במקור: The Gift
במאי: סם ריימי
תסריט: בילי בוב ת'ורנטון,
טום אפרסון
שחקנים: קייט בלאנשט, קייטי
הולמס, קיאנו ריבס, ג'ובאני
ריביסי, גרג קיניר, הילארי
סוואנק
ז'אנרים הם דבר טוב. הם מספקים מסגרת התייחסות ליצירה מסויימת – אחרת איך נוכל להשוות את 'החוש השישי' ל-'החטא ועונשו'? נכון, בשמות של שניהם מופיעות האותיות ח' ו-ש', אבל מעבר לזה – אין על מה לדבר. אולם אם נשווה את 'החוש השישי' לסרטי אימה-פסיכולוגית, או את 'החטא ועונשו' לספרים-ארוכים-שהכריחו-אותנו-לקרוא-
בבית-ספר, הרי שלפתע יש מדדים שונים לרמתו של הסרט. ניתן לטעון שמדובר בענין אקדמי. ניתן לטעון שלא משנה הרמה היחסית, משנה רק עד כמה נהנית מהסרט. ואני בהחלט מסכים. הבעיה היא, שממיש-מש של ז'אנרים כמו ב-'רואה בקלפים' יצאתי מבולבל ובלתי מסופק.
אם לסכם את הסרט לקליפת אגוז, מדובר בסרט בלשי. אישה צעירה נעלמת, וצריך לגלות מה קרה, ומי אשם. לרוב, סרטים בלשיים הם משחק מהנה, כאשר לאורך הסרט פזורים רמזים שהצופה העירני והמנוסה אמור לאסוף ולהרכיב מהם את התצרף. אבל לא כאן! כאן ה"בלשית" היא בעלת כוחות על-טבעיים, והיא יודעת דברים שאנחנו לא יכולים לדעת.
לא כיף.
סוואנה היא עיירה דרומית קטנה ונידחת. תוכלו למצוא בה את כל אותן קריקטורות העולות במוחכם כאשר אתם חושבים על עיירות דרומיות קטנות ונידחות. הדרומי הסטריאוטיפי (Redneck, להלן דרו"ס) מכה הנשים? שם. עורך הדין המושחת והמלוקק? שם. שוטה הכפר מזיל הריר? בהחלט שם. וכן הלאה וכן הלאה.
אל תוך אוסף הדמויות הססגוני הזה נזרקת קייטי הולמס. קייטי הולמס היא ג'סיקה קינג, בתו הזנזונת של העשיר המקומי. רגע, היא לא עשתה כבר את התפקיד הזה ב-'נערי פלא'? כן, בדיוק אותו תפקיד, רק שכאן היא גם מצליחה במקומות בהם נכשלה ב-'נערי פלא'. כנראה שיש אנשים שהתפקידים האלה תפורים עליהם. בתוקף תפקידה, היא מפלרטטת (ולמעלה מכך) עם כל הגברים המקומיים, ולא רק איתם. הזכרתי כבר שמישהי עומדת להעלם, ועכשיו נראה אם תצליחו לנחש במי במדובר.
עתה נכנסת אנני ווילסון, אותה לרוב אנו מכירים בכינוי קייט בלאנשט. אנני וילסון היא פסיכית (או ליתר דיוק Psychic). היא רואה את העתיד. היא קוראת בקלפים.
מוזר. תמיד חשבתי שלדעת את העתיד זאת מתת אל – אתם יודעים, לדעת מתי הנאסדק עולה, איזה סוס יזכה במירוץ, דברים כאלו. דברים שימושיים. לא אנני. היא רואה אנשים מתים. לא כמו הילד-שרואה-אנשים-מתים, אלא היא רואה מראש איך אנשים ימותו. לא ממש תחביב מרתק לשעות הפנאי, אם תשאלו אותי, וזה בהחלט גרם לי להרהר מדוע הסרט זכה לשם The Gift ('המתת' בעברית).
אנני גם קוראת בקלפים, אמרנו. לא, לא קלפי טארוט. לא, גם לא בחפיסת 52 הקלפים המוכרת לנו. אנני קוראת את העתיד בקלפי זנר (Zener). בשלב זה אני מניח שחלק ניכר מכם כבר לא איתי. זה בסדר, גם אני הייתי צריך לבדוק מהו שמה הרשמי של אותה ערכת קלפים המשמשת לבדיקות מדעיות או כמעט-מדעיות של תע"ח (תפישה על-חושית). חפיסת קלפי זנר מורכבת מחמש סדרות של חמישה קלפים בלבד כוכב, ריבוע, צלב, גלים ומעגל. עשרים וחמישה קלפים סך הכל. איזה עתיד כבר ניתן לראות בהם? אלמלא היתה אנני מצליחה לפתור את התעלומה, הייתי חושד בה שהיא בסך הכל זיוף.
אנני מרוויחה לא רע מה"כשרון" שלה. היא מייעצת לתושבי העיירה הדרומית והנידחת, מעין יעוץ פילוסופי/פסיכולוגי – היא אומרת להם את הדברים שכל אחד יוכל להגיד להם ללא כל יומרה לכוחות על טבעיים. למשל, לאישה מוכה מסויימת, היא אומרת שוב ושוב שעליה לעזוב את בעלה. למה זה פתאום בעלה הדרו"ס מכה הנשים מתעצבן? באמת שאיני מבין.
אותו דרו"ס אמור הוא דוני ברקסדייל, שאותו כבר פגשנו פעם-פעמיים בתפקידים שונים בתור קיאנו ריבס. ובכן, גם לקיאנו ריבס מותר לפעמים לא להראות טוב. גם לקיאנו ריבס מותר להפחיד. עוצמת הזעם הפראי שבחור חביב-לרוב זה מצליח לשחרר בסרט זה מרשימה בהחלט. לא פלא שהוא החשוד המתבקש בחידת הבלש הזאת.
הסרט נעשה ע"י סם ריימי. אותו תת-סמאח שהביא לנו את ה-'Evil Dead', ועוד כמה זבלוני אימה חביבים. אותו סם ריימי שיביא לנו בקרוב את ספיידרמן (במהרה בימינו אמן, כן יהי רצון). ריימי יודע לביים סרטי אימה, וזה ניכר בסרט, אבל דומה כאילו הוא שכח שמדובר בסיפור בלשי. אני לא צריך את אותם המוטיבים העתיקים של דלתות חורקות ושדרות ארוכות ואפילות של עצי ערבה כדי לפחד. אני מצפה שיביאו לי דברים חדשים. אני לא רוצה לראות דם מטפטף מהברזים – את זה ראיתי כבר בעשרות סרטים. אני רוצה לראות קוביות-קרח עשויות דם נשפכות מהמקפיא! אני רוצה לראות אדי דם עולים מן הקומקום החשמלי! זכור זאת, סמי ריימי.
גם אם סגנון הבימוי מוגזם ומוקצן לעיתים רבות, חייבים להודות שנעשתה כאן עבודה מקצוענית ביותר של בימוי ועריכה. ובעצם, גם אם סגנון הבימוי לא ממש מתאים לתסריט, הרי שזה אינו כזה פשע. התסריט הוא בהחלט הצד החלש של הסרט. הוא לא ממש מעניין, ולא ממש מפתיע את כל מי שראה יותר מחמישה סרטים בחייו. אבל למרות חסרון "קטן" זה, הרי שהמשחק המשובח הזורם מכל עבר, ועבודתו המהוקצעת של סם ריימי הופכים את הסרט לדבר הראוי לצפייה, באיזה לילה קר, מכורבלים על הספה מול הטלביזיה.
- האתר הרשמי
- מועדון המעריצים של הסרט
- סם ריימי – אתר מעריצים
- ק. בלאנשט – אתר מעריצים
- ק. הולמס – אתר מעריצים
- ק. ריבס – אתר מעריצים
- כרטיסי זנר
- אורי גלר
- ז'אנרים בקולנוע
- קייטי טופלס – הרהוריו של טינאייג'ר
הספה מול הטלויזיה
חשוב לציין: 'רואה בקלפים' מופץ בבתי הקולנוע על ידי סרטי שפירא, חברה שאישית אני מעדיף להימנע ככל האפשר מללכת לסרטים שלהם. למעשה, שקלנו ברצינות להכניס את הביקורת לסרט בתור "מה היה", אבל החלטנו להיות הוגנים יותר. הסרט מוקרן בקולנוע, רק אל תלכו לראות אותו שם. הוא זמין בהחלט בדויד.
ולמי שהחמיץ את הסיפור – למה לא כדאי לממן את סרטי שפירא:
כתבה מספר 417
וכמובן, תודה לדוב מסויים,
על הצעת התרגום למונח Redneck. כולכבוד לו.
ונזכיר שהתרגום המועדף
לרדנקס, הוא, כמובן, סמוקי-עורף.
מועדף ע''י מי?
ומובן ע"י מי?
צר לי, זה פשוט לא עובד.
(אבל לך תסביר לבעל הקשקש ש-Neck הוא גם 'עורף')
מועדף ע''י מי???
לחלוק עלי זה סבבה, אבל לחלוק על פרנץ קישהונט, גדול הסופרים העברים בכל הזמנים?
אהרו''כ
הי פעם ראשונה שלי!(מקווה שלא פיקששתי אני ממש מתרגש בקשר לאהרו"כ הזה).
באמת נראה לי שהסיבה היחידה לראות את הסרט הזה הוא לראות את קייטי הולמס ערומה, ובהתאם לכך צוות האתר הוסיף לינק מצוין תקראו,זה כל כך תמים שזה פשוט גדול.
לאאאאאאא!
לקחו לי את האהרו"כ אני לא מאמין! (ידעתי שהייתי צריך לכתוב משהו קצר god damnit )
אהרו''כ
היא ערומה?
וזאת כאילו סיבה לראות את הסרט?
קיפוד כבר הזכיר שזה סרט אימה…
תראה
אני מת על קייטי הולמס! כן, נכון, יש כאלה ששונאים ומתעבים אותה ,אבל מה לעשות זה סוג הבחורות שאני אוהב.
אבל, אני עדיין לא יצפה ביותר מכמה דקות של דוסון קריק בחודש, ובטח לא ילך לראות את הסרט הזה שמרגע ששמעתי עליו נראה לי דבילי לחלוטין.
מה שאומר שההמלצה היחידה שאני אוכל לגרד על הסרט הזה היא שקייטי הולמס מתפשטת בו. מה שכבר מוריד 50% מכלל הצופים האפשריים מבחינתי לסרט הנ"ל.
תראה
אני מצטערת אבל מבחינתי קייטי הולמס תהיה לעולם ועד ג'ואי מדוסון
ומה שאני חושבת על ג'ואי זה לא דברים שאפשר להגיד בפרהסיה
ניטפוק קטן
דם לא יכול לצאת באדים. הדבר הנדיף היחיד כמעט שם זה מים, כך שנקבל אדי מים.
ביקורת נחמדה, בסה"כ. אלמלא זה היה שפירא, אולי עוד הייתי רואה את הסרט בקולנוע בזכות הביקורת…
ניטפוק קטן
ועוד מעט תספר לנו שאוטובוסים לא יודעים לעוף.
ניטפוק קטן
סתם שאלה… אם ניקח, נגיד, ליטר של דם ונשאיר אותו בחדר, אז מה ישאר אחרי חודש?
עובש.
כפי שהסבירו לך כרגע: דם לא יכול לצאת באדים. המים שבדם מתנדפים. האיכסה האדום שבדם נשאר ומתייבש, והופך למין איכסה קרוש שאחר כך משתמשים בו כדי לעטר גופות מזויפות בסרטי אימה.
לעטוף גופות,
ולעשות ממנו קציצות. אזהרה: אם אתם בדרום אמריקה ומגישים לכם קציצות בצבע בורדו (טעימות לאללה, אגב), אל תעשו את השגיאה שאני עשיתי: או שתשאלו מה זה לפני שאתם אוכלים, או שלא תשאלו בכלל. קצת מגעיל לגלות פתאום שמה שאכלת הוא דם קרוש…
_____________________
יום לא-הולדת שמח,
גל
ניטפוק לניטפוק
טוב, זה תלוי כמה מחממים אותו, לא?
(זה מה שקלטתי מפיזיקה/כימיה כיתה ח': כל חומר יהפוך לגז אם תחמם אותו מספיק).
השאלה היא פשוטה:
האם זה עדיין יישאר דם? התשובה היא לא. קודם כל יתנדפו המים, ואחר כך יתנדפו שאר החומרים שבדם, לפי סדר הנדיפות שלהם. אלה לא יהיו אדי דם, אלה יהיו אדים של חומרים שונים.
או במילים אחרות:
דם מורכב מהחומרים הבאים: מים. פחמימות. חלבון. שומנים. מלחים. יסודות קורט אחרים.
מים רותחים בפלוס מינוס מאה מע"צ. כל החומרים האחרים הופכים לגז (בהנחה שהם לא נשרפים) בטמפרטורות שקרובות יותר לאלף (מלמעלה). אפשר לומר בסבירות מאד גבוהה (מנקודת מבט של מהנדס, ולא כימאי תיאורטי) שעד שכל חומר אחר חוץ ממים יתחיל להתנדף, כמות המים שיהיו בסה"כ הן אפסיות, זניחות, לא קיימות. לכן חומרים אלו מוגדרים כ"לא נדיפים" (בין השאר)- אתה יכול להוציא את כל המים ולקבל חומר יבש. וגם אז יותר סביר שהוא ישרף (ואז תקבל גזי שריפה) במקום להתאייד.
אלא אם כן, כמובן, יש לך אלכוהול בדם. ואז במקום אדי דם אתצה מקבל אדי מים ואלכוהול…
שאלה קטנה
אם אנחנו כבר בנושא: וקוביות קרח עשויות מדם אפשר?
תלוי.
טכנית, מים קופאים לבד, כלומר קרח קיים רק בצורה "נקייה". אבל, באמצע תהליך הקפיאה נוצרת מטריצה של קרח שבתוכה יש כיסים של נוזל מרוכז במיוחד (טמפרטורת הקפיאה יורדת כל שהנוזל יותר מרוכז, ככה שלעולם ישאר נוזל בתוך הקרח). ככה שתקבל קוביה של דבר שיראה כמו דם מוצק, למרות שבמציאות זה קרח עם דם.
שזה מעניין,
כי אז אם אתה איכשהוא שובר את הקרח, תקבל דם נוזלי, לא?
אולי רעיון מעניין לסצינה בסרט אימה…
מעניין?
בעייה. אתה יכול לשבור את הקרח כמה שתרצה, הכיסים קטנים מדי בשביל שישפך דם נוזלי מהם. אלא אם כן תיצור בכוונה קוביית קרח עם דם נוזלי בפנים, לשימוש מיידי.
שזה מעניין,
נראה לי היה משהו ב"איש ההרס"
שסילבסטר סטאלון(נה) הקפיא את דניס רודמן ושבר לו את הראש
(הסרט הנכון?)
אז מה זה היה אם לא דם קפוא?
דניס רודמן?
ד-ניס רוד-מן??? איך?
זה היה ווסלי סנייפס. ובמצבו הקפוא, הדבר האדום היה יכול להיות בערך כל רקמה בגוף (כי הרי רובן אדומות)
דניס רודמן?
דניס רודמן, ווסלי סנייפס- כולם דומים
אבל למה הרקמות אדומות? לא בגלל הדם?
בדיוק בגלל זה.
אבל כשאנחנו אומרים "דם" אנחנו לא מתכוונים לדם שנמצא בתוך רקמות אלא לנוזל עצמו, מן הסתם מחוץ לגוף.
סתם, השעה מאוחרת, אני מחכה שמשהו שהכנתי יהיה מוכן ובא לי להתווכח על סמנטיקה.
בדיוק בגלל זה.
אני מניחה שזה הגיוני
אז אם ככה, נגיד ששורפים מישהו, הרי גם הדם נשרף לא?
שמעתי את הכל, המים מתאדמים וכולה אבל החומרים המוצקים יותר, מה נשאר מהם?
מה, לא ברור?
הם נשרפים. רוב החומרים המוצקים הם חלבונים, פחמימות, שומנים- דברים שנשרפים בקלות. אם השריפה מושלמת, מתקבל אפר- מעט חומרים שלא הפכו לגזים (פד"ח, תחמוצות חנקן, אדי מים וכו'). אם לא, מתקבל פחם.
כמובן, לפני שהמים מתאדים, כל החומרים הללו עוברים שינויים לא נעימים (שומן מתנזל, חלבונים מתפרקים וכו'). אבל זה אתר על ביקורות קולנוע, לא על שיטות הוצאה להורג…
מה, לא ברור?
אני מניחה שזה מתקשר להוצאות להורג, אבל כשאדם נשרף,מה קורה קודם- האדם מת או שהדם רותח?
כרגע אמרתי.
דם רותח בלא פחות ממאה מע"צ. השינויים הביוכימיים שמתרחשים בטווח הטמפרטורות עד אז יהרגו בנאדם מעשרות סיבות אחרות קודם:
תאים שמתפוצצים בגלל שהקרומים השומניים שלהם הפכו לנוזליים מדי
חלבונים חיוניים לתאים (כמו המוגלובין) ששינו קונפורמציה בגלל החום וכבר לר מבצעים פעולתם
ירידת מסיסות הגזים בדם עקב החום כך שנוצרות בועות גזים בעורקים
וכמובן, הבישול של המוח (הרקמה העדינה בגוף)
להמשיך?
הדרך היחידה שדם ירתח לפני שהאדם מת היא אם יש חימום מאוד מהיר, מאוד חזק ומאוד ממוקד על איזור לא חיוני, למשל קרן ליזר על הרגל. מאוד לא סביר שהאדם ישרוד את זה, אבל הוא בהחלט יחיה בזמן שחלק מהדם שלו רותח (אם כי, הוא לא ירגיש את זה. העצבים ימותו קודם)
כרגע אמרתי.
לא נעים…
תגידו,
הדיון על מה שקורה לאנשים נשרפים, זה בהקשר אקטואלי?
תגידו,
לא חשבתי על זה ככה…
ומצוין לבלאדי מרי.
עם מקל סלרי.
סרט אמממממממ טוב מענניין
אבל
אני לא מאמין שקייטי הולמס התפשטה שם!
היא הריי ג'ואי מדוסון קריק
זה לא מתאים לה להראות כזאת מניאקית כמו בסרט
ובכך...
הסברת את עצמך, ענית לעצמך, והכנסת לעצמך מט לוגי בשני מהלכים.
קייטי הולמס רוצה להפטר מהתדמית של ג'ואי ומטייפ-קאסטינג נצחי (כמו שאנשים כמוך חושבים עליה רק בתור ג'ואי). קייטי מתפשטת הסרט, עושה את הדבר הכי לא ג'ואיי. מש"ל- קייטי הולמס היא לא ג'ואי. ואפילו אנשים מסוגך מבינים את זה.
נ.ב. אל תקח/י את ההתקפה הזאת באופן אישי. פשוט כבר הרבה זמן לא יצא לי להגיב באופן ארסי כשמישהו אומר את המובן מאליו.
יש לי פריחה
נא להימנע מיותר מ-3 סימני קריאה/שאלה ברציפות. לפרטים נוספים –
http://www.fisheye.co.il/static/faq.htm#postmessage
אין לה ראש למילים ארוכות?
ו...
אינטראומנידיסציפלינרי זו מילה ארוכה שכזאת.
סוואנה היא עיר קטנה???
אלא אם כן מדובר בעיר אחרת עם שם דומה, סוואנה היא לא עיר קטנה.
כמה עובדות לא מעניינות בכלל על סוואנה:
1. הקטע ב"פורסט גאמפ" שהוא יושב על הספסל ומספר את סיפורו צולם שם. העירייה ביקשה וקיבלה מהאולפנים את הספסל המקורי (?)
2. כשהעיר הוקמה, קבעו בה 4 חוקים – אסור אלכוהול, קתולים, עבדות ו-עורכי דין. כיום יש שם אוכלוסייה גדולה של אירים (חוקים 1-2 ירדו לטמיון…), בקשר לעבדות…די ברור… ויש שם משרדי עורכי דין למכביר.
סתם שתדעו
חשוב לדעת.
בכל מקרה, בארה"ב יש 50 מדינות, כידוע, והרבה ערים עם שמות זהים קיימות ביותר ממדינה אחת (ולפעמים, כמעט בכל מדינה – ע"ע ספרינגפילד).
או פלזנטוויל.
כתבה מספר 470
סוואנה
סוואנה שבג'ורג'יה אכן אינה עיר קטנה.
אבל העיר בסרט ללא ספק קטנה וזו לכן, כנראה, סוואנה במדינה דרומית אחרת (הייתי מנחש – דרום קרולינה, לפי הביצות)
סוואנה היא עיר קטנה???
אם מדובר בסוונה, ג'ורג'ה, בהחלט לא מדובר בעיר קטנה.
אגב, "חצות בגן הטוב והרע" הוא סרט לא רע בכלל, והסרט המתאים ביותר לתואר "סרט סוואנה" (חלק מתושבי העיר משתתפים בו. הדויד מומלץ)
הלו? אפשר לנצל בימה ציבורית?
(קודם: תודה לקיפוד על הביקורת, ששונה במעט מהביקורות ששמעתי עד כה על הסרט)
אפשר להשתמש בעין הדג כדי לומר שאני שונאת את קייטי הולמס? כן? יופי. אני שונאת את קייטי הולמס. ממש. מאז ג'ניפר לאב יואיט לא נראה שחקנית כה זוועתית שזכתה להצלחה והערכה כזו. מאז ג'וליה רוברטס לא נראתה שחקנית כזו מעצבנת (ג'וליה מעצבנת רק בזמן האחרון, וגם לא בכל הסרטים. אבל היא יודעת לשחק). סנדי בר משחקת טוב יותר מקייטי הולמס. היא יפה מאוד, אבל שחקניות יפות יש בשפע. כל כך קשה לקרוא תסריט בלי לעשות פרצוף מסכן (יש לה רק אחד כזה)? בלי לנענע את הראש בלי סוף? בלי לגרום לנו לרצות להעיף נעליים על המסך? אני מקווה שהיא תשאב לשולי הטייפ-קאסטינג לנצח ושלא נראה אותה ואת פרצוף הכלבלב שלה עושים פוזה יבבנית של "אני-שחקנית-עומק-של-דמויות-רגשניות".
תיאטרון הבימה
עם כל הכבוד נראה לי שבסדרה כמו דוסון קריק, פרצוף עצוב מוצלח הוא חלק מדרישות התפקיד,לכולם שם יש אחד כזה והוא כזה מוצלח שמשתמשים בו כל הזמן.לא נראה לי שזה באשמת קייטי, עובדה,היא בוחרת תפקידים שיהיו כמה שיותר שונים מהדמות של ג'ואי.
ואין מה לעשות, אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שקייטי היא מעצבנת, כי היא כל כך חמודה שפשוט בא לי לתפוס אותה ו… אמממ… הודעה הבאה בבקשה.
''דוסון קריק'' לא אשמה.
אמנם ראיתי רק מעט פרקים מהעונה הראשונה, אך זה מספיק כדי להבין שהדפיקות בתוכנית היא בתסריט ולא בשחקנים.
כל שאר השחקנים האחרים שם
נורמאלים לחלוטין. ראיתי את קייטי הולמס בעוד סרטים (גו, מופרעים, סופת קרח, ועוד כמה). חמודה ככל שתהיה, ותפקידים מגוונים ככל שהיא תבחר, לשקח היא לא יודעת!!
עזבי את לשחק,
היום לא צריך לדעת לשחק בשביל להיות מפורסם.
אבל היא פשוט כזאת מעצבנת שזה איום!
יש לה מעיין חיוך של 'אני חמודה וביישנית ומתוקה, ומאוהבת שנים בחבר הכי טוב שלי שישים עלי רק כשאני אשכב עם החבר הכי טוב שלו'. וזה לא רק בדוסון קריק, וזה חוזר על עצמו כל הזמן.
לא יודעת, יש לי משהו שלא מסתדר עם הפרצוף שלה, בעיקר עם הזווית הנוראית של הפה… חוץ מזה היא גם באמת אל יודעת לשחק.
ומה אני אגיד? מעולם לא צפיתי בה!
אין לי כבלים, כך שאף פעם לא ראיתי דוסון קריק…
כן כן, אף פעם.
אפילו לא חצי דקה.
אני חושבת שאני יודעת איך היא נראית – ראיתי תמונות בעיתון (אני רק מקווה שאני מקשרת את הפנים הנכונים לבחורה…)
כיוון שגם את הסרט הזה אני לא אראה (לא בקרוב) הרי שעלי להיות המאושרת באדם, כנראה :-)
עינת
במקרה הזה זה קל.
התמונה בעמוד הראשי היא של קייטי. אין יותר תירוצים "לא יודע איך היא נראית".
LOL... אתה מתכוון תמונת האוזן של
קייטי…
או אולי תמונת מבנה הלסת שלה?
אני לא חושבת שאני אצליח לזהות אותה עפ"י תמונה מזוית כזו…
אבל נסיון יפה :-)
עינת
לא, לא...
זוהי קייט בלאנשט. הכוונה הייתה לתמונה שבעמוד הראשי, לא לתמונה שבראש הכתבה.
אה... LOL ;-)
אני כבר לא עוברת בעמוד הראשי מאז שאני מקבלת הודעות לדוא"ל…
נו, ודווקא את קיית בלנשט ראיתי בכמה וכמה סרטים. היא חמודה. :-)
עינת
רואה בקלפים-
אכן שם תמוה שלדעתי לא אפיין את הסרט, אבל אני לא פה כדי להתלונן על עוד תירגום גרוע, התירגום "הזה" הוא יחסית לא רע.
אני פה כדי להתייחס לספק תמיהה של קיפוד על פירוש השם "THE GIFT", שלדעתי דווקא מתאים מאוד לסרט. אז ככה: התירגום הישיר על פי בבילון-מתנה שי ו…כשרון טבעי, מה שבהחלט מסביר את סוגיה.
חוצמזה, "רואה" הוא סרט בינוני מאוד מדי פעם הוא מקפיץ, אבל חוצמזה שום דבר מיוחד.
סם ריימי ניסה לעשות סרט מתח בלשי, יעני נוסח אגתה כריסטי. באמת, יעני, הוא אפילו לא היה קרוב, מילא זה שהרמזים לא מטושטשים דיו והחשודים מעטים יחסית, הפישול הגדול קרה דווקא בדמות האשמה.
כלל חשוב בסרטים מסוג זה הוא שמי שהכי נראה לך שהוא החשוד תפסול אותו אוטומטית, אח"כ פוסלים את השני ברשימה ואת השלישי. ומה נשאר? התשובה הנכונה. בסרטים כאלה, אני מצפה שיפתיעו אותי, אני שונא לדעת את הסוף, אני רוצה טוויסט! אני רוצה מפנה! אבל לא, סם ריימי וה"כשרון הטבעי שלו" לא מספקים את זה.
מקור התלונה על השם הוא אחר.
Gift או "מתת" מרמז על משהו שעוזר לך בחיים, משהו טוב ומוצלח, שהאחרים יכולים רק להתקנא בו. מסתבר שבסרט הזה, המתת הזה הוא לא ממש מתת: הוא לא עושה יותר מדי טוב.
נכון?
_______________________
יום לא-הולדת שמח,
גל