לפני "אווטאר", לפני "מטריקס", לפני "מלחמת הכוכבים", לפני "פלאש גורדון" ולפני סופרמן, היה ג'ון קרטר איש המאדים. קרטר הוא גיבור סדרת ספרים שכתב אדגר רייס ביראוז, הידוע יותר כאיש שהמציא את טרזן. הסיפור הראשון בסדרה יצא לאור לפני מאה שנה בדיוק, בשנת 1912. הוא סיפר על גיבור מלחמת האזרחים האמריקאית, קפטן ג'ון קרטר מוירג'יניה, שמצא את עצמו בלי סיבה מיוחדת במאדים, מוקף בחייזרים בעלי ארבע ידיים, חיות מפלצתיות ונסיכות יפהפיות וערומות. משום שגדל על כדור הארץ, בעל הכבידה החזקה יותר, על מאדים קרטר הוא סופרמן: הוא יכול להרוג באגרוף אחד ולקפוץ למרחקים אדירים. ביראוז, במילים אחרות, יצר את הפנטזיה המושלמת עבור הקורא (הגבר) הממוצע, ובדרך גם לקח את ז'אנר הפנטזיה לחלל.
ספרי ג'ון קרטר היו השראה לדורות של סופרים, קומיקסאים, וגם קולנוענים. ההסבר המקורי לכוחותיו של סופרמן, שהופיע לראשונה ב-1938, היה זהה למקור כוחותיו של ג'ון קרטר – ובמקור גם הוא לא ידע לעוף, אלא רק לקפוץ גבוה מאוד. קארטר גם סיפק השראה ישירה לפלאש גורדון, שהיווה השראה ישירה ל"מלחמת הכוכבים", שהיווה השראה לכל תעשיית הפופקורן כפי שאנחנו מכירים אותה. ג'יימס קמרון אמר בגלוי ש"אווטאר" – הסרט המצליח ביותר אי פעם, נכון להיום – היה ניסיון מודע ליצור הרפתקה בנוסח ג'ון קרטר.
אבל למרות ההשפעה האדירה שלו על הקולנוע, לא נוצר עד היום שום עיבוד קולנועי ישיר לספרי ג'ון קרטר. כשהוא מגיע באיחור קל של מאה שנים, "ג'ון קרטר" – הסרט – נאלץ להתמודד עם עולם שלם של יצירות שנוצרו בהשפעתו. הרבה צופים בוודאי יראו ב"ג'ון קרטר" חיקוי חסר בושה של "אווטאר", כשלמעשה המצב הוא בדיוק להיפך. אז כן, גם כאן יש גיבור בן כדור הארץ שמסתובב בעולם זר, שתושביו הם אנושיים-בערך ענקיים, ומתאהב בבת המקום. רק שהפעם במקום ג'ונגל קיבלנו מדבר, ובמקום להיות כחולים, החייזרים הם ירוקים. קשה להאשים את ג'ון קרטר בכך שהוא מלא בקלישאות הז'אנר, כשהוא זה שהמציא את הקלישאות האלה.
וכמו ב"אווטאר" העיקר הוא לא הסיפור, אלא העולם שבו הוא מתרחש. את הסרט ביים אנדרו סטנטון, איש פיקסאר ("מוצאים את נמו", "וול-E"), וכשכל הכח של דיסני ופיקסאר מאחוריו, הוא הפך את בארסום, מאדים הדמיוני, לעולם מורכב ושלם לפרטי פרטים, עם טכנולגיה ועולם חי משלו. היצורים הממוחשבים המרובים עשויים באופן כל כך משכנע שקל לשכוח שמדובר באפקטים. סצינות האקשן שבהן סופר-קרטר נלחם בצבאות שלמים של יצורים מפלצתיים, הן מופרכות באופן מופלא, מצולמות מצוין ואפילו עושות שימוש ראוי בתלת-מימד. ובכל זאת, למרות כל ההשקעה ההרגשה היא שכבר ראינו את כל זה. העולם המדברי והצחיח של מאדים פשוט לא מעניין כמו הג'ונגלים של "אווטאר".
בניסיון לתת לסיפור יותר מורכבות מסופר-מריו ("גיבור מציל נסיכה שנחטפה"), הסרט מצניח את קרטר אל תוך מאבק מסובך של שלוש תרבויות מאדימאיות שונות, ועוד אחת מאחורי הקלעים. זה לא עוזר לסיפור להתעלות מעל למוסכמות הבסיסיות שמהן הוא מורכב. אחת הסיבות היא קרטר עצמו: מין גיבור כללי כזה, אדם בלי סיבה ובלי מטרה. טיילור קיטש, השחקן בעל השם הכי הולם בהוליווד, ריקני בדיוק כמו הדמות שלו, מה שהופך את ג'ון קרטר לדבר הכי פחות מעניין ב"ג'ון קרטר". לין קולינס עושה קצת יותר בתפקיד הנסיכה הלוחמת דז'ה תוריס, ובכל זאת לא יוצרת רושם של יותר מהדמות הנשית הסטנדרטית של עלמה במצוקה שזרקו לה קצת כישורי לחימה כדי שהפמיניסטיות לא יתרגזו.
"ג'ון קרטר" הוא בדיוק מה שהיה תמיד – פנטזיה ילדותית מהנה למדי. הוא מושקע בטירוף וברור שעבדו עליו המון אנשים שבאמת אהבו את הסיפור, ובכל זאת לא מצליח להתבלט מעל לנכדי-הנכדים שלו שממלאים את אולמות הקולנוע. הוא לא ייזכר בעוד מאה שנה, אבל הוא מספיק כדי להחזיק את חובבי הפופקורן עד הקיץ.
פורסם במקור במעריב ז'ורנל
זה מאוד תלוי באולם שבו אתה רואה את הסרט, מתברר.
ביס פלאנט התלת היה בהיר (מספיק) ויפה, אבל עם בעיה מסוימת של Ghosting. אבל בכל מקרה, זה מצב בלתי נסבל כשאתה הולך לסרט בתלת-מימד ולא יכול לדעת אם תקבל חוויית צפיה סבירה או לא.
אני מעדיף סרט חשוך על Ghosting
העיניים שלי פשוט מתרגלות לחושך
ואחרי החסויות אני כבר רואה די בהיר
שלוש הפסקאות הראשונות...
גרמו לי להעריך את הסרט הרבה יותר, השתיים הראשונות במיוחד.
לגבי התלת מימד, אני נאלץ לא להסכים. אני דווקא הרגשתי שהוא גורם לחלק נכבד של האפקטים לצעוק "מסך כחול, מסך כחול!!!" כדוגמת הנסיעות המדומות. אבל אולי זה רק אני…
ב 1912 עוד לא הומצאה הטי שירט
(ל"ת)
"מוקף בחייזרים בעלי 4 ידיים...ונסיכות יפהפיות וערומות"
מזכיר לי איך באחד הספרים של דגלאס אדאמס, מוזכרות (אם כי למרבה הצער לא מסופרות) אגדות על אבירים אמיצים, שיצאו להרפתקאות והצילו מפלצות יפהפיות וטובות לב מנסיכות צמאות דם.
זאת לא הגזמה, אגב.
בספרים המקוריים הנסיכה ערומה. כל הזמן. ולא רק היא, בעצם – כל תושבי מאדים מסתובבים בעירום, כי חם. עיבוד נאמן יותר לספר היה בוודאי עושה נפלאות להכנסות של הסרט בקופות, אבל לא ממש מתאים לתדמית של דיסני.
ולדירוג הPG13.
(ל"ת)
אני זוכרת שקראתי את זה, ורציתי לדעת עוד על אותן נסיכות רעות ועל האבירים שמצילים מפלצות…. זה יכול להיות סיפור ממש מהנה.
האם קיים היום סיפור עם רעיון מקורי??
אני קורא בימים אלו את לאבקרפט. זה די מדהים להבין כמה סרטי וספרי אימה/מד"ב/מסתורין מכילים מוטיבים מהסיפורים שלו (ולא רק השימוש בקת'ולהו ודגון שהם המצאה שלו).
כל הז'אנרים של ה"עובר אורח נקלע לעיירה נידחת המסתירה סודות מזוויעים", וגם "האקדמאי שחוקר עמוק מדי ומגלה סודות (מזוויעים כמובן) שיכולים לזעזע ואולי להשמיד את העולם", וגם "במקומות נידחים בעולם קבורות ישויות עתיקות יומין ואדירות כוח שיכולות להחריב את העולם אם יעירו אותן", וכמובן "המציאות שאנו חיים בה היא כסות שברירית המסתירה מימדים אינסופיים של יופי וזוועה (ולפעמים שניהם ביחד)" — כולם נמצאים אצלו כבר לפני 90 שנה.
כמובן שלאבקרפט לא המציא את הגלגל, הוא בעצמו מצטט בסיפורים שלו את אדגר אלן פו, בלאקווד ואחרים.
יש הרבה סיפורים עם רעיונות מקוריים
וכמה מהם מוזרים אפילו יותר מאלו של לאבקרפט, בעיקר אצל היפנים.
אבל אני מבין איך חוסר המקוריות הכמעט מוחלט של הוליווד כבר גורם לאנשים להתבלבל ולחשוב שבאמת נגמרו כבר כל הרעיונות המקוריים.
נכון... חלקית
היפנים גם כן ממחזרים המון חומרים של מקורות שלהם — סיפורים/אגדות/מיתולוגיות וכו' שכל ילד יפני בטח מזהה. רק לנו המערביים הם נראים מקוריים.
יש יצירות חדשניות
אבל הקהל הכמעט מוחלט לא מתעניין בהם.
יש המון סרטים וספרים שמנסים דברים חדשים – אבל חדשנות קיצונית היא לא דבר שמתקבל בברכה בהתחלה הרחבה. לוקח זמן ויצירה שמערבת את החדשנות עם משהו אחר בשביל שהוא יתחיל להופיע בכל מקום.
יפה ששרה"ט הצליח לדלג על המשוכה הזאת
(ל"ת)
"פנטזיה ילדותית"
אני מסכים עם רב הביקורת, הסרט אכן מוכוון ילדים ואינו מתימר להיות יצירת אומנות אלה יותר ממלא זמן לילדים היפראקטיבים. פשוט סרט קיץ מטופש כמו הנסיך הפרסי. לא יותר ולא פחות, למרות אילן היוחסין המרשים שלו.
"סצינות האקשן שבהן סופר-קרטר נלחם בצבאות שלמים של יצורים מפלצתיים, הן מופרכות באופן מופלא, מצולמות מצוין ואפילו עושות שימוש ראוי בתלת-מימד"
אני לא מסכים באופן גורף. סצנות האקשן אולי חינניות מספיק בשביל לעניין ילד בכיתה ד' אך בהשוואה לסצנות אחרות בסרטים דומים אין חדש,חידוש או תחושת 'וואו' מיוחדת.
לגבי שימוש נאות בתלת ?!?!? מספר הסצנות שבהן בכלל הרגשתי את התלת אפשר לספור על אצבע אחת, ואף אחת מהן לא מצדיקה את מחיר הסרט ושימוש בטכנולוגיה מציקה. מיותר. הערך המוסף של התלת לא מצדיק את החסרונות שלו.
והסיבה שהשימוש בתלת מיותר היא שרוב הסצנות הן על רקע דומם. הארמונות של היליום והערים ההרוסות לא זזות, במערה חשוך וגם ככה לא רואים כלום. הצילום בדרך כלל מתמקד בגיבור אז הרקע גם ככה לא בפוקוס.
בג'ונגל של אווטר הכל זז והתפתל.
האם זה כל מה שהצופה הממוצע מחפש כשהוא מטריח עצמו לקולנוע ? שישעשעו אותו בכל מחיר ולעזזל עם איכות או צילום אומנותי ?. לא כל מי שיודע לבשל יכול להחשב ל'שף' ומהיוצרים של wall-e ונמו אני מצפה לקצת יותר.
לגבי הקפיצות
לא ראיתי את הסרט, רק את הטריילר, אבל אני מקבל את התחושה שבלתי אפשרי להציג אדם שקופץ לגובה רב באופן ריאליסיטי. כל הסרטים שניסו לעשות את זה (אני מנסה להיזכר באילו סרטים מופיעות קפיצות גבוהות במיוחד – אולי הענק הירוק?) נראים כמו cartoon. לדעתי זה פשוט נראה מגוחך, כמו איש החרגול, וקשה להתייחס לזה ברצינות.
באוואטר לעומת זאת כל הקרבות והאקשן נראו ממש מעולה.
דווקא חיבבתי את דז'ה תוריס
גם לוחמת ו*גם* מדענית? ועוד אחת גם אמינה בתור בחורה אינטליגנטית וחזקה?
מאוד אהבתי את זה.
נחמד מאוד
לא יצירת מופת, לא – אבל גם לא טיפשי ברמה בלתי סספינדה בשום שלב, ובעל דמויות מובחנות היטב שנעות האחת סביב השניה בצורה אמינה. בהחלט מומלץ.
1. "ההסבר המקורי לכוחותיו של סופרמן"
נותר כזה עד היום, עם השינויים והעידכונים שיכולותיו של איש הברזל עברו, וכך גם סיפור האוריג'ין שלו.
2. החיקוי הבולט ביותר לג'ון קארטר, כך נראה, הוא אדם סטריינג':
http://dc.wikia.com/wiki/Adam_Strange_(New_Earth)
הוא יודע לעוף כי הוא מגיע מכוכב עם כבידה גבוהה?
אפילו בסטנדרטים של קומיקס, ההסבר הזה חסר כל הגיון.
ממש השבוע סטן לי
האיש שהביא לנו אדם שמטפס על קירות מפני שנעקץ ע"י עכביש רדיואקטיבי ואדם שנראה כמו גוש סלע כתום אחרי טיול של אחה"צ לחלל, טען שהוא לא מבין את הבסיס המדעי שעומד מאחורי הכוחות של סופרמן.
http://robot6.comicbookresources.com/2012/03/scientific-minded-stan-lee-finds-flying-superman-frustrating/
על כל פנים: כן, ההסבר הבסיסי הוא שיש לקאל-אל כוחות על בכדוה"א בגלל ההשפעות הסולאריות של השמש שלנו, בעוד בקריפטון הפוטנציאל העל-אנושי (קריפטוני) של תושבי הכוכב מדוכא בגלל קרני השמש האדומה שלהם. סופרמן הוא בעיקרון סוללה אנושית\דמויית-אדם שנטענת מאנרגיה סולארית*.
(* אם אנחנו כבר שם, כך פועלים גם כוחותיו של סייקלופס.)
כלומר, לא, זה לגמרי לא אותו ההסבר.
(ל"ת)
זה אותו עיקרון:
(תקן אותי אם טעיתי, מאחר ועדיין לא צפיתי ב'ג'ון קרטר' ואני מתבסס על מה שכתבת.)
אדם A עוזב את כוכב X, מגיע לכוכב Y ובהשפעת ההבדלים הפיזיקליים בין שני הכוכבים, מציג יכולות על-אנושיות.
לא, זה לא.
בכוכב X יש כבידה גבוהה יותר מבכוכב Y, לכן אדם מכוכב X הוא חזק הרבה יותר מתושבי כוכב Y ויכול לקפוץ שם גבוה מאוד – זה הסבר אחד, וזה קשור להבדלים פיזיקליים בין הכוכבים, וזה קשור למציאות ברמה כלשהי.
השמש של כוכב Y נותנת לתושב כוכב X יכולת לעוף, חסינות מפגיעת כדורים, ראיית רנטגן, נשיפת קרח ו-76 כוחות אחרים לפי צרכי העלילה – זה הסבר שונה לחלוטין, ואין לו שום קשר להבדלים פיזיקליים או למציאות.
אדם סטריינג' - כוח על: ארכאולוגיה.
האמת, כן ירבו.
ומבדר לא פחות - החולשה: געגועים הבייתה
לפחות לפי הקישור שניתן, כי לא שמעתי עליו לפניכן.
יכולת התעופה של סופרמן היא כמו היכולת של צ'ק נוריס
צ'אק נוריס לא עף מעל האדמה, זו האדמה/הכוכב שמתרחקת ממנו בפחד בכל פעם שהוא בועט ברגליים.
על אותו עיקרון בדיוק עף סופרמן
אני לא מבין כלום בפיזיקה, אבל בטח יש לזה קשר לבוזוני Fear שהוא פולט.
איימקס שמיימקס ומחשבות אחרות.
ראיתי אתמול את הסרט, בשורה אחת- תסריט גרוע. לגיבור אין אישיות ולא ברור מי הנבל ומה הקונפליקט המרכזי.
וקשה שלא לחשוב על אוואטאר.
ראייה אחת בולטת לדמיון בין הסרטים – באחת הסצינות הנחמדות בסרט ג'ון קארטר לומד ללכת על מאדים, ממש כמו ג'ק סאלי שלומד ללכת בגוף של נאב'י.
הדמיון הבולט ביותר הוא החלוקה של הסרט לעולם "אמיתי" ועולם "פנטסטי", החלוקה הזו בין עולם מערבי ידוע לבין שטח הפקר פראי
מזכירה צורת מחשבה קולוניאלית, האדם הלבן כובש את הפראים ועושה להם רומנטיזציה בו זמנית.
העיסוק בקולוניאליזם הוא חיבור מעניין בין אוואטר לג'ון קארטר. בעוד שבאוואטר יש עלילה ניו-אייג'ית נוסח "קולוניאליזם זה רע", דווקא בג'ון קארטר שנשלף מתוככי הקולוניאליזם של המאה ה-19 התמה הקולוניאליסטית מוסתרת ומבולבלת.
מנקודת מבטי, ג'ון קארטר הוא סיפור על אדם-על לבן שמגיע לאיזור מדברי דובר שפה זרה ומסתבך במלחמה לא-לו. למרבה המזל ג'ון מגלה מי הטובים והרעים במלחמה הזו ואז פתאום נגמר הסרט.
חבל, אם הוא היה מצליח לספר סיפור מעניין על מוסר וכיבוש כמו "שלושה מלכים" היה פה ממש מעדן של מדע בדיוני.
הארט היפה גרם לי דווקא להתגעגע לעיצוב של "המצפן הזהוב". דווקא העוללים הירוקים והבולדוג הענקי של ג'ון שבו לגמרי את לבי, הייתי מאוד רוצה לראות סרט רק עליהם! הם מעוררי אמפטיה וצחוק ברמות של סרטי ג'ים הנסון. מישהו צריך לתת לצוות הזה לעשות את "הייפריון" במקום לעשות ספרטקוס בחלל..
איימקס שמיימקס. התחינה לאיימאקס בישראל, כדי שלאנשים תהיה את הזכות לשלם עלות מופרזת-עוד-יותר לאיזה תאגיד ספציפי אחד ולא אחר, נראית לי מגוחכת. אני ממליץ לבלות את הזמן בהפגנות לפתיחת סניפי בורגר קינג.
מישהו הזכיר פה איימקס?
(ל"ת)
לא, אבל בעוונותי ראיתי את הסרט באמריקה, באיימקס.
באמת אולם יפה, אבל עם כל הפרסומות וה "הו-הא" זה עלה 18 דולר הכרטיס (70 שקל) וגזל לי שלוש שעות מהחיים.
סתם חשבתי שזה יעודד את כל אלה שמתבאסים שאין איימקס בארץ.
סרט ששווה שבעים שקל יש אולי אחד בשנה, אולי.
אה, אז תגיד.
בדיוק כמו תלת-מימד, איימקס הוא טוב לסרטים שנוצרו במיוחד עבורו, ובכאלה שלא – בהחלט ייתכן שזה בזבוז כסף. סרט שבאמת מצולם עבור איימקס, במצלמות איימקס, שווה את הכסף. "ג'ון קרטר" כנראה אינו כזה. בנוסף, קיים כל עניין ה"lie-max" שמסבך את זה עוד יותר. נו טוב, לפחות כאב הראש הזה נחסך מאיתנו.
סרט של דיסני אז ראיתי אותו ב"דיסני איימקס 3d"
זה היה מאוד יפה, מה שרק הדגיש כמה שהסרט משעמם ויקר.
בורגר קינג?
אם כבר, אני רוצה שיביאו לפה 'דנקן דונאטס'.
ולגבי האיי-מקס, אני לא ממש מחכה לו. כאילו אם יבנו פה אז אחלה, מגניב, אבל אני לא אתחיל לראות כל סרט באיי-מקס רק כי הוא שם. סתם יקר, כמו שאמרת. בינתיים ה big ass מסכים של יס פלאנט מספיקים לי.
רק לשם הפרוטוקול, הביאו אותם בתחילת העשור הקודם או קצת קודם וזה לא ממש עבד…
ג'ון קרטר ועולם המחר
"סקיי קפטן ועולם המחר" נותר עבורי הפספוס הכי גדול של העשור החולף – סרט הפופקורן הטוב ביותר שמעטים מדי ראו. קצת לפני שהתברר שהוא כשלון קופתי, אולפני פרמאונט – שהתכוונו אז לעבד את הספר הראשון בסדרת "ג'ון קרטר" לסרט – נורא התלהבו ממה שהם קיבלו ב-"סקיי קפטן", והחליטו להפקיד את קרי קונרן, במאי הסרט, על העיבוד של ג'ון קרטר.
נו, עושים תוכניות ואלוהים צוחק (הדבר היחיד שקונרן ביים מאז "סקיי קפטן" זה פרסומת לקוקה-קולה). אבל מסתבר שקונרן כן הספיק להוציא סרטון-הדגמה לגבי איך הוא חושב שהסרט צריך להיראות. רוב הסרטון הוא רצף של תמונות דוממות (יפות, אבל צפויות) מלוות בקריינות, אבל יש גם שתיים-שלוש סצנות מונפשות. נראה שקונרן חשב מאוד בכיוון הריי-האריהואזני, במיוחד בכל הנוגע לקרב-החרבות עם המאדימאי מרובה הידיים.
http://www.scificool.com/what-john-carter-might-have-looked-like-if-kerry-conrad-directed-it/
אוקיי אז אכן סרט אפקטים
טיפשי וחסר אופי, לא משהו, ולכן נשאלת השאלה המטרידה: מה לעזאזל היה תפקידו של מייקל שייבון בכתיבת התסריט של הקשקוש הזה?!
סרט לא רע בכלל..... מהנה למעשה
לא ממש הבנתי למה הוא נכשל בקופות- טוב אולי זה בגלל התקציב הענק שנתנו לו…. אי אפשר להפיק סרט כזה בלי להוציא לאנשים את העינים עם תקציר שיכול להאכיל מדינה שלימה? (וקטנה)
ואגב – אווטר- למה כולם מתלהבים?! סרט נחמד, בעיקר היה מהנה לחקור את כוכב פנדורה, כמו שהיה נחמד לחקור את מאדים- או בארסום, בג'ון קרטר, אבל מלבד זה- אני לא התלהבתי ממש מאווטר.
ולחשוב שזה הסרט המצליח ביותר בהיסטוריה, אני יכולה לחשוב בקלות על מאה סרטים טובים יותר- טוב אולי לא בקלות, אבל אני משוכנעת שאני יכולה במאמץ מסוים
קיצור- ג'ון קרטר- בכלל לא רע, לא תסבלו, ואם אתם חובבי ספרים אז כדאי לקרוא את הספר (וזה המלצה לעצמי, אני מקווה שיש את הספר הזה בסיפריה)
דיסני הזיות שלא הפכו את גון קרטר לסדרה בדיסני פלוס.
יש פה מספיק חומר כדי להפוך למשחקי הכס הבאה
אתה יודע שהסרט הזה נחשב לפלופ הכי גדול בכל הזמנים?
(ל"ת)
ויזואלית סרט מרהיב.
דיסני של שתחילת שנות העשרה פשוט הפגיזו בעבודה בלייב אקשן, כל דולר מורגש על המסך. כבר לא מייצרים סרטים כאלה בהוליווד. במיוחד שמאז הקורונה שבאה עלינו כולם בthe void