הטריילרים שיקרו לכם. טריילרים משקרים כל הזמן, כי טריילרים הם פרסומות, ופרסומת היא סוג של שקר; אבל הטריילרים של "גודזילה" לא סתם השתמשו כמקובל בעריכה מגמתית, או לא סיפרו את כל האמת; הם סיפרו שקרים מפורשים, בכוונה תחילה ובמצח נחושה. כמה מהשוטים המרכזיים בטריילרים של "גודזילה" נראים בסרט שונה לחלוטין. זה לא מקרי ולא טעות: מישהו יצר בכוונה, ותוך השקעה רבה באנימציה וברינדור, שתי גירסאות שונות לחלוטין של אותו שוט – האחת לסרט, והשניה לטריילר.
אז מה הסוד הגדול, שהיה כל כך חשוב להסתיר שזה הצדיק את הטעיית הקהל? ובכן, הטריילרים הסתירו מכם את העובדה ש"גודזילה" הוא לא סרט על גודזילה. מכיוון שזוהי ביקורת, וחלק מתפקידה של ביקורת הוא לספר לכם על מה הסרט, אני הולך לעשות בדיוק את מה שהטריילרים לא עשו: לספר לכם במה עוסק הסרט באמת. שמעתי כבר כאלה שטענו שמדובר, איכשהו, בספוילר. אז אם אתם מעדיפים להיות מופתעים, וללכת לסרט כשבידיכם רק המידע השקרי במכוון שהשיווק סיפק לכם – אל תמשיכו לקרוא מכאן.
ובכן: "גודזילה" הוא סיפורם של גבר אחד המנסה לחדש את הקשר עם אביו. היחסים בין האב לבן הם מתוחים מאז טראומה שעברה על המשפחה, שהפכה את האב ממדען מוערך לאדם שבור ואובססיבי. האב משכנע את הבן להצטרף אליו במסע חקר אל העבר, במטרה לפענח קנוניה ממשלתית המסתירה משהו גדול. בסופו של דבר, מתברר שאותו משהו – לא הייתם מנחשים – הוא מפלצת-ענק עתיקה והרסנית, שמתפרצת וזורעת הרס: סוג של ג'וק, גדול אפילו יותר מאלה שאתם יכולים לראות מסתובבים על המדרכה בלילות ירח. המפלצת הזאת אינה גודזילה, אבל בשלב מאוחר עוד יותר של העלילה גם הוא מגיע. "גודזילה", בקיצור, הוא לאורך רובו סיפור על בני אדם, שמדי פעם מופיעות בו גם מפלצות ענקיות; גודזילה עצמו, מבחינת זמן המסך שהוא מקבל, הוא דמות משנה.
ה"גודזילה" החדש מנסה לתקן את הרושם שהשאיר הניסיון הקודם לעשות גירסה אמריקאית של גודזילה – הסרט מ-1998, שביים רולנד אמריך. ובאופן אירוני, הדבר ש"גודזילה" מזכיר יותר מכל הוא סרט של רולנד אמריך. תחשבו "2012" או "היום שאחרי מחר": סרטים שכוללים סצינות אפקטים ענקיות, מדהימות ומרהיבות של הרס, חורבן בקנה מידה קטסטרופלי, שמשמעותו אובדן טראגי של אלפי חיי אדם ומשום מה הוא מהנה לאללה; רק שבין סצינות ההרס האלה יש גם מרחבים עצומים ומשמימים שהם בעלי אותו הערך של הקלקרים שמרפדים אריזות של מוצרים מגניבים – הם שם רק כדי למלא מקום. במהלך סצינות כאלה אנחנו נאלצים לעקוב אחרי קורותיהן המשעממים של דמויות משעממות המגולמות על ידי שחקנים משועממים. מכיוון שאף אחד לא שם קצוץ על הפילרים האלה, אפילו לא התסריטאים, הן בדרך כלל משתמשים בקלישאות הכי משומשות והמבנים העלילתיים הכי משומשים, בדרך כלל יש איזה אבא שמנסה לחדש את הקשר עם הבן שלו או איזה חנטריש כזה, זה תמיד טוב. וכשכבר בדקות הראשונות של סרט מושמע ללא כל אירוניה הביטוי "זה כמעט כאילו ש…", אפשר לנחש שבסרט הזה לא הושקעה בתסריט אותה מידת העבודה שהושקעה, נאמר, בקייטרינג.
כזה בדיוק הוא ה"גודזילה" הזה. כל עוד יש מפלצות ענק על המסך, הסרט מקיים את כל מה שיכולתם לצפות. המפלצות האלה ענקיות, אבל ענקיות באמת; גודזילה החדש היה יכול לדרוך בטעות על גודזילה מ-1998 ואפילו לא לשים לב. הג'וקים הענקיים ענקיים כמעט באותה המידה, ומעוצבים טוב הרבה יותר. בכל פעם שבה בני האדם נתקלים באחת המפלצות האלה, ומתגמדים לחלוטין מולה – זה מופלא. לראות את ההשפעה של גודזילה, בעודו יוצא לשחית בוקר באוקינוס, על המשחתות ונושאות המטוסים שסביבו – תענוג. השוטים הספילברגיים שמציגים את המפלצות מנקודת המבט של בני האדם – אחלה. וכשהמפלצות נלחמו זו בזו – אח! בונבוניירה של הרס עם דובדבן גרעיני ענק מלמעלה.
אבל כל רגע בסרט שבו אין על המסך מפלצות ענק הוא רגע מבוזבז – ויש בסרט הרבה יותר מדי רגעים כאלה. במשך הזמן שעובר מתחילת הסרט (לא כולל כותרות הפתיחה המצוינות) ועד שרואים בפעם הראשונה מפלץ ענק כלשהו יכולתם לצפות בשני פרקים מלאים של "איך פגשתי את אמא", וזה גם היה מבדר יותר מאופרת הסבון הדלוחה שמתרחשת על המסך. גם בהמשך, הסרט ממשיך למנוע מאיתנו את סוכרית ההרס שלנו, ובעיקר מתגרה בנו, ממש עד לחלקו האחרון. את זה אני לגמרי מבין: שוב, ספילברג היה שם קודם. כמה זמן עובר מתחילת "פארק היורה" ועד שרואים בפעם הראשונה דינוזאור? אבל אצל ספילברג, גם כשעל המסך היו רק בני אדם, הסרט לא שכב על המסך כמו גוויה. היו שם דמויות טובות ומשעשעות, היה הומור, היו רעיונות מדעיים מעניינים. כאן, כל המשתתפים שגבהם פחות מ-150 מטר משעממים לגמרי, וההסבר ה"מדעי" שמוצג כדי לתרץ את מפלצות הענק הוא ברמה של פאוור ריינג'רס. נכון שבריאן קרנסטון כאן, והוא השחקן האנושי הטוב ביותר בסרט (התחרות מאוד לא קשה), אבל התפקיד שלו שולי: התפקיד הראשי בסרט שייך לארון טיילור-ג'ונסון. הוא מגלם איש אחד. אני לא זוכר איך קוראים לו. תכונתו העיקרית, שלא לומר היחידה, של האיש הזה היא שהוא נמצא בסביבה כשמפלצות ענק תוקפות. הוא חסר כל ייחוד, עניין, כריזמה, כוחות על, צבע עור ייחודי או כל אחד מהדברים האחרים שגורמים לנו בדרך כלל להתעניין בגיבורי סרט. לאורך רוב-רובו של הסרט הוא לא עושה שום דבר חשוב או אומר שום דבר מעניין. הוא רק נמצא שם, וחבל.
בנוסף, הטון של הסרט נורא לא אחיד. רוב הזמן הוא רציני כסרטן: בניינים נהרסו פה, תראו קצת כבוד. אנשים מתים, והרבה. מצב חירום. כולנו בסכנה. אפוקליפסה עכשיו. אבל אז פתאום מתחילים לזרוק דינוזאורים וחרקי ענק מפה לשם וזה כיף ומטופש לאללה. יש רגע מסוים במאבק המפלצות – אני חושב שתדעו למה אני מתכוון – שגיירמו דל טורו בטח בועט בעצמו על כך שהוא לא חשב עליו קודם, אחרת הוא היה כולל אותו ב"פסיפיק רים". גודזילה עצמו, אחרי שהוא מנחית מכה מוצלחת, עושה פוזה של מתאבק – פורש ידיים לצדדים כאילו הוא מצפה לתשואות הקהל, ואם היה לו מיקרופון ביד הוא היה מפיל אותו. הייתי מוחא כפיים, באמת, רק שזה הרגיש קצת לא נעים על רקע האווירה הניין-אילבנית שבה שהינו עד אותו רגע. לא הייתי מתנגד בכלל לעוד "פסיפיק רים", וגם סרט מפלצות באווירה רצינית יותר היה מתקבל בברכה – אבל שיחליטו.
להגנתו של הסרט אפשר לומר שכל זה לא מקרי. יש סיבה לכך ש"גודזילה" נראה בדיוק כפי שהוא נראה: הוא נאמן למקור. סדרת "גודזילה" היפנית – כל 26 הסרטים שבה – בנויה כולה בדיוק באותה הצורה: הרבה דיבורים, מעט אפקטים, ומפלצת תורנית שגודזילה יכול להגיע ולהילחם בה. גודזילה הוא כבר מזמן מזמן לא האסון; הוא הגיבור. גודזילה הוא אמנם ממוחשב כאן, ולא מגולם על ידי אדם בחליפת גומי, אבל הוא מודל כך שייראה דומה לאותם אנשים בחליפות – ולכן העיצוב המגושם והלא-חינני שלו (כל זה בניגוד מוחלט לסרט מ-1998, שזנח לגמרי את המסורת היפנית כדי להפוך את גודזילה למפלצת מערבית מקובלת יותר). אולי למי שמעריץ את סרטי גודזילה הסרט הזה הוא חלום שהתגשם. אבל מרוב רצון לרצות את מעריצי הסדרה, הגודזילה החדש הזניח את כל יתר הצופים – כלומר, כולנו. לגבי רובנו זוהי הפעם הראשונה שבה אנחנו רואים את גודזילה, או לפחות את הגירסה הזאת שלו; היה מוגזם לתת לו, בסרט שנקרא "גודזילה", יותר מתפקיד משנה? אני לא מבין, לטאה אחת בגובה ובנפח של הר תבור זה לא מספיק, שהיה צריך להביא שחקני חיזוק? את המפלצות האחרות אפשר היה בהחלט לשמור לסרט ההמשך.
"גודזילה" מן הסתם כולל כמה מסצינות האפקטים הכי טובות שתראו הקיץ, שתקועות בסרט גרוע מאוד. ובכל זאת: קיץ עכשיו. הצטיידו בפופקורן ובחברים עם חוש הומור.
אני חושב שאני מדבר בשם כולם כשאני אומר -
אוף :(
אני היחיד שלא התלהב מהאפקטים?
אני הכי ג'אנקי של אפקטים אבל משום מה בסרט הזה זה לא עבד עליי. החרקים נראים כאילו נשלפו מקלוברפילד וגם ההרס לא הרגיש לי כמו משהו שכבר לא ראיתי על המסך, ובגירסה טובה יותר.
האטרקציה המרכזית מבחינתי הייתה לראות את ארון טיילור-ג'ונסון ואליזבת אולסון ביחד כהכנה לנוקמים 2, אבל גם הם קיבלו רק סצינה וחצי במשותף.
בקיצור, אכזבה ענקית ואחד הסרטים המשעממים שראיתי לאחרונה, וזה כולל גם את "נוח".
החלק הכי טוב בסרט היה הטרלייר של Expendables 3.
אכן ברמה של פאוור ריינג'רס, מינוס חליפה ורודה לאישתו של הנוכח הראשי.
מה שהבנתי מהביקורת זה לא לראות בקולנוע, לראות בבלוריי בבית ולהריץ את
הקטעים של הדיבורים.
הבנת נכון. לצערי.
(ל"ת)
וואו, אתה עדין
אם הייתי צריכה לכתוב ביקורת על הסרט הייתי פותחת אותה במילים אל תלכו לראות את גודזילה.
אז הנה: אל תלכו לראות את גודזילה.
זה לא רק שזה סרט רע. זה לא רק שאת התסריט יכל לכתוב סטודנט לקולנוע בשנה א' ועדיין להפיק פחות קלישאות, דיאלוגים משמימים שאפשר לחזות אותם מראש מילה במילה וסיפור לא מעניין בשום דרך או צורה. זה לא רק שזה גודזילה עם מעט מאוד גודזילה ושעה שלמה עד שמשהו גדול וממוחשב מראה את זיו פניו.
הסרט הזה פשוט לא מתחיל, וכשהוא התחיל רציתי שהוא ייגמר.
אם סצינות האקשן וההרס היו טובות אולי הייתי סולחת להם על דמויות חסרות מטרה בעובי של פלקט, אבל הן לא היו טובות. הן היו עשויות להיות טובות אם באמת היו מראים אותן, אבל מישהו חשב שזה יהיה רעיון חכם לעשות קאט לסצנה משמימה ברגע שהאקשן עומד להתחיל.
היו שני רגעים בסרט שחשבתי שיש בהם הומור ומודעות עצמית. בשיחה (טוב, צעקות שבר ותסכול ורצון עז לקבל את הכסף והשעתיים שלנו חזרה) שקיימתי אחרי הסרט פתאום הבנתי שאולי זה הצחיק אותי, אבל מודעות עצמית לא הייתה שם.
זה לא רק הסרט הכי רע של השנה, זה הסרט שהייתי הכי קרובה בו לקום ולצאת מהאולם. אני אף פעם לא יוצאת מהאולם.
הביקורת הזאת הרבה יותר מדי עדינה עם הסרט.
זה סרט רע, ממש רע. ממש ממש ממש ממש רע ואל תלכו לראות אותו לא משנה מה, ואין לי הסבר לביקורות הטובות על הסרט מלבד שוחד או קנוניה בקנה מידה עולמי.
נתחיל מזה שזה לא סרט אקשן. אני לא צוחקת, בכל רגע נתון בסרט יש קרב אימים מופלא ברקע, רק שאנחנו לא רואים אותו כי הסרט חותך לסצנה אחרת (!!) (!!!!!!).
נמשיך מהדיאלוגים הקלישאתיים. לא סתם קלישאתיים, קלישאתיים ברמה שלא יאומן שמישהו ישב וכתב אותם, ולא סתם עשה קופי פסט מסרט של ואן דאם.
אחרי זה נדבר על בחירת הדמויות הבנאלית ביותר שאפשר לחשוב עליה, כולל המדען שאף אחד לא מאמין לו. פעמיים.
ונסיים בעלילה הזויה שמקפידה באדיקות דתית להתחמק מכל רגע של עניין, מתח או פאקינג מפגש עם גודזילה שלוקח 55 דקות לפני שרואים קשקש שלה. אני יודעת, ספרנו, זה לא שהיה משהו אחר לעשות (וזה לא שאחרי שמישהו רואה קשקש שלה הגברת מואילה בטובה להופיע, חלילה).
(ושימו לב שלא אמרתי מילה על החורים בעלילה של הסרט. כי אמנם הם עצומים בגודלם, כולל חבורת מדענים שצריך לשלול את התואר שלהם וחבורת אנשי צבא שחוטפים הלם כל פעם שמשהו שהם חזו מתגשם, כולל התכנית שלהם עצמם, אבל סלחו לי, עלילה היא אחרונת בעייתנו בסרט).
אז כן, גם אני חשבתי להשוואה לפארק היורה או מלתעות של ספילברג. אבל צריך כשרון בשביל לעשות סרט מפלצות שבו לא רואים את המפלצת, ולמי שיצר את הסרט בהחלט אין כשרון.
כל הסרט חיכיתי שיתחיל האקשן. כי אני מוכנה לסלוח על הכל – על הקלישאות והבנאליות והעלילה המפגרת – אם רק הסרט קליל ולא לוקח את עצמו ברצינות ויש אקשן טוב. אז חיכיתי, וחיכיתי… וחיכיתי… ובינתיים ברקע הדמויות משחקות כאילו הן מינימום בתאטרון שייקספירי. או אלוהים שיסתיים כבר ותבוא מפלצת ותאכל מישהו!
געגועי לפסיפיק רים, בחיי.
אהבתי את ה-"(!!) (!!!!!!)" כזה עוד לא ראיתי...
(ל"ת)
אוקיי, זה ממש תמוה.
בארץ, מכל התגובות שראיתי, יש קונצנזוס כמעט מוחלט על כך שזה סרט רע.
בחו"ל – 75% בעגבניות. (זה אמנם לא 90+ כפי שהיה לו בהתחלה, אבל זה עדיין הרבה). הרבה מאוד מבקרים נכבדים ומכובדים אוהבים את הסרט.
איך זה קרה?
בוא נחזור צעד צעד אחורה בשביל להבין את זה,
מה אכלתם בהקרנת המבקרים?
אולי אנשים בחו"ל חושבים שה"עגבניות" מקבילות לזריקת עגבניות של פעם.
אגב, בקשה, מאחר ואין לי שום כוונה לראות את זה בקולנוע, ונראה לי שגם לרוב האחרים לא –
תוכל בבקשה לספיילר לנו את הסצינה המוצלחת שגיירמו מיודענו היה שמח לביים בעצמו?
דווקא לא.
(ל"ת)
וואלה? אז מה?
(ל"ת)
זה עוד מילא
הלכתי לסרט כי כשהסתכלתי ב-Rotten Tomatoes, הממוצע עמד על 88%(!) וב-IGN הסרט קיבל 90. זה יחסית עבד בסרט השני של קפטן אמריקה, אז תארתי לי שיהיה עוד מאותו דבר – סרט קיץ מהנה וחסר בינה.
רק היום הממוצע ירד ל-75%, ואני בטוח שהיד עוד נטויה. מיותר לציין שאני את הלקח שלי למדתי – אני קורא את הביקורות כאן ומחכה לפחות עד שהביקורות מתאזנות וההתלהבות הראשונית נרגעת לפני שאני משלם את מחירי הכרטיסים המופקעים האלה שוב.
הרבה זמן סרט לא גרם לי לרצות כל כך לדרוש את הכסף שלי בחזרה.
בינתיים ב-IMDb הציון ירד מ-9.2 ל-8.0.
ברור שזה יסיים עם 7 ומשהו ואולי אפילו ירד ל-6.8 או 6.9.
וה- Metascore עומד על 61.
מעניין.
אני ואשתי ראינו את הסרט ביחד עם דורון. וכשיצאנו ממנו היא שאלה אותו אם מקליטים עליו פישקאסט, ואני עניתי ב"למה? אנחנו די מסכימים על הכל, לא?"
בדיעבד, מסתבר שלמרות שהרבה מהדברים שדורון אומר נכונים, המסקנה שלנו היתה שונה לגמרי. זה היה סרט ממש ממש *ממש* מטומטם, והוא היה לנו מאוד כיפי.
אני רוצה להתייחס בעיקר לנקודה אחת: נראה שכולם שוכחים את זה, משום מה, אבל גם בפסיפיק רים היו הרבה מאוד דיבורים. באמת. אתם יכולים לצפות בו שוב כדי לבדוק את זה – אבל אחרי קרב פתיחה מאוד מוצלח, אתם גם מחכים מלא זמן עד שמופיעות מפלצות על המסך. אני מודה, קטעי הקלקר שבין הקטעים הטובים של פסיפיק רים יותר מודעים לעצמם (ולכן, פחות גרועים) מאלה של גודזילה (הולי קראפ, לא יכולתם לקחת שחקן שיש לו יותר מהבעת פנים אחת?!), אבל גם בפסיפיק רים הם רק הפריעו לי להנות מהקטע העיקרי של הסרט (ואם אנחנו כבר עוסקים בהשוואות – אז האקשן בגודזילה רק הולך ומשתפר בעוד שבפסיפיק רים הוא מגיע לשיא בסביבות אמצע הסרט ואז שוקע באיטיות למצולות).
מעבר לזה, אני מאלה שאמרו שמה שכותבים על הסרט הזה בביקורות זה קצת ספוילר ועדיף ללכת לראות את הסרט בלי לדעת עליו כלום מלבד מה שאותו מסע פרסום שקרי סיפר לנו. ראיתי רק טריילר אחד לסרט הזה, אבל הרגשתי שהוא רימה אותי פעמיים. מהצד הרע – אכן, הרבה פחות בריאן קרנסטון והרבה יותר מדי "מי זה השחקן המחורבן הזה?!". מהצד הטוב – העובדה שזה לא סרט על גודזילה אלא "גודזילה נגד חרקי הענק" היתה לי הפתעה מאוד נעימה, ואני די שמח שראיתי את הסרט מספיק מוקדם כדי לא לשמוע עליה משום מקום אחר.
בקיצור, לא יודע – אני נהניתי ממנו. אני מרגיש בערך כמו אחרי "פרומתיאוס", שרוב האתר פה שנא עד אימה ואני בסך הכל די חיבבתי אותו. שזה מוזר, כי "גודזילה" זה סרט שהרבה יותר קל להנות ממנו מ"פרומתיאוס". מה שגורם לי להסיק שכל אלה שמדברים על זה שזה הסרט הכי גרוע שהם ראו בחיים שלהם בעיקר לא ראו מספיק סרטים גרועים בחיים שלהם. הוא לא סרט מושלם (בלשון המעטה) אבל קצת נאזרים בסבלנות למשך 40 דקות והוא מתחיל מאוד להשתפר.
נ.ב – מישהו צריך להעלות את כתוביות הפתיחה ליוטיוב כדי שאני אוכל לקרוא את כל הטקסטים שמופיעים בהם. הצלחתי לקרוא חלק תוך כדי הצפייה בקולנוע, וזה היה די חביב (למשל, בקטע שבו הם כותבים "מבוסס על הסרט 'גודזילה'", הופיע במקור כיתוב של "מבוסס על תיעוד של מקרים שנצפו ע"י הצבא… בלה בלה בלה גודזילה" – לא קראתי אותו עד הסוף כי הוא נמחק מהר מדי, אבל זה היה די מגניב).
אמרת את ההבדל העיקרי
מודעות עצמית – הדיאלוגים בפאסיפיק רים מאוד מודעים לעצמם. אין שום דבר רע בדיאלוגים בפני עצמם, כל עוד הם תורמים לסרט בצורה כלשהי. בפסיפיק רים צחקקתי בקטעים מסויימים, התעניינתי קצת בסיפור, אפילו נהניתי מקטעי האימונים. לעזאזל, לקראת באמצעו ולקראת סופו הרגשתי קצה קיצו של משהו כלפי דמות אנושית כזו או אחרת, רחמנא ליצלן.
פה פשוט אין את זה. כלום. החמצה אחת גדולה ומשעממת עם שלושת-רבעי שעה מזוקקים של כיף.
למען הסר ספק, שני הסרטים האלה זקוקים לדיאטה חריפה בתסריט, אבל "גודזילה" זקוק לקיצור קיבה של ממש בנושא.
הדיאלוגים בפסיפיק רים לא מודעים לעצמם.
הם לא פארודיים, לא נאמרים עם קריצה ולא משתמשים בשום טכניקת בימוי או כתיבה כדי להסביר שזה מגוחך שמה שנאמר באמת נאמר אלא מתייחסים לזה בשיווין נפש.
יכול להיות שהם באמת יותר טובים מהדיאלוגים שבגודזילה ( לא ראיתי ולא מתכוון לראות [ מצד שני גם לא התכוונתי לראות פסיפיק רים, אז הכל עוד פתוח]), אבל זה לא בגלל איזה שהיא מודעות עצמית.
אני חושבת שהעניין הוא
שפסיפיק רים לא ניסה להיות אפל ובוגר, רק להיות כיפי: לא ראיתי את גודזילה עדיין, אבל ממה שכתוב בביקורת, הוא מנסה להיות אפל וכבד ראש – ודמויות פלקט שטוחות שמדקלמות קלישאות זה הרבה יותר צורם אל מול אפלה ורצינות, מאשר אל מול סרט שלא שואף לכלום חוץ מלהיות ממש כיפי
(כמו איך שאני נוטה לסלוח לחורים בעלילה יותר בסרטים של מרוול, מאשר בסרטי באטמן של נולאן)
זה משהו אחר.
שאני לא בטוח שאני מסכים איתו. פסיפיק רים היה כיפי ובהחלט לא ניסה להיות מסמך מרגש על החיים, אבל הוא עדיין התייחס לעצמו ברצינות יתרה לא פעם, לטעמי.
גם אם אני טועה (ויכול להיות) הדיאלוגים לא היו מה ששונה, אלא האווירה כמו שאמרת.
ההבדל העיקרי בין גודזילה לפסיפיק רים זה שבפסיפיק רים
מפלצות הענק מבלות חלק גדול מהסרט בלהלחם, ואף אחד לא טיפש מספיק בשביל לחשוב שזאת נקודה נהדרת לעבור לסצנה אחרת ולראות עכשיו מישהו יושב בבית שלו ואוכל קרונפלקס.
במילים אחרות, פסיפיק רים זה סרט אקשן. בגודזילה כל האקשן כולו מסתכם באולי עשר דקות.
נו בחייך..
אתה באמת מנסה לטעון שמשפטים כאלה:
http://www.rottentomatoes.com/m/pacific_rim_2013/quotes/
הם לא מודעים לעצמם בכלל? אם וכאשר תראה את גודזילה בשלב כלשהו תבין את גודל ההבדל.
מילא שאולי פחות התלהבת(ם?) מפסיפיק רים, אבל אל תקח מהסרט את הקרדיט שמגיע לו בזכות. ובטח שאל תהיה כל כך החלטי ונחרץ בעניין.
אני טוען בהצלחה מלאה שלמשפטים האלה אין מודעות עצמית בכלל.
כמובן שיש משפטים שיש בהם הומור. " אל תיגע בי" הוא בהחלט כזה.
אבל "ביטול האפוקליפסה" ,"בשביל משפחתי" או "נקמה היא פצע פתוח" לא נאמרו בפארודיה צינית או תחכום אלא בפרצוף רציני ביותר.
זה שיש משפטים שאמורים להצחיק לא אומר שיש לסרט מודעות עצמית.
שלושה-רבעי שעה מזוקקים של כיף זה המון זמן!
זו בערך כמות הכיף שהיתה בפסיפיק רים, ופי 2 מזו שהיתה בספיידרמן. :-)
מה שאותי עדיין מפתיע היא העובדה שאנשים מוכנים לקבל במודע את אותם "קטעי קלקר".
אני יודע שיש אנשים שבאים לסרט אקשן בשביל האקשן, ובאים לקומדיה בשביל לצחוק וכו'… אבל עדיין קשה לי להבין איך באתר שמיועד לאנשים שאוהבים קולנוע – ולא, נניח, לאנשים שהולכים פעם בחצי שנה לסרט רנדומלי כי יש בייביסיטר לילד ואף מסעדה לא פנויה – אנשים מוכנים, בידיעה ברורה, "לתת פס" לדבר חשוב כמו עלילה.
זה לא אומר שאני מצפה שהעלילה ב"גודזילה" תראה כמו משהו שנכתב על ידי קן לואץ'. אני לא מצפה לתובנות חדשות על מהות החיים. אני לא מצפה לדרמה מרגשת. אני לא מצפה להיות על סף דמעות בגלל הדרמה שעוברת על הגיבורים. אני כן מצפה, שלפחות לא יהיה זלזול מופגן "כי זה בסך הכל סרט אקשן". ל"רכבת הקרח" הייתה עלילה מופרכת להפליא, ועדיין נהניתי לראות אותו, כי זה היה גורטסקי, וקאמפי, ובשום שלב לא נראה כמו משהו שנכתב כמו אותם קטעי קלקר. אותם קטעים שבאים להעביר את הזמן עד ששתי מפלצות ילחמו. או שמשהו יתפוצץ. אותם רגעים שנכתבו על ידי ההוראה הבאה לתסריטאים: "כתוב 500 מילה על היחסים <הבעיתיים/נובעים מטראומת עבר> בין הגיבור ל- <הכנס בן משפחה/אדם קרוב אליו כלשהו>".
אני לא מבין למה אתה מופתע.
אנשים פשוט מוכנים לקבל סרטים שאינם מושלמים.
ברור שהייתי מעדיף אם כל הקטעים שאני מתלונן עליהם וכל הבעיות שיש לי עם הסרט לא היו קיימות. אבל בהנתן שאין אף סרט שאין לי אף בעיה איתו, אני מנסה לשפוט אותו לפי מה ש*כן* יש בו.
אז הנה. זה מה שיש בו. תסריטאי מאוד לא מוכשר, קטעי אקשן ואפקטים מאוד מוצלחים. זה גם לא כזה טריוויאלי – ע"ע סרטי מייקל ביי, למשל, שמצליחים להרוס אפילו את הנוסחה הזו.
(אגב, יש את ההתייחסות המפורסמת של XKCD ל"קטעי קלקר" בסרטי אקשן, שכנראה בתגובה אליה מישהו דאג להפיק את הסרט "Shoot 'Em Up".
אני חושב שהתכוונת ל"הפשיטה".
אבל אני חייב לחדד: שום סרט לא יכול להיות רק אקשן מההתחלה ועד הסוף. אפילו "הפשיטה" הוא לא כזה. חייבים שיהיו בסרט דיבורים ועלילה. אבל הקטעים שבין סצינת אקשן אחת לשניה לא חייבים להיות קלקר. הם לא חייבים להיות בעלי ערך (גם אם הם לא שייקספיר) בפני עצמם. כל מה שצריך זה תסריטאי שיהיה אכפת לו, במידה כלשהי, מהסיפור שהוא מספר, ושיכיר בכך שהמשימה שלו היא לא רק לנפח את אורך הסרט לשעתיים.
לא, באמת התכוונתי ל- Shoot 'Em Up
הפשיטה היה אקשן מההתחלה ועד הסוף, כן, אבל האקשן עצמו היה פחות מגניב ומופרך ומצחיק בעיני. ב- Shoot 'Em Up היה בערך אותה כמות של אקספוזיציה, ואז הרגו שם מישהו עם גזר. אבל נראה לי שעדיף לשמור את הדיון הזה לאחד משני הסרטים הנ"ל. :-)
אין לי בעיה עם סרטים לא מושלמים.
אבל אי שלמות בעלילה (במובן שהיא מחופפת לגמרי, קלישאתית, דבילית וכו׳) היא משהו שאני לא מוכן להבליג עליו בשום סרט (לעומת, לדוגמה, פסקול גרוע או כמה רגעים מתים פה ושם).
בעיני מי שעושה סרט אקשן עושה בראש ובראשונה סרט קולנוע. ובשבילי, לכל סרט צריכה להיות עלילה. וכשאני אומר עלילה אני לא מתכוון לתירוץ מקושקש להביא את שני הגיבורים ממצב מלחמה א׳ למלחמה ב׳, או לשבלונת השלם-את-החסר כלשהי. זה לא סרט מוזיאוני. לא תצוגת תכלית של אפקטים ממוחשבים. מן הסתם, גם האקשן חשוב (זה שמישהו אחר עשה את זה יותר גרוע לא מחזק את הסרט הזה).
בעיני זה לא רק אי שלמות בסרט, אלא פגם מהותי בו שיפגע בהנאה שלי בסרט. לכן, אני מופתע שאנשים אחרים מוכנים לסלוח על זה כל כך בקלות.
וכאן אני מגיב גם לרד פיש...
אבל בדיוק כמו שהוא אמר, לאף סרט *אין עלילה*. והקו שבו אתה עובר מעלילה לא מוצלחת במיוחד ל"תירוץ מקושקש" או "שבלונה" הוא, איך נגיד, סובייקטיבי. בכל מקרה, לי זה לא כל כך מזיז, בתנאי ש- (1) אפשר לצחוק על העלילה שיש שם כראוי, כדי שיהיה לי כיף, וב"גודזילה" באמת שיש הרבה מה לצחוק עליו, ו- (2) יש מספיק דברים אחרים בסרט שאני אהנה מהם.
זה איזון בעייתי, שאני לא תמיד מסוגל לשים את האצבע על הנקודה שבה הוא מוטה מ"עלילה מטומטמת אבל נהניתי" ל"סבלתי ממש, וגם העלילה מטומטמת". אבל "גודזילה" אפילו לא היה קרוב לאזור הקריטי, בעיני.
זה אמנם סובייקטיבי, אבל מוזל לראות שהחלק הכי זול של עשיית בלוקבאסטר
וזה שנעשה בשלב מוקדם יחסית (כלומר, התסריט) מקבל יחס כל כך מזלזל. האם בהוליווד לא שמו לב שאחד הדברים שמפרידים (לרוב) בין כישלון/בלוקבאסטר בהצלחה בינונית לבין הבלוקבאסטרים המצליחים באמת (לא כולל רובוטריקים/דמדומים) הוא תסריט סביר ומעלה?
אני ממש לא בטוח שמה שאתה אומר נכון.
אבל זה ידרוש לבצע סטטיסטיקה רחבה על משהו סובייקטיבי לחלוטין כמו "איכות התסריט", אז אני לא בטוח שאפשר להגיע למסקנה בנושא.
ובכל מקרה, זה לא משנה. אני בטוח שהרבה מהתסריטים המחורבנים שיוצאים מהוליווד נכתבו ע"י אנשים שהיו בטוחים שהם עושים משהו טוב. הקטע הזה של לידלוף של לכתוב תסריט עם המון שאלות שאין להן תשובה בתסריט והוא גם לא חשב על אחת בעצמו? הוא בטח חושב שזה מה-זה-מתוחכם מצידו.
אוואטר, טיטניק, הארי פוטר, שודדי הקריביים, מלחמת העולמות, סרטי מרוול, באטמן, התחלה, שר הטבעות…
מה, זה כל כך גרם להם להפסדים זה שהעלילה היתה מעולה?
באטמן זה נטו תסריט, סרטי מרוול ושוה"ק הצליחו בעיקר כי הם כתובים מעולה ומלאים בהומור וברעיונות מעניינים. היו גם הרבה סרטי מלחמה היסטורים לפני ואחרי שר"ה שלא התקרבו להצליח כמוהו. מישהו זוכר את אלכסנדר? את מלחמת גן עדן?
העלילה זה הדבר הכי חשוב.
להיפך המפסידים הגדולים הם אלה שהיו ענקיים באפקטים והבעיה היתה רק בתסריט: ג'ון קרטר, הפרש הבודד (בו לפחות ניסו) ועוד.
מי המטומטם הזה בהוליווד שחושב שהכי חשוב זה שיהיה אפקטים ולתקוע איזה סיפור זה רק אחד האילוצים שלו?
(האמת שמייקל ביי הוא אחד כזה. על פי עדות עצמו, בראיון איתו הוא אמר שרובוטריקים 2 יצא מחורבן כי בשלב הצילומים התסריט עדין לא נכתב. מה שמוכיח שזה כן זלזול ולא נסיון לא מוצלח לעשות משהו טוב. אם כי רובוטריקים, כמה שהוא אידיוטי וגרוע וכו' לפחות יש בו איזשהי אוירה כיפית, צחוקים ובדיחות, אמנם בדיחות שיכולות להצחיק רק ילדים או ילדים מגודלים, אבל זה עדיין מסביר איכשהו את ההצלחה שלו, מלבד זה שזה "סרט של מייקל ביי" ההוא מארמגדון ופרל הרבור – שזה הופך אותו ל"סרט שחייבים לראות")
אמרתי סטטיסטיקה רחבה...
…אתה עושה cherry picking.
אמרתי שזה סובייקטיבי, ואכן, לגבי חצי מהסרטים ברשימה שלך יש ויכוח לגבי איכות התסריט (ואף מילה על מה שבין תסריט מקורי לתסריט מעובד, כן?).
ואז אתם מזכירים שוב את "רובוטריקים". פעם שניה בדיון הזה. סרט שאתה מציין שהתסריט שלו, בצורה הכי מילולית שאפשר, היה לא-קיים חלק מהזמן. והסרטים האלה זכו להצלחה פנומנלית. בקיצור, אם אתם רוצים למצוא כאן חוקיות, תצטרכו להתאמץ יותר. ואז עדיין תפלו על זה ש"איכות תסריט" זה סובייקטיבי.
יש הבדל בין סרט שיש ויכוח לגביו, ו50% נהנו ממנו ואוהבים אותו מאד – לבין סרט כמו באטלשיפ. אתה מכיר מישהו שחושב שבאטלשיפ הוא יצירת מופת?
הסרטים שציינתי, די ברור שמה שעושה אותם למה שהם זה איך שהם כתובים. הם מעניינים וכיפיים מהרגע הראשון עד הרגע האחרון, ולא צריך לחכות מתי יגיע סוף סוף האקשן. וגם מי שלא אוהב אותם לא יכול לומר שלא ניסו לכתוב אותם טוב והעלילה היא מה שרד הגדיר קלקרים.
לפחות שיעשו סרט שיש ויכוח לגביו. לא סרט שלא אכפת לבמאי שהוא גרוע. גם אם יש מקרים שמשום מה זה הצליח, די ברור שעלילה טובה גרמה להצלחה אדירה של סרטים במקרים רבים, ועלילה גרועה גרמה לכשלון מוחץ של הרבה סרטים שהיו בהם אפקטים ויזואלים מרשימים ויקרים. אז למה האולפנים מסכנים השקעה של מאות מליונים ומזלזלים בעלילה?
(ולדעתך תסריט מעובד זה מובן מאליו שיהיה מעולה? וחוץ מזה מה אכפת אם זה בגלל שזה תסריט מעובד?)
טוב, אני מצטער, אני לא מבין לאן אתה לוקח את זה.
כלומר, אני כן מבין, אני לא מבין למה. נמרוד כתב "האם בהוליווד לא שמו לב שאחד הדברים שמפרידים (לרוב) בין כישלון/בלוקבאסטר בהצלחה בינונית לבין הבלוקבאסטרים המצליחים באמת הוא תסריט סביר ומעלה?". אמרתי שאני לא בטוח שזה נכון ושיש חוקיות כזו. זה הכל.
אתה לוקח את זה לדברים שלא אמרתי ונכנס לניואנסים שאני לא בטוח איך הגענו אליהם. ואחרי כל זה, אתה *עדיין* מתייחס לדברים סובייקטיביים לחלוטין בניסיון לקבוע חוקיות ("הסרטים שציינתי, די ברור שמה שעושה אותם למה שהם זה איך שהם כתובים" – לא קראת את הדיונים בביקורת של אוואטאר לאחרונה, אה?). בקיצור, אני מצטער, אבל אין לי איך להמשיך את זה.
ורק בשביל לעשות את החיים יותר כיפיים – בדוק את ההערכות לגבי הכסף שגודזילה עשה בסופ"ש.
אם היית טוען שלגודזילה יש תסריט אינטלגנטי וחכם, לא הייתי מוחה
כלומר סביר להניח שלא הייתי מסכים (לא ראיתי אותו, ואני גם לא מתכוון, אבל לפי התגובות פה הוא לא נשמע עם תסריט כזה) – אבל אני לא מתווכח על טעם ועל ריח. זכותך להיות מוקסם מאיזה תסריט שתרצה.
פה, כאמור, זה לא המקרה. לפי מה שטענת התסריט בגודזילה, כמו זה של פספיק רים, רק הפריע לך להנות מהדבר העיקרי בסרט – האקשן. ושלמרות זה, כפי שטענת, בסופו של דבר כן ניהנת. מה שאני טוען, זה שבעיני זה כמו להגיד ״הבחורה שאני יוצא איתה פסיכופטית לחלוטין, אבל היא נראית טוב אז אני מרוצה״ – כלומר משהו שאני לא מבין בעליל. אבל זה מסוג המקרים בהם ״נסכים לא להסכים״ יכול לעבוד עבור שני הצדדים בויכוח.
אני מאוד נהניתי
ואני חושב ששני דברים תרמו לזה, IMAX והעובדה שבאתי בלי מידע קודם.
התסריט סביר, נוסחאתי בצורה קלישאתית ולמרות הרבה בעיות שהיו לי עם התקדמות העלילה, לראות מפלצות גדולות נלחמות זו בזו, זה כיף.
בבקשה
(ספוילרים לכותרות הפתיחה)
http://badassdigest.com/2014/05/16/badass-exclusive-the-redacted-secrets-from-godzillas-credits
אני כנראה בין העדינים שחושבים שזה סרט בסדר.
ראיתי גרועים יותר. זה לא שזה סרט טוב, אבל זה לא סרט כ-זה רע.
למרות הקטעים האנושיים המשעממים-משהו; למרות שלוקח ים זמן עד שגודזילה עצמו מופיע, ומשום מה בקולנוע חשבו שזה בדיוק הזמן להפסקה; למרות שעד שיש קרבות של המפלצות בדרך כלל לא רואים אותם בכלל, וכשכבר רואים אותם הם טובים, אבל האמת? ציפיתי ליותר; למרות שההסברים ליצורים האלה מצוצים מהאצבע יותר מבדרך כלל ומשום מה יש תחושה שגודזילה ממש מפגין סימפתיה לבני אנוש; למרות שהנאצ'וס שכבר חוסלו לפני תחילת הסרט היו לא משהו בכלל – למרות כל זה, זה סרט בסדר ומהנה-משהו. ציפיתי ליותר, נפלתי במלכודת שהטריילרים טמנו, אבל בסה"כ מהנה למדי.
blue balls
זה מה שהרגשתי כל הסרט.
השאלה האמתית היא
האם יש מפלצת מעופפת כמו בטריילר?
ברצינות?
טרם ראיתי את "גודזילה", אבל משהו ממש צורם לי. אני מדבר על ההשוואות ל"פסיפיק רים". עזבו אתכם מקטעי האקשן ואניות המשא, זה כמובן היה מגניב. אבל ראיתי כבר בכמה מקומות ציטוטים כאלה ואחרים שבקיצור הם הטייה של "אין ב'גודזילה' את הדרמה האנושית שהייתה ב'פסיפיק רים' ".
אר יו קידינג מי? ראינו את אותו סרט? האנשים ב"פסיפיק רים" היו קלישאות מהלכות אחד-אחד שקיבלו הרבה יותר מדי זמן מסך. הבחורה עם הטראומה, הדושבאג שהוא דושבאג כי ככה, המפקד הקשוח. כשלא היו מפלצות או רובוטים על המסך רק חיכיתי שיהיו כבר מפלצות או רובוטים על המסך. אם פה כל הקטע האנושי אפילו יותר גרוע, זה ממש מדאיג. וכן, זה כבר ממש מאוס בסרטי אסונות כל הקטע של אבא / בן / בעל בנקודה X צריך להגיע לגרושתו / דוד שלו / חמוס המחמד שלו בנקודה B.
נ.ב. יתרון אחד שכבר יש ל"פסיפיק רים" על הסרט זה הוא שיש בו את אלן מקליין. 'Just sayin.
לא ראיתי את גודזילה (ואחרי הביקורת הזאת - לא אראה)
אבל בפסיפיק רים, לדעתי, היה אפשר להחליק לסרט על הדמויות הקלישאתיות שלו, אפילו להנות מהן. זה היה סרט עם כל כך הרבה נשמה והשקעה, שגם כשהוא נכשל טוטאלית ביצירת דמויות ייחודיות ומעניינות, לפחות היה ניכר שהם ממש השתדלו להצליח. זה בערך כמו יכולת המשחק של ארנולד שוורצנגר, או כמו שתיאר אותה דאג ווקר כדי להסביר למה בכל זאת כ"כ כיף לראות אותו על המסך, "הוא שחקן נוראי, אבל לעזאזל, הוא מנסה". ואם כבר, למרות שהדמויות בפסיפיק רים היו קלישאות, הן לפחות (לדעתי האישית) היו משוחקות לא רע בכלל. זה כולל את האנם וקיקוצ'י. ובקיצור, מה שהבנתי על "גודזילה" מהביקורת הזאת, היא שכל מה שלא מערב מפלצות ענקיות ואקשן הוא גרוע סתם ככה. אין השקעה, אין ניסיון, ה"איך" לא מי יודע מה. זה נשמע לי כמו הבדל די גדול.
אם כך
בוא נאמר שפסיפיק רים הוא עילוי שייקספירי לעומת גודזילה הדלוח והנפוח. אף אחד לא טען שפסיפיק רים הוא דרמה קורעת לב (אם כבר בדיוק להפך), אבל ניכר עד כמה כותבי הטקסטים התייחסו לתסריט כיותר מאשר filler פומפוזיוני כמו בגודזילה המשמים והרציני.
וכן, בהשוואה, יש לצופה הרבה יותר רגש כלפי הדמויות של פסיפיק, אז תבין עד כמה המצב גרוע.
לעיתים קלישאות כן עובדות
יש המון ירידות על Today we are cancelling the apocalypse
אבל לטעמי זה היה במקום, זה היה נכון, זה לא היה מגוחך. למה?
כי ראבק, יש לך חיילים שיוצאים למשימה מסוכנת, אז כמפקד אתה נותן נאום מוטיבציה. (כן אני מודע לכך שזה לא ממש קורה בחיים האמיתיים). וכנאום מוטיביציה הוא די סביר. הייתי אומר אפילו שבעצם הוא יותר מסביר, כי בעצם המפקד הנ"ל (כמו רוב המפקדים) הוא לא נואם גדול ולא אמור להיות כזה.
רק כדי לסבר את האוזן, ולא שאני משווה חו"ח אבל בהנרי החמישי יש את הנאום ערב הקרב, ויש הרבה מקרים בהיסטוריה האמריקאית של ערב קרב נאומים/ מכתבים. (מלחמת האזרחים מלחמת העולם השניה).
confession bear
אני היחיד פה שחושב שזה סרט ממש מוצלח?
היה בו אקשן גדול מהחיים, האפקטים והצילום בסרט היו טובים מאוד והצליחו להעביר את הגודל של המפלצות האלה אל המסך. לגבי הסיפור, נכון שלא לגמרי ניצלו את כל ה"סיפור האנושי" שהטריילרים יצרו רושם שיהיה בסרט, אבל זה עדיין היה מותח ומסקרן. אולי זה כי לא ראיתי אף פעם סרט של גודזילה, אבל הרבה מההתפחויות בעלילה תפסו אותי לגמרי בהפתעה וזה משהו שלא קורה הרבה בשוברי קופות אמריקאיים.
מה שכן, התפקיד של בריאן "אמור את שמי" קרנסטון באמת קטן (וחבל, כי הוא היה טוב מאוד). וארון ג'ונסון רק בסדר, חבל שלא ליהקו במקומו ארון אחר, את ארון "ביץ'" פול שהוא שחקן הרבה יותר מוכשר.
מסכים לגבי האפקטים והצילום
היצורים נראים מעולה, גודזילה בעיקר נראה פשוט אדיר.
אבל האמת? אפילו הקרבות ביניהם קצת איכזבו. היה רגע או שניים שאמרתי "וואו, נייס!", אבל חוצמזה הם היו מהנים-סטנדרטיים.
אבל כשגודזילה יורק אש זה אדיר :)
מצטרפת לדעתך
אני ראיתי את הגודזילה הראשון (כשהייתי קטנה וכל דבר היה נראה מהמם)- אבל הסרט הזה הצליח לרתק אותי ויצאתי עם חוויה.
ג'וק ענק מול גודזילה?
בכלל לא היה ברור שמפלצות אחרות יופיעו בסרט הזה.
למישהו יש קישור לתמונה של איך זה נראה?
כן
ויש עוד מפלצת בסרט שהיא גרסה מוקטנת של היצור הזה אבל עם כנפיים.
קצת מאכזב
דווקא קיוויתי לתמונה של גודזילה מרים עליו כפכף…
זה לא נראה כמו ג'וק
וזה נראה די מכוער ומעפן. במיוחד כשיש ג'וק אמיתי במיתולוגיה של גודזילה.
בכלל לא נראה כמו ג'וק, האמת.
יותר דומה לעטלף.
הפתרון הוא פשוט
אני מניח שבקרוב מאוד משתמש יוטיוב אלמוני כזה או אחר יישה לכולם טובה ויערוך אוסף של קטעי האקשן בסרט, והבעיה תפתר. אין שום סיבה להוציא כסף על הסרט הזה.
בדעת רוב-מיעוט
אני ממש נהניתי מהסרט הזה.
כלומר, אני חותמת על כל מה שדורון כתב בביקורת אבל פשוט יצאתי במסקנה הפוכה. האקשן והמגניבות של גודזילה והמפלצות האחרות לגמרי פיצו מבחינתי על העלילה האנושית המיותרת ברקע.
זה סרט ממש כיפי, אל תוותרו עליו אם אתם מחובבי הז'אנר.
איזה שוט היה שונה בין הסרט לטריילר?
ראיתי את הסרט.
דווקא די נהניתי.
אבל אני תוהה איזה שוט היה שונה בטריילר בצורה כזו רצינית?
אני מסכים שהטריילרים ניסו למכור חוויה שונה מהסרט האמיתי, אבל זה היה רק עניין של עריכה ועל מה שמים דגש בטריילר. אני לא זוכר שהיה ממש שוט שמרונדר שונה.
אני הולך להגיד משהו מאוד לא פופולרי
גודזילה סרט יותר טוב מפסיפיק רים.
בשניהם הדיאלוגים מביכים והעלילה מיותרת וטיפשית אבל בפסיפיק רים זה הרבה יותר מביך ומשעמם.
והקרבות בגודזילה יותר כיפיים ואדירים,
בכלל פסיפיק מאוד אוברייטד באתר הזה אני עד עכשיו לא מבין איך הוא הגיע לטופ 10 של 2013.
נ.ב
איך פגשתי את אמא סדרה מדהימה למרות הקיטש.
*בזכות הקיטש.
הסדרה הזאת (הייתה) אחת הקומדיות הרומנטיות הכי טובות שראיתי.
מש"א
אם כבר לעשות קיטש אז ככה
אני יודע שמה שאני הולך להגיד ישמע מתנשא אבל אין לי דרך אחרת להגיד את זה
הסדרה הזאת הייתה אחת הקומדיות הרומנטיות הכי טובות שראית?
אחרי שתתבגר (בגיל) קצת זה כנראה ישתנה.
בטח שיש דרך אחרת להגיד את זה:
להיטפל לגופו של עניין (ולהסביר מה פגום לדעתך בטענה או לציין שמות של יצירות שלדעתך מתעלות עלייה בתחום) במקום להיטפל לגילו של מגיב (שבמקרה הזה לפחות, לדעתי, על סמך תגובות עבר, עניין הגיל ממש לא רלוונטי).
אם אני רואה רק את החצי השני של הסרט
שווה לי?
באסה
עכשיו תצטרכו לשנות את הסלוגן של האתר
גוג'י-רע
וואו, כמה שזה היה רע. מאיפה להתחיל בכלל?
אולי דווקא מאחת מנקודות האור המועטות שהיו, שתפסה אותי לגמרי בהפתעה. ראינו את הסרט באיימקס. אחרי הפרסומת "הכנה" הזאת של האיימקס (שאני פשוט מת עליה, אגב. מחכה לזה כל פעם שהולכים לשם) והספירה לאחור רואים את הלוגו של איימקס, ופתאום שומעים שאגה שאי אפשר לטעות בה והלוגו רועד. ראיתי לוגואים של אולפנים שמשתלבים עם הסרט, אבל באיימקס זו פעם ראשונה. מגניב ביותר.
לדעתי תמצתת את הסרט במדוייק בפסקה השלישית – סרט על בני-אדם שמדי פעם מופיעות בו מפלצות. אה, חשבתם שזה סרט מפלצות כי לסרט קוראים "גודזילה" והטריילרים נראו מבטיחים? פחחח. זה סרט על אנשים שמנסים להתאחד בזמן אסון, ומדי פעם נדחפת איזו מפלצת לפריים. אבל אל תדאגו, כדי לא לפספס את המסמך האנושי המרתק הזה, כל פעם ששתי מפלצות יפגשו ויתכוננו להתחיל קרב אפי ועצום-מימדים, הסרט מיד יחתוך לאחת הדמויות האנושיות, במקום להתמקד – רחמנא ליצלן – במפלצות.
אני אפילו לא סטודנט לקולנוע אבל לפחות ב 80% מהסרט המחשבה היחידה שהייתה לי היא "ברצינות? היה אפשר לעשות את זה כל-כך הרבה יותר טוב!". מדהים איך סרט על פאקינג גודזילה מצליח להיות כזה מפוספס. היו כל-כך הרבה קטעים שאתה רואה אותם וחושב "זה בולשיט לגמרי", כמו זה שקן וואטאנאבה פשוט זורק השערות על בסיס כלום אבל כולם משום מה מקבלים את זה או שמפלצות בגובה 50 מטר מצליחות להתגנב על אנשים ואפילו מסוקים לא רואים אותן עד שהם ממש מעליהן.
אז כן, הסרט הזה הוא בזבוז זמן מוחלט. אפילו מהלך הסיום האדיר בקרב האחרון – בו אשכרה רואים מפלצות נלחמות זו בזו! – לא מצדיק את השעתיים שלפניו. סרט מפלצות שהוא (כמעט) לא סרט מפלצות. כמו ב"ניד פור ספיד" עם אהרון פול, גם פה לא הבנתי מה כולם מתלהבים כל-כך מבריאן קרנסטון. הם שכחו את הכישרון שלהם בסט של הסדרה ההיא או משהו?
היו עוד הרבה דברים שעצבנו אותי, אבל זה כבר לתגובת ספוילר, אם תגיע. באמת שעדיף לכם לראות שוב את "קלוברפילד" או "פסיפיק רים".
עוד כמה דברים:
– לדעתי דבר שיכל מאוד לשפר את הסרט הזה היה להוסיף כתוביות למפלצות![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
. תחשבו כמה מצחיק זה יכול להיות. אני ממש מקווה שאיזה עורך ברשת ירים את הכפפה.
– נראה לי שכדאי לי להפסיק קצת עם הערוץ יוטיוב של Cinema Sins. אני מתחיל לשמוע את הקול שלו מנטפק סרטים בזמן הצפייה ("We interrupt this monster movie to bring you uninteresting human characters").
-בזמן כתוביות הפתיחה ראיתי שלאחד האנשים קראו יושימיטסו. או כמו ששותפי לצפייה אמר "כמו ההוא מ'טקן'!". חיחי.
זה היה הדבר הכי אדיר שקראתי
אני לא יודע אם להיות עצוב מזה שאשכרה דמיינתי את זה בראש וזה היה נראה לי אדיר, או… בעצם אין או, אני צריך להיות עצוב.
איך זה..
שרוב האנשים שאני מדבר איתם אומרים שהסרט רע (מה שאני מסכים לגמרי) בעוד שבארה"ב הביקורות מהללות, הוא קיבל 72 אחוז ברוטן טומטז!!
פישלר, יש לך הסבר לתופעה המוזרה הזאת?
ועוד דבר, את פסיפיק רים לא אהבו אבל את זה כן?! אוי נו באמת…
ההסבר לתופעה הזאת היא
שלאנשים שונים יש דעות שונות.
וגם...
…"רוב האנשים שאני מדבר איתם" זה לא מדגם סטטיסטי מייצג של אמריקאים.
סרט זוועה.
משעמם, גרוע, ללא כל תוכן, קלישאתי, מרוח, הוסיפו דברים שלא הועילו לעלילה או לתוכן ולא נתנו לצופה שום תוספת מעניינת.
ראינו בתלת מימד והזמנו כרטיסים מראש, מה שעלה לי 50 שקלים פר כרטיס. פשוט 50 שקלים מבוזבזים, שהרווחתי ביושר ועבודה קשה והלכו על סרט עלוב. (אני מאוד אוהבת ללכת לראות סרטים בקולנוע. פעם בשבוע לפחות.)
לא שווה את הנסיעה, הזמן והאנרגיות.
הסרט היה כל כך גרוע וכל כך עלוב שכבר חיכיתי שהוא יגמר. חיכיתי שאולי יהיה עוד משהו מעניין, וחיכיתי, וחיכיתי… והגיע סוף הסרט ועדיין חיכיתי. אם כבר היה משהו מעניין זו השיחה שאחרי הסרט, על כמה שקר בחוץ ולמה לעזאזל חנינו רחוק.
בקצרה
הטוב – גודזילה הוא לא הסרט הכי גרוע שראיתי השנה.
הרע – הוא עדיין די מחורבן.
הבעיה העיקרית שלו הוא שהוא מנסה להיות משהו שהוא לא – הוא רוצה הליות "מלתעות" או "הנוסע השמיני": משהו שמתחיל בתור דרמה על אנשים שעובר באמצע מהפך לסרט אימה. מטרה ראויה (אחרי הכל – שני הסרטים הללו נחשבים לקלאסיקות בגלל הדרך שבה הם פיתחו את הדמויות לפני שהמפלצות הגיעו ולעסו את כולם). הבעיה של גודזילה היא כפולה:
1. בני האדם בסרט הזה משעממים תחת – אני די בטוח שהאשם הוא התסריטאי ששם בפה של כולם שברי קלישאות רבות-משמעות-לכאורה ככה שאפילו שחקנים טובים (ווטנאבה, סטרייהם, אולסון, הבחור העצבני ההיא מהתוכנית על הסמים) נשמעים רע, אבל בהחלט ייתכן שהאשמה נחלקת עם טיילור-ג'ונסון שמסתובב על המסך נפול מבט וחסר רגש משל היה זומבי
2. גודזילה הוא לא כריש ולא חייזר בין הצללים: הוא מפלצת בגודל בניין שמתקשרת באמצעות שאגות מחרישות אוזניים ויורקת אש רדיואקטיבי. הנסיון לבנות את המפלצות בתור איום-שקט-שמופיע-מאחורייך-כשלא-הסתכלת הוא כל כך מטופש שהוא שובר את הסרט – כמות הפעמים שבהם המפלצות הללו מצליחות להפתיע אנשים שאמורים לראות / לשמוע אותם מקילומטרים היא מגוכחת.
גודזילה הוא כשלון. כשלון יפה לפרקים (אחלה סטים) – אבל עדיין כשלון.
כרגיל – מי שמעוניין לשמוע יותר יכול להאזין לפרק אחרון של שורה שניה באמצע איתי ועם אביעד שמיר
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=452102&cid=473894
לגבי 2 - כמה פעמים זה כבר קרה?
וכן, כשניצבת מולך מפלצת אדירה אחת, יכול להיות שכל תשומת הלב שלך תהיה מופנת אליה ולא אל המפלצת השנייה שמגיעה מאחור.
לא מסוגל להחליט על דעתי בנוגע לסרט.
מצד אחד, השחקנים היו גרועים והקיטש היה מופרז, כל פעם שהיתה אמורה להיות סצינת אקשן גרנדיוזית שבה מוחצים עיר כזו או אחרת עשו איזה קאט משונה בחזרה לבני האדם וגרמו לי להרגיש מתוסכל, והלוגיקה של הסרט היתה כל כך פגומה שהרגשתי שיורקים עלי. מצד שני, יצאתי בתחושה משונה של סיפוק מהסרט. אולי זה כי הוציאו את כל תקציב האפקטים בחצי שעה האחרונה, או שסתם היה לסיום גוד וייב נחמד. בקיצור, נהניתי בצורה מזוכיסטית כלשהי מהסרט. אולי אני צריך לעשות שידור חוזר לגודזילה של אמריך, גם הוא היה רע בצורה משעשעת.
״מפלצות״ ״גודזילה״
ועכשיו, גם את הספין אוף הראשון של srat wars
http://www.hollywoodreporter.com/heat-vision/star-wars-spinoff-hires-godzilla-706636
אם הם לוקחים את הבמאי הזה, שכל נסיונו הוא בסרטי-מפלצות-שהם-קצת-יותר (כמו שגודזילה נחשב בארה״ב), מעניין אם זה הכיוון בספין אוף הזה.
איזה מפלצות שכאלה היו בסטאר וורז שאפשר לעשות עליהם משהו כזה?
היו מפלצות בכל הסרטים, אבל זאת לא הנקודה.
אם אדוארדס היה מבים דרמה רגישה על מאבק הפועלים בוויילס של המאה הקודמת והסרט הזה היה עושה את אותם סכומים ש-"גודזילה" עשה, סביר שהוא עדיין היה מקבל טלפון מההפקה של "מלחמת הכוכבים" או שובר קופות אחר.
יש המון במאים שעשו שוברי קופות
גם כאלה שהם לא כריסטופר נולאן, ג׳יימס קמרון או כאלה שהיו לוקחים סכומי עתק בשביל לעבוד על סרט של סטאר וורז. אני לא חושב שלקחו אותו רק כי יצא לו סרט מצליח לאחרונה.
בפרוייקטים מהסוג הזה, ״ליהוק״ היא בדיוק המילה המתאימה לתאר את תהליך בחירת הבמאי – כשבוחרים אותו, אתה יודע איזה מן סרט הוא הולך ליצור ואם זה מתאים למה שלך (בתור מפיק) היה בראש, אז אתה בוחר אותו. זו בדיוק הסיבה שבחרו את ג׳יי ג׳יי – הוא מתאים לרוח הסרטים המקורית, או לפחות לרוח שהאולפן רוצה שיהיה לסרטים החדשים, ובבחירה בו יש סוג של הבטחה שהוא יעשה משהו דומה.
מה אומר... קלעת בדיוק בכל טענותיך!
סרט מפוספס, אכן מתברר לפתע שגודזי שם כדי להציל את העולם. הוא תופס את מקומו של השחקן המדען האובססיבי שאמור לעשות את זה.
In Godz We Trust
(ל"ת)
מממ...לא
אף פעם לא כתבתי ביקורת על הסרט,אבל הפעם ממש חייבת.השחקן שגילם את וולט ב"שובר שורות" חוזר לתחיה-עם אותם מבטים,כמעט אותם דיאלוגים ולגמרי אותם בגדים.שימו לב- הוא בסינר! או עם מסיכה! "שובר שורות" אחלה סדרה וזה סבבה לתפוס טרמפ על הצלחה של מישהו אחר (לא כזה אומנותי אומנם) אבל אנשים -הם אשכרה מעליבים את האינטיליגנציה שלנו בסרט הזה
באיחור אופנתי Shin Godzilla
הגרסה היפנית המחודשת של זיכיון גודזילה של הידאקי אנו (שלנצח יזכר בתור היוצר של אוונגאליון) ושינג'י היגאוצ'י יצאה ב-2016. היא כנראה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות בקולנוע עם המפלצת הענקית הזו (לא, לא ראיתי את כל 30 סרטי הגודזילה היפניים; ראיתי מספיק כדי להבין שאנשים מוכנים לסלוח להמון בולשיט בשם הנוסטלגיה). לא שהסרט מושלם, הוא מלא בפגמים – האפקטים הממוחשבים גורמים לגדוזילה של אמריך להראות איכותית, העיצובים האלטרנטיביים למפלצת המתפתחת יותר מעוררי צחוק מאימה, השחקנית שמגלמת את נציגת ארה"ב יודעת אנגלית מספיק כדי לדבר אבל לא כדי להעביר שום מידה של רגש ובמידה רבה הקליימקס מרגיש קל מידי – אבל הפגמים האלו לא ממש משנים, כי השלם עובד.
לגרסה האמריקאית המטופשת* (שניהן) לא הייתה שום נקודה מעבר ל"היי, זה זיכיון מוכר ציבורית שפתוח לניצול כדי להרווחי כסף" ובעוד שאינני חושד לרגע שטוהו פועלים ממניעים אמנותיים גרידא לסרט הזה יש מסר להעביר, יש לו רעיונות בבסיסו והוא מצילח להעביר אותם בצורה מופלאה.
הרעיון הגדול מאחורי הסרט הוא שאין שום גיבור אחד, מדען מבריק או איש צבא פראי, שיציל את היום – מי שצריך להתמודד מול גודזילה זה המכונה האיטית של הבירוקרקטיה היפנית (ודי מהר גם של האו"ם). והמכונה הזו זזה לאט,לעיטים בחוסר אונים, לעיתים בטיפשות. חוסר היכולת שלה להתמודד עם הבעיה מהר עולה להרבה אנשים בחייהם (הדבר היחיד שהצלי את העולם זה שהישות היחידה שזזה יותר לאט מהבירוקרטיה זה גודזילה עצמה) – אבל בסופו של דבר הגיבורים המרובים שלנו מצליחים להציל את היום. אין פה שום רגע אחד של אאוריקה – יש פה תהליך ארוך וכואב של שיתוף פעולה שבו אנשים מנסים להגיע לפיתרון ואחרי שהם מגיעים אליו לנסות למצוא דרך ליישם אותו בזמן, יש פה אנשים שעושים את העבודה שלהם. ואחרי מליון ואחד סרטים שבהם הובהר לנו (שוב ושוב ושוב) שהיחיד שיכול להצלי את היום הוא זה ששוברר את הכללים והולך נגד המערכת זה מרשים לראות סרט שמציג מערכת שעובדת.
לא בקלות, ולא בהצלחה מלאה, ולא בלי קורבנות או פשרות. אבל היא עובדת.
אפשר לשאול איפה ואיך צפית בסרט?
(ל"ת)
מסכים, סרט גודזילה כמו שצריך
החל מהסרט השני של גודזילה גם היפנים הפכו אותו לסוג-של איידול והנפיקו סרטים בפרנצ'ייז בו גודזילה מגן על יפן והופך לרובוט-ענק… כל זה ביצור שהחל דרכו כמניפסט אנטי-גרעיני (מניפסט שנוצר בדרך מתוחכמת על מנת לעקוף את סתימת הפיות באותה תקופה בכל הקשור להפצצות הגרעין על הירושימה ונגסאקי). "שין גודזילה" מחזיר את המפלץ לשורשיו המקוריים; לא גיבור אלא תוצר אנושי מזוויע, ואננו את היגוצ'י הפכו את העסק הזה לפנטסטי (אם זה מעניין מישהו, כתבתי על זה ביקורת מלאה). יחד עם סרט האנימציה המתקרב של גודזילה, נראה כי יפן בדרך הנכונה בכל הקשור לזוחל הענק. את השטיקים הזולים נשאיר לאמריקאים.