המוזיקה בטריילר של"יחידת גנגסטרים", גרמה לכמה אנשים להרים גבה, משום שג'יי-זי לא היה בסביבה בשנות הארבעים של המאה העשרים. באז לורמן שמע את זה וצחק. מוזיקה אנכרוניסטית? הוא אמר לעצמו, כשהוא לוגם כוס אבסינת ירקרק מתוך ספל מקושט נוצות אליו מוזגת מלצרית מחופשת לטווס אינדונזי, אני עשיתי סרטים מסוגננים עם מוזיקה אנכרוניסטית עוד לפני שזה היה מגניב! אמר ושיחרר את הטריילר של "גטסבי הגדול" שלו, שמחזיר את ג'יי-זי עוד כמה עשרות שנים לאחור, וגם כולל הרבה יותר נצנצים ותלבושות וזיקוקים ותלת-מימד, ובכלל, נראה כמו הדבר הכי מולין-רוז'י מאז "מולין רוז'".
טריילר: גטסבי הגדול
– פורסם ב 23 במאי 2012Posted in: וידאו
אהבתי את התיאור
הכי מולאן רוז'י מאז מולן רוז' :D
ואפרו-אמריקנים במכונית פאר ובגדים יפים בשנות ה-20? עשו לי טובה…
אין בזה שום עיוות היסטורי
וכדי לא לצאת מגבולות האון-טופיק, אציין רק שאת אותן תמונות אפשר לראות, בין היתר, גם ב-"אימפריית הטיילת" (אטלנטיק סיטי, 1920) וב-"Idlewild" (ג'ורג'יה, 1930).
למה לא?
האמת שדווקא הסצינה עם השחורים במכונית מופיעה במקור של פיצג'ראלד , אז דווקא כן
למה סרט כזה צריך להיות בתלת מימד?
ואמנם הוא נראה משגע, אבל יש לי הרגשה שהרבה מרצים לספרות הולכים לקטר עליו.
למה תלת? באז לורמן מסביר
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/1.1638391
הקארי מוליגן הזאתי
משתלטת לי על המסך הגדול בזמן האחרון, ויש לה את אותה ההבעה המיוסרת ובעיות התקשורת החמורות בכל סרט וסרט. עם כל החינניות והיופי שבה, מתחילה להימאס. גררר.
נראה נחמד דווקא. דיקפריו תופס משהו מהמסכנות של גטסבי ומחוסר האונים שלו, המסיבות שלו נראות יותר פרועות ממה שחשבתי אבל גם אם הסרט יהיה גרוע לפחות הכל נראה ממש טוב, העיר, המכונית הצהובה, העיניים הכחולות, מקסימום האוסקר ילך לתלבושות.
כן, פרס האוסקר לתלבושות נראה די סגור
מהרגע שבו הוזכרו באז לורמן וגטסבי הגדול במשפט אחד.
דורון ,מה עם the master ?
עם כל הכבוד למולן רוז' הבמאי של זה יייגמר בדם חוזר וזה נראה מדהים
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=9oZDKFoCqAw
נראה הזוי
(ל"ת)
ארט דקו-גאזם!
עיצוב מדהים, תלבושות ססגוניות, מכוניות פאר – מה עוד צריך אדם?
מה גם שזה נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של המאה ה-20. נראה לי שסופסוף יש הצדקה לקרוא את זה.
זה נראה שונה מאיך שדמיינתי את הספר (בעיקר המסיבות), אבל הליהוק מרשים ביותר! הייתי קצת סקפטית, אבל הטריילר ממש גרם לי לרצות לראות את הסרט.
אני ממש מסכים איתך בנוגע למסיבות, הן שונות לגמרי מאיך שדמיינתי אותן כשקראתי, בספר הן היו הרבה יותר, פשוטות, לפחות, כמו כל הסרט עד עכשיו, הן נראות טוב.
הקאבר של ג'ק ווייט אדיר...
(ל"ת)
האם "גטסבי הגדול" יהיה אחד מהסרטים הגדולים של השנה?
לא.
כי בארץ, כך הודיעו המפיצים ממש עכשיו, הוא יופץ בשנה הבאה. תאריך ההפצה בארץ נכון לעכשיו הוא 24 בינואר 2013.
חבל..
לא מהסרטים המצופים של השנה שלי, אבל בכל זאת מבאס. רק שלא ידחו את "סקייפול" או "ג'נגו"…
הטריילר נראה נחמד מאוד. הפוסטר מאוד מזכיר את המשחק "ביושוק". והתלת-מימד אכן נראה קצת תמוה בסרט כזה.
פעם אחרונה שראיתי את טובי מגוויר בקולנוע הייתה ב"ספיידי 3". מקווה שפה אין לו איזה קטע אימו-אי מוזר..
ל"סקייפול" אין שום בעיה כזאת.
בקשר לג'נגו, תאריך ההפצה שלו בארץ נכון לעכשיו הוא ה-27/12, על קו התפר שבין השנה לשנה הבאה.
אבל... למה?
למה חודש אחרי? מאיזו סיבה?
[הם באמת צריכים סיבה?]
זה מאוד מקובל
שסרטים שיוצאים בארה"ב לקראת קצה השנה (כדי להיות כשירים לתחרות על האוסקר) מגיעים לארץ באיחור של חודש-חודשיים, אחרי שעונת הפרסים כבר התחילה והם יכולים להתגאות במספר המועמדויות לאוסקר או גלובוסי-הזהב שקיבלו.
אבל
גם אם הוא היה יוצא בארץ בתאריך הכי מוקדם האפשרי (24 בדצמבר?) גורלו לא היה שונה.
בדיוק כמו מולאן רוז',
זה נראה סרט מדהים מבחינת הסאונד והוויזאוליה, אבל ככל הנראה גם מעצבן, קלישאתי ואוסקר בייטי מאוד. כלומר, אני בספק אם יקרה מצב שבו אני לא אתעב את הסרט הזה כמו שעשיתי עם כל סרט אחר של הבמאי*. טוב, לפחות הפעם זה לא מחזמר, וככל הנראה יהיה משחק שרמת האיכות שלו מינימום סבירה ומעלה.
* למה אני כל-כך שונא את "מולאן רוז'"? היית מסביר, אבל ה-Nostalgia Critic עושה את זה טוב יותר ממני:
http://www.youtube.com/watch?v=1a9uI4SmJgo
פיתיון אוסקר?
שלא תבין לא נכון, אני יכול לגמרי להבין למה שנאת את "מולין רוז'". כאילו, אני מטורף על הסרט הזה, אבל עם כל צפייה אני יכול להבין את הטיעונים של שונאיו יותר. לעומת זאת, אני לא חושב שיש במולין רוז' משהו שיכול להראות כמו פיתיון אוסקר בכלל. זה מחזמר (שנכון ל-2001, השנה בה יצא, לא זכה אף מיוזיקל באוסקר מאז 1968) שערוך בצורה קליפית ומלא נצנצים ופאן, עם שירים של נירוונה, קווין ומדונה. באותה תקופה, כדי לזכות באוסקר סרט היה צריך להיות מבוסס על סיפור אמיתי (או לפחות להתרחש בעבר ולהתאמץ להיראות כאילו הוא מתרחש בעבר) ולספר סיפור מרגש על כמה שאפשר להתגבר על הקשיים בזכות בלה בלה בלה. מולין רוז' הוא הרבה דברים, לא כולם חיוביים, אבל פיתיון אוסקר הוא לא. בכלל, חוץ מ"אוסטרליה" אני לא חושב שיש סרט אחד של באז לורמן שמרגיש כמו פיתיון אוסקר אמיתי.
כי אם מסתכלים מתחת לכל
העיבודים הקאנקאניים לנירוונה והתפאורה שנראית כמו הטחול של פריד מרקיורי, מגלים שזה בסה"כ עוד סרט תקופתי על סיפור אהבה כנגד כל הסיכויים, ואלה, בואו לא ניתמם, הם פתיונות אוסקרים.
ו...?
זה לא משנה מה קורה אם מורידים את העיבודים הקאנקניים לניורוונה ואת התפאורה שנראית כמו הקרביים של פרדי מרקורי – אותם אלמנטים, עם הנצנצים והאנימציה הממוחשבת, הם לב ליבו של מולין רוז'. זאת ההצהרה שנעשית במולין רוז' – אנחנו אמנם באנו לספר סיפור שסופר אלף פעם, אבל נספר אותו כמו שאף אחד לא סיפר אותו. זה לא פייר, את ההפשטה שאתה הרגע עשית למולין רוז' אפשר לעשות לכל סרט.
אתה אומר, "נספר אותו כמו שאף אחד לא סיפר אותו"
אבל איך בדיוק כל הדברים האלה עוזרים לקדם ולהציג את העלילה? להפך, רוב הזמן אני מצאתי את זה יותר מסיח דעת ולא קשור מאשר שהוא תורם איכשהו לעלילה, למסר או לווטאבר. זה אומנם נשמע מוזר, אבל זה כאילו הם דחפו לך לפנים את הרקע במקום את העיקר, במשך *כל* הסרט.
קח לדוגמה את מרתון שירי האהבה על הגג.
http://www.youtube.com/watch?v=eTyL9kTLI4w
הסצנה הזאת היא, לדעתי, דוגמה מובהקת לאיך סצנה מוזיקלית במחזמר אמורה להראות. בסצנה הזאת הם באמת שרים את מה שהם מרגישים, וזה לא מרגיש כמו משהו מאולץ או תקוע, אלא כמשהו טבעי מהעולם של הסרט. את "רנט" הפסקתי אחרי 20 דקות פשוט כי זה הרגיש כל כך דפוק שהם שרים במקום לשוחח, אבל ב"מולין רוז'" זה נראה כמו משהו טבעי בעולם – זה לא נראה לי הגיוני שיואן מקרגור יגיד לניקול קידמן "I will allways love you", זה כן נראה הגיוני בטירוף שהוא ישיר לה את זה. כנראה שזה תלוי אדם וטעם :)
אבל בכל זאת
מולאן רוז' הוא סיפור אהבה סטנדרטי לחלוטין. לא סתם סטנדרטי, אלא מחורר כמו פומפיה ולכל אחת מהמדמויות שם יש אייקיו של קרמבו מעוך (שכידוע נמוך יותר מאייקיו של קרמבו לא מעוך).
וגם השיר הזה שציינת, אני לא מבין איך זה לא מאולץ – שירים במחזות זמר הם תמיד מאולצים. מילא באופרה, שם הם תמיד שרים את מה שהם מדברים, אבל פריצה פתאומית בשיר? אין יותר מאולץ מזה.
נראה מחורבן, אבל אולי זה כי סיימתי את הספר אתמול
(שהיה מצויין) ולראות את זה ממש מכעיס אותי.
במחשבה שניה במולן רוז' גם סבלתי, ככה שכנראה זה היה נשאר מחורבן בעיני גם אם לא הייתי קורא את המקור.
פאקינג אמיטאב באצ'אן!!
תגידו מה שתגידו על בוליווד, ההודים אוהבים את כוכבי הקולנוע שלהם ובאצ'אן הוא כנראה גדול שחקני הודו בכל הזמנים, הבנאדם הוא חצי אל שם. בערך הדבר היחיד שמצא חן בעיניי בטריילר..
לגמרי
צפתי בו ב'Aarakshan' שהוא סרט פחות "בוליוודי" ונותן מקום לשחקנים ממש לשחק והוא מצויין.
אני מת אליו
הלוואי שהיו נותנים לו יותר תפקידים מחוץ לבוליווד כי הוא באמת שחקן. מי שהיה בהודו ומתעניין בתרבות פופלרית לא יכול שלא לראות שהבןאדם נמצא שם בכל מקום. שאני הייתי שם הוא הנחה את "מי רוצה להיות מליונר", כיכב בלפחות חמישה סרטים בקולנוע (הייתי שם חצי שנה) ובכל מכולת, שלט חוצות ופרסומת בטלוויזיה צץ הפרצוף שלו.
למה הם הפכו את ג'ורדן בייקר לכזו פוסטמה?
ולפי התיאור בספר הם היו צריכים ללהק מישהי יפה יותר.
טוב, לא בדיוק ככה דימיינתי את הספר כשקראתי אותו
אבל את מולאן רוז' ממש אהבתי. אחכה לביקורות, לכשיגיעו.
אי אפשר לקרוא למסיבה נהנתנית בלי זברה בבריכה.
שניה 17 בטריילר.
wtf.
אין ספק שהויזואליה מרשימה, אבל הטריילר משעמם.
אהבתי מאוד את מולין רוז', וגם את הספר של פיצג'רלד, אבל הטריילר פשוט נראה לא מעניין, ולא אכפת לי בכלל מה יקרה עם הדמויות. נחכה לטריילר הבא, כדי לראות אם זה משתפר. אחרת, אין לי כוונה ללכת לסרט רק בשביל לראות שעתיים של חליפות ושמלות.
זה אומר
שגם בסרט עצמו תהיה מוזיקה אנכרוניסטית?
לעזאזל, עושים סרט על שנות ה20 ואין בו ג'אז?!
יש בו ג'יי-ז
(ל"ת)
האם יהיה פה דפוס?
גם בטריילר של "טעון הגנה" היה את השיר הזה. אם גם בסרט הזה יהיה צילום גרוע, אני אתחיל לחשוש כל פעם שאשמע את השיר הזה בטריילר.
הדבר היחיד שאני יכול להיות בטוח שיהיה טוב
בסרט כלשהו של באז לורמן זה הצילום, אל לך לדאוג.
חבל. ממש ממש חבל.
הגטסבי הוא אחד הספרים היותר טובים שקראתי בחיי. והטריילר הזה לא עושה עימו חסד בכלל. שמחתי מאד לשמוע על הליהוק של דיקפריו לגטסבי עצמו, יש בו משהו מעונה מטורף ומורבידי בדיוק במידה הנכונה. הליהוק של טובי ממש הרס לי את הציפיות, הוא רחוק מאד מניק. גם קארי, הייתה אכזבה גדולה ממש. אבל באז לורמן הוא באז לורמן, ואני באמת אהבתי את מולין-רוז', אז ממש החזקתי את עצמי מלהגיד נואש.
אבל הטריילר הזה עשה את העבודה. ממש קיוויתי שזה לא יהיה מולין'רוז' הבא. אי אפשר לדעת כלום מהטריילר בעצם, כי הוא מראה רק סנאפ-שוטס, אבל אם זו הרוח של הסרט, אז הספר הלך לאיבוד בין כל הפראנזים של הרקדניות, וזה ממש חבל. זו באמת, באמת, ספרות אמריקאית במיטבה, עם דמויות מורכבות וכלכך מלאות רבדים, ושניים מתוך שלושת השחקנים הראשיים חסרי מורכבות או רבדים. הם בעלי הבעה מיוסרת אחת ויחידה. ואמנם, לפי הספר, הם באמת מסתובבים עם הבעה מיוסרת לא מעט, אבל יש מאחוריה רציונל, כאן הם פשוט כאלה..
אני ממש ממש מקווה שזה ילך וישתפר, אבל בשלב זה אני כבר ממש ממש בספק..
תיארת יפה את דעתי
עניין הסנאפ-שוטס בדרך כלל הגיוני בטריילרים, הם הרי קצרים וצריכים להעביר בעיקר את האווירה. אבל – כשלוקחים יצירה ספרותית עם עומק כבסיס לסרט, מן הראוי לרמוז בטריילר באופן כלשהו שיש לסרט גם עלילה (ושהיא הדבר החשוב), ולא רק תפאורות גרנדיוזיות ותלבושות מרשימות. זה באמת גורם לי לחשוש שהמוקד יהיה הצורה ולא התוכן, שזה נחמד במולין רוז'ים למיניהם, אבל די מבעס בעיבודים לספרות מופת.
אולי להיפך
אולי הטריילר מסתמך דווקא על היכרות הקהל עם השם ורוצה להראות להם שיש לו עוד מעבר לעלילה, שיכול להיות שהם מכירים ולו בעקיפין.
לא יודעת, סתם ניחוש.
הסרט לא ממש מעניין אותי אישית,
אבל תחילת הטריילר היתה מרהיבה. גורדי השחקים בניו-יורק של פעם, בצבע, התלבושות והמסיבות. כמו הארטיסט, רק בצבע.
ויש אפילו פלאשבקון למלה"ע הראשונה (כנראה) בשחור-לבן. נייס.
קראתי את הספר
וממה שראיתי את הטריילר מופיעות בטריילר כל הסצנות ואני חוזר כל הסצנות שאפשר להפוך להולוודיות בספר, הלכך אין הרבה סיכוי שהסרט יהיה יותר טוב מהטריילר…