במקור: Gigli
תסריט ובימוי: מרטין ברסט
שחקנים: בן אפלק, ג'ניפר לופז, ג'סטין ברת'ה, לני וניטו, אל פאצ'ינו, כריסטופר ווקן
במשך שבועות נדנדתי לחברים שלי ש"אולי נראה את 'ג'ילי'?". הם הסתכלו עלי במבט חשוד: למה לי לראות את הסרט שזינק במהירות לפסגת טבלת הסרטים הגרועים בכל הזמנים? למה שארצה לראות סרט ששלח את כל מבקרי הקולנוע ברחבי העולם לחפש מילים נרדפות חדשות ל"רע"? ומילא אני, אבל למה, לעזאזל, שהם יראו את הסרט יחד איתי?
אם לומר את האמת, זה לא היה רק מתוך סקרנות. רציתי מאוד לכתוב ביקורת על הסרט. רציתי להיות מסוגל להגיד, לאחר שעתיים של צפייה, שהצופים ברחבי העולם סתם הגזימו. שזה לא סרט כזה גרוע. שאם תינתן לכם הבחירה בין צפייה חוזרת ונשנית ב'ג'ילי' לבין שכיבה מתחת לדחפור, באמת תעדיפו את האפשרות הראשונה. אז רציתי. לא קיבלתי את זה. 'ג'ילי' (המופץ בספריות הוידאו בארץ תחת השם המטעה 'אהבה מחוץ לחוק') הוא בדיוק מסוג הסרטים שיכולים לשמש כעונש לילדים שמתנהגים רע. אם אתם מעריכים את השפיות שלכם, אני מתחנן בפניכם – התרחקו ממנו.
במבט ראשון המצב לא נראה רע כל כך. עם פתיחת הסרט הוא אפילו מצליח, מי היה מאמין, לשעשע. ג'ילי (בן אפלק, מר ג'ניפר לופז לשעבר) הוא גנגסטר שיעילותו מוטלת בספק על ידי הבוס שלו (לני וניטו, במשחק מזעזע). הוא נשלח לחטוף את בריאן, קרובו המפגר של תובע מחוזי כזה או אחר, במטרה לסחוט את התובע מאוחר יותר. בחורה לסבית בשם ריקי (ג'ניפר לופז, מרת בן אפלק לשעבר) נשלחת על מנת לסייע לג'ילי להשגיח על בריאן. וכך, לצלילי מוסיקה חביבה, נפתח הסרט. לכולם ברור לאן זה מתקדם. כבר מהדקה הראשונה בה ריקי מופיעה על המסך ברור שיתפתח סיפור אהבה מסוג כלשהו בין זוג הפושעים. כל מה שצריך לעשות זה לחכות.
ולחכות.
ולחכות.
עוד לפני שנתחיל אפילו לדון במעלותיהם של בן אפלק וג'ניפר לופז, הדבר הבולט ביותר ב'אהבה מחוץ לחוק', זה שהוא פשוט איטי ומשעמם יותר מצפייה בדשא צומח. הסרט כולו מורכב מדיאלוגים ארוכים ומשעממים שטוחנים את אותה הפואנטה שוב ושוב לאורך חמש או שש דקות. הם דשים באותם הנושאים פעם אחר פעם. הם חוזרים על אותו הרעיון מספר גדול של פעמים בשינויי ניסוח קלים בלבד. לפעמים הם אפילו לא משנים את המילים והמשפטים שמשמשים אותם לומר את אותה הפואנטה שוב ושוב. הם בוחרים נושא, בנאלי ככל שיהיה, ואז מדברים עליו. פעם אחר פעם. ללא הפסקה. במשך חמש או שש דקות. שוב ושוב. טוחנים את אותו הנושא. ללא גיוון או שינוי. פעם אחת אחרי השנייה. הפואנטה נמתחת בצורה מטורפת, לאורך מספר רב של דקות. תוכלו לקרוא את כל הכתבה הזאת מההתחלה ועד הסוף, פעמיים, והסרט עדיין לא יעבור לסצינה חדשה. או יגיד משהו חדש. פעם אחר פעם.
משפטים כמו "אלוהים יברך אותך, פין", או דיאלוגים מחזוריים ("בריאן", "לארי", "בריאן", "לארי", "בריאן", "לארי", "בריאן", "לארי") דורשים סוג כלשהו של גאונות תסריטאית. אמנם מדובר באותו הסוג של גאונות שמניב רעיונות כמו "לעזאזל, נראה לי שקומוניזם דווקא יכול לעבוד במדינה הזאת", אבל זו בכל זאת גאונות.
כל הדשדושים הארוכים במקום והדיאלוגים המטופשים הם רק חלק מהבעיות של הסרט. אם אפשר עוד היה להעניק לאותם דיאלוגים אמינות כלשהי, השחקנים, ובראשם אפלק ולופז, הורסים את האפשרות הזאת. פעם, באחד הפרקים של 'חברים', נאמר שככל שההופעה של שחקנים על במה בסצינות ארוטיות היא יותר יבשה, כך היחסים ביניהם "בעולם האמיתי" הם לוהטים יותר. אם זה נכון, הטמפרטורה בחדר השינה של הזוג אפלק-לופז, יכולה כנראה להרתיח פלדה. על המסך, אין שום כימיה בין שני הזוג. למעשה, השניים אחראים לאחת מסצינות הסקס הכי פתטיות שנראו על המסך למשך זמן רב.
אבל לא רק הם בולטים בגריעותם. כל הדמויות של הסרט ניסו, בבירור, להיות מאוד מגניבות ומשעשעות. זה לא עבד. בכל הצוות של 'אהבה מחוץ לחוק' אין שחקן אחד שמשחק בצורה נורמלית. הופעתו של ג'אסטין בארת'ה בתפקיד הנחטף, היא המשחק הכי מעצבן של מוגבל שכלית שאי פעם ראיתם על המסך. אפילו כריסטופר ווקן ואל פאצ'ינו (שקופצים לביקור למשך סצינה אחת, כלומר, למשך כשבע דקות) מעוררים גיחוך. הם אולי לא שחקנים גרועים, אבל ההתנהגות שלהם לעולם אינה מתאימה למצב שבו הם נמצאים.
ומעל לכל – מעל לטיפשות של הדמויות, למשחק הלא אמין, לסצינות האיטיות עד כדי כאב פיזי ולדיאלוגים הנמרחים, מרחפת עלילת הסרט. אני לא יודע איך להגיד את זה בצורה שלא תישמע כאילו אני סתם מגזים, אבל אני מתחנן שתאמינו לי: בסרט הזה לא קורה כלום. נאדה. שום דבר בכלל. בשלב מסוים בסרט, למשל, אחת הדמויות מספרת שכל העולם ואחותו בפאניקה מהעובדה שהאח של התובע המחוזי נחטף, אבל רק פעם אחת במהלך הסרט רואים שוטר כלשהו מביע עניין בילד המפגר שבן אפלק מסתובב איתו. בשלב אחר של הסרט, אחת החברות של ג'ניפר לופז מגיעות לביקור, ואז הולכת, מבלי שתהיה לה אף השפעה על מהלך העניינים. סרט שלם עובר מבלי שיתרחשו בו יותר אירועים משמעותיים מאשר בפרק טיפוסי של 'פאוור ריינג'רס'.
שימוש קטסטרופלי בקלישאות (נסיעה רומנטית לעבר השקיעה, מישהו?), מחסור עז בפואנטה כלשהי ועלילה צפויה יותר מסרט של דיסני חותמים את גורלו של הסרט. 'אהבה מחוץ לחוק' הוא לא הסרט הכי רע שיצא אי פעם. אבל זה, בערך, הדבר הכי טוב שאפשר להגיד עליו.
אהבה מחוץ לחוק
אני חייב להודות ששכנעת אותי. אני רץ לראות אותו.
איזה התרגשות
לא מהסרט… מזה שזאת התגובה הראשונה שאני כותב באתר. הרבה זמן אני רק קורא ולא מגיב אז החלטתי שהגיע הזמן
בכל מקרה, גם אני השתכנעתי – אני רץ לראות
רק בעיה אחת עם הביקורת
"סרט שלם עובר מבלי שיתרחשו בו יותר אירועים משמעותיים מאשר בפרק טיפוסי של 'פאוור ריינג'רס"'
ראית פעם פרק שלם של ה"פאוור ריינג'רס"? כי אני כן (לצערי הרב) ואפילו יותר מאחד (אל תתחילו אפילו לשאול למה) ובכל פרק יש המון אקשן והעלילה רצה די מהר. אז בבקשה לא ללכלך.
ממש בקצרה...
כן, יצא לי לראות כמה פרקים של הפאוור ריינג'רס. לא רק אחד. ולא, אל תשאל למה.
ומה כבר קורה בפרק טיפוסי של הפאוור ריינג'רס? אם אני זוכר נכון: שולחים מפלצת ללכת עם הפאוור ריינג'רס מכות, הפאוור ריינג'רס מנצחים את המפלצת, המפלצת גדלה, הפאוור ריינג'רס קוראים לרובוטים שלהם, הפאוור ריינג'רס משתמשים במכה המיוחדת של הסופר-רובוט שלהם. הסוף.
ובכל זאת, כאמור, הרבה יותר עמוס ומרתק מג'ילי.
צודק לגמרי.
יופי של ביקורת
ורק על שאלה אחת לא ענית לי:
האם שווה לראות את הסרט בשביל הצחוקים? או שאפילו את זה אין לו?
אני חושב
שאם היה לו את זה, אז העובדה שזה שהוא לא הסרט הכי רע שיצא אי פעם לא הייתה הדבר הטוב היחיד שאפשר להגיד לגביו.
סקופ
תחנת רדיו אחת החליטה להעניק חולצות עליהן מודפס: "ראיתי את ג'ילי מתחילתו ועד סופו בלי להרדם או לצאת באמצע", לכל מי שאכן עשה כן.אם המבצע עדיין תקף, ואתם מחפשים עם מה לנגב אבק, לכו על זה.
...
נראה לי שבשביל זה יש את דרדוויל.
קודם כל, תודה.
והתשובה, בפשטות, היא לא. אם יש לך חברים שקולטים את הפואנטה של הסרט ממש במהירות, ושיש להם המון המון סבלנות, אפשר להוציא לא-מעט הומור מהסרט הזה. ככה אני שרדתי אותו, אחרי הכל. אבל בסך הכל, זה פשוט לא שווה את זה. יש סרטים שהרבה יותר כיף לצחוק עליהם.
ביקורת מעניינת,
כלומר מעניין אותי לראות מה אומר הנחמן השניצלקלייני הטיפוסי בנוגע לסרט…
שכנעת אותי אני הולכת.
(סוף סוף הגעתי שעוד לא מפוצץ)
שכנעת אותי אני הולכת.
אחרי כל מה שנאמר בביקורת את עדיין רוצה ללכת?!
את כנראה אוהבת סרטים מסוג משעמם…
שכנעת אותי אני הולכת.
לא,אני פשוט מתעניינת בשחקנים הראשיים.
איזו חד משמעיות!
כבר הרבה זמן לא נתקלתי בביקורת כל כך קטלנית, ועם זאת כל כך מנומקת.
היה כייף לקרוא, וגם אם היה בי אי פעם שמץ של רצון לצפות, בגלל חיבתי לבן וקינאתי בג'ן – עכשיו אין מצב!
ואם יורשה לי
כל מילה בביקורת נכונה. אבל לגמרי. שעתיים של סבל גמור – אלא אם כן רואים את זה ביחד עם כל מיני אנשים ומנסים להריץ קטעים. למה מנסים? כי אפילו זה קשה בסרט המשמים והנוראי הזה.
גרוע זו מחמאה בשבילו. באמת באמת.
אני רוצה לחזק את דבריו
בשלב מסויים במהלך הצפייה בסרט הוצע לעשות לו "Mystery Science Theatre 3000", בשביל להעלות, ולו במעט, את חוויית הצפייה, אבל אז הובן שזה פשוט בלתי-אפשרי. הסרט הזה כ"כ משמים, שכל דבר שיהיה קשור אליו, יידבק במשמימות שלו (למעט הביקורת המוצלחת, כמובן…). זה חור שחור ששואב אליו כל דבר שמריח מעניין.
אין לי מושג איך האדונים הנכבדים ווקן ופצ'ינו שוכנעו לשחק בזוועתון הזה, אבל זה הרגע בו אני אטיל ספק באיכותו של כל סרט עתידי בו הם ישחקו.
ראיתי את כל הודעות ה"תודה! עכשיו אני הולך לראות את הסרט הזה", ואני מפציר בכם – אל! אני בטוח שיש לכם דברים טובים בהרבה לבזבז עליהם שעתיים מהחיים שלכם.
מעריב לנוער טענו שהסרט חביב
האם לקחת בחשבון שמדובר בשבועון נוער טיפשי, או להתייחס אל הביקורת שלהם כמו לביקורות ב"רייטינג", "עכבר העיר" וכו'?
לא כ-ו-ל-ם שונאים את הסרט.
ב"עגבניות רקובות", מתוך 147 ביקורות שנסקרו, היו 10 חיוביות. יש סרטים שקיבלו פחות מזה. גם דניאל פאיקוב מ'טיים אאוט' כתב עליו ביקורת חיובית (והוא גם טען ש'ג'רזי גירל' הוא הסרט הטוב ביותר של קווין סמית'. יש לו טעם ביזארי לפעמים).
בשום מקרה לא הייתי מייחס לשום דבר שנכתב ב"מעריב לנוער" מידה כלשהי של אמינות.
באתר של טיים אאוט
http://timeout.co.il/default.asp?Category=Cinema
הנושא כבר טופל. הביקורת של "ג'רזי גירל" היא של יעל שוב והיא שלילית, כמו שצריך.
איזה יופי, שבוע שנאת בניפר בעין הדג
בד"כ, אני לוקח ברצינות ביקורות עד כדי כך רעות. לפחות כל עוד הן נכתבות בידי אדם שלא משלמים לו על דעתו. אמנם בשנה שעברה ראיתי את זוכה הראזי סחף חושים ואפילו נהנתי ממנו מעט, אבל השנה אני כבר לא לוקח סיכון. יותר ממה שאני שונא סרטים אידיוטיים, אני שונא סרטים שלא קורה בהם כלום.
מתנה משמים
איפה עומד הסרט לעומת מתנה משמיים ? אפילו יותר גרוע מזה ?
בן אפלק מצליח טוב עם לסביות
שאלת תם
למה ג'ילי ולא ג'יגלי?
כי ככה מבטאים את זה.
מוקדם מאוד בסרט מישהו קורא לדמות של בן אפלק "ג'יגלי?", והוא מתקן אותו שלא, זה "ג'ילי". כך נפתרה התעלומה בנוגע לצורת ביטוי שם הסרט.
חוצמזה, זו גם דרך לזהות האם מישהו שמדבר על הסרט ראה אותו או לא.
אוקיי, תודה.
(פשוט ג'יי לנו בתוכניתו אומר ג'יגלי כשהוא מזכיר את הסרט, ולכן תהיתי.)
הוא כנראה הקפיד
לא להחשד כמי שצפה בסרט…
סתם מתוך עניין, מה כן הסרט הכי רע בהיסטוריה?
סביר להניח שלכל אחד יש את המועדף שלו, אבל יהיה מעניין לראות איזה סרט לוקח את הבכורה ברשימת הגרועים.
אפשר להסתכל ברישומים של ימד''ב
כדי לקבל תמונה כללית של הסרטים הגרועים ביותר: http://www.imdb.com/bottom_100_films
(לא ייאמן, 'רוקדים ברחובות' – סרט שאמור להגיע אלינו בחודש הבא, אולי, כנראה – מופיע שם במקום הראשון. הוא עקף את 'מאנוס, ידי הגורל'.)
זה הייפ שלילי. הוא יעלה.
לונג,רד, זה יכול להיות אחלה סקר...
האמת, שלא.
כמו שהם כבר אמרו לי פעם: סקר שבו אם ראית ולו סרט אחד מהרשימה אתה חסר מזל, לא יכול להיות סקר טוב.
האמת, שלא.
ומכיוון קצת שונה – אם אלו באמת סרטים רעים, מעטים ראו אותם, ולפיכך הסקר לא מעניין את הסיטיזניה הכללית.
איש רשע!
גרמת לאנשים ללכת לראות את הסרט! גם אני הולך לראות אותו.
-האשף הדגול
אני באמת
אבל באמת לא מבין אותך ואת האנשים הנוספים שאמרו שהם מתכוונים ללכת לראות את הסרט בגלל הביקורת.
כאילו, לא קראתם את הביקורת? מה, היא עד כדי כך שעשעה אתכם (והיא אכן מאוד משעשעת) עד שלא הצלחתם להבין את הדברים האחרים שקראתם?
אז הנה – הבהרה:
אנשים, התעוררו נא. זה סרט רע. גרוע. נוראי. משמים. לא מצחיק. משביז. גרוע. שוב משמים. ושוב גרוע. א-ל ת-ל-כ-ו ל-ר-א-ו-ת א-ו-ת-ו. רוצו עירומים בשדה חמניות במקום. לכו להיפגש עם אדם שאתם לא מחבבים במיוחד, שרפו לעצמכם את היד. רק אל תראו את הסרט הזה. הוא גרוע. ומשעמם בטירוף. ומלא בקלישאות. ועושה הכל ברצינות תהומית.
אל תלכו.
או שתלכו. לא אכפת לי. רק אל תגידו שלא אמרנו לכם.
כולנו אינדיבידואלים!
אבל אני לא.
הסרט בטח שובר קופות
כי כולם רצים לבדוק כמה גרוע יכול גרוע להיות. שמעתי שסרט אחד משנות השישים הצליח להביא המוני אנשים לבית הקולנוע כדי לצחוק מעליבותו. טוב, אני הולכת לעשות חרא של סרט. בא לי להרוויח קצת כסף.
BS המסכן...
ניכר בביקורתך כי סבלת מאוד. הסרט רע, זה ברור לי עכשיו ואזכור זאת
למקרה ואטייל לי לאחת מספריות הוידאו אצלנו.
לזכותך יאמר כי למרות הייסורים, הכאב והשעמום שנראה שעברו עליך,
הצלחת לכתוב ביקורת ששיעשעה אותי עד מאוד.
(:
___________________
גיני- התאפקה מאוד לא לקרוא לBS בשמו האמיתי בכותרת
מצאתי סוף סוף שימוש לסרט הזה.
כל תסריטאי מתחיל חייב לראות אותו,
כדי להבין איך -לא- עושים סרט.
אם כל התסריטאים המתחילים או הגרועים בעולם יראו אותו,
בסוף נקבל רק סרטים טובים. או לפחות שום דבר שדומה לזה.
אה, אז זהו...
יש המון טעויות שתסריטאי יכול לעשות כשהוא כותב תסריט לסרט. המון. "אהבה מחוץ לחוק" מכיל בתוכו רק 50 מהן, בערך. אם תשים לב, למשל, הייחוד הנפלא של "הנוסע השמיני נגד הטורף" הוא שהוא מצליח להיות ממש מסריח בלי לחזור על אף טעות (או לפחות, לא על יותר מ- 5/6 טעויות) של "אהבה מחוץ לחוק"!
במילים אחרות, למידה על דרך השלילה עדיין לא מצדיקה את קיומו של הדבר הזה בעולם שלנו.
לא להיסחף
לפני כמה שבועות שידר ערוץ 10 את "סחף חושים" המושמץ של מדונה וגאי ריצ'י. אל תשאלו למה, אבל צפיתי בחלק נרחב ממנו, לא הפסקתי אפילו כאשר האוזניים שלי התחילו לדמם.
עכשיו אני מעריך הרבה יותר את "ג'ילי".
''חלקים נרחבים''? המפף
אם לא צפית ב'סחף חושים' מההתחלה ועד סיום הקרדיטים, אין לך זכות לקבוע שהוא אינו יצירת מופת, ובטח לא שהוא יותר גרוע מג'ילי. אתה חייב לסבול כמו המבקר הנ"ל!
סבלתי מספיק, תאמין לי