חלק שני של סיכום השנה הסופי והדפניטיבי והמוחלט על פי דעתי הסופית והמוחלטת נכון לשניה זו. אם לא קראתם את ההתחלה: זה החלק הראשון.
הדג המלוח לסרט שכולם מתלהבים ממנו ואין לי מושג למה: Obvious Child
אולי "כולם" זה קצת מוגזם, מכיוון שמדובר בסרט שלא הוקרן בארץ מסחרית. אבל שמעתי מהמון אנשים, בארץ ובחו"ל, עד כמה "ילדה נצחית" (השם העברי שתחתיו הסרט הוקרן בפסטיבל ירושלים) הוא חינני ומצחיק ואנושי והגיבורה כל כך שנונה ומקסימה. האמת, אולי באמת יש בזה משהו – אני לא מוסמך לומר, כי אחרי חצי שעה של החתנחנויות בלתי נסבלות של השרה סילברמן וונאבי הזאת, שבהן לא חייכתי אפילו פעם אחת, יצאתי. לא קורה לי הרבה, אבל היה יום ארוך והייתי עייף. אולי סוף הסרט מבריק, מי יודע.
האמת, אני גם לא שותף לאהבה שרוחש ל"מלון גרנד בודפסט" כל מי שנחשב, אבל קשה לומר שאני שונא אותו.
דג הזהב להפתעת השנה: סרט לגו
סרט שמבוסס על מותג מסחרי של משחק. זה לא עבד כל כך טוב בפעם הקודמת. נכון, העובדה שבסרט הזה היו מעורבים פיל לורד וכריס מילר סיפקה רמז לכך שהוא לא יהיה לגמרי גרוע, ועדיין – מי האמין בשנה הקודמת ש"סרט לגו" – סרט שהוא כל-כולו השמת מוצר – יהיה לא סתם סרט טוב, אלא סרט שאנשים קוראים לו "עמוק", מדרגים אותו בעשיריות הגדולות של סרטי השנה, ומועמד מוביל לפרס האוסקר לסרט האנימציה הטוב ביותר? למען האמת, אני חושב שההתלהבות מ"סרט לגו" היא קצת מוגזמת, והסרט עצמו – אם כי הוא מאוד כיפי ונחמד – לא לגמרי מפוקס ויורד מהפסים במובן לא טוב לקראת סופו. ובכל זאת. לגו. סרט טוב. מי היה מאמין.
הפתעות משמחות אחרות שהגיעו השנה: "קצה המחר", "שכנים" ו"שומרי הגלקסיה".
הדג המלוח לאכזבת השנה: ציידי האוצרות
איך זה בכלל אפשרי?! איך סרט גם ג'ורג' קלוני ומאט דיימון וביל מוריי וקייט בלאנשט וג'ון גודמן, שעצם נוכחותו של כל אחד מהם מהווה בדרך כלל בידור טוב, יכול להיות כל כך רע? כל כך כלום, לא מעניין, כתוב גרוע וזניח כל כך שהייתי צריך לעבור על רשימת כל הסרטים שיצאו השנה כדי ליהזכר בכך שהיה סרט כזה בכלל?
אכזבות נוספות, צורבות אבל פחות: "גודזילה", "הדרקון הראשון שלי 2", "חלום אמריקאי", "אקס-מן: העתיד שהיה" וכן, גם "בין כוכבים", שהיה די טוב, רק לא כריסטופר-נולאן-עושה-מד"ב טוב.
דג הזהב לז'אנר הספציפי במידה מפתיעה המוצלח של השנה: סרטים המבוססים על סדרות קומיקס עלומות של מארוול על קבוצת גיבורי על
סדרת קומיקס של מארוול, שאף אחד לא מכיר מלבד קומיקסאים הארדקור, שעוסקת בקבוצה של גיבורי-על, נבחרת באופן מפתיע להפוך לסרט בהפקת דיסני, בעיבוד חופשי מאוד. הסרט לא רק מצליח, אלא מתברר כאחד הסרטים הכייפיים, המבדרים והמצחיקים של השנה. אם זה היה קורה פעם אחת זה היה ראוי לציון בפני עצמו, אבל זה קרה השנה פעמיים. גם "שומרי הגלקסיה" וגם "6 גיבורים".
הדג המלוח לז'אנר הספציפי במידה מפתיעה הגרוע של השנה: סרטים דיסטופיים על חברות עתידניות שנוצרו אחרי איזה אסון גלובלי לא ברור ובהן אנשים עוברים בגיל 18 טקס מיון לתפקיד שאליו יהיו כבולים לכל חייהם וכולם חיים על פי חוקים נוקשים שכאילו אמורים להציל את האנושות מעצמה אבל הם מנוגדים לחלוטין לטבע האנושי ואין שמץ של סיכוי ששום חברה היתה מתפקדת באופן הזה אפילו למשך יומיים והבוסית של הרעים היא שחקנית זוכת אוסקר ותיקה ואהובה שלא ברור בשביל מה היא בכלל צריכה את הג'אנק הזה, כאילו זה לא שחסר לה כסף או משהו
כלומר "מפוצלים" ו"המעניק", נו.
דג הזהב לשחקן/ית השנה: סקרלט ג'והנסן
אלה הם כמה מהדברים שסקרלט ג'והנסן היתה השנה: אינטליגנציה מלאכותית על-אנושית שניסתה למצוא את משמעות האהבה והקשר ב"היא"; דמות חייזרית, לא אנושית, שמגלה מה זה אומר להיות בן-אנוש ב"מתחת לעור"; אישה פשוטה שהתעלתה והפכה ליישות כמו-אלוהית ב"לוסי". ובקפטן אמריקה 2 היא היתה סתם מגניבה. אוקיי, לא כל הסרטים האלה הם יצירות מופת, אבל איפה ראיתם שחקנית אחת שחקרה את הטבע האנושי באופן כל כך מקיף בתוך שנה בודדת? אפשר לכתוב קורס אקדמי שלם על "האנושי, האל-אנושי והעל-אנושי בסרטיה של סקרלט ג'והנסן בשנת 2014". וחוץ מזה היא היתה פשוט מעולה. כן, אפילו ב"לוסי".
דג הזהב להופעת המשחק הטובה ביותר שהיא קול בטלפון בלבד: סקרלט ג'והנסן, "היא"
כן, טוב, זאת לא זכיה מפתיעה, אבל האמת היא שאני כולל את הקטגוריה הזאת כדי לציין לטובה את הזוכה במדלית הכסף. סקרלט הביסה רק בקושי את דונאל (אנדרו סקוט) מ"לוק" – דמות משכנעת וסימפטית שעברה מסע מלא והתפתחות לאורך 90 הדקות של הסרט, למרות שמעולם לא ראינו אותה. דונאל שולט!
דג הזהב לדמות השנה: לו בלום, "חיית הלילה"
לפלטשר (ג'יי. קיי. סימונס) מ"וויפלאש" מגיע כל הכבוד שבעולם וגם האוסקר שהוא כנראה עוד יקבל. חואקין פניקס ב"היא" יוצא מהכלל. טילדה סווינטון ב"רכבת הקרח" ענקית. מתיו מקונוהיי ב"מועדון הלקוחות של דאלאס" מצוין. אסי דייויס ב"באבאדוק" עושה דברים שלא יאומנו. לכולם מגיעים כבוד ופרסים.
אבל לו בלום מ"חיית הלילה", בגילומו של ג'ייק ג'ילנהול, הוא המפלצת הכי מפחידה של 2014. כאילו לקחתם את כל מה שרע בקפיטליזם ובתקשורת המודרנית ודחסתם אותו לתוך איש אחד עם עיניים בולטות.
דג הזהב לטריילר השנה: "שומרי הגלקסיה", טריילר ראשון
הטריילר הראשון ל"שומרי הגלקסיה" היה הרגע שבו הסרט הזה הפך מפרויקט מפוקפק ומוזר – רקון מדבר? – לאחד הדברים הכיפיים ביותר השנה. ואת הרגע הזה אפשר לסמן בשתי מילים בלבד: אוגה צ'אקה.
טריילרים אחרים שראויים לדגי כסף: "צלף אמריקאי", "מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר" "עולם המחר", "את לי לילה" ו"מליפיסנט" (שפתח את הז'אנר הספציפי במידה מפתיעה של השנה בטריילרים: טריילרים המוצגים לצלילי ביצועים נשיים איטיים וקריפיים של שירים מוכרים מתוך סרטים של דיסני).
דג הזהב לקומדיה של השנה: שכנים
גם "רחוב ג'אמפ 22" היה באמת מאוד מצחיק, אבל נראה לי ש"שכנים" קצת נשכח בסיכומי השנה, וחבל. זה סרט שמראה שקומדיה פרועה וגסה ונמוכה ומאוד, אבל מאוד מצחיקה יכולה להיות גם נוגעת ללב וחכמה, וזה הסרט הטוב של השנה בהשתתפות סת' רוגן. קים ג'ונג און מסכים איתי.
דג הזהב לסרט האימה הטוב של השנה (שהופץ בארץ): השער
מראות הן דבר מאוד מלחיץ.
הדג המלוח לסרט המטומטם של השנה: לוסי
אחת הקטגוריות הקשות ביותר להכרעה השנה. התחרות היתה כל כך צמודה, והיו כל כך הרבה מועמדים שבאמת זכאים לפרס. כמו "התעלות". או "מפוצלים", למשל. "הרץ במבוך", בזכות רבע השעה האחרונה שלו. שלא להזכיר סרטים שהטמטום שלהם הוא מובן מאליו, כי מייקל ביי מעורב בהם, כמו "רובוטריקים 4" או "צבי הנינג'ה".
"לוסי" רחוק מלהיות הסרט הגרוע של השנה. הפתיחה שלו מרתקת, והיא למעשה הדבר הטוב ביותר שלוק בסון עשה מזה שנים רבות. וגם בהמשך, יש בו דברים טובים. סקרלט ג'והנסן, למשל. אבל הכל עומד בצילו של ה-10%. מילא שהסרט כולו מבוסס על מיתוס שגוי בנוגע לשימוש של בני האדם במח – אבל הסרט לא מפסיק לספר לנו על זה ולטחון לנו במח עם הרצאה "מדעית" שכל משפט ומשפט בה הוא בולשיט. סרטים אחרים מודעים לכך שהם מטומטמים, וטוב להם ככה. "לוסי" הוא סרט דביל שמשוכנע שהוא גאון, וזה מה שהופך אותו למטומטם יותר מכולם.
עוד בנושא: חמשת הרגעים המטומטמים של השנה בקולנוע
הדג המלוח לפרסום הסמוי הדוחה ביותר: חייו הסודיים של וולטר מיטי
גם כאן התחרות היתה לא פשוטה. הרבה מאוד סרטים השנה היקשו על ההבדלה בין הסרט לבין הפרסומות שלפניו. מייקל ביי המשיך לייצר פרסומות: "רובוטריקים 4", יותר מאי פעם, היה סדרה של פרסומות, כשסטנלי טוצ'י עוצר מדי פעם כדי ללגום משקה סיני פופולרי ומארק וואלברג לוקח שלוק מבבקבוק באדווייזר, או מה שלא יהיה, שבמקרה התגלגל לידיו; ב"צבי הנינג'ה" יש בדיחת אחרי-הקרדיטים שהיא פרסומת לחזיות (אם לא ראיתם את הסרט, אתם כנראה חושבים שאני צוחק). "סקס טייפ" היה לא רק סרט נוראי אלא גם פרסומת נוראית למוצרי אפל.
אבל למרות התחרות הקשה מאוד מצד ביי, "וולטר מיטי" זוכה בפרס פשוט כי נראה כאילו התסריט כולו נכתב באופן מגושם מסביב לפרודוקט-פלייסמטים שלו – ואז ניסה למכור את עצמו כסרט על מציאת משמעות החיים. לא פחות. כמו בכל הפסקת פרסומת, החיים משמעותיים אם אתה אוכל את הפיצה הנכונה.
דג הזהב לסרט היפה ביותר: מר טרנר
אבל באמת, איך אפשר לבחור. כשראיתי את "יפה לנצח" חשבתי שזה בלי ספק הסרט היפה של השנה. אבל אז ראיתי את "מתחת לעור" והוא היה מהמם. ואז הגיע "הרוח העולה" שהיה יפהפה. ואז, לקראת סוף השנה, באו "מר טרנר" ו"אידה" שהציגו צילום מדהים בצבע ובשחור-לבן, בהתאמה. כל הסרטים האלה יפים כל כך שזה שורף בעין. מכיוון שאני צריך לבחור אחד מהם, אני מניח שאלך על "מר טרנר" (צלם: דיק פופ), אבל אולי זה רק כי הזכרון שלו הכי קרוב, ואולי בגלל שזה אתגר ממש לא פשוט לעשות סרט כל כך יפה על גיבור כל כך מכוער.
בהמשך: סוף סוף אני מפסיק למרוח זמן ומחלק את פרסי הדג המלוח לסרט הגרוע ביותר, והדג הזהב לסרט הטוב ביותר.
כמו כן, בעניין של סיכומים: מחר (חמישי) אתם מוזמנים לסינמטק הרצליה לשיחת סיכום שנה איתי ועם אבי נשר + חשיפה ראשונה של דירוג הגולשים בסקר סיכום השנה של עין הדג + הקרנה של "שומרי הגלקסיה"! פרטים כאן. כרטיסים פה.
מצחיק
רק עכשיו שמתי לב שטשטשו בטריילר את סטאר לורד מבצע אצבע משולשת. מצחיק ופאתטי באותה מידה
בטריילר זה הרבה יותר מצחיק
קצת התאכזבתי שבסרט עצמו זה לא מטושטש, חשבתי שזה חלק מהבדיחה.
עד כמה שאני לא חובב סיכומי שנה
הדג המלוח לז'אנר הספציפי במידה מפתיעה הגרוע של השנה היה שווה את קיומו של הסיכום הזה.
אין ספק שהז'אנר הספציפי במידה מפתיעה בסיכום השנה
הוא ז'אנרים ספציפיים במידה מפתיעה.
תודה.
זה נותן לי סיבה לפחות לראות גם את השליש הזה.
האם חלק 3 יפוצל לשניים?
בכל זאת, זה טרנד עכשיו.
סרטים שכולם התלהבו מהם ואין לי מושג למה:
"בתוך לואין דייויס" – נחמד, לא יותר. יש לכהנים יותר טובים.
"התבגרות" – כנ"ל. הגימיק שלו מרשים, אבל הסרט עצמו לא כזה מלהיב.
"חיית הלילה" – אני לא אתווכח על זה שמבחינה טכנית הוא ממש טוב. כל השאר סטנדרטי או מעצבן.
"מתחת לעור" – עדיין לא מבין מה הוא עושה בטופ 10 של כל אתרי הקולנוע. שעמום מתמשך.
שחקן / הפתעת השנה – כריס פראט. בשבילי, לפחות, עד עכשיו הוא היה "נו, ההוא מהזה". אחרי תפקיד שולי אך טוב ב"היא" ושניים ראשיים ב"לגו" ו"שומרי הגלקסיה", ספק שאשכח את שמו שוב. נתראה בפארק היורה.
אכזבות השנה:
"גודזילה" – The bigger they are, the harder they fall.
"חבלה" – משום מה, בין "סוף המשמרת" המעולה ל"זעם" האינטנסיבי, דייויד אייר חיבל ברזומה של עצמו.
האכזבה הלא מפתיעה של השנה – "מיליון דרכים להתפגר". כנראה שסת' מקפרלן נועד להגיע במנות של 20 דקות.
אירוניית השנה – התפקיד הכי טוב של סקרלט ג'והנסון מארבעת הסרטים שלה הוא זה שבו לא רואים אותה בכלל.
דמות השנה – לגמרי פלטצ'ר, אבל ראוי לציין גם את קוויקסילבר וגרוט.
טריילרי השנה – "מקס הזועם" (נראה פסיכי מכדי להיות אמיתי) ו"בירדמן" (נו, שיוציאו כבר את הקאבר המלא!). את שניהם אני רוצה לראות אתמול. ואם לסרט שיצא השנה, אז הטיזר של "גודזילה" (ע"ע "אכזבות השנה")
הקומדיה הלא מוערכת של השנה – "קרניים". כן, כל העלילה של הרצח וזה הייתה צפויה ושחוקה אבל ברגעי השנה שלי אני מכניס כל סצינה בה אנשים מתוודים בפני דניאל רדקליף על דברים. הזוי ו WTF-י וממש נהדר. וכמובן גם ה headshot. פרייסלס.
הרגע המופרך של השנה שהרבה אנשים כנראה לא ראו – תדלוק בזמן נסיעה, "ניד פור ספיד". כי לעצור בתחנות דלק זה כל-כך מיינסטרים.
חיית השנה – חתולים. "בתוך לואין דייויס", "נעלמת" ו"משחקי הרעב" נותנים בסה"כ זמן מסך מכובד לכדורי הפרווה הקטנים. יש גם את "קסם של בית", שלא ראיתי אבל נראה שיש שם חתול. *ו*סרט ל"אוגי והמקקים".
בלט בהעדרו השנה – ג'ג"ל. ב 2012 היו לו כמה הופעות טובות, ב 2013 הוא אייש בערך כל תפקיד ב"דון ג'ון" הנהדר, והשנה….רק חילטר קצת ב"עיר החטאים" ובשוט קצרצר-אך-ממש-חמוד ב"הראיון". דשא באסה. בצד החיובי, השנה יש לו סרט עם רוברט זמקיס וגם עוד סרט עם סת' רוגן (הקודם היה ממש טוב).
מבוכת השנה – למרות כל ההופעות המבוזבזות ב"ציידי האוצרות", אף אחד לא הביך את עצמו השנה כמו אנטוניו בנדרס ב"בלתי נשכחים 3". לא שלפני זה תפסתי ממנו שחקן משכמו ומעלה, אבל כאילו….porquê?
בהחלט, אירוניית השנה.
(ל"ת)
לייק על הרגע המופרך
ראוי גם להתחרות על מקום בצמרת הרגעים המטומטמים.
נכון.
(ל"ת)
אפשר הסבר למי שלא ראה?
כי תדלוק אווירי הוא הרי פרקטיקה מוכרת בחילות אוויר, וצמצום זמן התדלוק במרוצים הוא גם דבר שקיים, מה היה בסצינה שהפך אותה למטומטמת ומופרכת?
איך "התבגרות" ב"סרטים שכולם התלהבו מהם"?
נכון שכמה שמו אותו בחמישיות שלהם, אבל עד הסקר הזה היה צריך פינצטה כדי למצוא אנשים שהדעה שלהם על הסרט היא חיובית, או לפחות לא כמו שלך ("בסדר אבל לא מלהיב").
אתה רציני?
או שאתה מדבר רק על האתר?
ישראל.
בחו"ל כמובן ראיתי הרבה תגובות חיוביות – אבל מה, אפילו שם הם הגיעו כמעט אך ורק ממבקרים. תגובות קהל שראיתי היו ברובן פושרות.
אז כנראה שפספסת הרבה מ תגובות הקהל
מבחינת ההתלהבות הסרט הזה בעל הכי הרבה פידבקים חיוביים שיצא השנה. טוב, אולי אחרי וויפלאש.
לא הבנתי רק למה שכנים מפתיע
אנחנו אוהבים את סת' רוגן, לא?
"מי האמין בשנה הקודמת שסרט לגו [...] יהיה לא סתם סרט טוב...?"
ובכן, אהם, אתה:
http://www.fisheye.co.il/lego_trailer/#target-comment-522738
מעניין שלא הזכרת את לגו בפיסקא על הפירסומות הסמויות
טוב, אולי זה בגלל שזה פרסום סמוי (ליתר דיוק, גלוי) מוצלח ביותר.
צריך היה לתת לו את פרס דג הזהב לפרסום הסמוי שלא מפריע בכלל.
אני תמיד אומר שאם התוכן טוב, לא אכפת לי לראות סרט שלם שהוא פרסומת.
אם יעשו סרט באורך מלא עם הבובות האלה מקמפיין "מתוק לו מתוק לו" של עלית הייתי רץ לראות, מה אכפת אם זה פרסומת, אם זה טוב הייתי הולך. (הבהרה: לא קיבלתי אגורה מעלית, אל תאשימו אותי בפרסומת סמויה).
והטריילר של הנוקמים 2 אפילו לא מוזכר בין הטריילרים הטובים, מוזר....
(ל"ת)
כי הוא לא כזה מוצלח.
(ל"ת)
לטעמך. וזה מה שמפתיע אותי.
מוזר לי איך אפשר לחשוב שהטריילר הזה הוא לא כזה מוצלח.
אולי כל הסגנון הגרנדיוזי הזה הוא בנאלי להחריד, אבל פה זה עשוי בצורה מצוינת. לא ברור לי איך הטריילר של מליפיסנט (טריילר מצויין, אגב) והטריילר של מלחמת הכוכבים (שאיזה חצי ממנו זה מסך שחור) הוזכרו והטריילר הזה לא. מוזר לי.
טריילר די בנאלי
עשוי טוב אומנם, אך בנאלי.
נראה בדיוק כמו עוד סיקוול לאיירון מן, מופק וערוך בצורה זהה לעוד סרטים רבים של מארוול שיצאו ועוד יצאו בעתיד.
באמת ששומרי הגלקסיה הוא פשוט פנינה בין הסרטים הילדותיים שיצאו להם לאחרונה..
למה הטריילר של מליפיסנט פחות בנאלי? (ומליפיסנט הוזכר)
מי אמר שמה שבנאלי זה רע?
נכון, זה בנאלי, אבל זה עשוי מצוין.
חאלס עם המקוריות כל הזמן. אם יהיה טריילר בו 3 דקות יהיה מסך שחור ובסוף יופיע שם הסרט זה יהיה הדבר הכי מקורי בעולם, האם זה יהפוך אותו לטריילר טוב?
הטריילר של הנעל של סינדרלה מאוד לא בנאלי ומאוד מקורי, האם מישהו פה חושב שהוא טוב?
אין שום רע בלהיות בנאלי. הרי הסיבה שהסגנון הזה נהיה בנאלי היא שכולם אהבו אותו והוא הצליח.
כולם אהבו אותו חוץ ממי שלא אהב אותו
אני לא מאוד אוהב את הטריילר הזה, כי הוא רציני מדי, "מבשר רע" מדי, ולא כולל שום דבר מההומור המארוולי, שהוא הסיבה שאני אוהב את הסרטים האלה. יש בו רק אקשן פומפוזי. (ובלרינות). בגירסה מאוחרת של הטריילר הוסיפו בהתחלה את הקטע במסיבה עם הפטיש של תור, שבהחלט עוזר בתחום הזה, אבל לא מספיק.
חוץ מזה, יש עוד כמה מאות טריילרים השנה שלא נמנים על ששת הטריילרים שהכי אהבתי השנה.
אוקיי
ילדה נצחית-מה שאמרת. הסוף? לא מבריק
אכזבות השנה:
ההוביט ומאיאזקי (איתו אני דווקא יותר אופטימי) נגמרו. ולא יהיה יותר.
בנוגע לסרטים שאיכזבו-ראוי לא להתעלם מאקסודוס והשופט שפשוט היו מפוצצים בכמות בלתי מבוטלת של פוטנציאל וכמעט שלא עמדו בשום הבטחה. בנוגע לגנבי האוצרות אני עדיין מנסה להבין מה הוא כי סרט הוא לא.
סרטים שכולם התלהבו ואני מבין למה רק לא מסכים:
הבאבדוק, רכבת הקרח (מיוחד מאוד ומגוחך ומעצבן לא פחות, למרות טילדה) ושומרי הגלקסיה.
הפתעת השנה: הקולנוע הישראלי. מאפס ועד לוויה. אני לא יודע אם זה עדיין מפתיע ומרגש מישהו, אבל כל פעם שאני מסתכל על רשימת הסרטים הישראלים שיצאו השנה אני בהחלט מופתע לטובה. ועצם זה ששנה אחרי שהגיעו אלינו הזאב הרע ובית לחם אני עדיין מופתע-זה בהחלט מפתיע. (ועד לפני שלוש שנים לא אהבתי את הקולנוע שלנו כמעט בכלל)
שחקן השנה ודמות השנה, אני בדיוק הפוך: סקרלט באמת עשתה הרבה אבל כל פעם שאני נזכר בה נמרחת על הקיר קשה לי לא לגחך. בעייני איש השנה הוא ג'ייק ג'ילנהול. שכמה שהוא היה מדהים בחיית לילה, יש לו גם את אויב. אומנם בדמות השנה (אם נמשיך להתעלם מפלצ'ר) אני דווקא הולך על הלא אנושיים שסיפקו כמה מהרגעים האנושיים ביותר שהיו השנה על המסך, והזכירו כמה האנושות יפה. סקרלט ג'והנסון, סמנתה ב'היא'. אין צורך להרחיב. וטראס בבין כוכבים. שאולי לא מספיק רחב לטייטל כמו דמות השנה, אבל בהחלט ראוי לאזכור. תענוג.
טריילר השנה:
שנה שעברה זה היה הזאב הרע ואף אחד השנה לא מתקרב לרמתו.
הטריילר הלא גמור של טד 2.
Knight of Cups
The Walk.
גודזילה. הבעיה היא שראו את המפלצת בסרט בערך כמו שראו אותה בטריילר.
טריילרים לא טובים עם רגעים נהדרים ויוצאי דופן:
הנוקמים-הבלרינות. ההוביט-השיר של פיפין.
הטריילרים הגרועים:
בתוך היער והנעל של סינדרלה.
הרגע ההזוי והטיפשי ביותר:
נכון יש לנו את לוסי. אבל בוא ניתן כבוד לאיש שמביך את עצמו כל שנה מחדש (ונראה שהוא בדרך הבטוחה גם שנה הבאה עם מורדכי.):
ג'וני דפ מפרק את העולם לרסיסים בהתעלות. אוי לי.
מבוכת השנה: הלוואי והייתי כאן. הוא לקח מהם כ"כ הרבה כסף כדי לזרוק להם רצף קלישאות 'משמים דבילי ומגוחך מאין כמוהו' היישר לפנים. אם אני חייב לבחור סצנה אז השיר והלימונדה.
השחקן שהצליח לספק שני הופעות השנה שאחת מהם הייתה מעולה והשנייה גרועה מאין כמוה: קיירה נייטלי. התחלה חדשה (זאת באמת את?!) ג'ק ראיין גיוס הצלילים (זאת באמת את.)
הסרט היפה ביותר: כל מה שהדג הזכיר. ומה שהוא לא: שנת חורף. הבעיה שלרוב הוא גם גורם לשנת חורף. אבל איזה סרט יפה יאאלה.
איך הספקנו לשכוח את הנעל של סינדרלה?
ללא ספק זה היה אחד הטריילרים הגרועים וההזויים של השנה אם לא ה-.
אבל בתור פרסומת לנעלי זכוכית זה נחמד. לרגע אפשר לשכוח שנעלי זכוכית אלו הנעליים הכי לא נוחות שיכולות להיות ולהרגיש שמדובר במוצר יוקרתי וסטייליסטי שכל בחורה נחשבת צריכה שיהיה לה.
או שמדובר במוצר מרדים
(ל"ת)
דגי כסף? באמת?
בהנתן שדגי כסף (Lepisma saccharina) הם מזיק ידוע, אני לא יודע האם עדיף לקבל דג כסף או דג מלוח
אני חושש שהדבר המזיק היחיד בעניין הזה זאת מערכת החינוך הישראלית.
(ל"ת)
אם יש משהו שאני לומד מהסיכומים האלה הם איך היו הסרטים שפספסתי השנה.
לא ראיתי השנה את "סרט לגו", "גודזילה", "חלום אמריקאי", "אקס-מן: העתיד שהיה", "קפטן אמריקה 2", "מיליון דרכים להתפגר", "רחוב ג'אמפ 22", "לוסי", ו"וולטר מיטי".
בדרך כלל כשאני מפספס או לא מוצא עם מי ללכת לראות סרט בקולנוע אני משתדל לראות אותו און ליין (ויש מספר אתרים חוקיים שמאפשרים את זה, ובזול). השנה לא הרגשתי שום צורך לראות אף אחד מהסרטים האלה.
יש סרטים שידעתי מראש שלא אראה (בגלל הטריילר או בגלל שהם היו המשכים לדברים ששנאתי) והיו דברים שחיכיתי לביקורת ואז לא הלכתי (לדוגמה "פוקס-קצ'ר" שמאוד רציתי לראות בקולנוע אבל כל מי שראה אותו אמר שמדובר בשעממון שלא היה כמוהו).
בגלל שאני זהיר בסרטים שאני הולך אליהם, היה לי קצת קשה לבחור את אכזבת השנה שלי (מהסיבה הפשוטה שויתרתי מראש על סרטים שחשדתי שהם גרועים). אבל אם אני אאלץ לבחור באחד שכן ראיתי אז מדובר ב"מתחת לעור" שבאמת העמיד במבחן את הסבלנות שלי, את החידתיות ואת סימני השאלה שאני מוכן לספוג בסרט. למרות זה, היה משהו אחד טוב בסרט ובזה אני מסכים עם הסקירה למעלה. אני חושב שסקלרט ג'והנסון היא השחקנית הכי סקסית שקיימת כיום על המסך. דווקא בגלל שהיא לא נראית כמו המודל הנערי-אנורקסי שרואים הרבה פעמים בתור הגיבורה הראשית אלא יותר אנושית ועדיין שומרת על איזשהו זוהר. מה שמוזר זה שלא חשבתי את זה עליה לפני.. נניח, שנתיים. כל זה איכשהו נוצר בגלל בחירת התפקידים האחרונים שלה ובגלל העומק שהיא נותנת לדמויות שלה. אז כבוד.
הפתעת השנה שלי היה דווקא סרט שלא הגיע לארץ ולא עורר בי הרבה ציפיות בהתחלה ,"The Skeleton Twins", שהתגלה כסרט מצוין שמכיל לא מעט סצינות מבריקות (כמו סצינת הריקוד המושלמת) ומשחק מעולה של שני השחקנים הראשיים. אני לא אוהב את "סטארדי נייט לייב" אבל לעזאזל.. המשתתפים שם עושים סרטים לא רעים.
גם אני יותר למדתי על מה שאין
כמה סרטים שלא ידעתי על קיומם ואני מאד רוצה לראות בגלל הביקורת הזו. אפשר לומר שחוויה מרכזית שלי מהסיכום של דורון היא תסכול קל…
נראה לי שאני אקנה את מר טרנר בדויד.
זו הבחירה שלי ל"מאמץ לראות סרט חשוב שהחמצתי השנה".
לדעתי... (ואני עושה רק על כמה קטגוריות)
ההפתעה של השנה היא: שומרי הגלקסיה (שסרט לגו ילך ל…)
הקומדיה של השנה: רחוב ג'אמפ 22
הסרט המטומטם של השנה: רובוטריקים 4 (לוסי, כאילו אולי, אבל ממך פישר ציפיתי ליותר)
סרט שכולם התלהבו ממנו ואני לא מבין למה: לשבור את הקרח (שיצא שנה שעברה אבל עדיין מכר בקופות הכרטיסים של השנה כי הוא כל כך הצליח ואלוהים יודע למה)
הסרט הטוב ביותר על פי קומיקס לא ידוע של מארוול: שומרי הגלקסיה (למרות ש6 גיבורים גם אדיר)
בפעם הבאה אני אגיד לכם את הסרט הגרוע של השנה (רובוטריקים 4 (חחח)) והסרט הטוב של השנה (וויפלאש אלא מה? התבגרות? חחחח עלאק!) (אני יודע שגיליתי לכם פשוט לא יכולתי להתאפק)
להתראות
והיא ממשיכה
סקרלט ג'והנסון כנראה חתמה חוזה עם שטן או איזהשהו מפיק אחר בהוליווד שמחייב אותה לשחק רק בסרטים שקשורים איכשהו למד"ב בגלל שהיא עכשיו לוהקה לאדפטציה האמריקאית של 'הרוח במעטפת'
יום טוב למעריצי ג'והנסון, יום מדאיג לאנשים שקיוו שלאדפטציה תהיה כוכבת אסייאתית, יום לחלוטין אמביוולנטי לאנשים שלא אוהבים לא את ג'והנסון ולא את הרוח במעטפת.
יום רע מאוד לאנשים שחושבים שגרסה מצולמת לסרט הזה היא רעיון מיותר בתכלית.
והיא אכן רעיון מיותר בתכלית.
ובכל זאת, יום טוב לתומכי הרעיון של כוכבות אקשן
שהן גם נשים וגם לא מילה יובוביץ'.
אין לי בעיה עם הקונספט הזה, אבל שלא יע/אבדו קלאסיקות בדרך
בעצם, כבר עושים את זה עכשיו עם תאונת הדרכים הקשה המסתמנת "שליחות קטלנית: עוד הפעם".
יפן בעצמה עושה את זה
בדיוק היום הוכרז על סרט אנימה חדש ל"הרוח במעטפת".
זו לא הפעם הראשונה שהם עושים המשך/גרסה חדשה/ווטאבר
וגם זה מיותר. אבל לא מיותר כמו הרעיון של גרסה מצולמת.
רגע
"הרוח במעטפת" זה לא בעצם "היא – גירסת האקשן"?
למה, לוסי אחד זה לא מספיק?
(ל"ת)
שים לב שלא אמרתי "היא - גרסת האקשן למטומטמים ברוורס"
(ל"ת)
אבל אולי היית צריך להגיד
הבמאי של הרימייק המדובר הוא הבחור שעשה את "שלגיה והצייד". הסרט ייצא באפריל 2017.
יש למעריצי הסרט המקורי שנתיים ארוכות לחכות לאכזבה העתידה לבוא.
שמע, המעריצים יכולים להסתכל על הצד החיובי:
זה לפחות לא מ. נייט שאמלאן.
למה שמעריצי הסרט המקורי יחכו למשהו?
"הרוח במעטפת" הוא כבר סרט, והוא כבר עושה את כל מה שהוא רוצה לעשות (ואני לא לגמרי בטוח מה זה) מצוין. איזו סיבה יש למעריצים בכלל לטרוח לחכות לחידוש?
שאלה מעניינת.
אני חושב שיש למעריצי סרטים נטייה לראות את הרימייקים שלהם, גם אם הם יודעים שהם יהיו גרועים. אם משהו בסיפור המקורי משך אותך כל כך בשביל להיות מעריץ שלו, אז יש בך משהו שיימשך לראות אותו מסופר עוד פעם, גם אם אתה יודע שהוא יהיה בצורה גרועה יותר.
"הרוח במעטפת והצייד" לא יהרוס את "הרוח במעטפת" כמובן, אבל אני חושב שהאכזבה תהיה יותר בכיוון של "הסיפור/רעיון הבסיסי של הסרט היה ממש מעניין וחבל שכאשר ניסו להביא אותו לעוד קהלים רחבים חירבשו אותו לחלוטין".
אבל זה לא רק רעיון או סיפור: זה ביצוע.
אם משהו צריך לעבור מדיום – מספר לסרט, או מסרט מלפני 50 שנה לסרט כיום – אז כן, אתה יכול לצפות למשהו, ואז להתאכזב או להיות מרוצה. אבל כאן מדובר בסרט די חדש, שמראש משלב בין רעיון (מוזר וקצת לא קוהרנטי) לביצוע (מבריק). השוני בין אנימציה לצילום לא נראה לי משמעותי מספיק כדי שתהיה ציפייה, נגד, להברקות ויזואליות או או למשחק איכותי או כל דבר אחר שבעצם כבר היה קיים במקור.
אני לא חושב שאנשים מצפים לו בגלל שהוא יחדש להם משהו או יעלה על המקור.
אני חושב שמעריצים מסוימים יילכו לראות את הסרט למרות החשש הגדול שהוא יהיה גרוע רק כי ההערכה לסרט המקורי כל כך גדול שהם מוכנים לראות גם גירסה גרועה שלו. האכזבה לא נובעת מציפייה לקראת הסרט, אלא פשוט מהעובדה שתיאורתית באיזה שהוא יקום מקביל – אולי היו יכולים לעשות גירסה טובה לסרט הזה בגירסה מצולמת.
אני לא חושב שזה רציונלי מאוד, אבל אני חושב שעדיין יש משהו ברימייק שמושך חלק מהמעריצים של המקור כמו חרקים לנורות חשמל.