ביקורת: גודזילה X קונג – אימפריה חדשה

מה אין בסרט "גודזילה X קונג: האימפריה החדשה":

1. תסריט חכם.
2. הופעות משחק טובות.
3. דמויות מעניינות.
4. היגיון מינימלי.
5. הומור שנון.
6. הפתעות לא צפויות.
7. אנשים שאינם מטומטמים לחלוטין.

מה יש בסרט "גודזילה נגד קונג: האימפריה החדשה":

1. כיף.
2. כיף.
3. כיף.

בכנות, לא היה קל למצוא מילים לביקורת על הסרט הזה, בעיקר כי בגדול כבר כתבתי אותה: הסרט הזה הוא פשוט עוד מאותו הדבר. אבל בחיי, הוא עשה את זה כל כך, אבל כל כך מוצלח. זה מדהים איך היוצרים הורידו למינימום האפשרי את הפילרים שבין הקטעים המעניינים, לאמר: מפלצות רציתם, מפלצות תקבלו. כמה שהתסריט הזה קלישאתי ומטומטם, ככה הוא אפקטיבי – אם מודדים אפקטיביות לפי זמן מסך של קופי ענק, לטאות מפלצתיות וחרקים בגודל של מגדלי עזריאלי.

התירוץ העלילתי הפעם הוא כזה: קונג חי ב"כדור הארץ החלול", אותו מקום מוזר שהתגלה בסרט הקודם מתחת לפני השטח של כדור הארץ, ולמחייתו עוסק בציד של צבועי ענק מכוערים ושאר מרעין בישין. גודזילה חיה דווקא על פני הקרקע ולמחייתה עסוקה בציד של חרקי ענק מכוערים שבוחרים להתקיף את רומא בסתם יום של חול, ושאר מרעין בישין. ב"מונרך", הארגון שמנטר את פעילותם של הטיטאנים, הקימו מוצב בארץ החלולה כדי לוודא שקונג לא עולה למעלה ושגודזילה לא יורדת למטה למה השניים האלה לא ממש מסתדרים זה עם זה, כמו שתעיד הונג קונג החרבה.

אבל אות מצוקה מוזר שקשור לטיטאנים מגיע מאיפשהו, ולא רק המכשירים קולטים אותו אלא גם הילדה המסתורית מהסרט הקודם ששייכת לאיזה שבט קדום שסגד לקונג מאות שנים עוד כשהיה באי הגולגלות. אמה המאמצת (רבקה הול), מנהלת אגף-שקר-כלשהו במונרך, מחליטה לגייס לעזרה את מינימום הדמויות הנדרשות להחזיק סיפור: ההפוגה הקומית בדמות הקונספירטור החביב שהיה שותף גם לעלילת הסרט הקודם (בריאן טיירי הנרי), והבחור המגניב והחתיך בדמות וטרינר מפלצות (דן סטיבנס) שצץ משום מקום כי לקונג יש סתימה בשן או משהו.

ואת כל זה הסרט מציג בצורה ממש מזורזת. חוץ מכתובית על המסך "צופים יקרים, קרב המפלצות הבא לא רחוק ויגיע תוך חמש דקות גג" הסרט עושה הכל כדי להבהיר שהוא מספק את מה שכתוב על העטיפה. זה, כמובן, גרם לטמטום לגדול לגובה של קונג בזמן שהוא רוכב על גבי גודזילה – זה לא רק סצנת האקספוזיציה המרכזית באמצע הסרט בה הדמות של רבקה הול כמעט מביטה ישר למצלמה, אלא התנהלות פסיכית בטיפשותה אצל אנשים בעלי רמת אחריות כזו שלא הייתי נותן להם לנהל את הבודקה של השומר בכניסה. "תראה, הילדה ציירה משולשים!!!!!! זה ממש דומה לאותות שקיבלנו!!!!!!!!!!!!!!! אז בבקשה תבוא איתי למקום הכי מסוכן שידוע לאנושות בלי הכשרה ובלי שום תכנון מוקדם". לא עוזר שמשפטים כאלו נאמרים משום מה לאותו קונספירטור חביב במקום ללא יודע, פאקינג מישהו שלפחות למד פיזיקה בצורה מסודרת.

אז כן, אפשר בקלי קלות להרים מופע סטנדאפ בן שעה שיהיה מורכב אך ורק מבדיחות על העלילה של הסרט ועל ההתנהגויות של הדמויות בו, אבל כל זה לא סותר את העובדה שמזמן לא נהנתי ככה מול מסך גדול. נכון, לא היתה שום דרמה, שום מתח, שום משהו בעל עומק ושום אכפתיות גדולה מדי – אבל כמה פאקינג כיף. זה אסקפיזם מזוקק שיוצר על טהרת מורשת "פסיפיק רים".

כל קרב מפלצות מהנה כמו אני לא יודע מה. האפקטים מושלמים. מהלך הקרבות ברור לאורך כל הדרך. ההרס מעורר השתאות. הכל פה מוגזם, מוקצן ומגוחך – אבל זה מובנה בז'אנר אם הגיבור שלך הוא לטאה בגודל של מגדל אייפל, ולא פלא שהיוצרים זנחו סופית כל ניסיון להעמיד פנים שלמישהו אכפת. המטרה היחידה היא להראות קרבות של מפלצות ולעשות את זה טוב, והם עשו את זה מעולה. 

חוץ מקונג וגודזילה יש פה עוד כמה וכמה מפלצות שבאות לביקור, קצר או ארוך, ולכל אחת מהן אפיון ברור מבחינה ויזואלית, ולחלק גם כוחות ייחודיים. זה גורם לקרבות להיות טיפה יותר ממאבק אגרופים סתמי, ובמערכה האחרונה גם להרכבת סוג של צוות מפלצות מול צוות המפלצות האחר, מה שמרענן בהחלט את מהלך העניינים.

גם הבימוי פה השתפר מהסרט הקודם. בעוד התסריט עשה מה שהיה צריך לעשות וחתך למינימום, הבימוי הגדיל למקסימום. יש פה סיקוונסים מורכבים מאד, כולל קרב מפלצות מסובך בתנאי אפס כבידה, אבל הבמאי אדם וינגארד שולט בכל רגע על מהלך העניינים וחותך בין נקודות המבט באופן מושלם. בתחושה גוברת של דז'ה וו גם אעיז שוב להגיד שהיה נחמד קצת יותר שוטים "מלמטה" על צוות הטיטאנים שמחריב מלמעלה את העיר, אם כי מן היושר לומר שהמצב השתפר גם בגיזרה הזו.

מי שראה את הטריילר יודע גם שקונג מוצא בארץ החלולה קופים נוספים, ולהגיד יותר מזה יהיה ספוילר, אבל בגדול בקו העלילה הזה יש כמה בדיחות מוצלחות מאוד (בניגוד להומור המילולי העבש שנכתב לדמותו של בריאן טיירי הנרי), כולל רגע אחד שעד להודעה חדשה הוא רגע השנה שלי בקולנוע.

בקיצור, "גודזילה X קונג" החדש הוא בדיוק מה שהשם שלו אומר שהוא יהיה. אני חייכתי כמו דביל במשך כל חצי השעה האחרונה של הסרט, כי לעזאזל עם כל החרא שבחוץ, לפעמים בשביל לשכוח הכל מספיק קוף ענקי חמוש בכפפת אינסוף (אל תשאלו) שמחטיף סנוקרת לגודזילה סגולה.