ביומוי ותסריט: דובר
קוסאשווילי
שחקנים: ליאור אשכנזי,
רונית אלקבץ, לילי
קוסאשווילי, מוני מושונוב
לפני הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה אי-שם במזרח-התיכון הברברי חי לו שבט בשם "הישראלים". לישראלים היה, עוד מימיו הראשונים של השבט, מנהג מעניין: בימי חול, ולפעמים גם בערבי שישי וימי חג (כשהדוד ישראל-סבא היה מרשה), הם היו מתכנסים כולם אל מול מסך לבן ומתוח, ומסתכלים על הנעשה מחוץ לגבולות החמקמקים של מתחם השבט: הם ראו גיבורות מטושטשות-פנים בוהות מעלה בהערצה לעבר גברים קשוחי-מבט; פיראטיים עם אייליינר מקרקשים בחרבותיהם; פועלות קשות יום עם נוכחות של בטון מזויין מגינות בגופן על המהפכה; נשים מעורטלות-למחצה (הדוד היה מקשיח את מבטו וקוצץ במספריו) דוברות איטלקית שוטפת; ועוד ועוד.
עם השנים, גילו הישראלים כמה עובדות מעניינות על החיים:
1. אולי בחוץ-לארץ לא משהו איי-יי-יי, אבל בסרטים זה נראה יוצא מהכלל.
2. כדאי להיות ג'יימס בונד.
3. גם אנחנו רוצים.
התכנס לו כל השבט יחד, וכאיש אחד (בן-גוריון) החליט להקים את מה שלימים יקרא 'תעשיית הקולנוע הישראלי'. כמו כל מפעל ציוני טוב, התעשייה נכנסה לייצור מוגבר של סרטים שכיסו כל נושא שבעולם, פעלו במסגרת ז'אנרים (סוגות בלע"ז) מרובים והיו בעלי שלושה מכנים משותפים בלבד: כולם נראו אותו הדבר, כולם היו גרועים ובכולם שיחק זאב רווח.
וכך, כתגובת נגד טבעית, נולד לו מבקר הקולנוע הישראלי.
כמה וכמה שנים מאוחר יותר מוציא דובר קוסאשווילי (או קוזשווילי, לפי גירסת 'מעריב'. נמרודי, כנראה, משלם פחות) את סרטו 'חתונה מאוחרת', והמבקרים הישראלים כולם פשוט לא יכולים להתאפק: כריסטיאן סלייטר יכול היה לכסות גגות שלמים במחמאות שהורעפו, מורעפות ויורעפו על הסרט הזה. הדבר היחיד שעוד לא נאמר על 'חתונה מאוחרת', זה שהוא הסרט הישראלי הטוב ביותר של כל הזמנים, אפילו אם יקרע חור במרקם הזמן-מרחב, ישאב לתוכו את נחמן שנייצקליין (אמן כן יהי רצון) ויעביר אותו ביעף על פני כל המאות הבאות של הסרטים הישראלים שיופקו אי-פעם – וגם זה רק בגלל שדאגלאס אדאמס מת והוא לא ידע עברית.
ישנה רק בעיה אחת: הסרט ממש גרוע.
זאזא, המכונה דובי, הידוע גם בכינוי ליאור אשכנזי, הוא בחור ישראלי בן 31, עובד על הדוקטורט שלו בפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב, ובן לזוג הורים גרוזינים. הוא, רחמנא ליצלן, עדיין רווק, וגרוע מכך: יש לו – שומו שמים ותהלל ארץ כמדבר ציה על גליו – רומן מתמשך עם גרושה (!), אם לילדה (!!), מרוקאית (!!!) ורונית אלקבץ (!!…, רגע, זה בעצם דווקא לא רע). אבל ההורים שלו לא יוותרו לו כל כך בקלות – הוא, כמו כל בן טוב לעדה הגרוזינית, יתחתן בשידוך וכמה שיותר מהר, ויביא נחת ונכד להוריו.
זהו. בזאת מסתכמת עלילת הסרט. בחיי.
שעה וחצי לאחר כותרות הפתיחה, שלושה ימים אחרי כתוביות הסיום, והתהייה עדיין מהדהדת בדממת מגרשת החניה של הרב-מכר בתלפיות: למה? מה יש בסרט הזה שגרם לכל-כך הרבה מבקרים ופסטיבלים ישראליים ליפול מהכסא?
אז נכון, מוני מושונוב, ליאור אשכנזי ורוזינה קמבוס מדברים כולם גרוזינית שוטפת, וזה מאוד מרשים שהם למדו שפה שלמה (או לפחות משפטים רבים) בשביל סרט אחד. אבל אם מה שהם אומרים משעמם רוב הזמן, והמניעים שלהם לומר את זה לא ברורים בכל שאר הזמן, הם יכולים להגיד את זה בניב סורי עתיק של ארמית וזה לא יעזור. שיפתחו המבקרים ערוץ 8 ויספגו את מנת האנתרופולוגיה היומית שלהם – זה אולי מרתק שהגרוזינים בארץ חיים בתרבות שידוכים כזו, אבל זה מפסיק להיות מרתק 2 דקות אחרי תחילת הסרט.
אשכנזי ואלקבץ גם מרביצים אותה ("מבצעים בשובה ובנחת" לא נשמע מתאים) בסצנת סקס מהארוכות, הישירות והבוטות ביותר שנראו אי-פעם בארץ. אבל אין אפילו רגע אחד סקסי בסצנה הזו, וזאת למרות ששני הנוכחים (השחקנים, השחקנים) בנויים לתלפיות. מלבד זאת, הפואנטה העלילתית של הסצינה (ויש אחת כזאת, בסופו של דבר) נמרחת כמו מסטיק ולא מובנת עד השניה האחרונה, וגם אז היא מיותרת.
נכון גם שהבמאי היה אמיץ מספיק ללהק את אמו לתפקיד האם של הגיבור, מה שמצביע על היסודות האוטוביוגרפיים של הסרט. אבל היסודות האוטוביוגרפיים של הסרט רק מזיקים לו: הגיבור – אין מה לעשות – הוא נמושה מעצבנת ואפאטית, זומבי עם אישיות עשויה טלאים-טלאים, לא-גמור, לא-מובן, לא-אחיד. יותר גרוע: האמא, לילי קוסאשווילי, לא "ממלאת את המסך בחום אנושי ובטבעיות גמורה" – היא סתם ממלאת את המסך. קוסאשווילי משחקת דמות שטוחה כלביבה במפגן מרהיב של חובבנות חסרת-חן, ואיכויות המשחק שלה מזכירות בובת פלסטיק שיצקו לתוכה מלט. אשכנזי, מנגד, משחק בטבעיות דמות לא טבעית.
מושונוב, אלקבץ, אשכנזי וכמעט כל שאר השחקנים בסרט דווקא משחקים לעילא ולעילא. אז מה? הדיאלוגים נבובים, העלילה לא קיימת, האווירה מדכאת, הדמויות שטוחות, המניעים (של אף אחת, אבל אף אחת!) מהדמויות לא מובנים וחוץ מזה הפופקורן היה רך ושמנוני.
הכותב נעמד באחת, גבו למצלמה, חרבו המונפת קפואה באוויר מעל לראשו, טיפות של דם נוטפת מחוד להבה.
שקט.
אנחנו חוזרים אל שבט הישראלים כמה שנים לאחר ביקורנו האחרון. התעשייה, כמו כל מפעל ציוני טוב, הופרטה וגילתה שבעצם אין לה כסף לעשות סרטים כמו בהוליווד, ועל כן החליטה להתמקד בתיעוד ההווי הייחודי של השבט – 'כיכר החלומות', 'החברים של יאנה', 'שחור', 'קדוש', ועוד – כולם סרטים שמנסים לתעד, ברמה זו או אחרת של הצלחה, את התרבויות השונות הקיימות בישראל ואת ההתנגשות שלהן עם התרבות המרכזית. חזרנו, בקיצור, לימי זאב רווח.
התעשייה גם גילתה שסרטים שמדברים בהם עוד שפה חוץ מעברית לוקחים את האוסקר הישראלי, בעיקר אם הבמאי מלהק את אמו/אשתו לתפקיד מרכזי. כצופים מהצד אנחנו אולי לא כל-כך מבינים מה אפשר לעשות בעצם עם האוסקר הזה, אבל שניצקליין בטח יודע.
נכון, אנחנו ממדינה קטנה ואקזוטית שלא מקצה תקציבים לקולנוע. נכון, אפשר לוותר על עלילה אם מקבלים משחק וצילום נהדרים, או על צילום ופסקול אם יש עלילה מרתקת. עושים בארץ סרטים טובים, לפעמים, באפס תקציב אבל כמעט בלי פשרות (ומי שראה את 'אמא ו" בטלוויזיה הרוויח) – למה מגיע לסרט שמתפשר לאורך כל הדרך, או שפשוט אין לו מה להגיד, לזכות בחיבוק אוהב שכזה? מה, אם אני אלמד גרוזינית תתנו לי פסלון מפלסטיק?
בקשר לאמא 1
מסכים, הסרת באמת בנוני מינוס למרות שהאתחלה דבקה לא רעה אבל לאורך כל הסרט היא לא זזה. אה כןגם בו כמבן יש שני שפות
_____________
הארו"ך או איך שלא כתבים את זה
אופס...
סליחה על כל טעויות הכתיב
תכנסו ל IFDB
יופי של אינדקס. סוף סוף נמצא האתר שמאכסן את כל (כמעט) הסרטים הישראלים שנעשו.
תכנסו ל IFDB, שניצקליין
איפה? איך? מה הכתובת?
דרך אגב, איפה אפשר למצוא עוד מידע על שניצקליין, כולל דוגמא של אחת הביקורות שלו? כשאני מחפש בגוגל "שניצקליין", אני מוצא אותו מוזכר רק בהקשר של האתר הזה. מאוד משעשע.
אגב 2, גוגל לא טורח לחפש בתוך הביקורות של האתר הזה, אלא רק בדפים הסטאטיים. זה נורא חבל לדעתי.
היסטריום
IFDB ושניצקליין:
IFDb, הוא הימד"ב הישראלי, מופיע בלינקים לכתבה: http://www.indic.co.il/ifdb/films/
שניצקליין הוא מבקר פיקטיבי. השם שלו מורכב משמותיהם של שלושה מבקרי קולנוע נפוחים (http://www.fisheye.co.il/static/diction.htm#shnits).
אוף איתך!
השגת אותי!
רוצה תשובה? בבקשה
הלינק של ה IFDB המהולל נמצא ממש מתחת לכתבה. כל כך התלהבתי שהחלטתי לשתף את כולם, כי לא תמיד כולם טורחים להתכנס אליהם (אני יודעת, גם אני (לא)עושה את זה לפעמים. ששש… אל תגלו)
על שניצקליין… יש לי תחושה שלא תמצא מקור מידע נוסף, בעיקר כי הבנאדם, איך נאמר את זה? לא באמת קיים.
המלצתי הראשונה אם כך, בתוך חובב קולנוע שלא סובל ביקורות קולנוע חדש, היא שתרוץ מיד ל"מילון האתר" (לינק קטנטן בתחתית הדף) שם תמצא מענה הולם לשאלתך (והמלצה חמה – עיין במונחים : "בוחצלגיחצן", "זאב רווח", והחביב עלי ביותר: "מניח רעפים נוצרי")
ברוך הבא ו… בהצלחה! (אתה תצטרך את זה)
הכל אודות שניצקליין
האמת שאני נמצא די הרבה זמן באתר, ונהנה מאוד לקרוא אותו.
מילון המושגים מוכר לי, אבל מה שהבנתי ממנו הוא רק ששניצקליין הוא הדוגמא הנפלאה למבקר קולנוע מעפן. המונח "תמצית מבקרי הקולנוע הישראלים" לא עוזרת להבין שהוא פיקציה. הייתי בטוח שהוא נמצא באחד העיתונים הגדולים..
– היסטריום
במקרה זה,
נסה כאן:
כתבה מספר 43
http://www.ambrosia.org.il)(look for my name)
עובד שטן שכמוך
אתה בטח לא תקרא את זה בזמן הקרוב ובכל זאת – בהצלחה!
ותודה שפינית את הדרך למהפכני עין הגל. מספרנו הולך ותופח (בזכות השמרים שלי, כן כן!)
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב. שזה ג'וק קטן, וזה עובר ולא חשוב.
דן, התשוב?
אוהב מחבב מעריץ
נונו( עוד חודשיים בהודו)
כפי שכבר ציינתי אתמול
סרט חלש מבחינה עלילתית.
ו-זהירות
מה זה הקטע התמוה הזה בסוף הסרט? לא הבנתי אם זה היה אמור לרמז לנו שזאזא נשאר עם יהודית (אבל מהצד) או שזה מין "קטע" כדי להבהיל את הצופים ואת הכלה המסכנה, שקצת פרטים עליה (מי היא, איפה הוא הכיר אותה, בשידוך או לא, האם היא גרוזינית, מרוקאית, אשכנזיה חו"ח) לא היו גורעים מהבנת כוונתו של התסריטאי. סוף
המשחק של זוכת האוסקר הישראלי (רמז – האמא) באמת היה עצי לחלוטין והשאר נראו מתלהבים יתר על המידה לדבר גרוזינית (ברוב המשפחות הדו-לשוניות שאני מכירה, הילדים לא עונים בשפה הזרה, אלא מעדיפים לענות בעברית).
על סצינת הסקס אני מעדיפה לא לדבר מכיוון שהובכתי מספיק לצפות בה.
לאחר שגיליתי שהמפיק הוא יו"ר האקדמיה, או איך שלא קוראים למוסד הזה, שמחלק את הפרסים האלה, אני לא מתפלאה ש"חתונה מאוחרת" זכה בכל הפרסים שהיה מועמד להם.
ואסיים בפרפראזה על מילותיו של גמזו האגדי: מצידי שהחתונה לא היתה מתקיימת בכלל…
כפי שכבר ציינתי אתמול
לפי דעתי הסרט היה לא רע ,בטוח לא גדול כמו שעושים אותו המבקרים
אבל לא רע כמו שעושים כאן,עדיין הסרט הישראלי הכי טוב שנעשה כאן מזה שנים והרבה
יותר טוב מהסרט האפגני המטופש
שכולם מהללים.
אבל איך?
איך לכל השדים והרוחות הסרט המחורבן הזה הוא הסרט הכי טוב שעשו כאן בארץ בזמן האחרון?
מה על MADE IN ISRAEL?, כיפור, ליל הסדה? ועוד רבים וגרועים הרבה פחות?
כיפור
ראיתי את 'קדוש', אחד מסרטיו הקודמים של עמוס גיתאי, לפני כמה ימים. הסרט קצת משעמם ודי לוקה בסטריאוטיפיזציה, אבל עדיין שווה צפייה – ולו בגלל הערך האנתרופולוגי (ממש באופנה, כאמור).
אבל מה שרציתי לציין באמת זה ש'כיפור' של גיתאי, סרטו האחרון, הוא פשוט אחד משני הסרטים הישראלים הטובים ביותר שראיתי מימי (השני הוא 'אוונטי פופולו', והבא ברשימה הוא 'שורו'). סרט מדויק, עדין, כואב ולירי בצורה שלא תאמן. פשוט תענוג.
אבל איך?
לא ברור? המפיק הוא יו"ר הגוף הבוחר.
אבל איך?
איפה הערכים? הדמוקרטיה? ההגינות? הרעיון שאומר שמעדיפים סרט מסויים רק אחרי שוחד מספיק גדול?
לאן התדרדרנו??
כפי שכבר ציינתי אתמול
איך עושים ספוילר?
כשאת כותבת תגובה
ולפני שלוחצים על ה"שלח", יש מימין ריבוע קטן לידו כתובות 3 שורות: "סמן כאן אם ההודעה מכילה ספוילרים" וכו'. מקליקים עם העכבר על הריבוע. זה מסמן V ובהודעה הסופית שם סימן ספוילר.
*פלאשבק*
לפני שנים רבות,גר לו עם שקוראים לו אמריקנס,והאמריקנס…
מקרי,מחווה או סתם תסביך רדיפה?
שרה
מקרי.
אין לי ספק שאדם לא יודע על מה את מדברת.
על מה באמת היא מדברת?
על זה:
כיכר החלומות: כתבה מספר 390
טעות...
הביקורת על הגרינץ'
סוף סוף ראיתי גם כן
אז קודם כל, נכון: המבקרים הגזימו פרועות. יכול להיות שהם לא ראו את אותו הסרט שאנחנו ראינו.
ומצד שני, אדם, גם אתה הגזמת פרועות: ממש ממש גרוע? למה? הוא לא היה כזה סרט טוב, אבל הוא בטח לא היה סרט מחורבן של ממש.
אין בו עלילה, אמנם, והוא "ישראלי טיפוסי", אבל יש בו סצינות מצוינות בפני עצמן (סצינת הסיום, אגב, היא היפה ביותר בסרט – כולל הקטע בשירותים), ובעיקר שחקנים מדהימים. ולא, אני לא שפוט: את רונית אלקבץ וליאור אשכנזי אני לא סובל על בסיס קבוע. אבל פרדון, שניהם עשו כאן את תפקידם הטוב ביותר בקריירה. גם לילי קוסיאשווילי מוצלחת דוקא, ולא עצית. אבל האיש, דה מן, בהא הידיעה רבתי, ללא צל של ספק, הוא דובל'ה גליקמן. אה, סליחה, מוני מושונוב.
מלך המלכים, תפקיד ענק.
דובר קוסיאשווילי מתגלה כבמאי רדום מבחינה עלילתית, עם נטיה לאתני ולמשעמם, אבל גם כבמאי שחקנים משובח פלוס.
נראה לי שיש כאן שתי תופעות ראויות לגינוי: אחת היא הנטייה להכריז על הסרט הישראלי המושלם אחת לכמה שנים. אוונטי פופולו, שורו, חולה אהבה משיכון ג' – כולם זכו לתהילה המפוקפקת ואז כמעט שנשכחו. תרגיעו את עצמכם. יש לנו תעשיית קולנוע סבירה לחלוטין בשנים האחרונות, שעם קצת יותר תקציב והרבה יותר קהל אפילו תהיה משובחת.
התופעה השניה היא ההתנגדות העזה לכל מה שישראלי, בטח ובטח אם השניצקליים אהבו אותו: נכון, חתונה מאוחרת הוא לא סרט גדול, אבל משום מה יש לי תחושה שהיית שונא אותו פחות אם מעט העברית שיש בו היתה נמחקת, והיו מספרים לך שזה סרט איראני. מישהו הזכיר פה, אם אני לא טועה, את צבע גן עדן שרץ עכשיו וכולם מתפעלים ממנו – ובכן, מדובר בקיטש די דבילי שחתונה מאוחרת עליו בקלות. אולי זה מה שהסרטים בישראל צריכים – שיתחילו להפיץ אותם תחת הקטלוג "סרט זר".
לסיכום: לא צריך לקפוץ מעל הפופיק, לשום כיוון. חתונה מאוחרת הוא סרט סביר, לא משהו, וגם לא משהו רע.
מה לגבי
קלרה הקדושה? גם עליו דובר רבות. ועפולה אקספרס? אותם גם יצא לי לראות (בטלויזיה כמובן)…
ולילסדה?
והחיים על פי אגפא?
ולילסדה?
על לילסדה אני מנוע מלהגיב, כמובן.
החיים ע"פ אגפא ועפולה אקספרס היו סרטים חביבים. לפחות לגבי עפולה אקספרס אני לא חושב שהיה בזמנו באז של "הסרט הישראלי הטוב ביותר".
בקשר לקלרה הקדושה, אני מוכרח להתוודות – כשהוא עלה לאקרנים עשיתי אני בדיוק את מה שעושה אדם לחתונה מאוחרת – זעקתי בקול שבר, "למה?!".
עד היום, שתי צפיות לאחר מכן, אני דבק בעמדתי – וילעיטוני החובבים בעטלפים.
למה מנוע מלהגיב?
השתתפת בו?
ואגב, לך תאכל עטלף!
למה מנוע מלהגיב, באמת?
אוקיי, אז לא הייתי נותן למישהו מעורב בהפקה לכתוב ביקורת "רשמית" על הסרט – אבל כאן זה תגובות. אז מה, אם השתתפת בסרט כלשהו אסור לך להביע דעה עליו, בשום פורום, לנצח?
יודע מה? אני אגיד את דעתי
לדעתי לילסדה הוא סרט נפלא.
בחיי.
אני צופה בו גם בימים טרופים אלה מפעם לפעם, ואני חושב שמעבר לזה שהוא פשוט אחלה, הוא גם נדיר בכמה לא ישראלי אופייני שהוא: מובנה עלילתית, קצר, קיצבי, ומשוחק להפליא (חוץ מהילד הקטן. הוא הורס הכל). ויש לו גם סוף מצוין, שהוא, בניגוד למה שרבים חושבים, ממש לא סוף קיטשי הוליוודי. תסתכלו עליו טוב טוב ותגידו לי עד כמה הבמאי לוקח את עצמו ברצינות בקטע הזה. הדבר היחיד שממש מיותר בו זה הקטע המוזר הזה עם זר הפרחים, שממש אפשר היה להוציא החוצה בלי נקיפות מצפון.
אני גם חושב שבזמנו נעשה לו עוול באופניק הישראלי, כשחולה אהבה לקח הכל – וזאת למרות שחולה אהבה נפלא לא פחות! הפרסים היו צריכים להתחלק.
ד"א, למען יוסר כל ספק: אני לא אומר על כל דבר שאני מעורב בו שהוא נפלא. רק אל תגרמו לי להתחיל לדבר על סיבת המוות רצח…
אני לא רוצה להגיב בשמו של אדם,
אבל למיטב ידיעתי הוא הולך להרבה סרטים ישראליים, כך שאני משערת שאלמנט השפה בטח לא השפיע עליו.
סוף סוף ראיתי גם כן
דיר מיסטר גונקל, עלבת בי.
כמו שגברת ג'ון (קרובה של קנדי?) כבר העידה, אני דווקא חובב סרטים ישראלים, ובכלל לא שותף לאנטי הקולקטיבי הפושה ("סרטים ישראלים? זה מגעיל אותי!").
ולשאלתך: כל אחד וטעמו הוא. אני באמת, אבל באמת ובתמים, לא נהנתי מהסרט. האמת, אפילו סבלתי. לא בגלל שהם דיברו עברית (או גרוזינית), אלא פשוט בגלל שהוא מתסכל ומשעמם ולא מוביל לשום מקום. לגבי המשחק, אגב, אתה מוזמן לקרוא שוב ולראות שדווקא שיבחתי אותו כמה פעמים (חוץ מקוסאשווילי שמשחקת, תסלח לי, ממש רע).
קוראים יקרים, הרשו לי להבהיר שנית: מר גונקל אולי חושב שזה בגלל העברית או שנאת המבקרים, אבל אני (מה לעשות) לא סובל מאף אחת מתופעות אלו על בסיס קבוע.
לדעתי, ולדעתי בלבד (טוב, האמת היא שהרבה אנשים שאני מכיר מסכימים איתי, אבל זה לא קשור), הסרט 'חתונה מאוחרת' של דובר קוסאשווילי הוא סרט גרוע. מאוד.
נו, טוף
אם זה המצב – בכבוד.
יכול להיות שטעיתי בדיאגנוזה.
בנוגע לסרט עצמו אני דבק בעמדתי: סרט בינוני, לא יותר אבל גם לא פחות.
ובעניין הסוף, שבכלל שייך לפתיל שלמעלה: אני דוקא כן צודק.
נו, טוף
פתיל שמיל, כמו שאומרים החתולים. לגבי הסוף:
תשכנע אותי.
אל תעליב.
אני גם סרטים איראניים לא אוהב.
ליאור אשכנזי:
קצת קשה לי לשנוא אותו, למרות שאני מבין למה אתה מתכוון. הסיבה היא התפקיד הענק שלו ב"הפוך".
ליאור אשכנזי ב''הפוך''??
אנא, האר את עיני, כי לא זכור לי שום דבר כזה.
הוא בטח התכוון לפלורנטין.
הוא שיחק שם את החבר של איילת זורר.
בוודאי!
שיחק את אח של זה שמת (אבי?). תפקיד ענק.
ארז
ד''א
היום (אתמול) במעריב, שניצר, האיש שהכניס את השניצ לקליין, קטל את חתונה מאוחרת.
נדמה לי שאפשר לרשום באופן רשמי את הקטילה הממסדית הראשונה לסרט.
חתונה מאוחרת
סרט מצויין 7 ואם היתה לך טיפ טיפה של הבנה קולנועית או אפילו עומק ולא היית כול כך עסוק לבקר את המבקר היית כמוני מתפעם מהתסריט מהדמויות מהמשחק מהבימוי מהעריכה ומסצינת הסקס הכי נקייה אמיתית ונהדרת
כמובן שמפוסק כראוי,
אם נימוקים נהדרים, ובכלל לא טוען שלמי שיש טעם שונה אין הבנה קולנועית.
איך אני אוהבת את ההודעות האלה!
ועכשיו גם יבוא יונתן ויסביר למה הוא לא.
אפשר בבקשה לוותר לי? רק הפעם?
חתונה מאוחרת
נו, בחייך, ליה, מה זאת הרמה המגוחכת הזאת?
בפעם השלישית: לא סבלתי מהסרט כי "אין לי עומק קולנועי" (מה זה עומק קולנועי? קולנוע לב סמדר אחרי רעידת אדמה?) או כי "באתי לבקר את המבקרים". סבלתי מהסרט כי, בפשטות ולפי דעתי, הוא ממש גרוע.
זכותך לא להסכים איתי, אבל להתקיף אותי אישית לא ממש מסייע לטיעון שלך.
ולעניין סצינת הסקס – אם היא נקייה ואמיתית בעיניך, לא הייתי רוצה לראות את חיי המין שלך. בעיני היא הייתה, אמנם, ישירה ונטולת אפלולית מאוד (אכן חידוש מרענן), אבל גם נטולת כל סקס אפיל שהוא. מה לעשות ומרבית הסקס בעולם האמיתי כולל מידה זו או אחרת של סקס אפיל, כך שאמיתי זה לא.
דבר נוסף: סצינת הסקס ארוכה ומפורטת עד בלי די, וכל זה מסיבה תסריטית אחת, שפשוט לא שווה את כל הטירחה (היא לא מוזכרת לפני זה או אחרי זה, חסרת כמעט כל משמעות בעיצוב הדמויות או בקידום העלילה, ונמשכת 25 שניות או פחות).
את רוצה לתקוף את הביקורת שלי? בבקשה ובשמחה, רק תנמקי. את רוצה פשוט להגיד שאת נהנית מהסרט? תגידי. כל דבר אחר נראה לי, בפראפרזה על לשונך שלך, "לא נקי ולא אמיתי", או בפראפרזה על לשוני שלי, "לא מעניין".
ודרך אגב – ראיתי את הסרט בקולנוע לב בדיזנגוף סנטר, ולפני הסרט היה טריילר ל"הכלה לבושה שחורים" של פרנסואה טריפו, באורך של יותר מ-5 דקות!
הטריילר הכי ארוך שראיתי. באיזשהו שלב כבר חשבתי שנכנסתי לסרט הלא נכון…
היי! גם אני ראיתי את זה!
וככה, בפרספקטיבה של זמן, נראה לי שהטריילר הזה הוא החוויה היותר משמעותית שעברתי שם, לא "חתונה מאוחרת".
לא יודע.
טריילר אמור להיות קצר ולגרום לך לראות את הסרט. אז קצר הוא לא היה, ולא הצלחתי להבין בכלל על מה הסרט, רק שהיא לא רק לובשת שחורים אלא גם לבן, ושיש שם חמישה גברים, ושזה פילם נואר בצבע.
אבל תגיד באמת
נראה לך שדבר כזה יפרח לך מהזיכרון מתישהו?
מה שיפה ונפלא בעיני זה שכמה שהטריילר היה טראשי ומוזר, הסרט עצמו נראה פשוט איום ונורא. וזה ממישהו שבחוגים מסוימים נחשב סמאח.
לא.
כל החוויה נחרתה לעומק, וגם השם של השחקנית (ז'אן מורו), כי כתבו אותו רק שלוש פעמים במהלך הטריילר.
סרט שולת!1
אני הייתי בסרט הזה, בקולנוע שהיה מלא באנשי העדה המדוברת בסרט, מה שהעמיק את הנאתי מהצפיה בו…
סרט מצחיק, שלדעתי צריכים לקחת בהומור, וכן- על אף היותו ישראלי הוא אחד הסרטים שהכי נהניתי בו בעת האחרונה בקולנוע.
ואפילו שכל העולם ואחותו כבר היו בו, וחלקם "ספיליירו" לכם- הוא עדיין מומלץ בחום!
'חתונה מאוחרת' ודאי לאוסקר!!
(או שלא)
וואלה: "'חתונה מאוחרת' קוצר שבחים בעתונות האמריקאית".
http://e.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=category&path=200&id=166856&news=1
Ynet: "'חתונה מאוחרת' ברשימת הסרטים הטובים של השנה"
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1521368,FF.html
ומי שטורח לקרוא את האותיות הקטנות מגלה: מבקרת אחת (מבין שישה) של עתון אחד (LA Weekly), שמתמחה בסרטים זרים, כללה את הסרט ברשימת עשרת הסרטים הטובים של השנה שלה. אכן, רגע היסטורי.
פטריוטיות זה טוב, אבל קצת פרופורציה עוד לא הרגה אף אחד.
אולי דווקא
אולי דווקא צריך לראות בסרט הזה סרט דוקומנטרי ולא עלילתי. הוא יבש? כמו החיים. הוא ריאליסטי? כמו בבית אבא. הגיבורים יורקים משפטים שבלוניים בהבעות פנים לא מיוסרות? תפסת אותם במצלמה נסתרת, אז אין שם פוזה למצלמה.
בשביל זה צריך ללכת עם הסרט מייל נוסף. למשל, לאהוב את הפערים העלילה ולהסכים ליישב אותם בעצמך.
דוגרי?
עזבו אותכם מהעלילה השטחית, חוסר התיאום בין התנהגות הגיבורים להתנהגות אנושית מובנת כלשהי, הסוף האיום, השחקנים וסצינת המין שעדיין גורמת לי להקאות בלתי רצוניות:
מה שהכי עצבן אותי בסרט היה שהקהל נהנה.
תארו לכם, סנימטק חיפה, שבדרך כלל נראה כמו מליאת הכנסת בזמן חלוקת סופגניות במזנון, הקרנה שלישית ביום חול- ובכל זאת: אולם מלא (!!!) שצוחק מכל משפט סופר-שנון בגרוזינית, מזיל ריר בסצינת המין הכי טפשית שנראתה אי פעם ועוד מוחא כפיים בסוף הסרט.
שני הסברים יש לי לדבר:
א. בכל זאת הוא משלנו (רק בסרט ישראלי אפשר לחטט באף באמצע בלי להרגיש לא נעים).
ב. הביקורת סוף סוף הצליחה במשימתה להשתלט על העולם.
שתיהן לא מעודדות ביותר.
''איזה צבועים האלה מעין הדג.
כשסרט זוכה בפרסים ישראליים לא שמים עליו, אבל כאשר האמריקאים מתלהבים ממנו כולם רצים לראות."
(ציטוט מפי מישהו שלא אומר את שמו כי לא מנומס לצטט דברים מתוך שיחות פרטיות.)
אז ראיתי את הסרט. לא בגלל האמריקאים, חלילה, אלא בגלל קבוצה קולנית משהו של אנשים כאן באתר שמתלהבים ממנו שוב ושוב. אז נתתי להם את הקרדיט, וניסיתי.
לא התאזבתי, כי לא ציפיתי ליותר מדי. סרט טוב זה לא.
הוא מעניין למדי, ועשוי טוב מבחינה טכנית, אבל השחקנים… השחקנים…
גם אם נתעלם מ-"האמא של הבמאי", ובאמת שקשה להתעלם מגוש עץ ענק בתקוע באמצע כל פריים, אין הרבה ממה להתלהב. מוני מושונוב נהדר, נכון, אבל בערך זהו. טגידו, ישראלים לא יודעים לשחק? או שאלו שיודעים לשחק לא מגיעים לקולנוע?
או אולי הבמאי היה עסוק שנים רבות בתאטרון, ורגיל שכל דמות מחכה בנימוס לתורה ורק אז מדברת, לאחר השהייה קבועה של שנייה וחצי?
כמעט סרט טוב. כמעט.
איכות טכנית?!?!
אחד הדברים שהכי עצבן אותי בסרט (בנוסף לדמויות ולעלילה) זה האיכות הטכנית. אני מתכוון בעיקר לעריכת הסאונד. לאורך כל-הסרט הליפ-סינק לוקה בחסר ואפילו הפולי לא מתואם בדיוק לנראה על המסך. עלוב למדי.
דיסקליימר: ראיתי בדויד.
חתונה מאוחרת
הסרט הדבלי ביותר שהוקרן בעולם,אולי במשפחה שלהם זו צורת החיים {צורה מגעילה וגועלית }אבל לא כול הגרוזינים ,המשפחה שלי בכול אופן כול אחת התחתנה עים מישרצו/ה .לא התנהגו כמו שפחות ולא רקדו לפי "מזמורי" הבעל
אני אישית נגעלית ממש מהסרט ועוד צפיתי בסרט בבית לא בקולנוע עים לא היתי מבקשת החזר על כרטיסי הסרט ,כי הסרט לא שווה שקל .
נ,ב, סליחה לא שווה אגורה.
חתונה מאוחרת
שלום לכולם
ברצוני להפנות את הקוראים
לפורום בענין סרט אחר של אותו בימאי
פורום התגובות לסרט מתנה משמיים בקהילת יוצאי גרוזיה
http://groups.zahav.net.il/comm_display_topic_threads.asp?ForumID=5657&TopicID=26101&PagePosition=1&CommID=3059
יוצאי גרוזיה (וגם אחרים) מוזמנים בזאת לקילת יוצאי גרוזיה בקישור
http://www.kehila4u.up.co.il/
ולגבי הסרט עצמו אני פשוט מסכים עם מי שכתב כאן כי מדוברב"סמרטוט גרוזיני".
ראיתי עשרים דקות מהסרט
ולא יכולתי יותר. פשוט לא הייתי מסוגל להבין למה כל מה שלא צריך להסביר, ועדיף לחתוך, הוצג בפרוטרוט ובאיטיות משגעת, בעוד שאת ההסברים למה שקורה לא קיבלתי כלל, והצלחתי להבין קטעים מסוימים רק בגלל שקראתי את עלילת הסרט במקום אחר.
ואז החלה סצינת סקס מגעילה ממש, ואני ברחתי מהחדר. שותפי לצפייה, שהחליטו משום מה להמשיך ולצפות, דיווחו לי בסוף ששום דבר לא השתפר.
עכשיו אני מתלבט אם לנסות עוד פעם לצפות בדבר הזה, רק כדי שאוכל לקטול אותו באופן מנומק.
האמת שהייתי שמח
אם היית מנמק מה הגעיל אותך בסצינת הסקס (סצינה? למונח הזה אין הגבלת זמן?).
בדרך כלל מתארים את הסצינה הזו כ"כנה" או כ"משעממת". אבל "מגעילה" עוד לא שמעתי (אני, אגב, בצד של ה"כנה").
ואגב, אין ספק שהאוסקר הישראלי שהסרט קיבל על העריכה הוא אחד הפרסים המגוחכים והפחות מוצדקים שהוענקו אי פעם לסרט בישראל. ב"החבל" של היצ'קוק היו יותר חיתוכים.
מממ...
מצד אחד, ראיתי רק חצי מהסצנה לפני שברחתי.
".
מצד שני. מישהו שעוסק בעריכת ספרים אמר לי פעם את המשפט הבא:
"איך אני יודע אם סצינת סקס היא טובה? אני בודק אם היא מעמידה לי את ה-
הסצינה הזאת ודאי לא מגרה. מצד שני, היא גם לא מעניינת. אה אומר שהיא 'כנה'? לא ראיתי את זה. ראיתי שחקנים שמתאמצים להיות כנים.
ברור לי שאם הייתי רואה סרט שבו צולמו אנשים רגילים לגמרי (לא שחקני פורנו) מקיימים יחסי מין (באמת) היה בזה גם משהו מגרה, גם משהו מעניין, וגם ריגוש מציצני אדיר. המקרה השני-הכי-טוב הוא של שחקנים שמאלתרים סצינת סקס אמיתית (ושנינו יודעים באיזה סרט הייתה כזו). אבל שחקנים-שמשחקים-אנשים-אמיתיים-שעושים שים-סקס זה לא כנות, זה לא מגרה, וזה לא מעניין. כתוצאה מכך, נשאר רק החלק המגעיל של המין המוצג באופן מפורש. וזה לא טוב, אלא אם כן הכוונה היא שניגעל מהדמויות ונשנא אותן. מאחר שאלו הדמויות הראשיות בסרט, יש לי תחושה שלא זו הייתה הכוונה.
עם זאת, ברצוני לסייג את דברי בכך שלא ראיתי את כל הסרט, וגם מה שראיתי היה מתוך עייפות רבה. אולי כשיוקרן באחד מערוצי הטלוויזיה אתן לו הזדמנות נוספת.
(ועוד הערה: נזכרתי בסצינה מסרט ישראלי שגם בה מוצג האספקט המגעיל של הסקס – אבל שם זה נעשה בקצרה, ובמטרה ברורה לאפיין באורח שלילי את אחת הדמויות. אני מתכוון ל'החיים ע"פי אגפא')
מה זה ''האספקט המגעיל של הסקס''?
סקס אחר
הציטוט שהבאת מאותו עורך ספרים לא נזקף לטובתו, לדעתי. יש סוגים מסויימים של סיפורת (או קולנוע) בהם שיקולי ה-
האלה הם רלוונטיים, ויש סוגים בהם הם לא, וכל נסיון לטעון אחרת הוא לדעתי נסיון לתת חוקים לאומנות.
מה שאהבתי בסצינת המין ב"חתונה מאוחרת" הוא שניכר בה כי מערכת היחסים בין הדמויות היא מעבר לתשוקה או משיכה, היא כבר נמצאת בפאזה אחרת, בוגרת יותר. הם לא מזדיינים, הם לא מקיימים יחסי מין, הם עושים אהבה, וזה ניכר מכל ג'סטה של השחקנים.
לגבי הסרט האחר ששנינו מכירים שהזכרת (ספוילר למאחורי הקלעים של אותו סרט…?) – הסצינה לא הייתה מאולתרת, אלא מתוסרטת, וסצינת הסקס, למרות הבוטות שלה, לא הייתה אמיתית. הקטע שנראה אמיתי בוצע ע"י שחקני פורנו מיקצועיים.
מממ...
אני לא יודע מה אתך, אבל אני כבר יותר משלוש שנים באותה מערכת יחסים, והסקס הוא עדיין מתוך משיכה.
אולי זה מה שהגעיל אותי בסצנה הזאת: שתי הדמויות לא נראו כאילו הן נמשכות אחת לשניה, אלא כאילו הן עושות מה שהן צריכות לעשות. משהו בין 'לראות סרט בווידאו' ל'להוריד את הפח'.
ואני שונא את הביטוי 'לעשות אהבה'.
מממ...
גם אני לא מת על "לעשות אהבה", אבל זה נותן דגש מילולי על מה שהסצינה ניסתה להעביר, לדעתי (פלאשבקים מ"בגסות"?). לא כתבתי שהאהבה שאני ראיתי בסצינה באה *במקום* משיכה, אלא שהיא גורם דומיננטי יותר בה.
ומוזר ככל שזה אולי ישמע, זוגיות בה סקס הוא דבר יומיומי וביתי כמו להוריד את הזבל נשמעת לי דווקא כרעיון דיי יפה.
להגיע למצב כזה
מבלי שהילדה תדע משהו באופן רשמי?
לא נראה לי סביר.
אתה יודע מה?
שכנעת אותי לנסות לצפות בסרט פעם נוספת והפעם לא להפסיק באמצע סצינת הסקס. נראה לי פחות ופחות הוגן מצדי לדבר על הסרט ו/או על הסצנה הזו בהתחשב בכך שראיתי באזור 20 דקות עד חצי שעה מהסרט כולו ורק חצי מהסצינה.
אחרי שהורדתי מהלב את זה, תרשה לי בכל זאת להגיד משהו אחד. בעשרים הדקות הראשונות של סרט צריכה בדרך-כלל לבוא האקספוזיציה, או בעברית הפתיחה. לפי מה שאני למדתי בשיעורי תסריטאות, תפקידה של הפתיחה הוא:
1. להכיר לנו את הגיבור (הגיבורים)
2. ליצור הזדהות עם הגיבור
כמו-כן למדתי שהפתיחה אמורה להסתיים, בערך 10-15 דקות מתחילת הסרט, במאורע מחולל שישנה את חייו של הגיבור ו'יתחיל את הסרט'.
ב'חתונה מאוחרת' הפתיחה עומדת במטלה הראשונה (למרות שאנחנו לא יודעים יותר מדי פרטים על זאזא/דובי/חיים. אבל זה איכשהו בסדר) אבל בשום פנים ואופן לא עומדת בשניה. הדקות שראיתי לא גרמו לי לשום הזדהות עם אף דמות בסרט (פרט אולי לנערה בת ה- 17 המשודכת לזאזא), כך שלא הייתה לי שום סיבה להתעניין בגורלן של הדמויות. זאזא הוצג כנעאבך מטומטם וחדל אישים ולא הייתה לי שום סיבה להזדהות עם כאביו (אם יהיו).
יותר מזה, הפתיחה גם לא מסתיימת במאורע החורג מגדר הרגיל: השידוך כבר קרה המון פעמים, ואין שום דבר מיוחד בשידוך הזה. זאזא היה אצל אהובתו פעמים רבות. מה קורה?
לסיכום: הפתיחה של 'חתונה מאוחרת' מציגה גיבור לא מעניין ולא מעורר הזדהות שלא קורא לו כלום. פלא שלא עניין אותי להמשיך לצפות?
נו, אז ראיתי את "חתונה מאוחרת". או אם להיות מדוייקת יותר, ראיתי חלקים נבחרים מהסרט.
את דעתי על סצינת הסקס המופלאה/נוראית לא תזכו לשמוע,ולו בשל העובדה שחברת התעופה החליטה לקצץ אותה לחלוטין. בנוסף לזה, היא גם דאגה להשחיר מילים מסויימת, שעד עכשיו לא ברור לי מה הן היו. (בעיקר לאור העובדה שאת הקללות שהיו שם לא הייתה שום בעיה להקרין. במשך כל הטיסה ניסיתי להבין מה היה כל כך חשוב להגן עלינו מפניו, ולא הצלחתי.)
מה כן?
אני מסכימה עם הביקורת- לא סרט להיט. גם לא נוראי
אני מניחה שאם היה לי איזשהו מקום ללכת אליו, לא היה דחוף לי להשאר לצפות.
(אחר כך הקרינו את "אמי הגנרלית". על זה ויתרתי מהר מאד)
_______
העלמה עפרונית, וחוויות טיסה שלא מעניינות אף אחד.
אנחנו על המפה ונשאר על המפה!
מכר השוהה בימים אלו בארגנטינה, מדווח שהסרט המדובר והמוערך שם ביותר כרגע הוא "חתונה מאוחרת". כחושבים על זה, אז מגיע להם. אם כאן מעלים על נס את סרטיו של אלמודבר, אז להם מותר לאכול קצת "חתונה מאוחרת".
.
.
.
.
.
א. לא לנטפק. אני יודע שלא זה היה הציטוט המקורי של מה שמו ממכבי ת"א. לא אכפת לי.
ב. לא לנטפק. אני יודע שאלמודבר אינו ארגנטינאי. לא -מאוד- אכפת לי.
'9 מלכות', סרט ארגנטינאי,
עולה ממש בקרוב על המסכים שלנו. למען הקולנוע הישראלי ותדמיתנו בציבור, לכו לראות אותו! (או שלא).
סרט חלשלוש
סרט בינוני מינוס, פרט לקטע קטן פה ושם לא משהו.
דוגמא נוספת של מסע פרסום מוצלח
של קבוצת אנשים אשר החליטו לקדם חבר.
במידת האפשר להמנע מצפייה בו.
הו, איזה כיף לקרוא כזו ביקורת!
צפיתי בסרט לפני שנים בקולנוע בבית הסטודנט בטכניון (עותק פילם). ידיד טוב אמר לי שזה אחלה סרט, ולקח אותי אתו לצפייה שנייה (שלו). זה היה אחרי שהסרט הציג כבר זמן רב בקולנוע בארץ והיה באז רציני סביבו, ובטכניון השקיעו והביאו במיוחד את ליאור אשכנזי עד חיפה(!) כדי שידבר בתחילת הסרט. אשכנזי אכן עלה לבמה בתחילת הסרט, מלמל כמה מילים (שאני לא זוכרת, לדעתי זה היה משהו כמו "מקווה שתהנו מהסרט").
זה היה קצת מטופש ומיותר, אבל לא כמו הסרט… מילא זה שלא נהניתי ממנו בכלל, בעיקר לא הצלחתי להבין מה כולם מוצאים בו ואיך הוא נהיה כזו הצלחה ענקית בישראל. לפעמים אני יוצאת מקומדיה והבדיחות לא הצחיקו אותי, או שבמחזמר השירים לא לטעמי, או שהמתח לא מתח אותי. אבל מה בדיוק היה בסרט הזה שהקסים את כולם, זו עדיין תעלומה עבורי. עברו מאז כמה שנים, הדחקתי, ופתאום נתקלתי בביקורת הזו ובתגובות, ואנחת רווחה בקעה מפי. ה"קונצנזוס" נעצר בשערי עין הדג. לא רק אני סבלתי בסרט הזה, הידד!