אף פעם לא ראיתי את "הפרש הבודד", וכנראה עדיף כך.
"הפרש הבודד" הוא מיתולוגיה. הוא דהר בחולות בזמנים עתיקים, בהם הגברים היו גבריים, הנשים היו נשיות והטלויזיות היו שחור-לבן. הוא היה כוכב של סדרת טלויזיה מערבונית משנות החמישים, שבה היה נלחם למען האמת והצדק, רוכב על סוסו הנאמן סילבר ומלווה תמיד בעזר כנגדו, אינדיאני אציל בשם טונטו. הקאץ'-פרייז שלו היה "היי-הו, סילבר!". את כל זה אני יודע למרות שמעולם לא ראיתי אף פרק של הסדרה, ששודרה די הרבה שנים לפני שנולדתי. ליקטתי את זה מהתייחסויות ל"הפרש הבודד" בסרטים, סדרות ותרבות פופולרית אמריקאית בכלל. "הפרש הבודד" צרוב כל כך עמוק בזכרון הקולקטיבי האמריקאי שאי אפשר לא להכיר אותו, אפילו אם אתה לגמרי לא מכיר אותו. אבל לספר על "הפרש הבודד" יותר מהפרטים הבודדים האלה אני לא יכול בלי לפתוח ויקיפדיה, וזאת כנראה הסיבה שנהניתי מ"הפרש הבודד", סרט הקולנוע החדש.
כי אנשים שמכירים ואוהבים את הפרש הבודד מתעבים את "הפרש הבודד". מתברר שהסרט הזה משלים טרילוגיה עם סרטי קיץ 2013 אחרים, "האויב בתוכנו: סטארטרק" ו"איש הפלדה". כולם עיבודים מודרניים למותגים תרבותיים מוכרים היטב, שאולי עובדים בתור סרטי קיץ, אבל מפספסים לחלוטין את המשמעות והרוח של המקור. כמו ש"סטארטרק" זה לא סטאר טרק. ו"איש הפלדה" הוא ממש לא סופרמן, גם "הפרש הבודד" הוא לא הפרש הבודד. הפרש המקורי מגיע מעידן תמים, שבו האיש הטוב חבש כובע לבן, ולא בקטע אירוני ומודע לעצמו. האינדיאני שלצידו לא היה "פרא אציל", ווינק ווינק, אלא פרא אציל. הפרש אף פעם לא הרג אנשים, הוא ועוזרו האינדיאני היו חברי אמת, וכשהוא מיהר להציל מישהו הוא קרא "Away!" בלי שמץ של אירוניה.
זה כבר לא עובד היום, כל הכנות והפשטות הזאת. לכן בסרט הנוכחי, הפרש הבודד הוא עירוני שנקלע לתפקיד הפרש לגמרי בטעות, טונטו האינדיאני הוא ספק מסתורי ספק דפוק בשכל, הוא חושב שהפרש אהבל, אנשים מתים על ימין ועל שמאל, הנבל קורע את הלבבות של קורבנותיו ואוכל אותם לעיניהם, ושום משפט שנשמע מליצי או אבירי מדי לא יכול להיאמר בלי איזו הערה צינית לאיזון. ברוכים הבאים ל-2013. אני יכול להבין למה מי שגדל על הפרש הבודד הקלאסי בוודאי מרגיש שאנסו לו את הילדות. אבל מכיוון שבשבילי זו היתה הפעם הראשונה, זה נראה כמו סרט-קיץ מגניב בהחלט (חוץ מהקטע של אכילת הלבבות. זה לא היה אמור להיות סרט לכל המשפחה של דיסני?).
הצוות שמאחורי הסרט הוא פגישת מחזור כמעט מלאה של האנשים שיצרו את "שודדי הקאריביים" הראשון: גור ורבינסקי מביים, טד אליוט וטרי רוסיו על התסריט, וג'וני דפ על הפוסטר. ובאמת, אם מחליפים את המים בחול ואת הספינות ברכבות, "הפרש הבודד" נושא דמיון רב ל"שודדי הקאריביים". אותה רוח הרפתקה מחויכת, אותה עלילה סבוכה, אותן סצינות אקשן ארוכות ומורכבות, אותה הרגשה קלה של עומס יתר ושאפשר היה לקצר קצת. וג'וני דפ בתפקיד ג'ק ספארו.
טכנית, ג'וני דפ מגלם את האינדיאני טונטו (עובדה שבפני עצמה גרמה להתקפות זעם נגד הסרט: זה כבר מזמן לא נכון פוליטית ללהק לבנים בתפקיד בני גזעים אחרים, ולא משנה אם ג'וני דפ – אדם שעשה קריירה מלהיות חיוור פנים – יביא תעודות שיעידו על כך שהוא בעצם 16% אינדיאני מצד אחות סבתו). אבל בואו לא ניתמם, זה ג'ק ספארו עם ציפור על הראש ורגליים יציבות יותר. וזה מאוד משעשע, אבל היה קל יותר להתלהב מההופעה של דפ בתפקיד אילו זאת היתה הפעם הראשונה שבה ראיתי אותו עושה את הקטע שלו. לרוע המזל, לג'ק ספארו יש כבר ארבעה סרטים מאחוריו, והשטיק הזה כבר התיישן. ובכל זאת, לג'וני דפ יש מימיקה מעולה ותזמון קומי מצוין. אם אתם מחפשים מישהו שיכול לנהל ויכוח סוער עם סוס, ג'וני דפ הוא האיש שלכם. ארמי האמר (שגילם את התאומי וינקלווס ב"הרשת החברתית") נראה כמו ליהוק מושלם – יפה במידה הנכונה, תמים במידה הנכונה, וקלולס במידה הנכונה. וויליאם פיכטנר, בתפקיד הנבל זולל האיברים הפנימיים, מאיים כראוי.
וכולם מסתובבים במערב הפרוע, רודפים זה אחרי זה. העלילה גם מורכבת וגם לא חשובה, כי העיקר הוא האקשן: רכבות, סוסים, יריות, אינדיאנים, אנשים קופצים מתוך דברים אל תוך דברים אחרים, ועוד כמה רכבות – גור ורבינסקי פשוט טוב בזה. סצינת אקשן אחת של גור ורבינסקי היא כיפית יותר מכל ההרס הגלובלי ב"איש הפלדה", או הבליל הבלתי מובן של סרטי מייקל ביי. יש לו כשרון אדיר להעמדת שוטים והקפצת העין בכיוונים בלתי צפויים – כמו סרט לוני-טונס עם ערכי הפקה גבוהים. שיא הסרט הוא מרדף רכבת שתהליך הכתיבה שלו כלל, זריקת כל רעיון, כל מחשבה, כל קונספט וכל שוט שיכול לקרות במרדף רכבת, ודחיסת כולם לתוך סצינה ארוכה-ארוכה אחת. זה קצת מייגע, כן, אבל זה גם כיף.
יש לסרט בעיות שלא צריך להיות מעריץ של "הפרש הבודד" כדי לזהות. הוא ארוך מדי: אני לא יודע מי החליט פתאום שהאורך הנכון לסרט קיץ הוא שעתיים וחצי, אבל הוא טעה. הוא מגיע עם סיפור מסגרת מיותר, שלא רק מותח את הסרט שלא לצורך, אלא גם גורע ממנו – מי רוצה לראות את הגיבורים שלו זקנים ועייפים? הגיבור שלו נחמד, אבל לא מספיק גיבור. ציניות או לא ציניות, אני לא רואה את עצמי מחכה בנשימה עצורה לסרטו הבא של הטיפוס הזה. אבל כשהסרט הזה זז, הוא אחד הדברים הכי כיפיים שראיתי הקיץ הזה.
חוץ מזה, היתה בסרט הסצינה עם הארנבים. אני לא יכול להסביר את הסצינה עם הארנבים. אני לא יודע למה היא היתה שם, מאיפה היא הגיעה, מה היא אמורה להביע ואיך היא קשורה לשאר הסרט. אבל היא היתה שווה את מחיר הכרטיס בפני עצמה.
פורסם במקור בוואלה אבל בתכלס זה היה שונה לגמרי
כשיצאתי מהסרט הרגשתי אותו דבר
חוץ מהכיף.
"אדם שעשה קריירה מלהיות חיוור פנים"
הרגת אותי. בלי ציניות (אפילו שאנחנו ב-2013), זה היה מצחיק.
וממתי ללוני טונס הייתה העמדת שוטים מפתיעה? – אם זה מה שהבנתי נכון.
וכן סרטים בימינו פשוט נמרחים! אני לא יודע למה האולפנים חושבים אחרת ושסרט צריך להיות סאגה של שעתיים-שעתיים וחצי. אני אוהב סרטים בין שעה וחצי ל(מקסימום) שעתיים, לא יודע מה איתכם, זה נראה לי האורך האידיאלי לסרט.
אבל מאחר ופה הוא משחק לא-חיוור פנים,
שמחוויר את עצמו, האם ניתן לומר שהוא A Dude Playing A Dude Disguised as Another Dude ?
דווקא הסרט הזה לא רציתי שייגמר!!
פיטר גבריאל, במקרה?
פירסמת תגובה ממש טובה ואני מסכימה עם מה שכתבת…
למה בחרת בשם "פיטר גבריאל"? (הופתעתי לראות ישראלי שבוחר בשם הזה)
אנא, סלח לי אם זה שימך האמיתי.
כי אני אחד שאוהב ג'נסיס
הייתי מת שיקראו לי פיטר גבריאל…
ביקורת נהדרת.
אני אלך לסרט בימים הקרובים, אך אציין שהביקורת ממש גורמת לי לרצות לקום עכשיו ולמצוא איזה הקרנה. מיד.
אבל מעבר לכך- גם שודדי 2 ו-3 קיבלו ביקורות איומות בדומה לסרט המדובר ועדיין היו כיפיים בצורה לא חוקית כמעט. אני מאלה שחושבים שכל טרילוגיית שודדי הקריביים אחידה באיכותה וקצת מוזר לי שרק הסרט הראשון שובח בביקורות (הרביעי קיבל את הקטילה שלו בצדק).
חוץ מזה, זה גור ורבינסקי. האדם היחיד שביים סרט אימה שמתעלה על המקור היפני שלו ואחראי לטרילוגיה הכי כייפית של שנות האלפיים. ורנגו בעצמו כבר היה סוג של מערבון מעבר לכך שהיה סרט מעולה.
אני חושב שהביקורות הרעות הן הלקאה עצמית
ג'וני דפ הרי גילם את ג'ק ספארו, ספק גנב את ההצגה מהזוג הרומנטי של הסרט, וקיבל מועמדות לאוסקר לשחקן הטוב ביותר – דבר חריג יחסית לדמות קומית בסרט הרפתקאות (עד כמה שאני זוכר).
אבל מאז הוא המשיך עם השטיק הזה עוד כמה סרטים, וכנראה שהמבקרים השמרנים נעלבו כל כך מזה שמועמד לאוסקר מעז להמשיך ולמחזר את הדמות שלו ככה שהם הרגישו צורך ללמד אותם לקח בביקורות. אני מניח שגם אם נאום המלך היה מקבל כמה סרטי המשך עם אותו הקאסט, המבקרים היו קוטלים אותו גם כדי להעניש את הוליווד על "חוסר המקוריות".
נראה לי שיש צורך בהסבר אחר
אחד כזה שיסביר איך לעזאזל מהיר ועצבני 6 מקבל ביקורות טובות יותר.
מהיר ועצבני לדעתי זוכה מההפקר
לדעתי פשוט באיזשהו שלב בסדרה מישהו (וין דיזל?) החליט שהוא ממש מבואס שסודרברג והחברים שלו הפסיקו לעשות סרטי שודים פיל-גוד בסדרת אושן. ואז הוא אמר לעצמו "היי, לי יש פרנצייז סרטי מרוצים מצליח, עם קאסט גדול ומגוון שחוזר אחת לתקופה לעוד סרט בסדרה. אולי פשוט נהפוך אותה לסדרת שודים כי זה נראה שקלוני ופיט וכולם מה-זה נהנו שם". ואז המבקרים שמראש באים עם ציפיות נמוכות עוד מאז ימי טוקיו דריפט פתאום יוצאים מופתעים לטובה.
חוץ מזה, וין דיזל גם למיטב זכרוני לא בדיוק היה מועמד לאוסקר על הדמות של דומיניק, ככה שמראש אף אחד לא בא במטרה ללמד אותו לקח על זה שהוא העז למחזר את הדמות שלו.
סצנת הארנבים
יש לי זיכרון מעומעם מסרט אחר מלפני שנה או משהו שגם בו היו ארנבים כאלה… מישהו זוכר? אני לא מצליח וזה משגע אותי
לא מכיר (עדיין) את הארנבים בסרט הנ"ל,
אבל השאלה שלך הזכירה לי את "אינלנד אמפייר". סרט וארנבים שלעולם לא אשכח, וחבל.
מקווה שלא לזה התכוונת.
רק שהוא מלפני הרבה יותר משנה
(ל"ת)
אתה כנראה מדבר על מונטי פייתון - הגביע הקדוש.
זאת הסצינה הכי טובה במונטי פייתון… ובין המוכרות.
7 פסיכופטים ?
(ל"ת)
האסוציאציה שלי היתה,
אמנם לא ארנבים, סצינת החייזרים ההם בגלקסי קווסט.
ג'וני דפ הפך לשחקן שאני נמנעת מסרטים שלו
כל הקריירה שלו הבן אדם משחק את אותה דמות…. די!
ובכן, לא
הוא כן עלה על טריק ג'ק ספארו ומנצל אותו עד תום, אבל זה לא שהוא לא משחק גם שלל דברים אחרים (והטריק הזה בפני עצמו היה שבירת שגרה מהסטנדרט שלו).
הקטע של אכילת הלבבות זו העתקה בוטה
כבר עשו את זה בסוריה.
הדות'ראקי עשו את זה קודם.
(ל"ת)
כמובן שהיו תקדימים.
אני מקווה שאלמונימי כתב זאת כבדיחה, אבל לייחס אכילת לבבות לאירוע מהעת האחרונה בסוריה זה כמו להגיד שג'וני דפ הוא השחקן לבן העור הראשון בהיסטוריה שמגלם בן מיעוטים.
ברור שזו היתה בדיחה
ציפיתי שאנשים יבינו את זה ולא יגיבו ברצינות.
מגואה עשה את זה קודם.
מי יכול לומר באיזה סרט?
ומי שלא יכול לומר, שירוץ לראות את זה אחרי שמי שכן יכול לומר יאמר.
ברור לי שכתבת את זה בתמימות,
אבל המשפט האחרון בהודעה שלך גאוני.
אחרון המוהיקנים.
חבל שלא קראת קודם את שתי התגובות שקדמו לך.
אוי, ביקורת מעולה.
מסכמת בדיוק מוחלט את מה שחשבתי על הסרט.
פיש, שקלת עבודה בתור טלפת-אינטרנט? קראת את המחשבות שלי במהלך הסרט אחת-לאחת.
לסיכום, אני לא מכיר את "הפרש הבודד", אבל הסרט היה כיף גדול. ג'וני דפ טונטו שונה לדעתי מהותית מג'וני דפ ספארו ומצליח להיות דמות מעניינת למרות השטיקים.
למרות סצינת הארנבונים המוזרה, הסצינה שלדעתי שווה את מחיר הכרטיס היא מרדף הרכבות. אקשן כיפי כזה לא ראיתי מאז המטריקס 2.
מטריקס 2? אקשן כיפי? איפה?
(ל"ת)
אוטוסטרדת המידע, למשל.
(ל"ת)
וה-burly brawl
(ל"ת)
קטע עם ג'וני דפ והמייק-אפ
הזכיר לי כתבה שקראתי, שהיתה בה סדרת תמונות עם תמונות של ג'וני המאופר בסרטים שונים, ובהשוואה נראה שהוא נראה בדיוק אותו הדבר (פלוס מינוס אביזרים משתנים)
זאת?
http://www.fisheye.co.il/johnny_depps_white_face/
שמח שזה סרט טוב
עד כה הסרטים היחידים שחיכיתי להם והם לא מאכזבים(על פי רד פיש)הם סרטי דיסני, הראשון שכבר ראיתי-בית ספר למפלצות והשני ככל הנראה(עוד לא ראיתי) הוא הסרט הנ״ל, שזה מפתיע ולא מפתיע אותי, לא מפתיע אותי שדיסני עושים סרטים שאני אוהב, כמו הפרש ומפלצות, כן מפתיע אותי שקופלה ואיש הפלדה לא טובים, אבל גם שתיים מתוך ארבע זה יפה.
דרך אגב, עד שקלטתי שבלניג ופלדה הם סרטים לא טובים דווקא לא רציתי לראות את הפרש כי חשבתי לעצמי שאין לי כוח לעוד שודדי הקראביים אבל כרגע נראה לי שזה סרט מפתיע לטובה.
עוד משהו, קראתי את הכתב בוואלה לפני זה ועכשיו קראתי את זה ואני שמח שיש שינויים.
לא שמתי לב לשינויים גדולים
חוץ מזה שבוואלה חסרים כמה משפטים
נשמע כיף.
אין ספק שאלך לראות את זה, כי הטריילר בהחלט עשה את הרושם שזה הולך לעשות למערבונים את מה ששוה"ק עשה לסרטי הפיראטים. לקחת את כל המרכיבים של הז'אנר, לזקק אותם, לצרף את כולם ביחד וליצור יצירה אולטימטיבית בכיפיותה(?).
מצד שני, להנות מסרט כזה זה קצת מפריע במצפון. כי אחרי שאתה מתלונן כשעושים לך מיש-מש מהפאנדום שלך, ללכת להנות מעיבוד-מתעלל של פאנדום של מישהו אחר ולומר שזה טוב, זה קצת לא נעים. אבל ככה זה בעולם.
מצאתי!
"הפרש הבודד החל כגיבור תסכיתי רדיו ב-1933"
לצערי את זה מצאתי בביקורת של Ynet
הם נתנו לסרט 2 מתוך 5, אחד הסרטים הטובים הקיץ עם 2 כוכבים… מעניין מה מוגדר 5?
עם כל הכבוד
אבל אותו מבקר נתן לזבלון כמו וושינגטון על הכוונת 3.5! מזל לפחות שגם מהיר ועצבני 6 קיבל אצלו 2.
לא אותו מבקר
(ל"ת)
תבדוק שוב...
(ל"ת)
למיטב זכרוני
המבקר שאהב את וושינגטון על הכוונת זה שמוליק דובדבני, שהוא ה…בוא נגיד…יומרני מבין השניים (ככה אומרים 'פלצן' בפוליטיקלי קורקט?). אבל זה לא שיש הרבה הבדל ביניהם…
וואלה צודק, טעות שלי...
(ל"ת)
הרבה מבקרים נתנו ל"הפרש הבודד" ציונים נמוכים,
ודעתם נחשבת כמו הדעה של כל אחד אחר. לא צריך לפסול אדם רק משום שהדעה שלו שונה משלך (או משלי).
לא ניסיתי חס וחלילה לפגוע
רק ציינתי עובדה (2/5).
חבל לי קצת שזה סטה מהתגובה המקורית.
בינתיים מצאתי הסבר רק לאחת השאלות שצצו לי (-:
לא חושב שיש כאן עניין של פסילת האדם.
מה שכן, בעיני לגיטימי לפסול מבקר כמבקר אם הטעם שלו שונה משלי באופן עקבי. אם אני אף פעם לא מסכים איתו- מה הטעם שלי בכלל להקדיש זמן לקרוא את הביקורת שלו ולתת משקל לדברים שהוא אומר?
למשל, אני קורא המון ב-IGN, אתר שמורכב מצוות מבקרים מאד גדול. עם הזמן הבנתי מי מהם יותר מתחבר לדברים שאני מתחבר אליהם ולמי יש טעם שונה לחלוטין. והגעתי למצב שאת הביקורות שלהם אני לא קורא, וגם אם כן אני לוקח אותם בעירבון מוגבל אם בכלל. אין בזה שום דבר רע ובטח שלא פסילה של בן אדם.
ברור, בדיוק ככה צריך לקרוא ביקורות.
(ל"ת)
קודם כל-טעם משתנה
דבר שני-אפשר לקרוא ביקורת רק בשביל הכתיבה
ב-Ynet נתנו חמישה כוכבים לצש"ס 3.
לא זוכר עוד מקרים, אבל 'המאסטר' קיבל בטמקא ארבעה כוכבים וחצי. אני חושב שכשהמבקרים (יש כמה מבקרים שונים בטמקא) נותנים ציון טוב, הסרט שקיבל ראוי. המבקר חשב שהסרט שווה שני כוכבים, הוא קיבל שני כוכבים. יש מבקרים שבשבילם סרט קיץ זה לא תירוץ לסרט גרוע, ואני מסכים איתם.
לא התאפקתי.
והלכתי היום בסוף, למרות שלא הייתי אמור (אם זה נשמע לרגע כאילו אני בעונש- זה די קרוב. אני בתקופת מבחנים).
מה אני אגיד, סרט כייפי ומצוין. לא ברמה של שודדי הקריביים, אבל ממש לא רחוק- אם אהבתם, תאהבו גם את הפרש. ואין שום סיבה שלא: צילום מוקפד ויפה (מאז ההתנקשות בג'סי ג'יימס המערבונים לא נראו טוב כל כך, לא שהיו הרבה…), עיצוב ותפאורה מלאים חיים ועשירים בפרטים כמיטב המסורת של ורבינסקי, בימוי קפדני בכללי ושחקנים נהדרים.
ארמי האמר מגלם דמות שקל להפוך למעצבנת- אבל הוא גרם לי לחבב את התמימות המופרזת שלו, שלעיתים מובילה לטיפשות של ממש. כאמור, הישג. ג'וני דפ אולי נראה כמו ג'ק ספארו כאן, אבל אל תתנו לו לשטות בכם: הוא לא. באופן מפתיע טונטו מרגיש כמו דמות אחרת גם אם קשה לי להסביר איך זה בא לידי ביטוי. וויליאם פיכטנר וטום ווילקינסון שולטים גם, בנוסף.
שמחתי גם לגלות שהרבה מהדברים ההזויים והסוריאליסטיים מ"רנגו" מצאו את דרכם לפה, או לפחות דברים דומים.
בקיצור תענוג של סרט. מאד מצחיק, מלא באקשן, עשוי טוב בכל היבט וכולל צמד דמויות ראשיות שאפשר לאהוב בקלות. לא הסתכלתי בשעון לרגע וממש לא הרגשתי איך שעתיים וחצי חלפו להן וזה גבירותיי ורבותיי, אסקפיזם במיטבו.
דבר נוסף שאני חייב לציין זה את רמת הבוטות של הסרט לא רק בכל הנוגע לאלימות ולרמיזות מיניות אלא לעמדה שלו כלפי הטבח באינדיאנים (ואפילו הניצול של הפועלים הסינים). אמנם האינדיאנים לא מקבלים ייצוג שווה לזה של הלבנים אבל האדם הלבן יוצא באור מאד שלילי לאורך רוב הסרט. שוטים כמו כפפת עור לבנה מגואלת בדם או כרזה שעליה כתוב A Nation United שנקרעת לגזרים… אפילו אני הרגשתי לא נעים בשלב כלשהו- והאמת שאני ממש אוהב את זה, גם כשזה נדחף לסרטי הקיץ שלי.
סרט מאוד מהנה
בלי שום ספק סרט מאוד מהנה, מזל שראיתי את הביקורות רק אחרי הסרט. אני חושב שסרטים מסוג זה מזכירים דבר אחד יותר טוב מאי פעם.
ביקורות הן לא אינדיקציה כללית לטיב הסרט.
קחו לדוגמא את דרד החדש, סרט בלי תוכן, אקשן סביר וסרט שאני אישית שנאתי. מאוד הפליא אותי לראות הרבה ביקורות טובות על הסרט.
אבל הביקורת לא קוטלת,
דווקא מעודדת ללכת לראות… :O פשוט הוא אמר שזה לא סרט מופתי אך בהחלט מהנה
לא דיברתי על הביקורת הזאת
אלא דיברתי על המון ביקורות שונות שיש ברשת. (לא מישראל)
ולראיה: לסרט יש 24% עגבניות כרגע.
מזמן לא קרה שלא הסכמתי במידה כזאת עם הקונצנזוס העגבנייתי.
אולי ב"שודדי הקאריביים: סוף העולם"?
(ל"ת)
אז אם יש לי הזדמנות לראות סרט אחד, או את זה או
"איש הפלדה", מה עדיף?
זה.
(ל"ת)
תודה!
עכשיו אני רק צריך שזה יישאר בקולנוע שבועיים לפחות. חבר'ה, ללכת!
זה אומר
שאיש הפלדה ממש אבל ממש גרוע.
ראיתי את הפרש הבודד אתמול.
נהנתי מהאקשן, יש הומור די טוב ו—- זהו.
העלילה מסובכת מאוד. הפסקתי לנסות להבין מי נגד מה אחרי חצי שעה והסרט מתוח ברמות קשות.
אני אוהב סרטים ארוכים אבל פה הם הגזימו. זה ארוך בלי קשר.
וחוצמזה, אין להם דמויות חדשות! זה אותו רעיון כמו בשודדי הקארבים..
היה נחמד אבל לטעמי פספוס ענק.
הסרט מסתמן ככישלון הקופתי הגדול של הקיץ
כש-"העולם אחרי" ו"וושינגטון על הכוונת" מאחוריו ברשימה השחורה.
לא ממש.
(ל"ת)
אם אני קורא נכון את הנתונים
הוא הכניס קצת יותר מ-30 מיליון בסופ"ש הראשון, כש"העולם אחרי" הכניס 27 מליון ווושינגטון על הכוונת 25. אבל הוא עלה גם הרבה יותר מהשניים האחרים.
חיפשתי ביקורת ענינית וקיבלתי התפלספות שלא ניתנת להבנה
לא יכול להחליט אם הסרט טוב או רע מרוב מילים
לעזאזל, רד,
למה אתה לא יכול לצמצם את הביקורת שלך למשפט אחד?
מצפה לראות את הסרט הזה
סה"כ שודדי הקאריביים היה מצחיק בזכות ג'וני דפ ולא בגלל שאר העלילה והדמויות, וכל בר דעת שם לב למה שגם הביקורת מאשרת, מדובר פה בשודדי הקאריביים גרסת הרכבות.
בניגוד למה שכתבו בתגובות, חשבתי ששודדי 2 היה סביר, רק שהעלילה היתה מן עלילת ביניים בלי סוף ו-3 היה מאכזב כי לא היתה דרך להבין את העלילה וזכור לי בעיקר שהוא די כבד ולא מצחיק. על 4 אין לי מה להגיד.
נחמד שהצוות המקורי חזר לעשות סרט נוסף שבו דפ מקבל את התפקיד הקומי האידיוטי-מצחיק שלו ויש תירוץ להמציא עלילה חדשה. לדעתי, במקום לעשות יותר מידי המשכים מאכזבים, עדיף שכל שנה-שנתיים ימציאו תסריט חדש עם דמות ג'ק ספרואית ויתנו לג'וני דפ לעשות את מה שהוא טוב בו בלי לאכזב את הקהל עם הדמויות הגרועות של הסרטים הקודמים.
נפלתי על 'אד ווד' במקרה בטלוויזיה לפני כמה ימים.
ומה אני אגיד לך, את יודעת מה הכי עדיף? שג'וני דפ יחזור להיות שחקן במקום בובה של דיסני.
רק דיברת
ולא רק שדפ הולך לחזור לשודדי 5, הוא גם מסיים את המשא ומתן על החזרה שלו לאליס 2, שאפילו לא יבויים בידי טים ברטון.
http://www.ign.com/articles/2013/07/12/johnny-depp-nears-deal-for-alice-in-wonderland-2
עצוב.
אפס. באמת שלא נשאר לי גרם של כבוד כלפיו.
הוא כרגע השחקן שמייצג תאוות בצע בצורה הכי טהורה בהוליווד. אין לו שום דבר בקנה שמעניין אותו באופן אישי, רק בלוקבאסטרים חלולים שימלאו לו את חשבון הבנק. פיכסה.
דווקא יש לו את Transcendence שמצטלם עכשיו שנשמע כמו משהו יחסית מקורי ומעניין עם אחלה קאסט. הבמאי הוא אותו אחד שהיה הצלם של רוב סרטי נולאן.
ויש לו את Into the Woods בתכנון: מיוזיקל של רוב מרשל שמבוסס על אגדות עם. זה דווקא לא מעניין אותי, אבל לפחות עוד פרויקט בפרופיל מעט נמוך יותר.
אבל ללא ספק, שודדי 5 ואליס 2 ממש מורידים לי ממנו.
אפרופו כבוד
כשניקול קידמן הופיעה בסטודיו למשחק היא זרקה משהו על זה שמבחינתה לעשות סרטים זה עבודה ולא כיף והיא עושה את זה בשביל הפרנסה ולא שום דבר מסביב. לדעתי היא שחקנית מעולה, וכשהיא מופיעה בסרט זה עידוד עבורי ללכת לראות אותו ולכן מאוד הפתיע אותי שהיא כל כך שונאת את העבודה שלה (שזה דבר שמבוגרים כמוני חושבים, לא עלה בדעתי שגם סלבס). אז עכשיו כשאני יודעת שהמטמורפוזה/אומנות/יצירה שלה מגיעה ממקום לא שמח ולא כנה אני צריכה להעריך פחות את מה שהיא עושה? כניראה שלא.
אם ג'וני דפ ישחק בסרטים טובים אני אשמח ואהנה, ואם הוא יבחר להיות אחת מבובות דיסני, אתיחס לדברים שלו כפי שאני מתיחסת לאומנות של בריטני (שלפעמים היא פופ נהדר) או לכישורי המשחק של הממ.. יו ג'קמן בסרטי אקסמן לדוגמה. יותר נוח לדעת שאם סטיבן סודברג עשה סרט כניראה שאהנה (כן, אני יודעת שזה לא קונצנזוס) ואם מייקל ביי עשה סרט כניראה שאסבול (יש בי מן המיינסטרים) אבל אפשר לחיות עם אנשים שלפעמים מפתיעים לטובה ולפעמים מפתיעים לרעה. לא נראה לי שצריך לכבד או לא לכבד את ג'וני דפ כי מתאים לו להיות עשיר, אפשר רק להצטער שהוא הפסיק להשתתף בסרטים ממש טובים. אבל אם אהיה כנה עם עצמי לרגע, בעוד שהוא היה ונשאר הפנטזיה המועדפת עלי מבחינה ויזואלית והייתי קונה הביתה בובת שעווה שלו או משהו, באמת שאני לא מצליחה לחשוב על כל כך הרבה סרטים מצויינים שהוא שיחק בהם. אין לי בראש רשימה של עשרה סרטים כאלו.
לא מצליחה לחשוב על עשרה סרטים מצוינים?
אם אפשר לשאול- אבל כמה מסרטי ג'וני דפ ראית?
עשרה מצוינים? אני בטוח שיש יותר (לפחות לפי הקונצנזוס).
המספריים של אדוארד, אד ווד, פחד ותיעוב בלאס וגאס, מה עובר על גילברט, חלום אריזונה, איש מת, למצוא את ארץ לעולם לא, סליפי הולו, סוויני טוד ושודדי הקריביים הראשון. וזה לא כולל סרטים שנחשבים לסתם טובים כמו חתונת הרפאים, רנגו, היו זמנים במקסיקו, שודדי 2 + 3, נער שוליים ועוד.
הרשימה שלי מאוד שונה
המספריים של אדוארד, פחד ותעוב בלאס וגאס, שודדי הקאריביים והזה שהוא בלש שמפיל את המאפיה הם היחידים שלו שראיתי יותר מפעם אחת ולכן הייתי מכנה מצויינים (אני מאוד טובה בלראות סרטים שוב ושוב ושוב).
מעולם לא הבנתי למה מה עובר על גילברט מוגדר כסרט מצויין, הוא בסדר וזהו, אותו כנ"ל לארץ לעולם לא. לא ראיתי את את סליפי הולו ורנגו. חתונת הרפאים חמודה בפני עצמה אבל מחווירה בהשוואה הבלתי נמנעת לסיוט לפני חג המולד- כן, זה לא כזה של טים ברטון אבל הדמויות והסגנון מאוד דומים ויזואלית. סוויני טוד היה תחילת ההדרדרות של טים ברטון מבמאי מענין לאחד שמנסה בכח להלבין את ג'וני דפ ולהיות מוזר בצורה מאולצת, אם לא היה יוצא סרט הערפדים בשנה שעברה הייתי אומרת שסוויני טוד הוא אחד הגרועים של ברטון.
דוני בראסקו.
(ל"ת)
תודה
(ל"ת)
חלון סודי
גם לא כל כך רע והמשחק שלו שם לטעמי מצויין
וגם 'השער התשיעי'
ששם המשחק שלו בסדר גמור, והסרט עצמו מצוין (אם כי אני רואה שרוב המבקרים לא מסכימים איתי – אבל אני חושב שזה סרט חכם ומשכנע).
בגלל זה לא ציינתי אותו.
אני מת על הסרט הזה. שובו של פולנסקי לגרסא שלו לז'אנר האימה היתה מוצלחת מאד. אבל הסרט התקבל בצורה פושרת ומטה וגם לי זה לא מובן בכלל.
איך נפלו ג(יב)ורים
ממש רציתי לאהוב את הסרט הזה. עוד מהסופרבול הוא נראה כמו אחד הסרטים הכיפיים של הקיץ. אבל אוי, הוא היה כל-כך, כל-כך טיפשי. כלומר, goofy כזה. over-goofy. ג'וני דפ עושה כאן גרסה מטופשת וחיוורת יותר (literally) של ג'ק ספארו. אם ב"שודדים" זה נראה כאילו זה בא לו בטבעיות, כאן הוא נראה ממש מתאמץ לעשות דברים שטותיים שכנראה יצחיקו ילדים בני 10. כמו שאמרת, ראינו את זה כבר, ובגרסה טובה יותר. כאן השטיק שלו ממצה את עצמו מהר מאוד, והבעיה היא שיש עוד הרבה זמן לצפות בו.
חוץ מזה, הדמויות שלהם לא כאלה מעניינות. פשוט אומרים "הוא רוצה נקמה כי ככה וככה, והוא רוצה נקמה כי ככה וככה". הדמות של ארמי האמר תמימה מדי. כל הזמן "צדק, צדק". אפילו דפ אומר לו מתי שהוא "קימו סאבי, עזוב ת'שטויות האלה ותירה בו כבר!". העלילה די צפויה וגם לא כזאת מעניינת. אפילו האקשן לא טוב כמו ב"שודדים". הסצינה האחרונה מסורבלת לגמרי, ודווקא את סצינת הרכבת בתחילת הסרט אהבתי יותר, אבל גם היא לא מתקרבת לרמת האפיות והכיף של סצינות כמו הגלגל הענקי ב"שודדים".
בקיצור, בינתיים הסרט הזה הוא אכזבת השנה שלי, ובשני הסרטים שציינת – "סטאר טרק" ו"איש הפלדה" – נהניתי הרבה יותר. אפשר לקרוא לו "גרסה חיוורת של 'שודדים' במערב הפרוע".
עוד בעניין הסרט, לא בעניין ג'וני דפ
הסרט לא החליט מה הוא רוצה להיות ונשלח כך אל העולם, סרט קיץ? מחווה חתרנית לפרש הבודד מאז? מערבון חצי הומוריסטי? קומדית פעולה?…
כל אלה ואף לא אחד מהם. וכך הסוס הלבן מדבר הארנבים טורפים והחילים הלבנים שקרנים ורוצחי אינדיאנים ובעלי ההון כמו בעלי הון גונבים ורוצחים ומשתלטים ואת זה אף אמריקאי לא מצפה ולא רוצה לראות, וודאי שלא בסרט קיץ.
אני די נהניתי, אבל עד שהסרט התחיל לזוז (כשעה) הרהרתי ברצינות לקום וללכת.
בהחלט רפרנס למונטי פייתון, ולא רק בגלל הארנבים הרצחניים
מה עם הציפור המתה לחלוטין שמתייחסים אליה כאילו היא חיה? (במיוחד בקטע בו היא שוכבת על הגב בכלוב?)…
ואגב, הלנה בונהם קרטר חמודה ביותר ונותנת אחלה טוויסט לקלישאת המדאם המרירה ההכרחית לז'אנר!
אגב שני: אם אנחנו בענייני מערבונים, יכול להיות נחמד לקרוא ביקורת על איזו קלאסיקה- הטרילוגיה של סרג'ו ליאונה מתבקשת, אבל כל דבר אחר יכול לשמח באותה מידה. התרגלנו כל כך לטוויסטים מודרניים על הסגנון הזה, שאולי שכחנו כבר כמה טוב זה היה כשזה היה ברצינות. מישהו בעניין?
אבל יש באתר ביקורת על הטוב הרע והמכוער
ואל תשכח שבזמנו, מערבוני הספגטי היו בעצמם טוויסט מודרני למערבונים הקלאסיים של שנות ה- 50, היכן שהטובים היו טובים, ואיכשהו הם גם תמיד ירו ראשונים למרות שהם שלפו אחרונים.
"ואיכשהו הם גם תמיד ירו ראשונים למרות שהם שלפו אחרונים"
הפיזיקאי נילס בוהר טען שזה הגיוני לגמרי: הבחור הרע שולף ראשון והבחור הטוב "רק" מגיב בשליפה – ופעולת רפלקס היא, כמעט תמיד, מהירה יותר מפעולה מודעת. בהנחה ששני השולפים מהירים באותה מידה זה שפועל עפ"י רפלקס ינצח.
(אין לי מושג עד כמה הוא חקר את הנושא או שזו סתם תיאוריה, אבל זה נשמע סביר…).
לא עובד.
http://www.newscientist.com/article/dn18463-draw-the-neuroscience-behind-hollywood-shootouts.html
לא הוגן
הנה אני מנסה לפתח דיון תיאורטי לגמרי ואתה בא והורס הכל עם עובדות.
בעצם
הדמויות של קלינט הן שולפות הרבה יותר מהירות מאלו של ג'ון ויין.
בדו קרב הראשון ב"בעבור חופן דולרים" הוא הורג ארבעה אנשים בשליפה אחת – ולמרות שהבחור הרע זז ראשון אף לא אחד מהם הצליח לירות (שלא לדבר על לפגוע).
… עלק דיקונסטרקציה
אחרי שצפיתי ב"פרש הבודד" נזכרתי במשהו,
ונראה לי שכאן הסיכוי היחיד שלי לקבל תשובה: ראיתי פעם מערבון ובו הייתה דמות של עורך דין ממושקף שגם כן התנגד לרעיון של לירות באנשים, ואני לא זוכרת איזה סרט זה היה. אם מישהו חושב שהוא יודע, אני אשמח לגלות. וכן, אני יודעת שזה די קלוש.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
בלתי נסלח?
יש שם סופר ביוגרפיות שמתלווה לאיזה קאובי, גם כן ממשוקף, ומאוד בולט ברכרוכיות וה"עירוניות" הכללית שלו לעומת שאר הדמויות. מצד שני, הוא די שולי ולא נראה לי שהוא אומר בוודאות שהוא מתנגד להרג, אז אני מקווה שזה עוזר.
הממ... אני אצפה ואז אגלה! תודה לך.
(ל"ת)
שאלה
האם הסרט הזה מתאים לילדים קטנים? (ספציפית- בת 7 ובן 10) מבחינת אלימות/ הומור גס…
לדעתי לא.
יש בו קטעים, בודדים אמנם אבל קיימים, של אלימות מטרידה.
אמריקאי להחריד ולא שווה את הכסף.
אחרי שהלכתי לראות את ה"פרש הבודד" הבנתי שהוא לא היה שווה את 38 השקלים שביזבזתי עליו.
יצאתי מהסרט עם טעם רע בפה, הרבה גזענות ואלימות.
עם כל הכבוד לג'ני דפ, הימים בהם לבן שיחק אינדיאני מקומם במחצית הראשונה של המאה ה-20. המראה החוזר של אינדיאני זקן שיושב במשהו דומה למופע קרקס עורר בי בחילה לאורך כל הסרט.
נכון שהשחקן שמשחק את הדמות הראשית ניראה מאוד טוב וזה מפצה על הרבה דברים- אבל אי אפשר להגיד שלסרט יש מסר או טיפת אינטילגנציה מאחוריו.
ממליצה בחום לא ללכת.
הסרט הזה ממש לא גזעני.
הוא ריאליסטי ויש בו דמויות גזעניות עם דיעות חשוכות, אבל זה נאמן לתקופה והסרט עצמו מגנה את ההתנהגות הזאת ולא מצדיק אותה. למעשה, הסרט מאד ביקורתי כלפי האדם הלבן. גם אם אין לו אמירה יוצאת דופן, עצם העובדה שהסרט לא "עוצם עין" לנוכח הזוועות זה כבר משהו.
ולגבי טונטו הזקן בתצוגה- זה משהו שהיה מאד נפוץ בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. קראו לדברים האלה גני חיות אנושיים ואת "הפראים" הציגו כ- noble savages, כמו הכיתוב מתחת לדמותו של טונטו.
בקיצור, אל תשנאי את הסרט. תשנאי את המציאות.
אני מצטער
מערבונים שמתארים את הזוועות שעשו את המתיישבים באינדאיינים הפסיקו להיות חידוש מרענן אי שם אחרי לרקוד עם זאבים.
הכעס של אנשים הוא על זה שבחור לבן משחק תפקיד של אינדיאני (בסידרת הטלוויזיה הישנה – בדיוק זו שהסרט לועג לה, טרחו לפחות ללהק מישהו משבט יליד לתפקיד של טונטו. מה שאומר שהסרט ה"מודרני" וה"מתקדם" לכאורה הוא היותר מעליב מבין השניים).
זה דווקא טיעון חלש.
אם כל אחד יעלב בגלל שדמות שלא מהמוצא שלו משחקת מישהו שהוא כן- לאן נגיע? הרי ז'אנג זיי היא לא באמת יפנית, אבל היא היתה גיישה נהדרת. ניקולאס קייג' וג'ארד לטו ממש לא אוקראינים (ומדברים ברוסית בצורה מזעזעת) אבל "שר המלחמה" היה סרט מעולה. וג'ייסון ממואה בכלל לא דות'ראקי!
חוץ מזה, זאת לא פעם ראשונה שג'וני דפ משחק אינדיאני. דווקא בפעם הראשונה זה היה בסדר ואף אחד לא התלונן.
אנשים בהחלט נעלבים מזה
זה נחשב פוגעני מאוד, ומשום מה זה ממשיך להתקיים עד היום. לא סתם קיימים ביטויים כמו blackface ו-yellowface. וזה מעליב במיוחד כשהדמות נועדה להגחיך את אותה עדה או קבוצה. התפקיד של ג'וני דפ בהחלט עורר ביקורת, התפקיד של מיקי רוני ב"ארוחת בוקר בטיפאני" נחשב עד היום לנקודת שפל מהבחינה הזו, התפקיד של דיוויד קאראדין ב"קונג פו", ויש עוד שלל דוגמאות. שחקן לבן שיעשה היום תפקיד blackface כנראה יחסל את הקריירה שלו, אבל לגלם דמויות אסייאתיות ואינדיאניות וקבוצות אתניות אחרות עדיין מקובל, משום מה. שים לב שיש הבדל בין לשחק לאום שונה לבין לשחק קבוצה אתנית שונה. גם זה די מטופש, בתכלס, אבל מעליב הרבה פחות כנראה.
וכל מה שניקולס קייג' עושה זה פוגעני. זה לא קשור למבטא.
אנשים בהחלט התלוננו על יומניה של גיישה – אבל יחסי יפן-סין הם דיון נפרד לגמרי.
בנוגע לפרש הבודד: אנשים מתעצבנים כשדמויות של "בני מיעוטים" בסרטים הוליוודיים משוחקות ע"י שחקנים "לבנים" מסיבה די פשוטה – מרבית הדמויות המוייצגות בקולנוע האמריקאי הן גם ככה לבנות, אז עד שמיהו כותב ומפיק דמות "לא לבנה" בתפקיד ראשי שמים שחקן לבן בתפקיד. אז אם אתה בחור ממוצא אינדיאני אז אתה כנראה לא יכול להיות שחקן – אף אחד לא כותב בשבילך תפקידים (ואף אחד לא יחשוב ללהק אותך, נגיד, בתוך עורך די ניו-יורקי) ועד שיש תפקיד נותנים אותו למישהו אחר.
תוסיף לזה את העובדה שזה סרט ש"עושה קולות" של ביקורת היסטורית על היחס של המתיישבים האמריקאיים לאינדאניים: אז הם מבקרים תופעה (פגיעה באינדאניים) ובאותו זמן מייצגים אותה.
מסוג הדברים שחייבים לחלוק
לא ראיתי, ואין לי שום כוונה לראות, את הפרש הבודד. אבל מכל הביקורות והדיונים שקראתי אני חושב שיש לי בראש תמונה די ברורה של הסרט ואני לא יכול שלא לצטט את הקטע הבא מתוך "האיש הבידיוני" (The Fictional Man) של אל יואינג:
"טוב. תגיד לי אם הבנתי אותך כראוי," אמר [הכותב] באיטיות. "אתה רוצה שאכתוב גרסה חדשה של 'מר דול היפה להפליא'-"
"הכותר הנוכחי הוא 'מר דול'" אמר [המפיק] בזריזות"
"גרסה חדשה שהיא לא רימייק, אלא… 'חזון חדש'"
"אתה קולט. זה מונח נהדר. זה למה אתה הכותב מיילס."
"… והגרסה החדשה הזו היא רטרו-שנות-השישים אבל הולמת את ההווה של 2013. ואתה רוצה לשמור את העוזרות הסקסיות והמיטה הסתובבת עם עור הנמר ואתה רוצה שהכל יטופל באופן רציני ובוגר. אבל שיהיה הרבה לייטקס ותלבושות עור. ובשלב כלשהו הדמות הראשית חייבת להכנס לדיון – וכשאני אומר דיון אני מתכוון בעצם לקרב אגרופים – על המוסריות של שימוש במזל"טים למטרות הריגה." הוא עצר והרגיש את ראשו פועם מכאב.
"בדיוק." אמר [המפיק], מחייך "זה בדיוק מה שאנחנו רוצים."
– האם זה סיכום הולם של הסרט הזה? (ואולי של שוברי הקופות ההוליוודיים בשנים האחרונות בכלל).
כל-כך קשה להיות (פוסט) מודרני
תודה לך, עזרת לי להבין בצורה ברורה משהו עמום: שבהרבה מהתרבות הפופולרית מנסים לקדם מסרים מיושנים או שנחשבים לא לעניין מבחינה ערכית, כי זה מה שמוכר, אבל מנסים להלביש אותם בתחפושת של מסרים חדשים ונכונים מבחינה ערכית, כי זה מה שמונע מחאה.
אז ברור שחייבת להיות אלימות, כי מה זה אקשן בלי אלימות, אבל ברור שהגיבור חייב להיות נגד אלימות, כי איזה מין בן אדם דוגל באלימות?
דבר ראשון: אל תודה לי, תודה לא יואינג. התובנה, הקרדיט והניסוח הם שלו.
דבר שני: אני לא חושב שזו הייתה "כוונת המשורר" (אם כי, בתור אחד שקרא את כל הספר במקום קטע משעשע אחד, ההקשר שלי שונה לגמרי).
דבר שלישי: The fictional Man הוא ספר נהדר (אם כי לא חף מפגמים) ואתם חייבים לעצמכם לקרוא אותו.
לא נראה לי שהקטע הזה מתאים לסרט.
הטיפול ביחסי לבנים-אינדיאנים בסרט היה בוגר באופן מפתיע, כמו שאמרו מעליי – שום דבר חדש, אבל התייחסו לעיניים ולא עצמו עיניים מולו.
היחס לאלימות היה היחס הכללי המקובל בהוליווד – הדמות הראשית מתחילה כשהיא שונאת אלימות ומצטיירת כנאיבית את כדי כאב ואז מגלה שאין ברירה אחרת והדרך היחידה לשרוד בעולם הזה זה לירות בכולם.
בסה"כ היה סבבה.
נראה לי. כלומר, סימנתי "אהבתי" כי אני זוכר שנהניתי במהלך הסרט ולא זוכר שהשתעממתי או משהו. מצד שני, אני די בטוח שכשהגיע האקשן של הסוף אמרתי לעצמי משהו בסגנון "וואלה, מאז האקשן של ההתחלה היה די רגוע".
אז כן, הרכבת בהתחלה היתה כיף, והרכבת בסוף היתה כיף. באמצע יש כל מיני כיפים קטנים אבל אפשר היה קצת יותר.
הגעתי למסקנה שיש כיף גדול במרדפי רכבות, ולא ברור לי למה. אולי בגלל שהדרך שלהן ברורה מראש והגיבורים לא צריכים לחלוק את זמן מסך עם הנהג והנסיעה, כמו במרדפי מכוניות. בנוסף, המקום הרב שיש על רכבת מאפשר הרבה יותר התרחשויות, בקנה מידה גדול יותר.
וזה אכן יוצא כיף.
האסוציאציה שלי ממרדף הרכבות היתה מרדף הקרוניות באינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור, מרדף כיפי בטירוף. וזה רק הצטרף לאסוציאציות נוספות מהסרט ההוא: מכרות, אכילת הלב, וגשר שמתפרק ונופלים ממנו אנשים. וגם אבנים.
סיפור המסגרת היה מיותר לגמרי ולא תרם כלום. ג'וני דפ היה כיף, אבל לפעמים מה שהוא נאלץ לעשות היה מביך, גם במהלך סיפור המסגרת, גם בסיפור הרגיל (כלוב על הראש, נגיד. למה? או לדבר עם הסוס), שהצטרפו לכמה בדיחות מוזרות לאורך הסרט שלא היה ברור אם באמת נועדו להצחיק או שנכנסו אליו בטעות. ייאמר לזכותם ששמרו על מינון נמוך מאוד של בדיחות הפרשות (2) וגרעפסים (1).![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
).
כפי שנאמר לפני, טוב שלא עידנו את היחס של הלבנים לילידים. מצד שני, לגבי טונטו, הדמות הראשית שמייצגת את האינדיאנים ועושה את זה ברצינות בלי שיש לצופה יסוד לפקפוק – קצת הפריע לי שכל האמונות
הילידיות והאותנטיות שלו התבררו לפתע כשטויות מומצאות שיש לו בראש, כעורבא פרח (
אגב, באמת היו בתקופה ההיא פועלים סינים בארה"ב ומכונות יריה? זה הרגיש די מוזר ביחס למערבונים (שאני זוכר).
לסיום, נספח תנאי צפיה:
שמישהו יזכיר לי לא לצפות בסרט בקיץ בהקרנה מוקדמת יחסית (17:00), עם ילדים מעצבנים ואנשים מרעישים (שהתרכזו ביציע האחורי, של ה-VIP).
ונספח על פרומואים – יש כ"כ הרבה פרומואים בעולם, איך זה שהם לא מגוונים ובכל סרט שאני הולך אליו יש את אותם פרומואים (משעממים)?
ועוד פרומואים – אחד מאלה שלא היו משעממים אבל היה מטריד מאוד בשעה מוקדמת זו עם ילדים באולם – מי מפחד מהזאב הרע. ממש מטריד.
בקיצור, היה די סבבה.
אכן היו פועלים סינים ומכונות יריה.
הפועלים הסינים בדרך כלל לא מוזכרים במערבונים. הפעם הקודמת בה ראיתי אזכור כזה היה בפאקינג "שנחאי נון"…
זה כי לא ראית את "3:10 ליומה"
(ל"ת)
דווקא ראיתי!
אבל משום מה נשכח ממני לחלוטין… עד עכשיו אני לא זוכר איפה היו שם הדברים האלה.
סרטים הם באורך של שעתיים וחצי היום
כדי שאנשים שהולכים לראות ב vip (סוציואקונומי גבוה בד״כ), והרי אין ב vip הפסקה, יצטרכו ללכת להשתין במהלך הסרט ואז הם יהיו חייבים ללכת לראות שוב / לקנות את ה dvd
גם בהקרנות רגילות אין הפסקה...
(ל"ת)
אוף, הרסת הכל
עד להודעה שלך זה נשמע כל כך הגיוני…
מעניין
זו תיאוריית הקונספירציה הכי מופרכת שנתקלתי בה לאחרונה…
השחקנים וברוקהיימר על כישלון הסרט בקופות:
"זה לא אנחנו, זה המבקרים".
כמה בולשיט, כמה בכיינות.
"אני חושב שהביקורות נכתבו שבעה-שמונה חודשים לפני שהסרט יצא". ממש מקורי, לטעון כמו טוקבקיסט וואלאיסטי ממוצע שהמבקרים (כולם כאחד. כנראה שזה הוחלט באסיפת אירגון המבקרים/אילומינטי השנתית) "החליטו לשנוא אותו בלי שהם ראו את הסרט".
והכשלון של הסרט בקופות נובע מהמבקרים? וואלה? ובגלל זה באותו זמן "מגודלים 2" (7% בעגבניות) הכניס המון כסף? למה הקטע הזה של ביקורות רעות לא עבד על "רובוטריקים 3"? הלוואי שהמבקרים היו קובעים עד כמה סרטים יצליחו בקופות. לצערי הרב, זה ממש, אבל ממש לא ככה.
במעמדם, ג'וני דפ וברוקהיימר צריכים לדעת לקבל את העובדה שלפעמים הם לא מצליחים בלי להתבכיין.
על הפרש הבודד
המטרה העיקרית שלי בכתיבת הביקורת הזאת היא למנוע מעוד אנשים לסבול כמוני, אבל אין סיבה שיקשיבו דווקא לי אז אני אפרט מה אהבתי ובעיקר מה לא.
הסרט באמת מלא בסצינות אקשן כיפיות ונוף מרהיב ובאופן כללי המון דברים שגרמו לי לחשוב: הלוואי שמישהו עם יותר כשרון היה משתמש בתקציב הזה לדברים חיוביים.
אני אתחיל עם הדמויות: בתגובות מעלי הזכירו את שודדי הקאריביים. אבל בניגוד לשודדי הקאריביים, בפרש הבודד אין אפילו דמות אחת שכיף לצפות בה. ג'וני דפ עושה מיחזור דהוי לג'ק ספארו, "הפרש" חוזר על אותם שלושה משפטים לאורך כל הסרט. והרעים, שסרטים אחרים כבר הוכיחו כדבר ממש מגניב, היו פשוט דוחים. (כפשוטם של מילים)
באופן כללי הרגשתי שהמון דברים בסרט נעשו בלי שום סיבה. רוב הדיאלוגים הרגישו לי כאילו היה אפשר לוותר עליהם בכיף. בהמון סצינות פשוט שאלתי את עצמי: למה, מה הקטע? ואני חושב שסצינת הרקע במוזיאון מדגימה את זה בבירור. התקשיתי לראות איזושהיא מחשבה מכוונת מאחורי משהו בסרט.
הסצינות אקשן אכן כיפיות, בפוטנציאל, אבל כל הדברים שכתבתי ממש הפריעו לי להנות מהן. אני חושב שהסרט הזה בעיקר מוכיח שלא כל אחד יכול לעשות סרטי fun. הסרט לא יוצר שום אוירה או חיבור והאורך שלו מייגע בהתאם.
אני ממליץ לשלב את האיש שאחראי על סצינות האקשן של הסרט עם כמה אנשים עם שכל ישר, אני חושב שייצא מזה סרט ממש טוב. .
בעקבות הביקורות האוהדות באתר ראיתי את הסרט. זה היה חרא ממש. איך לא שמתם לב?
הדמות של טונטו היא כל כך איומה, נכתבה לוהקה ומשוחקת בצורה כל כך חסרת לב או אינטילגנציה רגשית מינימלית. לא פלא שהקהל באמריקה ברח מהסרט הזה, האקשן של הסרט הזה לא יציל אותו, כי גזענות לבנה היא נורא לא באופנה ב 2014.
וואלה.
ההנאה שלי הסיחה את דעתי ולא שמתי לב שאני רואה חרא סרט. תודה שהארת את עיניי.
בבקשה ((:
(ל"ת)
הסרט נכשל לא בגלל שהוא גרוע או משהו כזה, נכון- הוא לא היה פיצוץ ו'וואו' או סרט שאי אפשר בלעדיו, אבל הוא בהחלט היה סביר ואפילו מהנה בחלקים מסוימים, ולא היה בו משהו כזה נורא שהצדיק כישלון כזה. פשוט אנשים לא אוהבים לקבל ביקורת רעה, הם לא אוהבים שמציגים אותם באור רע וזה בדיוק מה שעשו לאמריקאים בסרט הזה. אז מה רציתם שיקרה?
חוץ מזה, נראה לי שכל המבקרים פועלים כגוף אחד, כנראה יש להם מוח משותף או משהו כזה, אחרת למה כשיוצא סרט אז (כמעט) כל הביקורות עליו הן אותו הדבר רק הניסוח קצת שונה, ויש רק שחור או לבן, הסרט חייב להיות או גרוע או מעולה, אין אמצע.
(למען האמת זו ביקורת יוצאת דופן)
הפיסקה השניה שלך מאוד לא נכונה.
כאילו, תבקר ב"עגבניות רקובות" לפעמים.