אני יודע שאת כיפור כבר פספסתי, אבל: סליחה.
התעצלתי, דחיתי, הייתי עסוק, שיחקתי במשחקים בדפדפן. בקיצור, לא פרסמתי ביקורת בזמן. בעולם אידיאלי, היו מתפרסמות ב"עין הדג" ביקורות מפורטות על כל הסרטים שיוצאים לאקרנים בארץ, שלא להזכיר סרטים מעניינים שלא יוצאים כאן – ויש רבים כאלה. זה, כמובן, לא ריאליסטי, והשאיפה שלי היא צנועה יותר – לפרסם ביקורות על כל הסרטים שראויים להתייחסות. וגם זה לעתים קרובות לא מצליח.
הסיבות שמביאות לכך שלסרטים מסוימים יש ביקורת ולאחרים לא הן הרבה יותר מורכבות מ"האם זה סרט טוב", או אפילו "האם זה סרט מעניין". זה תלוי גם ברמת העניין שהסרט מעורר באתר, כמות הזמן הפנוי שיש לי, והשאלה האם יש מישהו שישלם לי על זה. אני לא יודע אם ניסיתם את זה פעם, אבל לכתוב ביקורות זה קשה. השורה התחתונה היא שכמה מהסרטים הכי חשובים, מעניינים ו/או טובים השנה לא קיבלו יותר מביקורת שורה אחת, וממש חבל לי על זה. אני עדיין לא יכול לכתוב ביקורת מלאה על כל אחד מהם, אבל אני צריך להתנצל על כל אחד מהם. אלה הם החטאים הכי גדולים שלי מהשנה האחרונה.
הוגו
איך יכול להיות שמכל המועמדים לאוסקר הלא-משהו השנה, פורסמה ביקורת על "סוס מלחמה" אבל לא על "הוגו"? זה הרי הסרט שהכי אהבתי מבין המועמדים, גם אם יש לו בעיות. לפני הכל, "הוגו" נראה אדיר, והוא חד-משמעית עושה את השימוש הכי טוב בתלת-מימד מאז "אווטאר". הסיפור… הוא נהדר, ברובו. יש לו בעיות (שאגב, היו שם גם בספר, והסרט ירש אותן במלואן). זה אמור להיות סרט על הוגו, אבל בשלב כלשהו הסרט נוטש אותו והוא הופך לדמות שולית בסרט של עצמו. אנשים מסתירים זה מזה דברים שאין להם סיבה להסתיר רק בשביל שיהיה מעניין. בנוסף, מרטין סקורסזה שייך כנראה לאסכולה שגורסת שסרט ילדים משמעותו משחק מוגזם ("אתה לא אוהב ספרים?!" שאלה קלואי מורץ בטון כזה שהייתי משוכנע שהיא עומדת להפוך עוד רגע להיט-גירל ולערוף להוגו את הראש). ולמרות הכל, סרט מקסים, ועיצוב נהדר, ומפגש אדיר של הרגעים הראשונים של הקולנוע עם הטכנולוגיה הכי מתקדמת. והוא גם מאוד יפה.
Red State ("כנסיית הפחד")
סרט ה"אימה" של קווין סמית הגיע לארץ באיחור, קיבל שם נוראי ונקבר בהקרנות חצות בסינמה סיטי, בדיוק כמו זבל ישר-לוידאו כמו "השליחים 2". זו תהיה אנדרסטייטמנט לומר שהגעתי לסרט עם ציפיות נמוכות: מקווין סמית התייאשתי מזמן, וכבר אמרתי בגלוי שאני מקווה שהוא יפסיק לעשות סרטים ויתרכז במה שהוא טוב בו – סטנד-אפ. בנוסף, כל מה שהוא עשה עד עכשיו שהוא לא קומדיה קווין-סמיתית היה אסון. אז הרעיון שהוא יעשה סרט אימה פוליטי נשמע כמו השריקה הזאת ששומעים לפני שמשהו כבד מאוד מתרסק.
אבל "מדינה אדומה" (או איך שתבחרו לקרוא לו) הפתיע אותי. הפתיע אותי מאוד, ויותר מפעם אחת. העניין הוא שהסרט הזה הוא בכלל לא מה שהוא מעמיד פנים שהוא. מוכרים אותו כסרט אימה בנוסח "הוסטל", והעמדת הפנים הזאת מחזיקה בערך רבע שעה. ואז הסרט פתאום לוקח פניה של 90 מעלות הצידה, וממשיך בכיוון שפשוט לא הייתם מצפים ממנו. וזה לא מפסיק שם: בתוך 80 ומשהו דקות הסרט הזה שוב ושוב משנה כיוון והופך למשהו שונה לחלוטין. כשכל עלילה אפשרית בעולם כבר סווגה ותויקה ב-TVtropes, נורא כיף למצוא את עצמך פתאום בסרט שאין לך שמץ של מושג איך הוא יסתיים. זה היה מוזר, זה היה לגמרי לא מה שציפיתי, וזה הסרט הכי טוב שקווין סמית עשה מאז… מאז… וואו, עבר הרבה זמן.
חיות הדרום הפראי
החטא הגרוע ביותר שלי השנה. אני באמת, בכנות, מכל הלב, מתנצל שלא הספקתי לכתוב על הסרט הזה ביקורת מלאה. עוד לא החלטתי אם אני חושב שהוא יצירת מופת וסרט השנה, כפי שאנשים מסוימים חושבים, או סתם ניסיון מאוד מעניין, כפי שאחרים טוענים. מה שבטוח זה שהוא סרט שלא ראיתי שום דבר דומה לו.
במבט ראשון, "חיות הדרום הפראי" נראה כמו סרט-פסטיבלים מהז'אנר של "חיי העוני העלובים של תושבי תיזינאבי תחתית". ובמובן מסוים זה בדיוק מה שהוא. במובן אחר זה סרט פנטזיה שמתרחש בעולם מקביל. קראתי תיאורי עלילה שטענו שהסרט מתרחש בניו אורלינס של תקופת קתרינה, ואחרים שטענו שזה בעולם פוסט-אפוקליפטי. ושניהם עשויים להיות נכונים. יש בו את כל הקטע הזה של שחקנים לא מקצועיים (ואני אצטרף למקהלת כל מי שראה את הסרט אי פעם ואגיד גם אני שהילדה בתפקיד הראשי שאין לי מושג איך לבטא את שמה אדירה, וגם אבא שלה) וצילום רועד, ואז באמצע הסרט מביא גם חיות ענק מיתולוגיות באפקטים אדירים (באמת). לקראת סופו הסרט נסחף אולי יותר מדי לכיוון הערטילאי והמופשט, כשכבר לא היה ברור לי מה אמור להיות מציאות ומה לא, אבל החלק הזה של הסרט כלל כמה מהסצינות הבודדות המדהימות ביותר שראיתי השנה. בקיצור, אם עדיין יש לכם צ'אנס, לכו לראות את הסרט הזה, ואני רק מתנצל שלא אמרתי את זה בקול רם יותר.
באטלשיפ
"באטלשיפ" הוא חרא סרט. זה לא מפתיע, היה ברור שהוא יהיה חרא סרט מהרגע שבו שמענו עליו לראשונה, ולא היתה שום אפשרות שהוא יהיה משהו מלבד חרא סרט. אז מה יש לכתוב עליו בכלל? העניין הוא ש"באטלשיפ" הוא לא סתם סרט גרוע – הוא דוגמה מושלמת לכל מה שרע בעשייה הוליוודית. כמו בדגם פלסטיק של גוף האדם, אפשר להשתמש בו כדי לבחון כל חלק וחלק באנטומיה של המוצר הקולנועי המסחרי המחורבן. מהקונספט הכל כך דבילי שאין מילים (סרט מבוסס על משחק לוח), דרך הליהוק (ריהאנה!), התסריט (שברמת הטמטום שלו יכול להתחרות כמו גדול נגד סרטי "רובוטריקים") עד הצילום (הרבה כחול-כתום, והמון, המון, המון בוהק עדשה) והעריכה (ככה לא עושים סצינת אקשן, לעזאזל) – זה נראה כאילו מישהו ניסה בכוונה תחילה לעשות סרט שיקבץ כל טרנד מעצבן, כל מנהג מגונה וכל אלמנט מסחרי מהעשייה ההוליוודית. ממש רציתי לכתוב מאמר ארוך שיפרק את הסרט לגורמים ראשוניים. נו טוב. הנחמה היחידה שלי היא שהסרט, לשמחתי הרבה, היה כשלון קופתי ענק. אין לכם מושג כמה תקווה לעתיד הקולנוע העובדה הזאת נותנת לי.
הפשיטה
חוץ מאותה הקרנה בסינמטק חולון, שאליה חילקנו כרטיסים, סרט האקשן האינדונזי הזה לא הוקרן בארץ בבתי הקולנוע, כידוע. וכל כך חבל. כי נכון שתמיד אפשר לראות את הסרט גם במסך הביתי (הוא הוקרן ב-yes) או במחשב, זה פשוט לא אותו הדבר בלי לשמוע את הקולות של הקהל – והקהל בסרט הזה מגיב. הוא צחק, הוא צעק, הוא מחא כפיים ספונטנית באמצע הסרט, ויותר מפעם אחת הוא נאנק בכאב. גם אני.
רבים וטובים כבר אמרו את זה על "הפשיטה": זה אחד מסרטי האקשן הטובים ביותר שראיתי. יש בו עלילה מינימלית למדי שמועברת היטב, ויש בו סצינת מכות אחרי סצינת מכות אחרי סצינת מכות, וכולן בכוריאוגרפיה אדירה. כל חובב אקשן שמוותר על הצפיה ב"הפשיטה" רק בגלל שזה לא באנגלית עושה מעשה אידיוטי שזה לא יאומן.
מעניין באמת למה קברו כאן את "כנסיית הפחד", אני זוכר שאת "מוכרים בלבד 2" ו – "זאק ומירי עושים את זה" דווקא הקרינו לא מעט זמן. בכל מקרה, בהחלט עשית לי חשק לראות את הסרט הזה. תודה.
בכל מקרה, לי טיפה מוזר שלא הייתה כאן ביקורת על טד, כי הסרט הזה הוא ללא ספק "עין דגי" בכל רמ"ח איבריו.
לגמרי שכחתי מהחדש של קווין סמית',
התכוונתי לראות אותו. תודה שהזכרת לי! אני אישית, לא כמוך, מתלהב מכל זבל שהוא מוציא, גם אם זה זבל, ועכשיו אתה אומר שזה טוב, רצתי לראות.
ויאמר שנאוצר: סלחתי כדבריך.
נו, נחמד לראות סרטים שלא קיבלו כבוד מקבלים… כבוד. לא ראיתי אף אחד מהם חוץ מ"הוגו", ובמקרה שלו, אני מסכים עם הביקורת, חוץ מעניין אחד: הסיפור של הסרט הוא טוב, אבל בחלקו הפחות משמעותי, ולא ברובו. האובר-רצינות הזאת באמת הפריעה לי הרבה יותר מדי פעמים, במיוחד כשהיא הופיעה כמה שניות אחרי סצינה שבה הייתה אובר-חמידות שהפריעה לי, ובנוסף לכך, הסרט הכיל את אחד הרגעים היחידים שאשכרה גרמו לי לשאול בקול רם (מזל שראיתי את זה ב-DVD), "לא, סרט. אתה לא *כזה* מטומטם. אין מצב שהראית לי את הדבר הזה הרגע!". אבל כאמור, האווירה, איכות העשייה והמסר מחמם הקישקעס באמת עשו את העבודה, והוא הסרט האהוב עליי מבין המועמדים לאוסקר האחרון (עם תחרות עזה מצד "מאניבול").
חבל שלא היתיה כתבה כזאת גם ב-2011, זה בהחלט היה יכול לגרום ליותר אנשים לצפות ב"ממלכת החיות" או "Attack the Block" (והם דווקא כן קיבלו אזכור בהקשר הזה בדג הזהב האחרון, אבל אין אפילו מה להשוות בין זה למה שעכשיו).
"הסרט הכיל את אחד הרגעים היחידים
שאשכרה גרמו לי לשאול בקול רם (מזל שראיתי את זה ב-DVD), "לא, סרט. אתה לא *כזה* מטומטם"
איזה רגע? וראיתי את הסרט, אז אתה יכול לעשות ספוילר (תסמן תגובת ספוילר בשביל אחרים כמובן).
אוף טופיק קטן
שנאוצר אתה במקרה פעיל גם בגיימפאד? אני תוהה עם מדובר בכינוי נפוץ או לא
ובחזרה לנושא – באמת מוזר לי שלא הייתה ביקורת על טד, ותודה רבה על המידע על הסרטים הללו בכול זאת
שלושה מהם נכנסו לרשימה שלי (כנסיית הפחד, חיות הדרום הפראי והפשיטה)
תפוצת השנאוצרים בתור כינוי
היא ההפך המוחלט מתפוצת השנאוצרים האמיתיים בישראל – יש רק אחד כזה (והוא מגיב בגיימפאד מפעם לפעם)
מאיפה הכינוי הזה?
כמובן.
זה כלב.
אני חייב לחפש בגוגל לפני שאני מגיב.
סלחנו כדבריך.
יש מצב לעוד הקרנה של 'הפשיטה' לטובת מי שפספס?
אני בעד לערוך קון שנתי: הסרטים הכי טובים שכנראה פספסתם
(ל"ת)
הלוואי, אבל זה ממש לא תלוי בי.
(ל"ת)
וואו, כל כך שנאתי את "כנסיית הפחד"!
הרגשתי כאילו אני צופה במישהו מגמגם שמנסה בכל הכוח לחשוב על איך לומר לי את מה שהוא רוצה.
הלכתי לסרט במיוחד מהסיבה שאני וחבריו חשבנו שזה סרט "הוסטל", אבל בסופו של דבר נקלענו למבוך קולנועי ביחד עם ערסים בהקרנת חצות שחוץ מלזרוק עגבניות על המסך עשו הכל – שלחו אס-אמ-אסים, בדקו את הפייסבוק, גזרו ציפורניים, צעקו לחברים שלהם בצד השני של האולם מה קרה עד עכשיו בסרט (הרי ידוע שערס לערס ערס) וכ'ו.
חוויה מטלטלת. וממש לא במובן הטוב.
גזרו ציפורניים?
כאילו… הא?
מישהו הביא מספריים לציפורניים לקולנוע והתחיל לגזור בחושך?
טוב עלית עליי, זו הייתה הגזמה.
אבל את כל השאר הם באמת עשו.
XD !
(ל"ת)
לא. ברור שהוא הגזים, הרי אין דבר כזה ערס פולני.
(ל"ת)
ערס לערס ערס.
אשמח לשמוע למה אתה חושב
ואיפה בדיוק שהסרט מגמגם.
כי אני מסכים שהסרט לוקח המון פניות חדות, אבל לשנייה הוא לא מראה חוסר בטחון בחומר שלו, לדעתי.
הכוונה במגמגם זה
שכל הזמן הסרט משנה את הדרך שבה הוא מספר את הסיפור.
הדרך שהוא מנסה לספר?
כלומר הקצב של העריכה? או העובדה שאין לסרט דמות ראשית ברורה?
הסגנון.
(ל"ת)
וזאת בדיוק הבעיה
הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות לסרט הוא לשווק אותו באופן מטעה. אנשים לא סבלו את "סוויני טוד" כי הטריילרים והפרסומות הסתירו את העובדה שזה מחזמר. "האדסון הוק" קיבל מוניטין של סרט גרוע במיוחד בגלל שסיפרו לאנשים שזה סרט אקשן ושכחו לגמרי להזכיר את העובדה שזו קומדיה מטורפת. "רד סטייט" שווק כסרט אימה, הביא קהל של סרט אימה, אנשים ציפו לסרט אימה, והוא לא סרט אימה. מה הפלא שהקהל סבל?
רעיון מעולה לכתבה.
"הוגו" זה סרט מעולה, הוא היה הסרט האהוב גם עליי מהמועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. לפחות הוא זכה בהרבה מהפרסים הטכניים. הוא לוקח את עצמו ברצינות יתר בחלקים, אבל הוא פשוט נורא מקסים ומרגיש כמו שיעור קולנועי כיפי, שאפשר בקלות לסלוח לו על זה. וכן, תלת מימד מדהים.
"באטלשיפ" – אני חושב שהוא יותר טוב מסדרת "רובוטריקים". האפקטים היו טובים, פה הצלחתי להבין מה קורה. היה בוהק עדשה, הרבה, אבל ב"זיכרון גורלי" למשל זה הפריע לי יותר. אבל זה נשמע ממה שכתבתי כאילו מדובר באחלה סרט. ממש לא. קל *מאוד* להיות יותר טובים מ"רובוטריקים" והוא לא עוקף את זה במלא. הוא מתיש, מעייף, מטומטם (ה10 דקות הראשונות לא היו קשורות לחיים) והוא די משעמם.
את "הפשיטה" ראיתי בדיוק היום בבוקר וממש אבל ממש נהניתי. העלילה שלו לא מפותחת, אבל עלילה? למי אכפת? האקשן פשוט מעולה. הוא אנרגטי, כיפי, מגניב והוא כל כך חזק עד שלפעמים פשוט אומרים אאוץ' על מה שקורה לדמויות מסוימות. אם אתם אוהבים אקשן, חובה לראות.
עדיין לא ראיתי את "חיות הדרום הפראי" ואת "רד סטייט", אבל אני עוד אראה.
"באטלשיפ" מתעלה על הרובוטריקים לפחות בגלל שאין בו הומור סקס אינפנטילי. באמת, אשכים של רובוטריק… זה עדיין רודף אותי.
באופן מוזר,
פעם חיפשתי תמונה של זה כדי להראות למישהו עד כמה הסרט מגוחך. אמרתי לעצמי שבטוח נהיה מזה איזה מם, או לפחות שמישהו פרסם את זה איפשהו. מישהו. אחד. מתוך 7 מיליארד בני אדם.
לא היה בשום מקום. מוזר.
אולי מייקל ביי שוכר האקרים שמוחקים את התמונות המביכות מכל מקום ברשת, לכו תדעו.
כנראה שלא חיפשת את הדבר הנכון.
https://www.google.com/search?q=transformer+balls&rlz=1C1CHEU_enIL434IL434&sugexp=chrome,mod%3D9&um=1&ie=UTF-8&hl=en&tbm=isch&source=og&sa=N&tab=wi&ei=0cVlUI_AOKXT0QW2w4Eo&biw=1114&bih=797&sei=08VlUP-9OOiU0QXC1YG4BA
הו, נפלא! כלומר, נורא!
נו, הבנתם.
מאחת התמונות הגעתי לסרטון של שמונה שניות של ה… דבר הזה. וכיוון שבחיים לא הייתי צופה שוב בסרט, זו הזדמנות אחת ויחידה לגלות שהם גם… משמיעים צלילים!
הו.
http://www.youtube.com/watch?v=MzJbizELHYQ&feature=share&list=UUJ0i4EQCj1umBELG8_WYFrQ
מסכים עם הרוב
'הוגו' סרט מקסים ויפיפה עם אחד השימושים הכי מוצדקים ב-3D שאי פעם ראיתי (מי שראה את הסרט בדו מימד לא יודע מה הפסיד). גם אותי 'כנסיית הפחד' הפתיע מאוד, במיוחד לאחר שחבר שלי כתב לי בפייסבוק להתרחק מהסרט הזה כמו מאש. למרבה המזל לא הקשבתי לו וכך זכיתי לחוות בסרט מתח חזק ועשוי היטב. 'באטלשיפ' הוא אומנם לא יצירת מופת אבל הוא סביר והוא בהחלט עדיף על 'רובוטריקים 3'. 'הפשיטה' עשוי היטב ומלא באקשן מוצלח אבל הדבר הכי עמוק בסרט זה הפצעים שהדמויות מקבלות מהמכות. את 'חיות הדרום הפראי' לא ראיתי.
לא, בוכריס! יום כיפוווווווווור!
גם אני כנראה צריך לבקש סליחה שלא ראיתי אף סרט ברשימה הזאת חוץ מאחד – "הפשיטה", שראיתי הודות לכם ומיהרתי להפיץ את הבשורה לחבריי. יש לי חבר שנורא אוהב אקשן נטו ומכות ואלימות וכל זה, והשיחה איתו הייתה משהו כזה:
"dude, ראיתי סרט אקשן קטלני!"
-"איזה?"
"The Raid"
-"איך לא שמעתי עליו?"
"כנראה כי הוא אינדונזי ולא מוקרן בארץ."
-"פחחח אינדונזי? דבר איתי כשיעשו לזה אדפציה אמריקאית."
"מה אתה דפוק? זה סרט מטורף!"
*אחרי הרבה שכנועים וניג'וסים הוא סופסוף ראה*
-"dude…הסרט הזה היה פאקינג אוסום!"
"אמרתי לך!"
אז שוב, מכל הרשימה פה, הוא היחיד שראיתי. הכי אני מצטער שפספסתי את "הוגו" בקולנוע. אני מתכנן להשלים אותו בהזדמנות, ואולי גם את שאר הסרטים פה, חוץ מבאטלשיט. (זה מצחיק כי כתבתי "שיט").
ובגלל שיום כיפור (טוב, הוא נגמר, אבל וואטבר) אני אפרסם את זה, שגיליתי בזכות האתר הזה. תודה!
http://www.youtube.com/watch?v=PdLxZWghJWg
לא אהבתי בכלל את חיות הדרום הפראי
השם והתיאור שלו מטעה.
(שלא לדבר על זה שהשם העברי נשמע כמו שם של סרט טבע תיעודי, אבל זה פחות חשוב)
מהתיאור, אפשר לחשוב שזה סרט שמדבר על אנשים שחיים ביקום מקביל כלשהו, בתנאים דלים, ובנוסף לכל הצרות שלהם, יש להם גם צרות בצורת חיות ענקיות מפחידות.
אבל לא. נראה שהחיות (חזירים ענקיים) הן דימויים כלשהם למה שקורה בעלילה, ואין להן ממש אינטראקציה עם האנשים שבסרט.
וחוץ מזה, המשחק טוב מאוד, אבל הסרט עצמו לא הכי מעניין, וגם לא הכי הגיוני. ובעיקר, קשה לעיתים ובעיקר מוזר.
ודווקא הם נמצאים על עולם מעניין. היה אפשר לעשות מאותם חומרי גלם יופי של דרמת מד"ב – משהו לא רגיל, בסגנון של "מחוז 9", אבל שיהיה טוב. אם אני אכתוב תסריט, אז תהיו מוכנים לקנות אותו ממני?
נחמד שגם שחשבת שהתוודעת לכל הסרטים ששווים משהו השנה
מישהו מחדש לך משהו.
את 'הוגו' ראיתי שנה שעברה (מומלץ ביותר), את 'באטלשיט' אין לי שום כוונה לראות, גם את 'הפשיטה' לא (ודווקא היה אותו בי'ס' כשהייתי מול הטלויזיה) כי פשוט סרט אקשן עם עלילה של משחק מחשב פחות מושך אותי. את 'חוות הדרום' דווקא רציתי מאוד לראות ולא יצא לי.
אבל לא היה לי מושג שהסרט אימה של קווין סמית' שווה משהו. חשבתי שהוא כבר איבד את זה לגמרי. תודה על התזכורת.
לגבי הוגו...
לדעתי זה סרט שהיה יכול להיות מצוין, עם עריכה יותר קפדנית ומדויקת. הסרט נמרח הרבה מעבר לסבלנות שלי, אז מה יעשה ילד שרואה את זה?
אגב, מי שפוסל סרט בגלל שהוא זר, לא מבין כלום בקולנוע. הייתי שמח אם היו מביאים עוד סרטי אקשן שלא יצאו מהמכונה ההוליוודית.
THE RAID
בסינימטק חולון היה ממש כיף,כולם צחקו ומחאו כפיים…פשוט אקשן מעורר הערצה
זה לא סרט מצחיק. זה סרט מכאיב.
(ל"ת)
ישנם סרטים
שנאמר עליהם הרבה באתר, גם בכתבות וגם בדיונים בתגובות, עד שלא שמים לב שאין עליהם ביקורת. הופתעתי לראות השבוע ביקורת חדשה על "האויב שבפנים 5", מכיוון שהייתי בטוח שכבר פורסמה אחת מרוב שעסקו בו במהלך השבוע האחרון.
127 שעות!!
אני עוד מחכה משנה שעברה!
מה עם 127 שעות?!
אתה מחכה 127 שעות משנה שעברה?
אדוני, יש לך בלבול קשה בהערכת הזמן!
אולי זה רק אני
אבל אני עדיין הייתי רוצה לראות בהזדמנות ביקורת של רד על באטלשיפ. הייתי בטוח שתהיה כזו. יש לה כל כך הרבה פוטנציאל להיות אחת הביקורות היותר מצחיקות שהיו באתר הזה (וגם חשובה, כי כמו שרד אמר הסרט מציג באופן מושלם את המצב הפתטי שהוליווד הגיעה אליו והפחד שלה ממקוריות).
ואני הייתי רוצה לראות את היילי ג'ואל אוסמונט כאנדר.
נראה לי ששנינו כבר לא נזכה לראות את מה שהיינו רוצים.
Never say never!
חוץ מבמקרה שלך, כמובן…
הי, פתאום שמתי לב לתמונה של הכתבה.
מצטערת אסא, זה לא אישי, פשוט אין לך פרצוף של אנדר בכלל.
מה זה פרצוף של אנדר?
(ל"ת)
כמו שאני מדמיינת אותו?
רגיל, עגלגל, שיער בלונדיני כזה, עיניים עצובות כאלה. מאד הילד של השכנים, לא ילד שנראה כאילו העיניים שלו יכולות לחתוך דרך זכוכית.
אחלה רעיון (פישלייק) לכתבה.
ראוי להזכיר כי לסרטים האלה, כיוון שלא זכו לביקורת, התפתחו במידה מסוימת דיונים ותגובות בדפי הסרט (המלונקקים בגוף הטקסט הנ"ל של רד). ככה שמי שמעוניין יכול לראות שם דעות נוספות
לינק שבור
רק שהלינק ל"חיות הדרום הפראי" שבור. חבל, זה דווקא נשמע אחלה סרט והייתי רוצה לקרוא יותר הערות עליו כדיי לדעת אם זאת עלילה שאני אתחבר אליה.
אכן שבור (המילה of מיותרת)
ובינתיים, הקישור הנכון
תודה
(ל"ת)
הגיג נוסף
אני מחפש כבר בערך 20 דקות ביקורת לסרט המופלא לילות בוגי של הבמאי הדגול אנדרסון, וחי נפשי! אין אף מילה אחת בעברית עליו בכל הרשת!! מזה??! בקשתי שלוחה לכם לתקן את המחדל הזה.
Mr. Nobody
סרטו הנורווגי דובר האנגלית של ז'אקו ואן דורמאיל שיצא לפני שלוש שנים הוא אחד הכשלונות הקופתיים הגדולים ביותר בהם נתקלתי. הסרט הופק בתקציב של כ-50 מיליון דולר והכנסותיו מכל רחבי העולם מסתכמות בקצת יותר מ-2 מיליון. הוא אפילו לא קיבל הפצה בארה"ב עדיין, מסיבות לא ברורות. ומה שמצער בעניין הוא שמדובר בסרט מעולה.
לא סתם מעולה, "Mr. Nobody" הוא אחד הסרטים הטובים והמושלמים ביותר שראיתי אי פעם. קודם נתחיל מהתסריט שהוא מבריק, עמוק ומאוד מקורי. עובר בין כמה וכמה סיפורים שונים המתרחשים בתקופות שונות ובייקומים מקבילים בצורה כל כך מבריקה. הבימוי נפלא מה שניכר בקצב הנהדר שיש לסצינות ולסרט בכלל, בעיקר בגלל העריכה הנהדרת שעושה שימוש גם בסלאו-מושן, פאסט-פורוורד, באקוורד-מושן ומה לא. הסרט גם מושקע מאוד, כך שאם הוא היה ידוע יותר אין ספק שהיה זוכה למספר לא קטן של מועמדויות טכניות באוסקר. הפסקול הוא גם אחד המוצלחים שנתקלתי בהם עם הרבה מאוד שירים (שחלקם חוזרים להופיע מספר פעמים במהלך הסרט) שלמרבה פליאתי היכרתי כמעט את כולם, מה שטיפה הפריע לי ליהנות (לזהות שיר מסרט כן מעניק הנאה, אך בטוח לא מהסוג שהיוצרים שאפו אליו).
על הצילום אין מה לדבר, הסרט מאוד יפה ויזואלית ובעצם רק בגלל זה שווה לתת לו הזדמנות. השחקנים כולם מעולים, גם הצעירים שבהם (וג'ונו טמפל היא אחד הדברים הכי חמודים שראיתי לאחרונה). ג'ארד לטו ('רקוואים לחלום') היה מעולה בתפקיד הראשי ובעיקר בתור הזקן בן ה-118 (שעד שבדקתי באינטרנט לא היה לי מושג שגם אותו מגלם ג'ארד) ושרה פולאי מהממת. רק דיאן קרוגר (שאני מאוד מחבב) לא הייתה ליהוק כזה מוצלח.
אין לי מלים להוסיף. פשוט תראו!
http://www.imdb.com/title/tt0485947/
אני לא חושב שאי פעם שנאתי דמות,
כמו ששנאתי את הגרסה המתבגרת של נימו. באמת, זה היה על סף היוסי צוויליך (מ"בלוז לחופש הגדול") – הוא ודיכאונות הנעורים שלו, והפרצוף העל-סף-דמעות התמידי שלו… זה היה פשוט מעצבן ברמות שלא נתקלתי בהן כבר 16 וחצי שנים (רמז – היום חלה יום הולדת ה-16 וחצי שלי). במיוחד בסצנת האופנוענים, זה פשוט היה מעצבן. השחקן היה ליהוק איום ונורא, הוא הרס לי שליש מהסרט.
מה שחבל, כי בסה"כ מדובר בסרט מאוד יפה – הוא מאבד את עצמו באיזשהו שלב, אבל כשהוא חוזר למסלול הוא נהיה מאוד יפה ומרגש. כל העניין הזה של התפצלות האירועים למיליוני קווים יכול לעצבן, אבל כן, זה באמת סרט טוב.
דמויות ראשיות דכאוניות זה מאוד נפוץ בסרטים. הורגלנו.
לכל אחד משלושת הסרטים האחרונים שראיתי (כולם בצפיות חוזרות) 'בושם', "קירות צדדיים" ו"ביקור התזמורת", הייתה דמות ראשית שקטה ומדוכאת באופן מעט מוגזם עם הבעה קבועה אחת. לפחות לנימו המתבגר היו רגעי אושר בסרט (הגרסה המבוגרת דווקא זכורה לי כמדוכאת הרבה יותר).
אף אחד לא מושלם
זה, משום מה, השם הרשמי של הסרט בארץ (למרות שהוא לא הוקרן מסחרית), ויש לו דף סרט:
http://www.fisheye.co.il/movies/mr_nobody/
אוי, מצטער, לא ידעתי שיש לו דף.
להגנתי אומר שלא קיבלתי תוצאות כשחיפשתי עם השם האנגלי של הסרט באתר וגם בתרגומון לא היה אזכור לשם העברי (המשונה) שהוא קיבל.
אין צורך להתנצל.
(ל"ת)