במקור: Hoodwinked
במאי: קורי אדוארדס
תסריט: קורי אדוארדס, טוד אדוארדס, טוני ליץ'
קולות: אן הת'אוויי, פטריק וורטברטון, ג'ים בלושי, דייויד אוגדן סטירס
הסיפור של כיפה אדומה מוכר למדי: אחת ילדה מגיעה לבית של אחת סבתא, ושם מחכה לה אחד זאב טרנסווסטיט. הילדה שמה לב שמשהו לא בסדר, וכיוון שהזאב, בצורה טיפשית למדי, לא קופץ עליה אלא ממתין לשאלות מנחות, היא מספיקה לגלות שמשהו מוזר מאוד עבר על הסבתא. ואז הוא מתנפל עליה. בגרסאות עדינות יותר של הסיפור, בא חוטב העצים ומציל את הילדה. בגירסאות עדינות פחות, הוא לא בא.
נשמע פשוט, ובאמת, גם ב'כיפה אדומה הסיפור האמיתי', כאשר המשטרה פורצת לבית ביער הקסום-פחות-או-יותר, ומוצאת שם את הזאב, הסבתא, חוטב העצים וכיפה אדומה, התיק לא נראה מסובך. אנשי המשטרה – הצ'יף גריזלי, שלושת השוטרים החזירים, ואיזה עגור או משהו – רוצים לעצור את החשודים הרגילים, בהאשמות הרגילות: רצון לטרוף, אחזקת גרזן בלי רישיון, התחזות.
אלא שאז מגיע הבלש, הצפרדע פליפרס, ומתחיל לתשאל את הנאספים. ואזי מתברר שהסיפור האמיתי לא כזה פשוט: מה עושה ילדה קטנה לבדה ביער? למה קוראים לה "כיפה אדומה" – אין לה שם? למה היא לא בורחת ברגע שהיא שמה לב שמשהו לא בסדר עם הסבתא? למה הזאב מחכה? מאיפה הגיע חוטב העצים? מה ההבדל בין שפן? כן, כל העניין הוא (טא-דם!) חלק מתסבוכת גדולה יותר, שבה זומם איזה גנב רשע לגנוב מכל האופים והבשלנים את מתכוניהם, וכך הם נותרים חסרי פרנסה. ועוד מתברר שהדברים אינם בדיוק מה שהם נראים, וכל אחד מהנוכחים יקבל את ההזדמנות להשמיע את גרסתו. כך נוצרת הזדמנות לראות את הסיפור מארבע זוויות שונות, לגלות תגליות מרעישות על הדמויות, לראות שכל מה שחשבתם בהתחלה לא היה נכון, ולשמוע המון מוזיקה שמיועדת לקדם את העלילה. כמו כן יהיו המון התייחסויות לסרטים שונים, וכמה בדיחות שיעברו מעל לראש של ילדים.
רק חבל שבנוסף לשאלות האלה שכחו יוצרי הסרט לשאול שאלה נוספת, וגם לנסות לענות עליה: איך נעשה את זה כמו שצריך?
הרעיון היה בעל פוטנציאל, אבל הביצוע לא כל כך מוצלח, במיוחד כשזה קשור לאנימציה. הייתי רוצה לטעון שעמדה מאחוריה מחשבה מעמיקה, לאמור: "בואו נעשה אנימציה בסגנון שונה מכולם!". אבל זה לא המצב: מדובר פשוט באנימציה מכוערת, מרושלת וגרועה, שנראית כאילו יצאה ממשחק מחשב של אמצע שנות התשעים. כשמעצבים את פניה של דמות ראשית שפניה יוצגו בסרט לעתים קרובות ומקרוב, אני מצפה להשקעה מינימלית, בה אפה של הדמות ייראה כמו אף, ולא כמו גוש עץ בלי פתחים. ולמה חצי מהגיבורים נראים כמו אנימציה של בובת פלסטיק?
אפשר היה, אני מניח, להתעלם מהאנימציה הגרועה, אם שאר המרכיבים היו מוצלחים. סוף-סוף, הרעיון של שינוי נקודת המבט באמצע שימש לא מעט סרטים מוצלחים, ועלילה טובה יכולה לחפות גם על אנימציה לא משהו. אבל לא זה המצב פה. העלילה פשוט לא מספיק מעניינת. כשהסיפור מסופר מנקודת המבט של הזאב, ואז חוטב העצים, ואז הסבתא, אכן נודעים פרטים חדשים, ואכן הסיפור נראה אחרת לגמרי. אבל עדיין, זה לא מספיק מצחיק או מרתק, וגם התרחשות הסיפור בעולם האגדות בקושי מנוצלת. למשל, העובדה ששלושת השוטרים הם שלושת החזרזירונים מהמעשייה המפורסמת זוכה לבדיחה אחת שאני מסוגל לזכור, וזהו.
ייאמר לזכותו של הסרט, שהוא לא נראה כאילו תכננו אותו יועצי שיווק, חינוך ומרצ'נדייז, אלא מישהו שפשוט ניסה לדחוף כמה שיותר בדיחות לסרט. יש קטעים מצחיקים בהחלט, כאלה שמעלים חיוך (זאב מחופש לסבתא שואג על כיפה אדומה: "אולי נפסיק להתעסק בשאלה כמה השמנתי?") וכאלה שהם קרשים נוראיים ("אנחנו לא עוצרים בני אדם בגלל שהם מפחידים!" -"שוטר? המפחיד הזה שעצרנו? שחרר אותו"). אבל בסופו של דבר, הבדיחות הטובות הן מיעוט.
יש גם המון התייחסויות לסרטים, כולל פארודיית זמן-הקליע הבלתי נמנעת. אבל שני הדברים כבר נמאסו. כמעט הכול נראה כאילו כבר ראינו אותו בהרבה סרטים קודם לכן, ואפילו התזמון של הקטעים המוזיקליים נראה כאילו הועתק מסרט אחר. אמנם, ראויה להערכה העובדה שיש לסרט פסקול מקורי ממש – במקום שייקחו אוסף להיטים שלא קשורים וידביקו לסרט (מי אמר 'צ'יקן ליטל'?), השירים נכתבו במיוחד עבורו. אבל בעיני, הפסקול הזה היה בסדר, לא הרבה יותר.
זה לא ש'כיפה אדומה – הסיפור האמיתי' סרט רע. אבל רוב הזמן הוא כל כך סתמי, שקשה לראות סיבה מיוחדת לשלם במיטב כספכם עליו. אז יש בו את הסנאי ההיפראקטיבי, שמדבר בקצב של מכונת ירייה, אוחז במצלמה ואיננו יכול לשבת במקום לרגע ("חשבת פעם על קפה נטול קפאין"? "אנל'אשותהקפהבכלל!"); ויש כמה סצנות מצוינות בהשתתפות תיש-הרים מקולל, שעקב כישוף אינו יכול לדבר, אלא רק לשיר (בעיקר בלו-גראס). כל אחת מהסצינות הללו נהדרת, מצחיקה, מבריקה, וגם נשמעת מצוין. ועדיין, קרוב לודאי שלא כדאי ללכת לקולנוע רק בשביל לראות את הקטעים האלה, כשהם עטופים בסרט שנע רוב הזמן בין החביב לסתמי. אם תגיע לידכם האפשרות לראות אותו בבית, הם בהחלט יצדיקו את זה.
ואולי יהיה אפשר לשכנע את הבלש פליפרס לחקור את השאלה הגדולה ביותר: איך בסרט בינוני כזה נכנסו סצינות מצוינות כאלה, ולמה אין עוד?
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- אן הת'אוויי
- כיפה אדומה – גירסאות שונות
- כיפה אדומה פוליטיקלי קורקט
- כיפה אדומה וההיסטוריה
- כיפה אדומה – הגירסה המוערת
- כיפה אדומה 2 – הגירסה הישראלית
- ירחון למוסיקת בלו-גראס
הביקורת שלי לסרט
בתחילת הסיפור אפשר לחשוב שקפצתם ישירות לתחילת הסיפור הרגיל(בערך), כיפה אדומה נכנסת לביתה של סבתא, בעלת חנות ממתקים
עם סל.
במהרה היא פוגשת את הזאב הגדול והרשע בתחפושת של סבתא , כיפה אדומה לא מתבלבלת ולא קונה בדיוק את זה שהענק עם המסכה זאת סבתה ומתחילות השאלות: "סבתא למה יש לך ידיים גדולות כל כך" והתשובות המתורצות :" קל יותר לגרד בגב ככה" , "אבל הפה שלך לא זז כשאת מדברת" " אממ ניתוח פלסטי, סבתא עשתה תיקון קטן" וכו' וכו
והופ בלי יותר מדי גילויי עלילה כל החבר'ה בבית של סבתא : הזאב, כיפה אדומה, סבתא ו… משוגע עם גרזן.
למרות זאת הסרט הוא כלל וכלל לא חידוש ל"כיפה אדומה" ומביא סיפור חדש לחלוטין.
עכשיו גם המשטרה נכנסת לעניינים, מישהו ממשיך לגנוב את המתכונים מכל חנויות הממתקים ביער והם חושדים שזה אחד מהחבורה הנ"ל.
בשביל לברר מה באמת קרה כל אחד עובר תחקיר ומספר את מה שקרה מנקודת המבט שלו.
ככל שמתקדם הסרט הסיפור האמיתי מתחיל להתגלות, ולא תמיד מה שחשבת שקרה באמת קרה, לאט לאט ,כל הרמזים מובילים אל הגנב,
רגע, מה אמרתי? לאט לאט? למרות שזה מתיימר להיות ככה אני בערך מהסיפור השני ידעתי מי הגנב, בעיקר בגלל שהסרט דוחף אותו בגסות לעיניי הצופים בכל הזדמנות, כל מי שיש לו מעט אינטליגנציה יכול לראות את זה, אבל לא נורא, זה לא הרס כל כך את ההנאה מהסרט.
במהלך הסרט צצות דמויות כובשות , חמודות ומצחיקות ,סגנון "מעבר ליער" ו
"מדגסקר" חלק גם מוזקליות, וכמו תמיד מי אם לא הסנאי גונב את ההצגה( נראה כמו העתק של הסנאי ב"מעבר ליער" וטוב שכך), המון בדיחות על חשבון "כיפה אדומה" הישן והטוב, איזכורים לסרטים ואגדות אחרות וכמה קטעי אקשן נחמדים ויש גם את אנדי דיק שעושה תפקיד לא רע בכלל.
אין ספק, "כיפה אדומה-הסיפור האמיתי" הוא סרט כיפי ומצחיק , אם כי צפוי למדיי, וחבל, אם היו נותנים רמזים קצת פחות ברורים הוא היה מפתיע ומהנה פי 2, וגם האנימצייה לא מחדשת כלום והאמת מעט מכוערת.
סך הכל, חמוד למדי.
כן, מתחיל לאט, אבל צובר תאוצה, ומשעשע יותר ויותר מרגע לרגע. התהייה העיקרית שלי בסוף הסרט, היתה מה החבר'ה הללו יוכלו להפיק אם יתנו להם תקציב ראוי.
מש''א.
היה מצחיק וסימפטי. ובניגוד לאנימציה, שבאמת היתה גרועה, הדיבוב (או ליתר דיוק – המשחק) היה מעולה, וגם הפסקול. בהחלט שווה צפיה, אם כי אולי ב-DVD ולא בקולנוע.
אגב, מבטיחים לי שעם קצת שימוש בחומרי עזר, הסרט נהיה יותר מצחיק. לא בדקתי אבל אני מאמינה שכך הוא.
אבל זה נכון לגבי כל סרט
וגם לגבי כל חציל, לא?
כמעט כל חציל.
את החציל ההוא עם מדונה – "הדבר הטוב הבא", נדמה לי קראו לו – ראיתי בחברת חברה הלומת-גראס (זה היה באמסטרדם דווקא) והיא בכתה כל הסרט. היא טענה שנים אח"כ שזה סרט מאוד מרגש ועצוב.
לפחות אפשר לצחוק עליה
סך הכל, חמוד למדי.
ובדיוק, במקרה, ראיתי היום שוב את שרק, הראשון. ולמרבה הפלא, האנימציה לא שונה בהרבה. נכון המרקמים ובכלל האומנות בשרק נמצאת כמה דרגות מעל, אבל מבחינת האנימציה, התנועה של הגופים התלת-מימדיים, אין הרבה הבדל.
(ומצד אחד, עברו כחמש שנים, בהם הטכנולוגיה התפתחה עוד. מצד שני, שרק נעשה בתקציב גדול פי 4. לא הייתי רוצה לחיות בעולם שבו סרטי האנימציה היחידים הראויים לצפייה הם אלו שנעשו בתקציב אדיר.
אין הרבה הבדל?!
יש קילומטרים, אוקיינוסים, שנות אור של הבדל. ב'כיפה אדומה' הדמויות אף פעם לא ניראות כאילו הן דורכות על הרצפה, אלא מרחפות טיפה מעליה. ב'שרק' הן מזיזות את הדשא שהן דורכות עליו. לכיפה אדומה יש בערך 4 הבעות פנים שונות (חמודות למדי). לשרק יש עשרות שרירים בפנים והוא מביע את עצמו לא פחות טוב מכל שחקן בשר ודם. ב'כיפה אדומה', יצורים בעלי פרווה נראים כמו בובות פלסטיק שעליו צוירה פרווה (וחלקים ממנה נעלמים בכל פעם שהדמות מזיזה איברים או מדברת). ב'שרק', פרווה היא פרווה.
נכון, לא כל סרט אנימציה צריך להיעשות בתקציב ענק. אבל החוסר בתקציב הוא לא תירוץ. התקציב המדווח של 'כיפה אדומה' הוא 15 מיליון – הרבה יותר משל 'שלישית בלוויל', למשל, או 'מירורמאסק'.
אני נאלצת להסכים.
אני לא ממעריצי שרק (בצפיה שניה הוא נראה לי משמים לחלוטין) ומסתמן שאני כן ממעריצי Hoodwinked, אבל אין אפילו מה להשוות ביניהם מבחינת אנימציה.
סליחה, אני מוחה בכל תוקף
הבעות הפנים בשרק הן כל כך מוגזמות, שזה כמעט הרס לי את הסרט.
שרק משנה הבעת פנים עם כל הברה! הברה! שהוא אומר!
לא כל מילה, לא כל משפט, כל הברה!!! זה מוגזם בצורה מופרעת.
האנימציה ב'כיפה' אמנם בסיסית ופשוטה יותר, אבל זה לחלוטין לא הפריע לי לראות את הסרט ולזרום איתו.
אני חושבת ש'כיפה' היה הרבה יותר מצחיק וסוחף מ'שרק' מבחינת התסריט. הוא הרבה יותר מקורי, הבדיחות יותר מפתיעות, והוא בעיקר משאיר אותך עם טעם של עוד.
לדעתי זהו סרט האנימציה הכי טוב של הקיץ,ואין ספק שהכי מצחיק.
ולאלו שמחפשים את דקויות האנימציה ומה שמפריע להם זה איך נראה האף של הגיבורה וכמה הוא ריאליסטי- אני יכולה רק להגיד שהם שקולים לאותם צופים שמחפשים את טעויות הקונטיניואיטי בסרטים, ואם זה מה שהורס להם את הסרט- מגיע להם!
האמנם?
סרט הוא, בהכרח, יצירה ויזואלית. סרט שהאלמנטים הויזואלים בו גרועים הוא סרט שסובל ממחסור חמור באחד החומרים הבסיסיים ביותר מהם עושים סרטים, אם לא הבסיסי שבהם.
לא ראיתי את כיפה אדומה, אבל ראיתי שיר מתוך הסרט. זה נראה נורא. נורא. לצורך האנלוגיה הרלוונטית יותר, כמו לראות סרט רגיל לא בפוקוס.
האמנם?
בערוץ הופ? לא הבנתי בהתחלה מה רואים בכלל, ואיך זה הגיע לשידור. פשוט הייתי בטוחה שמשהו שם לא בסדר. הצרה היא שהילדונת די אהבה, מה שמונע ממני לשלול לחלוטין את הקסם שאולי קיים ביצירה הלא-גמורה-למראה הזאת.
אכן, בהופ.
זה ממש כאב לי בעיניים. כמו משחק מחשב גרוע במיוחד מתחילת שנות התשעים, או הפקות אנימציה ממוחשבת בישראל עד היום (לא כולן, לא כולן).
בקשר לגרפיקה
אני חושב שהאיכות שלה משתנה:
מה הקשר להאף לייף?
סרט חמוד.
הבדיחות טובות, המוזיקה בין נחמדה לטובה, הרעיון מקורי.
האנימציה איומה, והעלילה לא משהו. לא סרט האנימציה הגרוע ביותר, אבל זה אפילו לא 'מדגסקר'.
האנימציה גרועה
ממש גרועה האנימציה.
בקטע שהזאב נופל למים כשהו8א קופץ על הכיפה האדומה שיש בתוך ציפורים והא נמצא במים זה נראה כזה גרוע אפילו הגראפיקה של וורקרפט יותר טובה.
נכון
שכחתי לציין את זה בתור נקודת השפל של האנימציה של הסרט. המים הם ביזיון.
(אגב, שלא ישתמע מכל זה ששנאתי את הסרט. כמו רוב המגיבים כאן, גם אני חשבתי שהוא היה נחמד והיו בו כמה בדיחות ממש טובות).
אני לא מחובבי ווארקראפט
אבל אם כשאתה אומר 'גראפיקה' אתה מתכוון לסרטוני העלילה, הם דווקא זכורים לי כקטעי אנימציה מהמרשימים שראיתי, במשחקי מחשב או בקולנוע.
לעומת זאת, אם אתה מדבר על אנימציית המשחק עצמו, אז כן, היא בהחלט די גרועה.
בתור מישהו שמשחק הרבה במחשב
היה לי פחות איכפת מהגרפיקה. אחרי הכל זה לא נראה גרוע יותר מסצינות שמופיעות במשחקי מחשב. אם באים בראש הזה לראות את הסרט, שזה בס"ה משחק שוויתר על הקטעים האינטראקטיבייים, אפשר ליהנות למדי ממנו. וזה סרט מהנה, אין ספק.
אם כי, בנוגע לשאלה אם כדאי לראות בקולנוע את זה, אני עדיין מתלבט.
בתור מישהו שמשחק הרבה במחשב
הי, הגדרה נהדרת!
במקום לקרוא להם "סרטי קולנוע", נקרא להם תחת זאת "משחקי מחשב אנאינטראקטיביים"! רעיון מבריק.
פספסת את כל הפואנטה -
אלו לא "משחקי מחשב אינטראקטיביים", אלא "משחקי מחשב אינטראקטיביים חסרי אינטראקטיביות"
לא, אתה פיספסת
את ה"אנ" בתחילת ה"אנאינטראקטיביים".
באיחור קל,
קראתי את הפתיל הזה שוב – ורציתי לצחוק על מי שפספס את ה"אנ". ואז שמתי לב שזה אני. מישהו רוצה לתרום לי את החלק במוח שאחראי על הזיכרון?
בסך הכל אני חייב לציין שעל אף כל הפגמים האמורים, מאוד נהנתי מהאווירה, מהשנינויות המזדמנות, ובעיקר מהגיוון האדיר בכיוונים אליהם הסרט הולך.
בניגוד להרבה סרטים אחרים לא יכולתי לדעת מה יהיה הסיפור של הצייד, או של סבתא, או של הזאב. מצאתי בעלילה מקוריות וחוצפה שלא ראיתי כבר הרבה מאוד שנים (אם בכלל) בעולם המצויירים.
מה שעבורי היה עצוב הוא כל המקומות בהם היוצרים קרצו לקהל המבוגר יותר, אבל בסופו של דבר ביצעו את הסצנה שגם קהל צעיר יוכל לראות (ע"פ ההגדרות ההגיוניות והנבונות של גופי הדירוג השונים, כמובן).
כך או כך, (עבורי) צפיה בסרט מספקת שעה וחצי של הנאה, רעננות, צחוק, והמון טעם של עוד
עוד נקודה לזכות הסרט
כל קטעי הקיטצ' למעט אחד התקזזו להומור ציני.
לדוגמא:
השיר מעורר הבחילה של כיפה אדומה בהתחלה שטופל מנקודת המבט של הזאב.
אבל זה לא "הסיפור האמיתי"!
זה הסיפור האמיתי:
http://www.youtube.com/watch?v=iKbWdgW6sD8&search=monty%20python%20little
איך לא הכרתי את זה עד היום?
איך לא הכרתי את זה עד היום?
זה מערכון שמופיע ב
אם לא ראית את הסרט הנ"ל אז תעשה לעצמך טובה ותארגן אותו. יש שם כמה מהמערכונים הטובים ביותר שלהם – וחלק מהם מופיעים רק שם.
בכל אופן, זה לא יכול להיות גרוע יותר מ"כיפה אדומה הסיפור האמיתי" שהוקרן באייקון האחרון, שגבל בהתעללות בצופים…. ולצערי ייזכר תמיד בקשר לסיפור, עצוב..
סרט משעשע וחביב, אבל
זה רק אני או שהסרט הזה בשלב מסויים הופך למעייף, כאילו הוא ארוך מדי..
אהבתי את הסרט, אבל הייתי צריך לצפות פה בשני חלקים בגלל זה..
אני חושבת..
שהסרט היה נורא חמוד!#
האנימציה לא ממש הפריע לי:]
ואני לא ראיתי את הסרט מדובב..
אני ראיתי אותו באנגלית והוא יותתר עדיף!, תאמינו לי:]
הסנאי התיש והשועל היו נורא מצחיקים..
הציד הסבתא השפן וכיפה אדומה נורא שיעממו אותי!#..
הגירסא של הסבתא נורא שיעממה..
בכל זאת, סרט מומלץ:]
חביב למדי
סרט חביב חוץ מהאנימציה המכוערת לא כדאי לשלם כסף בישביל ליראות אותו בקולנוע עדיף רק בבית…
באמת סרט חמוד
ונראה לי שניקי צדקה לגבי השיפור בחווית הצפיה בו תחת השפעת חומרים מסוימים.
הבדיחה הכי טובה בסרט היא ללא ספק הקטע עם הצבים, שהצחיק אותי גם בפעם החמישית שראיתי אותו (הוא מופיע בטריילר).
מישהוא יודע למה הסרט מוקרן בעיקר בעיברית? (בירושלים לדוגמא רק בעיברית). עשינו משהוא רע? לא התנהגנו יפה? הסרט נראה חמוד אבל לא ממש שווה נסיעה עד לת"א
אשכרה , הקטע עם המים!
דוגרי! הקטע עם המים כזה מעפן!
יש בסרט קטע שבו רואים את הזאב נופל לתוך הנהר כשהוא מנסה לזנק על רד.
הבעיה שכשהוא נסחף במים האנימציה כזה מכוערת שהמים נראים כאילו מישהו צבע אותם עם דלי בפוטושופ בכלל בלי עומק והזאב נראה סתם תקוע במים ולא זז גם נסחף זה. המים עצמם לא זזים כאילו אין שם זאב וזה בכלל נראה כמו משחקי הארי פוטר הישנים שאתה הולך ליד קיר ורואה תבפנים של הקיר ככה זה נראה
כיפה אדומה: הפרסום האמיתי
במודעות שלב מפרסמת בהם את הסרט מופיעות שתי הציטטות הבאות:
"סרט גם לקהל מבוגר שיודע מה זה סרטי בלש"
– רומן פולנסקי
"קומדיה מצחיקה מאוד"
– דורון פישלר, טיים אאוט
בציטוט השני הם החסירו את המילה ''לפעמים''.
בקשר לציטוט של פולנסקי, אני לא יודע. אבל במודעה של 'אוליבר טוויסט' מופיע הציטוט "פולנסקי יצר יצירת מופת שדיקס בעצמו היה אוהב…" – בלי חתימה. אני מניח שמי שאמר את המשפט הזה זו כיפה אדומה, מחזירה את הטובה.
אני לא יודע אם משם זה נלקח (אני מנחש שכן),
אבל כפי שכבר לינקקתי במקום אחר (נו טוב, אני אלנקק שוב – http://cinemascope.co.il/?p=166), בבלוג של רווה הוא מצטט שיחה עם פולנסקי בהאי לישנא:
אתם יודעים איזה סרט חיבבתי מהעת האחרונה?, אוזנינו נדרכו. את כפה אדומה, הסיפור האמיתי. הסרט המצויר?, אני שואל. כן, הוא עונה, הוא מאוד מצא חן בעיני. זה סרט מצויר שפונה לקהל מבוגר, שיודע מה זה סרטי בלש, שמכיר את חוקי הזאנר. זה נראה לי כמו סרט אנימציה שאני היתי יכול לעשות.
רווה, אגב, לא אהב.
זה בלי ספק נלקח משם.
אני לא רואה אפשרות אחרת. פולנסקי לא הוציא הודעה לעיתונות עם דעתו על 'כיפה אדומה'.
ברור שלא,
אבל היו שם עוד הרבה נוכחים חוץ מרווה – ייתכן שהוא צוטט גם במקומות אחרים.
כאמור, אני מניח שזה אכן נלקח מרווה. אני פשוט מחבב, ומשתדל ליישם, את הכלל החז"לי הממליץ "למד לשונך לומר איני יודע".
ראיתי, צחקתי, ואז תהיתי
מי יוצא יותר מוחמא מהמגורים בכפיפה אחת: מר פישלר או מר פולנסקי?
כיפת רכיבה אדומה קטנה
אז ראיתי את הסרט היום. לפני שאתייחס לסרט עצמו, חשוב לציין מספר פרטים לשם ההגינות:
השעה הייתה 11 בבוקר, החברה כללה בת דודה אחת בת 10, והסביבה הייתה מופגזת בכמות בלתי נתפסת של יצורים רוחשים ומטמטמים הידועים גם בכינויים "ילדים".
ו…זה לא כזה נורא לראות סרט מדובב לעברית! כלומר, כן, הייתי שמחה מאוד אילו בכניסה לאולם היה יושב סלקטור או משהו דומה, אבל סביר להניח שאז גם בת חסותי לצפייה לא הייתה נכנסת, ואז היינו מאבדים את כל הפואנטה.
אה כן, ולעניין הסרט:
טוב, אז ההתחלה הייתה ממש יופי,אהבתי את נקודות המבט המתחלפות, והעובדה שכל זווית הוסיפה הסברים לקודמתה, למרות שהיה חסר לי קצת מימד של הגזמה לטובת המספר, כלומר שכיפה צריכה לצאת ממש מותק בגירסה של עצמה, אבל להיות ביץ' בגירסאות אחרות, וכדומה.
בכל אופן, אחרי ההפסקה התחלתי כבר ממש להתעייף ועברתי ממצב של עניין וצחוקיה לסוג של התנמנמות מתונה על המושב. החצי השני היה די מיותר בשבילי, והצריך עוד עבודה להידוק העלילה, כי פשוט לא קורה בו שום דבר. כלומר, שום דבר שאינו צפוי מראש.
כאן המקום לסייג ולומר שבת הדודה נהנתה מאוד גם בשלב הזה, אפילו שהיא לא קיבלה פופקורן אלא רק שתייה.
בסך הכל היה מהנה למדי, קליל, נטול מסרים מעיקים, ואפילו איכות האנימציה העלתה לי המורל (מה, בשביל להשיג רמה כזאת יכולים אפילו להסתפק ולהעסיק אותי!).
וגם: יכלתי ממש לפנטז לעצמי איך בכל רגע הזאב עלול להתחיל להשפריץ על עצמו אשל ולזעוק בקול "לבן, לבן!". לא מקבלים העשרה שכזאת בסרטים באנגלית, תאמינו לי.
תגידו, סאותפארק אתם לא רואים?
גם שם האנימציה בסיסית מאוד ולא משהו.
אז מה? זה מפריע למישהו להנות מהפרק?
לא אותו הדבר.
בסאות'פארק האנימציה אינה איכותית _בכוונה_, וחוץ מזה, היא לפחות מקורית. ב'כיפה אדומה', זה נראה כאילו הם ניסו לעשות דמויות ריאליסטיות, אבל נגמר להם הכסף / חייזרים שאבו להם את המוח באמצע.
לא דמויות ריאליסטיות.
מבט על הטקסטורות מראה שהחיות עוצבו קצת כמו בובות פרווה,
בני האדם עשויים מעיגולים, הגוף חסר פרופורציות לחלוטין.
סגנון קרטוני יותר.
אני חושבת שאתה טועה
לא נראה לי שמישהו פה ניסה להרים אנימציה בסדר גודל של שרק (שכאמור לדעתי היתה מוגזמת לכיוון השני- הבעות הפנים ששרק החליף בדקה שוות ערך להבעות פנים שאדם רגיל מחליף בחצי שעה, וגם זה במקרה הטוב. נראה לי ששם דווקא ההקצנה היא לכיוון ההפוך: אנימטורים שעושים כי הם יכולים ולא כי צריך).
אני חושבת שהיוצרים פה היו מודעים לכך שהם בוחרים באנימציה בסיסית לחלוטין, ומפצים על כך בתסריט, בדמויות, במשחק…
נראה שהם לקחו פה החלטה מודעת לשים דגש יותר על המהות ופחות על המעטפת. והמהות, לפחות לדעתי- מבריקה, והמקורית ביותר שנראתה במקומותינו בקיץ זה, ובכלל בשנים האחרונות.
זה לא עובד ככה
אי אפשר להגיד לאנשים "אז מה אם זה מכוער, יש לנו תסריט טוב!"
סרט זה לא ספר, וגם תסריט בלבד שאדם קורא. הוא רואה את הסרט, והוא צריך להנות ממה שהוא רואה.
אם הם רצו להשקיע פחות באנימציה הם היו יכולים לעשות סרט 2D מוצלח. הטכנולוגיה משתפרת כל הזמן ואנשים לא רוצים לראות סרט שיצא ב-2006 עם אנימציה באיכות של 1990.
אם רוצים להשקיע שיעשו את זה עד הסוף. ולצורך העניין, לדעתי הסרט לא כזה טוב, אפילו בלי להתחשב באנימציה.
תספר את זה לחבורת דוגמה 95,
או לקרן ידעיה ('אור').
תספר?
מצטער.
מן הסתם בלבלתי עם ניק אחר, שנשמע נשי, אבל שייך לגבר. אבל מאחר ובלבלתי, אני לא זוכר מי ומה אותו ניק.
לילי
לגבי דiגמה95
ראיתי בינתיים רק סרט דוגמטי אחד (איטלקית למתחילים), והוא לא נראה דל. להיפך – נהניתי מתחושות ה"אמיתיות" שלו (לפחות עד החצי הראשון. בחצי השני הוא התחיל לשעמם).
וזה עוד לפני שידעתי מה זה דiגמה.
(אחר כך, בעקבות הדיונים באתר הזה, הבנתי למה במקום להשתמש בכותרות סטנדרטיות שנעשות ע'י מחשב, הם כתבו את כל שמות המשתתפים על מפיות נייר)
ומה שאני מנסה לומר הוא שגם אם משהו הוא דל תקציב או מוגבל בכל מיני אמצעים, זה לא נותן לו תירוץ להיראות רע.
זה כן.
תקציב גבוה מציב סטנדרטים שקשה עד בלתי-אפשרי לתקציב מצומצם להתמודד מולם. אז מה, תפסול את כל הסרטים דלי התקציב?
ואנלוגיה ספק-מופרכת (אבל לא מתחום האוכל והמסעדנות!) – עם מי תעדיף לשבת לדבר – עם הדוגמנית עתירת האיפור, הסיליקון, ועבודת הפוטושופ, או עם מישהי "רגילה"?
אני חוזרת לדוגמא של סאותפארק
למה שם זה עובד? כי כביכול עשו את זה בכוונה?
אולי גם פה עשו את זה בכוונה?
למה על סאותפארק אין תלונות, ורק פה יש טרוניות מפה ועד הודעה חדשה על האף של הגיבורה?
מי למען השם מסתכל על האף של הגיבורה?
תסלחי לי כבשה, כן? זו קטנוניות לשמה.
האנימציה לא עד כדי כך גרועה כדי שתפריע לצפיה או לזרימה של הסרט. אני מסתכלת בכיפה אדומה ואני רואה ילדה עם שכמיה אדומה שהיא מגיבורי/ות הסרט, אני עוקבת אחרי העלילה ואחרי הסיפור. אני לא הולכת לחפש אם יש לה נחיריים, לספור כמה פעמים היא ממצמצת בדקה ואם זה נאמן למציאות, או לראות אם תזוזות השרירים שלה תואמים את המבנה האנטומי האנושי. זו פאקינג דמות מצויירת בסרט מצוייר, ולא שיעור אנטומיה.
האנשים היחידים שזה יפריע להם, אלו אנשים שמחפשים בקטנות, שנגנבים מזה שבסרט (שהוא לא אנימציה) הגיבורה לובשת בסצינה מסויימת עגיל, ובשוט שאח"כ באותה סצינה אין לה עגיל.
במקום להסתכל ולהתרשם מהסצינה עצמה הם תקועים על העגיל.
קטילות על בסיס קטנוניות כזאת מעצבנות אותי נורא. זה הכל.
זה פשוט מאוד
סאות' פארק נראית טוב, כיפה אדומה לא.
זה אפילו לא עניין של צורת ההנפשה, של כמה פעמים הדמות ממצמצת בדקה או כמה היא נראית ריאליסטית, זה עניין של איך זה נראה. השאלה פה היא אם את עושה את מה שאת עושה טוב, ובכיפה אדומה הם לא עשו את זה טוב.
חוץ מזה, אני אני לא דיברתי על האף של הגיבורה. אני לא מהאנשים ששמים לב לכל הפרטים הקטנים. להיפך, העניין פה הוא התמונה הגדולה.
לא כל כך פשוט
כבשה, דבר ראשון, סאותפארק לא נראית טוב. בכלל לא. אני לא מבינה איך את יכולה להיות כל כך נחרצת בעניין כשהיוצרים עצמם מדברים על האנימציה הבסיסית שלה. אולי שם את לא מצפה לריאליזם וכשאת לא מקבלת – זה לא מאכזב אותך.
אבל אחרי שאנשים צפו בשלל יבול האנימציה של השנים אחרונות, יכול להיות שכל מה שנראה פחות מ"שרק" נפסל אצלם אוטומטית וזה חבל.
יש פה המון התייחסות ללוק, ומעט מאוד התייחסות לתוכן (אני יודעת שאת התייחסת והסרט לא נראה לך הברקה, אבל הרוב לא התייחסו בכלל)
את יודעת מה הכי מרתיח? נכנסתי לתגובות של 'מעבר ליער' – סרט בינוני לגמרי, עם תסריט רגיל + מוסר השכל דביק, ושם הוא קיבל תגובות אוהדות יחסית. למה? כי האנימציה שם טובה יותר. ואילו 'כיפה' שהוא סרט טוב בהרבה בשורה התחתונה מקבל ים של תלונות ורובן מתרכזות בנושא האנימציה.
והשאלה היא: מה תעדיפו?
ותסלחו לי על ההתבטאות: זבל בעטיפה אטרקטיבית ונוצצת או שוקולד בעטיפה צנועה יחסית???
ממה שנראה רוב האנשים פה לא ינסו בכלל להתקרב לשוקולד.
לדעתי בשורה התחתונה: הסרט מומלץ מאוד, הוא כיפי והברקה תסריטאית אחת גדולה, אך מבחינת האנימציה הוא מאוד פשוט. לא לחכות לגדולות ונצורות.
כאמור, אני חושבת שסאות' פארק נראית טוב
לסאות' פארק יש את המראה הויזואלי שלה. הוא שונה מדברים אחרים שאנחנו רגילים לראות, אבל אני לא חושבת שהוא מכוער. ואני לא חושבת "סאות' םארק זה לא מאכזב", אני חושבת שזה נראה טוב.
אבל סאות' פארק זה לא העניין פה. אולי נתרכז בסרט המדובר?
צריך להתייחס לסרט כאל מכלול – את יוצאת נגד האנשים שכביכול מתעלמים מהצד העלילתי של הסרט, כשאת בעצמך מתעלמת מהצד הויזואלי. מראה ויזואלי זה חלק עיקרי בסרט, זה לא רק העטיפה. אנשים צריכים *לראות* את הסרט, ואם הוא עשוי רע מבחינה ויזואלית זה מפריע להם.
היוצרים של כיפה אדומה בחרו להשתמש בסוג מסויים של אנימציה, והם לא ביצעו את זה טוב. מה לעשות, סוג ההנפשה זה משהו שצריך לקחת בחשבון כשיוצרים סרט.
אפשר לנצל את החלק הויזואלי של הסרט כדי לעשות דברים מדהימים, אבל אפשר גם לעשות אותו פחות מיוחד – מה שאי אפשר זה להתעלם ממנו לחולטין ולקוות שאנשים לא ישימו לב.
אני לא מתעלמת
ראיתי את הסרט אתמול, נכנסתי היום לקרוא מה אומרים כאן וראיתי כאן דברים שבכלל לא ראיתי שם, כאילו ראינו סרט אחר לגמרי.
לא ראיתי פגמים באנימציה, כי אולי לא חיפשתי אותם. לא יודעת.
אני לא אומרת שצריך להתעלם מהויזואליה, אם כי כאמור לי היא לא הפריעה ולא משכה את תשומת ליבי לשלילה, אבל עם זאת אני מדגישה שלא צריך להתעלם מהתוכן (מה שרוב המוקיעים פה בהחלט עשו).
ואם כבר מוקיעים את הויזואליה, אנא התייחסות שווה גם לתוכן.
אנשים עוד עלולים לחשוב מהקריאה פה שהסרט הזה לא שווה צפיה וזה הרושם הכי מוטעה שאפשר לקבל על הסרט.
כאמור, אני הייתי ממליצה ללכת לסרט המבריק הזה (כן, כן), ומסייגת (על מנת להוריד ציפיות) באמירה שהאנימציה היא מאוד פשוטה ובסיסית, שלא יהיו ציפיות.
עושה רושם שהחלטת מראש
שמה שמשפיע עלינו זה האנימציה בלבד, ועכשיו אף אחד לא ישכנע אותך אחרת. אבל יש פה כמה רמות. כפי שכבר ציינו בפתיל הזה, האנימציה היא כלי להעברת המסר. היא יכולה לשדרג את התוכן או להרוס אותו. ואם התוכן מראש לא גאוני, זה יוצר בעיה מסוימת.
לא חשבתי שהאנימציה של 'כיפה אדומה' גרועה במיוחד (וגם לא שהיא טובה או קרובה לזה), ובכל זאת אני חושבת ש'מעבר ליער' סרט טוב יותר. הוא הצחיק אותי הרבה יותר, ובעיני היה לו מסר מעניין יותר ('כיפה אדומה' נשאר בבנאליה המשפחתית וב"תעשה מה שנכון לך" ו'מעבר ליער' הגחיך את תרבות הצריכה בנוסף לבנאליה המשפחתית).
תפקידה של איכות האנימציה הוא להעביר את המסר הזה – למשל, דקויות של הבעות פנים. בדיוק כמו ששחקן גרוע עשוי להרוס סרט טוב, ואילו שחקן בעל טווח הבעה רחב יותר יוכל לתת משמעויות חדשות לכל סצינה. ופה נכנס גם המקרה של סאות' פארק: האנימציה שלו מתאימה מאד לרמת ההומור ולרוח הסדרה ועל אף שהיא נראית במבט ראשון כמו מה שכל ילד יכול לצייר, אם שמים אליה לב רואים שהושקעה בה מחשבה. זה כמו שתגידי שגרומיט מוואלאס וגרומיט עשוי בצורה רעה כי אין לו פה, כשלמעשה דווקא בגלל ה"דפיקות" הזו לכאורה, טווח הבעות הפנים שלו גדל. ב'כיפה אדומה', נראה לי שיש דיסוננס כלשהו בין הכלי לבין התוכן – וכיוון שהוא לא נעשה בכוונה ולא בא לשרת שום דבר (בניגוד לסאות' פארק, למשל, או לגרומיט), לצופים קשה לקבל אותו כלגיטימי.
בלי קשר לאנימציה, חשבתי ש'כיפה אדומה' נחמד, אבל לא הולך עד הסוף. יש בו כמה בדיחות יעני-חתרניות אבל בסופו של דבר בעיני הן היו רק קליפה, שמסתירה את זה שלסרט אין ממש מה לחדש. בבסיסו, הוא בנה על זה שדמות שנראתה לנו כמשהו מסוים, תתברר כבעלת אופי שונה – והוא חזר על זה שוב ושוב, כך שאותי זה כבר הפסיק לרגש או להפתיע. אם אני משווה את זה ל'מעבר ליער' (אף מילה על 'שרק'. הוא לא דגל ולא נס שצריך לשאת ולנופף בו), היו בו המון בדיחות קטנות שהפתיעו אותי או שהיו עשויות בצורה כל כך טובה שצחקתי מהן. למשל, סצינת ה-THX – דווקא בגלל שזיהיתי את הצלילים של זה הצחיק אותי לראות איך זה משתלב בסרט או איך זה משפיע על הדמויות. ב'כיפה אדומה' ההומור היה מנותק ממני – היו כמה בדיחות, אבל לא מצאתי בהן משהו שקשור אלי וששווה לזכור ולספר עליו לאנשים אחרים.
אני לא ראיתי בו התכתבות עם ההיסטוריה של הסיפור.
יש כמה דמויות ראשיות – כיפ, סבתא, הזאב וחוטב העצים. אבל הסיפור עצמו בכלל לא מנסה להיות כיפה אדומה. הזאב לא טורף אותה או את סבתא וחוטב העצים לא מציל אותן (או לא מציל אותן, לפי כמה גרסאות). הם פשוט סיפרו סיפור אחר, והכניסו כמה רמיזות שיקשרו אותו לכיפה אדומה שאנחנו מכירים.
הגם
שהרעיון של טוויסט מודרני לאגדות ילדים מוכרות מתקרב יותר לקלישאה איומה מאשר לקונספט חדשני. ובאופן משעשע משהו, הדוגמה הכי בולטת היא דווקא הסרט הריקני והרדוד ההוא, 'שרק' משהו.
לא. לחלוטין לא.
נסי את אותו סיפור, בדיוק אותו סיפור, כשבמקום הזאב יש ג'ורג' בוש, במקום חוטב העצים יש אלכסנדר מוקדון, במקום סבתא יש גולדה מאיר, ובמקום כיפה יש לילו-דאלאס-מולטי-פאס – וקיבלת גורנישט.
הסיפור מתבסס במובהק על מה שאת כבר מכירה ויודעת, ומצפה לראות.
ההפתעה
הייתה כשבאמצע כל הבלאגן בבקתה הסבתא הקשורה למצנח קפצה מהארון.
הסרט אומנם לא הלך עד הסוף, אבל הלך עד 90% שזה לא מעט.
אני חושב שזה סרט טוב וכל מי שאני מכיר וראה אותו אהב אותו, הוא היה לא צפוי באופן לא צפוי, מצחיק די בעדינות וטיפל יפה בסיפור מנקודת מבט של חקירה בלשית.
אבל לא צריך לצאת למלחמה על זה!
אני מכיר גם מישהו שלא התלהב מ"זאבים על הצוללת"!
הממ… בעצם זה אפילו לא עלה לגמר..
בין היתר, כולל הסיפור המקורי
סצנה בה כיפה אדומה אוכלת את השאריות המבושלות של הסבתא שלה, סצנה נוספת בה היא מתפשטת ונכנסת למיטה עם הזאב, וכל זה בליווי קומנטרי מצד חיות היער שמזכות אותה בכינויים מחמיאים דוגמת "זונה".
אם כי ההפי-אנד מהגרסה המוכרת לרובנו נוסף לאגדה דווקא על ידי האחים גרים.
כן, חשבו.
יש לפחות שלוש יצירות תרבות פופולארית שאני מכירה שעושות פאראפרזה כלשהי על כיפה אדומה (כמובן שהאהובה עלי היא מונטי פיתון בהוליווד…). לא ראיתי את הסרט, אבל אם החדשנות והחתרנות שלו מתבטאות בשינוי של היצירה המוכרת הזו, אז… <פיהוק>
ואני חשבתי שהיופי ב''כיפה אדומה''
הוא שהוא לא צריך מסר. זה סרט כיפי, שנון במידה, טוב לאנשים שבא להם להירגע אבל לא בא להם שיזלזלו להם באינטליגנציה. ה"חתרנות" היא בדיוק במידה הזו ולא היה שום צורך שהיא תלך רחוק יותר.
בכל דבר יש מסר
בסרטים הכי כיפיים יש מסר.
אגב, גם כשאין מסר זה מסר (מסר שאומר שלא צריך מסר).
נו... אוקיי, והאישי הוא פוליטי
וכל מה שאנחנו אומרים הוא לדעתנו בלבד וגם כשאנחנו לכאורה נחים אנחנו בעצם מסתובבים מסביב לשמש. יש אמירות שאפשר כבר לעבור מהן הלאה, לא?
רמת האנימציה זה הדבר הכי לא חשוב
סרט אנימציה מעולם לא נמדד ברמת האנימציה שלו. אם הסרט טוב, ואתה נכנס לסרט, מהר מאוד לא תשים לב לרמת האנימציה.
הסרט היה מאוד מהנה. הפסקול המקורי היה מעולה, העלילה כיפית, והדמויות מבדרות.
קחו ב-DVD, ותראו באנגלית כמובן.
אם רמת האנימציה לא חשובה, מה הטעם ליצור סרטי אנימציה?
רמת האנימציה היא אחד הדברים החשובים בסרט אנימציה, אם לא החשוב ביותר. תפקיד האנימטור בסרט אנימציה הוא ליצור עולם ודמויות אמינים שאפשר לשקוע בהם. אם הוא לא מצליח, עדיף כבר לראות הצגות במתנ"ס. אני לא אהיה מסוגל לצפות בסרט עם אנימציה ירודה, גם אם כל מרכיביו האחרים מתקרבים לשלמות.
אני מסכימה איתך,
אבל רוצה להוסיף משהו בדבר ההבחנה בין אנימציה טובה לגרועה.
מה שהופך את האנימציה בכיפה אדומה ללא טובה הוא לא עצם זה שהמים לא נראים כמו מים והפרווה לא נראית כמו פרווה, כי את זה אפשר להגיד גם על סאות'פרק, פלימפטון או החתולים הסמוראים.
הבעיה בכיפה אדומה היא שאיכות האנימציה לא משרתת היטב את הסיפור, ולא מתאימה לסגנון האנימציה שנבחר (תלת מימד שמתיימר להיות ריאליסטי).
במילים אחרות – אנימציה שברור שהיא "מכוערת" בכוונה, ושיש לכיעור שלה קשר רעיוני לתסריט, היא דבר אחר לגמרי מסתם אנימציה מכוערת, שהסיבה לכיעור שלה נעוצה בזלזול ובמחסור בתקציב.
אתה רציני?!
סימפסונס? סאותפארק?… באמת עדיף הצגה במתנ"ס?
הסיבה שהסרט הזה מצוייר היא בגלל שקצת קשה להשיג דובים, סנאים וזאבים שמדברים במציאות. אם היו כאלה, אני בכלל לא בטוח שהסרט היה מצוייר.
הסרט היה טוב גם אם היה מצוייר עם עט-עפרון על דפים ממחברת חשבון.
נכון, הסרט האחרון שכתבתי עליו ב"פישאיי" זה "הפסנתרן" ואולי דוקא העניין הזה, מוכיח עד כמה "כפה אדומה- הסיפור האמיתי" הינו סרט מצויין.
יוצרי שרק לקחו צעד אחד קדימה ובמקום להוריד איזו כבשה על שיפוד, זקנה וכיפה אדומה אחת שחתו פה כמה פרות קדושות.
ואם לא הבנתם: אהבתי!
העיבוד האנימטורי מלהיב ומתסכל (כמה אפשר להגיע רחוק בחיים וכמה רחוק אנחנו כאן במדינה קטנה לא יכולים להגיע) השחקנים אותנטיים חדשניים ומשעשעים, וזה מרגיש כמו סטנדאפ מחתרתי ארוך ומ'געג'ע.
ממליצה בחום.
אין קשר בין הסרט הזה ויוצרי שרק.
ועוד דבר קטן
לגבי האנימציה, עכשיו יוצא הסרט של הסימפסונס שהקמפיין שמוביל אותו מוחץ (ליטרלי!) את כל אנימציות ה3D המשוכללות והעגלגלות והמתקתקות.
למעשה,
ה"ליין" היוצא דופן של הסרט זה שהוא 2D!
כמו כל אמנות, הוא הולך צעד אחד קדימה ו100 אחורה.
ועוד קטנה: עכשיו משדרים בערוץ 1 את הסימפסונ'ס מהתחלה, מחריד כמה שהאנימציה נחותה.
לגבי הסימפסונים
למרות שחלקים גדולים מהסרט עדיין נעשו באנימציה מסורתית, הוא (כמו העונות האחרונות של הסדרה) כולל די הרבה פרטים שנוצרו בתלת-מימד, אבל צבועים כך שידמו לדו. האנימציה של הפרקים הראשונים אכן עלובה, אבל ככה הסדרה נראית כשהיא מצוירת ונצבעת לחלוטין ביד (ובלי צוות של עשרות קוריאנים חרוצים).