במקור: The Luzhin Defence
במאית: מרלין גוריס
תסריט: פיטר ברי
על פי ספרו של ולדימיר נבוקוב
שחקנים: ג'ון טורטורו, אמילי
ווטסון
איגרוף מצטלם טוב. הוא דינמי, אלים, סוחט הבעות פנים קיצוניות, ומה שהכי חשוב, תמיד ברור מי ניצח: זה שנשאר עומד. לא צריך דוקטורט בשביל להבין את זה.
שחמט, לעומת זאת, פשוט לא מסתדר טוב עם קולנוע. שני אנשים יושבים זה מול זה במשך שעות ארוכות, בפנים קפואות בדרך כלל, ובסופו של דבר אחד משניהם מנצח. את הלוח אנחנו בדרך כלל לא רואים, וגם כשכן, הוא מופיע בתמונה להרף עין, ואז מצב הכלים ממילא לא יגיד לנו כלום, אלא אם כן קוראים לנו "כחול עמוק".
אז מה בדיוק קורה במשחק? מי מוביל? מי מפסיד? האם הטוב קם מהקרשים ברגע האחרון ונתן נוק אאוט מפתיע, או שהוא בעצם הוביל לאורך כל המשחק? אנחנו לא יכולים לדעת, וזה פשוט משעמם. לכן זה לא מפתיע שנעשו כל כך הרבה סרטים על איגרוף (וגם על מרוצי מכוניות, מרוצי סוסים, כדורגל וצ'ירלידינג) וכל כך מעט סרטים על שחמט.
"מהלך מנצח" מנסה להיות סרט מעניין על שחמט. הוא לא. הוא משעמם. הסרט מתרחש לאורך אליפות העולם בשחמט, אבל הוא לא יספר לכם שום דבר חדש ומעניין על עולם השחמט המקצועני. באליפות אין שום מתח: לכל המעורבים (הצופים והדמויות בסרט) ברור מההתחלה מה יהיה המשחק הקובע האחרון (למרות שהתוצאה של המשחק ההוא, יש לציין, היא די בלתי צפויה). כמו בכל סרט שחמט, משחקי השחמט שבו מצולמים בצורה שבה אי אפשר להבין מה בעצם הולך במשחק. כמו בכל סרט, מדובר בשני אנשים שיושבים זה מול זה. כמו בכל סרט, אחד מהם מנצח בסופו של דבר. כמה מעניין. אבל חוסר הפוטוגניות של המשחק הוא לא הבעיה היחידה של הסרט.
ב"מהלך מנצח" אמילי ווטסון משחקת אצילה רוסיה בשם נטליה, שנמצאת בחופשה בעיר נופש באיטליה, בזמן שבו נערכת בעיר אותה אליפות שחמט. היא פוגשת במקרה את אלכסנדר לוז'ין (ג'ון טורטורו, אבל החבר'ה קוראים לו סשה), בן ארצה, תמהוני ורב-אמן בשחמט, ומיד מתאהבת בו משום מה, למרות שאין בינהם שום דבר משותף, פרט לכך ששניהם רוסים בעלי מבטא לא משכנע.
הסרט מבוסס על ספר של נבוקוב שלא קראתי. זה לא מפתיע, יש הרבה ספרים שלו שלא קראתי (וגם של דוסטוייבסקי, המינגוויי ועמוס קינן; הטעם שלי באי קריאת ספרים הוא מגוון ואיכותי), אבל במקרה הזה, בניגוד ל"לוליטה" למשל, אני לא חייב להתבייש בכך שלא קראתי אותו, כיוון שמעט מאוד אנשים כן קראו. הוא נחשב לאחד הספרים הפחות ידועים של נבוקוב. אבל, נבוקוב זה נבוקוב, ובתור מבקר קולנוע רדוד ושטחי אין לי זכות להשמיע ביקורת על סופרים דגולים, לכן אצא מתוך הנחה שהספר של נבוקוב הוא מושלם. זה העיבוד שלו לתסריט שלוקה בחסר.
והוא לוקה גם לוקה. בספר, אולי הייתי מבין מה גורם לדמויות לעשות את מה שהן עושות. בסרט, ממש לא. קחו את ולנטינוב, למשל. ולנטינוב הוא מי שמניע את העלילה, למעשה: הוא מורו ומדריכו לשעבר של סשה, שפנה נגדו, ועכשיו מוכן לעשות הכל כדי שסשה יפסיד בקרב על האליפות. למה, בדיוק? כלומר, חוץ מהתשובה הברורה – כי זה מאוד נוח לתסריטאי שיש בסביבה מישהו רע שיתנכל לגיבור? לנבוקוב פתרונים. התשובה שהסרט נותן היא לא מספקת ולא משכנעת, או במילים אחרות, מצוצה מהאצבע.
דוגמה אחרת: נטליה. מה לעזאזל היא מצאה בסשה? סשה הוא אולי גאון בשחמט, אבל בכל תחום אחר הוא מוגבל, אולי אוטיסט, וברור שאינו מסוגל להתמודד עם העולם בכוחות עצמו. הוא מגמגם לנטליה בערך חמש מילים לפני שהיא נופלת בקסמיו ומתארת אותו כ"הגבר המרתק, האניגמטי והמושך ביותר שהכרתי". מושך – נגיד, אני מבין קטן מאוד ביופי גברי. אבל מרתק? האיש משחק שחמט. הוא לא עושה, לא יודע ולא חושב על שום דבר אחר. אין הרבה אנשים פחות מרתקים מזה. אניגמטי? רק אם ב"אניגמטי" את מתכוונת ל"מפגר". אני יודע, נסתרות הן דרכי האהבה ומסתוריות המה, אבל דחילק, תנו לי לפחות רמז – מה לעזאזל היא מצאה בו?
וזה לא שבסופו של דבר נגלה. סשה נשאר אניגמטי, או שמא מפגר, עד הסוף.
אמילי ווטסון נראית יותר ויותר כמו "זמרת של להיט אחד". כן, היא היתה מדהימה ב"לשבור את הגלים", אבל היא לא עשתה שום דבר מדהים מאז. כאן היא חמודה, אבל לא מרשימה. גם ג'ון טורטורו (נצפה לאחרונה ב"אחי, איפה אתה") הוא שחקן טוב, אבל בסרט הזה הוא מתנהג כמו ג'פרי ראש בחזרות ל"ניצוצות". שניהם בסדר, אבל לא מצילים את הסרט.
עצה אחת ששנים של קולנוע לימדו אותי: אל תהיו גאונים. לגאונים רע. גאונים הם בדרך כלל אומללים, בודדים, חסרי יכולת לתקשר ובכלל, די מפגרים. בין אם אתה מתרגש ממספרים ("איש הגשם") או מפסנתר ("ניצוצות"), חייך יהיו מלאי סבל; ואפילו אם אתה גאון בר מזל כמו וויל האנטינג, צפויה לך ילדות קשה. עכשיו מסתבר שגם להיות גאון בשחמט זה לא תענוג גדול.
"מהלך מנצח" הוא לא הסרט שיהפוך את השחמט לספורט פוטוגני. והוא גם לא מספר שום סיפור אהבה שעוד לא שמעתם. רק משום שהוא לא הוליוודי ונמנע מהקלישאות היותר מאוסות, הוא לא לגמרי משעמם. אבל כמעט.
- אמילי ווטסון – אתר מעריצים
- ג'ון טורטורו – אתר מעריצים
- הספר – באמאזון
- שחמט אונליין
- שחמט סתם
תשמע
אם היו קוראים לסרט "שחמטאים פסיכוטים רוסיים מהגיהנום " היית יכול לצפות לקצת אקשיין. אבל לסרט יש שם כלכך משעמם.שברור שאתה תצפה במשהו שיאמלל אותך לשעה ומשהו.
יכול להיות שהקומיקס לזה ייצא יותר טוב (יש לסקוט מק'קלאוד באתר שלו אחלה קומיקס על שחמט).
האמת שגם התגובה שלי משועממת,וזה נובא מהעובדה כנראה שאני משועמם ולכן לסרט הזה אני לא אלך.
תשמע
אל חשש...
יש עוד כמה חברים בממלכת הקומיקס המשובח, אך האיזוטרי.
קישור לקומיקס המשובח לעילא ולעילא של מקלואד –
http://www.scottmccloud.com/comics/chess/chess.html
בהנאה!
אמילי ווטסון...השכלה קולנועית
הי דגי.
לא מזמן הוקרן בלווין סרט בכיכובה של אמילי ווטסון, ששמו 'ג'קי והילרי'. זו היתה מלודרמה סוחטת דמעות, עם מספר ספור של הברקות בימוי, משחק, עריכה וצילום, לא כולן באותן הסצנות.
בסרט זה, שיחקה מיז ווטסון גאונה על צ'לו, שדעתה נטרפת עליה, ובסוף גם גופה. )יעני, זהו מחיר הגאונות(. אבל היא שיחקה שם טוב, לצד שחקנים טובים נוספים. גם בסרט המדהים 'האדיוטים' היא שיחקה מצויין. את טריקסי לא ראיתי. כך שלמרות אהבתי לקשקשיך האדמדמים, ואדישותי היחסית לווטסון, הייתי חייב להשמיע את קולי. אחת, חת-חת, ניסיון.
אמילי ווטסון...השכלה קולנועית 2
ראשית, אמילי ווטסון *לא* הופיעה ב"האידיוטים", בין השאר מאחר והסרט הוא כולו בדנית. האם "לשבור את הגלים", ששייך לאותו במאי, בילבל אותך?
שנית, ב"טריקסי" ווטסון מקסימה ומצחיקה ולא מזכירה שום דבר אחר שהיא עשתה, רק חבל שהסרט ממש סתמי.
שלישית, אפשר למצוא אותה גם בסרט מצויין של טים רובינס שלא הופץ בארץ מסיבות מטופשות במיוחד ושמו "העריסה תתנועע" (The Cradle Will Rock). הסרט כן מופץ בוידאו, וגם בו היא משחקת ליד ג'ון טורטורו ושחקנים מצויינים נוספים מסוזן סרנדון ועד האנק עזריה. התפקיד שלה שם דיי מאופק, והסרט בכלל מומלץ עד כאב.
אמילי ווטסון...השכלה קולנועית 2
וכך נדמה לי כי מותר לסכם שבעניין זה חטאת מעט לאמילי הענוגה, פיש, שכן מלבד אלו שצוינו גם בוונדרלנד היא עשתה תפקיד טוב למדי לדעתי, בהחלט בקליבר מכובד. לא?
אני מתנצל עמוקותבפני אמילי
שאותה אני מאוד מעריך. באמת. דן – אם כבר הזכרת את זה, אתה יכול לבאר מהן אותן סיבות מטופשות שבגללן Cradle will Rock לא הוקרן בארץ?
העריסה תתנועע, והצופים
יחפשו מי ינענע (רד – למה שדה הכותרת בהודעות כל כך קצר?).
Cradle Will Rock, או "העריסה תתנועע" (ואין שום קשר ל"היד שמנענעת את העריסה"), הוא סרט ש"לא מדבר לקהל הישראלי" מאחר והוא עוסק בנושאים שבנפשה של אמריקה ועורך המון איזכורים לדמויות ואירועים מההיסטוריה האמריקאית, שלחלק ניכר מהישראלים הטיפשים לא אומר כלום. כך לפחות חושבים המפיצים.
שמענו כבר את התירוץ המטומטם הזה כשלא הביאו לארץ את "Fear & Loathing in Las Vegas" של גיליאם. אבל בעוד שעל "פחד ותיעוב" אפשר לומר שלמרבה הצער לא הפסדנו הרבה, במקרה של "העריסה" ההפסד הוא עצום. מדובר ביצירת מופת מסעירה למדי, גם אם לא מבינים את הכל (ואני מודה שאכן לא הבנתי פה ושם).
הסרט מבוסס על סיפור אמיתי של מחזה שמאלני-אדום בהפקת אורסון וולס שנאלץ להילחם ברשויות על מנת לעלות, אי שם בשנות השלושים, בימים בהם היה אפשר לעצור את רד פיש על שמו הפרובוקטיבי. מסביב יש את המיליונר נלסון רוקפלר שמזמין ציור קיר שהוא לא מסוגל להתמודד איתו, בזמן שהוא לא רואה בעייה ברכישת יצירות ממוסוליני. דרך עוד סיפורים קטנים מסביב הסרט בוחן את הקשר שבין אומנות, פוליטיקה וכסף, ובאופן טבעי נוגע בסוגיות של חופש ביטוי, מוסר, מצפון וכו'. הסרט מצחיק, מרגש, מרתק ומצמרר לפרקים, מבויים, מצולם וערוך בכשרון נדיר, והמוסיקה נפלאה.
בין השחקנים אפשר למצוא את האנק עזריה, סוזן סרנדון, ג'ון וג'ואן קיוזאק, ביל מוריי, ונסה רדגרייב, אמילי ווטסון וג'ון טורטורו.
לראות לראות לראות ושוב לראות בהקדם האפשרי (הסתייגות: ראיתי את הסרט על מסך גדול ואני לא ערב לכך שבמסך קטן יהיה לו את אותו אימפקט).
שאלה רטורית
האם תיוודע יום אחד הסיבה ששני הילדונים למשפחת קיוזאק מתעקשים להופיע בכל סרטיהם יחדיו?
תשובה רטורית
בטח מדובר באיזו טראומת ילדות שמערבת KY.
—-
לא.
זה מה שאני אמרתי לדג בהתחלה, אבל אז הוא נאות לספר לי את הסוף של הסרט. זה לא מה שאתה חושב.
זה הרבה יותר פלצני וגרוע.
בבקשה אל תגידי לי שאחד
היריבים התמוטט על הלוח או איזו שטות בסגנון..
אז לא יהיה סרט המשך??
אני שמעתי שהם מתכננים את מהלך מנצח 2 – על אליפות העולם בשחמט *בהתכתבות*.
זה אמור להיות מותחן אימה מורט עצבים – אנטוני הופקינס ישחק את הדוור שמביא את מכתבי המהלכים לשחקן הראשי !!!
לבעלי קיבה חזקה בלבד – ראו הוזהרתם.
אז לא יהיה סרט המשך??
כ-ן… וב"מהלך מנצח 3" הם כבר יעשו את אליפות העולם בשח דרך המחשב.
ברגע המותח ביותר, כשהקרב צריך להיות כבר מוכרע, המחשב של אחד השחקנים יקרוס! האם הוא יצליח להעלות אותו חזרה? כל זאת ועוד, במירוץ מטורף נגד הזמן…
בתפקיד הראשי: "כחול עמוק". והטיזר שילווה את הסרט: "היריב שלו אמיתי. אבל הוא לא".
זה אגב, פוטנציאל לרווחים עצומים: חברות המחשבים ישלמו הון עתק כדי שלא יהיה זה המחשב שלהן שנופל.
אוי, זה יהיה מעניין.
דווקא המחשב של מייקרוסופט לא יקרוס..
מעניין איך הם יצליחו לצלם שעה וחצי של מחשב רץ על חלונות בלי נפילה.
אוי, זה יהיה מעניין.
הוא לא יקרוס.
מדהים מה שאפשר לעשות היום עם פעלולי מחשב…
אני ראיתי עד כה
סרט-שחמט טוב אחד:
"המשחק שך גרי" – סרט קצר, באנימצית מחשב, מבית היוצר של פיקסר, מצוי בסוף הקלטת של "באג לייף".
הסרת מציג באופן מצחיק ומשעשע אדם עם פיצול אישיות שמשחק שח עם עצמו.
זאת ועוד
"המשחק של גרי" הוא באמת סרט מצוין. חוץ ממנו אני מכיר עוד סרט טוב אחד (בערך) על שחמט – "פרש" של בועז יכין (זה מהטיטאנים, אבל לא חשוב)