במקור: Lengua de las
sasסMarip
במאי: חוזה לואיס קוארדה
תסריט: רפאל אזקונה, מנואל
ריבאס, חוזה לואיס קוארדה
שחקנים: פרנאנדו פרנאן
גומס, מנואל לוסאנו
לא קל להיות איש הסרטים-הזרים-שאף-אחד-לא-רוצה-לראות ב'עין הדג'. מצד אחד, תנאי השירות משתפרים: אחרי 'על אהבה וטעמים אחרים' (צרפתי) המאותגר עניינית, בא 'אחרי הגשם' (יפאני) הסביר, ועכשיו 'לשון הפרפר' (ספרדי), שהוא כבר ממש טוב.
הבעיה היא שמאוד קשה, למעשה בלתי אפשרי, להסביר למה 'לשון הפרפר' הוא סרט טוב יותר מהאחרים בלי להרוס את הסרט. זה סרט כפרי יפה, רגוע ונוגע ללב – כל מה שחובב סרטי אוירה זרים יכולים לבקש. אבל יש בו הרבה יותר מזה.
הפעם אנחנו בספרד, בשנות השלושים (ומעודכנים בקצת רקע היסטורי: התעוררות המפלגה הרפובליקנית, דיבורים על דמוקרטיה, רגע לפני מלחמת האזרחים והשתלטות הדיקטטורה הפשיסטית). אנו בכפר קטן, כזה שבית הספר שלו הוא כיתה אחת שבה לומדים כולם – כלומר, כל הבנים. הבנות, לעומת זאת, מתרחצות בנחל, אותו הנחל שבו מכבסות האמהות שלהן.
מונצ'ו הוא ילד שבתחילת הסרט עומד להתחיל ללכת לבית-הספר. מונצ'ו הוא רגיש, אסתמטי וחנון, ומפחד שהמורה ירביץ לו, כי זה מה שמורים עושים בכפרים בספרד בשנות השלושים. ההתחלה, כמובן, קשה: הילדים צוחקים על מונצ'ו, והוא בורח מהכיתה. אבל אז מתברר שהמורה החדש, דון רודריגו, הוא שונה: אמנם קשיש, אבל טוב לב, בעל אידאלים נעלים (והוא גם רפובליקני, כלומר בעל אידאלים נעלים פוליטית) ולא מרביץ.
בין המורה החכם לתלמיד הסקרן מתפתח קשר הדוק. המורה מוציא את התלמידים מהכתה לטבע, ומלמד אותם שתפוחי אדמה באו מאמריקה, שאצל ציפור אוסטרלית עם שם ארוך הזכר מביא סחלב (פרח, לא קינוח חלבי) לאהובתו, ושלפרפר יש לשון ספירלית (אבל צריך מיקרוסקופ כדי לראות את זה, ומיקרוסקופים באים ממדריד, והם באים רק לקראת סוף הסרט). הוא גם פדגוג מחונן, עם שיטות משלו להרגיע כיתה רועשת. מונצ'ו מעריץ אותו, ונפתח לעולם.
וכך זורם לו הסרט בנעימים, מרחף כמו פרפר (עם לשון) מאנקדוטה כפרית חביבה אחת לשניה. האח הגדול של מונצ'ו לומד סקסופון, מצטרף ללהקת נגנים, ואז מצטרף גם מונצ'ו ללהקה כנגן מצילתיים. כלומניק שתיין אחד עושה את זה עם קרמיונה, בחורה טובה מבית לא טוב, עם כלב שנובח וכמעט נושך בזמן שהם עושים את זה. מונצ'ו וחבר שלו מציצים. למונצ'ו יש רומן ילדות עם אורורה. ויש גם את הסצינה המתבקשת של הקרנבל הכפרי.
את הילד הנבון והחמוד מונצ'ו משחק היילי ג'וא… סליחה, מנואל לוסאנו. הוא מצליח לא רע, בשביל ילד: עוד חצי שעה של סרט הוא כבר היה עולה על העצבים, אבל בינתיים הסרט נגמר כשאנחנו עדיין מחבבים אותו. פרננדו פרנאן גומס, בתפקיד המורה, עושה תפקיד מהזן הגדול-מהחיים, התיאטרלי, ועושה אותו היטב ובלי זיופים. בהוליווד כבר היו חורטים את השם שלו על הפסלון המוזהב. בעיני מצא חן דווקא המשחק של רוב דמויות המשנה, בעיקר ההורים של מונצ'ו: שקט, טבעי לחלוטין, אפשר לשכוח לגמרי שמדובר בשחקנים. למה נדמה שבאירופה כולם יודעים לשחק ככה, ובארה"ב (ואצלנו, ועד כמה שיצא לי לראות גם בסין, יפאן ומצרים) כמעט אף אחד?
כל זה נשמע מוכר מדי? אז זהו, לכאורה כבר ראינו את סרטי האווירה האירופאים (והאסיתיים) האלה, על החיים הפשוטים והיפים בכפר. וכמיטב הז'אנר, זה סרט יפה, משעשע, נוגע ללב ומהנה. אבל בכל זאת לא מדובר בסרט ליומית קלילה. יש בו משהו שחורג מהז'אנר; משהו אינטלקטואלי יותר. זה סרט שמעורר מחשבה. כאמור, אי אפשר להסביר יותר מזה בלי לקלקל. בשביל לדעת במה מדובר, תצטרכו לקרוא הודעה עם ספוילר שמן הסתם תבוא למטה, ואולי (אני מקווה) דיון שלם. או זה, או להשקיע עשרים ותשע שקל. מה אכפת לכם, הרי אין מה לראות בקולנוע.
סחלב
מה הקשר בין סחלב הפרח לסחלב הקינוח?
סחלב
את הקינוח סחלב מכינים לפי מיטב ידיעתי (ואם מישהו רוצה לתקן הוא מוזמן) מצמח הקרוי בשם זה.
למעשה קיימת משפחה שלמה של צמחים העונים לשם משפחת הסחלביים ובינהם קיים צמח שמפקעותיו מכינים את משקה הסחלב הנמכר במדינות מזרח אסיה.(הסחלב שאתה קונה בארץ הוא לא יותר מעמילן אורז או קורנפלור בתוספות סוכרים).
סחלב
הוא גם לפעמים שם של סרט של דייויד לינץ'.
בשלב הזה כבר כדאי אולי לכתוב חמשיר לתפארת הסחלב.
סחלב
עד כמה שאני יודע, הכל מדויק, למעט ניטפיקינג זעיר: נדמה לי שהצמח הרלוונטי גדל דווקא במזרח טורקיה, שהיא מערב אסיה. אבל תקנו אותי אם אני טועה.
ואם כבר מתקטננים....
אז אני די בטוחה שסחלב ממש לא חלבי. כמו שכבר צויין, הוא עשוי מעמילנים ומקורנפלור.
(אבל אל תתפסו אותי במילה).
ואם כבר מתקטננים....
בהתחשב בעובדה שיש לי עכשיו מבחן על זה…
קורנפלור ועמילנים זה אותו הדבר.
ואם כבר מתקטננים....
עמילנים זה שרשרת ארוכה של סוכרים. קורנפלור הוא סוג של עמילן ולפי השם שלו הוא מופק מתירס. עמילן באופן כללי יכול להיות מופק מתפוח אדמה, אורז, וכו'.
ובקשר לחלבי, כשמכינים את הסחלב מוסיפים לאבקה(שעשויה כאמור מעמילן אורז או קורנפלור) חלב ומבשלים ואז יוצא משהו חלבי.
הציפור עם השם הארוך
היא מן הסתם הקוקברה.
או שאתה מתכוון לציפור אוסטרלית אחרת עם שם ארוך?
הציפור עם השם הארוך
Nice try. אבל אני מהדור שידע את Gabby and Debby, ואילו זה היה הקוקבורה לא הייתי מפספס את זה. מכל מקום, מדובר בכשל טריוויה חמור מצידי, ואם למישהו יש ניחוש אחר, אני אשמח.
אם יש סרט בשם ''לשון הפרפר'',
למה לא לעשות סרט בשם "עין הדג"?
(סליחה, מצטערת, לא יכולתי להתאפק).
ואגב, בספרדית שם הסרט הוא "לשון הפרפרים" (לפי מה שכתוב למעלה), מה שגם יכול להיות (אין לי מושג, כי לא ראיתי את הסרט) במשמעות של "שפה" ולא רק במשמעות של "לשון שבפה".
לא, דווקא מדובר בלשון אנטומית (מדברים על הצורה שלה, וכו'). אבל עכשיו כשגירית אותי לחשוב על זה,
—רגע של פלצנות —
ייתכן שברובד המטאפורי מדובר אכן על שפה, בהתחשב בלפחות מטאפורה בולטת אחת בסרט (אולי שתיים) לענייני התבטאות ושתיקה.
תודה על ההשראה!
—סוף רגע של פלצנות—
האם מטאפורות
מחייבות פלצנות?
אף פעם לא היית בצ'ט?
עצם השימוש במלה "מטאפורה" מעיד על פלצנות (הרי זו מלה לועזית, ועוד עם יותר משלוש הברות).
האם מטאפורות
בוודאי!
כלומר, מטאפורות לא מחייבות פלצנות, אבל ניתוח שלהן כן. בתגובתי לעיל דווקא השתדלתי בכל זאת לתמצת ולהשאר שטחי ככל האפשר, בעיקר כדי שבאי האתר לא יבואו בלילה ויעשו לי שמיכה.
"זה לא אני, זה השניצלקיין הרע שנכנס בי בפנים".
מה זאת אומרת אין להם מיקרוסקופים
(אוך, חסר היה מקום בכותרת רק לסימן שאלה)
?
אז איך הם בדיוק עושים צביעת גרם?
ודרך אגב, בקשר לסיום של הסרט- תודה על הספוילרים. עכשיו שאני יודע שהם לא נגמרים בסוף הוליבודי אני יכול לא לראות אותם- סופים נורמליים יש לי מספיק בחיים.
וזה נשמע לי כמו ספויילר...
למרות שאני לא יודעת מה הסופים הנורמליים בחיים שלך, אני יודעת מהם סופים הוליוודיים…
רואה כל פגע
יכולתם לציין שהסרט הוא עפ"י הספר שח ג'וליה אלוורז
שכתבה גם את 'המוזה והבת' הנהדר.