-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הבלוז של מא רייני
Ma Rainey's Black Bottom
שיקגו, 1927. אולפן הקלטות. הרוחות סוערות בין מא רייני, נגן החצוצרה השאפתן שלה וההנהלה הלבנה שנחושה לשלוט ב"אימא של הבלוז" – האישה והאגדה. מבוסס על מחזה של אוגוסט וילסון,
אורך: 1:33
תאריך הפצה בארה"ב: 18/12/2020
תאריך הפצה בישראל: 18/12/2020
ואחרי צפייה: יש מצב שבוזמן יזכה באוסקר
לא כי הוא עד כדי כך טוב או משהו. הוא בסדר. מאוד "משחק!!" עם מלא מונולוגים שבאים משום מקום והם כולם סערת רגשות וכאלה, אבל גם הדמות כזאת, אז זה תואם. אלא פשוט כי בנוסף לכך שאני אחרי צפייה, אני אחרי ביקור בארה"ב שם ראיתי ספר על בוזמן בשם "המלך שלנו עדיין חי" (או משהו בסגנון) ואני בבירור הקלתי בכמה שהאיש הוא כת.
ההופעה, כאמור, ממש יכולה להביא אותו לשם, למרות שלדעתי גם הרבה הופעות אחרות היו יכולות (היא קצת יותר טובה מדברים אחרים שלו, אבל ממש לא הטוב ביותר שאי פעם היה), אבל זה בעיקר תלוי בשאלה מי תהיה התחרות שלו וכמה אגרסיבי הם רוצים את הקמפיין. לינדו מ"הזהב של נורמן", נניח, אם קמפיין נכון יכול לחטוף את זה, וגם הופקינס (אולי, עוד לא ראיתי הסרט). אולדמן, לעומת זאת, לא.
אחרי הפנתר השחור
הוא אייקון תרבותי.
ויש שם סיפור טראגי.
ולא תהיינה הזדמנויות אחרות.
אני לא אומרת את זה כתיאורית קונספירציה. אני אומרת את זה כי בסופו של דבר גם המצביעים באוסקר הם בני אדם, ודברים כאלה משפיעים על החלטות, לפעמים במודע ולפעמים לא במודע.
זה נכון, אבל זה נכון לעוד מקרי מוות טרגיים בהוליווד
כאמור, אני מסכים שפה יש יותר, אבל לדעתי גם יש לו יותר תחרות משאנשים חושבים, ושעובדת היותו מת עובדת גם (מאוד) כנגדו. בניגוד ללדג'ר ולפינץ' שמתו ואז קיבלו, ההופעה שלו פשוט פחות "משנת משחק" ואיקונית באופן כזה שמצדיק אוסקר. ראינו דמויות כמו לוי, ושמענו דיאלוגים ומונולוגים כמו של לוי, וכו' וכו'. קמפיין וסיפור טוב הם חשובים באוסקר, אבל הם לא סוגרים זכייה.
ובכל זאת, כאמור, אחרי ביקור בארה"ב – אני מתחיל להשתכנע שאולי במקרה של בוזמן זה משהו גדול הרבה מכל זה.