הרבה דברים גדולים קרו בקולנוע הישראלי בעשור הקודם, אבל אין ספק שהגדול שבהם היה "אפס ביחסי אנוש". כי היו הרבה סרטים גדולים בעשור האחרון, והרבה (מאוד) סרטים טובים, אבל "אפס" הגיע לשלב שהוא כבר לא סרט, אלא תופעה. ואפילו אם "מכתוב" או "זוהי סדום" נושפים בעורפו או עוקפים את כמות הכרטיסים שהוא מכר, אף אחד מהם לא יכול להעיד על עצמו שהוא הפך למחזמר, ממש כאילו הוא סרט אמריקאי ופה זה ברודוויי.
כל זה יוצר לא מעט התרגשות לקראת הסרט הבא של הבמאית-תסריטאית שלו, טליה לביא, למרות (ואולי בגלל) ש"אחד בלב" יהיה, בסך הכל, סרטה השני באורך מלא. הסרט היה אמור לצאת בארץ כבר ביוני 2020, אבל אז היה איזה וירוס או משהו, אז הסרט עשה סיבוב פסטיבלים וירטואלי בכל מקום בעולם שאינו ישראל. אז אומנם היה אפשר לראות טריילרים שלו בכל מיני שפות, אבל עכשיו, הנה, לראשונה, טריילר מלא, בעברית, לקהל ישראלי, של הסרט החדש של טליה לביא:
הדבר הכי משמח בטריילר הזה (שקשה לי לחוות דעה כנה עליו, פשוט כי כבר ראיתי את הסרט) הוא אפילו לא שום דבר שמתרחש בתוכו, כמו העובדה שמישהו בעולם הקולנוע הישראלי חושב שכדאי להשקיע בשיווק של קולנוע ישראלי, כי אולי מתישהו יצאו סרטים חדשים ישראליים לקולנוע, ואנשים יוכלו לראות אותם. וכמובן שזה לא סימן בדוק שזה באמת יקרה, אבל נחמד לראות שלמישהו יש מספיק ביטחון שזה יקרה עד כדי שיהיה מוכן להתחיל להשקיע בזה כסף וזמן כדי לעורר את התיאבון של הצופים הפוטנציאליים.
לגבי הטריילר עצמו, או יותר נכון הסרט שלו: נכון לעתה הוא הסרט האהוב עליי של (בתקווה) 2021, וסרטים אחרים שירצו לקחת את מקומו יצטרכו לעבוד קשה. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שנשמעו קולות פחות מתלהבים ממני בתגובתם לסרט, ואפילו הרבה פחות מתלהבים, אז ככל הנראה ש"אפס 2" הוא לא יהיה.
משהו משותף לסרט הזה ולסרט הקודם של לביא:
לשניהם יש אחלה טריילר.
מה שכן, הטריילר של "אפס ביחסי אנוש" קצת הטעה כשהוא גרם לאנשים לחשוב שמדובר בקומדיית דאחקות על הצבא, והתברר ברובו כמשהו אחר. גם הטריילר הזה עושה קצת רושם של קומדיית דאחקות – גם הוא מטעה?
לא קומדיית דאחקות
כלומר, אני לא בטוח מה ההגדרה המדויקת של "קומדיית דאחקות", אבל לא נראה לי ש"אחד בלב" נופל שם – זאת קומדיה של זוג שהקשר שלו נבחן-ספק-מתפרק לאחר החתונה שלהם, והם יוצאים למסע ברחבי ירושלים. יש הרבה סיטואציות מאוד מצחיקות, חלקן יותר קשורות, חלקן פחות, אבל קשה להגיד שזה "דאחקה" – יותר כמו מסע של הדמויות שעובר תחת כמה תחנות משונות שמעמתות אותן עם כמה אמיתות לא נעימות, וזה מאוד מצחיק.
אני לא בטום אם ההסבר הזה מובן.
אפס 2
דרמה בטירונות בנות
נראה טוב! וכייפי
כמה זמן לא אמרתי שאני מחכה לראות סרט :)
תצא ביקורת על הסרט?
(ל"ת)
כן
(ל"ת)
לא שכחתם משהו?
"הרבה דברים גדולים קרו בקולנוע הישראלי בעשור הקודם, אבל אין ספק שהגדול שבהם היה "אפס ביחסי אנוש"."
נדמה לי שהיה סרט שבא קצת לפניו, קומדיה הרבה יותר מצחיקה מ"אפס".
משהו עם שולם שטיסל, משהו שבמאי אמריקאי-ישראלי זניח ציין כסרט הכי טוב שראה באותה השנה.
משהו שהוא שילוב של חסר מזומנים עם עוגיות.
אבל גם אם תקשרו אותי לכיסא ותענו אותי, אני לא מצליח להיזכר בשם.
אפילו לא בצחוק
"מי מפחד מהזאב הרע" הוא סרט אהוב על ידי קבוצה לא-קטנה של אנשים, אבל איפה הוא ואיפה "אפס". מי מפחד סגר קופה ב-150 אלף כרטיסים – סכום נאה, שרחוק באיזה 2-3 מידות אמה מהפלוס חצי מיליון של "אפס ביחסי אנוש" (ומכתוב וכו').
כמובן, כרטיסים זה לא הדרך היחיד למדוד "גדולה" – אבל כמעט בכל קנה מידה שאינו "הייפ בבלוגים ובאתרים", "מי מפחד" פשוט נמצא הרחק מאחור.
כל זה לא אומר כמובן שום דבר על מי מהסרטים יותר טוב או משהו – לדעתי יש סרטים שעדיפים על שניהם. אבל אם השאלה היא "מה הסרט הכי גדול" – אז כן, בלי ספק, בלי למצמץ, בלי לחשוב פעמיים – אפס ביחסי אנוש.
אני חושב שההגדרה הכי טובה תהיה שאפס ביחסי אנוש הוא הסרט הישראלי הכי גדול בישראל בשנים האחרונות
וסרטים אחרים כמו גט, הערת שוליים ומי מפחד מהזאב הרע שהצליחו יותר בחו"ל גם ביקורתית וגם ברמת החשיפה שהם קיבלו הם אולי הסרטים הישראלים היותר גדולים ברמה הבין לאומית.
איימי פוהלר אשכרה התכוונה להפיק סדרה על בסיס אפס ביחסי אנוש
(זה ככל הנראה לא עומד לקרות ביובל הקרוב, אבל מלבד הפרגון של טרנטינו ופסטיבל קאן של גט לא זכור לי משהו בסגנון)
אמן שהסרט הבא שלה ייקרא ״שניים סינים״ או משהו כזה..
בכנות, נורא ירשים אותי אם שמות כל הסרטים הבאים שלה ימשיכו לעלות במספרים עוקבים..
עכשיו הבנתי משהו!
משי קלינשטיין תמיד מזכירה לי את אביגיל הררי, אז הליהוק של קלינשטיין למחזמר המבוסס על סרטה של לביא, שליהקה לסרטה החדש את הררי, הוא מדויק להחריד.
זה כל כך נכון
שעד שאמרת את זה הייתי בטוח שזאת באמת משי קליינשטיין בטריילר.