תסריט ובימוי: צחי גראד
שחקנים: מיטל דוהן, ליאת
גליק, טינקרבל, מיכה סלקטר,
אלישבע מיכאלי
ל'ג'ירפות' אין הרבה הקדמה:
מיד בהתחלה, בלי הסבר, בלי
הרבה קרדיטים ובלי הכנה, מישהו רודף אחרי מישהי בפרדס נטוש, עד שהיא בורחת לבניין קרוב ונופלת מאיזו מרפסת, והצופה המתורגל יודע: מראים את הסוף בהתחלה.
מכאן ואילך נע הסרט בכמה נתיבים מקבילים, כשהוא עוסק בקורותיהן של שלוש עלמות חן (טוב, שתי עלמות חן וטינקרבל), שלושתן דיירות באותו בניין, שרצף של טעויות קטנות משפיע בצורה עמוקה על גורלן. האחת, אפרת (מיטל דוהן) מסתבכת שלא באשמתה בפרשת רצח ונמלטת על נפשה, השניה, דפנה (ליאת גליק) הופכת לבת זוגו של אבנר (מיכה סלקטר), הבליינד-דייט המיועד של אפרת ההיא, והשלישית, אביגיל (זאת שטינקרבל) כותבת במקומון ולא עושה שום דבר באמת מעניין.
לאחר בריחתה חיה אפרת בזהות בדויה, יוצרת יצירות אמנות מחתרתיות-משהו, ומגייסת דרך אביגיל את אבנר, כדי שיעניק לה סיוע משפטי. כל זה, בתוספת עוד כמה עלילות משנה קטנות, נפרש כבר בחצי השעה הראשונה של הסרט, ומכאן העלילה רק מסתבכת: כל העלילות ועלילות המשנה נשזרות זו בזו, נכנסות ויוצאות ומסבכות את החיים הן לשחקנים והן לצופים, שמתקשים קצת לעקוב אחרי כל נפתולי העלילה.
יש בסרט הפרה בוטה של חוק בהירות-העלילה-כדי-שגם-צופים-עם- מנת-משכל-פחותה-מ-143 יבינו (נוסח משולב): לא יותרו למעלה משלוש-מאות עלילות משנה. זה מבלבל את הצופה, כלומר אותי: רגע, ההיא חברה של ההוא, אבל לפני שלוש דקות הוא לא אמר שההיא דווקא חברה של ההוא שבכלל חבר של ההיא… או משהו כזה. נכון, לא חייבים עלילה בסגנון צ'אק נוריס ("מישהו רע. להרוג מישהו רע. להרוג."), אבל עדיף גם שלא אצטרך לשבת עם פנקס ולרשום תפניות מלודרמטיות בעלילה – בשביל זה יש אופרות סבון. ואם כבר אופרות סבון, אמנם אין בסרט דיאלוגים מסוג רמת-אביב ג' ("מחמאה ממך זה ממש קומפלימנט"), אבל יש פה ושם חילופי דברים שסובלים מחיסרון בולט: אין שום אדם במדינת ישראל שמדבר ככה בזמנו החופשי. לא מוצא חן בעיני כשנדמה ששחקנים מדקלמים טקסט שאולי יכול היה להיאמר במסיבה של החוג לדרמה באוניברסיטת דובאי-עילית, אבל לא בויכוח סוער בין בני זוג.
הבמאי גם צריך לדעת להתאפק: לא כל תעלול בימוי שקיים חובה להראות, ולפעמים זה נמאס. השתכנעתי: הוא יודע את הטריקים. צילומים מזויות לא-קונבנציונליות שלא משרתים שום מטרה מיוחדת (חוץ מלהראות שהצלם והבמאי שניהם ראו הרבה סרטים) נמאסים די מהר, כמו גם צלילים של סצנות חדשות המופיעים כהקדמה עוד לפני שהסצנות הקודמות נגמרות. אם שוב אני שומע את תקתוק המקלדת של אביגייל כמה שניות לפני שאביגייל ומקלדתה מופיעים – אני נכנס לדעתי. אפשר לקבל ניכוי שליש על התנהגות טובה?
חיסרון נוסף שממנו הסרט סובל הוא טינקרבל. היא מגלמת בצורה מושלמת דמות של מישהי שאין לה שום דבר מעניין לומר, לעשות או לספר, וגם לא יודעת לשחק. את התפקיד הזה היא מבצעת בצורה כה משכנעת, עד שאני מתחיל לחשוד שהיא כזו גם במציאות.
אבל למרות כל הקיטורים והטענות, צריך להבהיר: קודם כל ואחרי הכל, היה כיף.
הסרט לא נמרח – למרות שהוא אורך כמעט שעתיים – והדבר היחיד שגרם לי לזוז בכיסא היה שהשבת התקרבה מאוד (בסוף הגעתי בזמן. תודה). עזבו תקציב, תקלות צילום, טינקרבל – למרות כל אלה היה סרט מעניין, שהדמויות שבו מצליחות לפעמים לגעת, לעניין ואפילו – שומו שמיים! – לרגש. הסרט יוצר סקרנות חיובית לגבי הסוף, תמיהה מה יעלה בגורלן של הדמויות וכיצד זה יקרה (בניגוד לסקרנות שלילית, מהסוג הנפוץ-מדי: "מתי זה יגמר כבר"). בייחוד מעניינת אלישבע מיכאלי בתור הסבתא זפטה, שגונבת את ההצגה בקלות ומוכיחה שיש צורך חיוני בעוד תפקידי שחקניות מבוגרות. העלילה היתה לא רעה בכלל, על אף הסיבוך, וגם העדר גורדי שחקים ו/או נופים סקוטיים – כמעט חובה בסרט מצוי – לא הפריע לי במיוחד, ואולי אפילו עזר. או בלשונה של שותפתי לצפיה: "זה היה סרט ישראלי על ישראל, ולא סרט ישראלי על כאילו-הוליווד". וזה חשוב: הסרט מצליח לעניין כי הוא לא מנסה להיות לא מעכשיו ולא מכאן, וכי רוב הזמן – גם אם לא כולו – הוא עוסק בדמויות שמדברות בישראלית, חושבות בישראלית ומתנהגות כמו בני אדם ישראלים. בגלל זה הסרט נראה אמין – לא כמו ניסיון עלוב לחקות מה שהבמאי ראה בקולנוע, אלא כמו משהו שיכול היה, לפחות בגבולות מסויימים, להתקיים בארץ, ולכן לא מתעורר בשום שלב הצורך לקבור את עצמך בכיסא מרוב מבוכה.
הכי חשוב: יצאתי מהסרט בהרגשה טובה, ושותפתי לצפיה נהנתה עוד יותר. הסרט השאיר חיוך קטן על הפנים של שנינו, מה שלא קורה (לי!) הרבה מדי.
לו היה מדובר בסרט אמריקאי, אפשר היה לקטלג את 'ג'ירפות' כ"אפשר לחכות ל-DVD". אבל זה סרט ישראלי, ולכן כדאי בקולנוע: בדויד הוא ממילא לא יצא. אז תלכו – יהיה כיף, וזה גם ייתן הזדמנות למר גראד לביים עוד סרטים. אם הוא יירד קצת מכמה שטויות, הפגנות יכולת וסמליות עמומה, אזי הסרט הבא שלו לא יהיה רק "טוב ונחמד" כי אם מצויין. ואם לא לביים, תמיד הוא יכול לחזור למשחק.
ולמה ג'ירפות? אני עדיין לא יודע.
- האתר הרשמי (המוצלח!)
- האתר החצי-רשמי (המחורבן!)
- קרן הקולנוע הישראלי
- טינקרבל
- ג'ירפות LIVE
- בנה לך ג'ירפה
- ג'ירפות למכירה
אילו רק זו לא הייתה טינקרבל
הייתי הולך כבר בטרום-בכורה. אבל אם הסרט אפילו חצי-ראוי, אני אלך – הפגנת תמיכה בקולנוע הישראלי יאדה יאדה יאדה.
לטעמי דוקא הופר החוק
שאומר: "לא לחזור במילים על דברים שכבר ברורים מהסרט". לא פעם אחת במהלך הסרט (ובעיקר בסופו) הרגשתי: "טוב, ועכשיו מספרים למי שלא הבין מה קרה"… ולכן לדעתי מספר העלילות והתסבוכות ביניהן היו בהחלט במינון נכון, ובהחלט לא צריך פנקס!
ביחס לסאונד של הסרט, אני מסכימה איתך. חוץ מ"preview" של הסצינה הבאה היה את ה"סאונד המהדהד" – דיאלוגים שניתן להם סאונד מהדהד עמום מסיבה לא ברורה. גם הפסקול היה בעיני גרוע, ובדרך כלל אני לא חושבת שאני מבינה מספיק כדי להגיד "פסקול גרוע"… אבל בסך הכל היה גם נחמד, והסרט באמת עובר מהר. אז תלכו :)
עוד תהייה למי שראה – האם משהו בסצינה עם אביגיל ודפנה (טינקרבל וליאת גליק) בה אביגיל מנחמת את דפנה הבוכייה היה מעט צורם בעיניך? האם היתה סיבה לכך שהכפתורים בחולצה של דפנה היו פתוחים בחולצה? האם שוב זכינו לראות את הפנזטיות המיניות הלא מודעות של הבמאי?
(זה לא ספויילר)
ביקורת מוזרה
הבנתי מהדג שהביקורת צריכות לנסות להצחיק, כדי שיתאימו לטפט העליז. הביקורת הזאת רצינית כמו הספד. לייטנ-אפ!
שנית אין שום פרופורציה בין מה שאתה אוהב, למה שאתה שונא, ולכן היה עדיף להתחיל מהמחמאות המשמעותיות, ולסיים בקיטורים הזניחים והטכנים, על הקלדות שנשמעות לפני שהן נראות, ועל צילומים פלצניים.
שלשית, אתה סותר את עצמך שזה התאבדות לאמינות של מבקר. בהתחלה אתה מקטר שהדיאלוגים לא אמינים,("אין שום אדם שמדבר כך במדינת ישראל") ובסוף אתה מחמיא שזה סרט ישראלי מאוד, "דמויות שמדברות ישראלית, חושבות ישראלית, ומתנהגות כמו בני אדם ישראלים"
רביעית, אני חושב שלביקורת הזאת אין היגיון עיקבי, והסתירה רבה מדיי מכדי שיהיה לה ערך, וחבל, כי אני בטוח שאם היית קורא את הביקורת שלך, היית עולה על זה מיד, וכך גם העורכות.
חמישית, באת לראות סרט שקרעו עליו את התחת אנשים בדיוק כמוך, ולהינות, או באת להספיק לראות סרט בחינם לפני שהשבת נכנסת? גם יש קצת חוסר כבוד לעשיה של התעשייה הישראלית, שהיא ממש לא מובנת מאליה, שכן קולנוע ישראלי, בניגוד לשאר הקולנועים סובל תמידית מרעב תקציבי.
שלא לדבר על כשלים בעלילה, שאם אתה אומר שהסרט חף מהם, אזי זו ממש סיבה למסיבה.
מוזר. איפה העורכות?
אני דווקא בצד הסנגוריה ;-)
הביקורת שעשעה אותי למדי, וזאת לעומת ביקורות קודמות שנכתבו כאן לאחרונה, שניכר שהתאמצו כ"כ לשעשע, שכמעט שכחו שזה בעצם אתר עם ביקורות קולנוע. בכל ביקורת שנשענת על סגנון/"קטע"/הומור מסויים, מגיע הקטע בו ממצים את הפואנטה, ובעיני זה מתחיל להיות קצת מעיק.
לא שהיו פה ביקורות רעות – נהפוכו. אבל אני דווקא מעדיפה אותן ככה, קצת יותר עניינות – ביקורת קולנוע שמתובלת בקצת הומור, ולא מאמר הומוריסטי אחד ארוך שמתובל בקצת ביקורת קולנוע.
לטעמי האישי, (ואני עושה זאת גם כשאני כותבת ביקורות – אם כי בנושאים אחרים ולכן לא באתר זה), אין חשיבות אם מתחילים בנקודות הטובות או הרעות, אבל מומלץ (בכל מקרה) לסיים בנימה חיובית (כמובן אם יש הצדקה לנימה כזו – במקרה שבסה"כ היה טוב).
בקיצור – אני לא רואה בעיה בכך שהוא התחיל ברע וסיים בטוב – נהפוכו.
לגבי הסתירות – אני מחכה יחד עם נונו להסברים ולפרשניות.
עינת
מילא, על הכל הייתי מסכימה,
אבל לא מצחיקה?!
(עלילה צ'אק נוריס- מישהו רע, להרוג מישהו רע, להרוג).
ביקורת מוזרה?
נונו דיר, קראתי בתשומת לב את הודעתך וקראתי בפעם המי-יודע-כמה את הביקורת ורציתי להסב את תשומת ליבך למספר פרטים:
בראשית, הסתירה הפנימית בטקסט. בסוף הפסקה הרביעית מדבר טווידלדי על חוסר האמינות שנוטה לפקוד סרטים ישראליים (אני מאמינה שכולנו מכירים במידת מה את הבעיה). טווידלדי מציין את איזכור הזמן "פה ושם" – לאמור שהבעיה קיימת גם ב"ג'ירפות", אך לא בהיקף כה נרחב כמו בסדרות מופת ישראליות (רמת אביב ג'). לאחר מכן מגיע טווידלדי למסקנה כי זהו "סרט ישראלי על ישראל" ומציין בפירוש: "וכי רוב הזמן – גם אם לא כולו – הסרט עוסק בדמויות שמדברות בישראלית". כלומר, רוב הסרט טוב מהבחינה הזו, אם כי פה ושם התפלקו לבמאי דיאלוג או שניים פלצניים מדי. אני מוכנה לקבל את העובדה שזו לא האבחנה הכי מחודדת בעולם ואולי אני נאיבית, אבל אני מאמינה באינטלגנציה הבסיסית של גולשי האתר ועל כן מאמינה שרובם הצליחו להבין למה התכוון המשורר בלי לדחוף את זה בכפית (בהקשר הזה משעשע שדווקא אתה נטפלת לנושא).
בשנית, לעניין הקיטורים וחוסר הפרופורציות: הלו, מותק, פה זה 'אינטרנט'. אני ממש לא מתכוונת לספור את מספר הטיעונים השליליים כנגד החיוביים. מאז כיתה ד' אני גם מסוכסכת עם הדגם הרטורי של אריסטו-שמט ושל קסטרו-מן. בעיני, הרוח שנושבת מהביקורת היא מעורבת עם נטיה חזקה לחיובי וזה, ככל הנראה, מה שרצה טווידלדי להעביר.
בשלישית, אשמח אם תחדד את הנקודה החמישית שלך (לי היא עשתה רושם של קטנוניות גרידא אבל מי יודע).
על כל פנים, תודה על הביקורת. תמיד טוב לשמוע עוד דעה (זה מוכיח שמישהו קורא ממש את כל הביקורת).
ביקורת מוזרה? אולי.
טוב.. נקודה נקודה.
)
אפשרי – אומרת ש"הסוף היה בסגנון עדות היוונים הקדמונים. אלה, כשכתבו מחזה ונתקעו באמצע, היו מורידים את האל מלמעלה במכשיר מיוחד, והוא היה נושא נאום נמלץ ופותר את כל הבעיות, שהרי הוא כל יכול. מצב כזה נקרא "דאוס אקס מאכינה", זה בערך מה שעושה הבמאי בסוף, ואותי זה מרגיז".
אולי לא הצלחתי לשעשע, אבל זה לא שלא ניסיתי. אני חושב שיש ציניות ובדיחות פה ושם (שלא לדבר על הכמות שירדה בעריכה – אבל לא אמתח ביקורת על העורכות, שאני שוקל לבקש מהן שיערכו לי את המאסטר..
טעם וריח הם עניין סובייקטיבי, ויוכיח הציטוט הבא, מביקורתו של בעל הניק נודניק על סרט אחד בשם קיי-פקס, שאתה ודאי זוכר מי כתב עליו: "אם כן הייתי משתעשע הייתי מגיב ב'משעשע אך מיותר' במקום ב'מיותר'.
(אגב, אני אהבתי את הביקורת. לא קשור).
שנית, אם לצטט מביקורתה של סרין על הנוסח הראשוני,"קראתי את הביקורת עד לנקודה זו וקיבלתי את הרושם שמדובר בסרט מבולבל ורע, כיוון שכל ההערות שלך עד כה התייחסו לנקודות רעות בסרט. ואז אתה בא ואומר שהיה כיף. אני מוצאת את זה מבלבל". אז שיניתי. פיסקה אחת שהורדה בעריכה הסופית – אולי מפני חשש לספויילר – זהירות
סוף
אז זה לא חיסרון משמעותי? בעיני זה כן. באשר לסדר, אפנה אותך לעיקרון התלמודי שהינחה אותי פה, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". לא מכיר? זבש"ך.
על הנקודה השלישית והרביעית כבר ענתה סרין, ואני חושב שלא צריך להיות דוקטור לבלשנות (או ביקורת קולנוע) כדי להבין את כוונתי.
ונקודה חמישית:
שילמתי על הסרט. הלכתי לראות סרט בשעה יחסית קרובה לשבת, שילמתי עליו (בסדר; הייתה הנחה; אבל שילמתי שני כרטיסים, וחוצמזה אף פעם לא הישגת אתה הנחה לסרט?), ובשלב מסויים התחלתי לשים לב שעלולה להיות לי בעיה להגיע הביתה לפני כניסת שבת (לא ידעתי מראש שהסרט הוא שעתיים, וגם לא ניחשתי. זו הייתה הקרנת טרום-בכורה, ואם לא זה הייתי נשאר גם לשיחה עם הבמאי). וגם הזכרתי את הסוגריים הקטנות האלה בתוך פסקה משבחת, תוך אזכור שזו הייתה הסיבה היחידה בשבילי לזוז בכיסא – ולא אי-נוחות, כמובן.
ובאמת אני לא מבין מה הנקודה האחרונה הפריעה לך. אתה זולל דתיים לתיאבון? האזכור הקטן הזה הציק לך? אגב, נדמה לי שהתייחסתי בפירוש לעובדה שהליכה לסרט תשפר את סיכוייו של הבמאי לעשות עוד סרט, כי זו ישראל. מאיפה הוצאת את השטויות שבפסקה האחרונה שלך?
בקצרה ולסיכום, לדעתי הביקורת שלך ברוב הזמן לא רלוונטית, סובלת מקשיים בהבנת הנקרא, ובסופה קטנונית עד כדי גועל.
ביקורת מוזרה? אולי.
אני מתנצר.
התכוונת ''מתנצל''?
התכוונת ''מתנצל''?
לא, הוא התכוון למתנצר.
אם אתה רוצה שהוא יתאסלם בחברה, אתה לא יכול לבקש שהוא יתגייר לצה"ל, ואני לא חושב שאני צריך להתנצר על זה.
ואל תתפלאו אם אתם תמצצו אותי בניו יורק, בקצב הזה.
התכוונת ''מתנצל''?
וברוסיה מצצת?
תתפלל.
למה הסרט לא יצא בדויד?
אם זה אכן כך זה חבל.
מרס תורכי עומד לצאת אחרי תקופה ארוכה מדי.
מה הבעיה עם סרטים ישראלים?
התשובה בגוף השאלה.
עופצ'יק
אוף-ניסיתי להכין באוריגמי את הג'ירפה מהלינק הנ"ל, ולא מצליח לי הגוף שלה
אנה אלך? (ואל תשלחו אותי לבתיה עוזיאל-כבר ניסיתי שם)
עופצ'יק
אכן, שלבים 3 ו-4 של הגוף הותירו אותי עם ערימה של ניירות מצ'וקמקים ותסכול עמוק. שייפתח כבר המשולש הארור, ולא חשוב איפה הוא מתחבא!
נכון, ההסברים
לוקים בחסר, בלשון המעטה. אפשר לנצל את זה כניסוח לפתרון כל בעיה: יש מובטלים בארץ? – Open and Flatten. אבל בסופו של דבר הצלחתי לעשות ג'ירפה, גם אם מצ'וקמקת, לפי פרשנות יצירתית להוראות שלהם.
כמה מרגיע לדעת
שהבעיה היא לא בי…
כבר הספקתי להוציא מאות שקלים על פסיכיאטרים, עד שהגיעו התגובות הנ"ל ושחררו אותי מהחרדה ש"הנה נמוג עתידי בתור מורה למלאכה באורט משהו"..
הצלחתי איכשהו.
רק הידע העמוק שלי והניסיון ארוך השנים באוריגמי הצליח להוציא מתחת ידי משהו שנראה כמו מוטציה של AT-AT עם רגל אחת שהיא קצת גדם בגלל טעות קטנה ביצירת הריבוע. אבל עדיין יש לזה מוטיבים של ג'ירפה, אם אני אצליח לחבר את שני החלקים האלה ביחד, גם אם הפרופורציות לא בדיוק מתאימות./
את העניין עם הג'ירפות
דווקא קלטתי.
אבל עדיין נראה לי שתפקידן בסרט היה זניח למדי, ולא נראה שיש סיבה מיוחדת לקרוא לסרט על שמן, אלא אם כן לא עלה לאף אחד מיוצריו איזה שם אחר בראש.
נימת האנטי שלי כלפי כמה אספקטים נובעת מכך שכמה אספקטים הפריעו לי. והמשחק המזעזע למדי של טינקרבל היה אחד הראשיים שבהם.
ומי שבוחר את הלינקים הם העורכים, וזה לא הדבר היחיד שהם מפליאים לעשות בו.
לגבי הג'ירפות
החלטתי, לאחר מחשבה, שהסיבה שהסרט נקרא "ג'ירפות" נובעת מכך שהמלה ג'ירפה, בתודעה הישראלית שלנו, מעוררת רגשות חיוביים. העובדה שאין בשפה העברית את הג' תורמת אף היא לחמידות של המילה. החיה עצמה היא מגניבה לגמרי, היא על הגובה, אבל היא גם עדינה, ויש לה צבעים ונימורים כאילו היתה ברדלס. למותר לציין שבשנה האחרונה, בעיקר באינטרנט אבל גם מחוצה לו, הכינוי "ג'ירפה" ממשיך לעורר את ההקשרים החיוביים שיש למלה
בקיצור, אני חושבת שהבמאי (צחי גראד) בחר שם לסרט שהוא נחמד ומגניב, ומעורר חיוך. יתכן כי יש פה איזשהם סמלים עמוקים יותר, (לדעתי אין) אבל כך או כך, זה שם שמוכר, ועם המצב של הקולנוע בארץ, או יותר נכון של הצופים בארץ, אין ספק שזהו שיקול נבון.
מה יש שלך מהטינקר משה?
את התגובה על הלינקים אני מקבלת.
לגבי טינקר-אולי רבים מידי לא קלטו את הקטע שלה.
מהסדרה פלורנטין,עבור בסרטי סטודנטים וכלה ב"משהו טוטאלי" היא מאפיינת בעצמה דמות שחוזרת בכל פעם בבגדים אחרים(או בחוסר בגדים)בלי קשר לשם הסרט(ממתי שמות של סרטים זה משהו לדבר עליו?למה השם אמור להיות משהו בעל ערך?-מספיק שיפציע משהו בסרט כדי שיקבל את שמו של הסרט-לא כל הסרטים הם כמו "החומה")או לנושאו.
מצד אחד זה יכול להיות מעט מעצבן בגלל ההרגליות שלנו לנושאים שבלוניים ולדרכים ברורות לטיפול בקולנוע.
מצד שני,טינקר(ולא שיש לי סימפטיה מיוחדת אליה,יש לי יותר אנטי למתנגדיה בלי שום סיבה עקרונית)מביאה רעננות,צחוקים וישירות נטולת פוזות(פשיטת חולצה פיסית מביאה לעיתים להפשטה מטאפורית שלא לומר מיטונימית לדמות עצמה)שחסרה לקולנוע שלנו.
קולנוע ישראלי שעדיין מנסה לנגב ממנו את הפאתוס הציוני מחד ואת הפומפוזיות והחרטטנות הישראלית מאידך.ממש נידרש לשחקניות כמו זו.
אולי אוכל ליצור איזושהי הקבלה בין טינקר לבין וילוז'ני בזמנים הטובים והישנים שלו.
כשהביטו בו כעוף מוזר שצורח ופושט חולצות,או אח"כ כמחפש עצמו בתרבות החזרה בתשובה כמשתתף פעיל בה.
טווידל יקירי-לפעמים מה שקשה ולא מקובל,שלא לומר שנוא-יכול להעביר דברים רבים בצורה שונה ומעניינת יותר מאשר בדרכים הרגילות עם השחקנים הרגילים או השחקניות הרגילות.
כמעט מלמלתי את שמו של ג'וני דפ ובראד פיט,אבל לא העזתי להגזים כ"כ
הבעייה עם טינקרבל
היא שיש הרגשה שהיא לא ממש משחקת… בעייני זו בעייה של הרבה שחקנים, שנוהגים להתלהק שוב ושוב לאותן דמויות טיפוסיות, (גם לבראד פיט יש את המאניירות הרגילות שלו, אלו עם הידיים אם מישהו מבין על מה אני מדברת). במקרה של "משהו טוטאלי" טינקרבל היתה ליהוק מצויין, כי היא אכן היתה בסרט מין עוף מוזר ושונה, לא נשית באופן נשי, כך שיכולתי להאמין שכולם מתאהבים בה. ב"ההסדר" נראה כאילו היא באמת שיחקה, ואילו ב"ג'ירפות" – לא ברור – לא אם זהו ליהוק מוצלח, ולא אם היא משחקת. אותי היא לא ממש מרגיזה, למרות שכשהיא למדה כיתה מתחתי בבית הספר, והיתה קצת "בחברה" שלי אז לא כל כך אהבתי אותה…
מפחיד במקצת.
כי אני חשבתי שהיא למדה שכבה מתחתי…
בחיפושי אחר ביוגרפיה אינטרטנטית שלה, מצאתי את הלינק המזוויע הבא –
http://members.iol.co.il/halomot/change4.htm
(אם ברצונכם לשמור על תומכם, אל תכנסו.)
מה, מה??
תגיד לי שהוא לא רציני! מה זה השטויות האלה? בן אדם לא יכול לכתוב סיפור בלי שיגידו שהוא רוצה לשכב עם אבא שלו?
ומה ז"א אתה נהנה משלגיה כי אתה רוצה לשכב עם ההורים שלך? אני נהנתי משלגיה, זאת אגדה יפה, אני הולכת להקיא!
יו, גם אני הייתי צעירה ותמימה פעם ונגעלתי מדברים כאלה…
בטח אפשר.
ובמקרה כזה, יאמרו שהוא רוצה לשכב עם אמא שלו.
אבל האמת – יש אסכולה הסוברת שהכל בכל מכל כל מין, וכל דבר שכתוב נכתב כדי להעביר טאבו מיני, או לייצג תקווה מינית כמוסה, ואי אפשר להתווכח עם הטענות האלו – כי מעצם טיבן, אי אפשר להוכיח או להפריך טענות לא מדעיות (אתה כן רוצה! לא, אני לא רוצה! כן, אתה כן רוצה! אבא שלי יותר גדול!). או שכן, או שלא. לפיכך אני פטור מלקחת דברים כאלה ברצינות, עד שלא יוכיחו לי אחרת.
בטח אפשר.
האם המילים "אבא שלי יותר גדול" בהודעתך לעיל רומזת על רצונות מיניים כמוסים?
שיפור ניכר יחול בקולנוע הישראלי,
כאשר זה יפטר מ-"שחקנים", ויתרכז ב-"דמויות".
למה אני צריך חמישים פעם את אותה גילה אלמגור את אותו איבגי? את אותה טינקרבל?
סייג – לא ראיתי אף סרט בו היא השתתפה. אף אחד מהם לא משך אותי עד כה.
מוזר,
הבנתי שראית המון סרטים בשנה(ים) האחרונה(ות), לא לראות סרט עם טינקרבל נראה לי מאורע לא התסברותי. אולי אתה פשוט לא רואה הרבה ישראליים?
באופן מוזר משהו,
"מאז פגשתי את הדג, השתנו חיי!"
כן, הוא הוא האשם במצב חשבון הבנק שלי, ובכמות הסרטים שראיתי. הוא ולא מלאך. הוא ולא אחר.
אבל כמה סרטים כבר עשתה הגברת טינקרבל לאחרונה, שאת מופתעת מכך שלא ראיתי אותם?
(רמז, התשובה היא שני סרטים.)
אם נוסיף לכך תחושת ריחוק וזהירות מהקולנוע הישראלי, לא נקבל תוצאות מפתיעות.
אתה כל כך צודק
אלא שלא מדובר רק בסרטים ישראלים. גם בסרטים אמריקאים טוחנים כל הזמן את אותה ג'וליה רוברטס.
בוא נראה...
בשנתיים האחרונות הופקו בארץ (אם ספרתי נכון) 20 סרטי קולנוע. בשלושה מהם, שהם 6.666%, השתתפה טינקרבל. באותו זמן יצאו בארה"ב 3137 סרטים. כדי להופיע באותו נתח של סרטים אמריקאיים כפי שטינקרבל מופיעה בסרטים ישראליים, ג'וליה רוברטס היתה צריכה להשתתף ב-209 סרטים במהלך השנתיים האלה. לפי שבוע עבודה של שישה ימים, בלי ימי מחלה וחופשות, זה יוצא בממוצע סרט ב-3 ימים. בחורה עסוקה, הג'וליה.
אני לא מצליח להבין
מה בדיוק מרענן או חתרני בכך ש שהבחורה משחקת (לטענתך) את אותה דמות בדיוק בכל הסרטים שלה? לדעתי זה משעמם ומיותר. אבל לא ראיתי מספיק סרטים שלה כדי להגיד אם אני בכלל מסכים איתך בנושא החדגוניות שלה.
טינקרבל
שיחקה דווקא די טוב ב"ההסדר" (ואפילו קיבלה עליו מוישה, אאל"ט). המשחק הסהרורי והכאילו "לא משוחק" שלה היה נראה שם מעניין, כי לא ככה דמיינתי בת של רב מדברת ומתנהגת. אבל אולי זו רק אני.
אפרופו טינקרבל
טינקרבל, מהקצת שראיתי מ"ההסדר" (כמה דקות) בעיקר הצחיקה אותי, מפני שבקטעים דרמטיים-כביכול היא הייתה מגוחכת לחלוטין.
אבל בעניין זה, בשנה שעברת ישבתי באיזה פורום שהתפתח בו דיון על הסרט הנ"ל, ונתפתחה חלוקה מעניינת: הבנות הדתיות טענו שטינקר' משחקת בצורה אמינה, וכל אחת מהם מכירה איזו אחת כזו, והבנים הדתיים טענו למולן שלמרבה המזל אין הרבה כאלה, ואולי כולן מכירות את אותה אחת, ואם מה שהן אומרות נכון – יש בעיה חמורה.
ובלי קשר בכלל, פעם ראשונה שנכנסתי לאתר החצי רשמי של הג'ירפות, ומה אומר – מזלו של מר גראד שלא עשיתי את זה לפני שכתבתי את הביקורת. וואו, איזו פלצנות. לא אצטט, מפני זעם הדג'ירף\סרין, אבל רק אומר שכמות היומרות, ההתפארות והנסיון להסביר שום דבר (זו לא טעות כתיב) מעצבנת להחריד, וחוששני שיכלה להשפיע עלי לרעה. ההערות על ההתחכמויות המיותרות הופכות להיות רלוונטיות כפליים.
לינק ישיר לדבר הבמאי
http://images.maariv.co.il/images/stuff/seret/girafot/actors.html
[יש לגלול עד ל"הבמאי – על הסרט"]
טינקרבל.
נטולת פוזות?
המממ…כנראה שיש שתיים בישראל כי זו שאני ראיתי היא פוזה אחת גדולה וזה עניין מרגיז בשחקנים.
טינקרבל שיחקה בפלורנטין?
http://us.imdb.com/Name?Tinkerbell
וואלה, נכון. אבל כתוב שהיא שחקה את עצמה, כך שזה בטח היה רק איזה פרק או שניים ולא ממש תפקיד מהותי… (אם מישהו יודע הוא מוזמן להזכיר לי)
פרט לזה, לא הבנתי שום דבר ממה שכתבת בפסקה הזאת. ואני לא אוהבת את טינקרבל. יש משהו בדמות הקבועה שלה שממש מעצבן, כמו אותה דמות קבועה שאקי אבני תמיד משחק.
טינקרבל שיחקה בפלורנטין?
דפקא את אקי אני לא סובלת בלירה.
אני מסכימה שהוא מנפק כבר את אותה דמות במאה סרטים.טינקר עושה משו דומה גם כן עם דמותה שלה.
אבל אותי היא לא משעממת כמו של אקי.
אני לא יודעת למה אבל אותי הוא מעצבן יותר.
אולי בגלל שכ"כ הרבה אנשים לא אוהבים את טינקר ואקי לא מפסיק לקבל מחמאות ופרסים.
אז מה שאת אומרת
זה שאת שונאת את א. אבני כי הוא מקבל מחמאות ופרסים ואוהבת את ט. ינקרבל כי אף אחד לא אוהב אותה? אבל את בעצמך הודית שלשניהם יש את אותו שטיק: לשחק את אותה דמות בכל סרט כמעט.
טוב, כבר שמעתי טיעונים יותר מוזרים מזה.
ותודה לרד. עכשיו אני יודעת שלא הפסדתי שום דבר כשלא ראיתי את הפרק ההוא עם טינקרבל, ועוד איזה עונה וחצי שדילגתי עליה…
אז מה שאת אומרת
לא ממש
תני לי מעט יותר קרדיט מזה.
אני לא בטוחה שזה מענין אותך,אבל הקטע הולך טיפונת יותר רחוק.
במדינה הזו לוקחים כל אחד שמסמל ממסד בגדול,עדיף צבא,עדיף גבר חייל,והכי עדיף גבר חייל קצין ושרמנטי וחתיך.
אז אם א. אבני אוכל את כל העניין אבל משחק את אותו הקטע שנים זה לא ממש משנה לאפחד.
אבל טינקר לא מייצגת כלום חשוב,אלא בועטת בדברים לא חשובים וכן חשובים בדרך מיוחדת משלה. אמנם שוב ושוב, אבל היא לא מקבלת פרסים על זה,דבר שיכול לגרום לה להבין שאולי כדאי להחליף לסריה אחרת.
אבני לא מקבל אפילו רמיזונת קטנטונת שהוא נמאס עלי(ואולי על עוד כמה וכמה וכמה וכמה) אלא מקבל פרסים על זה,לכן אין סיבה שהוא ישנה תפקיד וינסה להראות לנו פרצוף שונה מאשר אותו קצין של חיילי מקא"מ.
זהו,נראה לי שכתבתי די והותר על האיש,הרבה יותר ממה שהתכוונתי.
טינקרבל זכתה באוסקר
על משחקה ב"ההסדר". אני חושבת! נדמה לי שאני זוכרת את חולצתה השקופה, אבל אולי אני טועה…גם בג'ירפות היו הרבה חולצות שקופות ופרומות כפתורים.
לא אוסקר! מוישה...
נו, ואם טוודלדי היה מזכיר את זה
בביקורת שלו, כבר הייתי הולך לראות את הסרט ביום בו עלתה הביקורת
טינקרבל זכתה באוסקר
אני דיברתי על גירפות.
על ההסדר יש לי דעות משלי,לאו דווקא דומות לאלה שניתנו על-ידי עד כה.
אולי משום א. אבני ושות'
שלא לדבר על אלתרמן שהיה הרבה יותר נחמד בתור מגיש ציפורי לילה קולנועיות עם רווה האלוהי.
אז מה שאת אומרת
לא היית צריכה לשכנע אותי בקשר לאקי אבני – הבן אדם מעצבן אותי עוד מהימים שערוץ 2 היה בחיתולים והוא הנחה איזה תוכנית שידוכים מטומטמת שבוחרים בה בין שלושה מועמדים וכו'. בשנים האחרונות הוא נכנס עמוק לקטע של המפקד הצבאי, וכמו שאת אומרת זה מה שהמבקרים אוהבים ולכן הוא לא רואה סיבה לשנות את הטייפ-קאסט שלו, ואני מסכימה איתך בטיעון הזה.
אבל גם טל גורדון / רוית רוזן / הפיה של פיטר-פן לא עושה שום דבר בשביל לשנות את התדמית שיצאה לה והדמות הקבועה שהיא משחקת, שהיא אולי דמות נחמדה למי שאוהב את הסגנון הזה, אבל עולה על העצבים לכל מי שרואה אותה ביותר מסרט אחד ומבין את הקטע. (רק לשם הבהרה: ראיתי את "משהו טוטאלי" הרבה אחרי "ההסדר" ועדיין חיבבתי אותה שם, בעוד שב"ההסדר" היא עלתה לי על העצבים.)
כתבת שטינקרבל עושה את אותם דברים שוב ושוב, "אבל היא לא מקבלת פרסים על זה, דבר שיכול לגרום לה להבין שאולי כדאי להחליף לסירה אחרת". לסיכום העניין מבחינתי – אולי כדאי שהיא תחליף לסירה אחרת סוף סוף.
רק לשם ההבהרה
אין כל קשר בין טינקרבל לטל גורדון.
אז מה שאת אומרת
לא אמרתי סירה,אלא סריה,אבל לא ממש חשוב.
אני באופן כללי מעדיפה לשבת מול סרט(עדיף בקולנוע) וברוב הזמן לזוז בכיסא פיסית כמו-גם רוחנית-שיכלית.
כך שאם יש שחקן שלא ממש מסתדר לי,ובמקום להיות צפוי או ברור או משעמם(כמו אבני(הייתי קוראת לו בקיצור א.א.-אבל זה כינויו של האהוב בזמרי ישראל שלי-אסף אמדורסקי))הוא עושה ההפך אני מעדיפה אותו/ה כך.
ראיתי את TLV והתלהבתי והתלקקתי,אולי זו הסטייה שלי,אבל חוץ מגיבורי התרבות שלי מתחום העשייה הקולנועית המקומית(מיותר לציין את מאור כהן,נכון?) הייתה שם גם שירה גפן המדהימה(אני מקווה שאני לא מתבלבלת כמוך -כמובן שאין קשר בין טל גורדון לטינקרבל)ועוד ועוד.אח"כ בא ההסדר,שאת הסיפור אהבתי, הביצוע והשחקנים פחות.
ובמיוחד מהסיום שהיה משעמם עד אימה.
כך-או-כך,נראה לי שכל במאי מבוסס או ינוקא,(וכאן עסקינן בינוקא,לא כך?)הבין שאם חסר לו פילפל,הוא תמיד יכול לקרוא לטינקר המתפשטת.
הכי נחמד יהיה אם למשהי יהיה אומץ לקחת אותה לסרט משלה-סולו.
אז נוכל לדעת אם היא סתם מתפשטת כרונית עם עיניים משגעות או שחקנית בחסד.
אני מחכה בפינה.
בסבלנות
דא''ג, הצילומים של ג'ירפות
או לפחות הליהוק של טינקרבל לתפקיד נעשה הרבה לפני כל הסרטים האחרים בהם הופיעה. פשוט לקח להם הרבה זמן לסיים את הסרט (זה כתוב באתר של ג'ירפות אני חושבת) לכן, במקרה הזה טינקרבל לא נבחרה בשל היותה אייקון קולנועי ידוע, למרות שזה בהחלט יכול להראות כך.
הרבה פעמים קשה לי לקבוע מהו משחק טוב. איך אתם יודעים שמישהו משחק רע? אני יודעת שזה נשמע כמו שאלה טיפשית, וכמובן שיש לי גם דעה לרב, פשוט ישנן הרבה פעמים שאני גם ממש לא בטוחה…
דא''ג, הצילומים של ג'ירפות
לצערי ,לאחרונה נראה כאילו כולם שכחו איך לשחק דמויות מגוונות ומשחקים את עצמם,או את הדמות בה הם התפרסמו.
כה מעטים השחקנים שמשחקים דמויות שונות בכל סרט,וודאי וודאי שמעטים בארץ.
כנראה שטינקר לא אחת שמשנה את דמותה אלא משחקת את עצמה.כך אם אקי(מישו אמר לי שהולך לו בהוליווד משו?איך הדג לא מצא לנכון לספר לנו על זה?)
משחק רע:
כשדהשחקן אומר משפט שאת יכולה להחליף אותו במשפט שונה לחלוטין, ואף אחד לא ישים לב להבדל.
או סתם כשהבעת הפנים פשוט לא מתחלפת.
משחק רע:
ראי מייקל מ"ניקיטה". בגשם, בכפור, בברד ובקור…
אז זהו, שאפשר להתחיל להסתבך
עם זה. אפשר להגיד שמשחק טוב זה כשהשחקן משחק הרבה דמויות שונות – אבל האם זה באמת אומר שהוא משחק כל אחת מהדמויות האלה באופן טוב? למעשה רוב השחקנים האהובים עליי משחקים פחות או יותר אותה דמות (כולל קווין ספייסי. הוא משחק את קווין ספייסי.) אפשר להגיד גם שמשחק טוב הוא העברת ניואנסים של רגש וכו', אבל אם תשימו לב, הרבה אנשים בחיים האמיתיים *לא* מעבירים ניואנסים של רגש לא באמצעות הקול ולא באמצעות הפנים. למעשה האנשים שבאמת יש להם פנים אקספרסיביות כמו בסרטים (עיניים מתלחלחות, פה מתעקם) הם יוצאי הדופן בדרך כלל.
מה?
לא אמרתי מילה ממה שכתבת בהודעה שלך.
מה שכן אמרתי זה שאם שחקן אומר "אבא שלי הוא רוצח המונים" ו"יש מסיבה" בבדיוק אותה הבעה (מקרה אמיתי, לצערי), או שלא טורח להחליף הבעת פנים, הוא לא שחקן טוב.
עכשיו, שחקן, חלק מהמקצוע שלו זה גם להעביר ניואנסים של רגש, גם אם רוב בני האדם לא עושים את זה. למה? כי זה העבודה שלו, הוא צריך להשתמש בהבעות פנים מגוונות, ובשפת גוף וכו', כי עם זה הוא עובד- עם הגוף שלו.
אחרת זה באמת נראה כמו טקס שבועות של ילדי כיתה ג'.
_____________________________________
דרך אגב, אני בזמן האחרון התחלתי לרחם קשות על השחקנים. תארו לכם מה זה להגיד את אותו טקסט שוב ושוב ושוב, וכל פעם להראות מופתעים מחדש, או עצובים, או המומים. ואם תשימו לב, שחקנים באמת טובים לא צריכים להגיד טקסט בשביל לשחק, גם כשחקן אחר "עומד באמצע המבה" (יאני המצלמה עליו), אז שחקנים באמת טובים ימשיכו לשחק בריקע, ישנו את הבעות הפנים שלהם ויגיבו למה שהשחקן "הראשי" עושה.
לא צריך לרחם כול כך על שחקנים...
אני הייתי מוכן לחזור על אותו משפט גם מאתיים פעם כדי לקבל סכומים כאלה…
משחק רע
אני, בתור לא-מומחית-קולנוע, יודעת שאני נתקלת במשחק רע כששחקן לא מצליח לשכנע אותי בדמות שלו. לפעמים זה קורה בגלל טקסט מטופש ואז זה בהחלט לא אשמת השחקן, אבל בד"כ שחקנים כאלו מדקלמים את השורות שלהם כמו בטקס שבועות של כיתה ג'3 ואז התוצאה נראית מגוחכת גם לעין הבלתי-מזויינת של צופה ממוצע שכמותי. לפרטים נוספים הצלב את הערכים : סרט, עם עלילה + שוורצנגר, ארנולד.
את מתכוונת ל''סטוץ'' (כך קראו לה)
אבל אם כבר הולכים אחורה בהיסטוריה הטלוויזיונית של אקי, אז איך אפשר שלא להיזכר ב"תוססס" המיתולוגית?
התוכנית שהביאה לנו בסבב הראשון את יעל אלמוג,רוית פררה ותמיר קמחי (טרום רפיק) ואח"כ גם את אקי אבני, אמנון פישר (שהמשיך להנחות מיני שעשועונים משמימים בערוץ 2 הבתול עד שעצרו אותו, תודה לאל) ולשמחתנו גם את ירדן בר כוכבא האלוהית (זה לקח כמה שנים, אבל היא הראתה לכולם בדיוק מה היא שווה!).
עינת
ירדן
תגידי, את יודעת במקרה מי מייצג את ירדן בר-כוכבא?
למיטב זכרוני
היא נתנה הופעת אורח של 5 דקות בערך, בתפקיד עצמה, באחד הפרקים. היא פחות או יותר באה, התפשטה והלכה.
בקשר ללינק
השם שכתוב שם בתור שם הלידה של טינקרבל הוא לא נכון…
קוראים לה כמובן רוית רוזן.
בקשר ללינק
האמת? "טינקרבל" הוא שם במה די דפוק (אמנם לא דפוק כמו "אקי אבני" אבל בכל זאת). בעיקר בהתחשב בכל העיוותים היצירתיים שאפשר להדביק לו: שטינקרבל, סטינקרבל (קקי אבני?).
השאלה שלי היא כמובן: למה?
היא טוענת שהיא פיה.
היא השתמשה בו הרבה לפני
שמישהו חשב שהיא תהיה שחקנית. בימים בהם היא הייתה מסתובבת בפאבים בתל אביב, מספקת למדורי לילה במקומונים חומר בשפע וטוענת מתוך מסטוליות מוחלטת ותמידית שהיא פיה.
כמובן
לא ברור לי איך הלוגיקה המוצקה הזו חמקה ממני מלכתחילה.
בכלל, כינויים שכאלה זה דבר טפשי
איך מישהו יכול לצפות שיקחו אותו ברצינות אם במקום להשתמש בשם שנתנו לו הוריו הוא מסתובב בעולם וטוען שקוראים לו 'טינקרבל' או… אה, לא חשוב.
אז אני אענה לך
(וסליחה אם כבר ענו על זה):
2. למה לא כתבת ביקורת בעצמך? האתר צריך ביקורות בלשון נקבה…
3. יש אנשים שלא אוהבים שחקניות מסויימות. קורה, ובמקרים מסויימים זה אפילו יכול למנוע מהם ללכת לסרט איתן. יש לך בעיה עם זה?
5. הוא קם מהכיסא, כי מה לעשות- יש אנשים ששבת חשובה להם יותר מאשר הבנה של סרטים.
לינקים: את הלינקים (רובם לפחות) מוצאים העורכים. אין לך מה להתבאס.
בחזרה לסרט...
בסדר, אני אתאפק ולא אתנפל עלייך עם סכינים בידיים על זה שאת חולקת עלי (שיהיה ברור: זה לא שאני חושב שיש רק זוית ראיה אחת: כל דבר אפשר לראות משני צדדים, הצד שלי – או הצד המוטעה
), אבל שאלה אחת מטרידה אותי:
"רוב האנשים שהיכרתי שמרו על קונסיסטנטיות יותר גדולה גם אחרי משברים יותר משמעותיים".
זאת אומרת, רוב האנשים שהיכרת עושים דברים יותר גרועים מלדרוס בני אדם בטעות? גרת באלקטראז פעם?