בתקופה הזאת של השנה, תחילת עונת הפרסים, אני בדרך כלל מדווח על פרסי מבקרים – איגוד המבקרים של ניו יורק, התאחדות מבקרי לוס אנג'לס, גילדת מבקרי האינטרנט של דרום קוויבק. מה שלא דיווחתי עליו עד היום היה על פרסי איגוד המבקרים הישראלי, בעיקר משום שלא ממש היה דבר כזה. עכשיו יש, ועכשיו אני מבין למה כל המבקרים האלה בחו"ל אוהבים להיפגש בסוף כל שנה ולהיוועץ ולהכריז על פרסים למיניהם: כי זה כיף!
אז ביום שישי האחרון נערכה, בחדר אפלולי ומלא עשן סיגריות (למעשה, החדר היה מואר היטב והמעשנים יצאו החוצה, אבל אל תהרסו את האווירה) פגישת-ההצבעה השנתית הראשונה של פורום מבקרי הקולנוע הישראלי. הפורום הזה הוא דבר חדש למדי, שהוקם רק השנה, בהרבה דחיפה של פבלו אוטין ורון פוגל – והכוונה היא שלהבדיל מאיגודים אחרים בארץ ובעולם, יעשה עוד דברים חוץ מלחלק פרסים פעם בשנה. בפורום חברים כרגע 22 מבקרי קולנוע, כולל אותי (הרשימה המלאה, למתעניינים, בתחתית הפוסט). ותיקי הביקורת בארץ – המבקרים מדורו של נחמן שניצקליין – לא חברים, לפחות לא כרגע, ולא משום שלא הוזמנו. תהיה מה שתהיה הסיבה, פורום המבקרים כרגע הוא צעיר יחסית, ואני חושב שאפשר לראות את זה בבחירות הזוכים.
מכיוון שמדובר באיגוד ישראלי, ואת רוב הסרטים במירוץ לאוסקר ממילא עוד לא ראינו, הכוונה היא לא להיות עוד אחד מעשרות האיגודים המתלבטים בין "12 שנות עבדות" ל"חלום אמריקאי". הקטגוריות השונות מתייחסות כולן מתייחסות לסרטים הישראליים של השנה – מלבד קטגוריה אחת, "הסרט הזר הטוב ביותר". שלא כמו פרס אופיר, שבו באופן קבוע מקבלים מועמדויות ופרסים גם סרטים שעוד לא יצאו ושספק אם ייצאו אי פעם, הפרס הזה מתייחס רק לסרטים שיצאו להקרנות מסחריות במהלך השנה האחרונה.
והזוכים הם:
הסרט הטוב ביותר: מי מפחד מהזאב הרע
וזה אפילו לא היה מפתיע.
הבמאי הטוב ביותר: יובל אדלר, "בית לחם"; ואהרון קשלס ונבות פפושדו, "מי מפחד מהזאב הרע"
תיקו. וזה לא שלא ניסינו להפריד בינהם: שלושה סבבי הצבעה נערכו, והתיקו נשאר. מגיע להם.
השחקנית הטובה ביותר: סיון לוי, "שש פעמים"
על הזכיה הזאת היתה ההסכמה הרחבה ביותר בין המצביעים, אבל זה אומר יותר על הסרטים הישראליים האחרים מאשר על "שש פעמים". סיון לוי, שזכתה גם באופיר בקטגוריה הזאת, קיבלה את הפרס בזכות – אבל חייבים לציין שפשוט לא היתה לה שום תחרות. הסרטים הישראליים היו כמעט נטולי תפקידים משמעותיים לנשים השנה, באופן מבאס.
השחקן הטוב ביותר: היית'אם עומארי, "בית לחם"
זאת הבחירה שעוררה הכי הרבה מחלוקת, לפני ואחרי ההצבעה. עומארי ביצע ב"בית לחם" את התפקיד המשני של בדאווי (ומכיוון שבפרס הזה אין חלוקה ל"שחקן ראשי" ו"שחקן משנה" – אין מניעה ששחקן בתפקיד משני יקבל את הפרס). בפרסי אופיר הוא לא היה מועמד באף קטגוריה.
התסריט הטוב ביותר: רונה סגל, "שש פעמים"
המצחיק בנוגע לתסריט הזה (שיש בו מעט מאוד מצחיק) הוא שעל אף שמדובר בתסריט כתוב מראש, האוהדים שלו אומרים שהוא נשמע ממש כאילו השחקנים אילתרו את הטקסט מול המצלמה, בעוד שונאיו טוענים נגדו שהוא נשמע כאילו השחקנים אילתרו את הטקסט מול המצלמה.
תגלית השנה: תום שובל, במאי "הנוער"
"תגלית השנה" הוא פרס ליוצר לא ידוע עד כה שפרץ השנה. זה יכול להיות שחקן, אבל לא בהכרח – כמו במקרה הזה, שבו הזוכה הוא במאי.
ההישג האמנותי של השנה: ארי פולמן, יוני גודמן, דוד פולונסקי וצוותם על האנימציה ב"כנס העתידנים".
"ההישג האמנותי" הוא פרס שנועד לציין לשבח אספקט אחד של סרט שאינו מופיע באחת הקטגוריות האחרות – זה יכול להיות צילום, פסקול, כותרות סיום שנונות במיוחד או כל דבר אחר. ובמקרה הזה – למרות שהצילום והפסקול של "הזאב הרע" ראוים לשבחים רבים בפני עצמם (והגיעו למקומות גבוהים בהצבעה), האנימציה – מהעיצוב והסגנון ועד הביצוע – של "כנס העתידנים" היתה דבר יוצא דופן לא ברמה ישראלית, אלא ברמה בינלאומית. אין עוד סרט שנראה ככה. אגב, אתמול הסרט זכה גם בפרס האקדמיה האירופאית לקולנוע בקטגורית סרט האנימציה הטוב ביותר.
הסרט הזר הטוב ביותר:" כח משיכה"
בהקשר הזה, "הסרט הזר" הוא כל סרט שאינו ישראלי שהופץ בארץ השנה. בקטגוריה הזאת היו, כמובן, הרבה יותר מועמדים ראויים מאשר בכל קטגוריה אחרת – ובכל זאת הזוכה נבחר בפער משמעותי.
חברי הפורום, נכון לכרגע, הם (בקופי-פייסט מההודעה לעתונות שניסח פבלו): אבנר שביט ("וואלה!"), אוהד לנדסמן ("כלכליסט"), אורון שמיר ("עכבר העיר"/"סריטה"), ארז דבורה ("YNET"), בנימין טוביאס ("ידיעות אחרונות"), דורון פישלר ("עין הדג"/"וואלה!"), חיים קינן ("קול ישראל"), יאיר רוה ("פנאי פלוס"/"סינמסקופ"), יונתן דורון ("EDB"), יעל שוב ("טיים אאוט"), ישי קיצ'לס ("ישראל היום"), מתן שירם ("גלובס"), נחום מוכיח ("מעריב"), נטע אלכסנדר ("הארץ"), עדן גוריון ("בידור ובמה"), עידו רוזן ("ד'קמפוס"), פבלו אוטין ("סריטה"/"כתב עת סינמטק"), רון פוגל ("ערב טוב ישראל" – ערוץ 1), ריטה קורן ("קול ישראל"), שי שגב ("מגפון"), שחר עמית (אתר "סרט"), שמוליק דובדבני ("YNET").
וואו, לגמרי [אייקון של אגודל מצביע למעלה כי "עיצוב מתקדם" לא עובד לי]
על היית'אם עומרי. אני חושב שבית לחם היה סרט מאוד בעייתי, אבל אין ספק שהדבר הכי מבריק בו, ודבר מבריק בכללי, היה הדמות של בדאווי, שהרבה מהקסם שלה היה בזכות ההופעה המצויינת הזאת. בהחלט בחירה מוצדקת.
נחמד מאוד.
אני מאוד שמח על היוזמה, אם כי לדעתי עדיפה החלוקה הרגילה לקטגוריות – משחק ראשי ומשני, צילום, פסקול וכולי. בכל זאת שאפו ומזל טוב!
רשימת הקטגוריות היא הדבר שהכי אהבתי בפרוייקט הזה.
פרסי השחקנים מאתגרים את ההיררכיה המקובלת של שחקנים ראשיים ומשניים, וקטגוריית ההישג האמנותי מאפשרת לתת קרדיט להישגים קולנועיים ששאר הגופים מחלקי הפרסים לא מתייחסים אליהם.
יכול להיות עוד יותר מעניין אם הפורום יאחד את קטגוריות השחקן והשחקנית.
לא מסכים,
אני חושב שעל מנת ליצור שיווון, צריך להפריד בין קטגוריית השחקן והשחקנית – אחרת היינו רואים הרבה פחות שחקניות זוכות, עקב המיעוט של דמויות נשיות בקולנוע. אני גם בעד הפרדה בין משחק ראשי למשני – תפקידים משניים דורשים בדר"כ פחות השקעה מתפקידים ראשיים, ולכן יהיה קצת מוזר לדבר עליהם באותה קטגוריה כברי השוואה.
בנוסף, אני חושב שהחלוקה הרגילה (צילום, עריכה, פסקול, איפור וכן הלאה) היא עדיפה כיוון שהאספקטים האלה של העשייה הם מורכבים מספיק בשביל לקבל התייחסות כל אחד בנפרד.
כשהמבחר מספיק גדול, כן
אבל בארץ מספר הסרטים המופקים בכל שנה קטן, מבחר הסרטים הטובים – קטן עוד יותר, וייתכן שבכל קטגוריה יהיה רק קומץ זעיר של מועמדים ראויים מדי שנה. השנה, למשל, היתה בתכל'ס מתחרה אחת בלבד על תואר שחקנית השנה.
פישלייק לפורום החדש.
יהיה מעניין לשמוע עוד (כשיהיה מידע) איך נולד, למה התעכב, מה מתכננים לו לעתיד וכו'.
בינתיים אפשר לקרוא על מה שהיה ויהיה בעמוד פייסבוק שלו.
https://www.facebook.com/icritics
אני סקרן לשמוע מה הייתה התגובה שלך
כש״ספרינג ברייקרס״ הוצע לקטגוריית הסרט הזר.
ויוזמה מצוינת ומבורכת (וגם בחירות מוצלחות), מקווה שהמסורת תמשיך והפרס הזה יהפוך ליוקרתי בארץ
קודם כל מזל טוב ובהצלחה
אני מקווה שאם תראה לנכון תעדכן אותנו כאן על הענין הזה של "תלי" . נראה שזה משהו שצריך לקבל סיקור.
מה עם איזה ספין אוף לבדאווי? מי פותח קיקסטארטר?
(ל"ת)
הישג טכני/אומנותי?
כי ב"סינמקופ" כתוב טכני… מה נסגר?
יופי. עכשיו השלב הבא זה שתשתלטו על פרסי אופיר.
(ל"ת)
המיקום שלכם סודי?
רני מכיר יותר מדי אנשים שהיו שמחים לעלות את המקום באש על יושביו. מה לעשות שמבקרי קולנוע בארץ לא זוכים לאהדה רבה…
(חוץ מדורונציק שלנו כפרה עליו!!!!)
כן, חדר הישיבות בסינמטק תל אביב הוא מאוד סודי.
(ל"ת)
אם כבר מאתגרים את החלוקה לשחקן ראשי ושחקן משנה
למה להשאיר את החלוקה בין שחקנית לשחקן?
האמת זה משהו שלא ברור לי גם בשאר טקסי הפרסים. הרי אין פרס לבמאי ולבמאית, תסריטאי ותסריטאית, נער המים ונערת המים.
לדעתי בפרסים הגדולים זה לא נעשה מטעמי שוויון אלא מרצון להעניק יותר נפח לטקס ואולי גם למשוך קהל (כי בסופו של דבר רוב האנשים עוקבים אחרי הפרסים האלו בשביל השחקנים, ולא בשביל התסריט המעובד לסרט שאינו תיעודי).
אבל בפרס כזה, שבו אתגרתם (ובצדק) הגדרות ישנות, אולי אפשר לבטל גם את החלוקה הזו? אולי אפשר לתת פרס ל'שלוש הופעות המשחק הבולטות של השנה'?
אני מסכים
ובסקרי השנה של עין הדג מאז ומתמיד בחרנו רק את "הופעת השנה", בלי חלוקה להופעות של גברים ושל נשים.
יש, כמובן, גם טיעונים נגד (שאני, בגדול, לא מסכים איתם). אחד מהם הוא שמדובר בסוג של אפליה מתקנת: המצב בקולנוע לא שיוויוני, יש הרבה יותר תפקידים משמעותיים לגברים מאשר לנשים (ע"ע כל דיון שני באתר בחודש האחרון), ואם יהיה פרס אחיד ל"שחקן/ית השנה" יהיה נדיר שנשים יקבלו אותו.
ברור שהופעת השנה הולכת לסיון לוי. היא אישה והיא תקבל אותו בהליכה.
(ל"ת)
בחירות טובות. למה המבקרים הוותיקים לא בעסק? האם כל 22 חברי הפורום השתתפו בהצבעה?
כל המבקרים הוזמנו להצטרף לאיגוד.
היו כאלה שבחרו שלא לעשות זאת. כל אחד וסיבותיו, אני מניח, ואני לא אתיימר לדבר בשמם.
רוב החברים בקבוצה היו נוכחים בהצבעה, כמה אחרים ששהו בחו"ל או לא יכלו להגיע שלחו את בחירותיהם מראש, אבל לא השתתפו בשלבי ההצבעה המאוחרים יותר במקרים שבהם היה סיבוב שני של הצבעה.
With blackjack and hookers
מזל טוב על הפורום החדש. רק הערה קטנה:
– מהפוסט "פרסים 2013".
לפי התמונה בעמוד הפייסבוק הוא גם הגיע לפיינליסטים שלכם שמתוכם נבחר הסרט הזר. עכשיו, כשזה איזה פאנל של כמה אירופאים שאני לא מכיר ויש להם את הטעם האירופאי המוזר שלהם אני עוד יכול לקבל את זה. אבל בפורום של מבקרי קולנוע צעירים וישראלים – שעם אלה שאני מכיר אני לא תמיד מסכים, אבל הטעם של רובם סבבה לגמרי – חשבתם לבחור ב"ספרינג ברייקרס" לסרט הזר הטוב של השנה?! הפעם אני דורש הסבר. לא, האנושות דורשת הסבר!
הסבר
שיטת הבחירה היתה כזאת: בסיבוב הראשון, כל אחד מהמשתתפים כותב שם של סרט אחד – בחירתו בקטגוריה. הקולות נספרים: אם כבר בשלב הזה יש רוב של מעל 50%, הסרט/אדם הזה מוכרז כזוכה מיד ("מצב סיון לוי"). אם לא – מה שקורה בדרך כלל – נכתבו על הלוח שמות כל הסרטים שקיבלו לפחות קול אחד בסיבוב הראשון, וכל הנוכחים רושמים שלוש העדפות, מתוך הבחירות האלה בלבד.
רשימת הסרטים ש"הגיעו לגמר" (כאן) הם פשוט רשימת הסרטים שקיבלו קול אחד או יותר בשלב הראשון. ולפי אורך הרשימה בקטגוריה הזאת אפשר להבין שרבים מהסרטים כאן קיבלו בשלב הזה בדיוק קול אחד – בין אם המבקר שהצביע עבור אותו סרט באמת התכוון שמדובר בסרט השנה, או שהוא פשוט רצה להכליל אותו ברשימה, שלא ישכחו אותו. אז היה מישהו שבחר ב"ספרינג ברייקרס", כן. מצד שני, נוצרו ככה קיפוחים גדולים – אני חושב שהיתה הסכמה רחבה מאוד בקרב המבקרים ש"לפני חצות" ו"צל הימים" הם סרטים מצוינים, אבל יצא ששניהם לא קיבלו אף קול בשלב הראשון.
תקלה טכנית בפוסט
אני היחיד שרואה יותר תגובות שלא נקראו מתגובות בכלל על הפוסט הזה? (זה לא קורה באף פוסט אחר). הנה צילום מסך:
http://postimg.org/image/qzyokuad9/
לא, אתה לא היחיד.
(ל"ת)
יש תגובות שרק מנויים יכולים לקרוא.
(ל"ת)
תשובה מעניינת אך לא נכונה.
(ל"ת)
גם בהוליווד ריפורטר פרסמו על הפרס ^_^
http://www.hollywoodreporter.com/news/gravity-named-best-foreign-film-664437
עצם העובדה, שיש מספיק קולנוע ישראלי איכותי ומגוון כדי להצדיק איגוד מבקרים שמחלק פרסים
היא צביטה קטנה בלב לכל מי שזוכר את מצב הקולנוע הישראלי עד לא כל-כך מזמן.
תומר קמרלינג לא חבר פורום?
faith in humanity restored
מתייחסות אחד יותר מדיי...
״הקטגוריות השונות מתייחסות כולן מתייחסות לסרטים הישראליים של השנה – מלבד קטגוריה אחת״