זה היה נחמד כל עוד זה נמשך: אחרי רצף של שלוש שנים שבהם נציגי ישראל קיבלו מועמדות לאוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, השנה לא יהיה נציג ישראלי בקטגוריה הזאת. האקדמיה פרסמה את תשעת הסרטים שעלו לשלב השני של ההצבעה, מבינהם ייבחרו חמישה שיהיו המועמדים הסופיים. המועמדים הם:
"Outside the Law", אלג'יריה
"האישה ששרה", קנדה
"בעולם טוב יותר", דנמרק
"Dogtooth", יוון
"Confessions", יפן
"ביותיפול", מקסיקו
"Life, Above All", דרום אפריקה
"Even the Rain", ספרד
"Simple Simon", שוודיה
בולט בהיעדרו: "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", הנציג הישראלי.
עדיין יש סיכוי לנציג ישראלי באוסקר: רשימת המועמדים-למועמדות בקטגורית הסרט התיעודי הטוב ביותר כוללת את "חיים יקרים", הסרט הישראלי של שלומי אלדר. המועמדים הסופיים בקטגוריה הזאת – כמו בכל הקטגוריות האחרות – יוכרזו ביום שלישי הקרוב.
השם נתן, השם לקח...
יש מצב שהגויים נבהלו כ"כ מהאורך של שם הסרט (באנגלית זה בערך 2 שורות), שהם פשוט ויתרו עליו לגמרי.
באנגלית זה: "Human resourse manager",
אפילו יותר קצר מהשם העברי, אבל זה לא משנה את העובדה שהאמוטיקון הזה: מבטא את הרגשתי על היעדרות הישראלים.
אין לי מושג על רוב המועמדים, אבל אני יכול להגיד שהתחרות היא בין "ביותיפול" (היי! המתרגם של פיץ' בלאק חזר!) ו"בעולם טוב יותר".
הראשון יותר סביר כי כמעט כל מבקר שקראתי אהב את הסרט, ובכלל, הוא יצירה של שחקן מצוין – חוויר בארדם, ובמאי מוערך – אלחנדרו גונזלס אניוריטה. על אף שאומרים שהוא קשה לצפייה, הוא היה הפייבוריט עד עכשיו.
אבל אז "בעולם טוב יותר" זכה בגלובוס הזהב והוא מצמצם פערים. בקיצור – דנמרק נגד מקסיקו. נשמע כמו משחק מהמונדיאל.
ה'תרגום' של ביותיפול לא דומה לפיץ' בלאק
זו הדרך היחידה 'לתרגם' לעברית את השם של הסרט בספרדית – biutiful; זה התעתיק של המילה beautiful עם שגיאת כתיב, כמו שדובר ספרדית מלידה היה מאיית אותה.
לקרוא לסרט 'יפה' זה לא רק לא מוצלח או שייך, זה גם בלתי אפשרי להכניס שם שגיאת כתיב מכוונת בעקבות הכותרת הספרדית.. אז נשאר ביותיפול. מה לעשות.
יפייפה.
(ל"ת)
דווקא במקרה הזה רצוי ועדיף -
כמו ש"הדרקון הראשון שלי" הוכיח – שם מתורגם שמתרחק, אבל לא באופן קיצוני, משמו המקורי של הסרט.
לדוגמה (כל הקרדית לי): "יופי אפל".
פץ' בלק הנ"ל, יכל להיקרא "מושחר" וזה קצת יותר טוב. פייטר יכל להיקרא, כמו שכל אדם נורמלי היה מתרגם, "הלוחם". וישנן עוד מלא דוגמאות.
צחוק צחוק
אבל אני חושב שלשם הבלתי אפשרי של הסרט (כן, אני יודע שזה היה גם השם של הספר) יש חלק משמעותי בחוסר ההצלחה (היחסי) שלו.
זה יכול להסביר למה גם הסרט התאילנדי בחוץ
Uncle Boonmee Who Can Recall His Past Lives
השם הזה ארוך, אבל הוא לא משעמם.
אם היו נותנים לי את הבחירה, לראות סרט על דוד שיכול להיזכר בחיים הקודמים שלו או לראות סרט על איזה מנהל משאבי אנוש באיזה שליחות, אין לי שום ספק במה הייתי בוחר.
ראית את הסרט התאילנדי?
כי בעיניי, למרות זכייתו בקאן, הוא משעמם הרבה יותר מ"שליחותו".
לא ראיתי אותו
דיברתי על השם, לא על הסרט.
כל הכבוד על התצוגה המקדימה לפני שליחת ההודעה!
עוד בולטים בהעדרם
"Son of Babylon" מעירק, "הדוד בונמי שיכול לזכור את חייו הקודמים" מתאילנד שזכה השנה בדקל הזהב בפסטיבל קאן, "דבש" מטורקיה ו"על אלוהים ואנשים" מצרפת. כל אלה נחשבו לסרטים מאוד בולטים במרוץ, אבל היה ברור שלא כולם יכנסו לתשיעיה, כי הם לא ממש הטעם של האקדמיה. בשיטת ההצבעה הנוכחית, שישה מהסרטים נבחרים בידי קבוצת חברי אקדמיה שהתנדבו לצפות בכולם בהקרנות מיוחדות ועוד שלושה נבחרים בידי ועדה שתפקידה להבטיח שלא יהיו יותר מדי סרטים מדוברים מחוץ לרשימה.
אני לא מופתע מהעדרו של "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". הביצועים שלו בפסטיבלים לא קרובים בכלל לאלה של שלושת הנציגים הישראלים שקדמו לו, מה שאומר שאין אינדיקציה לכך שהוא עובד על קהל לא ישראלי. נכון שהוא הרבה יותר אקדמי-פרנדלי מסרטים ישראלים אחרים שנשלחו בשנים האחרונות, אבל זה בעיקר אומר שלא ימצא את עצמו בקרב השליש שנבחר בידי ועדה. במצב העניינים הנוכחי, בעצם כמו לפני כן, "ביותיפול" המקסיקני הוא הפייבוריט לזכיה. אם זה יקרה, קשה לי לומר בלי לראות אותו. האקדמיה נוטה להצביע לסרטים בעלי סגנון הוליוודי ולא ליצירות פורצות דרך, או קשות במיוחד לצפיה.
מחשבות
ובכן, בהתאם לדעתי המאוד עקבית על כשרונו של ערן ריקליס בכל הנוגע לבימוי סרטים, הגיוני לי שהסרט אינו מועמד (בהנחה שמועמדותו של סרט מעידה על איכותו, והיא לא). למרות דעתי, אני תמיד נותן צ'אנס ובינתיים רק פעם אחת בלבד הצ'אנס היה מוצדק – הכלה הסורית. כל מה שבא לפני ואחרי הכלה הסורית היה לא טוב. האמת היא שחל שיפור בעבודתו של ריקליס, שכן שליחות של הממונה על משאבי אנוש הוא לא סרט רע כל כך אבל גם ממש לא משהו.
מחשבה נוספת – קיים עוד סיכוי לנציג ישראלי באוסקר והרי מדובר בנטלי פורטמן. במסגרת המסורת לנכס כל דבר שיש בו שמץ של ישראליות, אני חושב שמגיע לנו האוסקר של נטלי, הרי בהחלט יש בה שמץ של ישראליות. עובדה – אם תזכה באוסקר, היא תהיה זוכה האוסקר היחיד שיצא לי לשבת לידו בקפיטריה שליד אולמות טבע של האוניברסיטה העברית או להתקל בו ביהושוע.
בולם אנטישמיים :-)
(ל"ת)
זה כמו מגרש פילים?
מה, אין !קרש! ?
אז ברח לי ה'ב' - הנה 'כ' בשבילך.... אנטישם?
וקרש זה לא מספיק כואב….
אני היחיד שהשתעמם ממנו נורא?
לא מהשם, מהסרט עצמו.
הנקודה האופטימית בכל הסיפור היא,
שהגענו לשלב בו זו הפתעה כש*אין* סרט ישראלי ברשימת המועמדים לאוסקר.
אם זה יקרה גם בשנה הבאה, אז כבר יהיה צורך לדאוג.
קודם כל
זה לא סרט על לבנון, למה ציפיתם שיקחו אותו?
צר לי לומר שאחרי שצפיתי בסרט הרגשתי שהוא ארוך ומשעמם כמו הכותרת שלו… כלומר לפחות אם הסרט בוחר לקחת אותך לחוויה איטית ופיוטית בעולמו של ממונה על משאבי אנוש אתה צריך להרגיש שלמדת מכך משהו חדש על החיים (של הגיבור, שלך, לא של דמויות משנה ושאר ירקות)…
מעבר לכך, מלבד הצילום ב16 מ"מ (שנראה רע למדי מנקודת מבט של ריחוק אסטתי ולא תרם לרגש לדעתי בצורה מספקת כדי להצדיק את השימוש בו ובהזנחת טיעון העלויות המובן מאליו אך לא רלוונטי מבחינה אומנותית) אני לא חושב שהסרט עושה שימוש יצירתי או מעניין בשפה קולנועית והמבנה עצמו לא יוצר יותר משיחה אינטלקטואלית שקיימת בתוך הספר. הבחירה לעשיית האדפטציה הזו לא ממש ברורה. אחרי הזכיות בטקס פרסי אופיר באתי עם ציפיות גבוהות שהתבדו די מהר והיה ברור לי שהפעם אין לנו סיכוי, בעיקר אחרי הרף ששמו סרטים קודמים זוכי אוסקר זר כמו "פרידות" הזכור לטובה שהיה לא פחות ארוך ואיטי אבל הרבה יותר מרטיט ומרגש.
אחרי התגובה הקודרת שלי אשמח לאמץ את הנקודה האופטימית של "טווידלדי", זה אכן טוב שחוסר הופעתו ברשימת הסרטים נחשב לחריגה מהכלל ולא לכלל… מי יתן ובשנה הבאה נכבוש את האוסקר מחדש.
מסכימה איתך לחלוטין
סרטי מסע, כאלה שהקונפליקט בהם מועט ואנחנו סתם מוזמנים לחוות חוויה ביחד עם הגיבורים, הם ז'אנר שאני לא משתגעת עליו. הם צריכים להיות ממש טובים בשביל להחזיק את העניין שלי.
הסרט הזה לא הצליח, לפחות בשבילי.