במהלך שנות השבעים, אלחנדרו חודורבסקי עבד על עיבוד קולנועי ל"חולית" של פרנק הרברט. חודורובסקי הנ"ל נחשב לאחד הדברים המוזרים ביותר שקרו בתולדות הקולנוע, ו"הר האלוהים" שלו, הסרט שביים לפני תחילת העבודה על "חולית", הוא יצירה שגורמת אפילו ל"מנועים קדושים" להיראות שפוי בהשוואה. הגירסה שלו ל"חולית" היתה יכולה להיות אחד הסרטים המוזרים, יוצאי הדופן, הבולטים ואולי גם הגרועים ביותר שנוצרו אי פעם, אבל היא לא הושלמה מעולם. כמה מוזר היה יכול להיות הסרט הזה? נאמר זאת כך: אחרי שזכויות ההסרטה של הספר פגו, הם עברו לידי המפיק דינו דה לורנטיס, שיצר גירסה משלו של "חולית" ולשם כך בחר בבמאי השפוי והמיינסטרימי הרבה יותר, דייויד לינץ'.
בפסטיבל קאן האחרון הוצג לראשונה "Jodorowsky's Dune", סרט תיעודי על הסרט שלא נוצר, וקיבל הרבה תשבוחות, אבל רק בחודש הבא הוא ייצא בארצות הברית בהפצה מסחרית (מוגבלת מן הסתם, כי כמה קהל יש לסרט שכולו מייקינג-אוף של סרט שלא יצא מעולם). לכבוד המאורע הסרט התיעודי קיבל טריילר כמו שצריך. וכן, זה סרט שהייתי רוצה לראות. שניהם.
עוד יתרון של סרטים שעוסקים בסרטים שנועדו לגרום לצופים להרגיש כאילו הם על LSD – הם מספקים תירוץ הולם ליצור פוסטרים כמו זה.
פאק מי
מיק ג'אגר, דיוויד קאראדין, אורסון וולס ופאקינג דאלי בתור שחקנים???
זה היה יוצא ממש גרוע… :(((((
מצד שני, זה באמת מזכיר חוויות סמים לא רעות בכלל.
אל תראו את הטריילר הזה
הטריילר אמנם מוצלח, אבל הוא מלא ספוילרים. תראו במקום זה את הסרט, כי הוא מעולה.
איזה יופי
אני לא מחובבי הז'אנר (אפילו לא קראתי את הספר..), אבל תמיד מקסים לראות אנשים מבוגרים מדברים בכל כך הרבה התלהבות על הדבר שהם אוהבים לעשות – בעיקר אם זה סרטים.
וסתם מחשבה, יכול להיות שדווקא בגלל שזה סרט שלא נעשה בסוף, כולם שם מדברים עליו בכזאת התרגשות – הוא תמיד יישאר הסרט המדהים והמושלם ההוא שהיינו יכולים לעשות! איזה מגניב זה היה!!
ממליץ לכל קוראי הבלוג וחובבי הקולנוע
לצפות בסרטים של חודורובסקי.
זו לא חוויה קלה, אבל היא בהחלט מספקת ומשלבת אמנות, תיאטרון, מוזיקה, קולנוע, יצירתיות, רוחניות, אנרכיה וקסם.
ניסיתי את holy mountain
והוא ללא ספק אוסף סצינות הביזאר הכי מקורי שיצא לי לראות ביצירה חזותית כלשהי. כולן נועדו לזעזע, והן מכילות כמויות שוות של עירום, קרביים, אלמנטים צבאיים ודת, עם תוספת נדיבה של freakshow. לא יודע אם הייתי קורא לזה "סרט", כי עלילה קוהרנטית אין, והעומס החזותי יכריע כל אדם סביר תוך כמה דקות. בסופו של דבר אחרי מספר לא גדול של סצינות התחלתי לזפזפ קדימה ואחורה בסרט סתם לראות מה יש בו, כי זה לא באמת משנה באיזה סדר רואים את הסצינות.
ז'ודורובסקי הוא סוג של גאון, אבל אפשר לצרוך אותו רק במנות קטנות.
נסה את סנטה סנגרה, קצת יותר קומוניקטיבי, בדגש על הקצת, לא על הקומוניקטיבי.
;-)
סרט מעולה!
אחד התיעודיים הכי טובים שראיתי לאחרונה.
אני היחיד שהשתעמם נורא מהספרים והסרטים, ואהב רק את dune2 המשחק?
(ל"ת)
לא
על הרוב המכריע של שאלות "אני היחיד ש…" אפשר לענות בלא.
את הספר קראתי לפני עשר שנים בערך ונהניתי, אבל בראיה לאחור אולי זה היה יותר קשור במי שהמליצה לי עליו אז. ניסיתי לחזור אליו שוב לפני איזה שנתיים והתקדמתי ממש לאט עד שהבנתי שזה לא הוא, זה אני, וויתרתי.
גם את הסרט של לינץ' והמיני הסדרה הטלוויזיונית דגמתי, ולא עניינו אותי מספיק כדי לראות הכל.
דווקא מהמשחקים אהבתי יותר את הראשון שהיה חצי קווסט.
Dune 2 היה מעולה כשיצא, אבל למרות כל מעלותיו והעובדה שפחות או יותר המציא את האסטרטגיה בזמן אמת הוא בלתי שחיק לחלוטין היום.
ולמי שמתגעגע בכל זאת, אפשר לשחק בו היום ישירות מהדפדפן:
http://play-dune.com/
תודג על הקישור!
(ל"ת)
באמת אחלה קישור
(ל"ת)
כולם סביבי מדברים על הסרט הזה עכשיו
ובצירוף מקרים התחלתי לקרוא לאחרונה את The Incal של חודורובסקי פעם שניה (אחרי קריאה ראשונה מאכזבת).
מישהו ציין באוזני פעם שהרבה מהרעיונות שהיו לחודורובסקי בנוגע ל"חולית" התגלגלו לקומיקס אבל אני לא מצליח למצוא לכך סימוכין.
וכדי לקשור את הפוסט הזה שוב לקולנוע – טריילר מאוייר של The Incal מאת פסקל בלייס
http://www.youtube.com/watch?v=c4Vkyzrs1Fk
הרעיונות מצאו את דרכם לקומיקס בשם
Saga of the Meta-Barons שהוא כתב. הסיפור הוא על משפחת אצולה בעתיד רחוק וכחלק מהרקע הם שולטים על הכוכב היחיד בו ניתן לכרות נוזל מסתורי שמאפשר אנטי-גרביטציה, או משהו כזה – אז יש איזה דמיון לחולית, אבל מעבר לזה יש הרבה דברים מאוד מוזרים ולא ממש דומים. פרקים מזה פורסמו במגזין heavy metal בו ראיתי את הקומיקס, שקניתי רק על סמך הארט המדהים של הסדרה, אבל הסיפור הואביזאר קשה וכולל התעללות טקסית של כל בארון בצאצאים שלו ועוד כל מיני דברים פחות ברורים.
זה מסביר את זה
Meta Barons ו The Incal מתרחשים באותו יקום בדיוני (יחד עם Techno Priests).
אחת הדמויות המרכזיות באינקל היא המטה ברון האחרון בשושלת.
הנה ביקורת שלי על "האינקל"
שמציינת כמה הוא השפיע על יצירות שבאו אחריו – וכמה שתהליך העבודה על "חולית" של חודרובסקי הפך אותו, בעצם, לאחד הסרטים המשפיעים ביותר שמעולם לא נעשו:
http://www.strangehorizons.com/reviews/2012/03/the_incal_by_al.shtml
(אם אני זוכר נכון, אפשר לאתר ב-"אינקל" גם השפעה של "חולית" – יש שם, כמדומני איזו פלנטה מדברית וגם התיאור של החיים הדקדנטיים של החברה הגבוהה מזכיר במשהו את התיאור של משפחות האצולה בספר של הרברט – והוא בוודאי הושפע מהעיצובים של מוביוס לסרט ההוא).
והנה סרט דוקומנטרי על מוביוס
שמכיל גם ראיונות עם ג'ודורובסקי על העבודה על "חולית":
http://www.youtube.com/watch?v=jNas99oEXBU
התמונה בראש הכתבה, אם זכור לי,
מגיעה דווקא מ- species או ההמשך שלו. אני זוכר נכון?
חייב חייב
תקראו את הספר קודם
מעניין מאוד
(ל"ת)
זה גם קצת קשור - מאמר מלפני כמה שנים בבלי פאניקה
גילוי נאות – שאני כתבתי…
http://www.blipanika.co.il/?p=1615
מאוד קשור
ובעצם זה המאמר שחשף אותי לחודורובסקי, ושבזכותו הכתבה והטריילר פה היו הרבה יותר מסקרנים עבורי ואכן צפיתי בטריילר בהנאה רבה.
אני יודע שזה נפוץ
אבל עדיין מתתי כשהוא אמר "לא קראתי את הספר אבל חבר שלי…"
מסכים לחלוטין
במיוחד כשמדובר בספר בסדר גודל שכזה. מכנים אותו התנ"ך של ספרי המד"ב.
נראה הזוי למדי (אולי גם "מדי"), אבל בהחלט מעניין.
חודורובסקי בצעירותו
חודורובסקי בצעירותו היה במאי מבולבל, קשקשן, שרצה כמה שיותר לטלטל את צופי סרטיו על חשבון עלילה ברורה,
למרות שסרטיו היו מרתקים בדרכם.
רק כהיתבגר החל להיות יותר עקבי בעלילות יצירותיו (ע"ע סנטה סנגרה).
בחולית יש הרבה עלילה שחודורובסקי בצעירותו היה מתקשה להעביר, דיויד לינץ היה לעומתו בחירה ולכן לבסוף קיבלנו סרט חולית מצוין (חבל שלינץ לא המשיך בכיוון זה).
סרט מרתק
הסרט התיעודי מעניין, ולא רק לחובבי קולנוע. הוא מאד משעשע לעתים קרובות (היו באולם כמה פרצי צחוק), התהליך היצירתי שונה מכל הפקה אחרת של סרט בקנה מידה גדול, והרבה יותר דומה להקמה של קבוצת אמנים. חודורובסקי היה סוראליסט, לא רק בתוצרים אלא גם בשיטות העבודה שלו, שהיו אישיות ולא מקצועיות. מלבד רגע אחד מביך מאד ולא נעים (ההערה על אונס, ובעלי אומר: אולי זה מחסום שפה), הסרט משעשע ומחכים לכל אורכו. הכריזמה שאפשרה לחודורובסקי לגייס את האנשים המרתקים האלו עוברת את המסך ותופשת גם את הקהל.
אחד הדברים המעניינים הוא האופן בו פנו לאולפנים, עם תכנית כלכלית ופרקטית, מפורטת לפרטי פרטים, עם ספר ששימש כסטורי בורד ותכנית אפקטים מיוחדים, בגלל שידעו שהאולפנים יהססו להפיק סרט של חודורובסקי. הסטורי-בורד הסופר-מפורט הזה מאפשר לסרט ליצור שחזורי אנימציה של "מה היה יכול להיות" והשוואות לסרטים מאוחרים יותר.
מי שיוצא לו לתפוס את הסרט, אני ממליצה. בתנאי הסינמטק (מסך ואולם קטנים) שבהם ראיתי אותו, אני לא בטוחה שלאולם קולנוע יש יתרון על מסך רגיל או גדול בבית.
זה לא מחסום שפה לדעתי.
כבשתי את פניי בידיי באותו הרגע, אבל ככל שאני חושב על כך, זו אמירה נוראית בהרבה.
אני שואל את עצמי כיצד מרגישים אנשים שעברו חוויה כזו כשהמשפט הזה נאמר. מעבר לכך, זה יוצר לי איזושהיא בעיה אתית עם היצירה עצמה: גם אם ראויה לציון ההצגה של חודורבסקי על שלל פניו, ההצגה המאוחרת יחסית של ההערה הזו אחרי ההצגה החיובית של האיש ותפיסת עולמו (שחלקים ממנה הם באמת מעוררי השראה) מרגישה קצת כמו הטייה רגשית.
למעט הסוגיה הזו, הסרט באמת נהדר, ואני מסכים עם כל מה שאמרת. אבל בגלל הסוגיה הזו קשה לי להמליץ על הסרט, ואני חושב שאנשים צריכים להיות מודעים לנושא לפני שהם מחליטים האם ללכת לסרט.
אני בטוח שזה מחסום שפה.
בגלל שהוא מדבר על השלכות המעשה: "אם זה לא יקרה לא יהיה לך ילד". ואם הוא חושב שאונס היא הדרך היחידה להתעברות אז כנראה שהוא לא מבין את משמעות המילה אונס.
בהתחשב בכל מה שידוע על האיש, ומה שאפשר היה לראות מהסרטים האחרים שלו בסרט התיעודי
אין לי ספק שהוא התכוון למושג הזה במשמעות המקובלת שלו, אותה הוא מבין מצוין (אם כי עד כמה הוא "התכוון" לזה במובן "מאמין" לזה אני לא יודע – סביר מאוד שהוא ניסה לשחרר לאוויר הצהרה פרובוקטיבית).
וזה גם הסבר הגיוני ללמה אף אחד מבני משפחת הרברט לא רואיין לסרט הזה, למרות שבימי חייו הרברט דווקא הביע הערכה לניסיון של חודרובסקי לעבד את הסרט שלו.
הוא בהחלט מבין את המילה שהוא אומר ומשתמש בה בדיוק במובן שהוא מתכוון להשתמש בה
נוסיף גם שאם השימוש במילה "אונס" בהקשר התיאורטי / מטאפורי מטריד צופים / צופות של הסרט הזה כנראה עדיף להם להמנע מחלקים ביצירתו (diosamante בברור, ואני חושב שהיו גם קטעים לא נעימים ב- Bouncer אבל אני לא זוכר את הסיפור בברור מספיק) בהם האונס הוא לחלוטין לא מטאפורי והתוצאות שלו (מעבר לאקט עצמו) הן די דוחות.
(ביקורת כועסת מאוד על הקומיקס)
http://toobusythinkingboutcomics.blogspot.co.il/2013/01/on-diosamante-by-alexandro-jodorowsky.html
שנתיים אחר-כך, ובעקבות הדיון על ברטולוצ'י גיליתי ש:
חודורבסקי הסתובב למשך הרבה זמן וטען שסצנת האונס ב"אל טופו" (אותו לא ראיתי) הייתה, פשוטו כמשמעו : אונס.
מהספר שהוא שיחרר על "אל טופו":
""When I wanted to do the rape scene, I explained to [Mara Lorenzio] that I was going to hit her and rape her. There was no emotional relationship between us, because I had put a clause in all the women's contracts stating that they would not make love with the director. We had never talked to each other. I knew nothing about her. We went to the desert with two other people: the photographer and a technician. No one else. I said, 'I'm not going to rehearse. There will be only one take because it will be impossible to repeat. Roll the cameras only when I signal you to.' Then I told her, 'Pain does not hurt. Hit me.' And she hit me. I said, 'Harder.' And she started to hit me very hard, hard enough to break a rib…I ached for a week. After she had hit me long enough and hard enough to tire her, I said, 'Now it's my turn. Roll the cameras.' And I really…I really…I really raped her. And she screamed"
ובנוגע למשמעות של הסצנה:
""Then [Mara Lorenzio] told me that she had been raped before. You see, for me the character is frigid until El Topo rapes her. And she has an orgasm. That's why I show a stone phallus in that scene … which spouts water. She has an orgasm. She accepts the male sex. And that's what happened to Mara in reality. She really had that problem. Fantastic scene. A very, very strong scene."
להגנתו, מישהו שראה את הסרט טען שאין שום הוכחה לשום דבר אמיתי שקורה שם ושהשחקנית לעולם לא אמרה שום דבר בנושא אז הוא כנראה סתם מבלף בנושא.
אבל אפילו אם זה לא באמת קרה והוא סתם טוען את זה כדי להיראות מאגניב. אני חושב שאין שמץ של ספק שהוא מבין מה זה אונס ושאם היה ספק הוא (לפחות היה) אדם די נוראי.
כמו שציינתי בהודעה קודמת - זה פאקינג חודרובסקי. שום דבר בנוגע אליו לא צריך להפתיע.
(ל"ת)
זה חודורובסקי, אבל פרויד היה מקבל את האיות שלך.
(ל"ת)
מחריד לחלוטין
לפני יומיים צפיתי לראשונה ב"ההר הקדוש". ובכל זאת, מה שכתבת כאן מפתיע ומזעזע אותי. קראתי גם שחודורובסקי צילם את "ההר הקדוש" תחת השפעת LSD. ויותר מזה, חילק פטריות הזיה לשאר השחקנים. אם זה לא מספיק, בשבוע שקדם לתחילת הצילומים הוא גם לא ישן. בכלל. במשך שבעה ימים שלמים.
בן-אדם הזיה. כמו הסרטים שלו.
נשמע מופרך בעליל.
(ל"ת)
גוגל איט.
(ל"ת)
לא אחרי שרואים את הסרט.
(ל"ת)
השימוש בהשאלה לא מותיר בעיני מקום לספק.
הוא מבין שלאקט שהוא מתייחס אליו יש קורבן, והוא מצדיק את האקט בכל זאת.
לפי ויקיפדיה, אגב, הוא נולד בעקבות אונס, מה שמסביר מאיפה מגיע החלק של האמירה שהזכרת (וכמובן שלא מצדיק את חלקה האחר).
נהדר.
הסרט עצמו נהדר.
זה ומחפשים את שוגרמן הם אולי הסרטים שהכי ריגשו אותי בשנים האחרונות. אני לא יודע אם זה זה בגלל שהסרטים העלילתיים נהים פחות טובים או שהדוקומנטרים משתפרים, או שאני מזדקן.
סביר שזה שילוב של השלושה.
על "חולית של חודורובסקי" ועל "חולית" של חודורובסקי
הסרט התיעודי מומלץ בחום – גם אם אין לכם שמץ של עניין בחולית, או בחודורובסקי. הסרט, והסיפור שהוא מספר, הוא כזה אוסף של דמויות היסטוריות מרתקות בפני עצמן שאתה יכול לטעות ולחשוב שהוא אחד מהרומנים ההיסטוריים הפופלאריים האלו שבהם הדמות הראשית נתקלת אך ורק באנשים מפורסמים באותה תקופה.
הסיפור הזה – על סרט שאף פעם לא נעשה – כולל בתוכו עד חודורובסקי, ה"ג'.אר גייגר (ממש ברגע האחרון), אורסון וולס, דאלי, מוביוס, פינק פלויד, מגמה, מיק ג'אגר, דיוויד קארדין, אמני לחימה צרפתים, מעצבי כריכות בריטיים… וגם איזה ספר מדע בדיוני קטן. המעבר בין רעיונות לקטעים שכמעט היו מהסרט הוא נהדר וקטעי האנימציה ותיאורי הסצנות בהחלט יכולים לגרום לחובבי קולנוע להזיל ריר בציפיה (איך זה שלא טרחו להדפיס גרסה של ספר ההפקה? הייתי קונה אותו בלי לחשוב פעמיים).
אז הסרט התיעודי נהדר. הסרט שאותו הוא מתאר הוא אסון כל כך ברור בהתהוותו שקשה לכעוס על המפיקים שהחליטו לבטל אותו.
זה לא רק הפרטים הקטנים (כמו הרצון של הבמאי ליצור סרט בעורך תשע שעות ויותר), או העובדה שחודורובסקי לא טרח לקרוא את הספר – גם אם הוא היה קורא את הספר זה לא היה עוזר. קשה לי לחשוב על במאי פחות מתאים מחודורובסקי לביים את חולית (טוב, בעצם קל לי – דיוויד לינץ'): חולית הוא ספר של עלילה סבוכה ועמוסה שבו דמויות מנצלות רגשות של התעלות דתית לתמרונים פוליטיים כבדי משקל. חודורובסקי הוא יוצר שלא מתעניין בעלילות אלא ברגעים – הסרטים (והקומיקסים שלו) מרגישים פחות כמו נאראטיב אחיד אלא כמו אסף של סצנות (מעניינות בפני עצמן) שעוקובת אחת אחר השניה. אפשר לראות את זה בכל הראיונות שלו בסרט התיעודי שבו הוא מדבר בהתלהבות על שברי רעיונות, על אימאג'ים מגניבים, על רגעים סימבוליים (פול אטראדיס נולד ממחשבה במקום מזרע)… ואף פעם לא העלילה עצמה, אף פעם לא התחלה-אמצע-וסוף.
חולית של חודורובסקי של שמיר של שפירא
הפרק האחרון של שורה שניה באמצע מדבר על חולית חודורובסקי (כי לא היה הרבה דברים מעניינים בקולנוע בזמן האחרון וכי ממש רציתי לדבר על זה) וגם על Hearts In Darkness (הסרט התיעודי על הצילומים של אפוקליפסה עכשיו).
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=452102&cid=476447
מסתבר שז'אנר הסרטים-תיעודיים-על-הפקות-בעיתיות הוא ממש מוצלח – אני צריך לשבת מול אבודים בלה מאנשה מתישהו….
ויש גם, כמובן, את ז'אנר הריאליטי:
"חי בלה לה מאנשה"
או כן, אני הייתי רואה סרט על הקריירה של טרי גיליאם כזמר מוזיקה מזרחית כושל
(ל"ת)
השם "חולית של חודורובסקי" מתאים להפליא.
מהסרט ברור שחודורובסקי לא התכוון בכלל ליצור סרט שקשור לעלילת הספר. חודורובסקי התכוון לקחת את העולם המופלא של הרברט וליצור ממנו סרט סוריאליסטי.
בדיעבד, אף אחד לא הצליח עדיין ליצור יצירה סינמטית שתעשה צדק עם הספר (ואפילו לא יצירה ספרותית…). המיני סדרה הייתה נאמנה לספר אבל לא מוצלחת עד משעממת. הסרט של לינץ' סבל מכך שמצד אחד, הוא היה סוריאליזם בסגנון לינצ'י (פקקי לב!). מצד שני, הוא נצמד לספר היכן שלא היה צריך, כמו מונולוגים ארוכים בווייס-אובר וחירוב של הסוף. הוא מוכר עד היום כקטסטרופה.
אבל נראה שחולית של חודורובסקי היה אפילו סוריאליסטי יותר. חודורובסקי מתאר איך הוא היה משנה כמעט כל קונספט וקונספט בספר, סוף שאין לו שום קשר לשום דבר אחר, שינוי מוחלט בהתרחשויות שאמורות להתרחש על הדמויות, ובלשונו המפורשת – אונס של הספר.
חולית של חודורובסקי היה יוצא סרט סוריאליסטי נפלא. הוא גם היה סרט שבינו לבין הספר שאת שמו הוא נושא לא היה שום קשר. הוא היה בעצם סרט מעריצים בתקציב ענק. אם הוא היה נוצר, היו נערכים עד היום דיונים בין סטודנטים לקולנוע שהיו מריירים על כל הסצינות שם, ובין הגיקים שהיו מתלוננים על השחיטה המוחלטת של – לא הספר – של העולם של חולית עצמו.
אבל בהחלט, זה היה הסרט שבזכות זה שהוא לא נעשה קיבלנו את הנוסע השמיני. ואת הסרט "חולית של חודורובסקי".
קצת על 'חולית של חודורובסקי' או, כותרת חלופית: קצת על אהבה אמיתית לאמנות
אתמול, במסגרת פסטיבל אוטופיה, הזדמן לי לצפות ב"חולית של חודורובסקי" הנפלא במיוחד. בבסיסו, מדובר בסרט דוקומנטרי המתאר את נפילת הפקתו של סרט פנטזיה שאלחנדרו חודורובסקי – בתקופתו, שנות ה-60 וה-70, מחזאי ובמאי סרטים עצמאיים כשרוני עם ניצוצות עצומים של שיגעון – כל-כך כמה לביים. סרט שאם היה זוכה לראות אור, כנראה היה משנה שינוי ניכר את עולם סרטי הפנטזיה כפי שאנו מכירים אותו.
הסרט התיעודי מתאר בצורה מלאת קסם ומעניינת במיוחד איך היה אמור להיראות הסרט שחודורובסקי השתוקק ליצור: דרך רישומים שונים, עד לתסריט קפדני, תמונות ואיורים, דיאלוגים שלמים – שכולם, כולם הם תוצאה של מוחו הקדחתני של הבמאי. זה היה החזון שלו, מטרת חייו, שאיפתו הגדולה ביותר; לשנות את עולם הקולנוע כפי שאנו מכירים אותו. נכון, ב-1968 יצא "2001: אודיסיאה בחלל" של קובריק וסרט המד"ב הראשון בהיסטוריה "מסע אל הירח" של ז'ורז' מלייס, בכלל ראה אור שנים לפני כן (1902), ברם סרט אפי, בעל עלילה מפותלת ועשירה ומגוון רחב של דמויות (אופרת חלל למעשה), לא ראה אור מעולם – וחודורובסקי היה הראשון שחשב שדבר כזה אפשרי בכלל לעשייה. במילותיו, "רציתי לעשות סרט שיגרום להזיות להן גורם LSD, מבלי שאנשים יצטרכו לקחת LSD".
ואתם מבינים, אז בתחילת שנות ה-70, תקופה שבא טלפון נייד הייתה מילה גסה, היית צריך ממש לחפש, פיזית, את האנשים איתם רצית לעבוד. חודורובסקי עשה את זה. הוא באמת עשה את זה. הוא מצא שחקנים, וצלמים ומעצבים והתחיל לבד, לבד – בלי שיש לו עדיין חברת הפקה שתוכל להרים כזה פרויקט – לחפש את האנשים שיקחו חלק מפרי הדמיון שלו ויהפכו את הפנטזיה שלו למציאות קולנועית יוצאת מגדר הרגיל.
כך למשל, צייר ספרדי סוראליסטי, אלמוני אחד, בשם סלבדור דאלי אמור היה לגלם את תפקיד קיסר האימפריה המשוגע; מיק ג'אגר, שהיה אז בשיא תהילתו, הסכים ואף התלהב לגלם את אחת הדמויות הראשיות; אורסון וולס יועד לתפקיד של דמות שהיא ללא ספק ההשראה לג'אבה דה האט מ"מלחמת הכוכבים". פינק פלויד, אני חוזר – פינק פלויד, החלו לעבוד על פסקול עבור הסרט וגם מעצב וצלם היו, הכל היה. רק נותר למצוא חברה שתסכים להפיק ולעבוד עם במאי אקסצנטרי כמו חודורובסקי.
וכאן החלו הצרות, לבסוף, כשהגיעה כל החבורה שאסף סביבו הבמאי בעל החזון המופלא, אל חברת ההפקה, זו רצתה את הצוות בלבד, ללא הבמאי, "הוא קצת קוקו, לא?". גייגר, המעצב, בסופו של דבר עיצב את החייזר של "הנוסע השמיני". אלמנטים רבים שקיימים ב"מלחמת הכוכבים" נלקחו באופן ברור מ"חולית". "מסע בין כוכבים" גם הוא לקח לא מעט השראה. הסרט הזה, הסרט הזה שלא קרם עור וגידים אף פעם, השפיע באופן מובהק על במאים, תסריטאים, מעצבים ופיתח את הפנטזיה הקולנועית המון, אפילו עד היום.
בסוף הצפייה, השאלה הנשאלת היא: "מדוע לא מפיקים את חולית היום?", ובכן, כנראה שיש יותר מדי דברים דומים וזה פשוט לא יעבוד היום. "שומרי הגלקסיה" למשל, הוא מופרע בדיוק כמו "חולית" שחודורובסקי רצה לעשות. עלילותיהן שונות לגמרי ונושאיהן המרכזיים אינם דומים כלל וכלל, אך המסע הענק בין פלנטות, האפיות והבסיס, דומים מאוד. אפשרות נוספת היא, שזה פשוט עניין של זמן ומישהו ירים את הכפפה ויעביר את חלומו של הבמאי הזקן אל המסך הגדול.
מעל לכל ולסיכומו של עניין, הסרט הזה הוא הרבה יותר על אמנות ואנשים בעלי שאיפות, מאשר על "חולית" שלא הופק. חודורובסקי רואה בקולנוע את האמנות המרהיבה ביותר. כמו ספרות, שירה, פיסול – קולנוע זו דרך לבטא את עצמך, להשפיע על אנשים, ליצור עולם ייחודי שיהווה משל עבור העולם הזה בו אנו חיים. זה מה שחודורבסקי שאף לעשות. זה הדבר הטהור והאמיתי ביותר בסרט הדוקומנטרי הזה – הוא מספר לנו באהבה אינסופית ובדרכו הקסומה והנוגעת, כמה שאמנות היא דבר חשוב ועד כמה היא יכולה להביא משמעות לחייו של אדם. כמה שאף פעם אסור לוותר ותמיד צריך לפעול ולעשות, כי רק ככה, אולי אולי קיים סיכוי שהחלומות והפנטזיות הכי רטובות שלנו יתגשמו. חודורובסקי כל כך רצה. וזה לא קרה. אבל עצם המאבק, עצם ההירתמות והנסיון להוציא לפועל את סרט החלומות שלו ועצם העובדה שהוא אחת מאבני היסוד של עולם הפנטזיה הקולנועי כיום, הן אלו שמלאו וממלאות עד היום את לבו של האמן הייחודי ומעורר ההשראה הזה.
יש לכם השראה? לכו איתה עד הסוף. זה מה שחודורובסקי, בן ה-85, מצווה עלינו ממרומי גילו לעשות. במקרה הכי גרוע, לא תצליחו, אז מה יקרה? מה יקרה? כלום. לפחות ניסיתם; והדרך חשובה הרבה יותר מהתוצאה. כן, כן, זה לא רק משפט של מורות חשבון של כיתה ד'.
צעד גדול לחודורובסקי, צעד ענק לאנושות.
מאוד מעניין לקרוא את זה, תודה
אני רק רוצה לחלוק על דבר אחד: שומרי הגלקסיה לא מופרע בכלל כמו שנשמע ש"חולית" היה אמור להיות. זה סרט מד"ב-אקשן קומיקסי הוליוודי ופופולרי, וגם אם עם המון הומור וטיקים מוזרים משלו, הוא לא נראה כמו משהו שאמור לגרום לאנשים "הזיות LSD ללא LSD". הדיאלוגים שלו, גם אם הם שנונים, די נצמדים למסגרת המקובלת ומדי פעם גם לקלישאות, ולא מראים על איזושהי "מופרעות" שדומה לחודורובסקי.
מסכים איתך בהחלט, הניסוח שלי מבלבל שם
הכוונה שלי הייתה ש"שומרי הגלקסיה" הוא סרט כל-כך עשיר, מגוון ומקורי ובזה הוא מזכיר את הרעיון של חודורובסקי. במגוון הרחב שיש לו להציע. מקום כמו Knowhere נגיד, הוא קונספט מבריק.
אחת הסצנות ב-"חולית של חודו", מציגה מעין סצנה שהייתה אמורה להיכנס לסרט שמעולם לא הופק. מדובר בסצנה מאוד אלימה ופסיכית, רק מלראות אותה כקומיקס הזדעזעתי. אני חושב שאם באמת הסרט הזה היה מצולם הוא היה כמו טרנטינו פוגש ארונופסקי בחלל, אפילו קצת יותר אלים מטרנטינו.
המופרעות והייחודיות – הדי פסיכית, יש לציין – הזו של חודורובסקי הן אלו שבסופו של דבר גרמו לכשלונו עם "חולית", אבל באותה מידה הן גם אלו שמעידות על הגאונות ועל היכולות הטמונות בו.
מתוך הסיפור שהוא סיפר, אני הגעתי למסקנה שהליהוק של מיק ג'אגר היה פנטזיה שלו,
להבדיל מדאלי, שיש גם הוכחות מאנשים אחרים בצוות שהיה באמת אמור להשתתף בהפקה. בכלל, גם מהסיפור על אורסון וולס וסיפורים אחרים, הגעתי למסקנה שחודורובסקי נהנה מהסיפור שהוא מספר הרבה יותר מהמציאות כפי שהיא קרתה. ועדיין זה היה סרט נהדר בעיני.
טוויסט לסיפור חולית של חודורובסקי
האם בסופו של דבר החזון של חודורובסקי יוגשם… (פאוזה) …על ידי ארי פולמן?
http://www.denofgeek.com/movies/dune/33052/waltz-with-bashirs-ari-folman-wants-to-make-jodorowskys-dune
אין מה לעצור את הנשימה בציפיה דרוכה
בקישור הוא אומר שהוא היה מעוניין לעשות את זה. לא ניתנת שם אפילו אינדיקציה קלה שזה אכן יקרה.
נכון. אבל יופי של רעיון.
(ל"ת)
הסרט גרם לעיניים שלי לנצוץ
זה סרט תיעודי מניפולטיבי במובן הטוב של מילה. על ידי עריכה חכמה הוא מצליח לקחת את הפנטזיה של חודורובסקי ולהפוך אותה לפנטזיה שלנו. שלי. גרם לי להסתובב יום שלם במחשבה על היסטוריה אלטרנטיבית ועל מקריות. ועל להיות warrior. איש מרגש. קצת פסיכי. בטח מתיש במציאות. בעריכה של הסרט הוא המשיח. והוא בא רכוב על חולית כדי להפיץ את הבשורה.