האוסקר לא קשור לפוליטיקה. זו תחרות בין סרטים, לא בין מדינות. אבל אין מה לעשות – כשישראל מתחרה נגד איראן, לא משנה באיזו מסגרת או באיזה תחום, זה תמיד יקבל פרשנות פוליטית. איראן לא משתתפת באירוויזיון, וספורטאים איראניים נוטים לפרוש מתחרויות בהן משתתפים ישראליים, כך שהמסגרת היחידה שבה יש לנו הזדמנות "לנצח" אותם – שאינה כוללת את המוסד או כח תקיפה אווירי – היא באוסקר. זאת בהנחה שהאיראנים לא יחליטו לפרוש.
המועמדויות לפרס האוסקר לסרט דובר השפה הזרה הטוב ביותר (מה שנקרא בדרך כלל, בקיצור, "הסרט הזר הטוב ביותר") הוכרזו השבוע. שניים מהמתחרים, מתברר, הם הנציג הישראלי, "הערת שוליים", והסרט האיראני, "פרידה". ותרועת הקרב נשמעה. אפשר לנחש שלטקס האוסקר (שייערך ב-26 בפברואר, החל מ-3 בלילה לפי שעוננו) יהיה השנה רייטינג גבוה מהרגיל בארץ: איזה עוד סיבה יש להישאר ערים עד השעות הקטנות של הלילה, אם לא כדי לעודד את הקבוצה הביתית לכסח את האויב?
קצת אירונית העובדה שדווקא שני הסרטים האלה נשלחו לקרב, משום שאף אחד משניהם לא מזכיר את הסכסוך אפילו ברמז. שלושת הסרטים הישראליים האחרונים שקיבלו מועמדות לפרס הסרט הזר עסקו כולם, בהיבט זה או אחר, בסכסוך הערבי-ישראלי (ב"בופור" ו"ואלס עם באשיר" – מלחמת לבנון, "עג'מי" כלל חיכוכים בין ערבים ויהודים ביפו). גם "גן עדן עכשיו" הפלסטיני, שהיה מועמד לפרס, הוא סרט פוליטי לחלוטין. לעומת כל אלה, "הערת שוליים" מתרחש כולו בעולם האקדמיה הישראלי, בלי שמץ של איזכור ל"מצב". איראן, אילו היתה בתחרות בשביל ניגוח ישראל, היתה יכולה לשלוח לפרס את סרט התעמולה האנטישמי "צייד השבת" – ובמקום זה בחרה לשלוח את הסרט הטוב יותר. מובן מאליו שכל זה לא יפריע לתקשורת להציג את התחרות כזירת התגוששות מזרח תיכונית.
עצם העובדה ששני הסרטים נבחרו לחמישית הגמר מבין 63 המדינות שהעמידו סרטים לתחרות מעידה על כך שהבחירה, לפחות בשלב זה, אינה פוליטית: הן ישראל והן איראן נמנות על המדינות הפחות פופולריות בעולם בימים אלה. ניתן היה לחשוב שמספר היהודים הגדול בתעשייה ההוליוודית נותן לישראל יתרון באוסקר, אבל ההיסטוריה מוכיחה שזה לא המצב. למעשה, ישראל מחזיקה בשיא העולמי למספר המועמדויות הגדול ביותר לאוסקר הסרט הזר בלי אף זכיה: תשע מועמדויות, אפס פיסלונים.
"הערת שוליים" לא זכה מההפקר. הוא סרט ברמה בינלאומית הראוי בהחלט למועמדות. החדשות הרעות, מבחינת אוהדי הקבוצה הביתית, הן שגם "פרידה" הוא סרט מצוין – והעובדה הזאת מהווה קונצנזוס רחב ביותר. כמעט בכל פרס שבו יש קטגורית "הסרט הזר הטוב ביותר", "פרידה" כבר זכה. באתר IMDb הוא זכה לציון גבוה יותר מכל סרט אחר – מכל מדינה שהיא – בשנת 2011. הוא הוכתר כיצירת מופת על ידי מבקרים רבים בכל העולם. ולא, כל המבקרים האלה לא עפים עליו רק כי הם שמאלנים שחושבים שלאהוב את האויב זה אין.
במשך זמן רב היה נראה שהסרט לא יוקרן בבתי הקולנוע בארץ לעולם. סרטים איראניים אמנם כבר הוקרנו כאן בעבר, אבל "פרידה" הופק בסיוע ממשלתי, ויוצריו הביעו חשש שמא הן לא יראו בעין יפה את הקרנתו בארץ. הסקרנים נאלצו לצפות בו ב-DVD (בו ניתן כבר להשיג אותו בספריות המתמחות) או דרך הרשת. בשבוע שעבר נודע כי למרות הכל, הסרט יוקרן בארץ : הוא נרכש על ידי רשת "לב" ויוצג בפברואר.
השם, ומרבית תיאורי העלילה, מטעים: זאת אמורה היתה להיות דרמה על זוג איראני, בעל ואישה, המתחבטים בשאלה האם לעזוב את המדינה. האישה רוצה לעזוב, כדי להעניק לילדתה עתיד טוב יותר מזה שאיראן יכולה להציע (הביקורת החצי-מפורשת היחידה על המדינה בסרט); האב רוצה להישאר כדי לטפל באביו הזקן, חולה האלצהיימר. זו באמת נקודת הפתיחה של הסרט, והסגנון הריאליסטי מאוד – מצלמת כתף מתנדנדת, קירות מתקלפים וכל זה – גורם לו להיראות כמו סרט בז'אנר "תראו איזה מסכנים אנחנו". אבל בתוך כחצי שעה מתברר שזה לא הנושא המרכזי. כמה שניות של זעם מביאות את האב חזרה אל בית המשפט, בתור נאשם ברצח, ומתברר שבעצם מדובר פה בדרמה משפטית מסובכת, מתוסרטת להפליא ומותחת.
אז מי ינצח בעימות הישראלי-איראני? האמת היא שאף אחד לא יודע. "פרידה" הוא הסרט שעליו כולם באמריקה מדברים, אבל זה לא מבטיח לו את הפרס. קטגורית הסרט הזר הטוב ביותר יוצאת דופן באוסקרים: זו הקטגוריה היחידה שהמצביעים בה מחויבים, לפני הצבעתם, להגיע להקרנות מיוחדות מטעם האקדמיה של כל המועמדים. המצביעים – המעטים יחסית – הם אותם אנשים שיש להם מספיק זמן פנוי לצפות בחמישה סרטים זרים. כלומר, בעיקר פנסיונרים. זו כנראה הסיבה שבקטגוריה זו למידת הבאזז סביב הסרטים אין שום השפעה על הזכיה. כשכל העולם ואשתו התלהבו מ"ואלס עם באשיר", זה היה סרט יפני עלום שזכה; "סרט לבן" עטור שבחי המבקרים של האנקה הפסיד את הפרס ל"הסוד שבעיניים" הארגנטינאי, הידוע הרבה פחות.
הכלל הגורף הוא: הסרט הזוכה לא יהיה הסרט המדובר ביותר ולא הטוב ביותר, אלא הסרט הכי נח לעיכול, נעים וכמו-הוליוודי. לסרטים אלימים מדי או מוזרים מדי אין הרבה סיכוי. יוצא הדופן היחיד הוא סרטי שואה: סרטים העוסקים בשואה תמיד זוכים, ולא משנה מאיזו מדינה הגיעו (כך "בופור", סרטו הקודם של יוסף סידר, הפסיד את הפרס ל"הזייפנים" האוסטרי). והנה, השנה כלול ברשימה גם סרט-שואה: "במחשכים" של אניישקה הולנד ("אירופה אירופה") מפולין. ייתכן מאוד שהמאבק הישראלי-איראני יסתיים בניצחון פולני.
פורסם במקור ב"ז'ורנל" של מעריב
אין לנו ברירה אלא לנכס לעצמנו את כל סרטי השואה שצולמו.
סליחה, זו השואה שלנו. נראה לכם שתקחו אותה, תעשו ממנה סרט ותחטפו לנו את האוסקר מהידיים? אני דורשת שנציג ישראלי [אולי שמעון פרס] יעלה לקבל את הפרס יחד עם כל נציג מדינה זרה שיזכה באוסקר על שימוש בשואה.
כמו כן, אנחנו יכולים לעשות בעצמנו סרטי שואה, אם זה עובד כ"כ טוב.
תפאורה ותלבושות כבר יש לנו.
(ל"ת)
אם הסרט הפולני יזכה...
האם יהיו תגובות איראניות זועמות שיטענו שהשואה מעולם לא קרתה ולכן הוא בכלל סרט פנטזיה?
גם סרטי פנטזיה זכאים למועמדות באוסקר הזר
למשל, המבוך של פאן.
Touché
(ל"ת)
שהוא גם קצת סרט שואה, אז בכלל
אוקי, הוא על המלחמה ולא על השואה, אבל עדיין.
כתבה מעולה
באמת בעייתי כל הניסיון להלביש על האוסקר את הסכסוך המטומטם הזה. חברי האקדמיה, בפעם האחרונה שבדקתי, טרם הכריזו על עצמם כעל מגשרים, פותרי סכסוכים או קובעי צד במחלוקות שהורסות את העולם.
רק אני חושב שיש סיכוי טוב
שהערת שוליים יזכה רק כדי שיגלו שבעצם מדובר בטעות, אבל בגלל שלא נעים לקחת את הפרס (בכל זאת, תשע מועמדויות וכלום) הוא בסוף יישאר אצלנו?
זה לא ספוילר לפי יוסף סידר?
(ל"ת)
הוא בעצמו אמר משהו דומה
במסיבת העתונאים בעקבות המועמדות הוא אמר שהוא כל הזמן חושש שיודיעו לו שזו טעות.
חוץ מזה הוא גם אמר "אה, עין הדג! יופי של אתר", מה שכמובן שימח אותי עד מאוד.
יש גם חלק מהביקורת שלך
בעמוד הויקיפדיה של הסרט (אבל אני בטוח שידעת כבר).
תודה שהזכרת את מסיבת העיתונאים.
נהניתי לצפות בה, במיוחד בחלק של בראבא…![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
http://news.walla.co.il/?w=/200/2503299
באמת??!!
הוא באמת אמר את זה או שצחקת??
יכול להיות שלא קלטתי את הציניות…?
אם זה באמת קרה, יש תיעוד? חיפשתי ולא מצאתי..
נוכל לדעת שזה מה שקרה,
אם נימוקי האקדמיה יהיו באיראנית [פרסית…? מה הם מדברים שם? הרסתי את הבדיחה].
دژ
^ 'מצודתו' באיראנית, לפי גוגל (כנראה לא ממש מדויק, אבל הייתי חייב לבדוק אחרי שאמרת P: )
אם הסרט הפולני יזכה
אנחנו באמת צריכים להתחיל לעשות פה יותר סרטי שואה, ככה נזכה בטוח.
אם מתעקשים על סרטי שואה מעתה והלאה, אז עד הסוף:
חייבים גם איזה קמפיין ויראלי עם מנשה נוי ושי אביבי. אתם יודעים, to smaller the HASHPALA.
זה לגמרי יכול להיות מקרה של שניים רבים, השלישי לוקח
ראיתי את in darkness של פולין בחו"ל והוא לגמרי סרט בסדר, אבל באמת לא מחדש כלום. וכידוע זה יכול להספיק לחברי האקדמיה הנכבדים.. בשביל שסרט יזכה באוסקר כזה, צריך שלסרט יהיה מלכתחילה נושא או לפחות גרעין עלילתי מרגש, אפילו בתיאוריה של התקציר שקוראים עליו בעיתון. זה עבד ל"הסוד שבעיניים" הבינוני, ל"פרידות" היפני ואפילו אם ללכת יותר רחוק – זה עבד גם ל"החיים של אחרים" המצויין גם כך. אני באמת לא זוכר סרט זוכה בקטגוריה הזו מהשנים האחרונות שלא היה מרגש בדרך כזו או אחרת. "הערת שוליים", עם כל הכבוד להיותו סרט מבריק ואינטליגנטי, פשוט לא ריגש אותי. יש דרכים לתאר אותו, כמו למשל להגיד "הוא הלהיב אותי!", אבל לומר עליו שזה סרט מרגש לא נראה לי שהרבה יסכימו. לכן, אי לכך ובהתאם לזאת – המלחמה האמיתית השנה בקטגוריה הזו היא לדעתי (ולצערי): פולין vs. איראן.
ואני הכי שבעולם מקווה להתבדות.
מסכים מאוד.
המלחמה העיקרית בקטגוריה הזאת היא עדיין, לדעתי, בין "הערת שוליים" לבין "פרידה", אבל אני חושב שהפולני בסוף ייקח פשוט כי ככה זה בקטגוריה הזאת כל הזמן. בנוסף, שואה.
אני לא חושב שנזכה..
אהבתי מאוד את הערת שוליים, אבל הוא סרט מאוד ישראלי ובגלל זה נהניתי ממנו. קשה נורא להבין את ההומור או בכלל את האווירה אם אתה לא ישראלי, אם לא למדת גמרא או אם לא נתקלת באנשי אוניברסיטה שלנו. ואם אתה לא מבין את כל זה, כל מה שנשאר זה סרט נחמד מינוס, עם קצת סיפור נחמד על אבא ובן, מלא עלילות משנה לא ברורות, מליון קצוות פתוחים וסוף דבילי (עמוק, אבל בעיני הצופה הפשוט, בואו נודה באמת- דבילי..).
אבל זו רק ההרגשה שלי..
חוץ מזה, מה הסרטים האחרים? אולי גם להם יש סיכוי טוב? מישהו יודע עליהם משהו?
אבל בכל זאת הוא נכנס פנימה לרשימת המועמדים
אז כנראה שהם התגברו על כל מה שאמרת.
אכן, מפתיע ומרגש
אבל האמת היא, שעד עכשיו איני מבין את הנס הזה, שהוא נכנס לרשימה בכלל, ומול המתחרים שלו, הסיכוי נראה קלוש.
ובכל זאת- אני מקווה שהם כן יקלטו את האווירה ומאוד מקווה שיזכה *מחזיק אצבעות*.
נ.ב: הייתי בטוח שרק אני כותב פה בשעות האלה…..חחחחח
כבר אמרתי את זה בתגובות לכתבה אחרת
אבל הערת שוליים זכה בפרס התסריט – דוקא התסריט – בפסטיבל קאן, וזכה גם לביקורות חיוביות ממבקרים זרים. כך שכנראה שהישראליות שלו לא ממש עומדת בעוכריו.
אבל האם המצביעים בקטגורית התסריט
שהציבו בתור מועמד את "פרידה" הם אותם חברי אקדמיה שמצביעים לזוכה בסרט הזר ? אני לא יודע אבל סביר להניח שלא, כך שלמועמדות של 'פרידה' על התסריט אולי באמת אין משמעות בכל הקשור לקטגורית הסרט הזר.