כשהוליווד לא עושה סרטים על גיבורי על, היא עושה סרטים על סרטים על גיבורי על. נקודת המוצא של הסרט היא המציאות: מה היה קורה אילו סתם חנון מצוי, שאף עכביש רדיואקטיבי לא עקץ אותו, היה יוצר לעצמו תחפושת צבעונית ויוצא להילחם ברעים? עם כל הכבוד לשאלה הזאת, כבר היינו שם: "משפחת סופר-על", "האביר האפל", "השומרים", "בלתי שביר" – כולם כבר סיפקו זויות שונות על הפסיכולוגיה של הגיבור בטייטס. האם אנחנו באמת צריכים עוד אחד כזה? כנראה שלא, החליט מתיו ווהן ("אבק כוכבים") – ובתוך חצי שעה מתחילת הסרט הוא זונח לחלוטין את המציאות והופך את "קיק-אס" לעוד פנטזית אלימות שבינה ובין המציאות יש מעט מאוד קשר. לא יהיה לכם אכפת.
לקיק-אס (אהרון ג'ונסון, אותו אחד שמגלם בקולנוע הסמוך את ג'ון לנון ב"נער משום מקום") אין כוחות-על, והניסיון הראשון שלו להילחם ברשע מביא אותו לבית חולים עם עצמות מרוסקות. אבל במהרה הוא פוגש שתי דמויות שפועלות כמו גיבורי קומיקס לכל דבר: ביג דאדי (ניקולס קייג'), שנראה כמו באטמן – ראוי לציון בכך שזהו התפקיד הראשון של קייג' מזה שנים שבו הוא לא מעיק – ובתו, היט-גירל (קלואי גרייס מורץ בת ה-13), ילדה זעירה עם מיומנות הלחימה של אומה תורמן ב"להרוג את ביל" ופה מלוכלך כמו לדמות בסרט של קווין סמית. עוד לפני סוף הסרט ברור שהיט-גירל היא דמות אייקונית בליגה של הג'וקר וג'ק ספארו. היא שולטת בסרט ובכלל ביד חזקה ובזרוע נטויה, ועם כל הכבוד לקיק-אס עצמו, אילו היא היתה בועטת אותו החוצה מהסרט חצי שעה לפני הסוף, אף אחד לא היה מתלונן.
אם יש הבדל משמעותי בין "קיק-אס" ובין סרט גיבורי העל המצוי זה רק השיחרור מכל כבלי המוסר שמפריעים לגיבורים כמו באטמן ליהנות. בין סצינות של קומדית-התבגרות, אנשים מתים, והרבה – וזה בעיקר מצחיק. הסרט מתייחס לאלימות בחדווה רבה, ולא חושב להתעכב אפילו לרגע על מראה של ילדה קטנה שכורתת לאנשים איברים מול המצלמה או סופגת כדורים. יש אמנם הרבה ציטוטים ומחוות לסרטי גיבורי-על קודמים, אבל אם ציפיתם לאמירה משמעותית כלשהי על הז'אנר, תתאכזבו. תיאלצו להסתפק באחד מסרטי האקשן הטובים של הזמן האחרון. התיאור הקולע ביותר של "קיק-אס" אורך שלוש מילים, אבל אפשר לכתוב אותן רק באנגלית: Yes, it does.
(התפרסם במקור ב-Time Out בגיליון כזה או אחר).
סרט מעולה
נראה לי שמדובר בסרט הקומיקס הטוב ביותר שראיתי. אני לא מגזים.
היה כל מה שצריך לסרט כזה. אקשן, עניין, קצב והרבה הומור. נהנתי מכל רגע.
מעולה!
כל כך רציתי עין הדג כשחזרתי הביתה מהסרט הזה… איזה יופי למצוא אותו כאן!
אני מקווה שעוד אנשים ינדדו הנה ויעזרו לי להבין למה הסרט הזה כל כך טוב, מלבד כמובן היותו האקשן הכי משובח שנראה על מסכינו מאז "לירות כדי להרוג".
עכשיו גרמת לי לחשק לראות את הסרט שוב
תודה, נראה לי
אבות
אני מודה שלא ראיתי את הסרט, אבל אולי יש לזה קשר לעובדה שלגיבורי על בדרך כלל אין אבות (גם אמהות בדרך כלל, אבל אבות אפילו פחות)
נראה לי שהאשם בזה שהסרט כל כך מוצלח זה הבמאי.
כלומר, זה הרי במאי שגדל (בדיוק כמונו) על סרטי פעולה טובים (ברוס ויליס, שליחות קטלנית וכדומה) ואהב אותם, אבל בדיוק כמונו (סליחה על ההכללה) הוא ידע מה היה טוב בהם ומה לא.![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
) ותסריט שמכבד אותנו כצופים בוגרים ואינטיליגנטיים.
אז היום הוא נותן לנו מה שהוא היה רוצה לקבל כנער: אקשן משובח, הומור רציני (
אה, והמון המון כיף.
ב"אבק כוכבים" זה אותו כנ"ל, חוץ מזה שזה על בסיס סרטי פנטזיה ולא אקשן.
גילוי נאות: ממש אהבתי את הסרט הזה.
משום מה לא אהבתי את הסרט הזה בכלל
יש לי בעיה אם הדימוי האלים וזה שהם סה"כ ילדים!
מישהו מוכן להסביר מה הולך פה?
(ל"ת)
ספאם תגובות אוטומטי.
מקווים להתגבר על זה בקרוב.
אתה מתכוון להודעות הספאם שמציפות את הכתבה?
(ומה זה "ספאם תגובות אוטומטי"?)
הסרט קם לתחייה בסיאטל
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/197/703.html
"לבוש בחליפה שנועדה לעצור קליעים ועם מסכה על ראשו, מסתובב גיבור על חדש בעיר ונאבק בפושעים."
fun for the fans
אני מוצא קווי דמיון מסוימים בין הסרט הזה לבין גלקסי קווסט:
* בשניהם הסרט מתחיל במציאות שלנו, שבה גיבורי על / חלליות יש רק בקומיקס / סדרת טלויזיה.
* בהמשך מסתבר שהעולמות המומצאים קיימים באמת, על רוב חוקיהם.
* שניהם סרטי ז'אנר ופארודיה על הז'אנר בו זמנית, תוך שברור שעשייתם הגיעה ממקום של חיבה והערכה ולא מתוך זלזול.
מה דעתכם? להמשיך?
בעניין הנקודה השניה
אני לא בטוח שהם מקבילים.
בגלקסי קווסט גיבורי הסדרה הבדיונית מגלים שיש מציאות שבעיקרון מתקיימת ללא קשר לסדרה, אבל בוחרת לאמץ את הכללים שלה ולשנות את עצמה.
בקיק-אס קורה תהליך קצת הפוך. קודם בא עולם הקומיקס המומצא. רק כשקיק-אס מנסה ליישם את החוקים שלו באמת הוא משנה את המציאות ומביא ליצירה של גיבורי על.
ניסיתי כמה דקות לנסח את הנקודה שלי אבל אני לא בטוח שיצא לי משהו ברור. זה קצת עניין של מאיזה כיוון מסתכלים על האלמנט הבדיוני בסרט.