במקור: Gattaca
תסריט ובמוי: אנדרו ניקול
שחקנים: איתן הוק, אומה
ת'ורמן, ג'וד לאו
היה היתה פעם (כך סבתא אומרת)
תקופה כזו, שקראו לה – רק אל
תתפסו אותי במילה, אני לא ממש בטוח – שנות התשעים. תקופה קשה היתה זו לחובבי סרטי המדע הבדיוני, תקופה שבה הם נאלצו לגשש את דרכם באפלה דרך פארקי יורה, ארמגדונים, גברים בחלל, ימי שלישי וכיוצא באלה. אבל איפושהו לקראת סוף התקופה הזאת החלו להופיע סרטי מד"ב מסוג שונה: היה, למשל, 'עיר אפילה', המזכיר את 'מטריקס' מבחינת העלילה והקדים אותו ביותר משנה. היה 'ענק הברזל', סרט האנימציה האמריקאי היחיד שהצליח להתחרות, מבחינת האיכות והביצוע, בסרטי המד"ב המונפשים היפאניים. היו הסרטים 'פיי' או 'קיוב' (כן, אני סבור שזה היה סרט מצוין, וימותו הקנאים) שנעשו בתקציב אפסי, ושבאין כסף לפעלולים נאלצו להסתמך על – לא יאומן כי יסופר – תסריטים בעלי מידה מסוימת של תחכום. בקיצור – היו סרטי מד"ב שדרשו מהקהל לחשוב. לא פלא, אם כן, שרובם היו כשלונות כלכליים מהדהדים.
מי שהוביל את גל הסרטים האלה היה הסרט 'גאטאקה' אשר מפיציו בווידאו בישראל (לקולנוע הוא לא הגיע) החליטו משום מה לקרוא לו 'מה קרה בגאטאקה' – זה היה קצת לפני שתעתיקים אנגליים בסגנון 'פיץ' בלאק' נהפכו לאופנתיים. כמובן, השם 'גאטאקה' הוא בכלל לא מושג לועזי – זהו שמו של המקום בו מתרחש הסרט, והוא מורכב מהאותיות שמסמנות רצפי DNA. בכל אופן, 'גאטאקה' הוא בלי ספק סרט המד"ב הטוב ביותר של העשור ההוא, וגם אחד מהטובים ביותר שנוצרו אי פעם. הגדולה שלו נעוצה אולי בכך שהוא סרט מצוין בלי קשר להשתייכותו לז'אנר – גם מי שסולד מחלליות, פיצוצים, פעלולי אקרובטיקה וג'אר ג'אר בינקס מוזמן לצפות בסרט הזה, כי אין בו אף אחד מהדברים הנ"ל.
הסרט מתרחש בעתיד הדי-קרוב, שבו החברה האנושית נשלטת על ידי בני אדם מהונדסים גנטית, שנראים כמו דוגמנים ודוגמניות, בעלי כושר של ספורטאים, שלעולם אינם חולים. אלה הם הרופאים, המדענים, עורכי הדין והטייסים של העולם. ומה בעניין שאר האוכלוסייה, שלא עברה מניפולציה גנטית? אל דאגה, גם להם נמצא פתרון – אפשר לסדר להם ג'וב מבטיח לכל החיים בתור פועלי ניקיון.
גיבור הסרט הוא וינסנט פרימן (איתן הוק), אחד מאותם "טבעיים" שלא הונדסו גנטית, שמסרב להשלים עם סדר הדברים הזה. חלום חייו של פרימן הוא לטוס לחלל, אבל מרכז "גאטאקה", שמנהל את תכנית החלל, לא ישקול אפילו מועמדות של אדם טבעי. כדי לתחמן את המערכת, פרימן מחליף זהות עם ג'רום מורו (ג'וד לאו המעולה), שחיין אולימפי מריר שהפך למשותק בעקבות תאונת דרכים, ומתקבל כמועמד לטיסה לחלל תחת הזהות הבדויה. בדיוק כשנדמה שהעניינים מתחילים להסתדר עבורו, פרימן מוצא את עצמו חשוד ברצח של אחד העובדים במרכז. המשטרה אינה יודעת על חילופי הזהות שלו, אבל היא הולכת וסוגרת עליו. במקביל הוא מסתבך במערכת יחסים רומנטית עם איירין (אומה ת'ורמן), עובדת אחרת בגאטאקה.
הוק ות'ורמן, אגב, נפגשו לראשונה והתאהבו זה בזו על סט הצילומים של הסרט, ואולי זה סתם דמיוני הפרוע, אבל נדמה לי שזה נותן לסיפור האהבה בין הדמויות שלהם בסרט (שנראה במבט ראשון כמו גלגל חמישי ומיותר בתסריט) איזו מידה של רגישות אותנטית.
העיסוק של הסרט בנושא ההנדסה הגנטית הוא רציני ומעמיק, אבל לא גולש לדידקטיות, ולעולם לא בא על חשבון דברים אחרים, כמו העלילה למשל. גם בתחומים אחרים הסרט לא נופל: הוא מדהים ומקורי מבחינת העיצוב והצילום (של סלובומיר אידזיאק, לשעבר הצלם הקבוע של קישלובסקי) ופס הקול של מייקל ניימן גם הוא משובח.
'גאטאקה' הוא סרטו הראשון, כבמאי וכתסריטאי, של אנדרו ניקול. אפשר להישבע שאת הניקול הזה יצרו במעבדה גנטית: חישבו על הכלאה בין המגע החזותי היפהפה של רידלי סקוט (כמו סקוט, גם ניקול היה בעברו במאי פרסומות) עם האנושיות של סטיבן ספילברג (אני מדבר, כמובן, על ספילברג שמלפני תקופת הדינוזאורים, ואולי גם אחרי 'AI') והעומק של סטנלי קובריק – וקיבלתם את 'גאטאקה': סרט שיוצר תמונת עתיד עגומה למדי, אבל משאיר לצופים גם תקווה שמקורה באמונה ברוח האנושית. ממש ככה, בלי ציניות.
אבל, בדיוק כמו שהסרט הזה מלמד אותנו, גם לשלמות גנטית יש את החסרונות שלה. במקרה של 'גאטאקה' מדובר בשני חסרונות עיקריים: הראשון הוא הליהוק של איתן הוק לתפקיד הראשי. למרות שהוא משחק די טוב, יש בעיה די בסיסית בליהוק שחקן כמו הוק לסרט שיוצא נגד חברה הסוגדת לשלמות גנטית (הקטעים הכי חלשים בסרט הם אלה שבהם הוק מנסה לשוות לעצמו מראה של אחד עם דפקטים גנטיים. לא משכנע בכלל). בעיה אחרת היא תעלומת הרצח בסרט: היא בנויה מצוין – מותחת, מעניינת, ועם כמה תרגילים היצ'קוקיים – עד שמגיעים לפתרון התעלומה. מה יש לדבר, נפילה. הפתרון, שמתאים יותר מדי לקלישאת "המשרת עשה את זה" הוא בדיוק מסוג הדברים שמלמדים אותך לא לעשות באחד השיעורים הראשונים בבתי ספר לתסריטאות.
ובכל זאת, ולמרות הכל, 'גאטאקה' הוא סרט משובח. למרות הכישלון המסחרי המצער של הסרט, ניקול המשיך הלאה וכתב את התסריט ל-'המופע של טרומן' – עוד אחד מסרטי המד"ב המצטיינים של העשור ההוא (למרות שרוב תשומת הלב של הצופים בו התמקדה בעובדה שג'ים קארי הראה בו שהוא גם יודע לשחק). באוקטובר הקרוב עומד לצאת סרטו הבא כבמאי, 'סימון', שעוסק בבמאי שהשחקנית הכוכבת שלו עוזבת אותו, והוא מחליף אותה בשחקנית וירטואלית. לפי הדיווחים הוא הצליח שוב ליצור סרט מצוין – ולפי כל הסימנים, למרבה הצער, גם הסרט הזה לא עומד לקבל את תשומת הלב הראויה לו.
- האתר הרשמי
- אתר מעריצים
- איתן הוק
- ג'וד לאו
- אומה ת'ורמן
- הנדסה גנטית
- טיקי הפנגווין מסביר על גנטיקה
- לבנות אנשים – מתוך 'סלון'
- DNA של פיל וחזיר לא מתחברים
- סימון
גטאקה
אני חושב שיותר מהכל זה מראה שמדע בדיוני טוב לא צריך פיצוצים. צריך רעיון מדעי מסקרן, וגם קצת אומה תורמן לא תזיק.
גטאקה
אתה אולי יודע את זה , וכך גם רוב האנשים פה אבל מי שעושה את רוב הסרטים האלה לצערנו לא יודע את זה .
המון פעמים סרטים שבכל זמן אחר היו טובים ויפים נהרסים כי במקום לתת להם עומק מדגישים בהם את הפעלולים .
אני למשל לא אלך לראות סרט רק בשביל הפעלולים שבו אבל רוב הסרטים בימינו הם כאלה .
נחמד לראות סרטים קצת יותר מושקעים לפעמים וזה בהחלט אחד מהם .
איתן הוק חייב להיראות טוב
על מנת שיוכל להיחשב כ"מהונדס". כי אם הדפקים הגנטיים שלו היו מובלטים, אף אחד לא היה קונה את הזהות המוחלפת שלו, וישר היו עורכים חקירה.
ובהזדמנות זו אשאל: מה קורה עם אותם "מהונדסים" שקרה להם משהו (כמו ג'וד לאו שעבר תאונת דרכים). האם מוציאים אותם להורג (כמו שבעלי אורוות עושים לסוסים ששברו רגל, למשל), או מה?
חס וחלילה!
זה לא עתיד רחוק עד כדי כך שהחברה לא שומרת בו על מוסריות, גם אם זאת מוסריות צבועה. למי שמשותק ברגליים נותנים כיסא גלגלים. ואת איתן הוק מתחזה למהונדס גנטית אי אפשר לזהות על פי שום דבר, מאחר וגם אדם שנולד כתוצאה ממצוות פרו ורבו האותנטית יכול להיות יפה, גבוה, חכם, ובריא. את המהונדסים גנטית לוקחים לעבודות השוות כי יודעים מראש שהם חסרי פגמים.
איתן הוק חייב להיראות טוב
ולחזק את דבריך:מה מוזר בזה שאיתן הוק משחק אדם *לא* מהונדס גנטית?הרי איתן הוק עצמו מעולם לא הונדס גנטית (למיטב ידיעתי).
בקשר לג'וד לאו ואומה תורמן,אף אחד לא הוכיח עוד שום דבר,אבל לי יש חשדות…
איזה כיף היום,שני סרטי מד"ב טובים שלא ראיתי,ברצף בערוץ הסרטים!
איזה כיף!איזה כיף!(ככה נשמעת השכנה שלי אחרי בקבוק הוודקה השלישי)
לידיעת הציבור
כמו שכבר הוזכר במקום אחר – 'גאטקה' (בקרוב נכסה את כל האפשרויות של איפה לשים א' בשם הזה ואיפה לא) משודר היום/מחר, כלומר יום ראשון 17.6, בערוץ הסרטים, שעה 20:10 – ומיד אחריו 'עיר אפלה' המומלץ גם הוא.
לידיעת הציבור
אני לא מאמינה…
איכשהו קלטתי בזווית העין שמקרינים את "עיר אפלה", וישר שריינתי קלטת להקלטה, אבל לא שמתי לב שלפני כן יש "גאטאקה"… איזו נפילה…
ודווקא את "עיר אפלה" כבר ראיתי בדויד לפני זמן מה (ונסיון להקליט ממנו לוידאו לא ממש עלה יפה. הפסקול לא עבר, משום מה).
מישהו יודע אם יהיו שידורים חוזרים?
ראיתי את 'עיר אפלה'
והוא היה מצוין, פרט לזה שבסצינת המזח גם אני וגם חברתי צרחנו – זה פשוט היה יותר מדי דומה ל'רקוויאם'. אני יודע שהזהירו אותנו, אבל You have to see it to believe it.
וייי!
איזה סרט מדהים!
וחוצמזה, שאם איתןהוק לא היה נראה כמו שהוא נראה (וטוב שכך) זה היה הופך את כל עניין ה"אנחנו רוצים רק מהונדסים" להגיוני יותר. אבל כשזה נראה שאין שום הבדל בין מהונדס לבין טבעי, זה הופך את כל העניין להרבה יותר, הממ, מעניין ומעורר מחשבה.
ואגב, בשיחה עם מקורות יודעי דבר
נמסר לי כי "סימון" לא יגיע למסכים בארץ. הוא יופץ ישירות לוידאו בעוד שש-שבע שנים (בהערכה אופטימית) תחת השם "מה קרה לסימונה". המפיצים של הסרט בארץ מתכוונים לנקוט צעדים כנגד כל מי שינסה לייבא לפני כן את הסרט לארץ על גבי DVD – הם "יתבעו את ה-אמ-אמ-אמא שלו" (ציטוט מדוייק), ישלחו אחריו חוליית מתאבדים של הג'יהאד האיסלאמי, ויכלאו אותו לחודש בתוך אולם קולנוע מצחין בו מוקרן ברצף מחזורי (ללא הפסקה ובמשך 24 שעות) הסרט "אסקימו לימון: החגיגה נמשכת".
ולמי שלא הבין: אני את שביתת הנשק שלי עם המפיצים גמרתי. לחלוטין באשמתם.
אין לי בעיה לספק תחמושת. (-:
וחוץ מזה. לא הייתי קורא לסרט הזה הסרט הכי טוב שנעשה באותו זמן, אני משתדל לא לקרוא לשום דבר הכי טוב, אבל זה בהחלט סרט טוב מאוד ובהחלט שווה צפייה, הקלטה, צפייה חוזרת, הכרחה של החברים לראות גם, להרביץ להם עם הקסטה עד שיצפו, להעתיק להם אם הם רוצים וגם אם לא ואחר כך לשים בארון זכוכית לשמור לדורות הבאים.
אני מנסה לחשוב על סרט הכי טוב: עיר אפלה… לא, הקומה ה-13… לא, המאטריקס… לא, המומיה… לא, Galaxy Quest… לא. אי אפשר להחליט. לכל אחד יש משהו שבגללו שווה ללכת לראות.
מה שקצת גורם לך לסלוד מהסרט
"הכי טוב שיש"… מן הסתם…
(לא ראיתי את הסרט, סליחה למי שנכנס למתמשכים בשבילי)
אכן
זה סרט שווה צפייה. הוא לא עשוי משהו, והשחקנים דלוחים קמעא, אבל הקונספט הגאוני שיש בסיפור מעורר מחשבה (אם אתם בקטע של לחשוב).
אתה זה התמהוני שמסתובב
ברחובות ת"א עם קשת מחשבה על הראש?
אני נורא אוהב את הסיפורים האלה
שמראים לנו שהעולם לא כולו חביב ויפה ושיש בו גם דברים לא כל כך נעימים.
זה למה אני גם נורא אוהב את Failsafe ו-Brood War.
מישהו מוכן להסביר לי למה
לסרט שמבוסס על הסיפור "האריסון ברגרסון" קוראים "האריסון ברג'רון"?
אני מאוד אהבתי
מצד שני, אני ראיתי את הסרט אחרי שקראתי את הסיפור שעליו הוא מבוסס – סיפור שנקרא בצורה מפתיעה לגמרי Harrison Bergeron.
העניין שבסיפור זה מאוד מאוד מוקצן, עד לרמה של סלאפסטיק, ככה שהמסר יותר ברור אבל כל העניין הרבה פחות ריאליסטי. לעומת זאת הסרט נותן תחושה אמיתית שזה עלול לקרות ואני העדפתי בהרבה את הגישה הזאת, זה נראה לי יותר אפקטיבי.
את הסרט ראיתי באותו לילה שהוקרן ב-YES עם גאטאקה (את עיר אפלה לא ראיתי אז כי היה מאוחר ולא שמעתי עליו אף פעם), ומאוד התרשמתי. חזק וגורם לחשיבה.
אני לא מאמין
צ'מעו, בדיוק לפני כמה שעות חזרתי מחופשה בחו"ל-לארץ, ואיך שהתחלתי להקליד את הכתובת של פישאיי, נזכרתי מה הייתה המחשבה האחרונה שלי לפני החופשה – לזכור לספר לכל אנשי האתר איך הגעתי לאוזן השלישית וזכרתי במעומעם שכולם מדברים כאן על איזה סרט מד"ב גאוני, ובטעות החלטתי שקוראים לו "גאטאקה", אלא שאחרי צפייה הבנתי שבטח התבלבלתי עם סרט אחר לחלוטין, שהרי מדובר באחד הסרטים האוויליים והמביכים ביותר שראיתי מזה הרבה זמן (מאז "חמש ילדות יפות", אם נהיה ספציפיים).
ופתאום אני מגלה שלא אני טועה, אלא כל העולם. אוף, אני שונא כשזה קורה. תגידו, אתם רציניים? זאת עוד מתיחת אחד באפריל מטעם האתר? המשחק הגרוע, התסריט השבלוני, הדיאלוגים המביכים, והיעדר כל כריזמה או כשרון מצד הבמאי (שעשה עבודה נפלאה בתסריט של "טרומן" דווקא) – כולם נסתתרו מעיניכם?
אכן טעית
מאחר ובגאטאקה המשחק אינו גרוע, התסריט אינו שבלוני, הדיאלוגים אינם מביכים והבמאי (שאגב, לא ביים את "המופע של טרומן" אלא רק כתב לו את התסריט) עושה עבודה נפלאה מכל בחינה אפשרית – כנראה אכן טעית ולא לקחת מהספריה את "גטאקה" אלא סרט אחר.
או (וזו אפשרות אחרת) שאתה פשוט רגיל מדי לסרטי מד"ב מהסוג שהוזכר בתחילת הכתבה, אותם סרטים שגרמו לכך ש-"מאטריקס" קיבל הערכה מעל ומעבר למה שמגיע לו בשל העובדה שהוא סטה (קצת, לא הרבה) מהנוסחאתיות (אם כבר דיברנו על שבלוניות) שמאפיינת סרטי מד"ב בעשור האחרון, ולכן אתה פשוט לא מסוגל להתמודד עם סרט כמו "גאטאקה" שפשוט לא מצייט לאותה נוסחאתיות *בכלל*.
ואגב מאטריקס, תצפו היום כולכם ב-"עיר אפילה" שמוקרן אחרי "גאטאקה", תזכרו טוב טוב שהסרט הזה יצא יותר משנה לפני מאטריקס ותבינו למה מאטריקס הרבה יותר קטן ממה שעושים ממנו (אמרתי את זה כבר פעם, אמרו את זה לפני. אז מה).
מסכימה עם כל מלה שלך. ראיתי את הסרט הזה בפעם שעברה ששודר, והייתי צריכה להתאפק לא להליט את פניי בידיי ולבכות ששוב מוציאים שם רע למד"ב.
סרט זוועה, משעמם ומטופש מכל בחינה, שהעיצוב המסוגנן עלה לו לראש, וה"אווירה" (עאלק) באה פה על חשבון כל השאר. היה כל כך מביך, שממש הסמקתי בקטעים מסויימים מתוך הזדהות עם בושתם של יוצרי הסרט, והעברתי ערוץ בכל פעם שמישהו אחר נכנס לחדר. הסרט הזה יושב אצלי באותה קטגוריה עם "סוניה האדומה".
כשהתחילו להתלהב באינטרנט מהסרט לא מזמן, לא יכולתי אלא לתהות מי השתגע, אני או כל השאר. אנשים, באמת! הסרט הזה נכשל בדברים הכי בסיסיים (פירוט בהודעה הנ"ל של דן).
זוועה כבר אמרתי?
אז למה לא אמרת קודם?
מישהי, אני מאוד מקווה שהסיבה שהגבת רק עכשיו היא שרק עכשיו נכנסת לכתבה הזאת, ולא שקראת אבל לא היה לך נעים להיות הראשונה שתדבר נגד הסרט. מאוד לא הייתי רוצה שיווצר פה מצב שבו אנשים מפחדים להביע דעה המנוגדת לדעת המבקר או הרוב. ויכוחים זה טוב. דעות שונות – למה לא?
ראיתי את הכתבה רק עכשיו.
ולא, אני לא "מפחדת" לקטול סרטים (יש מישהו שמפחד?). הסיבה שלא כתבתי את דעתי על גאטאקה (או גטאקה, או גאטאקא) בפעמים הקודמות שהוזכר – כי לא עניין אותי להתווכח על הנושא. פשוט עכשיו ראיתי את הביקורת (המעולה והממצה) של דן ברזל, והייתי חייבת להריע ולעודד.
יש דבר אחד שאיתו אני מסכים איתך-
היחס לגנטיקה כ "Eeeeeevil".
מה רע?
מאפשרים להורים להביא ילד לעולם שלא ימות בלידה, שלא יחטוף התקף לב בגיל 30, שלא יהיה סכיזופרן, ואתם מתלוננים?
ראיתי את הסרט יותר מפעם אחת, ומפעם לפעם אני הולך ומשתכנע שמדובר בעולם אוטופי. בדיוק בכזה מקום הייתי רוצה להביא ילדים לעולם. הרבה הרבה יותר טוב מהמצב הנוכחי.
לא רק לאקדמיה לחלל
כמו שכבר כתבת כאן ובמקומות אחרים (בפורום אורט כמדומני), אפליה גנטית זה משהו שקיים כבר היום.גם היום, טענת, לא יתנו למישהו עם בעיות רפואיות להטיס מטוס, על אחת כמה וכמה חללית.
ואתה צודק באופן נקודתי, אבל פיספסת לחלוטין את התמונה הגדולה.
אפליה גנטית קיימת בנשאים הרבה יותר מהותיים מאשר טיסה (במטוס או חללית). מחקרים סטטיסטיים מוכיחים שבראיונות עבודה לאנשים שנראים טוב יותר (פיסית) יש סיכוי גדול יותר להתקבל לעבודה, גם אם ישנם מועמדים מוכשרים יותר.
אוטופיה? לא נראה לי.
וחוץ מזה.
חוץ מטיסת חלל, לשיטתך, למה לתת ללא-מהונדסים, נאמר, להיבחר למוסדות שילטוניים? הרי הסיכוי שהם, יחלו במהלך מילוי תפקידם גדול בהרבה מזה של מהונדסים (ולאנשים בתפקיד כזה ישנה אחריות גדולה בהרבה מזו של טייסים – בהרבה מדינות, כולל ישראל, הם צריכים להחליט אם ללחוץ על הכפתור האדום).
ואגב – גם זה לא לחלוטין מדע בדיוני – מחקרים שנעשו במספר ארצות דמוקרטיות הראו (שוב) שלפוליטיקאים שנראים יותר טוב יש סיכוי גדול יותר להיבחר.
אוטופיה? ממש לא.
פוליטיקאים לא נבחרים על סמך בריאותם, כי ממילא רובם זקנים, וגם אם היו מושלמים גנטית הם על סף תאריך התפוגה שלהם.
מקומות עבודה מעסיקים על סמך מראה חיצוני? אוקיי. לפחות בעתיד יוכלו הורים לקבוע שלילדם יהיה מראה חיצוני טוב. זה כבר מצב יותר טוב מכיום.
אה, באמת?
סוגיית בריאותו של מועמד לראשות הממשלה לא עמדה על סדר היום בבחירות האחרונות בישראל (הוא נבחר, בסופו של דבר, אבל בכל זאת)?
באמריקה לא קרה שנבחרו נשיאים על סמך מראם המלבב והבריא ולא על סמך כישורים שהם לא הוכיחו?
והאם לשיטתך העובדה שקיימת אפליה בקבלה למקומות עבודה על סמך מראה חיצוני היא משהו שאין טעם להילחם נגדו, ועדיף לחכות להנדסה גנטית? לא ראוי לדכא אפליה ודרך חשיבה מהסוג הזה?
גאטאקה הוא סרט שעוסק בעתיד הקרוב, אבל הוא משמש כמשל מצויין גם על החברה בהווה הנוכחי.
אה, באמת?
לא, לא באמת.
מה שאני מנסה להבהיר הוא שהעולם המוצג בסרט הינו הרבה יותר מצודד לי מאשר עולמינו אנו, ולכן דיסטופיה הוא לא.
כמובן שהוא לא דיסטופיה
גאטאקה הוא סרט ביקורתי, אבל המציאות שבו בהחלט אינה "הרע מכל העולמות האפשריים". היעדר החד-צדדיות זה אחד המרכיבים היפים בסרט
איזה היעדר חד-צדדיות?
פספסתי משהו? כי לי הסרט נראה לחלוטין חד-צדדי בנקודה הזו.
הקצב שלך הוא משהו מיוחד
מזמן שנכתבה ההודעה ועד שענית עליה, הספקתי להכיר את אישתי, להתחתן, לטייל ולעשות ילד. 4 וחצי שנים הם הרבה מאוד זמן בשביל להתווכח.
אל תתחמק!
אה… ומזל טוב!
בגירסת הDVD יש סצנה
ממש נחמדה שלא נכנסה לסרט (הייתה אמורה להופיע לפני שהכתוביות של הסוף עולות)
אני פשוט אעתיק אותה מIMDB..תקראו..זה מעניין.
וטוב שכך
באמת מזל שההטפה המוסרית הזו נמנעה מעיננו הזכות.
ברוב טפשותי, צפיתי בסצינה הזו לאחר הסרט, ואצתי רצתי אל השירותים הקרובים, להרגיע את בני מעי.
בגירסת הDVD יש סצנה
דמגוגיה זולה.
עם הנדסה גנטית, איישטיין היה נולד ללא דיסלקציה, ואן גוך ללא אפילפסיה, וכו'. האם הם היו מגיעים לאותם ההישגים? אולי. אולי לא. אם לא הם, אז אחרים. יותר מכל, הרשימה הזו מזכירה לי את ה"חידה" המשווה בין צ'רצ'יל, בטהובן והיטלר על-פי רשימת תכונות לא רלוונטיות.
אגב, לא ברור אם חלק מהמחלות שציינת נובעות מגנים מולדים או מהשפעת הסביבה (בפרט, אלצהיימר אינה מחלה תורשתית למיטב ידיעתי).
בגירסת הDVD יש סצנה
אז רק לתקן את ידיעתך יש כן אלמנט תורשתי
גם במחלת האלצהיימר
אם תרצה פירוט, email me.
אוף, כבר הגבתי על זה.
אבל בפורום אחר.
הבעייה עם הנדסה גנטית וניקוי בעיות תורשתיות – אתה פשוט לא יודע איזו מחלה תורשתית עשויה להיות קשורה עם תכונה אנושית רצויה, שעלולה ללכת לאיבוד ללא שוב.
למשל, מכיוון שאין לנו מושג בדיוק מה יוצר גאונות, עד שלא יהיה לנו מושג ממש טוב מה יוצר אותה, סלקציה גנטית נגד מחלות נפש שונות, או נגד דיסלקציה, או נגד בעיות אחרות, עשויה לגרום לנו לאבד את הגאונים שלנו, דבר שלא היינו רוצים שיקרה. כי בהחלט יכול להיות שגאונות מסוג זה או אחר נובעת מהרכב מסוים של אותם גנים שגורמים לסכיזופרניה, או לדיסלקציה, או לקוצר ראייה, או להשד יודע מה.
כנ"ל לגבי תכונות אחרות שאנחנו עלולים לאבד ויצערו אותנו מאד. למשל, אם באמת יש בבני האדם צירופים גנטיים נדירים שיוצרים אנשים עם יכולות של תפיסה על חושית, האם היינו רוצים לאבד את זה כי סילקנו את כל האנשים, נניח, עם נטייה לאלצהיימר? (סתם דוגמה, אבל אני חושבת שהרעיון ברור).
הבעייה שלי היא עם זה שאנחנו עלולים לקפוץ קדימה עם מה שנראה כמו תיקון טוב, אבל בלי אינפורמציה מספקת, ולהצטער על זה מאד בעתיד.
כמה טוב
שהסצינה הזאת לא נכנסה לסרט.
איכס!
ההנדסה הגנטית
ההנדסה הגנטית היא לא בהכרח הדברה הרע בסיפור, אלא היחס לאנשים שאינם מהונדסים גנטית.
למעשה מדובר פה באפליה וגזענות בעקבות (חוסר) ההנדסה הגנטית.
והסרט מעלה שאלות אתיות שהתחילו לעלות בעקבות תהליך פיצוח הגנום האנושי
אה, זה ברור.
אתה מדבר על גאטאקה *השני*.
לא, סתם. אין לי מושג על מה אתה מדבר.
תודה!
תודה תודה תודה
רז את ממש בסדר !!
אני לא זוכרת מתי פעם ראשונה נכנסתי לאתר הזה
אבל כבר אז שמעתי משהו מזכיר את הסרט הזה.
מאז לא הפסיקו להזכיר את הסרט וכל הזמן אמרתי לעצמי-"אולי מישהו כבר יכתוב ביקורת על הסרט לעזאזל!"
אז עשית זאת!
תודה,
אחלה ביקורת!
אני כבר לא יכולה לחכות לחופשת הסימסטר כדי לרוץ לקחת אותו מהאוזן(אמנם יש בכבלים אך לי אין! וחברים יש רק באגד-חברות אפילו באגד אין)ולשתות את הסרט עד תומו.
מיותר לציין שאחרי שכתבת מי ומי במשחק רצוני הפך עז יותר ויותר!
אני מאחלת צפיה נעימה לכל הצופים הבתולים שיהנו היום מהסרט המסקרן(מאחר ואין לי מושג איך הוא אני בינתיים רק מסוקרנת..)ולכל אלה שכבר צפו-קינאתי תשרוף את ביתכם עליכם!
לפחות יש לי משהו לצפות ולאזור תיקווה למענו,אחרי שאת השלום זנחו ופירקו את סקאנק אנסי…
חליפת חלל
מישהו חושב שהתסריטאי/במאי לא שם לב לגיחוך של טיסה לחלל בחליפת שלושה חלקים? ועל סרט עתידני, על טיסות לחלל, שלא רואים בו כמעט זכר של חללית? הכל בכוונה, ואני לא אומר את זה מתוך הערצה עיוורת לסרט, אלא כי זאת האפשרות ההגיונית היחידה. מסיבות השמורות עימו (אבל אפשר לנחש), אנדרו ניקול בחר לעשות את הסרט כך שייראה רחוק ככל האפשר ממראה של סרט חלליות.
רק מה הבעיה בטיסה לחלל בחליפת שלושה חלקים? כשאתה טס ללונדון, אתה לובש חליפת טיסה?
חליפת חלל
טיסה ללונדון זו לא בדיוק טיסה בפעם הראשונה למקום שכל מה שיודעים עליו זה שפני השטח מכוסים עשן.
אני יודע בדיוק מה הסיבה של הבמאי – נסיון להתחמק מקלישאת ה"מד"ב זה על חלליות". אני אישית חושב שאם הסרט היה עוסק בכל תחום אחר, ולא טיסה לחלל, האמינות שלו היתה גדלה פלאות. הרי מוטיב הטיסה לחלל נבחר רק כדי לדוש בעיקרון ה"בריחה מכאן".
זה הרי העניין
רק המידע הגנטי עליו משנה. אם הוא נושא גנים ראויים, הוא כמעט שלא יצטרך לעבור מבדקי כשירות אחרים. אם כבר, אז בכלל מפתיע שדרשו מהעבודים לעבור את מבדקי הסיבולת האלה.
את שאר ההערות באמת שלא היתה לי בעיה לסספנד. כדאי רק לציין שין כמעט מגע בין ה-"אין-ולידים" ובין שאר האנשים.
גנים זה לא הכל.
אתה יכול להיות בעל גנים של ספורטאי מצטיין, הטוב ביותר שדרך על הפלנאטה הזו מזה מאה שנים, אבל להפוך לשף, להשמין ולא להיות מסוגל לרוץ מאה מטר בלי להתנשף כמו קטר ולחטוף כאבים בצד.
לאסטרונאוטים יכולים להיות גנים מעולים, אבל צריך לאמן אותם, לכושר מסויים, ולבדוק שהם נמצאים בו.
יום לא-הולדת שמח,
גל
זה הרי העניין
ברקע הגנטי מראה על פונציאל. בלבד. אפילו בסרט היו מספיק חכמים כדי להודות בכך.
כפי שכבר אמרה מייפל, אין בין פוטנציאל למצב אמיתי ולא כלום. בפרט, הגנים שלך לא מספרים אם שברת את עמוד השדרה, או אם אתה מעשן כבד שלא יהיה מסוגל לנשום בתנאי מאמץ.
דווקא חוסר המבחנים ה"רציניים" פגע באמינות. בדיוק כמו מבדקי קבלה שהסתמכו על גנים (פוטנציאל לאיטנליגציה) ולא על הדבר האמיתי (אינטליגנציה, שלא לדבר על אופי).
אמנם עברו קצת יותר מ-12 שנה..
אבל התגובה של טל הייתה מוצלחת ביותר :'-)
בעיקר אהבתי
"אבל בכל זאת, בסוף הם יוצאים לחלל.
עם חליפת 3 חלקים."
חחח..
עוד משהו לחלוטין און-טופי
ישנה פרסומת חדשה ל-AI של שפילברג. הפרסומת הזאת שונה מכל הפרסומות האחרות לסרט כי היא:
א) נותנת לשם שינוי אינפורמציה על מה שהולך שם.
ב) יותר טובה מכל האחרות.
למה זה און-טופי לכתבה הזאת? טוב, מופיע שם ג'וד לאו, שהופיע כמובן ב-"גאטאקה" והולך ומבסס את מעמדו כתו-תקן של סרטי מד"ב איכותיים. חוץ מזה, כמו שצויין בכתבה, הסרט הזה מסמן את שובו (Hopefully) של הרב-סמאח שפילברג לסרטים שבהם לדינוזאורים אין יותר כריזמה ואישיות מאשר לדמויות שמגלמים השחקנים בסרט.
אופס, והלינק
כל הפרסומות מרוכזות ב-Aint It Cool News (ב-Movie List עוד אין את הפרסומת החדשה):
http://www.aint-it-cool-news.com/display.cgi?id=9337
אה, סליחה...
אבל כאן רוב האנשים מאמינים שאפשקטים זה ל-א מה שעושה סרט מד"ב. ראית פעם ספר עם אפקטים?
אפקטים יכולים להוסיף לסיפור טוב, אבל לא להחליף. ולמרות שליום השלישי יש סיפור לא רע, לגאטטאקא יש סיפור מעולה.
תתכונן לשוק של חייך
קודם כל – כן, גאטאקה הוא סרט המד"ב הטוב ביותר של העשור האחרון.
שנית, תתפלא לשמוע, אבל כשהכנתי בשעתו את רשימת "עשרת סרטי המד"ב הטובים ביותר של שנות ה-90" לפנזין "סייברקוזן", "היום השלישי" נכלל בה. לא במקום גבוה מדי, חס וחלילה (מקום שמיני או תשיעי, אני לא בטוח), אבל בהקדמה לאותה רשימה הבהרתי שאין סיבה להתעלם ברשימות מהסוג הזה מסרטים כמו "היום השלישי" שהם "טובים מסוגם". ולמרות שרונלד אמריך, שביים את "היום השלישי" הוא לטעמי הבמאי הכי חסר-כשרון שעובד כיום בז'אנר, אני סבור ש-"היום השלישי" יצא סרט טוב, כי אמריך לא ממש ביים אותו (רוב העבודה על הסרט הנ"ל נעשתה במחלקת האפקטים).
אז כן, אני סבור שזה בכל זאת היה אחד הסרטים הטובים בז'אנר של אותו עשור. בפירוש לא הטוב ביותר – הרבה אחרי "גאטאקה" (מקום ראשון) "עיר אפילה" (שני), ו-"המופע של טרומן" (שלישי), אבל נמצא ברשימה.
יש לציין שכאשר הוכנה הרשימה עוד לא ראיתי את "קיוב" ו-"פיי" שמן הסתם היו מעיפים את "היום השלישי" וכל דומיו הרחק מחוצה לה, אבל זה סיפור אחר.
ולאיזה מקום הגיע המאטריקס המושמץ
כה רבות (ובמיוחד על-ידך)ברשימה זאת, אם בכלל?
ומשהו על "עיר אפלה": למרות שבעיני זה סרט משובח, אני לא חושב שהוא בכמה רמות מעל מאטריקס. במקום האפקטים הממוחשבים של מאטריקס, יש בעיר אפלה בניינים וסביבה אורבנית מחשמלת יחד עם כוחות מיוחדים חייזריים – אותה גברת בשינוי אדרת.
מי אמר שהוא בכלל היה ברשימה?
סתם, סתם אני צוחק.
"מאטריקס" היה במקום השישי, אחרי Ghost in the Shell, סרט שהיוצרים של "מאטריקס" העתיקו ממנו בלי סוף (והם בפירוש הודו בזה).
ולגבי "עיר אפילה": על טעם ועל ריח, וכו'. הביטוי – "אותה גברת בשינוי אדרת" צריך להיות מופנה כלפי "מאטריקס", שכן הוא יצא לפחות שנה אחרי "עיר אפילה". ובעיר אפילה היה משהו שלא היה במאטריקס – שכל. צר לי, אבל "מאטריקס" היה סרט עם אחלה פיצוצים, אקשן וסגנון, אבל כל אלה שדיברו עליו בתור סרט "רציני", "מעמיק", "פילוסופי", "אינטלקטואלי" וכו' וכו' וכו', נסחפו בפראות.
וכמו שכבר אמרתי המון פעמים, את ההוגו שלו "מאטריקס" הפסיד ביושר ל-"גאלאקסי קווסט" (עוד סרט שלא נכנס לרשימה ההיא, למרבה הצער, כי באותו הזמן עדיין לא ראיתי אותו).
כאמור
לא ראיתי אותו, ולכן הנחתי שההשפעה על מאטריקס הייתה כמו של עיר אפלה.
הרשימה
אולי פשוט תפרסם את הרשימה כולה?
ולעניין אחר: לאט לאט מתגלה שגל סרטי 'המציאות אינה המציאות' לא החל עם 'מאטריקס'. ראיתי רק שבוע את 'עיר אפלה', ועכשיו מספרים לי על עוד אחד ('רוח רפאים בקונכיה'?), שלא לדבר על 'המופע של טרומן', 'הקומה ה- 13' והפייבוריט האישי שלי – 'אקזיסטנס'.
אני חייב לחלוק עליך
נראה בעיני לא נכון לסווג את עיר אפלה כסרט מד"ב משובח ואמנותי ואת מאטריקס כזבלון אקשן. זה נורא מגניב ונחמד להגיד על סרטים שכולם אוהבים שהם חרא של סרטים, רק בגלל שהם פופולריים.
אבל מאטריקס הוא בפירוש סרט מד"ב טוב, גם אם בלייד ראנר הוא לא. העובדה ששני הסרטים עוסקים באותו נושא לא אומרת שמאטריקס העתיקו ממנו. לסרטי מד"ב (לצערי) הרי יש מספר מאוד מצומצם של נושאים שעליהם עושים סרטים (חייזרים, מחשבים, חלליות כו'), כך שזה די קטנוני לומר שהרעיון של מאטריקס הוא מועתק.
נורא נעים להתעלל בסרטים שהקהל הרחב אוהב, ולא רק חובבי מד"ב, אבל לפעמים הקהל אוהב גם דברים טובים. אבל כאמור, על טעם וריח רק דביל יתווכח.
ואני חייבת לחלוק עליך.
יש אנשים שלא אוהבים את מטריקס, כי הם לא אוהבים את מטריקס.
קח למשל אותי, שאני אוהבת מה שאני אוהבת ללא שום קשר למה שאחרים חושבים (ע"ע נוטיג היל), לפני די הרבה זמן ראיתי את מטריקס והאמת, חיבבתי, לא יותר.
ז"א- זה היה סרט נחמד וחביב ששמחתי שראיתי בוידאו ולא ביזבזתי עליו שלושים שקל, אבל כל ההיסטריה שהייתה סביבו נראתה לי מוגזמת.
כל הפילוסופיות הסופר-עמוקות של המטריקס לא נראו לי חדשניות בכלל, והרגשתי שכבר נתקלתי בגישה של "המציאות היא לא מה שאנחנו רואים" לא פעם בעבר.
היו כמה רעיונות נחמדים, כמו ההשוואה של בני אדם לחיידקים, אבל לא הייתי מגזימה ואומרת שהוא כזה סרט מדהים כמו שכולם טוענים.
ולא, אני לא משמיצה את הסרט, וגם אם כולם היו שונאים אותו לא הייתי עושה את זה.
לא אמרתי לרגע אחד
שהמאטריקס סרט לא טוב, או שהוא זבלון אקשן. יצאתי ממנו בהרגשה מצוינת, התלהבתי, הסתובבתי בעולם בתחושה שעוד שניה אני מכופף כפיות, וראיתי אותו עוד פעמיים אחר-כך. רק שאם הייתי רואה את הסרטים בסדר יציאתם (כלומר, את 'עיר אפלה' קודם) הייתי פחות מהלם מהחדשנות. מאטריקס חידש, והרבה, אבל מסתבר שהוא לא התחיל את הגל אלא פשוט היה השיא שלו.
ואני לא אמרתי לרגע
שלא אהבת את הסרט. אני אמרתי שאני לא הבנתי את ההיסטריה סביבו.
(לכופף כפיות? בבקשה, תשאיר את זה לאחי הקטן.)
לאט לך...
…כשאתה מצטט אותי אני מבקש שתדייק. מעולם לא הגיתי פה או בפורום אחר את צמד המילים "מאטריקס" ו-"זבלון" באותו משפט. אני *כן* סבור ש-"עיר אפילה" הוא סרט מד"ב "אומנותי ומשובח" כהגדרתך, ומאטריקס לא, אבל מכאן ועד להגדרת "מאטריקס" כ-"זבלון" הדרך ארוכה.
גם לא טענתי ש-"מאטריקס" העתיק מ-"עיר אפילה" (זה נראה לי לא סביר, האמת, כי למיטב ידיעתי כש-"עיר אפילה" יצא הקונספט של "מאטריקס" כבר היה קיים על הנייר לפחות). מה שכן טענתי הוא ש-"עיר אפילה" יצא לפני "מאטריקס", והביצוע של הקונספט שלו, שהיה דומה מאוד לזה של "מאטריקס", והיה, מה לעשות, סרט מוצלח יותר.
מה לא אהבתי ב-"מאטריקס"? דמויות מקרטון, דיאלוגים מפלסטיק, הגיון עלילתי רופף. מה אהבתי שם? אקשן, הרבה אקשן, אחלה אקשן. עשוי נהדר. למעשה, אחד הטובים שבהם. אבל לתת ל-"מאטריקס" ציונים גבוהים בשל קריטריונים אחרים נראה לי לא נכון.
ואני חייב לחלוק עליך
אומנם קצת באיחור, אבל…
להגיד שיש מספר מצומצם של נושאים בהם יכולים לעסוק סרטי מדע בדיוני?
ז'ול ורן כתב מדע בדיוני במאה ה-19, ולהפתעת כולם (ואולי גם להפתעתו…), חלק מתחזיותיו התגשמו. המפורסמת בהן היא הצוללת נאוטילוס, שנהגתה במוחו הקודח לפני המצאת הצוללת.
מסקנה – סרטי מדע בדיוני הם אולי הז'אנר עם הכי הרבה אופציות מכולם. כל מה שצריך זה דמיון. הרבה דמיון.
גם אני שמתי לב לזה
ממש חיכית שיציע על הלב…
מעניין
יכול להיות שאתה צודק – לא חשבתי על זה בצורה כזאת, אני מודה. ברור שבבסיסו של "עיר אפילה" יש הרבה יותר מאשר השאלה "מהי מציאות". מצד שני, אם ממשיכים בקו הזה, הרי ש-"מאטריקס", משלב די מוקדם כזכור לי, בעצם "מבטל" את המציאות ה-"מדומה" ולוקח כמובן מאליו את העולם ה-"אמיתי" בו שולטת המאטריקס. ומנקודה זו ואילך אין בעצם דיון בשאלה "מהי מציאות" – אנחנו יודעים מה אמיתי ומה לא (מה שמאפשר לנו לסספנד את הכמות העצומה של ההתרחשויות הפנטסטיות בסרט). כמובן שאין בזה כל רע.
"עיר אפילה", לעומתו, אמנם עוסק, כמו שהזכרת בשאלה "האם יש נשמה", אבל הכלי בהם הוא עושה שימוש הוא הגבול שבין עוררות לשינה, זיכרון ושיכחה, מציאות וחלום. מבחינה זו הוא גם נוגע בתפיסת המציאות.
אני עדיין סבור ש-"עיר אפילה" הוא סרט טוב יותר, מבחינת הביצוע הכללי (כתיבה, בימוי, משחק והעברת הרעיונות שלו, גם אם הם בסופו של דבר שונים מאלה של "מאטריקס").
וכמובן, כאשר יגיע אלינו "אבאלון" של ממורו אושי, הויכוח הזה יתחדש במלוא עוצמתו…
עיר אפלה בטירוף
ראיתי היום סוף סוף את "עיר אפלה" (עם הנערה), בעיקר בזכות רז שהזכיר את הסרט שוב ושוב באתר (תודג לך).
וואו, איזה סרט מצוין! ישבתי מרותק בסלון מהדקה הראשונה עד הדקה האחרונה כמעט בלי לנשום. פשוט תענוג. התיאור של הסרט כ"המטריקס המקורי אך הרציני" ממש לא הכין אותי לאווירה האפלה והמדהימה שבסרט וגם לא לעלילה (קוי הדמיון והשוני היו אחרים למדי ממה שחשבתי). גם רמת הציפיות הבינונית שלי (מצד אחד המלצת הרז, מצד שני גאטאקה בעיני לא מדהים) עזרה לי להכנס לסרט בקלות.
אני עוד לא בשל לנתח את הסרט אחרי צפיה בודדת, אבל כבר אני יכול להגיד את זה:
המטריקס נראה לי כל כך חיוור עכשיו. כשיש לי בסיס להשוואה קל לראות שהוא מתמקד בלהראות מגניב (קטעי הקרב, התלבושות, האפקטים, הדמויות מקרטון) ולהתחמק מאמירה או רגש כדי להביא כמה שיותר ילדים בני 14 לקולנוע (אין לי כוונה לפגוע בכבודה של אוכלוסית היעד של האולפנים).
טוב, אני רוצה לכתוב קצת הגיגים על הסרט אבל זה יחכה לשבת. בינתיים, מישהו יכול לומר לי איך הסתיים הדיון על האם וכמה המטריקס העתיק מהסרט הזה? (ע"י התסריטאים או הבמאי או המאפרת של המחשב או משהו)
היום השלישי לא אמור להכנס
אפילו לרשימת ה-20. יש הרבה סרטים טובים ממנו (לדעתי), למשל (כמובן, פרט לסרטים שכבר הזכרת):
לא הבנת את הסרט, ולא את הסוף...
צודק. "12 קופים" הוא מסרטי המד"ב הטובים ביותר שראיתי מימי. עלילה נהדרת, עקביות, צילום ובימוי מבריקים (בכל זאת, גיליאם), משחק טוב ברובו… למעשה, קשה לי להצביע על נקודת חולשה בסרט, למעט המשחק של בראד פיט, שהיה (לטעמי) מופרך.
יסלח לי רז, אבל "12" הרבה יותר טוב, למשל, מ"גאטאקה", ואפילו מ"עיר אפלה" (סרט משובח כשלעצמו).
את מבלבלת שני מושגים:
לולאת זמן וחזרה-לעתיד-ופגישה-בעצמך.
ברוס וויליס עושה את השני. הוא ילד שרואה מישהו נרצח מול עיניו, ואז מתבגר ונרצח אל מול עיניו של הילד, אבל הוא לא עובר את זה יותר מפעם אחת. מאז שהוא מת הוא לא חוזר להיות ילד, ורואה את עצמו מות *שוב*, ולא מת *שוב*. הוא רואה את עצמו פעם אחת, ומת פעם אחת.
זה הכל.
והסוף אכן גאוני…
יום לא-הולדת שמח,
גל, שהשאירו לה את המחשב לעוד יום וטיפה
דבר אחד:
אין דבר כזה "ויכוח על משמעות של לולאה".
אם להשתמש בדוגמת הסבא, פרדוקס מסע בזמן הוא כשאתה נוסע לעבר ורוצח את סבא שלך לפני שילד את אביך. אז לא נולדת, אז לא חזרת בזמן, אז לא רצחת את סבא שלך, אז כן נולדת, אז כן חזרת בזמן וכו'. סותר את עצמו.
זו לולאה – אירוע שסותר את עצמו. נוצרות כאן בעצם שתי מציאויות על קו זמן אחד – אחת בה אתה קיים, אחת בה אתה לא קיים, והן משפיעות אחת על השניה. בלתי אפשרי.
לעומת זאת, אם אתה חוזר בזמן ומשפיע על חייך שלך בדרך שתגרום לך כן לחזור בזמן, זו לא לולאה, זה מעגל.
שימי לב:
לולאה- אתה חוזר בזמן ומונע את חזרתך בזמן מה שמונע את מניעת חזרתך בזמן מה שמונע את מניעת חזרתך בזמן וכו'
מעגל- אתה חוזר בזמן וגורם לעצמך לחזור בזמן, מה שגורם לך באמת לחזור בזמן, דבר שבאמת קורה ולא סותר את עצמו.
—
הכותב נתן את פרדוקס הסבא כדוגמא בלבד ולא רוצה לשמוע שוב על מציאויות מקבילות, מציאות המתקנת את עצמה ונסיעות חד כיווניות.
מה שאתה אומר בעצם זה
"אין ויכוח, כי אני אומר שלולאה זה ככה-וככה, ואילו את מדברת על מעגל."
מאיפה הוצאת את זה? מהאקדמיה ללשון? בשבילי שניהם "לולאה", ותקרא להם אתה איך שאתה רוצה… אם אתה רוצה להתווכח, בוא נתווכח על מהות ולא על הגדרות לשוניות שאינן קיימות.
מה שאני אומר בעצם זה
שלולאה זה מושג.
לולאת זמן הוא מושג שמשמעותו דבר מסויים שאנשים הגדירו כבר לפניך.
רוצה להמציא ביטוי חדש?
יופי – מהיום קוראים למקרה בו אתה חוזר בזמן ולא משנה את העתיד בוחצלגיחצן, מרוצה?
חוץ מזה, אני כבר אמרתי מהי לולאה "לדעתי". מהי לולאה, אם כך, לדעתך?
גררר. :-)
מי הגדיר לפניי? הרי כתבו הרבה דברים על פרדוקס החזרה בזמן, ואני לא חושבת שהסכימו כולם על ההגדרה הכה-מצומצמת שאתה מביא ל"לולאה".
תראה: נניח שיש אירוע א' ואירוע ב', כאשר א' קדם לב' מבחינה כרונולוגית. אבל נניח גם שמישהו חוזר בזמן מהתקופה של ב' לתקופה של א', ויוצר מצב שבו ב' הוא הסיבה לא' וגם א' הוא הסיבה לב'. זאת לא לולאה?
אתה יודע מה, עזוב את השם, קרא לזה בוחצלגיחצן אם אתה רוצה, או שמוליק. רק תבין את הנקודה שלי – שני האירועים שהגדרתי מחייבים זה את זה, אין מצב שבו אחד מהשניים לא יקרה והשני כן. זו מעגליות וזה גם פרדוקס, כי הסיבה היא גם התוצאה.
דוגמה מתבקשת: שליחות קטלנית.
אז הסכמנו על בוחצלגיחצן?
:-)
מלה נהדרת.
וכל כך מביעה את רוח הדברים!
מלה נהדרת.
נפלא. אפשר לשים אותה במילון 'עין הדג' המתוכנן.
אם אנחנו כבר פה...
מישהו טען פה פעם בתקיפות שיש הבדל חקוק בסלע בין המושג "לולאה" למושג "מעגל" בהקשר של מסעות בזמן, כדלהלן:
"לולאה" – כשמשהו גורם לעצמו לא לקרות (אתה חוזר בזמן והורג את עצמך);
"מעגל" – כשמשהו גורם לעצמו כן לקרות (אתה חוזר בזמן ומוליד את עצמך).
האם באמת כולם ידעו על ההבדל הזה חוץ ממני?
רגע, איזו שנה זאת?
אה… אז עוד לא.
אבל הם עוד ידעו!
בדיחות מסע בזמן זה ה-דבר.
אם אנחנו כבר פה...
לא הכרתי את הרעיון הזה, אבל כשחושבים על כך זה די הגיוני. ז"א, בלולאות אכן יש עיוות כלשהו שבמעגל אין ולכן אפשר להשליך את כל העסק הזה על תוצאות החזרה בזמן:
לשם שינוי מהותי = לולאה.
להמשכיות כפי שהיה קודם = מעגל.
ומשהו שהוא בין זה לבין זה =
בוחצליגיחצן.
בבקשה. אתה טועה ומטעה.
אין "בין לבין". זה שחור ולבן, רק שלא הסכמנו על ההגדרה, והעדפנו את בוחצלגיחצן על פני ללכת מכות וירטואלית.
אתר הבוחצלגיחצן
היה היום במעריב- דווקא שווה: אתר המנתח בוחצלגיחצן בסרטים, כולל 12 קופים, כוכב הקופים, בחזרה לעתיד וכו'.
זיהירות: כמעט בכל הניתוחים יש ספוילרים.
http://www.geocities.com/area51/rampart/6040/index.htm
בורה.
בורה בורה בורה בורה בורה!!!
12 קופים שולת!1111111
ברצינות שכבר אין לי כוח לזה.
אני מסכים אתכם
12 קופים הוא באמת סרט נפלא ששווה לראות
פעם אחר פעם
אף פעם לא שמתי לב לקטע עם הספל
צריך לראות שוב את הסרט
אה, דן, פעם באה שים תגית ספוילר
נו, ממתי אהבה של סרט מסוים
היא מה שמגדיר אותך כאינטליגנטי או לא? אל תהיה ילדותי. סרטים זה תמיד, אחרי כל הניתוחים, עניין של טעם. גם הרבה פעמים קורה שאתה לא מבין סרט כי פשוט לא אהבת אותו ולכן לא טרחת להתעמק בו.
וחוץ מזה, אם הייתי במקום אקסמנית, והיתה התעסקות אינטרנטית כזאת באם אני חכמה לגילי או לא, הייתי נורא נעלבת. כלומר, אני שמחה שאקסמנית לא נעלבת, אבל לדעתי מגיע לכל בן-אדם שיתייחסו לדברים שהוא אומר כשלעצמם, ויפסיקו לשפוט אחרי כל פיפס שהוא אומר אם הוא עדיין נראה להם חכם לגילו או לא!
שני סרטים שהזכרת
"12 קופים" (מקום רביעי) ו-"זיכרון גורלי" (אחד המקומות בתחתית, אני לא זוכר איזה בדיוק) היו ברשימה.
לגבי "קונטקט" ו-"הפלישה ממאדים" – לא מסכים בכלל, כשלונות רציניים לטעמי, ואני אומר זאת כמי שמסמפט את הבמאים של שני הסרטים האלה.
"שליחות קטלנית 2" – החלטתי לא לכלול ברשימה סרטי המשך או ספין-אופים של סדרות טלוויזיה, ולדעתי גם "שליחות קטלנית 2" נופל בהשוואה לסרט הראשון.
קונטקט היה עיבוד לא רע לספר
לא טוב, אבל לא רע, שזה כבר טוב.
אבל דווקא את הפלישה למאדים די אהבתי
זו הייתה פרודיה נחמדה מאוד על סרטי הפלישות
של שנות החמישים עם כמה קטעים מאוד מצחיקים
היו גם קטעים מביכים או טיפשיים אבל בגדול אהבתי
בתחומו
'היום השלישי' לא סרט טוב בתחומו, ולא בכלל. אני לא חושב שאני מחדש למישהו כשאני אומר שהוא סרט אידיוטי להחריד, אבל גם בתחום סרטי האקשן האידיוטיים הוא ממש לא משהו. בסדר, כזה.
ציניות או סתם התלהמות?
האם מקש הספוילר היה גם מקש ציניות?
יש לי תחושה שאסף וואטאבר משחק בדיחה על חשבוננו.
למה לא באמת?
העומק של קובריק (2001), האנושיות של שפילברג (מפגשים מהסוג השלישי) והמגע החזותי של סקוט (בלייד ראנר)?
שכחת לציין שהוא גם מבשל כמו חיים כהן, מצייר כמו פיקסו, בעל תפיסה מרחבית של טייס סילון וגם במיטה הוא משהו יוצא מהכלל.
או, בקיצור, גאטאקה באמת סרט מצוין, אבל לא נסחפת קצת?
לא, באמת לא.
לדעתי הוא בהחלט עומד בשורה אחת עם הבמאים הנ"ל בימים הטובים שלהם (ואף מילה על הסרטים האחרונים שהם ביימו…)
לא, באמת לא.
איש איש וטעמו הוא, אבל לא לחינם הבאתי בסוגריים את הסרטים שהבאתי (ואפשר להוסיף את ET לשפילברג, את התפוז המכני לקובריק ואת הנוסע השמיני לסקוט).
עם כל הכבוד לגאטאקה, הצבעת בעצמך על כמה נקודות חולשה בסרט, ונקודת חולשה נוספת היא המחסור המוחלט שלו בחידוש מדע-בדיוני – הנושא של שיפור גנטי נדוש כבר עד זרא.
כן, אין ספק, הסרט עוסק בעניין בצורה נאה ומינורית (הדרך היחידה לעסוק בעניין), המשחק משובח, העיצוב יפה, הכל נחמד – אבל יצירת מופת בתחום זה פשוט לא. אם זה סרט המד"ב הטוב ביותר של העשור (פיי יותר מוצלח, לפי דעתי), זה מעיד הרבה יותר על העשור מאשר על הסרט.
אדם היקר,
אין דבר כזה סרט ללא נקודות חולשה. זאת אומרת, יכול להיות שיש, אבל עוד לא ראיתי אחד כזה (ראיתי, לעומת זאת, סדרת טלוויזיה כזו – קוראים לה "קאובוי ביבופ" ואפילו נכתבה עליה פה כתבה שלמה, אבל זה כבר סיפור אחר). החסרונות של "גאטאקה" מתגמדים, לטעמי, מול האיכויות שלו – וגם הסרטים שציינת לא חפים מחולשות כלשהן (לא גדולות מדי).
ואם כבר מדברים על הסרטים שציינת – חידושים?! איזה מהסרטים הנ"ל עסק בנושא שלא עסקו בו קודם? ממש לא הבנתי את התגובה הזו שלך, צר לי. הסרטים האלה אכן חידשו – הם נתנו זווית חדשה לנושאים שבהם הם עסקו – אבל לתת להם יותר מדי קרדיט בנושא הזה זה מוגזם.
ולא, אני לא זוכר יותר מדי סרטים שעסקו בהנדסה גנטית – "פארק היורה" אולי איכשהו עולה בזיכרון, אבל תעשה לי טובה…
למי שקרא את התסריט
המקורי, אפשר לראות שבסוף הסרט הייתה אמורה להיות מוצגת סידרת תמונות.
כל תמונה של אישיות הסטורית אחרת כמו דה וינצ'י, איינשטיין, באך, נפוליאון, מרי קירי, כאשר לכל אחת מהם היה פגם גנטי מולד.
יופי של רעיון.
ולמי שחושב שצריך שיכפול גנטי, שידמיין פעמיים את בניזרי !
למי שקרא את הכתבה,
אפשר לראות שמעליך מישהו אחר כבר ציין זאת, ואפילו קיבל על כך תגובות.
מה קרה, אנחנו לא מספיק טובים בשביל שתקרא את ההודעות שלנו?
סחתיין
סתם בא לי לכתוב כמה מילים טובות לכל (או למעשה רוב) המשתתפים בדיון הזה.
מה שהתחיל כביקורת על סרט מד"ב מסויים (שאני, דרך אגב, אהבתי מאוד), התגלגל לדיון על מטריקס, 12 הקופים, עיר אפלה (שלא ראיתי עדיין, מה שיתוקן בקרוב), מסע בזמן, לולאות, מעגלים ובוחצלגיחצן. מרתק. התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק. זה היופי באתרים מסוג זה – אתה מתחיל במקום מסויים ואין לך מושג איפה זה יגמר.
יש לציין שאני כותב את ההודעה הזו כמה חודשים טובים אחרי שכל המהומה התרחשה, אבל החבר'ה האלה שנוסעים בזמן ידעו שזה יקרה, אז זה בסדר.
אולי כדאי
שתספר את זה לידיעות אחרונות. הם לא חושבים שיש באתר הזה קהילה או משהו.
ידיעות
ברגע שאהפוך לעורך הראשי של ידיעות (וזה אמור לקרות ממש בימים הקרובים), אני אפרסם על כך כתבה בעמוד הראשון.
אז הרבה אחרי כולם
ואחרי שהתפרסמה כאן הכתבה.
ואחרי שכולם הגיבו עליה.
ואחרי שגם אני הגבתי ארוכות….
ניגשתי ערב סתיו אחד לאוזן ולקחתי את גאטאקה.
אז ככה:
סרט טוב. איטי, בנוי נכון, מכניס את הצופה לתוך הסיפור (אני כל-כך לא מסכים עם מה שדן ברזל כתב על הקטע מהילדות, אבל אני חושב שבנקודה הזאת הוא 'נשמט מהסרט'). ג'וד לאו מדהים (כזכור, הוא היה הדבר שהכי אהבתי ב- AI). אומה תורמן יפהפיה. יש מתח, בעיקר כשעומדים לגלות מי הוא.
אבל זה לא סרט כל-כך גדול כמו שעושים ממנו.
הוא לא יותר מדי מרשים ויזואלית (12 קופים, רקוויאם לחלום, ועיר אפלה, כולם מרשימים ממנו). הוא לא חכם מדי ומלא בטוויסטים. והכי חשוב – הוא לא מי-יודע-מה מרגש. מבינים את הפואנטה, קולטים שהסרט 'טוב', אבל זהו. יש מתח, אבל לא יותר משיש בכל סרט 'התחפשות', בו הגיבור מתחפש למשהו אחר ולא רוצה שיגלו אותו. הסרט קצת יותר מדי מגויס כדי לתת לנו לחוות באמת רגש.
אולי מרוב עיסוק בעולם סטרילי, הסרט נעשה סטרילי. לא יודע. בסוף אמרתי, 'סרט טוב', אבל היה חסר לי ה- אוומפפף שהופך סרט מטוב למצוין.
ל'בלייד ראנר' יש את זה. ל'12 קופים' יש. וזה רק מבחינת מד"ב.
ל'גאטאקה' – צר לי, רז – אין.
ועוד הערה קטנה
או יותר מדויק – עדכון. בדיקה קצרה העלתה ש'סימון' הולך לעלות למסכים רק אי0שם בשנת 2002, אבל נראה שזה סרט ששווה לחכות לו. גם אנדרו ניקול, גם שחקנית דיגיטלית (אבל הפעם – בסרט עם עלילה!), גם קתרין קינר המבריקה (מקסין ממלקוביץ') וגם ג'יי מור (המפיק המטורף מהסדרה 'אקשן' ששרדה ב- HBO עונה אחת ומשום מה ירדה) וכמובן אל פצ'ינו.
ווואאמףףף
הרגע סיימתי לראות
את הסרט בערוץ 4, סרט ענק, אבל לצערי פיספסתי מספר קטעים ממנו, כך שמישהו יכול לומר לי מה קרה בסוף עם הנכה? לא כל כך הבנתי… תודה.
עוד פעם
"כל התינוקות שנובא להם עולם מזהיר עומדים בציפיות" – איך את יודעת את זה? אני שואל בשיא הרצינות, כי לפי דעתי אין לכך שום עדות בסרט. הרי גם למצוינים עושים מבחנים כדי לדעת מי מהם הטוב מכולם, למה? כי כל מה שיש עד אז זו סטטיסטיקה.
"אבל ווינסנט נולד לתוך מציאות שבה באמת כל מי שקיבל סבירות גבוהה ללב חזק נולד עם לב חזק, ומי שקיבל סבירות גבוהה לעיניים כחולות נולד עם עיניים כחולות" – לא. או לפחות – אי אפשר לדעת את זה מהסרט. ההפך – אם כל מי שנולד עם "סבירות גבוהה" לקבל לב חזק באמת קיבל לב חזק, אז זו לא סבירות גבוהה, זו ודאות. הרופאים לא היו משתמשים בהסתברות וסיכויים אם הם היו יודעים ב-100% את זה. *בדיוק בשל כך הם משתמשים בסיכויים!*
"עובדה היא שכבר היו אנשים ששרדו נפילות יותר גבוהות מ70 קומות או 200 מטר" הייתי שמח לשמוע על מקרה אמיתי אחד כזה. בכל מקרה זה נמוך בהרבה מ-1% (אם אלף אנשים יקפצו – האם בערך 10 ישרדו לפי דעתך?).
התרסקויות מטוסים זה לא אותו הדבר, כי המהירות האנכית היא נמוכה יותר ויש דינמיקה להתרסקות (כלומר – המטוס לא פשוט נופל כמו אבן).
תזכורת: נא לסמן
בהודעות כאלה.
למה לא?
איזה יופי, נתת לי תשובה לשאלה שהטרידה אותי, ואפילו כתבתי אותה למעלה כנפטפוק לפני שהגעתי לקרוא את התשובה שלך…
אשר ל''המטוס לא נופל כמו אבן''
זה נכון, אולם אנשים נופלים מתוכו כמו אבן, וזה לרב קורה בגובה של יותר מ70 קומות.
ויש ניצולים.
אם הם נופלים לתוך מים, או על עצים.
ב'הזדמנות אחרונה' של טים פאוורס[1] מסבירה אחת הדמויות שרוב "פגיעות החבטה" (תאונת דרכים, נפילה מגובה רב וכו') הן פגיעות פנימיות, בעת שהגוף מנסה לאזן את עצמו. כלומר, נאמר נפלת מגובה רב, ונחתת על הרצפה. הרגליים שלך כבר השלימו את הנחיתה ונמצאות בדרכן להתיישר למעלה, אבל המוח ושאר האברים עדיין בדרכם למטה. כך שנוצרת מעין "התנגשות" בין המוח לגוף.
[1] כשהוא עומד בפני עצמו, הספר אמנם אינו מקור מוסמך, אבל אני כמעט בטוחה שמה שנאמר שם מתבסס על איזה מחקר. במחשבה שניה, אני לא מצליחה להיזכר באיזה הקשר זה נאמר אז אולי זה היה 'שערי אנוביס'.
העץ הוא גבוה (העץ הוא ירוק),
וגם המים עמוקים (ואפלים).
כלומר, אם נפלת מגובה רב לתוך מים (או מכיוון שזה היה יום חג – נחתת על צמרתו של עץ), הגוף שלך ישקע הרבה מאד לפני שתחזרי לצוף. מספיק להתסכל על קפיצות לתוך הבריכה – קפיצה שלא מגובה רב משקיעה את הגוף לעומק של מטר-שניים. כך שאני לא מוכנה לקבל את זה שנפילה חופשית מגובה 70 קומות לא גורמת לרשת לשקוע בכלל.
נ.ב.
בלינק לא כתוב איך הם ניצלו. בהחלט יכול להיות שהם נחתו על עץ, שריכך את הנפילה.
מה הורג את הקופצים/נופלים מגשר הזהב?
זה לא בדיוק מה שחיפשתי, אבל מספיק קרוב:
http://www.salon.com/people/feature/2001/02/09/jumpers/index.html
מי שלא רוצה לקרוא הכל (לא שהמאמר ארוך מדי והור דווקא שופע הומור (שחור כמובן))
אז הפסקה הרלונטית נמצאת בתחילת העמוד השני:
http://www.salon.com/people/feature/2001/02/09/jumpers/index1.html
שימי לב
לילי כתבה "גאטאקה מצריך הרבה סיספונד, אם מתעלמים מהפרטים".
את קראת: "הסרט מצריך סספונד. זה כל מה שהיה חשוב לי לשמוע".
זו בדיחה?
שמה לב :-S
ולא ממש עשיתי את זה קודם.
מתנצלת.
אני עדיין איתנה בדעתי, ויש פה עוד אנשים שהעלו את עניין החורים בעלילה.
אולי אתם ייקל עליך להסכים.
גטאקה מצריך סיספונד בכל מקרה, ואני מצטערת בפני לילי שלא שמתי לב לפרטים בהודעה שלה.
לאדם,
הוא מאמין בעצמו ויודע שהוא מסוגל לעמוד בזה, אבל הרבה יותר קשה לו מלאחרים. ועובדה גם שבקטע מסוים לאחר הריצה שלו הוא הולך להתנשף בצד.
יש הבדל בין כושר גופני וסיבולת לכוח רצון.
הוא מזייף את קצב הלב כי, כפי שסולוצו כבר ענה לך בצורה ממצה, הוא אמור להיות כמעט מושלם והוא לא. הלב שלו מתאמץ יותר ממה שהוא רוצה להראות.
באמת כדאי שתקראי שוב את ההודעות של סולוצו ולילי, לדעתי כל התשובות כבר נמצאות שם.
עד כמה שהבנתי
ההפליה של "ילודי האלוהים" (ככה קראו להם נכון?) לא נבעה מגיזענות גרידא אלא פשוט לא טרחו לתת להם חינוך ראוי או לאמן אותם למשהו מחשש שהם ימותו מאיזו מחלה נחותה לפני שהם יספיקו להחזיר את ההשקעה בהם
וההבדל בין זה לבין גזענות הוא...?
וההבדל בין זה לבין גזענות הוא...?
במקרה הזה האנשים שמופלים באמת שוני, באמת נחותים יותר מבחינות מסוימות, ויש סיבה ממשית לא להשקיע בהם אם יש סיכוי גבוה שהם ימותו, נגיד, עד גיל חמש?עשרה, מה הטעם לחנך אותם ולגדל אותם בתנאים הטובים ביותר? ממילא הם ימותו, ולהשקעה לא יהיה שום החזר. זה אכזרי למדי ולא הוגן כלפי האנשים הלא מהונדסים, אבל זו לא גזענות מהסוג שקיים היום, שמאפייניה שנאה ואפליה חסרות בסיס לחלוטין.
זו תשובה לשאלתך. בנוגע לסרט לא כל אלה שלא מהונדסים גנטית סובלים מליקויים חמורים וממחלות סופניות, חלקם אנשים בריאים, שיכלו להצליח אילו טיפלו בהם כראוי, לימדו אותם ונתנו להם הזדמנות שווה, והם אינם שונים בהרבה מהמהונדסים. לכן האפליה ב"גאטקה" היא תוצר של גזענות רגילה למדי.
וההבדל בין זה לבין גזענות הוא...?
במערכת דמיונית X, בה ההנחות שציינת תקפות, זו באמת לא גזענות.
אלא, כמו שאתה מציין, מערכת דמיונית X אינה המערכת של הסרט, ולכן הדיון הזה תיאורטי בלבד.
הסכמנו?!
אני ישן.
איי! לעזאזל, נשאר סימן. לא, כנראה אני לא ישן. אני בתרדמת.
וההבדל בין זה לבין גזענות הוא...?
טוב
אני כבר לא זוכר את זה
צודק, זה יותר נאציזם מאשר גזענות.
למה לטפח את המסכנים, החלשים, הנדכאים, בעלי המחלות הסופניות וכן הלאה, כשאפשר פשוט להרוג אותם במקום, ולהוריד מעל החברה עול כבד.
אז נכון, בגטאקה לא הורגים אותם, אבל עושים אפליה. תקרא לזה גזענות או לא – זה הרבה מעבר לאכזרי.
אני חושב שיכול להיות שכמה פרטים בהודעה שלי נעלמו מעיניך.
א. לא כתבתי כלום על הריגה, אלא כתבתי על חוסר טיפוח.
ב. תיארתי מצב היפותטי שבו מרבית הלא?מהונדסים נידונו למות בגלל כשלים גופניים. במצב כזה פשוט לא רווחי לטפח אותם ולטפל בהם בצורה הטובה ביותר הם ימותו צעירים, ולא יהיה גמול לחברה בעבור כל הכסף והאנרגיה וכוח האדם שהושקעו בהם. זה *לא* נאציזם. הנאצים הפלו, רדפו והשמידו חולים סופניים וחולי נפש. ואילו כאן מדובר לא ברדיפה ולא בהשמדה, אלא בחוסר טיפוח גרידא של אנשים ששונים מהשאר, נחותים מהם מבחינות מסוימים (שכליות וגופניות), ובראש ובראשונה נידונו לכליה בכל מקרה, עם התערבות מהצד ובלעדיה. יש הרבה סיבות מעשיות לא לטפח אנשים כאלה, בראש ובראשונה אלה שתיארתי קודם מוות בגיל צעיר, אי?החזר ההשקעה לחברה. הגישה הזו אכזרית ולא מוסרית, אבל זו לא גזענות וזה לא נאציזם.
ג. אמרתי שהאפליה בגאטקה היא אפליה מהסוג הרגיל, יחס גרוע כלפי השונה מפני שהוא שונה ולא משום סיבה אחרת (כמעט, במקרה זה. בכל זאת יש שוני מסוים בין המהונדסים והלא?מהונדסים, אבל לא גדול כמו שהמהונדסים חושבים), שכן המצב שמתואר בב' אינו המצב בעולם של גאטקה, שבו רבים מהלא?מהונדסים הם אנשים בריאים שחיים שנים רבות, ושיכלו להצליח אילו טיפלו בהם כראוי, חינכו אותם ודרבנו אותם להצליח.
אני חושבת שכמה פרטים בהודעה שלי נעלמו מעיניך שלך
למשל, החלק שטען "אז נכון, בגטאקה לא הורגים"…
זה פסע קטן בין רדיפה ואי טיפוח של החלכאים והנדכאים, לבין "לעזור להם למות".
כל הרעיון של הינדוס עוברים, מבוסס על טיהור הגזע, תרצה או לא.
אאל"ט, ככה התחיל גם הנאציזם.
למה לקחת סיכון שייצא לך ילד שהוא לא יפה/חזק/בריא/חכם/נבון/מוכשר? למה לתת לטבע להחליט מה יהיה הגובה/משקל/פרופורציה בתווי פניו/פיגמנטציה של הילד שלך, כשאתה יכול להחליט שבא לך על אל יווני, או נסיך פרסי, דוגמנית על או יפהפיה אקזוטית?
אאל"ט, יש תנועה כזו, שרירה וקיימת, בימינו אנו. היא נקראת ביו-אתיקה תועלתנית.
מזעזע.
אבל אנשים כמוך, שחושבים שזו "סתם גזענות רגילה" ו"לא סיפור גדול", הם בדיוק הסיבה שהנאציזם הגיע למה שהוא הגיע. כי באמת שזה רק פסע, רק פסיק.
הרי בעצם הינדוס העוברים, האנושות כבר מתחילה בהשמדת החלשים. אתה באמת חושב שיעבור שם הרבה מאוד זמן עד שהם יתחילו להשמיד גם את הקיים, לא רק למנוע את לידתו?
את רק שוכחת
שהשמדת החלשים לא החלה עם הינדוס העוברים או בנאציזם. כבר בתחילת ההריון יש בדיקות מי שפיר ושאר ירקות, במטרה לברר מראש האם לילד יש מום – או סיכוי למום. בד"כ אם מגלים שכן זה נגמר בהפלה.
למה שוכחת?
לא אמרתי שזה בסדר בעיני.
ועדיין – מום מולד, שזה בדרך כלל מוטציה, הוא משהו לחלוטין שונה בעיני מאשר הינדוס עובר, או דיכוי חלכאים ונדכאים והגבלת הזכויות שלהם, שלא להזכיר את כל העובדות שנטחנו עד דק בוויכוחים על הפלות, בהן נטען שמבחינה מדעית עד שלב מסוים העובר הוא לא יותר מאשר גידול, עם פוטנציאל להפוך לבן אדם. כך שזה – בסדר או לא – לא נכנס לאותה הסקאלה.
כמו שאמרת, הגבול דק.
כי באותה מידה הרופא יכול לבוא ולומר שאמנם הוא גילה אצל התינוק מוטציה כלשהי, אבל בעזרת הינדוס ניתן לפתור את הבעיה.
לא, דבר לא נעלם מעיני.
התייחסתי לא להסתייגות שלך בחלקה השני של תגובתך, אלא לפסקה הראשונה, שהפתיעה אותי מאוד. ציטוט:
"צודק, זה יותר נאציזם מאשר גזענות. למה לטפח את המסכנים, החלשים, הנדכאים, בעלי המחלות הסופניות וכן הלאה, כשאפשר פשוט להרוג אותם במקום, ולהוריד מעל החברה עול כבד."
מהכתוב לעיל אפשר להסיק שאת שמה בפי דברים שלא אמרתי. לא הזכרתי ולו פעם הרג חלשים ונדכאים או הורדת נטל כבד מהחברה. אם כוונתך היתה אחרת, למשל להמשיך את קו המחשבה שלי כפי שתיארת אותו לעצמך, כדאי היה לך להתנסח בהתאם.
הלאה, לתגובתך החדשה: "אבל אנשים כמוך, שחושבים שזו "סתם גזענות רגילה" ו"לא סיפור גדול", הם בדיוק הסיבה שהנאציזם הגיע למה שהוא הגיע. כי באמת שזה רק פסע, רק פסיק."
לא כתבתי "*סתם* גזענות רגילה" או "לא סיפור גדול". אודה לך אם לא תכניסי יותר מילים לפי. למען הסרת הכתם הכתם משמי הרע גם כך, אציין שמבחינתי, גזענות היא עניין גדול מאוד בכל צורה שלה, רגילה או לא.
אני חושב שזו הזדמנות מצויינת להבהיר שכשאני משתתף כאן בדיונים מורכבים יחסית, ולא מריץ סתם דחקות או כותב בדיחות סרקסטיות גרועות, אני תמיד תמיד מתכוון *אך ורק* למה שאני כותב. מה שכתוב בהודעה שלי הוא מה שיש. אם נדמה לכם שאתם מבינים את קו המחשבה שלי, או למה אני מתכוון באמת, או מהי דעתי בנושא מסוים שהוזכר בהודעה שלי במילה וחצי בלא פירוט אתם טועים. אם אתם חושבים שאתם מסוגלים להסיק מסקנות על סמך מה שנדמה לכם שניסיתי להגיד, או להשלים את דברי על סמך "רמזים" ש"מצאתם" בהודעה שלי אתם טועים. מה שנמצא בהודעה שלי ישנו, מה שלא נמצא איננו, לא בהודעה וסביר להניח שגם לא בראשי. אין בהודעות שלי סאבטקסט. אודה מאוד אם לא תתייחסו לדברים שלא כתבתי ולא תכניסו מילים לפי.
למען הסר כל ספק: אני לא מתלהם. אפילו לא טיפה.
______________________________
אני לא מגיב עניינית כי אני לא מבין מה את רוצה ממני. באמת. בלי התלהמות ובלי כעס.
עלתה בראשי עכשיו מחשבה מעניינת.
מה רע ומה מזעזע בכך שאני, נניח לצורך הדיון, לא רוצה לשחק בלוטו של הטבע, ומעדיף לקבוע מה יהיו תכונותיו הגופניות והנפשיות של הילד שלי, כדי שחייו יתנהלו על הצד הטוב ביותר, עם יכולת שכלית טובה וגוף חזק ובריא ובלי מחלות מיותרות?
אני שואל ברצינות, כדי לקבל תשובה.
אכן,
כי לא העלו את הנקודה הזאת מקודם.
כתבה מספר 418
ועל הדברים שכתבת למעלה אני אפילו לא אגיב, כי זה לא מנומס לכתוב "שטויות" בלי לפרט.
לא זכרתי את זה באותו רגע.
ולגבי השאר: אנשים מסוימים משום מה חושבים שאני אדם מתוחכם או לא ישיר או השד יודע מה. אני לא. מה שאני אומר הוא מה שאני מתכוון אליו, ואני מתעצבן מאוד במקרה הרע, ואובד עצות ותו לא במקרה הטוב, כשאנשים אומרים לי משהו שאין לי מושג לאיזה דבר שאמרתי הוא קשור. במיוחד כשאני מגלה שהוא באמת לא קשור.
סידור משפטים
לכל הרוחות אמרתי "לא רק גזענות גרידא" אלא עוד סיבה
גזענות עדיין יש שמה
ואני מסכים עם מה שנאמר כאן שזה אכזרי וטראגי
והדמות של המושלם-גנטית-אבל-נכה-ואלכוהוליסט באמת מראה יפה מאד שבניגוד למה שהחברה הזאת מאמינה לא רק הגנים עושים את הבנאדם
רק הערתי לגבי דקות קטנה באפלייה לילודי האלוהים לא אמרתי שאין אפליה
ויש הבדל אבל הוא קטן מזה שהמהונדסים (למרות שטכנית הם לא בדיוק מהונדסים) חושבים
ואחרי שגמרתי להגן על עצמי
הרי רוב ההשקעה בבן-אדם היא של ההורים שלו לא של המעבידים כך שזה קצת הורס לי את התיאוריה (ועד למיטב הבנתי גם לסרט)
אהמ, דרמה, אהמ.
אחד הז'אנרים העתיקים בסביבה…
אני, כמובן, כלל לא מסכימה. היו כמה וכמה סצנות שריגשו אותי, מאוד (למשל, סצנת חציית הכביש ללא עדשות. אולי זה ליקוי הראיה שלי, אבל זו מבחינתי אחת הסצנות מעוררות ההזדהות ביותר בקולנוע, אי פעם), והסרט כמעט מושלם בעיני. בין הטובים שראיתי.
אנדרו ניקול חוזר למדע בדיוני
הסרט הבא שלו, Now, עוסק בעולם שבו ניתן לעצור את ההזדקנות, אבל כדי למנוע פיצוץ אוכלוסין, צריך לקנות שנות חיים. בין שחקנים: ג'סטין טימברלייק, אוליביה ווילד, אמנדה זייפריד וקיליאן מרפי.
בבקשה, בבקשה שהוא יחזור לעצמו. סרטי מדע בדיוני טובים באמת הם מצרך נדיר, וטוב כמו 'גאטאקה' לא היה לנו מזמן.