העסק הזה כבר פחות מפתיע עכשיו כשהוא הפך להרגל, אבל עדיין נחמד שזה קורה. גם השנה, בתחילת ספטמבר, כל רשתות הקולנוע בישראל מאחדות כוחות ליום אחד שבו יוקרנו רק סרטים ישראליים, וכרטיסים יעלו רק עשרה שקלים. זה יקרה ביום רביעי הקרוב, ה-9.9. בשנה שעברה נמכרו ביום הקולנוע הישראלי לבדו 120,000 כרטיסים – חלק גדול מהם ל"אפס ביחסי אנוש". השנה אין להיט בגודל כזה, ובכלל, ההיצע נחשב לחלש ביחס לשנה הקודמת, אבל זה לא אומר שאין מה לראות. כרגיל, הקץ' הוא: הזמינו כרטיסים מוקדם מאוד, כי כשמציעים לישראלים משהו ברבע מחיר הם מתנפלים, ומי שיגיע לבתי הקולנוע רק ביום רביעי יגלה שהאולמות מלאים והכרטיסים אזלו.
אז מה אפשר לראות: קודם כל – סרטים שכבר מוצגים או הוצגו לאחרונה בקולנוע: "סיפור על אהבה וחושך", "מה כבר יכול לקרות?" "אני לא מאמין, אני רובוט", "המילים הטובות", "גויאבות", "10%" ילדה שלי", "הקפות" וגם, אם משום מה אתם מרגישים צורך לעשות את זה לעצמכם, "איביזה".
המצב של "פלאפל אטומי", הקומדיה החדשה של דרור שאול, קצת מוזר בהקשר הזה: הסרט יוצא לאקרנים יום לאחר מכן, כך שזה בעצם מין טרום-בכורה במחיר מוזל. נראה לי שזה הסרט שירוויח הכי הרבה מהעסק: מכיוון שהרבה מאוד אנשים יצפו בו רגע לפני שהוא יוצא לאקרנים רשמית, ומכיוון שהוא סרט ממש נחמד (אם כי בסייג המתחייב: לא, זה לא "מבצע סבתא"), המבצע הזה עשוי לשמש כקידום מכירות עצום לסרט.
כמו בשנה שעברה, התזמון של יום הקולנוע הישראלי מאפשר למי שמעוניינים להכיר את המתחרים על פרסי אופיר קצת לפני שהם מקבלים את הפרס או שלא (איזה רעיון מהפכני!), זאת הזדמנות לעשות איזה מרתון. כל הסרטים המתחרים בקטגוריות החשובות יהיו כאן, והם, מלבד "המילים הטובות" ו"10%" שכבר יצאו: "ארץ פצועה", "באבא ג'ון", "חתונה מנייר", "היורד למעלה" ו"ציפורי חול".
ועוד סרטים שיוצגו ביום רביעי הקרוב בטרום בכורה, ולכו תדעו מתי הם יוצגו באופן אחר כלשהו: "תיקון", שזכה בפסטיבל ירושלים ויוצא לפסטיבלים מכובדים בחו"ל, אבל משום מה לא נכנס לתחרות על האופיר; "אבוללה", סרט הפנטזיה לילדים שאני ממש ממש רוצה שיהיה מעולה; "מסווג חריג", "סבנה", "נדיה", "ירח בבית 12", "האיש שבקיר", "עמק", שכשנתקלתי בשמו לאחרונה בפוסטר ביס פלאנט ומלמלתי את שמו שותפתי לצפיה חשבה שאני מקלל אותה, וגם, שימו לב, צ'אנס לחזות ב"דץ הבלץ" שבועיים תמימים לפני צאתו להקרנות מסחריות. אל תחמיצו את ההזדמנות!
הזדמנות לראות את "המילים הטובות"
שממש רציתי, וממש פספסתי.
מעולה, הזמנתי עכשיו לפלאפל אטומי.
תמיד נחמד שיש את המבצעים האלו.
המלצות?
(ל"ת)
גם אני אשמח להמלצות,
לשם שינוי אני עובדת ביום הזה אז במקום ללכת בכיף לשלושה-ארבעה בכל מיני שעות אני אוכל – אולי – רק אחד.
אז "אם תראו רק סרט אחד השנה ביום הקולנוע הישראלי", מה הוא יהיה?
אם אהבת את 'סקוט פילגרים נגד העולם'
אז 'אני לא מאמין, אני רובוט?!'. גם אם לא, מדובר בסרט מאוד כיפי (וקצר) שכדאי שיותר אנשים ייחשפו אליו.
אני מקווה ללכת ל"מילים הטובות"
כבר המון זמן שאני רוצה לראות אותו !
לי נראה "פלאפל אטומי", בתנאי שאת בסדר עם הומור פוגעני,
ועם חוסר תקינות פוליטית.
כן, רק מכיוון שהסרט הזה יוצא לאקרנים ליטרלי למחרת
לא דחוף לתפוס אותו דווקא ביום הזה.
היא שאלה על סרט ישראלי אחד השנה.
(ל"ת)
ניראלי שהיא התכוונה
סרט ישראלי אחד ביום הספיציפי הזה, לא בכל השנה.
גם וגם..
אני לא טורחת להגיע (ולשלם) לקולנוע עבור סרטים שאין להם איזה ויזואליה מטריפה שמחייבת צפייה על מסך ענק. הלכתי לקולנוע בשביל אווטאר. הלכתי בשביל כח משיכה. הממוצע שלי באמת עומד על פעם בשנה (פרט להקרנות עין הדג, זו קטגוריה נפרדת ;-) ). את מיתה טובה ואפס ביחסי אנוש הייתי רואה בבית אילולא יום הקולנוע לפני שנה.
אז בהנחה שיום אחד יש הזדמנות חמודה כזו להתפנק בקולנוע על כל סרט שהוא, לא כי הוא מרהיב ויזואלית אלא סתם כי יותר כיף לראות בקולנוע, השאלה היא איזה מהסרטים האלה יהיה הכי שווה, ואת האחרים אולי אראה בבית ואולי לא.
תיקון נראה ויזואלי בטירוף. גם נדיה שם זמני.
ממה שראיתי, על פי סדר עדיפיות:
מומלצים בחום:
1א. 'ציפורי חול'
סרט שיצאתי ממנו אוהד אבל קצת מעורב אבל האחסון בראש עושה איתו רק טוב.
פילם-נואר מודרני על ניצולי שואה עם מעט הומור אבל הרבה אירוניה מרתק עם צילום ועריכה נהדרים ועבודת משחק משובחת של כל הקאסט.
הסיבה שאני שם אותו מעל מסווג חריג,זה שלמרות החריגות שלו הוא נראה לי דווקא היותר תקשורתי לקהל הרחב.
1ב. 'מסווג חריג'
קומדית אימה צבאית שהיא הרבה יותר מזה עם אחת מהופעות הקולנועיות הטובות של השנה (איתי זבולון בתפקיד ראשי) שעוסקת בלא מעט חולות בחברה הישראלית, מרתקת לניתוח (אולי בגלל חלק מהחסרונות שלה) וכיפית לצפייה. מומלץ.
מומלצים:
2. 'חתונה מנייר'
סרט חמוד ומקסים ושברירי שנראה כאילו כל שנייה הולך להפוך לטרגדיה נוראית אבל בוחר בגאון פנים דווקא להראות את הצדדים החיוביים באנושות בגדול עם הרבה אהבה לדמויות והופעה כובשת של השחקנית הראשית ושל אסי לוי (רועי אסף נתקע בתפקיד קצת יותר בעייתי).
3.' מה כבר יכול לקרות?'
הסיבה העיקרית שאני לא ממש ממליץ על זה היא בגלל שזה נראה לי הרבה יותר צפייה כיפית בלילה עם משקה או שתיים וחברה ופחות כצפייה רצינית בקולנוע. ציטוטים למכביר ופוטנציאל קאלט, אבל לא כולם יתחברו.
אפשרי:
4.'ארץ פצועה'
הרבה דברים מעניינים, אבל לא ממש להיט. הופעות קצת עצורות וקפואות ותסריט שמתפזר ולא מצליח להתרומם שעוצרים מבימוי, צילום ועריכה מרתקים להפוך את הסרט למשהו מבושל ומלהיב.
להתרחק:
5. 'הקפות'
מסתבר ש"שמי זרחין" זה ז'אנר, ושהחקיינים של אותו ז'אנר לא יודעים בכלל מה עושים.
מאיפה התמונה למעלה?
(ל"ת)
פלאפל אטומי.
(ל"ת)
מישהו ראה את "תיקון"?
זה באמת סרט אטמוספרי עם מעט דיאלוגים או שזה רק הטריילר?
זה סרט אטמוספרי עם עלילה ודיאלוגים.
אוף טופיק מוחלט
הרגשתי שזה יחסית רלוונטי לשים כאן אוף טופיק כי זו לא כתבה שמתייחסת לסרט ספציפי- ראיתי השבוע משהו ממש מוצלח שלא הגיע לארץ וגם לא ראיתי בתכניית אייקון או משהו [הבנתי שהוא יצא ב2014 אז אולי אני סתם מאחר אחרי כולם וכל מי שמגניב כבר ראה אותו]- סרט מוקומנטרי על ערפדים שגרים בשותפות בדירה, what we do in the shadows. בכיכוב, בימוי וכתיבה של [גם, לא רק] ג'מיין מflight of the conchords. מומלץ! לא חשבתי שאחרי ההאבסה של תכני הערפדים-זומבים-אנשי זאב של העשור האחרון יהיה משהו בז'אנר שעוד יזיז לי, אבל זה סרט מצחיק, שנון וביחס לתקציב הנמוך שנראה שהוא נעשה בו גם די אהבתי את האפקטים. הנה הטריילר: https://www.youtube.com/watch?v=Cv568AzZ-i8
ו, אה, אם לא מצאתם סרט ישראלי לראות ברביעי זה יכול להיות אחלה אלטרנטיבה! מספיק און טופיק? בערך? ):
"מה שאנחנו עושים בצללים" נהדר (ואני חושב שהיה באוטופיה שנה שעברה)
מחזק את ההמלצה, גם אם לאו דווקא ליום הקולנוע הישראלי.
זה by far הסרט שהכי הרבה צחקתי ממנו כבר הרבה זמן.
הוא נורא מצחיק לכל מי שאי פעם ראה מוקומנטרי או סרט ערפדים אבל זה רק קצה הקרחון. הוא מצחיק משום שהוא מצליח לקלוע בתבונה לכל מיני סוגיות של בני אדם שחיים בעולם המודרני גם בלי להיות ערפדים שגרים בקומונה. ולכל דמות בסרט יש עולם פנימי והיסטוריה עשירה (של כמה מאות לפחות) ואף אחת מהן לא נשארת בתור קרטון עם "קטע" משלו כמו שנהוג ברוב הקומדיות שיש היום. הם מתפתחים ויש ביניהם יחסים אנושיים ומדויקים שגורמים להזדהות איתם אבל גם להתפוצץ מצחוק כשמוציאים את האבסורד מהם.
לא כזה מצחיק
חביב, צחוקים אלמנטריים, מתעייף אחרי רבע שעה.
פלאפל אטומי מוקרן באיימקס! (כלול במבצע)
קצת מרגיש לי בזבוז לראות סרט ישראלי באיימקס, אבל ב14 ש"ח (כולל העמלת הזמנה מראש) אין תלונות.
רשמים מ"פלאפל אטומי" באיימקס ובכלל
סרט חביב.
מצחיק סה"כ. עלילה סבירה, משחק טוב, עריכה וסאונד מעולים.
מבצע סבתא זה לא.
הסרט הופך להיות הרבה פחות "פולחנן וונאבי" כ20 דקות אחרי ההתחלה, קשה להגיד אם זה טוב או רע.
בקשר לאיימקס.
לפני שהסרט מתחיל, במקום הסרטון המגניב שלהם יש קריינות של חברת איימקס שהסרט לא הותאם לאיימקס ולא מספק חוויה "איימקסית". (וזה כמובן נכון)
הלכתי ל"אני לא מאמין אני רובוט" ו"פלאפל אטומי"
שניהם מאכזבים ולא מצחיקים.
"פלאפל אטומי" ארוך, טרחני, וחוזר על אותה הסיטואציה כל הסרט. ממש לא מבצע סבתא.
"אני לא מאמין" הוא ניסיון לעשות את סקוט פילגרים מבלי להבין מה הפך את הסרט למוצלח (ספוילרים: לא קווי התנועה).
שני הסרטים נראים כאילו התסריט שלהם נחתם בדראפט הראשון
חבל.
אסימון שנפל זה עתה:
הסיבה שהיום קולנוע נופל כבר פעמיים ב9 לספטמבר זה בגלל שזה יוצא 9.9 שזה בעצם 10 שקלים.
אני לא יודע מה יותר עצוב – כמות הזמן שלקחה לי להבין את זה או העובדה שזה כנראה נכון ומישהו חשב שזה מצחיק או משהו.
כנראה בגלל הגיל שלי, אבל לי יש אסוציאציות אפוקליפטיות מהתאריך הזה.
ותראה את מזג האויר בחוץ! לגמרי אפוקליפסה!
9.9.2009 זה התאריך בו הושק ערוץ דיסני בישראל.
(כן, הייתי חייב. טוב, לא הייתי חייב, אבל ממש רציתי.)
וגם התאריך מהסדרה האי.
(ל"ת)
לזה התכוונתי...
(ל"ת)
מצטער להרוס את התיאוריה
אבל יום הקולנוע הישראלי שנה שעברה היה ב-3.9.
פלאפל אטומי
תחזית: יהיה הצלחה גדולה.
דעה אישית: הסרט היה יכול להיות הרבה יותר מצחיק אם היו מורידים 80 אחוז מהבדיחות.
יום קולנוע כושל?
יום הקולנוע הישראלי כבר עבר, ועדיין לא יצאה הודעה עליזה לעתונות על המספר העצום של כרטיסים שנמכרו. מהתרשמויות לא-מדעיות מכמה אנשים שהלכו עולה שלא ממש היתה התנפלות, ואפשר היה בהחלט להיתקל באולמות ריקים. אפשר בהחלט להאשים חלקית את מזג האויר; אני יודע שלי אישית אין שום חשק לצאת מהבית כל עוד המקס-הזועם הזה בחוץ, וזה בטח נכון לגבי רבים. אבל בטח אשם בזה גם ההיצע הפחות-מרגש השנה של סרטים, והעובדה שלא היה אף סרט שעליו "כולם מדברים" ושהבאזז שלו היה יכול להזיז אנשים לקולנוע. מה שלא תהיה הסיבה, עושה רושם שהשנה היום הזה היה פחות מוצלח במידה משמעותית מבשנה שעברה, ואני מקווה שזה לא יפגע בסיכוי שהמסורת הזאת תמשיך גם בשנים הבאות.
ייתכן שהאשמה היא גם בשיווק של ארבעה ימים בלבד.
מסיבות שונות ומשונות, יום הקולנוע שווק רק החל מיום ראשון האחרון.
זה לא בהכרח היה מועיל רבות, אבל שיווק אינדיבידואלי אינטנסיבי של הסרטים השונים באינטרנט בשבועיים האחרונים יכל לשפר משמעותית את המצב.
אני יודע של"פלאפל אטומי" ו"סיפור על אהבה וחושך" נקנו לא מעט כרטיסים, היות וביליתי אתמול מבוקר עד לילה ביס פלאנט חיפה ורוב האנשים שעמדו בקופות לצדי לאורך היום רכשו כרטיסים לשני הסרטים האלו, אבל תור באמת עצום בגודלו לא נרשם באף שעה של היום.
מה שכן, הורגשה תנועה מתמדת בבית הקולנוע, ואפילו בהקרנת הבוקר של "פלאפל אטומי" (10:30) נרשם קהל של כ-40 איש, לא רע בשביל שעה כזאת ביום חול (תרתי משמע).
כמו כן, היינו עשרה אנשים שלמים בהקרנה של 12:40 של "אני לא מאמין, אני רובוט?!". זה שהיינו יותר משניים כבר היה משמח. הסרט, ובכן… אממ… פחות.
אבל היי, היינו אולם מלא ב"מסווג חריג"!!!
אני מסכים
היום הזה לא שוק באגרסיביות בכלל, למעשה הוא שווק כל כך גרוע לדעתי, שאתמול תכננתי ללכת לראות "המתנה" ורק כשהגעתי כבר לאתר של סינמה סיטי לבדוק שעות של הקרנה נוכחתי לדעת (זאת אומרת, ידעתי לפני כן אבל זה לגמרי פרח מזכרוני) שמוקרנים בכלל רק סרטים ישראלים.
ובכל אופן, ברור לי שמזג האוויר היה פקטור פה, כי דווקא כן היו כמה סרטים שהייתי שמח לראות ולהשלים כמו: המילים הטובות, סיפור על אהבה וחושך ועוד איזה סרט על הדרך, זו לא נראית, לי כל אופן, הבעיה.
ואני לתומי חשבתי שהייתי חכמה
אחרי שעבדתי שנה שעברה בפלאנט ראשון והיה עמוס בכל עם ישראל הקצת פחות מוצלח, השנה נסעתי לפלאנט איילון ובאמת היה נעים ולא עמוס.
בהקרנת 12:50 של פלאפל היו פחות מ30 אנשים,
אח"כ באבוללה בכלל היינו 10-15 באולם,
אבל בהקרנות ערב של המילים הטובות וסיפור על אהבה וחושך כבר עברנו לאולמות הגדולים והם היו מלאים כמעט עד אפס מקום
בהקרנת אבוללה שלי היו בדיוק 3 אנשים, כולל אני,
באחד האולמות הגדולים שיש ליס פלאנט חיפה להציע.
פחות מעשרה אנשים במסווג חריג
יס פלאנט החדש בירושלים, הקרנת פריים טיים של 21:30.
המילים הטובות היה מפוצץ
כל היום כמעט !!! הייתי צריך ללכת לאחת ההקרנות של 12 בלילה כדי להשיג מקום טוב.
המלצה
לכל חובבי קולנוע קלאסי אני ממליץ בחום על סרט שכרגע סיימתי לראות בערוץ mgm שנקרא "אלמר גנטרי״ משנת 1960, בו משחקים ברט לנקסטר וג׳ין סימונס היפהפיה. את הסרט הזה ביים ריצ'רד ברוקס והוא השאיר אותי המום ממש, ככה פתאום, באמצע היום. מה לעשות, שזה בא אז בא והסרט הזה בא לי כמו טיל לפנים. לנקסטר מופלא כאיש מכירות שהופך עצמו למטיף אוונגליסט. קיימת בו מידת הווירטואוזיות התיאטרלית, והוא משעשע (או ממש מטיל אימה) במוקצנות הדרמטית שלו. (האם זכה עבור התפקיד באוסקר?) בכל מקרה, מדובר באמת בסרט משובח שעליו אני אומר תודה לאל הטוב שבזכות כמוהו אני נזכר כמה אני אוהב קולנוע.
מישהו היה בהקרנה של ה'יורד למעלה'?
(ל"ת)
הסרטים שראיתי
מסווג חריג- לוקח קצת זמן לבניה של האימה (כמו בכל סרט אימה), אבל ברגע שהטירוף מתחיל הסרט נהיה מגניב מאוד. מייצג גל חדש של סרטים ישראליים שלדעתי התחילו בכלבת ואשמח לראות יותר כאלה בשנה ולא אחד או שניים מייצגים.
ציפורי חול- באתי בציפייה של פילם נואר מודרני, משהו שטרם ראיתי בקולנוע הישראלי. מה שקיבלתי בסוף זה סרט ישראלי "בנאלי". מה זה אומר בנאלי? יש הרבה סרטים ישראליים שאני מרגיש שיש להם את אותו הטון, את אותה האווירה, ואולי אף הטון הזה מגדיר את הז'אנר השגור בפי רבים "סרט ישראלי". חבל, כי העלילה ממש מוצלחת אך אני חושש שהטון הלא ייחודי של הסרט הוא זה שהרס לי אותו.
ארץ פצועה- חשוב לומר שראיתי את הסרט אחרי שני סרטים אחרים ובלי הפסקה בכלל ביניהם, כך שאני משער שאם הייתי רואה אותו מבלי לראות שום סרט לפני אהבתי אליו היתה אף גדולה יותר. אבל גם אחרי שני סרטים- זהו סרט חזק, מטלטל, לא עוזב את הצופה. מהסרטים שיצאו השנה ויצא לי לראות הוא הטוב ביותר, ושכיצא לאקרנים מומלץ בחום לראות. (רק אל תצפו למותחן כמו שמתאר הטריילר- זו דרמת מתח, כאשר המתח והדרמה מתחלקים שווה בשווה לדעתי).
"תיקון"
צפיתי בו ביום הקולנוע הישראלי (בהמשך לדיונים בראשית העמוד – באולם קטן די מלא, ביס פלנט איילון), והוא בהחלט מעניין.
ראשית, כמה אזהרות צפייה למי שעלול להיות מוטרד מהן:
1. הסרט כולל עירום משמעותי, שבסצינה אחת גרם אפילו לי להתפתל באי-נוחות קלה. לידיעתכם.
2. השפה היא יידיש ועברית, הכתוביות הן בעברית. צפיתי בסרט עם חברה שאינה דוברת עברית, אחרי שטענתי באוזניה בשאננות שאין כמעט סרטים ישראלים שאין בהם כתוביות לאנגלית (ואפילו לא בדקתי מראש). מצאתי עצמי מתרגמת תרגום סימולטני בלחישה, באופן לא מאד אלגנטי. מזל שאין הרבה דיאלוגים…
3. סרט איטי, שחור לבן, הכולל הרבה צילומי אווירה והרבה סימליות בפרטים הקטנים. לחובבי הז'אנר.
באופן כללי נהניתי – הצילום יפהפה, בהחלט יש עלילה והסיפור מעניין, הדמויות אמינות רוב הזמן. עם זאת המסר מעט בעייתי בעיניי, אבל אחכה עם הדיון בו ליציאתו הרשמית של הסרט. שווה צפייה, ואני חושבת שאהנה אפילו מצפייה חוזרת מתישהו.
דווין פראצ׳י ואיימי ניקולסון מדברים על וואלס עם באשיר
(וגם — פודקאסט על קולנוע סופר מצוין לכל מי שלא מכיר)
פרסום מטעה! באשיר לא מדבר איתם בכלל, בטח לא על וואלס!
(ל"ת)
בינתיים נראה שהטרום בכורה ביום הזה עשה די טוב לנתוני הקופה של "פלאפל אטומי"*
כרגע הוא ממוקם בראש רשימת הסרטים הנצפים ביותר בסינמה סיטי (ומקום שני בזאת של גלובוס). מעניין לכמה צופים זה יתורגם כשיידחוו על נתוני הסופ"ש הראשון שלו. גם "מה כבר יכול להיות" משפר עמדות ונכנס בפעם הראשונה לחמישייה אחרי חודש וחצי.
*אם אנחנו בוחרים להאמין לנתונים כמובן.
בקשר ל"פלאפל אטומי", צפוי.
בקשר ל"מה כבר יכול לקרות", וואלה?! אחרי חודש וחצי בבתי הקולנוע סרטים בדרך כלל מתים, לא מתחילים לעלות במעלה הטבלה. אם זאת התוצאה של יום הקולנוע הישראלי, אז היה שווה.
לאף אחד לא אכפת - ובצדק -
אבל בשעה זו ממש משודר טקס פרסי אופיר, ובא לי להקיא להקיא להקיא. אני מת על ארנה בנאי, באמת, אבל עכשיו בתשדיר אנחנו נכנסים לדקה החמישית שבה היא וליטל שוורץ פשוט עומדות עם מיקרופון ביד ומחליפות פאנצ'ים עבשים ברמת טקס סיום י"ב (רק לציין שבטקס הקרנות סרטי הגמר שלנו אני והשותפה שלנו הפצצנו בבדיחות דווקא). בנאי, אאוט אוף דה בלו, החליטה שהיא עושה חיקוי של רונית אלקבץ ("את רוצה לשמוע איך רונית אלקבץ נשמעת כשאראלה ממפעל הפיס מתקשרת אליה?").
קצת אחר כך, שוורץ שאלה אותה: "מי היית רוצה שתגלם אותך בסרט על חייך?".
בנאי ענתה לה "סופיה לורן".
"באמת?" שואלת אותה שוורץ. "יותר מתאים לך יגאל עדיקא".
"שתדעי לך שהצלם המתאים יכול להוציא גם מיגאל עדיקא את סופיה לורן. והמועמדים לפרס הצילום הם – "
אפשר לדעת למה הטקס הזה נראה ככה? אם מדובר בטקס פרסים שלקהל הרחב לא אכפת ממנו (מן הסתם בגלל שבממוצע, יוצאים לפני הטקס בהפצה מסחרית סדורה שניים מהסרטים המועמדים, לכל היותר), וגם למפיקים שלו לא אכפת ממנו – למה לעזאזל הוא קיים?
אני מת על טקסי פרסים. הספורט האהוב עלי הוא חזאות אוסקר ואתמול עמלתי עד ארבע בבוקר כדי לחפש סטרים הגון לתשדיר המרכזי של האמי. כשאני רוצה לראות משהו קצר ומצחיק אני רואה את מונולוגי הפתיחה של גלובוס הזהב מהשנים האחרונות (כל פרס שנותן שתי מועמדויות ל"אליס בארץ הפלאות" מגוחך ברמות קיצוניות, כמובן, אבל טינה פיי ואיימי פולר מדהימות בעיני). אין לי התנגדות עקרונית לפרסי קולנוע בישראל (גם אם הרעיון של חלוקה אוסקרית של פרסים עם 20 תצוגות משחק שמקבלות מועמדות קצת משונה בהתחשב בעובדה שיוצאים בשנה בדרך כלל לא יותר מ-30 סרטים ישראלים שכשירים להתמודד), אבל דחיל רבאק, השנה היא 2015. הטלוויזיה הישראלית התקדמה. יש במדינה שלנו בדרנים וכותבים נפלאים – חלקם הגדול יושבים עכשיו בהיכל התרבות באשדוד ומחכים שדודו ארז יבוא להריץ כמה דאחקות – אז למה לעזאזל הטקס ממשיך להיראות כאילו אנחנו בערוץ הראשון ועוד מעט ישדרו את "שושלת"?
הטקס הזה כל כך מביך,
לא ראיתי טקס כל כך גרוע מאז… הטקס של שנה שעברה.
"ועכשיו לפרס שמבלבל הכי הרבה דיסלקטים -
פרס אופיר לפרסי איפור… מבלבל."
רציתי לחנוק את שני הילדים האלו מפלאפל אטומי, אבל עכשיו בא לי לדקור אותם לפחות 30 פעמים תוך כדי שאני צוחק צחוק מטורף.
זה אפילו בלבל אותי.
"פרס אופיר לאיפור"
הילדים היו בסדר. הטקסט שנתנו להם היה קטסטרופלי.
גם כשלדאנה איבגי החבר'ה שאחראים לטקס הזה כותבים את השורות זה נשמע זוועה.
דווקא הגאג שקרה לפני שנייה בין דאנה איבגי לראש עיריית אשדוד
היה סופר חמוד.
הקטע שמלי לוי אמרה "אסף בן שמעון" סתם ככה היה דה פאק,
ואז התברר שזה חלק מבדיחה שדרשה ממנה לשחק, וזה כבר יותר מדי לבקש.
הוו, הבמאי של באבא ג'ון מדבר נחמ...
שלום גיא זוהר.
חח גם אני שמתי לב
זה הטקס הכי חובבני כנראה שראיתי אי פעם. אפילו יותר מהשנה שעברה.
א. לא היה קהל, לפחות בתחילתו. מישהו שם לב לצילום ה"אווירי" בתחילת הטקס? תודה לשניים וחצי האנשים שהגיעו.
ב. האולם ההוא באשדוד פשוט לא מקום אסתטי לצילום טקסים. בשיא הרצינות, מופע סיום החטיבה שלי היה באולם אסתטי יותר לצילום.
ג. למה לא היה מנחה במהלך הטקס?
ד. האם ההופעה של טל פרידמן בתחילת הטקס נחשבת איכשהו "תרבותית"? או שרק אני חושב שמדובר באחת מהפתיחות המביכות וחסרות ההקשר שנתקלתי בהן אי פעם?
ה. כל הסרטים לא הוקרנו בארץ פרט לאחד, כמובן. כך שאין הזדהות עם אף סרט.
ו. כצפוי, הסרט שזכה בפרס הטוב ביותר לא זכה בשום פרס אחר משמעותי (משחק\בימוי\תסריט וכו')
ז. נראה שהכל נובע מכך שהסרטים שהשתתפו פשוט לא היו מעניינים. "המילים הטובות" היה טוב. אני מניח שגם באבאג'ון. אבל מכאן ועד האוסקר? לא נראה לי. אין להשוות לסרטים מעולים כמו "גט", "אפס ביחסי אנוש" או "מיתה טובה". ובשנה שלפני היה את "מי מפחד מהזאב הרע" או "בית לחם". ובזו שלפניה, את "למלא את החלל" ו"הערת שוליים".
נראה לי שזאת השנה הישראלית החלשה ביותר שהייתה לנו מזה שנים![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
ו. למה "כצפוי"? זה בהחלט פריחה מוזרה של השנתיים האחרונות אבל למלא את החלל ובית לחם זכו גם זכו בפרסים משמעותיים אחרים פרט לסרט הטוב ביותר וכך היה רוב הפעמים לפני השנתיים האחרונות.
ז. היו השנה באופיר הרבה סרטים טובים – או לפחות, מספיק. אבל בשלב זה אני מרגיש כמו תקליט שבור שחוזר ומפאר את אותם סרטים עוד פעם ועוד פעם.
גם השנה, ב21.9 - יום קולנוע ישראלי
(מידע זה מובא בזכות סינמטק ירושלים שמקרין ביום זה טרום בכורות של "לעבור את הקיר" של רמה בורשטיין ו"ישמח חתני")