נראה ובלתי מורגש ברמה היומיומית, שמוביל לכך שבטופ יושבים הגברים הלבנים בעוד שמיעוטים שונים אחרים נתקעים בדרך (כולל נשים, מיעוט שמונה 52% מהאוכלוסיה בעולם).
Asian American
אני לא כ"כ הבנתי מה את מנסה לומר, מצטער.
אני אנסה להבהיר את הנקודה –
ש לדבר באופן כללי על אפלייה, שזה "האם לשוני הסטטיסטי יש סיבה חברתית או שמדובר בשינוי ביולוגי?":
* האם שחורים מופלים לרעה בכך שיש פחות מהם בלימודי משפטים? {אמונה אישית – כן}
* האם שחורים מופלים לרעה בכך שיש פחות מהם במחלקות האונקולוגיות שמטפלות בסרטן עור? {אמונה אישית – בגדול הייתי אומר שלא}
ויש לדון באפלייה ספציפית, למשל, אפלייה באוניברסיטה: "האם לשוני הסטטיסטי שהוצג יש סיבה הנובעת מאפלייה באוניברסיטה, או שמדובר בעצם בסיבה חברתית או סיבה ביולוגית?" (שימי לב שכאן יכולות להיות שלוש תשובות):
* האם נשים מופלות לרעה בקבלה לתואר שני באוניברסיטת ברקלי? {אוניברסיטת ברקלי לא מפלה אותם, אבל אולי יש אפליה ממקור חברתי אחר כמו התיכון או התואר הראשון}
* האם נשים מופלות לרעה בקבלה למשרה בחברת פייסבוק? {לא יודע, סתם זרקתי מקום עבודה}
* האם נשים מופלות לרעה בקבלה למחלקת יולדות? {לא}
אני דיברתי על אפלייה בהוליווד, שזו דיון באפלייה מהסוג השני: האם הסיבה להיעדר שחקנים *ראשיים* ממוצא אסייאתי / שחור נובעת מאפלייה בהוליווד או מאפלייה ממקור אחר?
טוב, כנראה שהמשפט הידוע נכון
Nobody's asian in the movies
אם כבר שמים פה קישורים
רוק 30 הייתה סדרה ענקית
זה כבר לא הכי נכון
כלומר, אני לא באמת יודע אבל ממה שאני רואה מתחיל להיות קצת שינוי, אני רואה יותר שוטרות ברחובות, אני רואה יותר חיילות (לי למשל ביחידה היו שתי מפקדות והרבה מאוד נשים ששירתו איתי). גם בהוליווד מתחילות להיכנס יותר יוצרות גם מאחורי הקלעים בתעשייה.
בהחלט מתחיל להיות שינוי, וככה צריך.
יש בהחלט שינוי (לגבי חיילות ושוטרות) אבל לא מאזן שקרוב ל50% באף אחד מהתחומים.
[בלי לדבר על זה שאפילו ביחידות המעורבות (כגון תותחנים) הדיבור על נשים מאחורי הגב הוא פחות ממדהים]
אבל גם אם המאזן במציאות עדיין לא קרוב ל-50%
זה לא אומר שהמאזן לא צריך להיות כזה בסרטים, סדרות, ספרים וכו'.
המדיה משפיעה הרי על התרבות שלנו, המציאות שלנו, ולכן חשוב לעשות את זה כדי לשנות את המציאות שתראה יותר כמו שהיא מוצגת\\תוצג במדיה.
אני פחות נכנס לדיון הזה, למרות שנראה לי שאני מסכים עם ההערה שלך בגדול – דיברו פה פשוט על המציאות לרגע, ואמרת שזה לא הכי נכון אז רק רציתי להגיד שזה עדיין די נכון. זה הכל.
כי הוא דמיין דמות בראש. הדמות הייתה מתופף. סוף פסוק.
(ל"ת)
כן אבל העניין הוא שאיכשהו תמיד יוצא שיוצרים לרוב מדמיינים שהדמות היא בן.
לפי הגישה הזאת אין פלא למה יש ייצוג מחפיר של דמויות נשיות ביחס לפלח שלהן באוכלוסייה.
שוב-כי הם יוצרים ולא יוצרות. זה טבעי לגמרי.
ברגע שיהיו יותר יוצרות, יהיו יותר דמויות בנות.
תגיד את זה לקתרין ביגלו
(ל"ת)
אתה מתכוון האישה שהתפרסמה בזכות סרט מצויין שהיא עשתה שהדמות הראשית בו היא אישה?
כי זה בדיוק הטיעון של DBS.
יש לביגלו בדיוק 3 סרטים על נשים (שליש מהפילמוגרפיה), והפריצה שלה לא הייתה "פלדה כחולה", למיטב ידיעתי. או "נקודת פריצה" או "מטען הכאב" היו מה ש"פירסם" אותה, לא "פלדה כחולה" או "כוננות עם שחר".
הוא לא אמר שבהכרח נשים כותבות על נשים.........
(ל"ת)
אני יודע
זאת לא הייתה תגובה רצינית למדי, כן?
פשוט חשוב לזכור שנשים יכולות גם לכתוב/לביים/לצלם/כו' סרטים על גברים, ואם הם ברמה של הסרטים של ביגלו, אז זה אפילו מומלץ.
אמרתי לה,
והיא ענתה לי שאכן יחס של 1:3 בסרטי אקשן/מתח זה פי כמה וכמה מהמקובל בקולנוע היום, מה שאכן מחזק את הטענה שאם יהיו יותר יוצרות יהיו יותר דמויות נשיות.
אבל זה רק מה שהיא אמרה לי, כן?
(טוב, בשלב הזה זה נטו אנקדוטה כי ברור שאני רוצה שיהיו עוד יוצרות ובהחלט סביר גם אם לא מוכח לחלוטין אבל שעוד יוצרות ייצרו עוד דמויות נשיות ובלה בלה בלה ו-)
יודע למי יש מאזן הרבה יותר טוב בנושא הזה מאשר ביגלו?
לאקס המיתולוגי שלה- ג'יימס קמרון. מתוך 8 סרטים רק ב3 הגיבור הראשי הוא גבר.
אולי מה שצריך זה בכלל עוד אנשים אגו-מנייאקים-מטורפים-שצוללים-לקרקעית-הים-במקום-לעבוד-על-אחד-מאלפי-הפרוייקטים-שהם-אמרו-שהם-יעשו![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
זהו אז לגבי עניין היוצרות גם יש בעייתיות מסוימת.
יש הרבה במאיות ברחבי העולם, הרבה יותר מכפי שנדמה. הבעיה היא שכמעט לא שומעים עליהן משום שהן לרוב נדחקות לשוליים. כמעט ואין נשים שמביימות סרטים הוליוודים משום שרוב המפיקים בהוליווד עדיין בעלי תפיסות שוביניסטיות (גם המפיקות בהוליווד, אגב) ומעדיפים להמר על במאים גברים. כתוצאה מכך כמעט ואין במאיות שמגיעות למיינסטרים (קתרין ביגלו היא בהחלט יוצאת דופן בעניין הזה) ובעקבות זאת נוצרת הטענה שאין הרבה דמויות נשיות כי מה לעשות שרוב הבמאים גברים. בעצם זוהי תופעה שמזינה את עצמה. עובדה ששני הסרטים המרכזיים בשנה החולפת שיצאו בישראל בוימו על ידי נשים והדמות הראשית בהן היא אישה (למען הסר ספק, "אפס ביחסי אנוש" ו"גט").
אני לעולם לא אבין את הטענה הזו,
כאילו הסיבה שאין נשים בסרטי אקשן היא איזה שיקוף של המציאות. סרטי אקשן לא משקפים מציאות ולא מתיימרים לשקף מציאות. יותר מזה, רוב הדברים שאנשים עושים בסרטי אקשן הם כל כך מופרכים ולא מציאותיים שממש לא משנה המגדר של מי שעושה אותם.
זה מגוחך לחשוב שהיוצרים של סרט-אקשן-גנרי ישבו וחשבו לעצמם "טוב, אנחנו ממש ממש רוצים ללהק אישה, אבל די, זה לא הגיוני, הרי רוב הסוכנים החשאים הם גברים. טוב, אין מה לעשות, ליאם ניסן הוא זה שיצטרך לקפוץ ממכונית בוערת/ליפול מבניין/לירות בארבעים רעים בשניה".
או אם ניקח את ז'אנר גיבורי העל – הז'אנר הכי מצליח בשנים האחרונות – אין שום סיבה בעולם לזה שכל הדמויות שם גבריות מלבד עלה תאנה אחת (שגם לה אין סרט סולו). שום סיבה.
וגם, אם אחרי כל זה, אנחנו עדיין איכשהו, מסיבה כלשהי, מאמינים שהסיבה שיש יותר סרטי אקשן על גברים מאשר על נשים כדי לשקף איזושהי מציאות – אז גם אם מספר הנשים בסרטי אקשן לא היה 50%, הוא בטח היה הרבה, אבל הרבה, יותר גדול מהפסיק הפצפון שהוא עכשיו.
אני הגבתי למשפט שלך
"אם משהו ממה שאתה אומר היה קשור למציאות כפי שהיא מתקיימת היום, 50% מהדמויות בסרטי האקשן היו נשים." את זה את כתבת, לא אני, ואני מקווה שזה ישים את זה בהקשר שיהיה יתר מובן לך.
סרטים מהלכים על הגבול הדק של פנטזיה ומציאות – הם מספיק לא מציאותיים כדי שיהיה אחלה אקשן, אבל (לפעמים) מספיק מציאותיים כדי לא לזרוק את הצופה מחוץ לסרט לעולם שכולו לא סספינד.
לכן, הם עדיין נוטים לשמור על התאמה כלשהיא עם המציאות, בכל מיני רמות.
עכשיו, לי לא ברור למה האלמנה השחורה, מכשפת השני, מיסטיק, אשת החתול של אן הת'אווי, קיל ביל (x4), המקסית הזועמת (טרם ראיתי אבל הבנתי שהיא שולטת), סרט האקשן שיצא לא משהו עם הטריילר המעולה על פי קומיקס של חבורת בנות שכלואות במוסד ומפנטזות על עולם אקשן שאני לא זוכר איך קוראים לו, טומב ריידר, לוסי וכל מי ששכחתי מצטברות בעינייך לפסיק פצפון. יש לי הרגשה שהכימות שלך הוא מאד סובייקטיבי.
הכימות שלי לא אובייקטיבי?
בלי לדבר אפילו על זה שכל גיבורות העל שמנית הן לא הגיבורות של הסרטים (אולי מיסטיק בעתיד שהיה, אולי), היית צריך לשלוף סרטים מלפני יותר מעשר (!!) שנים (טומב ריידר, קיל ביל) כדי להוכיח שיש סרטי אקשן עם נשים.
יש סרטי אקשן עם נשים. לא הייתי הולכת כל כך רחוק בזמן בשביל להוכיח את זה, יש גם את האנה וקולומביאנה מהחמש או משהו שנים האחרונות כדי להוכיח את זה. אבל כמה כאלה יש? אחד בשנה? שניים? שלוש בהגזמה? זה פסיק מסכן, וצריך להתאמץ ממש ממש הרבה כדי לחשוב שלא.
מקס הזועם הוא סופר יוצא דופן, בעיקר כי הוא סרט שיש בו יותר מדמות אישה אחת (מה שאי אפשר להגיד על בערך שום סרט אחר שהבאת).
ואגב,
ההוכחה לכך שמקס הזועם כל כך יוצא דופן זה העיתונאים הדביליים ששואלים את טום הארדי אם הוא לא הופתע שהיו נשים בסרט או היה עצובי שנשים לקחו לו את התפקיד:
http://www.refinery29.com/2015/05/88160/tom-hardy-mad-max-feminist
בחיי שהטענה שיש הרבה (הרבה הרבה הרבה) יותר סרטי אקשן עם גיבורים גברים מאשר עם נשים היא כל כך טריוויאלית שאני לא מצליחה להבין מה גורם לאנשים להתכחש לה. עד כדי כך קשה לכם לקבל את זה שיש חוסר ייצוג של נשים בקולנוע? זה באמת בלתי נתפס?
זה ממש לא בלתי נתפס.
אבל, ספציפית, באתר הזה, לא מפספסים שום הזדמנות לפתוח מחדש את הדיון הפמיניסטי, בלי לחכות אפילו לראות האם הצטרפו גורמים חדשים שצריכים לעבור שוב את סדרת החינוך הזאת. אז מה שמקבלים זה ויכוח למטרת הויכוח שבו כל הצדדים מודעים לכך שהוא יסתיים בלי לשכנע אף צד, ושבו כל צד מראש מקצין את העמדות שלו.
מילא כשיש נושא חדש, כמו שינויים בהרגלי העירום במשחקי הכס; אבל ספציפית הדיון על ייצוג נשי מספרי לא מחדש שום דבר באכסניה הזאת.
שלמקו, זו לא סדרת חינוך
זו סדרת תזכורות.
אנחנו חיות בעולם שבו סופרים לנו כל פלסטר פמיניסטי ודוחפים את העניין למגרה. אין סיבה להפסיק לנהל את הדיון הפמיניסטי רק משום שניהלו אותו לפני שנה או חצי שנה. הבעיה שבשמה אנחנו מעלות על הפרק את הדיון הפמיניסטי כל פעם מחדש לא נגמרה אתמול ולצערי כניראה גם לא תגמר מחר.
זה לא רק יצוג בסרטים, אלו החיים עצמם.
אז לדיון הפמיניסטי יש מקום כל פעם מחדש, עד ליום שבאמת הוא יהיה דיון על עניינים היסטוריים.
תעלול רטורי יפה,
המעבר מחוסר ייצוג נשים בסרטי אקשן לחוסר ייצוג נשים בקולנוע, אבל תפסנו אותך.
מדובר כאן על סרטי אקשן, עם טיעונים שייחודיים להם (אף אחד לא היה טוען שבמציאות נשים לא מהוות 50% מהדרמות הרומנטיות). אנשי ונשות קש לא מחזקים את העמדה שלך.
אם אתה לא רוצה להתייחס לטיעונים שלי, אתה לא חייב.
לשלוף את "רטוריקה 101" כי שכחתי לכתוב את המילה "אקשן" לא יעזור לך, אני לא מאלה שמתעלפים כשמאשימים אותם בפשע הכי נוראי באינטרנט (טעות לוגית! בויכוח! הצילו!).
אני דווקא טורח ומתייחס אליהם,
תראי איזה רשימה של סרטים אספתי במיוחד בשבילך, כאן למטה.
ואני מעריכה את זה ומגיבה לך.
אבל אני ממש לא מחבבת את הגישה הזו באינטרנט שבמקום להתייחס לרוח הטיעונים בדיון מנסים לתפוס אחד את השני על טעויות ניסוח, ואז עוד להתנהג כאילו זה מינימום פשע (ניסיתי להתחמק… אבל תפסנו אותך!).
הלאה לסדרות סרטים
משחקי הרעב 3x, האויב שבפנים 6x (מילה ג'ובוביץ'), מלחמת האופל 5x , מפוצלים 2x. נערה עם קעקוע דרקון, המלאכיות של צ'רלי. קיק-אס.
את ממש מגזימה בהערכת החסר שלך. הרבה הרבה יותר משלוש גיבורות בשנה.
המלאכיות של צ'רלי: 2 סרטים על פני 15 שנים.
האויב שבפנים: 6 סרטים על פני 13 שנים.
מלחמת האופל: 5 סרטים על פני 12 שנים.
(וזה בלי בכלל לדבר על זה שמאיפשהו שלב גלשנו מאקשן לYA).
תראה כמה אחורה אתה צריך ללכת בשביל כל סדרות הסרטים האלה. אתה באמת רוצה להשוות את זה לכמות הסרטים שיוצאים ומובילים אותם גברים? כי זה כל כך לא משנה אם הייתה שנה שהיו בה חמישה גיבורות על ולא שלושה, זה פשוט כלום לעומת כלל סרטי האקשן, כלום.
אבל אני מסכימה עם שלמקו, הויכוח הזה מיותר ולא הולך לשום מקום. אם אתה באמת באמת מאמין שבשוק סרטי האקשן יש אחוז גבוה של נשים בסרטי אקשן וכתבות כמו "תהיי יפה ותירי במישהו" חיות בסרט – תפאדל.
אני הייתי שמח באמת להשוות את זה,
אבל לא נראה לי שזה חלק מהמתודולוגיה שלך. זו כללה עד עכשיו את הנתונים הכמותיים 'פסיק פצפון', ו'שניים שלושה' מול 'הרבה הרבה הרבה' ו'פשוט כלום'.
ככה באמת שלא נתקדם לשום מקום כנראה.
תפאדלי.
וואו, אתה באמת רוצה שאני אתחיל לספור סרטי אקשן עם גברים?
זה באמת יהפוך את הויכוח לרציני יותר?
טוב, אז רגע, אני אחפש בגוגל "סרטי אקשן 2014" ונראה מתי יימאס לי:
אקס מן: העתיד שהיה, קפטן אמריקה, שומרי הגלקסיה, מפוצלים, כוכב הקופים, זעם, הרץ במבוך, 6 גיבורים, ג'ון וויק, משחקי הרעב, צבי הנינג'ה, קצה המחר, גודזילה, הצורך במהירות, רובוטריקים, ספיידרמן, השנה האלימה ביותר, לוסי, נסיך, בוא נהיה שוטרים, הבלתי נשכחים (ככה קראו לזה בעברית?), הרקולס, רכבת הקרח, ג'אמפ סטריט 22, אקדמיה לערדפים, נשאר מאחור, נח, הדרקון השני שלי, דרקולה, סין סיטי, 300, רובוקופ, פומפיי, נון סטופ, 3 ימים להרוג, 71, ג'ק ראיין, אני פרנקנשטיין, אחוזת לבנים, הפשיטה.
ו… כאן נמאס לי, למרות שיש עוד.
מספר הסרטים שהגיבורה בהן היא אישה: 3 (לוסי, משחקי הרעב, מפוצלים). מספר הסרטים שהגיבור בהם הוא גבר: נניח 30? חלק מהסרטים ברשימה הורדתי כי מהספירה כי אני לא מכירה מספיק.
רוצה לעשות את זה עם כל הסרטים ב-15 שנים האחרונות? רוצה לנתח כמה מהסרטים הללו באמת היו צריכים גיבור גבר כי אב שנוקם בחוטפים של הבת שלו זו עלילה ריאליסטית?
אוף, אני לא מאמינה שהתדרדרתי ללספור סרטי אקשן עם גיבורים גברים. מה אני לא עושה בשביל ויכוחים באינטרנט, בחיי.
אוקי,
באקס מן יש את מיסטיק בתור דמות מהראשיות, בסין סיטי 2 כמו שהבנתי יש לא מעט נשים (והראשית ביניהן מופיעה גם ב-300), ב-קצה המחר אמילי בלאנט בעטה לטום קרוז בתחת ובשומרי הגלקסיה היתה אישה אחת מחמשת הגיבורים (כולל גרוט – תת ייצוג יחיד של עץ כגיבור פעולה). ונניח שזהו. יחד עם השלוש שכבר ספרת קיבלנו 7-8 סרטים בשנה עם נשים בתפקידים ראשיים מתוך 30-40 סרטי פעולה.
בואי נאמר שזה כ-15%-20%.
עכשיו, נחזור לטיעון הראשוני – רוב הסרטים שהזכרת כלולים בתחום של חיילים-שוטרים-חיילים רומאיים עתיקים-נהגי מרוץ-פושעים אלימים-וטרנים/מרגלים נקמניים.
בתחום הזה – בחיים עצמם, בעולם האמיתי – כמות הנשים לא עולה על 20%, אני בספק רב אם 10% יהיה מספר סביר. אבל נניח שבין 10%-20%.
אזי קיבלנו שהייצוג הכמותי בסרטים די דומה לאחוז האמיתי במציאות. שזה מה שטענו בתחילת הפתיל הזה.
רגע, רגע,
אנחנו סופרים סרטים עם גיבורה נשית ראשית, או דמויות נשיות (שאחראיות על האקשן) בתוך סרטים?
כי אם גאמורה גורמת לשומרי הגלקסיה להיחשב לסרט אקשן עם נשים רק כי יש דמות אישה אחת מתוך חמישה ראשיות, אז עבור "דמויות אקשן גבריות" אתה צריך להוסיף לספירה ארבע דמויות (שלוש, אם לא בא לך לספור את גרוט).
ואם נעשה את זה לכל הסרטים ונתחיל לספור דמויות, נרד הרבה מעבר ל10% ייצוג שספרתי. ככל הנראה רק הבלתי נשכחים לבדו ידרדר אותנו לתהום הנשייה.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
יש שם גם רקון ועץ, הלו...
הענין הוא ששומרי הגלאקסיה הוא לא סרט עם גיבור יחיד מראש. ובתור שכזה, היא אחת משלושת ההומנואידים הראשיים. בסרטים בהם יש גיבור ראשי מוגדר זה אחרת. גם שאר הסרטים שהזכרתי חסרים ברובם גיבור כזה.
הרקון הוא בן
העץ הוא אומנם חסר מגדר, אבל הוא משוחק על ידי גבר, ומתייחסים עליו בלשון זכר ורוב הקהל הולך לקרוא אותו בתור בן. אני *ממש* לא רואה מה העובדה שהם לא דמויי-אנוש קשורה כאן עכשיו ליצוג מגדרי.
ובעוד ששומרי הגלקסיה הוא סרט על קבוצה, יש עדיין דמות בתור הקבוצה הזאת שהיא בלי ספק הדמות הראשית: סטאר-לורד. הסרט מתחיל עם הבאקסטורי שלו, והנארטיב פחות או יותר נשאר מרוכז בו בזמן ששאר הדמויות מצטרפות אליו והוא המנהיג של הקבוצה. כל השאר גם דמויות ראשיות, כמובן – אבל הוא *ה*דמות *ה*ראשית.
כמעט כל הסרטים שעוסקים בקבוצה עדיין כוללים חבר אחד שהוא הדמות הכי ראשית, בעצם (יוצא הדופן היחידי שאני מצליחה לחשוב עליו עכשיו הוא "הנוקמים").
ושום דבר ממה שכתבת לא נוגד את הטענה של אקליפס – וזה שגם אם אנחנו סופרים דמויות גבריות נגד דמויות נשיות (במקום סרטים עם דמות נשית ראשית כנגד סרטים עם גיבור גברי ראשי), המצב גרוע בדיוק באותה המידה, אם לא הרבה יותר – גם ברוב הסרטים ש,לפי הגדרתך, "אין בהם דמות ראשית אחת" – רוב הדמויות הראשיות הן בנים (בין אם הם אנושיים או לא)
ואתה באמת מנסה להביא את עיר החטאים בתור טענה מנוגדת? הפרנצייז שמבוסס על סדרת הקומיקס של פרנק מילר? שידוע בהיותו סקסיסט לא קטן?
גם אם נוריד
את שומרי הגלקסיה במיוחד בשבילך, עדיין נישאר בטווח שתיארתי, מקסימום נרד ל-10%-15%. עדיין דומה ל-(אם לא גדול מ-) האחוז במציאות.
אני לא מכיר את הקומיקס, אבל בקאסט של סין סיטי 2 יש שלוש נשים מבין שבע הדמויות הראשונות בסרט (על פי ימד"ב). זה מה שיש בסרט, וכמו שרד פיש לימד אותנו, המקור הספרותי הוא לא תירוץ לכלום.
יש בסרט הזה רק הומיניד אחד- כריס פראט
כל השאר חייזרים מה שככל הנראה מרמז שהעץ האבולוציוני שלהם הוא שונה ואינם חלק ממשפחת קופי האדם.
:)
רק ניפטוק קטן; הגיבורה הראשית ב"צבי הנינג'ה" היא אפריל אוניל
בעוד הצבים הם דמויות משניות שמופיעות לראשונה רק חצי אחרי תחילת הסרט, והיא גם (*ספוילר* לא שלמישהו באמת אכפת זו שמביסה בסוף את שרדר).
נכון, סרט פמיניסטי זה בטח שלא, אבל אפשר להוסיף אותו לרשימה.
אני חייב אבל להגיד שהמצב השנה לעומת זאת הרבה יותר טוב
מבחינת סרטי אקשן גדולים השנה יש לנו את:
הנוקמים 2 (אנסמבל בלי דמות ראשית),
מהיר ועצבני 7 (אנסמבל עם שתי דמויות ראשיות גבריות),
סאן אנדרס (דמות ראשית גברית),
אנט-מן (דמות ראשית גברית),
הרצים במבוך: מבחני האש (דמות גברית ראשית),
מרדף לילי (דמות גברית ראשית),
London Has Fallen (דמות גברית ראשית),
The Last Witch Hunter (דמות גברית ראשית),
The Man from U.N.C.L.E (דמות ראשית גברית),
אמריקן אולטרה (דמות גברית ראשית),
היטמן: סוכן 47 (דמות ראשית גברית),
פיקסלים (דמות ראשית גברית),
עולם היורה (דמות גברית ונשית ראשיות פחות או יותר באופן שווה),
מקס הזועם: כביש הזעם (דמות נשית ראשית),
בחזרה למחר (דמות נשית ראשית),
Spy (דמות נשית ראשית),
Jane Got a Gun (דמות נשית ראשית),
משחקי הרעב: עורבני חקיין 2 (דמות נשית ראשית),
שליחות קטנית: ג'נסיס (דמות נשית ראשית),
מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר (דמות נשית ראשית).
אז 11 סרטים שמצאתי עם דמות ראשית גברית.
7 סרטים שבהם הדמות הנשית היא אישה.
סרט אחד שבו הדמות הנשית והגברית הם די שווים מבחינת המעמד העלילתי שלהם.
וסרט אחד שהוא אנסמבל לחלוטין ולכן אפשר לטעון שהוא לא זה ולא זה.
בקיצור, המצב משתפר.
כאילו סתם הערה
כל הסרטים ברשימה בוימו ע"י גברים, שממשיכים ליצור אינספור מעגלי אלימות מיותרים, על המסך ומחוצה לו.
זה בדיוק מה שמעצבן אותי בתור גבר.
אני מצטער על התגובה "התוקפנית", אבל זה הקש ששבר את גב הגמל.
ניסיתי להתעלם מהקטנוניות של eclipse לאורך כל הדיון, מזה שהיא בראשה ראתה רק מציאות אחת ולא התגמשה לשנייה לראות מציאות אחרת טיפה יותר ריאליסטית, גם כשהראו לה עובדות היא מיד שללה אותן בטענות שנשמעו קצת כמו תירוצים. כל הדיון הארוך להפליא הזה נשמע יותר כמו צעקות אחד על השני "לא לא אתה טועה",שוב בלי הקשבה אמיתית. דיון לשם הויכוח לשם הצעקות. eclipse היקרה, הפמינזם זה מהפכה טובה שהתרחשה בעולם בעבר ועדיין מתרחשת ואנחנו רואים את השפעתה האיטית בכל תחומי החיים לאט לאט, אם גשם הפמניזם היה לפני כמה עשורים אז עכשיו אנחנו רואים את היבול שצומח לאיטו מהמים שחלחלו לאדמה. אין צורך לנהל מאבק ולצרוח על כולם, בהרגשת נרדפות ללא שום הגיון כל הזמן, את באה לחפש שיוויון סלקטיבי ומסתכלת בזרקור רק על מה שנראה לך בעייתי בעוד מכל שאר הדברים שהם בסדר כמובן קיימת התעלמות. את מביאה את סרטי הקומיקס בתור דוגמא (מה ההגיון בזה מלכתחילה? את מצפה מהמפיצים שישנו את מגדרם של דמויות שנכתבו עליהן עשרות חוברות קומיקס אפילו עוד לפני מהפכת הפמניזם?) שיש שם רק גיבורי על בנים, בלי שום התייחסות לוונדר וומן, אין צורך להכנס לכך שוב אבל, הנושא הזה דובר פה כבר מספיק.
אותי כגבר פמינסט (היית מאמינה??), זה מעצבן לפעמים איך שבשם הוויכוח והלהט העיניים נעשות עיוורות. אם בשיוון אנו מדברים האם גם את נלחמת למען ייצוג גברים בסרטי קומדיה רומנטית ודומים?
(סקס והעיר הגדולה?? *ארבעה* דמויות ראשיות בנות ואף גבר אחד! אפליה חוסר שיוון)
אם את הולכת בכיוון אחד, לתחומי סרטי האקשן תחום שמאופיין מסורתית עם בנים, את תצטרכי גם להשוות לכיוון השני, תחום הקומדיה הרומנטית שמאופיין עם בנות.
מאבק הפמינזם הוא מאבק חשוב, שעדיין מתנהל ויחלחל לחברה עוד שנים רבות, אבל דיוני סרק כאלה הם כל כך לא תורמים למאבק הזה. פרוק ממסד הזנות ופערי השכר זה משהו שעולה לי בשלוף שהרבה יותר חשוב מ"ייצוג נשים בסרטי פעולה הוליוודים".
אם בכל זאת בסרטים נעסוק, נכון עדיין קיים חוסר שיוויון אנ מסכים איתך , אבל אנחנו כן רואים במגמת שיפור.
עולם הסרטים מבין גם הוא לאט לאט שאישה היא לא יצור שנועד לבדר את הגבר ולדאוג לו, אלה יצור חי בפני עצמו. אבל כמו בכל שאר העולם שינוי לוקח זמן, ואני לא חושב שדיונים אין סופיים באינטרנט בהשוואת דמויות ראשיות נשיות לעומת גבריות יעזרו למשהו. זה עניין של זמן וזה יקרה.
אבל,
כל אלה היו ניחה ובכלל לא חשבתי לכתוב פה תגובה לייצג את כל מה שאני מרגיש, עד התגובה של rr.
נצטט : " כל הסרטים ברשימה בוימו ע"י גברים, שממשיכים ליצור אינספור מעגלי אלימות מיותרים, על המסך ומחוצה לו."
ברור כי בדיוק כמו שנשים נמצאות כל היום בבית ומטפלות בילדים, הגברים הולכים לרחובות ורוצחים אחד את השני כל היום.
וזה לא פעם ראשונה שאני רואה פמניסטיות שמתנהגים בזלזול והתנשאות כלפי גברים,
אם כל הכבוד, להאבק בחוסר שיוויון בין נשים לגברים ובאותה יריקה לזלזל בגברים זה לא מאבק אמיתי עם עקרונות. זה אינטרסים.
איך אישה פמינסטית רוצה שאני אכבד אותה בתור אישה אם היא לא מכבדת אותי בתור גבר?
.
יכול להיות שבכל זאת כל המאבקים הליברלים האלה מיותרים, אולי בכל זאת אישה נועדה להשריץ ילדים והגבר לרצוח ?
אוקיי, אז איפה להתחיל
1. קומדיות רומנטיות מצליחות הן כבר מזמן לא הטרנד המצליח, במקומם קיבלנו בשנים האחרונות אינספור קומדיות buddy comedies מחבורת אפאטו, בה שולטים בעיקר גברים. כלומר גם בעולם הקומדיות נשים כבר לא השליטות (למרות שתודה לאל לאט לאט גם הבנות נכנסות לזה והן חוזרות לשלוט בז'אנר שוב).
2. "את מביאה את סרטי הקומיקס בתור דוגמא (מה ההגיון בזה מלכתחילה? את מצפה מהמפיצים שישנו את מגדרם של דמויות שנכתבו עליהן עשרות חוברות קומיקס אפילו עוד לפני מהפכת הפמניזם?) שיש שם רק גיבורי על בנים, בלי שום התייחסות לוונדר וומן, אין צורך להכנס לכך שוב אבל, הנושא הזה דובר פה כבר מספיק."
אז שייצרו גיבורות נשיות אם צריך, זה התירוץ שלך?! שלא לדבר על זה שגם בלי קשר עדיין יש מספיק גיבורות נשיות קיימות בקומיקס שיכולות לסחוב סרטים, ואנחנו באמת סוף סוף רואים את זה מתחיל לקרות עם סרטים כמו "וונדר וומן" ו"קפטן מארוול", אבל שני סרטי גיבורי על בכיכובן של נשים בהר של סרטי גיבורי על על גברים זה ממש לא מספיק ודרוש עוד שיפור בעניין.
3. "פרוק ממסד הזנות ופערי השכר זה משהו שעולה לי בשלוף שהרבה יותר חשוב מ"ייצוג נשים בסרטי פעולה הוליוודים"."
אבל אנחנו באתר שמתעסק בעיקר בקולנוע, אז למה שלא נדבר על ייצוג של נשים, אממ, בקולנוע?! זה בדיוק המקום לדון בזה, אבל גם בעקיפין כמו שכבר ציינתי פעם הייצוג של נשים במדיה משפיע על המציאות וככל שהפמיניזם ישלוט במדיה כך הוא גם יוכל לשפר דברים לנשים בעולם בכל התחומים.
4. התגובה של rr היתה די מטופשת ולא קשורה לכלום, אף אחד לא אמר שזו גם דעתה של אקליפס.
אתה אמיתי?
1. אז הבעיה של אקליפס זה ש… יש לה דעה והיא ממשיכה לדבוק בה?
2. יש מלא גברים בקומדיות רומנטיות שהרי הם מושא האהבה של הדמות הנשית. וכן, הם מוצגים בצורה שטחית בדיוק כמו הנשים ברוב הקומדיות האלו, וגם בצורה מאוד ממוגדרת. איך זה משרת את הטענה שלך בדיוק?
3. תודה ששאלת, אני לא ממש מאמינה שאתה פמיניסט. מסגבירן על? כן. בהחלט. פמיניסט? לא.
4. זה אתר על קולנוע וכל מה שקשור בקולנוע, אז יהיו פה דיונים על ייצוג בקולנוע. אתה לא חייב לקרוא אותם. או לחשוב שהם מהותיים ומשפיעים. אני אפילו לא אנסה להוכיח לך שהם כן.
5. מה מתנשא או מזלזל באמירה של rr? היא לא טועה, גם אם לא ממש הבנתי איך האמירה הזאת קשורה ותורמת לדיון מעליה.
ומה זה "לכבד בתור אישה"? תכבד נשים בתור בנות אדם.
בעניין הטענה של rr אני לא מסכים
כל הסרטים האלה בוימו על ידי גברים זה נכון, אבל הטענה שהם רק מייצרים מעגלי אלימות על המסך ומחוץ לו… מה זה בדיוק קשור? וזה לא כאילו זה ככה עם כל הבמאים הגברים, ובמקרה של הסרטים המדוברים, הם סרטי אקשן, המהות שלהם זה אפקטים ופיצוצים.
למרות שגם במקרים האלה לפעמים במאים גם מנסים לעשות דברים שונים או לבקר את האלימות דרך הסרטים האלה וזה לא תמיד ככה.
סתם רציתי להגיב על העניין הזה, אבל פה לא נושא הדיון. אני עדיין חושב ששאר הדברים שאמר Samooelsami היו אידיוטים לחלוטין.
יא טמבל!
ברצינות, אפשר להרגיע את סגנון הדיבור ("שאר הדברים שאמר Samooelsami היו אידיוטים לחלוטין")? מה נסגר איתכם? אירוני במיוחד שאת התגובה שלך ואת זו של JESS R ("אתה אמיתי?") הוא קיבל בדיוק על פוסט שבו הוא מתלונן על סגנון הדיון הגס על סף הבהמי של הצד שלכם.
לא יכולתם להוציא אותו יותר צודק, ואת שניכם יותר רע.
לא הוא לא
כי לא היה שום דבר בהמי וגס בדיון שעליו הוא הגיב.
התגובה שלו לעומת זאת הכילה כמה וכמה יציאות שנעות בין הזויות לאיומות, אז כן, אני מאוד מקווה שהוא לא אמיתי.
הדיון עד עכשיו לא היה בהמי? תשווי בבקשה את סגנון הכתיבה של שנאוצר לזה של אקליפס.
ומכיוון שבתגובה הנוכחית שלך הבהרת מעבר לכל ספק שיכולת ההבנה שלך את הדברים שלי ממך והלאה, אני עוצר את זה כאן. אסתפק בלהגיד שהדיון הזה הוא עוד ראייה למה הפמיניזם הגיע למעמד של כמעט מילה גסה, כמו הטבעונות: מאבק צודק שפשוט אי אפשר לסבול את האנשים שנאבקים בשבילו.
השוותי
לא מוצאת שום דבר בעייתי בניסוח שלה. בעיני זה היה דיון בוגר ומכבד עד להודעה ההיא שעליה הגבתי.
אגב בוגר ומכבד, בוגר ומכבד זה, נגיד, להסביר לאנשים למה אתה מתכוון ולא להניח מראש שהם לא מסוגלים לנהל איתך דיון. רק אומרת…
אולי די?
"הבעיה האישית שלי היא לא באמת עם העומס, היחס הגבוה של הדיונים הנ"ל לעומת דיונים אחרים או היותם מנוהלים שוב ושוב על-ידי אותם האנשים. בנוסף לכל זה, מטבע היותו נושא חשוב וכאוב, הדיונים תמיד מתנהלים בתוקפנות והתלהמות שנתקלתי בהן לעיתים מאוד רחוקות כאן בעבר (להוציא טרולים או כאלו שנקלעו בטעות לאתר)."
עבדכם הנאמן, 09.06.2015.
עין הדג לא שייך לי, בטח שלא יותר מלאף גולש אחר. עם-זאת, אני מבקר, קורא ולעיתים משתתף כאן קרוב ל-12 שנה ומעולם לא היה נושא דיונים נפוץ כלשהו שהתבטא בהתנהגות כזו אלימה מצד המשתתפים בו. לא גזע, לא דת, לא נטיה מינית.
אין לי בעיה מהותית עם-כך שחצי מהתגובות כאן מתדיינות על פמיניזם, יש כאן קהילה גדולה ומגוונת וגם לו לא הייתה, לא הייתי מעיר כנגד מי שמעלה נושא שאינו נופל תחת תחומי העניין המשותפים לחברים בה. אבל בבקשה, שמרו על תרבות דיון נאותה.
די.
חל בלבול בשנים, מסתבר שעברו שנתיים מאז.
(ל"ת)
נדמה לי
שהטענה של rr דווקא היתה התכתבות עם המסר של הסרט שממנו התחיל כל הדיון הזה.
מעבר לזה, אני רק רוצה להגיד לך ולנשים שמשתתפות פה בדיון שאני ממש מעריצה את הסבלנות שלכם.
סתם הערה מיזאנדרית
מה דעתך על "כל הסרטים ברשימה בוימו ע"י שחורים, שממשיכים ליצור אינספור מעגלי אלימות מיותרים, על המסך ומחוצה לו."
למען האמת
ההערה היתה יותר בכיוון של מיזנתרופיה.
מה דעתך על "כל הסרטים ברשימה בוימו על ידי המין האנושי, שממשיך ליצור אינספור מעגלי אלימות מיותרים, על המסך ומחוצה לו."
הרבה פחות פלגני, לא?
לפחות לוירוס הזה אנחנו יודעים מה התרופה.
"זו פשוט מחשבה מוזרה לחלוטין שאפשר ליצור דמויות נשיות נהדרות בלי כוונת ומחשבת תחילה, רק מתוך ניסיון ליצור "דמויות נהדרות" באופן גנרי שכזה"
…שניה, ברצינות? זה בלתי אפשרי ליצור דמות נשית טובה בלי לחשוב באופן מודע על פמיניזם? מה פמיניסטי בסרסיי לאניסטר? קייטלין סטארק? אן בוני מבלאק סיילס? ורוניקה מבטר אוף טד? צ'ל וגלאדוס (בפורטל 1 לפחות)? לא ראיתי פרוזן אבל ממה ששמעתי אני מניח שגם אלסה?
יכול להיות שיש לנו הגדרה שונה לגמרי של פמיניזם? מבחינתי דמות שהיא א. חיובית ו-ב. אישה זה לא מספיק בשביל לעשות את הסרט פמיניסטי, וזה נראה לי די מתנשא לטעון שכן. "כל הכבוד תסריטאים חמודים, התייחסתם לדמות של אישה בתור בן אדם, אתם מראים ערכים נכונים ממש כמו גדולים!". זה כאילו שכל דבר טוב בעולם מגיע מפמיניזם, כאילו שרופא שמציל 20 אנשים ביום הוא פמיניסט מוצלח וכל הכבוד לו כי 10 מהם היו נשים.
אני לא בטוחה שלתת דוגמאות משיר של אש וקרח זו דוגמא טובה,
בהתחשב בעובדה שג'ורג' ר מרטין מחשיב את עצמו כפמיניסט.
כמו שאמרתי, זה עניין פרקטי. יכול להיות שאפשר ליצור אינסוף דמויות נשיות מדהימות ומופלאות בלי להקדיש שניה מחשבה לזה שהן נשים, מה זה אומר שהן נשים, מה זה אומר שהן נשים בז'אנר שרובו המוחץ גברי, וכן הלאה. קשה לי להאמין, אבל וואלה, יכול להיות. מעשית רוב דמויות הנשיות פורצות הדרך, המעניינות והזכירות שאני מכירה, בעיקר מז'אנרי הפנטזיה והאקשן שמרגישים נורא גבריים, היו של יוצרים שמגדירים עצמם כפמיניסטים, ושמדברים על כך שהם בוחרים בכוונה לעסוק בדמויות נשיות (למשל ג'וס ווידון*, ג'יימס קמרון וכן, כמה מפתיע, גם ג'ורג' ר מרטין).
* שאגב, אני לא כזה מחבבת או תופסת כפמיניסט דגול.
זה לא בלתי אפשרי
אבל כשרוב התוכן הבידורי הוא גברי במובהק (ונגוע בסקסיזם) אז כן, כתיבת דמויות נשיות מורכבות (לאו דווקא חיוביות) נתפסת כאקט פמיניסטי.
וחלוקת העוגיות הפמיניסטית בהחלט מתחילה להמאס, אבל יש כל כך מעט מהתוכן הנ"ל שזה עדיין מרגש אותנו כל פעם מחדש. או משהו.
סרט אקשן נהדר
אין הרבה מה להוסיף מלבד ההמלצה החמה ללכת לראות, גם אם אתם לא בטוחים.
אין סיכוי לסרטים נורמלים בעתיד כשהסרט הזה הפסיד בקופות לפיץ' פרפקט 2, עולם המחר וסאן אנדראס !
אני לא מבין את ההערה שלך, הסרט הצליח בקופות והרוויח יותר פי 2 מהתקציב שהושקע בו. ההצלחה של סרטים אחרים ביחס אליו לא רלוונטית כל עוד ההכנסות של הסרט טובות.
בנוגע לסרטים נורמלים בעתיד- כבר יש תכנון על עוד סרטים בסדרת mad max אז אתה יכול להיות רגוע…
זה לא בהכרח נכון
הפקת סרט זה כמו חיפושי נפט. אתה לא מסתכן בשביל רווח קטן, אלא בשביל מכפיל רווח גדול בהרבה.
או במקרה של הנמשל, הרבה יותר קל לתת למייקל ביי לעשות סרט.
הסרט הכניס, בכל העולם, פי 2 מהתקציב שלו
אבל הרוויח הרבה פחות. מתוך ההכנסות על כרטיסים בשטח ארה"ב, אולמות הקולנוע והאולפן מתחלקים בהכנסות בערך חצי-חצי. מתוך ההכנסות מחוץ לארה"ב האולפנים מקבלים אפילו פחות-בדר"כ בערך שליש.
אנחנו כמובן לא יודעים מה היו חוזי ההפצה של הסרט ולכן כמה הוא באמת הרוויח, אבל לפי הערכה גסה שמבוססת על החישוב שהבאתי למעלה הסרט הכניס בערך 120 מליון דולר מול תקציב רשמי של 150, שלא כולל כסף שהוצא על פרסום שמגיע לעשרות מיולני דולרים. אם ג'ורג' מילר אומר שיהיה המשך הוא כנראה יודע יותר טוב ממני, אבל על פניו הסרט הפסיד כסף.
הכניס הרבה מעל לצפיות ובדרך לרווחיות קלה.
קודם בהתחשב שמדובר בסדרה שלא רלוונתית 30 שנה, שהגיבור בקושי מדבר, ושהוא בכלל בערך דמות משנה האולפן בכלל מאושר עד הגג שזה לא היה פלופ רציני של 150 מיליון דולר.
הסרט צריך לעשות בערך 400 מיליון כדי לכסות את ההוצאות. כשהוא יגיע לשוק הסיני (השני בגודלו בעולם אחרי ארה"ב) הוא אמור להגיע לשם.
אחריי זה יבואו הקרנות VOD ובתחנות טלוויזיה ויביאו לו רווחיות קטנה.
זה מספיק לאולפן כדי להבין ששווה לתת צאנס להמשך כשכבר יש בסיס חדש של אוהדים ששווים לפחות 400 מיליון. במיוחד בהתחשב כמה אנשים אוהבים את הסרטץ גם מהיר ועצבני והאביר האפל התחילו בקטן יחסית והההמשכים כבר היו שוברי קופות גדולים יותר.
אפשר להגיד שלא אהבתי?
רציני מדי, אכזרי (הרבה) יותר מדי, והאקשן לא מספיק אפקטיבי כשאתה לא באמת דואג לדמויות. בהחלט היו כמה סצנות טובות (בשלב מסוים התחלתי להתפקע מצחוק בכל פעם שהגיטרה הופיעה על המסך) אבל הן לא מצדיקות שעתיים של סרט ו39 ש"ח.
הוא טוב, אכן,
אבל השני היה יותר טוב. מצטער. משהו במרדפים שם היה הרבה יותר מלהיב, ארוך, ובכלל – מגניב.
מצד שני – גיטריסט יורק אש. לעזאזל.
אני חושב שההבדל בין השניים
הוא שהחדש משתמש במרדפים לאורך כולו בצורה שמקהה את החושים במובנים מסוימים עלילתית לפינאלה הגדולה שלא מצליחה להתבלט באופן חד משמעי לפני שאר המרדפים שיש לפניו בעוד שבשני, המרדף הגדול בא בסוף וכל גורל הסרט והדמויות מושקע בו.
ועדיין, אין בשני את הרהב שיש ברביעי. ולכן אני אוהב אותו יותר.
קיבלתי
(ל"ת)
אחלה מרדף עם המון פיצוצים. מעט מאוד מסביב לזה.
לא ברור חוץ מהמותג למה קוראים לסרט 'מקס הזועם', כשמקס הוא בלי ספק מק'גאפין חי ולא יותר. זה לא שלשאר הדמויות יש ממש אופי או עומק, אבל הוא לגמרי דיקט.
בקיצור, אני לא מתלונן. זו לא יצירת מופת תסריטאית, אבל גיטרה יורקת אש וטריליוני פעלולים על מכוניות עם קוצים – מספיק טוב!
זאת לא יצירת מופת תסריטאית
כי לא היה תסריט. מילר הסביר לצוות מה הוא מתכנן לעשות בעזרת לוחות עם תרשימים ויזואליים עליהם, והשחקנים למדו את מעט הטקסט שיש לפני כל סצינה בנפרד.
וההגדרה שלנו ל"דיקט" היא אחרת. יש לו סיפור רקע, אופי, קשת עלילתית במהלכה הוא משנה את ההסתכלות שלו על החיים ואת ההתנהגות שלו, ויש לו מספיק סצינות בהן הוא לא נמצא באינטרקציה עם הדמות הראשית [בניגוד למקג'אפין, שמופיע רק בהקשר של הדמויות האחרות]. פשוט אין לו הרבה דיאלוג. יש לי הרגשה שהמון אנשים מבלבלים "אין דיאלוג" עם "אין תסריט" או "אין סיפור".
אני מאוד מסכים
ובכל אופן, גם אם לא היה, זה לא היה משנה – יש משפט שאומר "חנוך את הנער על פי דרכו" ואני אומר "שפוט את הסרט על פי מטרתו" – אין לו שום כוונה לזכות באוסקר על התסריט או על הסרט הטוב של…, גם על משחק לא. הוא בא בעיקר לשים חותמת על עולם האקשן, להציב רף מסוים – אין ספק שבאקשן איכותי, קשה למצוא לו מתחרים ראויים. ובמשימה שלו, הוא עומד בהטיינות יתרה !
מה הסיכוי שיס פלנט יקרינו אותו שוב באיימקס?
כמו שבGRAVITY הם חזרו להקרין אותו אחרי זמן מה בעקבות הביקוש, האם יש סיכוי שגם מקסם הזועם ישוב? הוא הספיק להפוך לסרט קאלט במעט זמן שעבר וכרגע אין משהו יותר טוב ממנו באיימקס. למי צריך לפנות כדי שזה יקרה ואולי רק פנייה מבלוגרים תעזור במקרה הזה?
זה לא יקרה, אין מה לפנות
(ל"ת)
בארה"ב הוא יוקרן שוב באיימקסים לשבוע אחד בלבד,
מיום שישי הבא.
נו, הגיע הזמן
לארגן טיסה במטוס הפרטי של 'עין-הדג'.
מה?!!??! איזה כיף להם. חבל שגם לא פה :( אולי אם עוד אנשים יבקשו מיס פלנט…
רק כדי להבהיר
'כביש הזעם' לא הומר לאיימקס בהתחלה כיוון שבעת יציאתו כול אולמות האיימקס היו תפוסים ע"י 'הנוקמים עידן אולטרון' ו'עולם המחר' אז לא היה טעם לעשות גרסה מיוחדת להקרנה שם. הגרסה של 'כביש הזעם' שהוקרנה באיימקס בראשון היא (אם אני זוכר נכון) גרסת התלת מימד הרגילה שפשוט הוקרנה על מסך האיימקס הענק. בשחרור מחדש של הסרט בארה"ב בשבוע הבא המירו את הסרט לאיימקס והגרסה שתוקרן שם היא גרסת האיימקס האמיתית של הסרט.
לא נכון.
כביש הזעם הומר והוקרן בישראל באיימקס 3D בראשל"צ וכך גם במדינות נוספות.
לא הוגן. מה נסגר עם יס פלנט?! אתם לא תאמינו מה הם מקרינים באיימקס עכשיו במקום להקרין עוד פעם את מקס הזועם לשבוע אחד בלבד כמו בארה"ב (יודעים מה, אפילו לערב אחד בלבד). הם מקרינים שם את "שם קוד מ.ל.א.ך" ואת "פלאפל אטומי". כן, הסרט הישראלי הזה. אני רציני לגמרי. WTF?!
ומה רע בזה? שני סרטים שנשמעים סבבה לגמרי.
המלאך נשמע מתאים לאיימקס לגמרי, וגם פלאפל ראוי שיראו אותו על מסך גדול באמת, כי כמה כבר יוצא לנו לראות סרטים ישראליים ככה?
Fast and (no) Furiosa
ג'ורג' מילר עובד גם על פריקוול וגם על סיקוול לסרט. התסריטים עדיין לא סופיים, אבל כרגע באחד מהם פיוריסה לא מופיעה כלל, ובאחר יש לה רק סצינה אחת. אז…נאלץ להסתפק בדמותו העמוקה והמורכבת של מקס, אני מניח.
לא כזה מפתיע.
מקס הוא לא גיבור ראשי אלא דמות רקע שמתערבת בסיפורים של דמויות אחרות, אז מן הראוי שבכל סרט הוא יפגוש ויעזור לגיבור או גיבורה אחרים.
"פריקוול וסיקוול"?
ניסוח משונה קצת, בהתחשב בזה שעד עכשיו כל אחד מסרטי מקס הזועם עמד בפני עצמו, ומלבד הראשון, כל אחד מהם יכול היה להיות פריקוול או סיקוול של כל אחד אחר.
אבל הקטע של הסרט הוא show, not tell
במקום לדחוף לך אקספוזיציה שמסבירה לך במילים מה קורה ומי זה מי, אז אתה רואה ומסיק מסקנות בעצמך. זה סרט אקשן שגורם לך קצת להפעיל את השכל ולנסות לראות מעבר למה שנאמר במילים אלא מראה לך את העולם הזה ונותן לך להבין לבד.
מחזקת את אור
אם יש משהו שאני לא מצליחה להבין, זה הרגע הדרמטי שבו הרשע שעומד להרוג את הגיבור מבזבז 3 דקות ו25 שניות בליווי מוזיקה דרמטית וצחוק מרושע- ומסביר בפירוט את התוכנית הזדונית שלו.
הקטעים האלו, כמו צפצופים של מחשבים, כמו 20 צלפים מיומנים שיורים על איש אחד בלי מסתור ולא פוגעים, כמו גריסת אנשים ללא שום טיפה של דם או גופות ריאליסטיות, כמו נפילה מהליקופטר ללא פגע- אלו הנקודות שבהן סרטים קצת מבאסים.
כדי שתבין מי נגד מי ומה ההסטוריה הבמאי צריך להתחיל את הסרט עם קריינות מזוויעה או לחילופין להביא למצב שבו אחד המוזרים האלו ישב וידבר אל ישות שהוא מתיחס אליה כאינפוזיה. אני לא מדברת עם האינפוזיות שלי :) אז אני מחבבת את החשיפה האיטית אל הסביבה. באמת בתחילת הסרט קצת התבלבלתי ולקח לי רגע להבין מה בדיוק נסגר, ברגע שהעלילה התחילה לרוץ השלמתי את הפרטים הקטנים.
קורות פיוריסה: האנימה
מסתבר שבמהלך העשור ומשהו שבהם ג'ורג' מילר ניסה להרים את הסרט הזה, אחד הפרויקטים הצדדיים שהוא פיתח היה גם פריקוול-אנימה שיעסוק בדמותה של פיוריסה. הפרויקט לא יצא לפועל, אבל הוכנו עיצובים עבורו – וחלק מהם בהחלט מזכירים דברים ב-"כביש הזעם":
http://www.slashfilm.com/mad-max-anime/
על העיצובים האלה אחראי מהירו מאדה, שעבד כמעצב גם על "אבנגליון" (הוא עיצב את המלאכים בסדרה המקורית), "אסקפלונה" וסדרות איקוניות נוספות. חוץ מזה, הוא גם עבד כבמאי על כל מני פרויקטים שאני מודה שלא התלהבתי מהם יותר מדי – סדרות כמו "הרוזן ממונטה כריסטו" ו-"צוללת כחולה 6", לצד שיתופי פעולה נוספים עם אולפנים מערביים כמו "אנימטריקס" (הוא ביים את שני סרטי "הרנסאנס השני") וקטע האנימציה ב-"להרוג את ביל".
וחוץ מכל אלה, מאדה התחיל את הקריירה שלו בעבודה עם מיאזאקי על "נאוסיקה" ו-"Castle in the Sky", ואני תוהה עם העבודה על "נאוסיקה" – עוד סיפור על גיבורה בעולם פוסט-אפוקליפטי (שלאחרונה נתן גם השראה ל-"הכח מתעורר") – נתנה לו רעיונות במהלך העבודה על "פיוריסה".
ג'ורג' מילר נבחר לעמוד בראש חבר השופטים בפסטיבל קאן הקרוב
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/cannes/1.2838862
(ישנן ספקולציות לפיהן בכורת "אופנהיימר", הסרט החדש של יוסף סידר, תיערך גם בפסטיבל. יהיה מגניב במיוחד עם מילר יתן לסידר פרס).
שאלה בנוגע לסרט הראשון בסדרה
האם השמועה לפיה פעלולנים מתו במהלך צילומי הסרט הראשון היא נכונה?
לא, או לפחות לא ככל הידוע לי.
המקרים הנדירים שבהם אנשים מתו במהלך צילומי סרט נוטים להיות מאוד מפורסמים, ומן הסתם יוזכרו בכל דף טריוויה על הסרט (או, נאמר, בויקיפדיה). לכן לא נראה לי סביר שדבר כזה קרה ונמחק מדפי ההיסטוריה.
אז בדקתי בערך של TDK
ואין אף מילה על הפעלולן שנהרג במהלך הצילומים.
בויקיפדיה באנגלית?
יש גם יש:
While planning a stunt with the Batmobile in a special effects facility near Chertsey, England in September 2007, technician Conway Wickliffe was killed when his car crashed.
שלא לדבר על זה שיש לו הקדשה לפני הקרדיטים.
(ל"ת)
אולי השמועה היא בגלל הסרט השני.
בסרט הראשון אין פעלולים שהם *עד כדי-כך* מסוכנים.
בסרט השני, לעומת-זאת, יש גם יש. פרטנית, ישנו פעלול בו הפעלולן מתעופף ונפצע, והטייק בו התרחשה הפציעה אף מופיע בסרט.
אה, שכחתי לציין שהוא החלים והכל.
הפעלולן הוא Guy Norris שהמשיך לעבוד על הרבה סרטים נוספים, ביניהם הסרט המדובר בעמוד זה.
ג'ורג' מילר הוא רופא בהכשרתו!?!?
(ל"ת)
חיובי.
למד בבית-ספר ובאוניברסיטה יוקרתיים ואף הספיק לעבוד כמה שנים בתור רופא לפני שהתמקד בקולנוע. בהחלט שועל.
אוקיי, אז אמנם זה לא גיטרה..
אבל מישהו המציא טרומבון יורק אש. אימורטן ג'ו היה מאשר, למרות שמה זה המוזיקה הרכרוכית הזאת.
ו*עכשיו* הוא צריך לנגן Yaketi Sax עם זה.
(ל"ת)
למי שרצה לראות את הסרט בשחור לבן
ב-29 בספטמבר תצא (כרגע רק בגרמניה) מארז בלו ריי של סדרת 'מקס הזועם' עם המון בונוסים חדשים כולל גרסת השחור לבן של 'כביש הזעם'. אם להסתמך על אורך הגרסה, לא יהיו בה קטעים חדשים. זה אותו הסרט שהיה בקולנוע רק בשחור לבן.
http://www.empireonline.com/movies/mad-max-fury-road/mad-max-fury-road-black-white-version-way/
אז... למה בדיוק לראות אותו ככה?
מה הרעיון? הסרט הרי לא צולם במקור בשחור לבן.
אני מודה שאין לי מושג
אבל זכור לי שג'ורג' מילר אמר כי גרסת השחור לבן היא הגרסה המועדפת עליו כך שכנראה יש לזה סיבה (או שכנראה סתם כי זה מגניב).
ג'ורג' מילר אמר
שאם זה היה תלוי בו, הסרט היה יוצא בשחור-לבן, שזאת "הגירסה הטובה ביותר" של הסרט. אז אפשר לקרוא לגירסה הזאת "גירסת הבמאי" של הסרט.
כמובן, בכל טלויזיה ישנה אפשרות Saturation שאפשר להנמיך לאפס אם רוצים, כך שאפשר לראות כל סרט בשחור-לבן ולא צריך בלו-ריי בשביל זה. אני מניח שגירסת השחור-לבן שתופיע שם היא גירסה שתעבור טיפול מיוחד ו"צביעה" כך שתיראה במיטבה.
לא מבין על מה הוא מדבר.
כבר מהטריילרים הראשונים העבודה הנהדרת שהוא עשה עם הצבעים בלטה לי. לא רק ששחור לבן לא יוסיף כלום, לדעתי זה יגרע ואף יגרום לאקשן להיות פחות מובן.
שחור לבן נשמע לי קצת מיותר
אבל שמתי לב שהיו כמה תמונות מהסרט עם קונטרסט נמוך מאוד (פחות כחול-כתום, יותר חום אפרפר) שנראו מדהים. ממש בא לי לראות את הסרט בצורה הזאת דווקא.