היי, דורון כאן. בתגובות לפוסט על השינויים שנעשו ב"איירון מן" לקראת הפצת הסרט בסין הופיע רן, שסיפר שהוא עצמו השתתף בצילומי הסצינות הסיניות של הסרט. זה נשמע כמו סיפור שכדאי לשמוע – ישראלי, בסין, נלחם בטוני סטארק – אז ביקשתי ממנו לפרט, והוא הסכים. לפניכם סיפורו של רן, במילותיו שלו.
Wanted Terrorists
זו היתה הכותרת שהופיעה על מסך המחשב שלי. לא נכנסתי לאתר של ה-CIA, וגם לא מצאתי את עצמי בטעות באתר גיוס של אל-קעידה ודומיו. בסך הכול חיפשתי עבודות מזדמנות להשלמת הכנסה בין סמסטרים. אבל רגע, אולי אני מקדים קצת את המאוחר. בואו נתחיל מהתחלה.
קוראים לי רן, ובשנים האחרונות אני גר בסין. כרגע אני בשנה השלישית של לימודי תואר ראשון באוניברסיטה לשפה ותרבות בבייג'ינג, מתמחה בהוראת סינית. חוץ מזה אני גם מלמד אנגלית, מתרגם פה ושם, ומתחזק אתר ואפליקציה המוקדשים לאוכל סיני. נתקלתי במודעה הנ"ל באתר שנקרא The Beijinger, מעין מקומון אינטרנטי בשפה האנגלית המיועד למערביים שמתגוררים בבייגי'נג. מודעות דרושים שחורגות מהנוסח המקובל הן דבר שבשגרה עבור מערביים שחיים בסין, מכיוון שבמקרים רבים הסינים בסך הכול רוצים פנים מערביות לחלטורה של כמה ימים. את המודעה פרסמה סוכנות כשרונות מקומית, שחיפשה מערביים שיתאימו לגלם טרוריסטים בפרויקט שימשך כמה ימים. מושלם לחלטורה בין סמסטרים, ביחוד ל-3/4 מזרח תיכוני שכמוני. עד מועד האודישנים נותרו כמה ימים, אז החלטתי לתת לסכין הגילוח חופשה קצרה. גייסתי את יאיר, חבר ישראלי שלומד כאן צילום קולנוע, ויחד הלכנו לאודישנים.
במיטב המסורת של ישראלים בהוליווד צלחנו את האודישן הראשון בלי בעיות מיוחדות, וזומנו למבדקי המשך, שכללו נשק והפגנה כללית של אלימות. גם אותם עברנו, והתקבלנו להיות טרוריסטים מן המניין. נלקחו מידותינו וגם נתבקשנו לגדל זקן. הפרויקט, כך התברר, היה יותר מסתם חלטורה: זו היתה הפקה של חברת DMG, שותפה בהפקת "איירון מן 3" שהופקדה על הפקת סצינות שצולמו במיוחד עבור הקהל הסיני, בהשתתפות של כוכבים מקומיים, ואשר שולבו בגרסה הסינית של הסרט בלבד. בנוסף לסצינות האלה החליטה החברה לצלם סרט קצר, כ-15 דקות של סיפור רקע המתרחש בסין גם הוא, עם אותם כוכבים מקומיים. הסיפור מגולל אירועים שהתרחשו לפני שטוני סטארק הפך לאיירון מן, אבל קשורים אליו בעקיפין (כפי שאפרט בהמשך), ויוקרן, כך נאמר לנו, לפני הסרט עצמו.
הפרויקט נדחה מעט. בינתיים יאיר חזר לארץ ונותרתי לבד. אחרי שבועיים קרה משהו קצת מוזר: בחור מחברת DMG פנה אלי דרך פייסבוק, ואמר שהם ויתרו על שירותיה של הסוכנת שמצאה אותי, ושהם מעוניינים להעסיק אותי ישירות. לי לא היה לי ממש אכפת. ניהלנו משא ומתן קצר על השכר ושאר התנאים וסגרנו את כל הפרטים. יומיים לאחר מכן קיבלתי שיחה מהסוכנת הסינית ש-DMG עקפה כדי להגיע אלי, ובה היא הזהירה אותי לא לעבוד עם החברה ישירות. אמרתי לה שהיא צודקת, אבל מכיוון שאני לא שחקן, אלא בסך הכול סטודנט שצריך עבודה בין הסמסטרים, אין לי ברירה אלא לקחת מה שאני יכול, ולה אין משהו אחר להציע כרגע. תככים הוליוודיים שלא נוגעים אלי, חשבתי לעצמי. מאוחר יותר עוד יתברר לי שטעיתי.
ביום הראשון לצילומים, בהסעה למפעל מתכת בפרברי בייג'ינג, ניסיתי לברר מה הסיפור שאנחנו הולכים לצלם. זוכרים את ד"ר ינסן? הבחור הממושקף שהציל את חייו של טוני סטארק בסרט הראשון, כשתקע לו אלקטרומגנט בחזה ומנע מהרסיסים להגיע לליבו? אז על פי הפרקוולון, מקורו של הטריק הזה בסין. הוא פותח שם על ידי רופא בשם דוקטור וו שחקר את אפשרויות היישום של מגנטים בתהליכים רפואיים. הסיפור הוא שד"ר ינסן טס לסין כדי להיפגש עם דוקטור וו כדי ללמוד יותר אודות הטכנולוגיה הזו, מכיוון שהיא יכולה להציל את החיים של המון אפגנים חפים מפשע. חוליה של שבעה אנשים השייכים לארגון הטרור 'עשר הטבעות' עוקבת אחריו עד לסין כדי למנוע ממנו להשיג את הטכנולוגיה. החוליה מכתרת את ד"ר ינסן, ד"ר וו ועוזרתו היפיפיה – שאינם חמושים – במפעל מתכות, אבל השלושה מתגברים עליהם באמצעות מגנט שמעיף להם את כלי הנשק מהידיים, ושיאו של הסיפור הוא קרב אומנויות לחימה שמנהלים סוכן סמוי סיני והעוזרת היפה, שבמקרה גם היא יודעת להילחם. בסוף החבר'ה מהימ"מ הסיני מגיעים ועוצרים את כולם.
אחרי שעתיים הגענו לסט וזרקו אותנו ישר לקרון האיפור. אז גם פגשתי את כל שותפי לחוליה: פהים, המנהיג שלנו, הוא שחקן שהיגר לארה"ב מאפגניסטן והשתתף ב"איירון מן" הראשון. הוא עזב את הוליווד לתקופה לא מבוטלת כדי להיות מתרגם של הכוחות האמריקאים באפגניסטן. כששמע שאני יהודי מישראל מיד הכריז שאנחנו אחים, כי הוא פשטוני וישנה תיאוריה הגורסת שהם צאצאים של אחד משבטי ישראל האבודים. האחרים הם אבלקים, סיני צעיר ממוצא אויגורי (עם טורקי-מוסלמי שחי במערב סין) שלומד מוזיקה ומשחק בבייג'ינג; עלי, בריטי ממוצא הודי שלקח חופשה של שנה כדי ללמד אנגלית בסין; קרלוס (לא התן), ספרדי נאה שגר בבייג'ינג ומתפרנס בעיקר ממשחק ודוגמנות; וגם תומר מישראל וז'אן מישל מצרפת, שניהם שחקנים עם רקע באומנויות לחימה שהובאו במיוחד עבור הקרב הסופי. כך יצא שגם לא הייתי הישראלי היחיד על הסט. אף אחד מחברי החוליה לא היה ערבי אסלי.
מאלבום הטרור המשפחתי: שישה מחברי החוליה יחד עם "בת ערובה" מצוות ההפקה (משמאל לימין: ז'אן מישל, עלי, קרלוס, אבלקים, ליסה, פהים ואני)
מה אגיד לכם, בששת ימי הצילומים הייתי יותר קרבי מאשר במרבית שירותי הצבאי. קיבלתי קלצ'ניקוב דמה, קפצתי מתוך ג'יפים, בעטתי בדלתות, דפקתי פזצטות ואפילו הלכתי קצת מכות. אני יכול לספר לכם בגאווה שאפילו השתתפתי בסצינות עם הכוכבים הגדולים ד"ר ינסן (שון טאוב), ד"ר וו (וואנג שיואה צ'י), עוזרתו היפה (פאן בינג בינג) והסוכן הסמוי (וו ג'ינג). אמנם התפקיד שלי היה לשכב מעולף על הרצפה בזמן שהם מדברים, אבל נדמה לי שרואים את הרגל שלי כי ד"ר ינסן היה צריך לדלג מעליה. בסצינה אחרת אפילו נתבקשתי לצעוק בפרסית בעודי דוחף רופא ועוקר למטופל שלו גרסה מוקדמת של האלקטרומגנט מהחזה. בקיצור, אם ספילברג מתקשר, תמסרו לו שאני בדיוק מחפש פרויקט לקיץ, ואם יש לו משהו מעניין ביד אני מוכן להעיף מבט.
אגב, למדתי גם שכל הסטריאוטיפים ההוליוודים שרואים בסדרות כמו "קליפורניקיישן" ואחיותיה אכן קיימים גם במציאות, אפילו כשהוליווד היא בכלל בסין. המעצב הגיי שטס עם שמונה מזוודות רק כדי שתהיה לו חליפה מטורפת לכל יום. המאפרות החברותיות שמריצות צחוקים על כולם. הבמאי הלחוץ שנוזף בעוזריו עד שכולם הולכים על ביצים. שחקנים שמתחילים עם כל מה שזז, סוכנים שמשקרים לכולם. הכול אמיתי.
פהים וג'ונתן מעצב התלבושות
בדיוק כפי שהסוכנת הזהירה אותי, חברת DMG התגלתה כמעסיק נצלן וביריוני, וזה בא לידי ביטוי בעיקר ימי עבודה שחרגו הרבה מעבר למותר ללא תוספת תשלום, ובהרחבה של התפקיד אשר עבורו שכרו את שירותינו. לקראת סוף הצילומים ניסיתי לארגן מרד של כל חברי החוליה המקומיים – כולם מלבד פהים, שהיה בדרגת שכר שונה משל כולנו – אבל בסוף נשארתי לבד במערכה, שכן הייתי היחיד בחבורה שלא מנסה לפתח קריירת משחק. כל שאר האנשים העדיפו שלא לשרוף את הגשר מול חברת הפקה גדולה כמו DMG, ורצו שורה חדשה לקורות חיים ותוספת לפורטפוליו.
אחרי שבועות ארוכים של ציפיה הלכתי בסוף השבוע האחרון לקולנוע כדי לראות את הקריירה הקולנועית שלי על המסך סוף סוף… ואז התברר שכדי לראות את עצמי אני אצטרך לחכות עד שיצא ה-DVD, אם בכלל. מכיוון שאני כבר לא בקשר עם חברת DMG אני לא יודע בוודאות מה הסיבה לכך, אבל שום סיפור רקע לא הוקרן לפני הסרט. ההנחה שלי היא שהסיבה היא אי-עמידה בלוח הזמנים. הסצנות האחרות שצולמו במיוחד עבור הקהל הסיני כן שולבו בסרט: בגרסה הסינית אפשר לראות את טוני סטארק מחליף כמה מילים עם ד"ר וו במהלך הוועידה בשוויץ, וכן סצנות נוספות שקשורות למעורבותו של הד"ר בניתוח שמתבצע לקראת סוף הסרט. זה נראה מאולץ ולא קשור, ולא רק מבעד לעיניים מערביות.
מאולץ או לא, הוליווד כנראה תמשיך לפזול מזרחה. אם זה אומר שיהיו עוד חלטורות כאלו, אני אשמח. מי יודע, אולי ב"אווטאר 2" יצטרכו רבע תימני?
תודה, זה היה מרתק.
כיף לראות גם כתבות אורח לפעמים.
מעניין
רן, תודה על השיתוף
"טוני סטארק מחליף כמה מילים עם ד"ר וו בוועידה בשווויץ"?
אני די בטוח שראיתי את הסצנה הזו, גם מישראל.
היו כאלה שעדיין עבדו דרך החברה המקומית?
מה היו התנאים שלהם?
אני לא בטוח שאני מבין את השאלה שלך
DMG היא חברה מקומית בסין. כלומר זו חברה שהוקמה על ידי אמריקאים אבל היא רשומה בסין וחלק מהשותפים הם סינים. למעשה נאמר לי שפאן בינג בינג היא שותפה בחברה והיא זו שסידרה לעצמה ולד"ר וו (ככל הנראה בן הזוג הנוכחי שלה) את התפקיד.
בכל מקרה, אפילו בינינו הטרורסטים התנאים לא היו זהים. היו כאלו שהובאו משנגחאי ושוכנו במלון, היו כאלו שכן הועסקו דרך סוכן ולכן התעריף שלהם היה אפילו יותר נמוך משלי. מצד שני הסוכן שלהם פיצה אותם על הזמן הנוסף שהם השקיעו.
הסיפור שלך יותר מעניין מהסרט עצמו!
למרות שלא ראיתי את הגרסא הסינית…
בכל מקרה בהחלט נחמד לשמוע סיפורי מאחורי הקלעים שכאלה, חוויה ממקור ראשון על דברים שקורים רחוק מכאן אבל מצליחים בכל זאת לגעת בנו כישראלים
מגניב ומעניין.
אז עמוד בIMDb כבר יש לך ?![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
בדיוק חזרנו מהסרט ותהינו איפה אתה משתלב בכל העסק :)
(ל"ת)
כמו שאת רואה
גם אני תהיתי לגבי זה כשחזרתי מהסרט :-)
אני בטוח שאם מישהו מסין היה קורא את הכתבה הזאת, הוא היה
מתעצבן: "היית באותה סצנה עם פאן בינג בינג (אפילו אם זה היה בתור גופה) ואתה חופר לנו בלי סוף על האפגני הזה? נו, ספר איך היה!"
OMG היא כזאת מגניבה בחיים האמיתיים.
(ל"ת)
רוצה שאני אגלה לך סוד?
פאן בינג בינג נראית טוב אבל אין בה משהו מיוחד. אם תלך ברחובות בייג'ינג או שנגחאי תראה אלף כמוהה. חוץ מזה היא שמרה על דיסטנס כמו מ"כית בטירונות. היא הגיעה רק בשביל הסצינות שדרשו במפורש את נוכחותה, ובסצינות שראו אותה מרחוק או מהגב השתמשו בכפילה (שאגב, רבים חשבו שנראית יותר טוב מהכוכבת עצמה). מבין כולם מי שהיה הכי חברותי הוא שון טאוב.
סיפור מגניב :)
ובלי קשר, רן הוא בחור מצוין, פגשתי אותו לפני כמה שנים במקרה בבייג'ינג (אין סיכוי שהוא יזכור) והוא חברותי, מצחיק ודובר סינית לא מהעולם הזה. כלומר, כן מהעולם הזה, אבל בחלק הסיני שלו :-p
נסה אותי!
אמנם מרבית משאבי הזיכרון שלי מוקצים לסימניות סיניות ולא לאנשים אבל לך תדע :-)
וניחוש: אורי?
פישלייק לכתבה!
(ל"ת)
הגרסה הסינית
(ווידוי קטן – אני יאיר, שמוזכר בכתבה).
גם אני הלכתי לראות את הגרסה הסינית בסוף השבוע האחרון. האולם היה די מלא. חוץ מהסרט עצמו, עניין אותי במיוחד לראות את הקטעים הסיניים שנוספו לסרט, אחרי ששמעתי מרן שהם די "תקועים". מה שהיה מעניין הוא לראות ולשמוע את הצופים הסיניים זזים באי נוחות בכיסא בכל פעם שהופיע דמות סינית על המסך, בנוסף להערות כמו "פחחח…" (בסינית), או "מה זה קשור בכלל?!"
חוץ מזה שפאן בינג בינג נראית מנותחת להפליא, ממש צעד לפני הפיכתה למייקל ג'קסון.
אז אי אפשר לקנות מיליארד סינים בקצת אבק כוכבים?
ואיך אומרים "פחחחח…" בסינית?
שאלה קצת לא קשורה
תמיד תהיתי איך בשפות טונאליות כמו מנדרינית אפשר להביא רגשות כמו בוז, כעס או עצב ?
כמו בכל שפה
בעיקר באמצעות בחירה מושכלת של מילים ואנחות. בנוסף לכך במנדרינית יש מילים שאין להן משמעות מילולית או תחבירית ועיקר תפקידן הוא לבטא את נימת הדברים.
הפרולוג המדובר
מוזכר בידיעה הזאת של ההוליווד ריפורטר, שבו הוא מוגדר כ"סרט קצר", אבל עדיין לא ברור מה בדיוק הולכים לעשות איתו.
http://www.hollywoodreporter.com/news/chinese-actors-cut-iron-man-519687
תמיד כיף לקרוא דברים כאלה, גם אם הם ישנים.
אבל למה בעצם קיבלתי לינק (מאתר עין הדג) לכתבה הזו היום כאילו היא חדשה?
קמטים במרחב-זמן. זה קורה כל הזמן. והמרחב.
(ל"ת)
אצלנו הדתיים אומרים: "אין מוקדם או מאוחר בתורה"
שזה אותו העיקרון בעצם.
A fisheye is never late, nor is he early, he arrives precisely when he means to
(ל"ת)
הצעת יעול
דווקא היה נחמד לקבל כתבה מן העבר. אולי אפשר לישם פיצ׳ר חדש לאתר, שפעם בשבוע/חודש נשלחת אקראית כתבה ישנה לדואר? משהו כמו, ״היום לפני x שנים: [כותרת]״ (x לאו דווקא מספר שלם).
החוש השישי, בלי ספויילרים!!!!111
(ל"ת)
זה היה ממש מעניין
ראיונות אורח זה משהו שתמיד יעניין :)