איש אחד נפל ממטוס. למזלו היה לו מצנח. לרוע מזלו המנצח לא נפתח. למזלו היה לו מצנח רזרבי. לרוע מזלו גם המצנח הרזרבי לא נפתח. למזלו היתה על הקרקע ערמת שחת. לרוע מזלו היה קילשון בשחת. למזלו הוא החטיא את הקלשון. לרוע מזלו הוא החטיא גם את השחת.
הקריירה, או הקריירה התאורטית, של גיירמו דל טורו נראית בשנים האחרונות כמו אחת מהבדיחות האלה. הוא אחד הבמאים המצליחים בעולם באופן תאורטי, עם רשימה עצומה של פרוייקטים פוטנציאליים מבטיחים ואולפנים שמתים לעבוד איתו, אבל בפועל הוא לא צילם דקה אחת של פילם בשנתיים האחרונות. בערך שלו בויקיפדיה, הטקסט תחת הכותרת "פרוייקטים עתידיים" אורך יותר מהפרקים העוסקים בחייו המקצועיים והפרטיים עד כה יחד.
בואו נראה, תקציר הפרקים הקודמים:
גיירמו דל טורו עשה סרטי מפלצות הוליוודיים כמו "בלייד 2" ו"מימיק", שלא היו גורמים לאף אחד לחשוד שהוא במאי איכותי.
למזלו, הוא עבד במקביל גם בספרד, ושם יצר את "המבוך של פאן", אחד הסרטים המהוללים של העשור וזוכה כמה אוסקרים, ופתאום זכה להכרה כגאון והפך למבוקש. הוא היה אמור, במשך זמן מסוים, לביים גירסה חדשה של "טרזן"; הוא עבד על סרט שאפתני על פרנקנשטיין, עיבוד ל"בית מטבחיים חמש" ועוד הרבה.
לרוע מזלו, הסרט הבא שלו היה "הלבוי 2", שהיה אכזבה קופתית, בין השאר בגלל תזמון מחורבן – הוא יצא לאקרנים שבוע לפני "האביר האפל".
למזלו, לפני שמישהו הספיק לפקפק ביכולותיו של דל טורו לעשות סרטים שיעשו כסף, פיטר ג'קסון בחר בו לביים את שני סרטי "ההוביט", ככל הנראה הג'וב הכי נחשק בעולם. דל טורו שם בצד את כל ההצעות האחרות ועבר לניו זילנד כדי לעבוד עליו פול-טיים במשך כמה שנים.
לרוע מזלו, חברת MGM נכנסה לצרות כספיות קשות וההפקה של "ההוביט" נתקעה. דל טורו, פיטר ג'קסון והשותפים להפקה נשארו תקועים בניו זילנד, עם המון המון חומר פרי-פרודקשן, תסריטים ורעיונות, אבל בלי אור ירוק להתחיל לצלם משהו. אחרי שנתיים של פול גז בניוטרל, דל טורו החליט שנמאס לו להיות תקוע בצד הרחוק של העולם ועזב בצער את "ההוביט".
למזלו, השחרור מ"ההוביט" נתן לו לעבוד על מה שהוא ראה כפרוייקט חייו, "At the Mountains of Madness": עיבוד לסיפור של ה. פ. לאבקראפט שעוסק במשלחת לאנטארקטיקה שמגלה שם זנים בלתי ידועים של מפלצות חייזריות. דל טורו ניסה לעניין אולפנים שונים ב"בהרי הטירוף" במשך שנים, ואף אחד לא קנה – אבל עכשיו, כנראה בעקבות היוקרה שהוא קיבל בזכות "ההוביט", היה נראה שהפרוייקט לא רק קורם עור וגידים, אלא עושה את זה בצורה הטובה ביותר האפשרית. ג'יימס קמרון מפיק. תקציב של 150 מיליון דולר. תלת-מימד. דירוג R. מעמד של בלוקבאסטר מיועד. אושר. במשך לפחות תשעה חודשים דל טורו עבד באופן אקטיבי על פיתוח הסרט, עם שיוף התסריט ועיצוב היצורים עבורו.
מה שמביא אותנו לעדכוני השבוע הזה. שמועות משמחות דווחו בבלוגוספירה הקולנועית ביום שלישי: "בהרי הטירוף" קיבל אור ירוק, והצילומים יתחילו ביוני השנה, עם טום קרוז ורון פרלמן. אבל ה"לרוע מזלו" הגיע לא ימים, אלא שעות בודדות מאוחר יותר: ברגע שמישהו ניסה לברר את האמת שבשמועות, התברר שלא רק שהן לא נכונות, המציאות כמעט הפוכה לחלוטין. אולפני יוניברסל, שהיו אמורים לממן את הסרט, התקפלו והכניסו את "בהרי הטירוף" להקפאה עמוקה. למזלו של דל טורו (הנה זה שוב) היתה לו תכנית גיבוי אצל האחים וורנר: הוא התגייס לביים את "Pacific Rim" – גם הוא סרט בתקציב גדול עם מפלצות, אבל עם התסריטאי של "התנגשות הטיטאנים" – אוי – והכי חשוב, תכניות לדירוג PG-13. תאורטית, אחרי שיגמור עם "Pacific Rim" הוא עשוי לשוב ל"בהרי הטירוף", אבל הסיכויים לזה נראים לא מעודדים.
ההודעה הזאת גרמה למיני מלחמה בין בלוגי הקולנוע. הארי נולס ב-Aint It Cool News התחרפן, תקף את יוניברסל וקרא להם "צ'יקן שיט". השותף שלו לשעבר, דרו מקוויני ב-Hitfix, ענה לו והסביר שכככל שזה מצער, זה מאוד מובן שאף אחד לא רוצה להשקיע 150 מיליון דולר בסרט מדורג R, שאינו מבוסס על פרנצ'ייז קיים, של במאי שאף סרט שלו מעולם לא הכניס יותר מחצי מהסכום הזה. הסיכוי היחיד של דל טורו לקבל שוב את הטירוף שלו הוא להיות כריסטופר נולאן: כלומר, לעשות סרט אחד מצליח במידה כל כך חריגה שהאולפן ישמח לתת לו איזה תקציב שהוא רוצה כדי לעשות מה שבא לו.
מעט מאוד ידוע על "שולי האוקיינוס". תיאורי העלילה שפורסמו מעורפלים בכוונה, ולא מסגירים אפילו באיזה סוג של מפלצת/ות מדובר. זה בהחלט עשוי להיות סרט מגניב, אבל זה בלוקבאסטר מיועד שמתוכנן על ידי האולפן, שדל טורו מגלם בו תפקיד של במאי להשכיר. הסיכוי לקבל כאן עוד "המבוך של פאן" לא גדול. חוץ מזה, גם הצילומים של הסרט הזה עוד לא התחילו, ועד אז "הסרט הבא של גיירמו דל טורו" יכול להתחלף עוד שלוש-ארבע פעמים.
באסה.
אני אשכרה חשבתי שדל טורו יוציא מטעמים מיקום שר הטבעות, אפילו יותר מג'קסון.
גם החיבור שלו ללאבקראפט נשמע מעולה (דל טורו יודע לייצר אווירת מתח והוא עוד יותר טוב בלייצר מפלצות שבמילא היו לאבקרפטיות באיכותן, בעיקר בהלבוי). במקום כנראה נצטרך לקבל את הסרט הלאבקרפטי שאמרו שרון האוורד עושה. איכסה, מישהו?
רון הווארד? לאבקראפט?!
זה כל-כך מופרך שזה, האמת, פשוט מצחיק.
לאבקרפט של רון הווארד
יוקרן כדאבל פיצ'ר יחד עם הדרמה התקופתית של ג'יי רואץ'.
פוסט מעניין בנושא
ניתן למצוא בבלוג הנפלא ectomoplasmosis שמוקדש ליצירתו של ה.פ. לאבקרפט:
http://www.ectomo.com/2011/03/08/films-universal-studios-will-be-making-instead-of-at-the-mountains-of-madness/
מעבר לציניות שמופנית כלפי יוניברסל, יש גם תובנות מעניינות ואפילו גרף מרשים:-)
מצחיק, אחד המשחקים שאהובים עלי משנות ה -90 היה מבוסס ברובו על הסיפור At the Mountains of Madness
http://en.wikipedia.org/wiki/Prisoner_of_Ice
הוא צריך לעבור קורס מזורז אצל רודריגז על יצירת אפקטים זולים ויפיק את הסרט בחברה אחרת בחצי מחיר..
זה די ברור
קת'ולו בעצמו מונע מבני התמותה להסריט סרט בצלמו ובדמותו או דמות דודניו. לאברקראפט היה מתהפך בקברו, לולא היה לכוד במקום בו לזמן ולחלל אין שום משמעות, ויצורים מסויטים משלחים בו לשונות שלהן יש פיות משוננים ולשונות משלהם.
כאילו דאאאא.
אוף :(
כל כך קיוויתי שסוף סוף יעשו משהו בקנה מידה ראוי על פי לאבקראפט.
מה, סאות'פארק לא ראוי בעיניך?
(ל"ת)
כבר עשו
הסרט הקצר (יחסית) לפי The Call of Cthulhu ב-2005. אחד הסרטים החביבים עלי, במיוחד בזכות הגישה – הסרט נעשה כמו סרט מהתקופה שהסיפור נכתב – שחור ולבן, שקט, אפקטים בזול… הוא נראה נפלא וההופעה של קת'ולו בעצמו (בכול תהילת הסטופ מושון) נראית טוב בהרבה ממה שניתן לצפות.
http://en.wikipedia.org/wiki/The_Call_of_Cthulhu_(film)
אני מכיר אותו
אבל בכל זאת כשאני מדבר על "קנה מידה ראוי", אני מתכוון, ובכן, לקנה מידה ראוי.
יש עוד כל מיני סרטים על פי סיפורים של לאבקראפט, שאת רובם לא ראיתי (בינתיים), אבל די שום דבר באמת רחב יריעה ושאפתני.
סוג של אוף טופיק
מישהו יודע היכן (בארץ) אני יכול להשיג אוסף של סיפוריו של ה"פ לובקראפט (בעיקר את סיפורי קת'ולו)?
יש את התוהו המזדחל- אוסף של סיפורי אימה קצרים שכתב. קריאתו של קת'ולהו והצל שמעל אינסמאות' (שניים מבין סיפוריו הבולטים) ועוד רבים מפורסמים אחרים נמצאים שם והתרגום לא רע בכלל. זה בהוצאת אודיסיאה.
התרגום לא רע – הוא גרוע מכך בהרבה.
(וזה הניסוח שנבחר כדי להמנע מלהשתמש ב-"לא רע זאת דרך מעניינת לכתוב מחריד" כניסוח. נכון שאתם גאים בי?)
באמת תמיד תהיתי
אם התרגום ל-"התוהו המזדחל" גרוע, או שלאבקרפט פשוט סופר לא מאוד מוצלח.
וזה חבל, כי ב-"תוהו" דווקא יש פוטנציאל עצום. אפשר לראות את זה דרך הסיפורים היותר מוצלחים בקובץ, כמו למשל "התוהו המזדחל" (הסיפור הפותח, לא הספר), ו"הצל מעל אינסמאות'".
נ.ב.- זוהי כנראה הההודעה שמכילה הכי הרבה פעמים את הצירוף "התוהו המזדחל" בתולדות עין הדג.
זה לא מצב של "או".
לאבקראפט היה סופר גרוע למדי. ובנוסף, התרגום נעשה לשפה שמית הדומה מאוד לעברית.
לאבקראפט הוא לא סופר משהו
יש לו רעיונות מעולים אבל הוא מבצע אותם בפועל די רע.
את זה אני אומר מקריאת סיפוריו באנגלית, את התרגום לעברית מעולם לא קראתי או אפילו ראיתי.
לאבקראפט בעיקר חוזר על עצמו למוות.
ניסיתי לקרוא את אוסף הסיפורים הנזכר למעלה, ובשלב מסוים זה היה "כן, אוקי, נקרופיליה ושוד גופות, הבנו, ו…?" – אפילו את תחושת ה הבסיסית הצלחתי לאבד בשלב מסוים. ומשם והלאה זה רק הלך והפך משעמם יותר.
אני אישית מחבב את לאבקרפט
… אבל רק במנות קטנות. לבנאדם היו סך הכול די מעט רעיונות (אבל רעיונות טובים, כן?) שהוא השתמש בהם שוב ושוב, אפשר לקרוא סיפור אחד או שתיים אבל לנסות לקרוא את הכול ברצף עשוי לגרום לשיעמום.
עכשיו שאני חושב על זה הוא די מזכיר לי את פיליפ קיי. דיק (והנה כל מעריצי דיק עולים עלי לכלותי) – דגש על רעיונות במקום על דמויות, חזרה על תמות ויכולת לעייף את הקורא.
זה בדיוק מה שחשבתי על שניהם
אחרי קריאת "סורק אפלה" ו-"התוהו".
מה שכן, לאבקרפט הוא בין האנשים הבודדים שהערך עליהם בויקיפדיה יותר מעניין מיצירתם בפועל.
כדאי לקרוא סיפורים המיתוס של קת'ולהו של סופרים אחרים
נגיד, לסטיבן קינג יש כמה מאוד חמודים. Jerusalem's Lot הוא נפלא. (לא לבלבל עם הרומן באורך מלא Salem's Lot, שהוא גם לא רע, אבל לא קשור למיתוס בשום צורה מיוחדת.)
אם לא מפריע לך לקרוא באנגלית
אז אתה יכול להשיג אותם חינם ברשת, הם ב-public domain.
למשל באתר הבא: http://www.dagonbytes.com/thelibrary/lovecraft/
תודה... אבל יש לי שאלה מעצבנת...
זה אתר חוקי? יש לי נטייה מעצבנת לא להתעסק עם הפרה של זכויות יוצרים מכיוון שזו גניבה (זה עיקרון, לא צריך את כל תגובות ה"אוי נו באמת, אף אחד לא יתפוס אותך, כולם עושים את זה!"… אז, תודה למי שיענה לי.
חוקי לחלוטין
כמו ש-ODDin כתב, הסיפורים של לאבקראפט הם Public Domain, כלומר ברשות הציבור: מכיוון שלאבקראפט מת מזמן, הזכויות על הסיפורים שלו פגו ועכשיו כל אחד יכול לפרסם אותם איפה שהוא רוצה.
זה קצת יותר מורכב.
באירופה, הסיפורים הם נחלת הכלל. בארה"ב, המצב קצת עמום. סיפורים שפורסמו לפני 1923 הם אכן נחלת הציבור. סיפורים שפורסמו אחר כך…? לא ברור.
http://en.wikipedia.org/wiki/H._P._Lovecraft#Copyright
ובישראל, לפי אילו חוקים אנו פועלים? אין לי מושג.
תודה רבה לכם
נחמד שלוקחים את השאלות שלי ברצינות. עכשיו אני יכול להינות מהסיפורים שלו בלי נקיפות מצפון או חיפושים מטורפים בכל העולם.
מבדר
אחת הכתבות המצחיקות שיש
דל טורו בראיון ל-Deadline
על פרשת הרי הטירוף, האכזבה, ולמה הוא מתעקש על R.
http://www.deadline.com/2011/03/qa-guillermo-del-toro-on-why-he-will-direct-pacific-rim-after-at-the-mountains-of-madness-fell-apart/
במאי שונה
דל טורו שייך לסוג הבמאים שעושים קאלט, לפעמים הוא מגיח למיינסטרים.
ככזה הוא לא חיי במתכונת ההוליוודית שאנחנו מצפים מכול במאי אחר:
הוא סוג של פאנקיסט, ולכן הוא עושה מה בראש שלו (ולא שם ז**ן על מה אחרים חושבים).
הרי הטירוף נשמע אדיר,
אף על פי שלא נחשפו יותר מדי פרטים. סרט מפלצות מדורג R עם תקציב מפלצתי לא פחות… רק עצם הרעיון נשמע נפלא! חבל מאוד שזה לא ייצא אל הפועל. אה, כן, ועוד עם טום קרוז? חבל"ז (במובן הטוב של המילה).