עוד רגע יוצא "שהאזאם!", וזה זמן טוב לדי.סי לבנות הייפ לקראת הסרט הבא: ג'וקר. בכיכובו של חואקין פיניקס ובבימויו של טוד פיליפס. אז הנה טריילר.
טוב, אז בוא נתחיל מהחיובי: בעוד שכל סרטי מארוול נראים אותו הדבר, ובעוד שבעברם סרטי די.סי גם היו תחת אותו טון – נחמד לראות את די.סי מפתחים עולם של גיבורי על ששונה לחלוטין (או לפחות, רבות) מגיבור לגיבור. מה בין "שהאזאם!" ל"ג'וקר"? לא הרבה, וזה לאו דווקא דבר רע, וזה בטח מרענן.
עוד מחמאה זה ש"ג'וקר" לא נראה בכלל כמו אף סרט גיבורי על או נבלי על בסביבה, ושכל סרט שהצליח לגרור את חואקין פיניקס לככב בו, הוא, ככל הנראה, לפחות קצת מעניין.
הבעיה היא ש"ג'וקר" כן נראה כמו כל סרט אנטי-גיבור-מתוסבך סטייל "נהג מונית" אחר שיש בסביבה, עד לרמה שלא ברור אם עניין הג'וקר לסרט הוא רק שיווק נטו. כי גיבורים שנדחפים לקצה בחברה מטונפת ציבורית, מה לעשות, כבר ראינו. מה שהופך את הג'וקר למעניין זה בדיוק זה שהוא לא טרוויס ביקל או אף אחד מאותם "עושים צדק בעיני עצמם". הוא מטורף שרוצה לזרוע הרס כי זה מאוד מצחיק אותו. או כי הוא אנרכיסט מטורף. או כי, טוב, יש לבחור הרבה גרסאות שלכל אחת מוטיבציה אחרת. ועדיין, הדמות הזאת בטריילר לא מזכירה אף ג'וקר ואף רעיון שמתקשר אליו. האם הבעיה היא בטריילר, או בסרט? האם "ג'וקר" יהיה סרט הפריקוול-אוריג'ין שמצליח נגד כל הסיכויים או שמא הוא יהיה עוד "סולו" או "חניבעל: מקור הרוע"? נגלה באוקטובר.
מסתמנת קלישאת "אדם טוב שהעולם עשה לו רע"
ועוד בגרסת ה "ילדים חטפו לו אובייקט שמתקשר למשהו שמח עבור הגיבור ועוד הכניסו לו מכות עם זה", הכל כך שטחית והכל כך אופיינית לסרטי DC.
מקוה שלא יסתפקו ב"אני שרוט ולכן ככה אני מתנהג מעכשיו" בשביל הדמות. גאש זה מזכיר לי אפילו את הג'וקר של ג'ארד לטו.
לא יודע. חלק מהקסם בג'וקר הוא האנונימיות ואי הוודאות לגבי תולדותיו. קצת כמו שהפריקוולים הרסו את המסתורין סביב העבר במלחמת הכוכבים. יש דברים שמוטב להניח להם, כי כל ניסיון לתארם יהרוס אותם.
(ל"ת)
אם כל זה בכותרת, אז מה בכתבה?
(ל"ת)
הוצאת לי את המילים מהפה
הדבר הכי מגניב בג'וקר זה שאין לנו מושג מה הוא, ושכל פעם הוא מספר גרסה אחרת וחולנית.
אם עכשיו יספרו לנו מה באמת קרה, זה יהרוס הכל…
בקומיקס התייחסו לעבר של הג'וקר כמה וכמה פעמים, כולל full blown origin (אפילו לפני שאלן מור עשה אוריג'ין, אבל כאילו לא).
עד כה זה לא הרס את הדמות למספר משמעותי של אנשים.
הטריילר לא קנה אותי
אבל יש לו עוד יתרון שלא הזכרת- גרוע יותר מג'ארד לטו זה לא יכול להיות.
בכל מקרה עד שהסרט ייצא אני מניח שנראה עוד ממנו שאולי יצליח לעורר יותר עניין.
רק אני חושב שזה נראה אדיר?
(ל"ת)
אותי זה מסקרן
ולו רק בגלל הפגנה של ליצנים מחוץ להקרנה של "זמנים מודרניים"; מישהו יכול להסביר לי מה קורה שם?
זה טוב, אבל - !
זה לא מייק פאטון.
סליחה.
די.
(ל"ת)
שכחת לציין שטרוויס ביקל בכבודו ובעצמו משתתף בסרט
מה שכבר הופך את הסרט למעניין.
העלית פה נקודה עדינה וקריטית.
הג'וקר הוא לא אנטי גיבור, ולכן צריך להראות אבולוציה סבירה מהבחור הנחמד שנדחק לשוליים כל חייו לפסיכופת שהוא רוע טהור, בלי אהבה או הערכה לשום דבר.
בקומיקס זה לא נעשה גם – כי תמיד ראינו את הלפני ואחרי. אבל הסרט הזה אשכרה מתיימר להראות את התהליך. טוד פיליפס לקח חתיכת משימה על עצמו… ולפחות הוא חמוש בשחקן מדהים.
that being said… הטריילר הזה נראה מעולה.
נראה מעולה לגמרי.
הפסקתי לראות מארוול או לייחס להם חשיבות של אירוע קולנועי כבר לפני שנים. אני תופס אותם בנטפליקס כמה שנים מאוחר יותר ונהנה לרוב. נתתי את אותו יחס לדי.סי, אבל אחרי באטמן נגד סופרמן ויחידת המתאבדים הגרועים, וויתרתי אפילו על הסרטים המוצלחים יותר שלהם, כי אם יש כבר את מארוול אני לא צריך חיקוי עלוב שלהם.
אבל השנה הזו כנראה הולכת להיות השנה שדי.סי מקבלים את ההערכה שלי, ושל הקהל הרחב. גם שאהזאם וגם הג'וקר שנראים שונים כל כך אחד מהשני, אבל בעיקר מסרטי קומיקס אחרים.
לא יודע אם די.סי יצליחו בסופו של דבר לבנות יקום קולנועי (העולם של שאהזאם נראה לי מתאים יותר מזה של הג'וקר, אלא אם כן הם יתחילו להתרכז בסיפורי האוריג'ין של הנבלים שלהם), אבל הם לגמרי הרבה יותר מעניינים מבחינה קולנועית ממארוול השנה.
אני איתך
תגידו מה שתגידו על די סי, גם כשהם מדהימים וגם כשהם איומים ונוראים, הסרטים שלהם תמיד עושים משהו יותר מעניין מאלה של מארוול (לא אומר שהם יותר טובים, לרוב זה להפך. אבל כשהם כן טובים, הם הרבה יותר טובים)
לא יודעת לגביי זה
עד עכשיו מאז שהתחיל ה-DCEU, איזה סרט שלהם היה "הרבה יותר טוב" מהסרטים של מארוול? זה כמובן מאוד סובייקטיבי, אבל היחיד שהיה טוב בעיני היה וונדר וומן, והוא היה מבחינתי בערך ברמה של mid-tier מארוול. בהחלט לא משמעותית טוב לעומת סרטים כמו אינפיניטי וור, שומרי הגלקסיה וכד'.
עוד לא ראיתי את שאזאם, אז אני כרגע לא יכולה להתייחס אליו.
ותראה, להגיד שהסרטים שלהם עושים משהו יותר מעניין… לא יודעת כמה זו חכמה. מארוול עובדים בליצור יקום קולנועי, ועושים את זה בהצלחה רבה. יקום קולנועי מוצלח דורש Cohesion (סורי, לא מצליחה לחשוב על מילה מתאימה בעברית).
זה אומר שסרט של מארוול, מעצם היותו חלק ממכלול גדול יותר, לא יכול להפתיע כמו סרט של DC, שנכון לעכשיו ויתרו על רעיון היקום הקולנועי פחות או יותר.
אני חושבת שמאוד קל לזלזל במארוול ולטעון שכל מה שהם עושים צפוי ונוסחאתי ומשעמם. אני מאוד לא מסכימה עם הגישה הזו. אני לא חושבת שת'ור ראגנרוק ואינפיניטי וור דומים בסגנון או בעלילה. אני חושבת ששניהם חיים בהצלחה באותו יקום וזה הישג, לא חיסרון.
מצד שני אני מבינה את מי שהיקום הקולנוע של מארוול פשוט הפסיק לעניין אותו, ובהחלט יש יתרונות בגישת "כל סרט עומד בפני עצמו". אבל יש סיבה שכל אולפן בהוליווד ניסה לחקות את מה שמארוול עשו עם ה-MCU.
לכידות
(ל"ת)
אני ממש לא מסכים עם הטענה
בדיוק להפך, כשמסתכלים על הסרטים של DC רק וונדר וומן הייתה מצויינת היא הדמות היחידה שנכנסה חזק לזיכרון. כל השאר גרמו לי להתאכזב (MOS) לגחך (BVS) להרדם (SS) לגלגל עיניים (JL) ולגחך שוב (אקווה) הדמויות שלהם לא זכירות בכלל כתובות גרוע והם מוקפים באשליית שהם עושים משהו חשוב. לעומת זאת הMCU הרבה יותר מזוקק עם דמויות גדולות מהחיים, זכירות הרבה יותר ועם משפטים שנכנסים לך עמוק לתודעה. הם כן לא מנסים להיות אפים כמו DC אבל גם זה מראה על בגרות מסויימת כנל הסאונדטרק שלהם הרבה יותר ארטיסטי גם אם לא מיינסטרים.
וזה מאחד שחושב שוונדר וומן אחד סרטי הגיבורי על האהובים עליו והוא כן הוא יותר מרוב סרטי מארוול, אבל רק בגלל שהם השתמשו בשיטה של מארוול שיש לגיבורה ארק ייחודי וכן היה לו טון שונה מסרטי מארוול וזה מה שייחד אותו, אשכרה היה תסריט מצויין בימוי מעולה והפיתוח של הדמויות הרגיש מאוד אורגני. אפילו הסאונדטרק היה יותר ארטיסטי כמו מארוול, אבל אני חייב לציין שאני דווקא כן אוהב סאונדטראק בומבסטי ואפי כמו הtheme של וונדר וומן מהBVS והייתי רוצה שמארוול קצת יותר ילכו לכיוון כזה כמו של הDC.
לגבי DC העכשווי, התאכזבתי מאקווה מן לדעתי סרט לא זכיר בעליל, למרות כל האפקטים. וקוויתי שילכו בעקבות וונדר וומן, שאזם נראה פאן, וכנראה אראה אותו כשיגיע למסך הקטן. Birds of pray לא נראה מלהיב בכלל. והג'וקר כבר מהליהוק חשבתי שהולך להיות מעניין. והוא אכן נראה סרט טוב.
עוד תכונה שחשוב לי להדגיש, זה לא חכמה לעשות סרטים טובים הגיבורים נבלים בלי כוחות על לעשות סרט דרמה, ולומר זה בז'אנר. גם יותר קל לעשות אותם טובים. אבל הם אף פעם לא יתפקדו ביקום קולנועי לכן באטמן נכשל חזק בליגת הצדק הוא לא נראה קשור.
אותה ביקורת גם הולכת לסרטי האביר האפל של נואלן זה לא בהכרח מרגיש סרט גיבורי על וגם כאן אין לבאטמן משפטים זכירים כמו לקפטן אמריקה. מה גם שהסרט הכי טוב שלו הוא בכלל יותר מוצלח בגלל הנבל ולא בגלל הגיבור.
ואם כבר חוזרים למארוול, יש להם את הטרילוגיית גיבור על הכי טובה והיא של קפטן אמריקה, בכללי לדעתי הוא הדמות הכי טובה ביקום הזה, בטופ הרביעייה שלי זה 2 הסרטי סולו שלו שהפכו אותו ל-גיבור של הMCU אלה Winter Soldier וCivil War. הסרט הבא הוא בלאק פנתר, סרט פשוט פנומנלי בהגשה בתסריט בדמויות חגיגת תרבות לגיבור עם תסביך של הגזע שלו בממלכה ומסביב לעולם. ואחרון זה כמובן אינפיניטי וור שיצרו נבל אמפטי שגורם לטלטלה חזקה לכל הגיבורים שנפגשים לראשונה ומפסידים שום סרט לא עשה את זה לפני. והם מפסידים בגלל שהנבל פשוט יותר חכם. אנדגיים הולך להיות גם עם הנבל הכי חכם שהיה בקולנוע גם רגע פסגה אבל גם סיום וגם הארק של קפטן אמריקה יסתיים. תזכור מה שאמרתי כשהקפטן יסיים את הסיפור שלו הוא יהיה ה-גיבור של הסינמה עם הארק הסינמטי הכי חזק אייי פעם שהיה לגיבור על עלה המסך הגדול. יהיה לו סיום אפי והוא יסיים את דרכו כיותר זכיר מבאטמן, לא בגלל שזה לא היה ברור לפני, פשוט הסיום הוא מה שחשוב וזה פשוט יביא את החותם.
אז סלח לי לא כל הסרטים של מארוול מעניינים באותה רמה, אבל רובם בידור ממש טוב. אבל האלה הטובים הרבה יותר טובים מדיסי עם ארק יותר שווה יותר אורגני והרבה יותר מעניינים. וונדר וומן היא היחידה שיכולה להנהיג את די סי לבנתיים והלוואי שימשיכו את הכיוון שהיא פתחה. 84 אמור להיות אפילו יותר טוב כי הנבלה תהיה כזו שמאתגרת את וונדר וומן יותר בצורה אורגנית מאריס והחזירו דייויד זימר שיביא לך סאונדטראק אפי רק חלק מתקדם ממה שפיתח לה בBVS. אני לא אתנגד אם פטי ג'נקינס תביים את סרט האנסמבל הבא עם באטמן החדש וכנראה סופרגירל במקום סופרמן.
עד שכל זה יקרה יש לדיסי עוד הרבה מה ללמוד ולהתקדם בשביל לעניין באמת, כאילו לרוב הסרטים שלהם נראים מעניינים בקידום הסרט, אבל אז כשצופים מבינים כמה הם לא וחבל.
די בטוח שפספסת את הכוונה
אני חושב שכולם מסכימים שכבידור סרטי מארוול הרבה יותר נחמדים מכל סרט של דיסי בשנים האחרונות אבל, לדעתי, וזה גם מה שאני חושב שהתכוונה כשהוא כתב על סרטים טובים,טרילוגיית האביר האפל לדוגמא היא פשוט ברמה אחרת של סרטים מכל סרטי מארוול .
באופן אישי אני מאוד לא מתחבר לקפטן אמריקה והסרט הכי פחות אהוב של מארוול זה חייל החורף , אבל גם ביחס לכל גיבור על אחר ביקום של מארוול ודיסי העכשווים באטמן והגוקר של נולאן , וגם שאר הנבלים בטרילוגיה היו דמויות מעניינות ומרגשות יותר .
קפטן אמריקה
אני מסכימה איתך לגבי העובדה שאלה שלושה סרטים מוצלחים (כן, גם הראשון, אמנם הוא חלש בין השלושה, אבל הוא סבבה לגמרי) שמייצרים קשת עלילתית קוהרנטיתת ומרתקת לדמות הראשית.
הסיבה שקשה לי לקרוא לזה טרילוגיה זה כי הסיפור לא נסגר. מי שיראה רק את שלושת הסרטים הללו – יהיה חסר לו משהו.
לעומת זאת – הטרילוגיה של איירון מן בהחלט עומדת כטרילוגיה בפני עצמה. התהליך הרגשי של הדמות הוא שלם ומלא.
כ"כ לא מסכים
קודם כל, קפטן אמריקה הוא הדמות הכי משעממת של מארוול בעיניי, ביי פאר. אין משפט אחד שלו שאני זוכר, ורוב הסרטים הטובים שלו נחשבים לטובים כי הם יותר סרטי מיני נוקמים מאשר סרטים על קפטן אמריקה.
בכלל, רוב סרטי מארוול הם חסרי טעם וריח בעיניי, ריקניים ביותר ומרגישים כמו עוד פרק שכל מטרתו היא שנכיר את הדמות לקראת הסרט הגדול – הנוקמים. אם אפשר להשוות זאת למשהו, אז הייתי מצביע על WWE. כל הפרקים האלה שמשודרים בשבת הם שעמום רצוף בעיניי, שמכינים את הקרקע לקראת השיא שזה אחד מערבי ה pay per view ׁ(כמו רסלמניה). בינתיים מכל סרטי מארוול, אהבתי (מאוד) בעיקר את מלחמת האינסוף.
שעמום צרוף*
(ל"ת)
קפטן אמריקה, כדמות, הוא דווקא ההישג הכי מרשים של הייקום של מארוול לדעתי.
אני אתחיל בציטוט של מה שפינגווין כתב עליו בבלוג שלו (כי הניסוח שלו יותר מושלם מכל מה שאני יכול לחשוב עליו), ואז ארחיב קצת בעצמי:
"ההשג המרשים ביותר בעיני, הוא ההפיכה של קפטן אמריקה לדמות מעניינת. לכאורה, הוא לא היה אמור להחזיק אפילו סרט אחד. סטיב רוג'רס הוא פטריוט צדקן שתמיד עושה את מה שנכון, לבוש בצורה מוזרה, בלתי ניתן להשמדה והנשק היחיד שלו הוא מגן, שטכנית, הוא בכלל לא כלי תקיפה.
אלא שבחמשת הסרטים בהם הדמות מגלמת תפקיד מפתח בעלילה, קפטן אמריקה נעשה לבאד-אס אמיתי. הוא לא רק מחזיק את המגן כדי שלא ירביצו לו, אלא ממש משתמש בו במגוון דרכים במהלך קרב, כולל כנשק לכל דבר. הוא אמנם נלחם למען הטוב והצדק, אבל היריבות בין הארגונים ש.י.ל.ד וה.י.ד.ר.ה הביאה לכך שאנשים רבים לא בטוחים באיזה צד הקפטן נמצא. כריס אוואנס אמנם אינו השחקן הדרמתי הכי מוכשר, אבל הדמות נבנתה סביב היכולות שיש לו, כך שלא נדרש ממנו לצאת מגדרו על מנת להעביר את מה שעובר עליו בסרט. בנוסף לכל זה, 'קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים' מעלה את האפשרות שסטיב רוג'רס טועה, מה שמנוגד לתפיסה הקלאסית של גיבור שמגן על החלשים מכל צרה ומציל את העולם החופשי מפני טיפוסים שאין ספק לגבי רשעותם."
מארוול עשו לטעמי מהלך מבריק בהבנתם שדמות שבעצם נולדה כפיסת תעמולה פרו-אמריקאית, הדבר הכי טוב לעשות איתה הוא בדיוק לעמת אותה מול הערכים האלה, מול אמריקה. אז בסרט הראשון הם באמת עשו פשוט גרסת לייב אקשן של אותם קומיקסי תעמולה משנות ה-40 ומיצבו את הקפטן בתור ילד-טוב-וושינגטום, goody-two-shoes-boy-scout, המשיכו את הקו גם בסרט "הנוקמים" הראשון ואז ב"חייל החורף" פשוט עשו לדמות "ויהפוכו" והציבו אותו כדמות שבעצם מתחילה לשאול את עצמה שאלות על עצם הקיום שלה, כשהיא מגלה שהיא בעצם עשויה לעבוד בשביל מי שהם בעצם החבר'ה הרעים – בעצם ההפך מהמטרה שלשמה הוא "נוצר". מתחיל מכאן תהליך של התפכחות בדמות, שבכאב רב ולאורך שני סרטים משליה מעל עצמה לאט לאט את מעטה ה"ממלכתיות" שהוא חלק כ"כ מרכזי בה, ברגע שהקפטן מבין שהוא עצמו מאמין יותר בכל ליבו בערכים ה(כביכול) קלאסיים לכאורה יותר מאשר אמריקה עצמה, אותה הוא נשבע לשרת, ולאט לאט הופך ממעין מייצג קיצוני אחד של אמריקה הממלכתית, השליטה, למעין סטריאוטיפ אמריקאי הפוך, של לוחם הצדק-מטעם-עצמו שמטפל בעניינים בעצמו. מאודי מרפי לקלינט איסטווד – והתהליך הזה, לטעמי, נעשה בצורה אמינה, בנויה היטב, ונוגעת ללב. מי היה מאמין שדווקא דמות הפטריוט שמרביצה השפם מהפרצוף של היטלר הפך בסרטים לדמות שהסיפור שלה מכיל הרבהרבדים וקונפליקט פנימי אשכרה מעניין. שאפו לפייגי והאחים רוסו על זה.
סיכום נחמד
אבל מצטער, זו עדיין אחת הדמויות המשעממות שלא יכולה להחזיק סרט משלה בלי שאר הדמויות, לדעתי.
הערת צד: קפטן אמריקה לא נולד כתעמולה אמריקאית
הוא נוצר על ידי שני יהודים (קירבי וסיימון) שרצו לדחוף את ארה"ב להשתתף במלחמה נגד הנאצים. היה בקלאש רציני לגליון הראשון (מרץ 1941), שבו הוא מכניס אגרוף להיטלר, כשהתנועה הנאצית בארה"ב עוד היתה די גדולה והסטטוס קוו היה בדלני. (ארה"ב הצטרפה למלחמה בדצמבר 1941).
כל הקטע שלו היה תמיד שהוא מוכן להלחם למען התפיסה שלו של צדק גם כשהמדינה/הממסד/הצבא לא מאחוריו, או אפילו נגדו. בגלל זה גם חשוב לסיפור הרקע שלו שהוא מתחיל כילד בן מיעוטים חלש וחולה – מכאן מגיעה הבנה וסימפתיה למי שהחברה לא מגינה עליו ולא מצליח להגן על עצמו.
אם הסרטים מצליחים לשקף את זה, מה טוב. ואם לא, אז חבל.
אני לא אופטימי לגבי הסרט
נמאס שנותנים לבמאים שאין מאחוריהם שום דבר ראוי לביים סרטים כאלה. בחייאת, את נולאן הביאו לסדרת באטמן לאחר שהראה המון פוטנציאל בממנטו, את ג'וס וידון מסדרת באפי וכו'. מה כאן? במאי שמאחוריו יש את הנגאובר. למרות הטריילר המבטיח זה נראה כמו כישלון ידוע מראש.
ומה יגידו סאם ריימי ופיטר ג'קסון?
מדובר בשניים מהבמאים הכי משפיעים על שני העשורים האחרונים בקולנוע ההוליוודי.
ראית איזה סרטים הם עשו לפני שהביאו את שוברי הקופות הגדולים שלהם?
חוץ מזה, שהקטע של טוד פיליפס זה לא משהו שלא נעשה בעבר. הרבה יוצרים מזוהים עם קומדיות הצליחו לא רע בדרמה. גם לי יש כמה חששות מהסרט, אף אחת מהן לא קשורה לטוד פיליפס.
ריימי וג'קסון הם שני מקרים שונים
ג'קסון ביים בעיקר סרטי אימה הארד-קור לקהל מאוד ספציפי. גם ריימי ביים סרטים כאלה, אבל חוץ מהם היו לו גם לא מעט מפגשים מצליחים עם המיינסטרים: כשהביאו אותו לספיידרמן כבר היו מאחוריו סדרות הטלוויזיה "הרקולס" ו-"זינה", ועוד לפניהן היו בקולנוע "דארקמן" שהיה הצלחה קופתית( ועדיין לא מוערך מספיק לטעמי) ו-"המהירים והמתים" שאמנם לא היה הצלחה כזו, אבל הופק במחשבה שיהיה.
וג'קסון ספציפי מקרה מאוד שונה
כי הוא זה שדחף לעשות סרט של "שר הטבעות", בניגוד למה שקורה עם רוב סרטי גיבורי העל היום, שבו יש קודם את הקונספט ואז מחפשים איזה במאי.
ועדיין
זה שבמאי עושה סרטים סוג ב' מז'אנר אחר זה לא חסם. במובן הזה, ריימי וג'קסון הם עדיין דוגמאות טובות.
דבר אחד בטוח
הג'וקר של פיניקס יהיה טוב יותר מהג'וקר המגוחך של לטו, שיותר הזכיר חיקוי עלוב של אלי מרקו מ"לחיי האהבה", מאשר את הנבל הגדול מכולם.
לא חכמה גדולה
נראה לי שכולם מקווים שהוא יהיה יותר מאשר "יותר טוב מלטו"
אני לא יכולה שלא להשוות להית' לדג'ר
נכון שראינו רק את בטריילר אבל הם לא מבוצעים באופן שמאד מזכיר אחד את השני?
זה נראה טריילר גנרי עם שחקן טוב
דווקא הג'וקר, מבין רובן המוחץ של דמויות הקומיקס, הוא דמות באמת מעניינת ואפשר להפוך את סיפור האוריג'ין שלו למאסטרפיס. אני לא קוראת קומיקס אז ההכרות שלי איתו בעיקר טלויזיונית, ועדיין, הרושם שהוא תמיד השאיר בי הוא של טירוף מוחלט, מישהו שפועל לפי לוגיקה פנימית, אבל היא כל כך שונה משל כל השאר שכמעט קשה לעקוב אחריה. להבדיל גם מדמויות כמו טו פייס, פשוט אין שם משהו שמעגן אותו לאיזשהו רציונל פשוט.
וחואקין פיניקס אפילו שחקן מושלם לתת את הביצוע הזה.
אבל הטריילר נראה כמו עוד סיפור על איש שהתאכזב מהעולם ונדחף ל"שיגעון" קולנועי. אלו סרטים שתמיד נחמד לראות** אבל יש מלא דמויות כאלה כבר וזה אפילו חבל לבזבז את השחקן והדמות על עלילה כל כך בסיסית.
**עד שמדברים עם אנשי מקצוע ומתבאסים מהיצוג הנורא של בעלי נכות נפשית בקולנוע.
אני מרגיש כאילו מחבר המאמר פספס את הפואנטה
יש המון בעיות מובנות בשאלות המחבר. הסרט של הג'וקר מלכתחילה פונה לכיוון נרטיבי ונופך שונה משאר סיפורי הג'וקר-סלאש-אלס וורלדס שאנחנו רגילים אליהם. בראש העניין הנחת היסוד הבסיסית שהסרט מנסה לנפץ – ג'וקר עצמו כמעט אף פעם לא זכה ל"אוריג'ין" סטורי שלכד את חייו הנורמטיביים, להתדרדרות במצבו הנפשי ועד להגעתו לרוצח הפסיכופט שאנחנו מכירים מהקומיקסים או מהסרטים.
אז כשאתה מציג מסקנה בנוסח "יש בטריילר המון חואקין אבל מעט מאוד ג'וקר", אתה בעצם מתחכם. מן הסתם אתה תראה בעיקר את האישיות מאחורי הג'וקר, זה הרעיון הכללי שהסרט מנסה להעביר. הג'וקר הוא התוצאה של הטרגדיה שחווה הדמות, הניכור מהסביבה והאלגוריה לאנשים עם בעיות נפשיות שנאנסים למעגל חברתי שלא מתאים להם. הג'וקר פה הוא התוצאה הטרגדית של המחלה הנפשית וההזנחה שלה (ניתן לראות תווי התדרדרות בסגנון הכתיבה שלו ובצורת ההליכה), לא הסיבה למניעים של באטמן כמו ביתר היצירות ("יש אנשים שרק רוצים לראות את העולם עולה באש"). למעשה, אני מרגיש כאילו אנחנו התרגלנו לראות את הג'וקר בתור "המניע", "הטריגר", וכמעט אף פעם לא יצא לנו לחוות הריקושטים שמגיעים כתוצאה מכך.
באותה נימה – הטריילר הזה נראה לוהט. מעבר להופעה הנהדרת של חואקין בסצנות השונות וסט הבעות הפנים הקריפי, הוא נראה פשוט יפהפה וויזואלית. סוף סוף מראים את גות'האם לא כחלום רע של טים ברטון אלא כמפה גרפית יפהפייה של ניו יורק של שנות ה80, השוטים הדוקים ומרהיבים בהכלה שלהם, זוויות הצילום והסימבוליות (המדרגות בהתחלה של הטריילר, בהן "ארתור" נראה שפוף ומדוכא, ובסוף הטריילר, בהן הוא יורד בחליפת הג'וקר — מה שמרמז על כך שהוא "ירד לשיגעון") גורמים לי לחשוב שאולי הסרט הזה יפצה על הזוועות האחרונות של דיסי בחצי העשור האחרון.
פרפקט!!!
כתבת בדיוק את מה שאני חושב.
הסרט הזה נראה מבטיח ברמות אחרות.
אחד מהשחקנים הטובים והמשובחים בדורנו מגלם דמות עם כל כך הרבה פוטנציאל שסוף סוף מתייחסים אליה בצורה מעמיקה שכזו. וכן, גם הג'וקר באביר האפל היה נהדר אבל, כמו שכתבת, הוא יותר מניע וסיבה.
אני לא יכול לחכות.
(ואגב, סליחה מראש מכולם פה, אני דווקא חושב שהזוועות של השנים האחרונות היו שייכות בעיקר למארוול. סדרה של סרטים משממים ובינוניים בכל פרמטר. ונכון, יחידת מתאבדים היה נוראי אבל בהתחשב בעובדה שבאטמן נגד סופרמן הוא סרט מושלם ((יהרגו אותי פה)) אני מוכן לסלוח לדי.סי. עליו)
כוהנים החוצה!
(יריית אקדח)
כוהנים על שום מה?
(ל"ת)
סורי, בדיחה לדתיים
לכוהנים אסור להיות תחת אותה קורת גג עם אדם מת.
לבאטמן נגד סופרמן באמת מגיע יחס חיובי יותר, אבל מושלם? יש הרבה מה לשפר בו. חצי סרט, בערך.
אבל האוריג'ין הזה לא נראה "ג'וקרי"
הוא נראה, כמו שאמרתי, כמו כל סרט "אדם בבריאות נפשית גבולית מדרדר לקצה" מפה ועד תחילת הקולנוע. אין לי בעיה שהטריילר לא מתחיל בזה שהוא מצמיד חגורות נפץ לחתלתולים. זה בסדר. אבל שום דבר בטריילר הזה לא הבליט בשבילי למה הדמות הזאת הולכת להפוך דווקא לג'וקר ולא, לא יודע, למן-באט.
כלומר, לא עשו לך בטריילר ספוילר למה שאמור להיות המהלך העלילתי שמוביל לסוף הסרט?
אם גם הסרט הולך להיות "ג'וקרי" רק בסופו, אז אני אעמוד מאחורי מה שיהיה כתוב פה
קרי: סרט גנרי (אומנם מסוגה לא אופיינית לעולם גיבורי העל, אך בכל זאת) שמודבק לו קשר קלוש לנבל קומיקס כדי להניב רווחים בקופות.
אוי נו באמת
אתה כותב מילים שנשמעות יפה על הדף, אבל מה בעצם הן אומרות?
מה זה סרט גנרי שמודבק לו קשר קלוש לנבל קומיקס כדי להניב רווחים בקופות? וואלה, כן, לא עושה רושם שהסרט הזה שובר את מוסכמות הקולנוע ומייצר לנו פה בזמן אמת לנגד העיניים סוגה קולנועית חדשה ושפה שטרם נשמעה. אתה צודק.
ואתה צודק גם לגבי ההמשך, עושים סרט על הג'וקר בכיכובו של הג'וקר ובשם 'ג'וקר' בשביל להניב רווחים בקופות. בעצם, גם SW החדש זה סרט הרפתקאות-מד"ב גנרי שמודבק עליו הפרנצ'ייז של SW כדי להניב רווחים בקופות! קטע, לא ראיתי אותך מדבר על זה.
אז כן, הקולנוע ההוליוודי מייצר סרטים כדי להרוויח…
אבל ברצינות, למה ציפית? מדובר בסרט אוריג'ין, ככה שהג'וקר הוא לפני הכל ולפחות בתחילת הסרט האדם שמאחורי המפלצת, זה ידוע עוד מהיום הראשון.
זה לא עיבוד ישיר לשום חומר מקור מהקומיקס, שזה בסדר ולא בהכרח ישר זועק על "הדבקת קשר קלוש" (מה זה בכלל אומר?), ככה שאולי תקבל פה ג'וקר מעט שונה משאתה מכיר (זה גם מעלה שאלה פילוסופית על מהות הגנריות בסרט שבו יש רק קשר קלוש בין הדמות לגילום הגנרי המקובל שלה..).
וכן, מה לעשות, כשהדמות היא דמות ראשית שעליה נשען הסרט אתה חייב לתת לה מניעים, אישיות, סיפור כלשהו, הצדקה אישית. כשהג'וקר נמצא בצד הוא יכול לעבוד כיצור חסר המניעים שאין איך להלחם בו – כי אז הוא ההפך מהדמות הראשית (עם המניעים, סיפור, הצדקה), אבל מה תעשה במקרה ההפוך?
בסופו של דבר בו פשוט נודה על האמת, אין כזה דבר "סרט גנרי שמודבק לו קשר קלוש לנבל קומיקס כדי להניב רווחים", בעיקר כי בהחלפה עקבית של שתי מילים מתוך המשפט הזה הוא תקף ל99% מהקולנוע ההוליוודי המסחרי. מה שיקבע את 'גנריותו' של הסרט זו איכותו, ולא העובדה שהוא, כן, וואלה, לא ממציא ז'אנר. האם אפשר לקבוע את זה לפי הטריילר? אמממ.. אם אתה מצליח אז באמת שאפו.
כדאי להבא
לשאול במקום להחליט מה הדעה שלי, כי שלושת רבע ממה שאני מגיב אליו הוא בערך "זה לא מה שאמרתי", אבל, נו, יאללה:
– לא רציתי סרט שובר מוסכמות. רציתי סרט לא משעמם. "שהאזאם!", למשל, לא פורץ איזה תקרת זכוכית של סרטי קומיקס ולא משנה סדרי עולם, אבל הוא מספיק שונה בשביל שזה יהיה כיף ומעניין. זה, בכלליות, מה שאני רוצה מהסרטים שלי: שיהיו מספיק מובדלים אחד מהשני.
– ההשוואה למלחמת הכוכבים טיפשית – הרי עד כה כל הסרטים עסקו בעלילה הישירה שנובעת מ"מלחמת הכוכבים",אז ברור מה מלחמת הכוכבים פה: ההכל. אם, לעומת זאת, יכריזו על "בדרך לחתונה עוצרים בטאטוין", קומדית הצחוקים על חבורת חברה שלילה לפני החתונה של חבר שלהם מתעוררת במלון בלי זכרון שמתנהלת קצת-דומה-מדי לסרט מ-2009 רק שבסוף דארת' ויידר מגיע לאיזה הופעת אורח כדי להזכיר לכולנו שזה בעצם כן מלחמת הכוכבים: אז תמצא אותי אומר בדיוק את אותו הדבר.
– ושוב, אני עוד לא פוסל את הסרט, אבל כרגע נראה שה"ג'וקר הקצת שונה" שלהם הוא פשוט טרוויס ביקל בחליפת ליצן. ו-וואלה, זה לא מאוד מרשים, וטרוויס ביקל כבר יש לי. יש מאפיינים שעושים את הג'וקר למה שהוא, אפילו בכל הגרסאות השונות שלו משנות השלושים ועד ימינו. לא ציפיתי לקבל אוריג'ין של גרסה אחת ספציפית, אבל כן משהו בטריילר שמזכיר את רוח האנרכיה/שטות/טירוף ששורה, בכלליות, מעליהם. ואת זה לא היה בטריילר.
– והיי, אני לא אמרתי לאף אחד לעשות אוריג'ין על הג'וקר. יש בהחלט דרכים לעשות סרטים על אנרכיסטים מטורפים (ועשו כאלה), אבל לפני הכל, עוד לפני שידעתי משהו על הסרט תהיתי אם זה רעיון כזה טוב. כרגע, על פי הטריילר, זה לא נראה נורא, אבל זה גם לא נראה מאוד "ג'וקרי".
-ונו, אם אנחנו לא נביע דעה מראש על טריילרים, איך נדע מה מעניין אותנו ומה לא? אני לא חורץ גורל לאף סרט רק על סמך הטריילר (אחרת הביקורת על "מיסטר לינק", למשל, הייתה נראית שונה לחלוטין), אבל אני בהחלט יכול לשפוט מראש, בהנחה שהטריילר מציג את הסרט בצורה כנה (שזה, לכאורה, העבודה שלו) האם הכיוון הזה הוא לטעמי או לא. ברור שאפילו אם הסרט יישאר באזור הכללי הזה של העלילה אבל יהיה מוצלח מאוד, אני לא אתלונן, וברור שאפשרי שהסרט לוקח כיוון אחר שלא יוצא מהטריילר. אבל זאת לא כתבת "ביקורת" על ג'וקר, אלא כתבה שמתרשמת מהטריילר. וזה, מה לעשות, הרושם.
דוקא אפשר להוציא מכאן סיפור "ג'וקרי" חזק
הג'וקר הוא הרי דמות לא ממש מצחיקה, הוא מצחיק בעיקר את עצמו, בניגוד לפסיכופטים מקסימים למיניהם, הוא לא משעשע אחרים ואז הורג אותם, אלא בדרך כלל פשוט הורג אותם בכלים סלפסטיקיים.
מצד שני – כן אמור להיות לו איזשהו קסם ואיזה כישרון קומי, הקסם ששבה את הארלי קווין ואיפשר לו לגייס חיילים.
לג'וקר יש הרבה כעס וזעם שהוא מפנה להומור שלו, ונראה שהוא בחיפוש אחרי היכולת לצחוק ולחייך שלא באמת קיימת אצלו הצחוק אצלו הוא זיוף. ההפיכה לג'וקר מוציאה אותו לחופשי, והופכת אותו מהלוזר האולטימטיבי לשליט של גותהאם.
זה הופך אותו לדמות כריזמתית ולכוח של הרס ואקראיות, המשבר שלו הוא לא נפשי אלא אקזיסטנציאלי.
וזה יותר מעניין מאשר פסיכופט קר דם עם הומור חולני שמקצין בהדרגה(נגיד בתפוז המכני), למעשה זה אדם קטן ומריר, רגיש מאוד לסבל ולכאב וחסר כל חוש הומור, שעובר לראות את הכל בתור בדיחה.