פעם היה אדם שגרם לאלוהים נחת רוח גדולה. פנה אליו אלוהים ואמר לו: "יכול אתה לבקש כל מה שתרצה, ואתן לך".
"תודה, אלוהים", התרגש האדם, "והאמת שאני אשמח למנהרה תת-ימית שתוביל מפלורידה להונג קונג".
"מנהרה תת-ימית מפלורידה להונג קונג?" התפלא אלוהים. "רק בשבילך? לא, נו, תהיה ריאלי. לא בא בחשבון. בקש משהו אחר, ואותו אתן לך".
חשב האדם, ואמר: "אני מבקש שמעתה, סרטי מפלצות-ענק בקולנוע יפסיקו להיות כל כך מטופשים".
הרהר אלוהים לרגע, ואמר: "המנהרה הזו… מהיכן להיכן אמרת שאתה רוצה אותה?"
אבל לאחר רגע נוסף נעשה אלוהים חשדן לפתע. "למה בכלל אתה צריך מנהרה מפלורידה להונג קונג?"
"אה", ענה האדם בעודו קורן באושר, "אני רוצה להכניס אותה לסרט מפלצות-הענק הבא שלי".
כן, סרטי מפלצות-ענק הם מטופשים. נורא. הם יכולים להיות גם כיפיים, אבל הם בעיקר מטופשים. הם היו כאלה כשהתחילו ליצור אותם ביפן לפני עשרות שנים, והם נותרו כאלה גם בסרטים הוליוודיים עם תקציב של מאות מיליוני דולרים. השאלה תמיד היתה רק אם הם שווים את הזמן של הצופים.
"גודזילה נגד קונג" הוא סרט מטופש. הוא מלא בדמויות מטופשות, בקווי עלילה מטופשים, ובפרטים מטומטמים לחלוטין כמו מנהרה תת-ימית מפלורידה להונג קונג (אמיתי לגמרי). אבל כאמור, זה כמעט תנאי סף לסרט מפלצות. צריך לבדוק מה עם הדבר העיקרי: הוא שווה את הזמן שלנו או לא?
מה בסרט, קודם כל? כלומר, אם לא הבנתם מהכותרת. אז המפלצת גודזילה נאבקת בקונג. מפתיע, אני יודע. כמעט כמו כל פיתולי ה"עלילה" של הסרט. מדוע הם נאבקים? איזשהו הסבר דבילי על כך שיכול להיות רק 'אלפא' אחד בעולם או משהו. בכל אופן, הכל מתחיל מזה שגודזילה מתחילה להשתולל, מה שמאותת על כך שהמפלצת אולי כבר אינה חברה של האנושות כמו פעם, ויש בני אדם שמחפשים דרך להתמודד אחת ולתמיד עם הקריזות של הלטאה הענקית. ייתכן שהם מצאו דרך כזו, אבל כדי להוציא את הרעיון לפועל הם צריכים שקונג יסייע להם, וזה לא פשוט לרכוש את אמונו של הקוף הענקי. "מה הבעיה", אומר מישהו, "יש ילדה קטנה שקונג אוהב, והיא תשפיע עליו לעשות מה שאנחנו רוצים". לא מישהו מהדמויות, כן? מישהו מהתסריטאים.
"חוץ מהמשימה עם קונג", טוען תסריטאי נוסף, "אנחנו צריכים גם עוד דמויות, עם קו עלילה אחר. ועדיף גם שיהיה קשר לסרט הקודם, מה, שכחתם שאנחנו יקום קולנועי?" אז יש קו עלילה אחר, ובו מילי בובי בראון מגלמת את הדמות שלה מהסרט הקודם, למעט הבעיה הקטנה שאין שום קשר בין הדמות שלה כאן לדמות שלה מהסרט הקודם. גם קייל צ'נדלר כאן אגב, בתפקיד אבא שלה, והוא הדמות הכי מיותרת בסרט, שזה הישג לא רע בשביל סרט שמלא בדמויות מיותרות. בכל אופן, מב"ב יוצאת עם חבר רנדומלי ואדם נוסף שאמור להיות הקומיק רליף שלנו (בריאן טיירי הנרי) למסע נפרד בניסיון להבין למה גודזילה כועסת.
טוב, נפסיק עם הציניות. כל כך קל לצחוק על בני האדם בסרטי מפלצות, ועל התסריטאים של בני האדם האלה, אבל כשאנחנו הולכים לסרט עם מפלצת ענק אנחנו לא רוצים דרמה אנושית על האדם הקטן – אנחנו רוצים סרט עם מפלצת ענק.
"גודזילה נגד קונג" ממש לא שונה בקטע הזה: הדמויות האנושיות כאן מעפנות, למרות שיש מצב שהיה להן פוטנציאל, לו למשל נתנו לאנשים רגע לחוות ולהתפעל באמת מהדברים הסופר מטורפים שהם עוברים. אולי באמת נתנו להם במקור, אבל אז מנהל ההפקה הגיע עם טוש שחור ומחק כל מה שלא כלל גורילה זועמת או לטאה מגודלת.
בכלל, מה שהאולפן ניסה כל כך בבירור לעשות כאן הוא לחקות את סרט המפלצות המטופש היחיד שכולם אוהבים ("פסיפיק רים"), ולהקשיב לביקורות שהיו על הסרטים הקודמים ביקום המפלצות שלהם. אז זה אומר שלא תצטרכו לחכות שעות עד שהמפלצות תגענה (הפקת לקחים מ"גודזילה" מ-2014), שיהיה מישהו יעני-מצחיק (כנ"ל), ובכלל, לא להתעסק יותר מדי בבני האדם, שהקרבות יהיו ברורים לצפייה (הפקת לקחים מ"גודזילה: מלך המפלצות"), ושקרב לילי גדול ומפואר יתרחש בהונג קונג ("פסיפיק רים", נו). זה הרי מה שהקהל רוצה. האם המשימה הושלמה?
לכאורה, מבחינת הצ'ק ליסט – כן. היוצרים לא הותירו ריבוע לא מסומן. הבעיה היא שהם עשו את זה בצורה כל כך גמלונית שזה כבר מעורר רחמים במקום כעס. הם לא רצו, כאמור, שנבלה הרבה זמן עם האנשים, אז הם זירזו וחתכו את כל הסצינות האנושיות למינימום האפשרי.
כשדמות מסויימת שמגלם אלכסנדר סקארסגארד מגיעה לדמות אחרת שמגלמת רבקה הול ומציע לה הצעה שאמורה להתגלגל מכל המדרגות, היא מסכימה מיד כי הוא מסתכל עליה ממש חזק. ואם בסרט רגיל היה כאן סיקוונס שלם של שיכנועים, ואחרי ההסכמה סיקוונס נוסף וארוך של תכנון והוצאת התוכנית הגרנדיוזית לפועל, כאן הפער בין הבקשה לביצוע הוא פחות מחצי דקה. זו רק דוגמה אחת, ויש המון.
טוב, וחוץ מכל זה, איך הסרט?
תשמעו, ממש ממש אחלה. באמת. זאת ספקטקולריה מהדרגה הראשונה, מהסוג שכולנו צריכים אחרי שנה שלמה של קורונה ובלוקבאסטרים מעטים מדי (וכשגם אלה יוצאים, הם דברים כמו "מולאן" המחודש). לא ראיתי את הסרט בקולנוע, וזה ממש ממש (ממש) חבל, אבל אפילו על המסך הקטן, הוא עשה את העבודה לא רע בכלל.
האפקטים הממוחשבים נעשו היטב, וגם יצרו כמה סיקוונסים ויזואליים עוצרי נשימה ממש. המוזיקה סבבה, והסיפור שאמור להחזיק את כל הבלגן גם סביר, בסופו של דבר, אפילו אם הוא נתפר בגסות מעצבנת.
ומה שהכי חשוב: גודזילה נאבקת בקונג. כלומר, רואים את זה. ולא יהא הדבר קל בעיניכם – בסרט הקודם היא נאבקה בשלל מפלצות מרשימות, אבל לא היה אפשר להבין שום דבר, וזה היה מרתיח. הבימוי בסרט הנוכחי טוב לאין שיעור מהקטסטרופה ההיא, והקרבות מהנים, ברורים ומובנים, אם כי לא סוחפים מספיק, בעיקר כי אנחנו צופים בהתגוששות הטיטאנים מרחוק, בלי להרגיש את ההשפעה של שתי מסות במשקל לא-יודע-כמה-טונות שחובטות זו בזו מעל לראשינו. ספרתי בערך שוט אחד (!) שנתן נקודת מבט ארצית על הבלגן האימתני הזה.
טענה נפוצה על אפקטים ממוחשבים היא שהם לא מרגישים אורגנים עם החומר שצולם באמת ועם בני האדם. התחושה שמתקבלת כאן היא דומה, אבל לא בגלל שהאפקטים לא טובים (הם כן), אלא בגלל המעבר הזה מנקודת מבט רחבה על מאבק מפלצות ענק למבט על אנשים רגילים אחרי/לפני/תוך כדי, אבל כמעט אף פעם לא מנקודת המבט של אותם האנשים. מישהו בהפקה לקח את ההוראה "בלי אנשים!!!" יותר מדי ברצינות. יש פער בין הפאשלות של "גודזילה" הראשון מהבחינה הזו לבין מה שקורה כאן, והנקודה הטובה נמצאת איפשהו באמצע. היה אפשר לעשות את זה יותר טוב.
אבל גם מה שנעשה, נעשה בסדר, ונעשה גם מספיק זמן. קרבות מפלצות רציתם, קרבות מפלצות תקבלו. ייתכן שבספירה מדוקדקת נגלה שבאחוזים, רוב הסרט לא כולל קוף מפלצתי שחובט באיגואנה ענקית עם מנוף, אבל הרגעים שבהם הקוף כן חובט באותה איגואנה מפוזרים ביחס מספיק סביר כדי לא להרגיז מדי את הצופים.
שאלה אחרת, שהיא אולי יותר תמיהה מבעיה, היא למה מנהלי לג'נדרי שכחו שהיה להם סרט נוסף ביקום הזה, שכלל אפילו אחד מהגיבורים הראשיים שלנו, והוא היה ממש מוצלח, ולמרבה הפלא – אפילו בקטע האנושי. אני מדבר כמובן על "קונג: אי הגולגולת", שאם כבר להפיק לקחים, אז ממנו. מה קרה לכם לג'נדרי, מפחדים להצליח פעמיים? לא ברור.
לסיכום, "פסיפיק רים" זה לא, בעיקר בגלל חוסר ביצירתיות ובמעוף שנחזו בסרט ההוא. אבל זה גם לא "גודזילה" הקודם, וזה משמעותי. אני נהניתי, והייתי נהנה הרבה יותר אם הייתי רואה את המפלצות הללו במסך האיימקס הקרוב לביתי. ברגע שזה יתאפשר, אני די בטוח שאלך לשם כדי לחוות את העסק כמו שצריך (מיד אחרי "טנט", כמובן).
עכשיו מעניין אותי לדעת
המנהרה הזאת, היא עוקפת את דרום אפריקה או את פטגוניה?
אה, זה ברור
היא עוקפת את המציאות משמאל, עושה יו טרן עצבני כשמגיעים לפיזיקה ומשם ישר פול גז כל הדרך עד הפקקים בכניסה לאוסקר.
מקצרת לי את הדרך לעבודה באיזה רבע שעה כל בוקר.
מה שמצחיק זה שזה לא דבר כל כך מופרך
אם למשל זאת הייתה מנהרה דרך מרכז כדור הארץ, כמו בזכרון קטלני, אז מנהרה מהונג קונג יוצאת על גבול בוליביה-ארגנטינה, ולגמרי לגיטימי שהיא תיחפר קצת בזווית ותצא צפונה יותר בפלורידה בשביל לעקוף את מרכז כדור הארץ עצמו (כי, אתם יודעים, שמה בוקעות המפלצות).
"לא דבר כל כך מופרך"
(ל"ת)
שמע, מופרך או לא מופרך לא תלוי בהיתכנות שלו.
זה שאין אפשרות בטכנולוגיה של היום לחפור מנהרה דרך מרכז כדור הארץ בשביל להשתמש בה עבור תחבורה חסכונית באנרגיה, לא אומר שהרעיון עצמו מופרך. אבל לחפור מנהרה תת ימית בשביל לחבר שני מקומות שמפרידה ביניהם יבשת שלמה, זה מופרך.
אני פשוט חולק על ההגדרה שלך ל'מופרך'
לפי דבריך, זה לא מופרך שאזכה באוסקר שנה הבאה (או מתישהו בכלל*). ייתכן שיהיה משהו מופרך הסתברותית ויהיה משהו מופרך טכנית, אבל שניהם מופרכים.
*הערות על עתידי כבמאי מצליח תתקבלנה בברכה
זה מופרך שתזכה באוסקר שנה הבאה
אבל אם תתחיל לביים, למה אתה כל כך בטוח שלא תצא לך יצירת מופת?
אני פשוט לא חושב שאתחיל לביים אי פעם
ולכן זה כרגע נראה לי *מופרך*. כאמור, הגדרה, ואני לא משוכנע שההגדרה שלך תקפה או נפוצה יותר.
זה לא עניין של טכנולוגיה, זה פשוט בלתי אפשרי פיזיקלית
בקנה מידה פלנטרי, כדוה״א הוא בועה נוזלית. גם אם תמצא חומר שיכול לעמוד בטמפ׳ ובלחצים של פנים כדוה״א כדי לבנות ממנו צינור שחוצה את הבועה, הוא פשוט יצוף אל פני השטח או ישקע פנימה, ואין דרך לעגן את הקצוות שלו.
זה בלתי אפשרי פיזיקלית בהתאם לפיזיקה הידועה כיום לנו.
בהנחה שמצאת חומר שגם עומד בלחצים של ליבת כדור הארץ וגם ניתן לעגן בשתי הקצוות על הקרום, האם אז זה בלתי אפשרי?
אז אתה אומר שזה מופרך אבל לא חסר היגיון?
נגיד זה שלספיידרמן יש חוש עכביש, הוא פיתח יורי קורים לבדו, ויכול להרים 10 טון זה מופרך, אבל זה שהוא נאלץ לעבוד בעבודות פח בשכר מינימום כדי לסגור את החודש זה חסר היגיון.
בדיוק, אבל בדיוק, הפוך.
זה שספיידרמן הוא גיבור על, זה בלתי אפשרי – אבל הגיוני באותו עולם. אבל שמישהו כל כך מוכשר יצטרך לביים תמונות של האלטר-אגו שלו בשביל להתפרנס – זה מופרך.
אריסטו אמר את זה קודם
an impossible probability is preferred to a possible improbable
*improbability
המילה בסוף התחרבשה לי…
זה אפשרי
כי כדור הארץ שטוח.
פחחחח "כדור"
(ל"ת)
העיגון הוא הבעיה העיקרית
ממקורות אקראיים באינטרנט, הלחץ המקסימלי שבניין יכול להפעיל על קרקע סלעית בלי לשקוע הוא באזור של כמה מגה-פסקלים. הלחצים בפנים כדוה״א הם בקנה מידה של עשרות ואף מאות גיגה-פסקלים. אפילו סטייה קלה משיווי משקל תפעיל על פני השטח של הצינור כח כל-כך עצום שתחנות העגינה צריכות להיות לפחות בגודל של עיר גדולה כדי לעמוד בו (וכמובן שיהיו רעידות אדמה תמידיות מסביב). אם זה לא בלתי אפשרי פיזיקלית, אז זה מסוג הדברים שחייזר בדרגה III בסולם קרדשב היה עושה בערוץ היוטיוב שלו עם כוכבי לכת משומשים.
(מי שמבין בגיאולוגיה/הנדסת בניין מוזמן לתקן אותי)
רגע רגע רגע
עד כמה שאני זוכר, הפרמיס של עולם המפלצות הזה הוא שעובדים עם תיאוריית "כדור הארץ החלול", שהייתה לה מידה של פופלריות במאות ה-17-19, עם האמירה שבתוך כדור הארץ הכל ענקי, והאי של קונג הוא אחד מהמקומות בהם יש מעבר בין הבפנים לבחוץ.
אני דווקא מאוד חיבבתי את ההחייאה של התיאוריה הזו. זאת אומרת, מן הסתם ברור לכולם שהתיאוריה הזאת מופרכת מדעית, אבל אנחנו עושים סרטים על קופים ענקיים שנלחמים בלטאות ענקיות, לעטוף את זה במדע אלטרנטיבי מהמאה ה-19 נשמע לי כמו אחלה דבר.
ואם כבר אנחנו עובדים תחת ההנחה הזאת, מנהרה שעוברת בתוך הבפנים החלול של כדור הארץ דווקא נשמע כמו רעיון מגניב.
היא לא עוברת גם דרך תת-מודע של אנשים?
קיצור הדרך של רמונה היה יותר טוב.
את סרטי המפלצות התחילו לייצר בהוליווד הרבה לפני יפן
ולמעשה אפילו גודזילה המקורי היה די פלגיאט של סרט הוליוודי שיצא שנה לפניו, עם דינוזאור הרבה יותר משכנע בהנפשת ריי האריהאוזן, שנקרא The Beast from 20,000 Fathoms.
ידעתי שצריך להתייעץ איתך קודם.
יש משהו שאתה *לא* יודע, רז?
משום מה היה זכור לי
שגוג'ירה הוא ריפ-אוף של סופרמן של פליישר…
בהחלט יתכן שחלק מההשראה הגיעה משם (סרטי סופרמן של הפליישרים היו מאוד פופולאריים ביפן)
יחד עם זאת, הנסיבות של "התעוררות" המפלצת שונות מאוד בסרט הזה וב-"גוג'ירה", וכמעט זהות ב-Best from 20,000 Fathom ו-"גוג'ירה".
בלי קשר – סרטי דינוזאורים היו קיימים בהוליווד הרבה לפני הסרט הזה של הפליישרים.
אלוהים ענה לתפילתך
וברא את גודזילה שין
קודם כל, זה לא היה אני :-)
בנוסף, ראיתי את הסרט (תודות לרם שהמליץ עליו בבלוג שלו), והוא מטופש בהחלט. אולי פחות מגודזילה נגד קונג (בעיקר בקטע האנושי), אבל עדיין, מטופש.
האם אתה יכול לפרט למה?
או שזה עצם הופעתה של מפלצת ענק שיש בו משהו מטופש מטבעו?
את עצם ההופעה אני לא חושב שאפשר להגדיר כ'מטופש'
זהו העולם של הסרט, ואני מקבל אותו כרעיון בסיסי כמו בכל סרט גיבורי על, למשל.
ועבר זמן מאז שראיתי את הסרט, אולם רכבות קמיקאזה זה דבר שקשה לשכוח, ובסרט עצמו היה די ברור שזה פשוט מגניב אז לא אכפת לנו שזה מגוחך. והיו עוד קטעים, למשל כמעט כל אלו שעירבו את האמריקאים והיו שם רק כדי להציג ביקורת על המתקפה הגרעינית על יפן.
ועם זאת, יש בהחלט מצב שזה סרט מפלצות-ענק מטופש פחות מכל מה שהוליווד הוציאה בעבר (רז, אל תתקוף אותי פה, פליז).
סרט חלול
תצוגת אפקטים מרהיבה ממש ומתחת לכל זה סרט מטומטם להחריד ופשוט לא טוב.
סביר להניח שאילו הייתי רואה את זה באיימקס הייתי מתאהב מיידית בסרט. סביר להניח שלא הייתי שם לב כלל לפגמים הרבים כי הייתי עסוק בלפעור את פי בתדהמה ולא להאמין שאני אשכרה חווה את החוויה המטורפת והמדהימה הזאת.
אז כן, אני מבין מאיפה ההתלהבות באה. אחרי שנה נקייה כמעט לחלוטין מסרטים עם אפקטים מפוצצים שחייבים לראות באיימקס, אני מבין למה זה מלהיב אנשים.
אבל מה לעשות ובארצנו עוד אין קולנוע ולכן נמנעה ממני האופציה לחוות את חווית האיימקס המדהימה הזאת ובמקום זה נאלצתי להסתפק במסך הקטן.
וכן, גם במסך הקטן אי אפשר שלא להתרשם מעבודת האפקטים המדהימה של הסרט. חבל שהוא לא יצא קצת יותר מוקדם, כי באוסקר של 2020 הוא בהחלט היה יכול לקחת את פרס האפקטים (למרות שאני עדיין מאמין שלפחות מועמדות הוא יכול לקבל גם ב-2021).
אבל בצפייה במסך הקטן אתה לא לגמרי מסתנוור מהאפקטים וזה מאפשר לך לשים לב למה שמעבר.
ומעבר לאפקטים מדובר בסרט מהמטומטמים ביותר שראיתי מזה הרבה זמן.
היוצרים רק רצו להציג את גודזילה וקונג נלחמים ולכן הסתפקו בתירוצים העלילתיים הטיפשיים ביותר שנראה שנכתבו בכמה דקות כי ״למי אכפת מהעלילה, העיקר שגודזילה וקונג נלחמים״.
הייתי מעדיף לצפות בגרסה ערוכה של הסרט שמשאירה רק את הקרבות המרהיבים ומוציאה את כל היתר. אם ממיילא לא השקיעו כלום על העלילה, אז אפשר פשוט לוותר עליה. אם ממיילא הדבר היחיד שעובד בסרט זה לראות את המפלצות נלחמות, אז כבר הייתי מעדיף לראות סרט שכל כולו מפלצות נלחמות ולהתייחס אליו כאל תצוגת אפקטים מרשימה. אני בטוח שאז הייתי נהנה הרבה יותר.
אבל אם כבר, אז נקודה אחת חיובית על העלילה: אני שמח מאוד ששילבו דמות חירשת בסרט.
כן ירבו שוברי קופות עתירי תקציב עם דמויות בעלות מוגבלויות.
גוזילה נגד קונג - מול קינג קונג
פתחת את הביקורת בטענה על זה שסרטי מפלצות ואפקטים הם תמיד מטופשים.
אז זהו, שכבר היה קונג טוב. לא רק אי הגולגולות, שגם היה בסדר.
לפני 16 שנה יצא היצירה המושלמת והמרגשת של פיטר ג'קסון מ2005 "קינג קונג".
יכול להיות שבחינת רמת אפקטים וגימור יש איזה התקדמות, (לא בטוח)
אבל מבחינת עלילה וכו' – לדעתי – זו הצורה הנכונה והנהדרת לעשות סרטים אפיים.
סרטים כאלה צריכים לארוך לפחות 3 שעות, לתת זמן לפתח דמויות ולאהוב אותן.
בכלל אני בעד סרטים של במאים, לא של אולפנים.
כמו שהוכח גם עם ליגת הצדק. תנו לבמאי לספר את הסיפור ואל תתערבו.
בעוד "גודזילה נגד קונג" הוא סרט שספק אם אצפה בו שוב, למרות שהוא נחמד וזה, וגם את רוב העלילה שלו כבר שכחתי, את "קינג קונג" ראיתי איזה 3 פעמים לפחות, ואני זוכר את כל פרטי העלילה וכו'.
ולדעתי זו בדיוק הסיבה שסרטים כאלה בדרך כלל הם מטופשים.
כי עושים אותם אולפנים, עם בכירים שאומרים לבמאי מה לעשות והורסים וחותכים, ודורשים להכניס אג'נדות ולדחוף דברים כאילו מגניבים וזה.
ככה יוצאים סרטים גרועים כמו ליגת הצדק של וידון.
והאמת – לא יודע כמה זה עוזר להם.
בעבר כשבמאים עשו סרטים כאלה, הם הצליחו פחות?
אז תחזור לכל סרטי יקום המפלצות הזה
ותעשה פריז-פריים גם על הכתוביות שלהם. אתה תיהנה.