במאי: סטיבן סומרס
תסריט: סטיוארט ביטי, דייויד אליוט, פול לובט
שחקנים: צ'אנינג טאטום, מרלון וויאנס, סיינה מילר, ג'וזף גורדון-לויט, דניס קווייד, רייצ'ל ניקולס
אם לקראת סוף שנות השמונים הייתם נכנסים לבית מסוים ברח' קדש ברנע בתל אביב, מתישהו אחר הצהריים, סביר להניח שהייתם מוצאים גרסה מיניאטורית שלי יושבת מרותקת מול הטלויזיה. עבור ילד בגן, אין דבר יותר מגניב מחיילים שנלחמים בין פטריות עשן, בעוד נינג'ות משליכות עליהם שוריקן וזמר מטאל מנגן בזמן שהגיטרה שלו יורה טילי נ"ט לכל עבר. האמת, גם היום זה נשמע אחלה.
השנים עברו, למדתי להיות ביקורתי, והיום אני מוכן אפילו להודות שהאבקות מקצוענית זה מבויים. 'ג'י.איי.ג'ו: כח המחץ' הוא המפגש הראשון שלי מזה עשרים שנה עם כמה מדמויות האקשן האהובות עלי מילדותי (הייתה לי בובה של פלינט). אחרי האכזבה מהרובוטריקים, יכולתי רק לקוות שהדביליות של סדרות האייטיז עדיין תראה לי חיננית ולא פתטית. 'כח המחץ' ניגש למבחן ונכשל בו נחרצות.
בעתיד הקרוב, ג'יימס מק'קאלן (כריסטופר אקסלטון, 'ד"ר הו') עומד בראש חברת הנשק 'מארס'. מוצר הדגל של מארס הוא טיל היורה ננו-טרמיטים המסוגלים לאכול כל מתכת, עד שמפסיקים את פעולתם בעזרת שלט רחוק, או עד להמצאת הננו-דב נמלים. אותם ננו-טרמיטים, אם מזריקים אותם למחזור הדם של אנשים, יכולים לגרום להם להפוך לזומבים צייתנים שאינם חשים פחד או כאב (אבל צורחים כשמשליכים אותם מגובה רב).
דיוק (צ'אנינג טייטום) וריפקורד (מרלון ווייאנס) הם חלק מיחידה שמשימתה להעביר את ראשי הנפץ של מק'קאלן מנקודה א' לנקודה ב', בלי לשאול הרבה שאלות. היחידה מותקפת בידי עצם מעופף בלתי מזוהה, אותו מפעילים טרוריסטים מסתוריים שמנסים להשיג את ראשי הנפץ. דיוק וריפקורד בהלם, פחות מכיוון שהרגע חסל את היחידה שלהם משולש מעופף, ויותר כי מפקדת מבצע החטיפה היא הברונית, או בשמה האזרחי, אנה לואיס. בעבר, הייתה אנה אהובתו הבלונדינית של דיוק, אבל כעת צבעה את שיערה לשחור ועברה לצד האפל. כמו דרדסית, רק הפוך.
יחידת קומנדו סודית, המכונה 'ג'י.איי.ג'ו', אוספת את דיוק וריפקורד ולוקחת אותם לאי שם באפריקה. בבסיס הסודי המלא בטכנולוגיה שאיש מחוץ ליחידה לא אמור לדעת על קיומה מסבירים להם הג'ואים שהם לא יכולים להצטרף ליחידה בשום פנים ואופן. המפקד הוק (דניס קווייד) הוא היחיד שקובע מי עוזב ומי נשאר, ואין שום דרך לגרום לו לשנות את דעתו, חוץ מלהזכיר משהו שקרה בתאילנד (ליידיבויז?). דיוק וריפקורד משכנעים את הוק לתת להם הזדמנות ולהעביר אותם מונטז' אימונים, משל היו קראטה קיד.
עלילה מטופשת ומלאת חורים היא לכאורה חלק מהמותג של 'כח המחץ'. כך היה גם בטלויזיה, וזה לא הפריע לי בזמנו. אלא שבזמנו הייתי בן ארבע. היום אני רוצה משהו שיגרום לי להתעלם מהפגמים בסיפור. העובדה שאת הסרט ביים סטיבן סומרס עוררה בי קצת תקוה. נכון שרוב הסרטים שלו נחשבים גרועים מינוס, אבל זה עדיין אותו סומרס שביים את 'המומיה', דוגמה קלסית לסרט שמחפה על עלילה מטומטמת וקלישאתית בעזרת הומור טוב ואפקטים מרהיבים. על כן, צר לי להודיע שהקשר היחיד בין הסרטים הוא הופעות אורח מזדמנות של שחקנים מ'המומיה' ("הי, זה בני!"). עשור עבר, והאפקטים נעשו איכשהו יותר פרימטיביים. כמעט כל סצנת אקשן מאופיינת, מלבד בצילום ועריכה מבלבלים, גם בדמויות בולטות בממוחשבותן שרק אדם שנכשל בכל בדיקת ראיה בחייו יחשוב שהן אנשים אמיתיים. שוב ושוב קופץ מול המסך איזה יצור או כלי טיס שכאילו ברח מהמחשב באמצע העבודה. בשנת 2009, הייתי מצפה שתקציב של 175 מיליון דולר יספיק ליצירת פעלולים ממוחשבים יותר מתקדמים מאלה של ערוץ הופ.
חברי "ג'י.איי.ג'ו" נראים כמו אוסף אקראי לחלוטין של שכירי חרב כושלים, ואין שום הגיון בארגון. סקרלט, האישה היחידה בצוות הלוחמים, משוויצה ביכולות האינטלקטואליות שלה, אבל לא משכילה להבין את הדרך הפשוטה בה גלימת ההעלמות שלה הופכת לחסרת תועלת. הבי דיוטי, הבריטי הענק, הוא נהג בוס שמנסה להראות חשוב. ברייקר המרוקאי אחראי בעיקר על מציאת פתרונות קסם בעלילה, לרוב תוך כדי בהיה באיזה צג מהבהב. סנייק אייז הוא גרסה קשוחה של הגימפ מ'ספרות זולה', נינג'ה דומם הלבוש שחור מכף רגל ועד ראש, כולל הפה. זו הסיבה ש-35% מתקציב הארגון הולך על קשים. לרעים, בינתיים, יש דוקטור מסתורי עם חצי מסכת דארת' ויידר, נינג'ה בשם סטורם שאדו ואת סיינה מילר בלטקס. איך מישהו אמור לא להיות בעדם?
רגע אחד של חסד הוא בסצנת מרדף המתרחשת ברחובות פריז. ההגיון מאחורי הסצנה הזו יציב כמו לנסות לעצור שור משתולל על ידי פיזור קליפות בננה על המדרכה, אבל זה החלק היחיד בו הסרט מספק אקשן טוב. מכוניות מתעופפות לכל עבר, טילים נורים ברחובות, הרס הקפי עצום… נכון, בסוף הסצנה הארוכה הרגשתי שאולי העולם יהיה מקום בטוח יותר אם ג'י.איי.ג'ו לא ינסו להגן עליו, אבל לפחות שכחתי לרגע להתמרמר על הטיפשות המשפריצה מכל עבר.
בכל זאת, אני לא ממליץ לצפות ב'ג'י.איי.ג'ו: כח המחץ'. כסרט אקשן קיצי, הוא לא מספיק מלהיב, ומסך גדול רק גורם לאפקטים להראות חצי אפויים. התסריט כאילו נכתב בידי שמרן מאמצע המאה שעברה, כאשר גברים מסרבים להלחם בנשים, החבר השחור של הגיבור הוא בעיקר הפוגה קומית וצבע שיער מצביע על השתייכותו של אדם לכוחות הטוב או הרשע. דברים שלא הבחנתי בהם כילד קטן בולטים פתאום כאורות נאון בוהקים. הסרט לוקח את עצמו ברצינות תהומית ומפספס את כל מה שסרט פופקורן טוב צריך להיות – סוחף, מותח, בעל הומור עצמי ואפקטים שמצדיקים יציאה מהבית.
אני דווקא נהנתי
האקשן דווקא היה טוב, לעלילה לא ממש שמתי לב (היה לבחור השחור הזה שם?!) ומהמעט ששמתי לב היא הייתה טיפשית (איך בדיוק היחידה הסופר-סודית הזו מצליחה להישאר סופר-סודית אם הם הורסים רבע עיר בכל מרדף?)
אבל היה כיף
ואני תמיד בעד הרעים, תמיד (טוב, כמעט)
אני אגיד את זה לזכותו של הסרט: הוא פחות גרוע מהזיהום הויראלי
הקודם שהבמאי היה אחראי לו, "ואן-הלסינג". כן, התסריט מטומטם לגמרי, אבל לא היו לי ציפיות. מצד שני, השחקנים דווקא די סימפטיים ומצליחים להציל ממנו משהו כשהם מדקלמים את הג'יפה הדיאלוגית. דווקא רוב הסצנות הממוחשבות היו סבירות – הטיסות מעל המדבר נראו נורא, וגם הדב-קוטב היה נקודת שפל, אבל באופן כללי כשצריך לפוצץ דברים (כלומר, כשסטיבן "סארס" סומרס משך את טלפיו המזוהמות מהסרט ונתן למחלקת האנימציה הממוחשבת לעבוד), הסרט מספק את הסחורה. שוב, בהשוואה למה שהלך בואן "איידס" הלסינג, השיפור עצום.
אבל אז מגיעות סצנות האקשן הפיסי, וסומרס שוב חושף את העובדה שאין לו מושג מחייו איך לביים סצנות כאלה. זה בולט במיוחד בכל רגע שבו אנחנו רואים אנשים רצים (ויש הרבה רגעים כאלה בסרט): הם נראים כמו אנשים שעושים חיקוי גרוע מאוד של ריצה. לגבי האוטנטיות של שאר הדברים – יריות, מכות וכו' – כבר קשה לדעת, כי סומרס מצלם ועורך אותם באופן כל-כך מבורדק, שפשוט אי-אפשר להבין מה הולך.
לא סרט האקשן הכי גרוע של הקיץ – ובשביל הבמאי שלו, זה חתיכת הישג – אבל סרט די רע בפני עצמו.
אם אתה כל כך שונא את הבמאי, למה הלכת לראות?
אגב רז,
זה מה שרשמת עליו בתצפית לפני חמש שנים:
"כזכור, זה לא הסרט הראשון בתקופה האחרונה שמנסה לאחד דמויות ספרותיות רבות באווירת המאה ה-19, אבל האם הוא יצליח במקום ש-'ג'נטלמנים מובחרים' נכשל? לא ברור. הטריילר נראה מגניב, וסטיבן סומרס, מומחה לסרטי חנטריש מהנים ('המומיה') מביים."
נכון, כי זו *תצפית* שנכתבה *לפני* שהסרט יצא.
מה ניסית להוכיח, בדיוק?
(יצוין שבעקבות "ואן-הלסינג" ראיתי מחדש גם את "המומיה" הראשון – ובצפיה שניה הוא סרט לא-משהו בכלל. לא גרוע כמו "ואן-הלסינג" אבל סינטטי עד בחילה).
לא ניסיתי להוכיח כלום.
וגם לא ניסיתי להעליב או משהו כזה אם זה מה שהבנת.
מה שרצית להראות זה שזה משעשע לפעמים לראות את הציפיות שלנו לעומת מה שיוצא בסופו של דבר.
קשה מאד להתעלם
היה מאד קשה להתעלם מהדימיון הישיר ל Team America ולא רק בגלל הסצינה בפריז, גם בדמיויות. רק שמדובר פה בפארודיה לא בסרט אקשן. הסרט הזה נידון לכשלון כי כדי שהוא יעבוד טוב צריך תסריט טוב (מאד מאד) מה שלא היה, וככל שיש יותר דמויות זה נהיה יותר ויותר קשה ליצור אחד שכזה. החורים, ממש כמו ברובטריקים, נובעים מזה שבשנות השמונים היה כנראה מחסור רציני בתסריטאים ונגני באס (בלי שום קשר). הייתי רוצה להאמין שממש כמו ב- Xmen שאחרי תהליך של סרט היה אפשר לגשת ליצור משהו יותר טוב, גם בסרט ההמשך של כוח המחץ (שלא יבושש לבוא לאור ההצלחה בקופות של הראשון) נראה משהו טוב יותר. למרות שאני עתיד להתבדות כי משהו עלול לחשוב שהנוסחה דווקא עובדת טוב. או אפילו יותר גרוע – יביא את מייקל ביי…
הם לא צריכים את מייקל ביי.
הבמאי שכבר יש להם גרוע מספיק.
חיפשתי לראות את התגובה על Team America
תמיד חשבתי שTeam America הוא סרט פארודי גדול, אבל רק עכשיו אני מבין עד כמה הוא גדול:
היוצרים שלו מצאו מכונת זמן, טסו קדימה בזמן לשנת 2009 וחיפשו את סרט הפעולה הקיצי הכי דבילי שיש (וזה כבר החלטה קשה), מצאו את הסצינה הכי דבילית שיש בו, וחזרו אחורה בזמן כדי לצחוק עליה בסרט שלהם.
אחרי סרטי המומיה, ואן הלסינג והסרט הזה, אני חושב שכבר ניתן להכריז שסומרס הוא הגרסה הגרועה של מייקל ביי (וכן, יש דבר כזה).
לפי IMDB, הטאגליין של הסרט הוא "When All Else Fails, They Don't"
אני לא מבין למה הוא כל כך ארוך. אפשר לוותר על החלק של ה""When all else ועל החלק של ה"They don't"
ואני דווקא חשבתי שהגרסה הגרועה של מייקל ביי
היא מייקל ביי.
הגזמה פראית
הסרט לא כזה גרוע
אמנם הCGI לא מדהים כמו ברובוטריקים אבל האקשן לא פחות טוב..
בקיצור אם אתם חובבי אקשן זה סרט חובה.
להשוות לרובוטריקים
ולהגיד שהוא פחות טוב זה קקצת טיפשי.
הרובוטריקים היה חרא סרט.
להשוות לרובוטריקים
אתה בעצם אומר שהCGI בסרט GI JOE יותר טוב מאפשר ברובטריקים.
ועוד אומר שאני אמרתי משהו טיפשי…
תלמד קצת 3D ואז תדבר.
לא, אני השוויתי לאיכות הסרט
כיוון שהרובווטריקים 2 הוא אחד הסרטים הגרועים ביותר של השנה כתבתי שלהגיד שהסרט הזה טוב אבל פחות מהרובוטריקים אומר שהוא בעצם זוועה.
הבנת?
משהו שרק כרגע עלה בדעתי:
"מפקדת מבצע החטיפה היא הברונית, או בשמה האזרחי, אנה לואיס. בעבר, הייתה אנה אהובתו הבלונדינית של דיוק, אבל כעת צבעה את שיערה לשחור ועברה לצד האפל. כמו דרדסית, רק הפוך."
אז הסרט אנטישמי או לא?
אם כבר, הדמות של הברונית מביאה לסרט את הנטייה הידועה של סומרס – שדווקא מופגנת פחות ביתר המרכיבים של הסרט, תודה לאל – לעשות דברים כמה שיותר מכוערים. כמו שהוא הפך את קייט בקינסייל ב-"ואן הלסינג" ממלאכית מתוקה למוטציה מעוררת חלחלה, גם כאן הוא עבד כמה שיותר קשה כדי לגרום לסיינה מילר להיראות דוחה. אני במקומה הייתי לוקח אותו לבית המשפט.
משהו שרק כרגע עלה בדעתי:
וואו, בנאדם, השנאה התהומית שלך לסומרס ו"ואן הלסינג" כבר הפכה קומית ממש. גם לדעתי הסרט ההוא לא היה מוצלח במיוחד, אבל אני באמת אשמח אם תסביר פעם מה יש בו שגורם לך לשנוא אותו כל כך.
זה פשוט אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי בחיי.
והעובדה שהאיש שעשה אותו עדיין ממשיך לעבוד עושה לי רע. יש קונצנזוס די רחב שאווה בול הוא במאי גרוע, ושג'ואל שומאכר הוא במאי גרוע, ואני מחזיק בדעה שסומרס משלים איתם טרילוגיה.
מייקל ביי גרוע יותר מג'ואל שומאכר
מסטיבן סומרס ומפול ווס אנדרסון.. גם יחד.
למה?
ביי ביים את "הפריצה לאלקטרז" (אחלה סרט פעולה, אני דווקא לא נפלתי, אבל הוא אהוד למדי, למיטב ידיעתי) ואת "ארמגדון" (סרט פעולה קייצי ומהנה שלא לוקח את עצמו ברצינות ואפשר לא לאהוב, אבל לסוגו הוא סרט מצוין בעיניי) ואפילו "פרל הארבור" שהיה ארוך ודביק מדיי אפילו עבורי, היה בסה"כ סרט לא רע, והיה אחלה אקשן.
יכול להיות שיש מי שלא יאהב את בחירת התסריטים שלו, כי הם קיטשיים מדיי וכו', אבל מבחינת בימוי? אחלה. הסרטים נראו אחלה, האקשן נראה מצוין… מה הבעיה?
האקשן רחוק מליהיות מצויין...
עניין של טעם, כנראה.
אני נהניתי (ו"ארמגדון" ספציפית הוא אחד הסרטים הכי נצפים אצלי. פשוט כיף של סרט).
ברור שזה עיניין של טעם.
בכל מקרה אני דווקא חושב שבין הסרטים שלו זה אולי "הטוב" ביותר.
אבל באופן אישי אני פשוט שונא את הבמאי הזה…
למה? הוא עשה לך משהו באופן אישי?
לא נהנה מסרטיו אל תצפה בהם. בסה"כ הוא לא במאי עד כדי כך עסוק וזו לא משימה קשה להימנע מהם. "שנאה" נראית לי רגש קצת חזק מדי לאדם שמעולם לא פגשת (אני מניחה) ושבסה"כ יוצר סרטים שאינם לטעמך.
צודק שנאה זו באמת מילה חזקה מדי..
אבל אני פשוט חושב שהבנאדם הזה הורס רעיונות טובים באופן מתמיד, לא יודע לביים אקשן באופן נורמאלי שניתן להבין משהו..
ואני באופן כללי חושב שאם תקציב של סרט אחד שלו היו יכולים להוציא עשרה סרטים שהתסריט זה מה שחשוב בהם ולא המגניבות.
אבל זה מה שהקהל רוצה אני יכול להתלונן עד מחר וזה לא יעזור…
תגדיר לי בבקשה מה זה אקשן מצויין
ותן מספר דוגמאות אם לא קשה לך.
קודם כל אקשן זה עיניין אישי ביותר
לטעמי סצינות אקשן טובות הן כאלה שאני יכול להבין מה קורה בהם ושמצליחות למתוח אותי.
בשליפה מהראש: סרטיו של ג'יימס קמרון (שליחות קטלנית 2, הנוסע השמיני 2 ועוד..), מטריקס, ספיד, היט וגם חלק מסרטיו של אקירה קורוסוואה (כי חייבים קצת סרטי איכות).
שכחת את ספילברג.
וטרנטינו.
מייקל ביי גרוע יותר מג'ואל שומאכר
אתה רוצה להגיד לי שהאדם שביים את בחורים רעים, הפריצה לאלקטרז, ארמאגדון, פרל הארבור, רובוטריקים 1 ועוד, הוא הבמאי הכי גרוע לדעתך?
באיזה עולם אתה חי???
אתה כנראה לא מאופס מפני שאם תעשה עכשיו סקר דעת קהל, נגיד אפילו בארץ, ותשאל מה אנשים חושבים על סרטים אלו, רוב האנשים שמכירים וגם אלו שלא חובבים קולנוע ידרגו לפחות חלק מהם ברשימת הסרטים האהובים ביותר.
אישית סרטים אהובים עליי(רק להמחשת הטעם שלי בסרטים) הם: אמריקה X, חומות של תקווה ועוד, אך הייתי מכניס סרטים כמו הפריצה לאלקטרז ובחורים רעים 1,2 לפחות לרשימת ה50 האהובים.
לא רק שאני מתנגד בתוקף לדעה הלא הגיונית, שלך שנובעת ככל הנראה עקב שנאה עזה שקשורה לטרואמת ילדות עם במאי זה(אולי נחנקת מפופקורן בזמן שראית סרט שלו, לא יודע), אני אף חושב שמייקל ביי במאי לא רע בכלל(יש טובים ממנו ויש רעים ממנו הוא בסדר גמור)
לי יש טראומה שקשורה למייקל ביי:
צפיתי ב"בחורים רעים 2" בקולנוע.
לטעמי הוא חרא של במאי.
ודעת הקהל אף פעם לא נחשבת בעיניי. זה שיצירה פופלארית לא אומרת שהיא טובה. האמת היא שלרוב דעת הקהל מעדיפה זבל.
ואת רוב הסרטים שלו הייתי שם ברשימת ההסרטים הגרועים שלי ואני כבר ראיתי כמה אלפים.
ורוב האנשים שמבינים בקולנוע חושבים כמוני.
לטעמי הוא חרא של במאי.
אם הוא כל כך גרוע איך זה שהוא מביים סרטים עתירי תקציב ורובם זוכים להצלחה גדולה ואף ביקורות טובות גם מצד המבקרים?
פרל הארבור למשל זכה באוסקר ואף זכה למס' מועמדויות, ארמגדון למשל היה מועמד 4 פעמים לאוסקר, הפריצה לאלקטרז היה מועמד לאוסקר ואף זכה במס' פרסים אחרים, אפילו בחורים רעים שהוא יותר סרט פעולה קיצי כיפי וחביב אך פחות רציני השתתף למשל בMTV Movie Award ועוד. סה"כ נראה לי שבהוליווד מסכימים פה אחד שמייקל ביי במאי טוב אז למי אתה קורא "מבינים בקולנוע" מס' אנשים שמתעניינים בקולנוע וכותבים מדי פעם תגובות מהחדר שלהם? בלי לזלזל כמובן אך זה לא נשמע לי רציונלי.
בכל מקרה אתה כמובן זכאי לדעתך האישית אך אני לא בטוח שיש לך רוב בעניין, וגם אם חלק גדול מגולשי עין הדג חושבים כמוך זה עדיין לא רוב. דרך אגב אם יש פה אדם שלפי דעתי באמת מבין על מה הוא מדבר זה RED FISH הוא לפחות הכי מקצועי בעניין, אך עדיין כאשר חושבים על סרט מסויים אם הוא טוב או רע זאת דעה ולא עובדה ודעתי האישית שאתה לא מעריך מספיק אדם דגול כמו מייקל ביי, זה הכל.
פרל הארבור? באמת?
כי לא זכור לי ולו דבר אחד בסרט הזה שלא היה עשוי זוועה.
אז ככה:
1. הסרטים שלו לא מקבלים ביקורות חיוביות רובם מקבלים ביקורות בינוניות ומטה.
2. האוסקרים שלהם הוא היה מועמד היו בקטוגריות טכניות בלבד, הוא אף פעם לא היה מועמד בתור במאי.
3. אם אני זוכר נכון גם רד פיש שנא את רוב סרטיו.
4. מייקל ביי רחוק מליהיות אדם דגול הוא אחד האחראיים להריסה של הקולנוע.
לטעמי הוא חרא של במאי.
טוב, הדיון הזה כבר נהיה דבילי. בדבר אחד אתה צודק: הקביעה אם סרט הוא טוב או רע זה עניין אינדבידואלי של טעם אישי.
אבל מצד שני, כדאי לתקן אותך על כמה עובדות: הסרטים של מייקל ביי (להוציא "האי"), היו אמנם הצלחה קופתית, אבל אף אחד מהם לא זכה לביקורות טובות מצד המבקרים. למייקל ביי עצמו יש ציון של 7% באתר עגבניות רקובות (יש 7% מהסרטים שלו שיותר מבקרים אהבו מלא אהבו). לפרל הארבור יש ציון 25% בעגבניות רקובות. ארמגדון קיבל 41%, ואם מסתכלים רק על הביקורות של המבקרים בעיתונים הגדולים, רק 18% מהם אהבו את הסרט.
וארמגדון אגב קיבל מועמדויות ל-4 פרסי אוסקר (כולם בתחומי הסאונד והאפקטים), אבל במקביל הוא גם היה מועמד ל-7 פרסי ראזי בקטגוריות ראשיות (בקטגורית הבמאי הגרוע ביותר, התסריט הגרוע ביותר, השחקן הגרוע ביותר וכן הלאה), והוא אפילו זכה בפרס ראזי אחד.
כך שלפחות בכל מה שקשור למבקרי הקולנוע, דווקא יש די קונצנזוס מבחינתם שמייקל ביי הוא במאי גרוע.
לטעמי הוא חרא של במאי.
האמת שלא ממש תיקנת אותי כי אני עדיין חושב ש"על טעם ועל ריח אין מה להתווכח", יש מבקרים ששיבחו את סרטיו של ביי ויש כאלו שקטלו אותו, אז באתר "עגבניות רקובות" קטלו זה עדיין לא אומר לי הרבה גם אם הם מאוד מקצועיים בנושא.
הנה ביקורת למשל על בחורים רעים 2 מאת יגאל קולוף מבקר מטעם אתר סרט:
אז מה היה לנו כאן? תתפלאו, אבל לא תמיד צריך סרט עם עומק, וגם לא סרט זר, כדי לקבל סיפוק. לפעמים די בכמויות של פיצוצים, נשים בלבוש מינימלי, בדיחות בסטוק, בימוי קליפי ותזזיתי כדי להרים סרט טוב. התרוממות רוח? משהו לדבר עליו אחרי הסרט? הצחקתם אותי. לכו ותיהנו מסרט אקשן כמו שאקשן צריך להיות, ואז נדבר.
דם, אש ותמרות עשן – אקשן כמו שאקשן היה צריך להיות. 8 בסולם יגאל.
ביקורת על הפריצה מאלקטרז מאת רוברטס, מבקר מטעם אתרינו החביב עין הדג:
'הפריצה לאלקטרז' הוא סרט פעולה כיפי ועשוי היטב, שלדעת רבים (טוב נו, לדעתי. "רבים" זה מין כינוי חיבה שהמצאתי לעצמי) מהווה את פסגת היצירה של מייקל ביי כבמאי. כאן הוא מגיע לשיאו, הן מבחינת איכות השחקנים שעומדים לרשותו והן מבחינת סגנון הבימוי שלו, ששומר על מינונים סבירים של מאפיינים "מייקל ביי"-ים באופן שהולם את הסרט. אחריו הגיעו 'ארמגדון' המושמץ, 'פרל הארבור' היומרני ו'איילנד' הכושל. 'הפריצה לאלקטרז' מזדקר מתוכם כיהלום נוצץ בערימה של שחת, לפחות עד שיגיעו הרובוטריקים ואולי יוכיחו אחרת.
סה"כ הוא אולי קוטל סרטים אחרים של ביי אך מחמיא בדרכו האישית ל"פריצה לאלקטרז".
כן אני מודה שלמייקל ביי יש סרטים שהם נקודת חולשה רצינית לקריירה שלו בתור במאי, אני גם לא התלהבתי מארמגדון אך חשבתי שהוא מהנה ביותר, לא נפלתי מרובוטריקים אך התלהבתי מאוד מהאפקטים ומהאומץ נגיד לקחת פרוייקט בסדר גודל שכזה, האי לדוגמא היה אכזבה רצינית בשבילי.
אבל סה"כ אהבתי את סרטיו של מייקל ביי עד כה גם אם אין לכולם נשמה, הברקה כלשהי, תסריט טוב וכו', העיקר שהם מהנים עבורי לצפייה.
לסיכום אני חושב שלמייקל ביי יש את הפוטנציאל ליצור סרטים טובים, וחלק גדול מסרטיו נפלאים בעיניי, בעיניי אנשים רבים אחרים ואף בעיניי מבקרים שונים.
אתר העגבניות הרקובות מקבץ בתוכו את מרבית הביקורות
ומגבש ציון על סמך כמה מהן היו חיוביות וכמה שליליות. כל הסרטים של ביי מלבד "הפריצה לאלקטרז" נקטלו בלי רחמים, ובצדק רב. הבחור לא יודע לבחור תסריטים, לא יודע לביים שחקנים או דרמה, ובו לא נתחיל לדבר על האקשן..
חרא במאי, הביי הזה.
עוד טראומה
אני ראיתי רובוטריקים 2 בקולנוע (לא בדיוק מרצוני החפשי).
הסיבה היחידה שהפריצה לאלקטרז היה טוב היא שון קונרי. טוב, נו, גם שאר הקאסט היה לא רע (אפילו קייג' היה בסדר). אבל דמט, שון קונרי הוא אפגרייד רציני לכל סרט. הבנאדם גרם אפילו ללב הדרקון להרגיש סביר.
שומאכר הוא הבמאי של תא טלפון?
יש קונצזוס שזה סרט לא טוב? כי הוא אחד האהובים עליי..
שומאכר הוא הבמאי של תא טלפון?
הוא גם עשה את Flatliners, Lost Boys, St Elmos, Falling Down Fire, שהיו טובים לדעתי ברמה זו או אחרת, אבל הוא עשה יותר מדי זבל טהור כדי שאני אתייחס אליו בכבוד כל שהוא. אין ספק לדעתי שהוא אחד מהגרועים ביותר.
לא מסכים שואן הלסינג זה סרט גרוע
בכדי שניתן יהיה להגדיר משהו בתור סרט גרוע, דבר ראשון הוא צריך להתאים להגדרה "סרט", כך שנשאלת השאלה: האם ואן הלסינג זה בכלל סרט?
לצורך העניין הלכתי ובדקתי את ההגדרה במילון:
לכאורה, יש לנו כאן רצף של תמנות המוקרן על המסך, אלא שאז מגיע החלק השני של המשפט שדורש גם אשליה של תנועה והמשכיות. וזה לא קיים בואן הלסינג, שלא לדבר על העדר נראטיב (בהגדרה מס' 2). מכאן שואן הלסינג הוא לא סרט, ולכן בפרט זה לא יכול להיות סרט גרוע.
מש"ל.
זה פשוט אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי בחיי.
את ואן הלסינג ראיתי בקולנוע מעט אחרי שהוא יצא, לא הספקתי לקרוא ביקורות קודם לצפייה, וחבל.
מדובר בשעתיים הכי מייגעות שאי פעם חוויתי, והוא מתמודד לתואר הסרט הגרוע שראיתי בחיי. קשה לי לשפוט את 40 הדקות האחרונות של הסרט, כי פשוט ישנתי בהם, הייתי שואל את החברים שבאו איתי, אבל שלושתם נרדמו(אני נשבע שאני לא מגזים).
ואן הלסינג הוא סרט מופרך בגריעותו.
כזה שמצליח באופן מסתורי לתזמר את כל המרכיבים בו (שחקנים שאני מחבבת, אפקטים, אקשן, ערפדים, מפלצות) לתערובת הגרועה ביותר האפשרית – כל שוט שם הוא בדיוק השוט שיחרב את הסצנה. כל שורה בדיאלוג היא בדיוק זו שתישמע מאולצת, מדוקלמת וטיפשית. לעשות משהו עד כדי כך גרוע דורש לא מעט כישרון.
(אבל אולי כדאי להמשיך את הדיון הזה בביקורת הרלוונטית?)
לגמרי
ואן-הלסינג הוא מהסרטים הבודדים שאני נותן להם את התואר "כ"כ גרוע שהוא טוב", ומתכוון לזה.
באופן אישי, נהניתי באמת מהצפייה בו (ואני יודע שאני לא היחיד), פשוט כי אני לא מאמין שאפשר ליצור מוצר כל-כך נוראי מבלי להתכוון לזה. וברגע שנכנסים להלך הרוח הזה (וזה קורה בערך מהשוט הראשון של הסרט), ההנאה כמעט מובטחת.
בדיוק מה שחסר ל-GI Joe - הומור.
כמובן שגם הסקסיזם וחוסר-הנכונות להכניס-את-ג'וזף-גורדון-לוויט לכל-סצינה קצת הרסו.
פששש...
נראה שרז לא לבד.. אולי אני באמת צריך לראות את הסרט הזה שוב, כי לא זכורה לי כזו זוועה כמו שאנשים פה מתארים.
דווקא לי הוא לא עונה על הצורך הזה.
אולי בגלל שהמרכיבים נראים על הנייר כל כך בסדר – ותחושת ההחמצה מקלקלת לי את הקאמפ.
הבלדה של G.I. Joe
שיר פרודיה נחמד מאוד-
http://www.funnyordie.com/videos/076041c13b/the-ballad-of-g-i-joe
וואו, השקיעו.
אוף, ואני כבר זממתי לשים את זה בעצמי
שימו לב לקאסט המרשים שהתנדב לשחק בקטע הזה.
זה מקסים.
צפיתי בקטע הזה כבר הרבה יותר מדי פעמים, וזה רק משביח.
וואש!
מה? אה, כן, חביב מאוד.
הבלדה של G.I. Joe
מי שם לב לסמן העכבר המגניב ב3:50?
(קטנוניות. עדיין כל הכבוד על ההשקעה, השיר מאוד יפה ובלה בלה בלה)
הבלדה של G.I. Joe
אופס.
**0:22
במיוחד על הננו-דב-נמלים.
עזבו ת'סרט איזה כוסיות יש שם
אחד האפקטים הכי מרשימים בסרט היה איך לגרום לסיינה מילר להיראות שופעת למרות שהיא ממש לא.
יצא די טוב.
ביקורת מצויינת, כל מה שנותר לי לשאול הוא
מתי מתחילים לצלם את הסרט המבוסס על "שוטרים וגנבים" ? (COPS)
בדיוק כמו רובטריקים וכח המחץ,
סרט על פי שוטרים וגנבים יכול להיות הדבר הכי מגניב בעולם, או הכי מטופש באופן שמכאיב למח בעולם. אני מקווה שבפעם הבאה שיעבדו סדרה כזו לסרט, יהיה לתסריטאי שכל לא לשמר גם את הרצינות התהומית של יוצרי הסדרה.
לא בדיוק אבל דומה -
"רובוקופ". והוא יצא עוד לפני שבכלל שדרו את "שוטרים וגנבים"! (וגם היה אלים ומגניב יותר משסרט-על-פי-סדרה-מצוירת יהיה אי פעם).
רובוקופ זה יותר חושחש הבלש, לא?
איזו רצינות תהומית?
אני לא זוכר שבכוח המחץ או ברובוטריקים היתה איזו רצינות שאפיינה את הסדרה.
מצד שני אני זוכר די הרבה בדיחות, רובוטריקים שרק רוצים להנות ובכח המחץ אני אפילו מצליח לדמיין הומור עצמי.
איזו רצינות תהומית?
לאחרונה יצא לי לצפות בכוח המחץ, אחרי… מה, שני עשורים? בכל מקרה, זה תמיד היה זכור לי ככיף, אבל עכשיו כשאני "גדול", אני שם לב שהכותבים כנראה נהנו קשות. הומור עצמי? יש פרק שלם שבמהלכו כולם מחפשים משהו בשם "the mcguffin device". ככה זה נקרא. "מה זה עושה?" "זה נורא סודי" "אז אתה לא יודע?" "גם אני לא". ברצינות. ויש פרק עם שוד זהב ברכבת שאחריה רודפים הטובים על סוסים גזעיים. אפשר ממש לראות את הכותבים יושבים בחדר וצועקים "שים לו כובע קאובוי! אוו, חייבים להשתמש במשפט – נתפוס אותם במעבר!" – ואז פונה הדמות אל המצלמה ואומרת ביובש, "זה ממש מקורי".
בכל מקרה, שווה צפייה מחדש, הרבה יותר מאשר הסרט, כנראה. יש פרקים עם רוחות רפאים! ועם דנ"א! ובכל פרק שני שזארטן מופיע בו, יש לידו את אחת הדמויות קשורה ובתחתונים! …מי בכלל נתן לילדים לראות את זה.
הדבר היותר מוזר הוא
שעוד לא עשו סרט על פריקאזויד.
הוא לא היה כל כך פופולארי, אבל בחיית. גיבורי העל שאין להם סרט כבר הולכים ונגמרים.
תודה לאלים על עין הדג!
הצלתם אותי מלשלם על כרטיס. אצפה בסרט אחר. תודה^^
ידעתי שישתלם לחכות, סוף סוף מצאתי סרט יותר גרוע מהרובוטריקים.
נראה לי בשום סרט אחר רציתי כ''כ
בלי שום קשר לג'יאייג'ו תמיד אני מחבבת רעים. הם הכי מגניבים.
אם משאירים את המוח בבית
הסרט דווקא מגניב, והאקשן זורם. ממש נשאבתי למרדף בפריז.
במקרה של רובוטריקים (1 + 2) גם מוח בבית לא יעזור