כבר די הרבה זמן היה ברור שזה הולך לקרות, אבל אתמול זה קרה באופן רשמי: "מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר" הגיע להכנסות של מעל 760 מיליון דולר בצפון אמריקה, וכך עקף את "אווטאר" והפך רשמית לסרט המכניס ביותר אי פעם.
ל"אווטאר" לקח 318 ימים בבתי הקולנוע להגיע לסכום הכנסות של 760.5 מיליון דולר, מה שהספיק לו כדי להחזיק בשיא הסרט המכניס ביותר אי פעם במשך שש שנים. "הכח מתעורר" הגיע לאותו סכום בתוך 20 יום. הדרך שלו ממש לא נגמרה כאן, הוא הולך עוד להגיע ל-800 מיליון לבטח, וכנראה גם ל-900. מאוד לא סביר שהוא יגיע למיליארד, למרות הפנטזיות הפרועות שכבר עלו בנושא.
לתואר "הסרט המכניס ביותר אי פעם" צריך להוסיף, כמובן, שורה של כוכביות והסתיגויות, המוכרות היטב לחובבי בוקס-אופיס – אבל חשוב להזכיר בכל זאת: קודם כל – מדובר פה בארה"ב וקנדה בלבד. בעולם כולו, הסרט הכניס קצת יותר ממיליארד וחצי דולר, וזה אמנם המון, אבל זה ממקם אותו כרגע במקום הרביעי בלבד ברשימת הסרטים המכניסים של כל הזמנים, ועדיין בכלל לא בטוח שהוא יוכל להביס את הצמד של ג'יימס קמרון, "טיטאניק" ו"אווטאר" שיושבים לבטח בשני המקומות הראשונים, עם הכנסות של יותר משני מיליארד דולר.
שנית: גם בתוך ארה"ב, "הכח מתעורר" הוא לא באמת הסרט המצליח ביותר אי פעם. שיאי קופה נשברים כל הזמן פשוט משום שמחירי כרטיסי הקולנוע הולכים ועולים. בטבלה המותאמת אינפלציונית (כלומר: אם משווים את מספר הכרטיסים שנמכרו לסרט, ולא את מספר הדולרים ששולמו על הכרטיסים האלה), "הכח מתעורר" עדיין לא ממש קרוב לפסגה. הוא מדורג כרגע במקום ה-20, מעל "שודדי התיבה האבודה" ומתחת "העוקץ". המקומות הראשונים בטבלה הזאת הם דבר ששום סרט מודרני לא יכול להגיע אליו: "חלף עם הרוח" מכר מספר כרטיסים שווי ערך ל-1.7 מיליארד דולר של היום (בארה"ב בלבד, כן?). במקום השני בטבלה הזאת נמצא "מלחמת הכוכבים" המקורי, עם 1.5 מיליארד. "הכח מתעורר", עם כל הכבוד, לא יגיע לשם; המקום הגבוה ביותר שהוא יכול לקוות לו, ריאליסטית, בטבלה הזאת הוא התשיעי.
אז מה בעצם זה כן אומר, להיות "הסרט המצליח של כל הזמנים" אם הוא לא באמת הסרט המצליח של כל הזמנים? מבחינה פרקטית, זה לא אומר שום דבר, מלבד זה שהסרט הזה הכניס הרבה מאוד כסף. המשמעות של זה היא סמלית. "הכח מתעורר" מצטרף לרשימה קצרה מאוד של סרטים שהחזיקו בתואר הזה בתולדות הקולנוע. אלה הם הסרטים שהיו המכניסים ביותר אי פעם מ-1977 ועד היום:
1977: מלחמת הכוכבים
1983: אי.טי.
1997: מלחמת הכוכבים (שוב, בעקבות ההפצה מחדש)
1998: טיטניק
2010: אווטאר
2016: מלחמת הכוכבים: הכח מתעורר
"הכח מתעורר" מסמן את שובה של "מלחמת הכוכבים" לפסגה, בפעם השלישית. זאת גם הפעם הראשונה אי פעם שבתואר הסרט המצליח-אי-פעם מחזיק סרט המשך; קצת מפתיע, מכיוון שטבלאות הקופות היום נשלטות כמעט לגמרי על ידי המשכונים, אבל זה מעולם לא קרה עדיין. זה אומר שזה, אפשר לומר, הסרט הצפוי ביותר שהחזיק אי פעם בתואר הזה. עד היום, בכל פעם שבה סרט חדש כבש את התואר, זו היתה הפתעה. "מלחמת הכוכבים" ו"אי.טי." היו שניהם סרטים קטני תקציב שאף אחד לא חזה להם גדולות, אבל התעלו על כל הציפיות. "טיטניק" נראה כמו כשלון ענק שעומד לקרות. "אווטאר" גרם לאנשים לקטר על דרדרסים בחלל עוד לפני שהוא יצא. בקשר ל"הכח מתעורר" – כולם ידעו שהוא עומד להיות ענק, והאפשרות של הפיכתו ל"המצליח ביותר אי פעם" היתה על השולחן מהרגע שבו הכריזו עליו. זה עדיין מרשים מאוד שהוא עשה את זה, אבל זה מעיד בעיקר על הכח העצום של "מלחמת הכוכבים" המקורי; ברור מאליו שהסרט החדש נבנה כולו על נוסטלגיה לסרטים הישנים. "מלחמת הכוכבים" הוא המלך של הקולנוע.
קישורים הכרחיים למוג'ו:
הסרטים המכניסים ביותר אי פעם בארה"ב
הסרטים המכניסים ביותר אי פעם בארה"ב (מותאם לאינפלציה)
הסרטים המכניסים ביותר אי פעם בעולם כולו
האמת
לא ראיתי אף סרט בחיי של מלחמת הכוכבים,אבל יש לי כבוד רב לסדרה הזאת אם כל כך הרבה אנשים סוגדים לה,והאיכות לא קריטית.בערך כמו סגידה שלי לאסטריקס
פתאום חשבתי על זה
מישהו העלה אי פעם את הרעיון של אי.טי 2?
זה די מתבקש, לא? הוא טס לכוכב שלו, אבל חזר אחרי שנים כדי לבקר את אליוט הבוגר או משהו…
ספילברג לא ממש סולד מהמשכונים. להפך. האם הוא או מישהו בקרבתו התייחסו אי פעם לרעיון הזה?
רצו פעם לעשות סרט המשך לאי.טי
שבו הילדים הולכים לכוכב הבית של אי.טי
בקיצור הוא בוטל
מן הסתם הרעיון עלה.
הוא גם היה די קרוב להתגשם. ספילברג והתסריטאית מליסה מאתיסון (שנפטרה לאחרונה) כתבו טריטמנט לסרט המשך, ומתברר שאפשר לקרוא אותו בשלמותו ברשת. ספילברג החליט לא לפתח את הפרויקט הזה, ואם אני לא טועה, מאז בכל פעם שהוא נשאל על המשך לאי.טי. התשובה שלו היא וריאציה על "על גופתי המתה".
הגיוני. תודה.
(ל"ת)
כמעט אף אחד לא חזה
חוץ מסטיבן שפילברג שאפילו התערב על זה.
המדד הנכון לא אמור להיות כמות האנשים שצפו בסרט?
(ל"ת)
יכול להיות, אבל
אנחנו לא יודעים את המספר הזה. נתוני בוקס-אופיס יכולים לתת לנו לכל היותר הערכה על מספר הכרטיסים שנמכרו לסרט.
וזה כידוע, לא אותו הדבר. סביר שאף סרט לעולם לא ימכור יותר כרטיסים מ"חלף עם הרוח" – אבל זה לא אומר שפחות אנשים ראו אותו; היום יש וידאו ו-DVD ואינטרנט וסטרימינג. ואפילו אם היו לנו נתונים מדויקים לחלוטין על המכירות של כל אחד מהם – ואין לנו – אי אפשר לדעת אם סרט נצפה על ידי אדם אחד לבד בסלון או במסיבה עם 15 איש. וסרט שנקנה ב-DVD, אי אפשר לדעת אם הוא ישב על המדף בתור פריט לאספנים ולא נצפה מעולם, או שהוא מוקרן פעם ביום. סביר שאם סופרים צפיות, "מלך האריות" נצפה הרבה יותר פעמים מ"חלף עם הרוח", אבל אין שום דרך מעשית לספור את זה.
עקרונית נכון, אבל זו בדיוק הנקודה
לחלף עם הרווח (pun intended) לא היו אלטרנטיבות צפיה.
היום, אם אני הולך לראות סרט מסוים בקולנוע, זה בדרך כלל בגלל שאני מוכן להוציא כסף בכדי לראות אותו. ואם אני הולך לראות אותו שוב בקולנוע וגם קונה עותק שלו, זה בדרך כלל מכיוון שאני חושב שהסרט הזה הוא עד כדי כך טוב שהוא שווה צפיה.
ייתכן אפילו שאני אראה סרט בצורה שהינה חסרת עלות עבורי ואחליט לצפות בו בקולנוע ו\או לקנות עותק שלו.
מה שאני מנסה לומר הוא שכתוצאה מכך שפרט לחובבי קולנוע, מחפשי בילוי ארעי ומבקרי קולנוע – שהם גם חלק מהסיבה למשפט הבא – רובנו לא נוציא כסף על סרט בקולנוע אם אנחנו לא חייבים, ייתכן אפילו שג'ק וג'יל ייחשב סרט יותר טוב מחלף עם הרוח (אוקיי.. כנראה שהגזמתי כאן) ולכן מספר הכרטיסים, לפי דעתי, הוא ערך* מספק לסרט מצליח.
יותר מכך – חישוב של כמות העותקים שנקנו היא, שוב – לעניות דעתי, ערך* מספק לומר שהסרט בעל ערך* מוסף, מבחינה מעשית, שיגרום לי לצפות בו וייתכן שכתוצאה מכך לקנות אותו, מכיוון שאני רוצה אותו על מדף העץ הוירטואלי שלי
פרט לכך שאלה קטנה: חישובי האינפלציה לסרטים המצליחים בעולם , הכוונה היא רק לאינפלציה של הדולר האמריקאי, נכון?
*- השימוש במילה ערך* נעשה בצורה מופרזת וחסרת ערך ואני מצר על כך.
חישוב האינפלציה הוא רק של הדולר האמריקאי.
והטבלה המותאמת-אינפלציונית היא רק אמריקאית. ככל הידוע לי אף אחד אף פעם לא ניסה להרכיב רשימה מותאמת-אינפלציונית של הסרטים המצליחים בכל העולם. זה כנראה בלתי אפשרי.
זה כנראה מאוד נכון.
הייתה תקופה של מס' חודשים בה בני דודים שלי דרשו לצפות בקלטת הוידאו של מלך האריות בין פעם לפעמיים ביום(!).
אם סופרים את מספר האנשים (בארה"ב) שצפו בסרט, בפלטפורמה כלשהי (בלי קשר למספר צפיות)
ההימור הבלתי מבוסס שלי הולך ל"אלו חיים נפלאים" או "צלילי המוזיקה".
אגב, סיפור מעניין שנדמה לי שכבר יצא לספר אותו פה פעם, לפני כמה שנים:
בשנות ה-60, אחד האנשים שעבדו בדיסני פיתח מכשיר וידאו ביתי והאולפן שקל לשווק אותו. למכשיר היה מנגנון-נעילה שהיה מופעל בכל פעם שהיו מכניסים לתוכו סרט, וכדי להחליף סרט במכשיר היה צריך לקחת אותו לחנות ולפתוח אותו מחדש – באופן כזה ניתן היה לוודא שהצופים משלמים על כל סרט שהם רואים. האולפן בסוף החליט לגנוז את הכשיר בטענה שגם במצב "נעול" הצופים יכולים לצפות בסרט מספר רב של פעמים מבלי לשלם על כל צפייה, וחוץ מזה – שמספר גדול של צופים יכול לצפות בסרט מבלי שהאולפן יקבל תשלום על *כל אחד מהם*.
עשור וקצת אחר-כך, כשמכשירי וידאו סטנדרטיים התחילו להיכנס לבתים, אולפנים בהוליווד (אני לא בטוח אם דיסני היו ביניהם) ניסו למנוע את הכניסה הזו באמצעים משפטיים ולא הלך. הקטע המצחיק הוא שאם דיסני היו מחליטים להפיץ את מכשיר הוידאו שהם פיתחו קודם, זה היה יכול להיות תקדים משפטי בבחינת "אפשר לתת לצרכנים מכשיר וידאו לצפייה ביתית תוך שמירה על האינטרסים של האולפנים", ויכול להיות שבבית המשפט היו מקבלים את הטיעון הזה. אבל הסוסים, במקרה הזה, כבר עזבו את האורווה.
ואני חשבתי ש DRM זו המצאה חדשה
(ל"ת)
'כיף איתי במסיבות' - כנראה שראו את חלף עם הרוח הרבה יותר יחסית להיום
אני לא יודע כמה אנשים היו באוכלוסית ארה"ב כשחלף עם הרוח יצא, אבל אם נשווה את האוכלוסיה של אז לאוכלוסיה של היום נאלץ לומר ש'ראלית' הם מכרו לא 1.7 מיליארד אלא אולי כ-2.5 מיליארד, ואז בכלל אין טעם להשוואות האלה.
השיאים של הסדרה הזאת
נשמעים כמו משהו שאי אפשר לשבור בכלל… איזה עוד סרט יצליח להכניס 240 מליון דולר בסופש, או להכניס 760 מליון דולר ב20 יום !!! זה פשוט נשמע, כרגע, כמו משהו שבכלל הזוי שקרה, ולצפות שיקרה שוב בכלל נשמע מפורח.
ובכל זאת, בעוד שנה – שנתיים, השיא הזה, איכשהו, ישבר. בין אם זה הפרק האחרון של "הנוקמים" או ההמשכים של מלחמת הכוכבים, אולי השיא יחזור לאווטאר הבא. גם הסרטים של DC עלולים לעשות עוד רעש בקופות איכשהו.
מעניין לראות מי יהיה הבא בתור.
כול פעם שסרט שובר שיאים תוהים מי עוד יכול לשבור אותו
רק לפני חצי שנה עם 'עולם היורה' היו שתהו איך השיאים האלו יישברו שוב. שיאים טיבם להישבר בסופו של דבר
גם הסרטים של DC עלולים לעשות עוד רעש בקופות איכשהו.
סליחה לאוהבי DC אבל זה לא הולך לקרות ,מהסיבה הפשוטה ש -DC לא יודעים לעשות סרטי קומיקס או לבנות יקום ואין להם את הדבר הכי חשוב שבלעדיו כל סרטי קומיקס יפלו
שהוא
(כאן להכניס תופים)
הופעת אורח של סטן לי !!!
השוואות אחד לאחד הן חסרות טעם
ולא רק בגלל אינפלציה. חלף עם הרוח הוקרן במשך 3 שנים (!) בבתי הקולנוע בהפצה המקורית שלו, סטאר וורס הוקרן במשך שנה. כל זה בעולם בלי אינטרנט ועם ערוצי טלוויזיה בודדים (או בלי טלוויזיה בכלל במקרה של חלף עם הרוח). עצם זה שסרט מצליח בימינו להיכנס בכלל למועדון הזה זה הישג מרשים מאוד.
אבל גם מדד האינפלציה הוא לא ממש נכון
כי בעולם יש כל הזמן יותר אנשים ממה שהיו בו קודם… אז האוכלוסיה שהייתה מסוגלת מראש ללכת לראות את בן חור או חלף עם הרוח היא הרבה יותר קטנה מהאוכלוסיה שהייתה מסוגלת לראות את מלחמת הכוכבים…
אולי אפשר לעשות מדד של אחוז האוכלוסיה שראתה את הסרט…
אבל אפילו אז הוא לא טוב. כי יש גם יותר בתי קולנוע בעולם והקולנוע הרבה יותר זמין מבעבר.
בקיצור, נחמד לעשות השוואות, אבל הן לא באמת אומרות כלום.
אני לא בטוח אם הקולנוע (כלומר בבבית קולנוע) זמין יותר מאי פעם
אם תסתכל על ישראל כדוגמא, בתי הקולנוע עברו את אותו מהפך שעשו, למשל חנויות המכולות – מהרבה סניפים שכונתיים ולא מקושרים, לסופר-מרקטים (או קומפלקסים) ענקיים ששוכנים מחוץ לערים הגדולות. לפחות בתל אביב (וגם ברחובות שבה גדלתי) יש הרבה פחות בתי קולנוע בתוך העיר, וגם אם מספר המסכים גדל, המרחק הממוצע בין התושב הממוצע לבית הקולנוע גדל. זה הופך את הקולנוע ממשהו יומיומי (ותחשוב על התקופה לפני הטלויזיה, שבה אנשים הלכו ברגל לקולנוע ופשוט צפו במה שמוקרן בו באותה צורה שבה הם "מזפזפים" בין ערוצים היום), לבילוי הרבה יותר מתוכנן וגם פחות נפוץ.
אוף פרסים : הבריטים מבלבלים
BAFTA הכריזו על המועמדיות שלהם בשביל לעשות לכולנו כאב ראש גדול. הרשימה המלאה כאן.
הסרט הטוב ביותר: האיש שנולד מחדש, גשר המרגלים, קרול, מכונת הכסף, זרקור
כלומר: הבריטים, שלא הרחיבו את קטגורית הסרט שלהם ל10 ואז החזירו אחורה עשו השנה "האביר האפל" ל"מקס הזועם" ו"להציל את מארק וואטני" ונתנו לכל אחד 7 ו6 מועמדיות – רק לא בסרט. וואטני לפחות קיבל זריקות עידוד בבימוי ובשחקן ראשי אבל מקס הזועם פשוט נשאר להתבוסס בטכניות כאילו הוא מלחמת הכוכבים או משהו. אה, וקרול וגשר המרגלים מובילים במועמדיות עם 9 לכל אחד. מה שאומר שעונת הפרסים הזאת היא כמו כלב שכל שנייה משחק עם צעצוע חדש ושוכח מהישן.
הסרט הבריטי הטוב ביותר: 45 שנים, איימי, ברוקלין, הנערה הדנית, הלובסטר, אקס מאכינה
כלומר: שני סרטי מד"ב ודוקומנטרי? איזה רענון אחרי הקטגוריה המשעממת למעלה. אקס מאכינה ממשיך להיות הפתעת העונה.
הבמאי הטוב ביותר: אדם מקיי – מכונת הכסף, סטיבן שפילברג -גשר המרגלים, טוד היינס- קרול, רידלי סקוט – להציל את מארק וואטני, אלחנדו ג'י. אינירטו – האדם שנולד מחדש
כלומר: ברגע זה ממש, מכונת הכסף נהיה המוביל במירוץ. יכול להיות שזה יהיה לשתי שניות בדיוק עד הDGA והמועמדיות של האוסקר עצמן אבל עצם זה שלא רק שאדם מקיי נכנס כמועמד אלא טום מקארתי נדחק החוצה מוריד מקרנו של זרקור ומעלה את זו של מכונת הכסף.
קטגוריות המשחק:
שחקן ראשי: בריאן קרנסטון – טראמבו, מאט דיימון – להציל את מארק וואטני, ליאונרדו דיקפריו – האדם שנולד מחדש, אדי רדמיין – הנערה הדנית, מייקל פסבנדר – סטיב ג'ובס
שחקנית ראשית: אלישיה ויקנדר – הנערה הדנית, קייט בלשנט -קרול, מגי סמית' – הגבירה בואן, סרשי רונאן – ברוקלין , ברי לארסון – חדר
שחקן משנה: בניסיו דל טורו – סיקאריו, כריסטיאן בייל – מכונת הכסף, אידריס אלבה – חיות ללא מדינה, מארק ריילנאס – גשר המרגלים, מארק ראפלו – זרקור
שחקנית משנה: ג'ניפר ג'ייסון לי – שמונת השנואים, אלישיה ויקאנדר – אקס מאכינה , ג'ולי וולטרס – ברוקלין, קייט וינסלט – סטיב ג'ובס ,רוני מארה – קרול
כלומר: שכל האקדמיה הבריטית על סמים קשים אם הם מצליחים ברצינות לחשוב שרוני מארה היא שחקנית משנה בקרול איכשהו. ושמועמדות כפולה לויקנדר על שנת הפריצה שלה נראה יותר ויותר כמו דבר שהולך לקרות. ושאולי בניסיו דל טורו עוד יקרה מה שיהיה מוצדק לחלוטין. ולמרות זאת, כנראה לא הרשימה שתהיה אצל האוסקרים.
תסריטים
מעובד: מכונת הכסף, קרול, חדר, ברוקלין, סטיב ג'ובס
מקורי: אקס מאכינה, שמונת השנואים,הקול בראש, זרקור,גשר המרגלים
כלומר: מכונת הכסף וזרקור ייקחו ויהיה ממש כיף לראות את אקס מאכינה צץ פה.
צילום: האיש שנולד מחדש, קרול, מקס הזועם, גשר המרגלים, סיאקריו
כלומר: אותה רשימה בדיוק שהייתה אצל גילדת הצלמים. יש מצב שאלה גם המועמדים.
סרט מצויר: הקול בראש, מיניונים , שון כבשון: הסרט
כלומר: המיניונים? האקדמיה אנטישמית :(
הסרט הזר: כוח עליון, סיפורים פרועים, טימבקוטו, ת'יב, המתנקשת
כלומר: כלום בפיתה. שלושה מהרשימה הזאת היו במירוץ האוסקר של שנה שעברה, ןהמתנקשת כבר נפסל מהמירוץ. זה לא מלמד הרבה כי בנו של שאול כנראה פשוט לא יצא שם. זה כן אומר שאוהבים את ת'יב (הוא גם קיבל מועמדות ב"סרט הראשון הטוב ביותר לבמאי/מפיק/תסריטאי") ושיהיה לו הכבוד להפסיד לבנו של שאול.
אתה רוצה להסביר למה מכונת הכסף יותר מוביל מגשר המרגלים?
הכוונה אך ורק על פי המועמדויות ולא על פי איזה סרט יותר טוב
פשוט מאוד
למכונת הכסף יש כמה וכמה מועמדיות רציניות שאין לגשר המרגלים:
מועמדות לסרט הטוב ביותר בגלובוס הזהב, מועמדות לאנסמבל הטוב ביותר לSAG ומועמדות אצל גילדת העורכים.
לגשר המרגלים יש יתרון אחד על מכונת הכסף נכון לעכשיו וזאת גילדת הצלמים שנחשבת פחות טוב בלנבא את הלך הרוח של הגילדות ובכלל.
או שמא הכוונה למה הוא מצליח יותר אצל האנשים האלה? כלומר, מה מושך בו יותר מאשר בגשר המרגלים? כי זאת שאלה אחרת.
לא, זה בדיוק מה שהתכוונתי , תודה (:
אבל לדעתי לגשר המרגלים לא נגמר הסיכוי ונראה רק לקראת הסוף למי יש הכי הרבה סיכוי לזכות באוסקר
אוף פרסים: לאף אחד אין מושג
גלובוס הזהב היה אתמול, וכמו תמיד החשיבות שלו היא בערבון מוגבל ביותר – 80 אנשים שלא מצביעים באותה השיטה של האוסקרים והטקס שלהם נערך אחרי שהמעטפות נשלחו. ובכל זאת אפשר להריח כמה דברים.
האיש שנולד מחדש זכה בפרס הסרט (דרמה) והבמאי הטוב ביותר והשחקן (דרמה) הטוב ביותר, בעוד שלהציל את מרק וואטני זכה בסרט (קומדיה) ושחקן (קומדיה) הטוב ביותר. סטיב ג'ובס זכה בתסריט ושחקנית משנה. ברי לארסון, ג'ניפר לורנס וסילבסטר סטאלון זכו בשאר פרסי המשחק. ספקטר זכה בשיר הטוב ביותר, בנו של שאול זכה בסרט הזר הטוב ביותר, הקול בראש זכה באנימציה, שמונת השנואים זכה בפסקול.
לפרשנות, בוא נחלק את זה מקונצנזוס ועד לא קונצנזוס:
הולכים לזכות באוסקר תודה לכל שאר המשתתפים ביי:
ליאונרדו דיקפריו, ברי לארסון, בנו של שאול, הקול בראש (שחקן ראשי, שחקנית ראשית,סרט זר, סרט אנימציה)
שיפרו את המעמד שלהם בצורה ניכרת אבל הכל עדיין שום דבר לא חתום:
סילבסטר סטאלונה , אניו מוריקונה, ארון סורקין כולם זכו בקטגוריות יחסית פתוחות אך עם קהל מעריצים מאחוריהם שדוחף לזכייתם (שחקן משנה, פסקול, תסריט)
עדיין לאף אחד אין מושג:
שחקנית משנה עדיין נשאר די פתוח עם הזכייה המפתיעה של וינסלט שאני מתקשה לראות הופכת לאוסקר שני בשבילה בלי מועמדות לסרט של סטיב ג'ובס.
ובמאי ותסריטאי הפכו ברגע זה למרוץ של 4 סוסים. לכאורה, האיש שנולד מחדש נהיה המוביל או להציל את מרק וואטני אבל חשוב לזכור כמה הטעם של הגלובוס בפרס הסרט והבמאי שונה מהפרס של האוסקרים. התבגרות זכה שנה שעברה בסרט+במאי ו…נאדה כך גם הרשת החברתית ומטען הכאב. וצריך לזכור ששנה שעברה הם התעלמו כמעט לחלוטין מבירדמן כך שבמידה מסוימת הם מפצים על זה עכשיו.
מה שאנחנו כן לומדים זה שספוטלייט ומכונת הכסף לא חזקים ובלתי ניתנים לעצירה, לעת עתה. האיש שנולד מחדש יכול בהחלט לקחת את הגלובוס ואת הקופה הלא-קטנה בכלל שהרוויח בסוף השבוע ולנסות לשכנע אנשים לתת לאינירטו פעמיים ברציפות את פרס הסרט והבמאי. או שאולי רידלי סקוט יכול לנסות להפוך דברים לטובתו. כך שנכון לעכשיו יש 3 מתמודדים רציניים ועוד אחד שעלול להפתיע: ספוטלייט, נולד מחדש ומכונת הכסף הם המתחרים הרציניים ומרק ואטני עלול להיות הפתעת הערב.
ביום שלישי גילדת הבמאים תפרסם את המועמדים שלה, ולאחר מכן בחמישי יהיו המועמדיות לאוסקרים.
אממ... מה?
מארק וואטני הוא קומדיה? ולא רק קומדיה, אלא ה-קומדיה הטובה ביותר השנה?
יכול להיות שהפרס ניתן לבחירת השם העברי שלו.
אבל קשה לי להחליט אם זו קומדיה או טרגדיה.
science!
(ל"ת)
כפי שאמר ריקי ג'רוויס: "המאדימי" הוא עדיין סרט מצחיק יותר מפיקסלים.
מצד שני, כך גם רשימת שינדלר.
ג'רוויס שצבר את ההומור שלו מאיירון מן?
או שזה היה אולטרון בכלל.
הממים אחרי שדיקפריו יזכה
(ל"ת)
יש בי עוד תקווה שליאו לא יזכה
ואני מאוד מקווה שאני צודק
הו, לא, זה יהיה אפילו גרוע יותר.
אם הוא יזכה יהיו כמה בדיחות חדשות ואחת מהן אולי תהיה משעשעת. אם לא, נראה בדיוק את אותם ממים גרועים משנים קודמות.
לחלוטין
אבל גם ממש לא מגיע על הסרט הזה. הייתי ממש מאחוריו ב2013 עם הזאב מוול סטריט. אבל על לעשות פרצוף מיוסר למשך שעתיים? על מה ולמה?
זאת לא הופעה מדהימה, לא ראויה לאוסקר,
אבל אם מישהו חושב שעוד פעם יהיה מעצבן ודורש מכות, אז לא, זה לא המקרה.
בסיכומו של דבר, הטבלה הזו בהחלט משקפת
היופי בטבלה הזו הוא שהיא בהחלט נותנת אינדיקציה לסרט המצליח ביותר של התקופה.
כי נכון שמצד אחד יש אינפלציה ומצד שני יש סטרימינג ומצד שלישי יש כרטיסי 3D ו-IMAX יקרים ומצד רביעי יש יותר אנשים בעולם, ואפשר להמשיך עם עוד ועוד צדדים, אבל בשורה התחתונה זה ברור שסרטים כמו מלחמת הכוכבים, אי.טי, טיטאניק ואווטאר היו התופעות הכי גדולות והכי חסרות תקדים בקולנוע של זמנם, וזה ברור שבימים האלה ממש, הכוח מתעורר הוא תופעת טבע קולנועית פסיכית לגמרי.
אנחנו כנראה לעולם לא נוכל לקבוע בוודאות ובאופן אובייקטיבי אם הכוח מתעורר הוא באמת יותר פופולארי או יותר מוכר מאי.טי, כי אין לנו שום מבחן אובייקטיבי חד-משמעי. אבל זה לא משנה, כי אין ביניהם כרגע תחרות, כמו שאין באמת תחרות בין מייקל ג'ורדן לסטפן קרי או בין מסי למרדונה. הם לא מאותה התקופה, הם לא משחקים על אותו מגרש, הם לא התמודדו מעולם זה מול זה.
זה לא מפריע לנו להכתיר מדי שנה אלופה חדשה ל-NBA, וזה לא צריך להפריע לנו לסמן פעם בכמה שנים את התופעה הקולנועית הבולטת של התקופה. ומהבחינת הזו, טבלת ה-BOX OFFICE הלא-משוקללת-אינפלציונית היא עדיין הכלי הכי טוב שיש לנו. ולכן היא כל כך חשובה ומעניינת.
אבל האלופה של ה-NBA לא מוכתרת בתור
הקבוצה הטובה בהיסטוריה של הליגה. היא הקבוצה הטובה באותה שנה. מצד שני, כשיוסיין בולט הוא המהיר בהיסטוריה, זה בסדר כי זה מדיד.
כשאמרו על ג'ורדן וממשיכי דרכו, או על פלה/מרדונה/מסי שהם הטובים בהיסטוריה, יש מדד כמותי שאפשר לבדוק (ססטיסטיקות) ואז ההכתרה היא כמו המקרה של בולט, ויש איזשהו ערך מוסף קצת חמקמק ולא תמיד כמית, של כל מה שמסביב לסטטיסטיקה ("כשרון", נגיד).
אבל כשמנסים לשקלל הכל ולומר שפלה היה טוב ממסי או להיפך, מתייחסים בד"כ לאיזשהו שקלול של שני הדברים, הכמית והלא-כמית. ואז יוצאת כותרת כלשהי ממש מגניבה ונחמדה ומבשמת, בדיוק כמו הסרט המכניס ביותר בהיסטוריה. זה נחמד לדבר על זה, זה כיף להיות עדים לתופעות טבע שמעולם לא היו כדוגמתן וזה מרגש להתלהב מהמיליונים המרקיעים שחקים, אבל בסופו של דבר מדובר במספרים, ובמספרים, בד"כ, אפשר לשחק. ואז הבלון שכולנו אוהבים לשחק בו מאבד קצת מהאוויר שבו.
אם נתחיל להשתמש ב"התופעה הקולנועית הבולטת של התקופה", אז הכל בסדר.
כן ולא
אובייקטיבית ולפי הנתונים, יוסיין בולט הוא אצן טוב יותר מקארל לואיס, ומייקל פלפס הוא שחיין טוב יותר ממארק ספיץ.
אבל בדיוק כמו בנושא טבלת ה-BOX OFFICE, ההשוואה לא באמת רלוונטית, כי התנאים השתנו (נעליים יותר טובות, חליפות שחיה יותר משוכללות ואפילו סמים חוקיים ותזונה מועשרת). אם לואיס וספיץ היו פועלים היום, אפשר להמר שהם היו מגיעים לתוצאות דומות לאלו של בולט ופלפס.
בשורה התחתונה, ברור שמה שטבלת ה-BOX OFFICE הזו מציינת זה בדיוק את מה שכתבת בסוף: "התופעה הקולנועית הבולטת של התקופה". וכמו שאמרתי, זו בדיוק הסיבה שהיא חשובה ומעניינת.
מי שחושב שהיא מציינת את הסרט המצליח בהיסטוריה – טועה ומטעה.
נוח היה צדיק בדורו
ומה זה אומר צדיק בדורו?
הרי הדור שלו היה דור של רשעים (עד כדי כך שאלוהים הביא בהם את המבול).
אז חלק אומרים שנוח היה סבבה, והתבלט בגלל שכולם היו רשעים סביבו ולכן הוא היה הכי טוב מבין הרעים. אבל יש גם טענה שהוא היה צדיק במיוחד, כי הוא הצליח להיות צדיק גם כשכולם רשעים סביבו.
בקיצור, ובקשר לשיחה, אם תעקם אותו מספיק, data יספר לך איזה סיפור שאתה רוצה.
אותי מעניין כמה ילדים מודל 200 ואילך
בכלל ראו את איטי.
כלומר, מדברים איתי על איטי ואני מתמוגגת. מדברים איתי על חלף עם הרוח, ואני נזכרת שניסיתי לראות את הזוועה הנמרחת הזו מלא פעמים (בתקופה שלא היו הרבה ערוצים בכבלים) ואף פעם לא ראיתי אותו מההתחלה עד הסוף כי הוא היה ארוך ומשעמם ועם מבטא אמריקאי מעצבן.
להיות תופעה בת זמן מסויים אפילו לא מבטיח שהתופעה שווה את מאמצי הצפיה. איטי זה סרט מתוק- אבל ילדים היום רואים אותו? מכירים אותו? יכולים בכלל להתחבר למנטליות הכל כך אחרת בעולם שבו אין סלפי עם איטי?
מודע
אני סבלתי מסיוטים על אי טי (החייזר כילד קטן הפחיד אותי פחד מוות).
איטי הפחיד אותך? אבל הוא חמוד באופן משונה למדי
אותי הסרט הפחיד. בסצנה שהוא מסתובב בבית כדי לחפש אוכל וכמעט נתפס ע"י האמא (נניח שמישהו לא יודע מה קרה בסרט) הפסקתי את הצפייה פעמיים. ראיתי את הסרט הזה רק פעם אחת עד הסוף.
בת ה-10 שלי ראתה ואהבה,
בת ה-8 גם, אם כי אהבה יותר את אבוללה.
לרגע קראתי את הכותרת בתור "בת ה-10 שלי ראתה אהבה"
ותהיתי אם לתת לה להתמודד עם האנקה בגיל כזה זו לא הורות ליברלית מדי.
ב"גיל כזה", אתה מתכוון ל45?
(ל"ת)
ככלל, צריך להתמודד עם האנקה בשיטה המקובלת:
הפצצות אסטרטגיות וכיבוש ברלין.
בתור ילד של היום- בטח שיכולים
הסרט לא התיישן בכלל (והילדים של היום מתעניינים באופן מפתיע בעוד דברים חוץ מסלפי)
הוא בקושי יעבור את ה-900 מיליון
עדכנתי את החישוב שלי:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1bmoEKf4ZnJX7H4de2NZWbqTu6Vpc20pxZZKWIef-y1Q/edit#gid=0
תוצאות אמת בשחור, הימורים (יחסית אופטימיים) שלי באפור.
אחרי קריסה של 73% בשבוע החולף, הסיכויים שלו לעבור את ה-900 מיליון נראים די קלושים.
וזה גם אומר שהוא לא יעקוף את אווטאר בעולם. למעשה, גם את טיטאניק קשה לי לראות איך הוא עובר.
לא יעבור את ה-900 מיליון?
מסכן ג'ורג' לוקאס, הוא לא יוכל לקנות את הסוויטה מזהב שהוא תמיד רצה.
המלצת
במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב מוצגת עכשיו תערוכה קטנה ומקסימה על בתי הקולנוע הראשונים של העיר – איך הם נבנו, מי הקים אותם, כרזות של סרטים נבחרים ועוד. לא משהו שאי-אפשר למצות תוך 20 דקות, אבל אם אתם בסביבה – שווה.
הטריילר לסרט הבא של ג'ניפר לורנס
אישה זקנה שעדיין נראית ממש צעירה ומושכת (באדיבות קולג'הומור)
[אגב, מקריאה של התסריט של פסנג'רס זה רק חצי לא נכון ]
משום מה קראתי את זה "ג'ניפר לופז" ואז התיאור קצת יותר הגיוני
הולי פאק.
נתוני הקופות של יום שישי הם מפתיעים מאוד!
פחחחחח.... איך נפלו גיבורים
זהו, כל מעריצי סטאר וורז כבר עשו את הסיבוב שלהם. עכשיו זה סתם עוד סרט.
מיליארד עאלק. גם 850 מיליון כבר לא בטוחים בקצב הזה. אפילו 820 לא יפתיע.
והשיא העולמי של טיטאניק נראה לגמרי בטוח (על אווטאר מזמן אין מה לדבר).
אוקיי, הוא לא יגיע למיליארד, אפשר להירגע.
(ל"ת)
כן, את זה כבר ידענו.
גם 900 היה בספק מזה כמה ימים.
מה שחדש אחרי יום שישי (או למעשה אחרי רצף הנפילות בימים שני עד שישי) זה שגם 850 נראה מחוץ לטווח. וזה כבר ממש לא צפוי.
טוב, אני חושב שאתה קצת מגזים
נכון היתה ירידה של למעלה מ-60% (לפי הערכות ראשונות), אבל לא לשכוח שעד ש"קונג פו פנדה 3" יצא בסופו של החודש הנוכחי לא הולכת להיות ל"הכח מתעורר" שום תחרות משמעותית, כלומר הוא למרות הירידה הדרסטית השבוע הוא עדיין יכול לשמור על הקצב הנוכחי בירידות מזעריות בשבועות הקרובים ועדיין להגיע לסביבות ה-900 מיליון בארה"ב.
בוא נראה...
בהנחה שהסופ"ש הנוכחי ימשיך כמו שהוא התחיל, עם ירידות של 68%, ובהנחה שבשבועות הבאים הוא יחווה ירידות של 50% (נשמע לי די ריאלי, לא?), הנה הצפי:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1bmoEKf4ZnJX7H4de2NZWbqTu6Vpc20pxZZKWIef-y1Q/edit#gid=0
844 מיליון.
הסרט הזה מתנהג בצורה לא ריאלית
וכמו שאמרתי לא תהיה לו ממש תחרות בזמן הקרוב, אז מי יודע. יכול להיות שזו תהיה הירידה הדרסטית היחידה שלו לעוד הרבה זמן ומעכשיו כל שבוע יהיו לו ירידות מזעריות.
אני לא חושב
אני חושב שהוא הצליח לעבוד עלינו עם פתיחה מטורפת שנמשכה לכל אורך תקופת החגים (הוא עשה בימי השבוע כמעט את אותם סכומים כמו בסופ"ש), אז לרגע היה נדמה לנו שהוא ימשיך להתנהל כמו אווטאר.
בדיעבד ולאור נתוני השבוע החולף, נראה שהבאז המטורף שהיה סביבו גרם למיליוני אנשים לנהור בהמוניהם לקולנוע כבר בשבועיים הראשונים (באוטובוסים שאירגנו עמותות הג'דיי או משהו), אבל זהו, כאן זה פחות או יותר נגמר.
עכשיו, כשכל מי שהיה צריך לראות אותו כבר עשה את זה, הוא קורס במהירות שהיא אפילו יותר גבוהה מזו של הבלוקבאסטר הטיפוסי. אתה מוזמן להשוות את הירידות שלו לאלו של עולם היורה או של האוונג'רז ולהסיק את המסקנות בעצמך. צניחה של 73% במהלך השבוע החולף, ו-68.7% ביום שישי, היא משהו שאין לו אח ורע בקרב בלוקבאסטרים דומים. זו לא צניחה, זו קריסה.
כמו שזה נראה כרגע, ירידות של 50% משבוע לשבוע נראות לי אפילו אופטימיות מדי.
הכל יכול לקרות כמובן, ואני עלול לחזור לפה בשבוע הבא ולהתפלץ מכמה נמוכות הירידות שלו (או לך תדע, הוא יכול אפילו לעלות פתאום), אבל נכון לעכשיו אני מהמר שהוא לא יעבור את ה-850 מיליון.
אויש באמת
בסוף הסופש הזה הוא יהיה על גבול ה-810 מיליון. ברור שהוא יעבור את ה-850. הייתי שם את הבית שלי כעירבון לכך אם הייתי יכול, רק שים לב כמה המשיכו להכניס תופעות ענקיות אך-לא-עצומות-כמו-טיטניק-ואווטאר כדוגמת עולם היורה והנוקמים.
אתה קופץ למסקנות על סמך יום אחד
שהוא במקרה, בסוף שבוע שבו חוזרים מהחופש.
היתה עכשיו חופשת כריסטמס של שבועיים, זוכר?
להשוות עם סרט שיצא במאי זה פשוט לא קשור. תשווה עם סרטים שיצאו בדצמבר: ההוביט: חמשת הצבאות – 70 אחוז ירידה ביום שישי הראשון שאחרי החופש.
פרוזן – 75 אחוז ירידה ביום שישי הראשון שאחרי החופש.
אז כן, ירידה של 70 אחוז ביום שישי הראשון שאחרי החופש זה דבר שקורה לעיתים די קרובות, ולא בהכרח מצביע על ירידות חדות בהמשך. והכח מתעורר דווקא החזיק יפה יחסית.
עוד כמה דברים לשים לב אליהם:
אם תסתכל על כמעט כל הסרטים שיוצאים בתקופה הזאת, יש להם בפברואר שתי תקופות שבהם המכירות דווקא עולות (או כמעט ולא יורדות), valentine's day וכנראה winter break של ביה"ס בסוף פברואר.
פרוזן, שגם נפל ב 55% בשבוע הראשון של ינואר, עשה עוד 100 מיליון אחרי הנפילה הזאת, או 25% מכלל ההכנסות שלו. וביום שישי המדובר (שהיה השבוע השלישי שלו, לא הרביעי) הוא הרוויח רק 6 מיליון בזמן שמלחמת הכוכבים הרוויח 10 מיליון.
בקיצור מאוד סביר שהכח מתעורר יעשה עוד 100-150 מיליון.
זה לא על סמך יום אחד. זה על סמך מגמה של 9 ימים רצופים.
שים לב לדעיכה שלו מאז סוף השנה:
יום ה' 31/12 – ירידה של 16% בלבד ביחס ליום ה' של חג המולד.
יום ו' 1/1 – ירידה של מעל 30% ביחס ליום ו' הקודם.
יום ש' 2/1 – ירידה של כמעט 40% ביחס ליום שבת הקודם.
יום א' 3/1 – ירידה של מעל 50% ביחס ליום ראשון הקודם.
יום ב' 4/1 – ירידה של מעל 74% ביחס ליום שני הקודם.
יום ג' 5/1 – ירידה של 73% ביחס ליום שלישי הקודם.
יום ד' 6/1 – ירידה של כמעט 78% ביחס ליום רביעי הקודם.
יום ה' 7/1 – ירידה של 74% ביחס ליום חמישי הקודם.
יום ו' 8/1 – ירידה של כמעט 69% ביחס ליום שישי הקודם.
אתה מוזמן להראות לי איזה מגה-בלוקבאסטר חווה ירידות דומות.
הנה טבלה שיכולה לעזור לך בעניין הזה:
http://www.boxofficemojo.com/showdowns/chart/?view=weekly&id=liberge.htm
כמובן, הכל בערבון מוגבל.
הוא יכול להפתיע ולהביא נתונים יפים כבר בשבת-ראשון, והוא יכול להתייצב בשבועות הקרובים, אבל לי נראה שהקריסה שלו בשבוע האחרון היא אינדיקציה לכך שהאוויר יצא מהבלון. כלומר שרוב-רובו של הקהל הפוטנציאלי של הסרט הזה כבר ראה אותו (אפילו כמה פעמים), ומכאן והלאה הוא יתנהג לא כמו אווטאר או טיטאניק, ואפילו לא כמו אוונג'רז או עולה היורה, אלא יותר כמו, נגיד, עידן אולטרון, שעשה עד הסופ"ש השלישי שלו 372 מיליון, ומשם ועד הסוף הוסיף רק 87 מיליון.
אגב, עידן אולטרון עשה בסופ"ש השלישי שלו 38 מיליון, מתוכם 10 מיליון ביום שישי, שזה בערך מה שקורה גם עם הכוח מתעורר. כך שיש להשוואה שלי על מה להסתמך.
אני לא אומר שהוא בוודאות לא יעבור את ה-850. אני אומר שזה בערך האזור הסביר.
הוא יכול להגיע גם ל-870 או אפילו 880, אבל הוא יכול גם לעצור ב-840.
ל-900 אני בכל מקרה לא רואה אותו מגיע, אם כי כאמור הכל עוד אפשרי.
גם עם ירידות מתונות של 40% - הוא מגיע ל-870 מיליון, לא יותר.
הנה החישוב:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1bmoEKf4ZnJX7H4de2NZWbqTu6Vpc20pxZZKWIef-y1Q/edit#gid=0
אני מניח שכבר בתום הסופ"ש נהיה יותר חכמים.
אם הוא ישתקם בשבת-ראשון, הוא יכול לשעוט לעבר ה-900.
אם הוא ימשיך במגמה של יום שישי ויסגור את הסופ"ש עם פחות מ-30 מיליון, זה נראה די חסר סיכוי.
ו... יש השתקמות קלה בסופ"ש
41.63 מיליון לפי הערכות.
ירידה של 54% בלבד, ומקום ראשון, מעל The Revenant.
מה ששוב מחזיר את הצפי לאזור של 900 מיליון.
עושה רושם ש"הכוח מתעורר" שוב.
אני מאמין שהמספר הזה גבוה מדי.
אם תסתכל על מגמת ההכנסות של הסרט בימי שבת, הוא עלה פעם אחת ב-15%, פעם אחת בכמה אחוזים, ופעם ירד בטיפונת. קשה לי להאמין שהוא פתאום עלה בכמעט-80% ביום שבת. ההימור שלי על המספרים הסופיים, 38 מיליון, יהיה יותר קרוב לפי דעתי מההערכות האלה כרגע.
(רק פעם אחת דיסני העריכו שהסרט הכניס יותר ממה שהתברר בסופו של דבר. הם "הגזימו" ב-4 מיליון דולר. אולי גם הפעם זה קרה).
נראה לי שנסחפת.
לא זכורה לי סטיה של 10% בין הערכות לתוצאות אמת.
מעניין שההכנסות שלו בסופ"ש השלישי נורא דומות להכנסות של עידן אולטרון בסופ"ש השלישי שלו:
הכוח מתעורר: 10 מיליון בשישי, 19 מיליון בשבת, 11 מיליון בראשון.
עידן אולטרון: 10 מיליון בשישי, 17 מיליון בשבת, 11 מיליון בראשון.
זה גורם לי לחשוב שגם אם טעיתי בהערכות לגבי הסופ"ש, לא טעיתי בהערכות לגבי זה שמכאן והלאה הוא ירוויח כמו עידן אולטרון, מה שאומר שאחרי הסופ"ש השלישי הוא יוסיף בסביבות 87 מיליון. זה שם אותו באזור של 900 מיליון פלוס-מינוס.
אי אפשר להסתמך על ההבדל בין ההכנסות בשישי ושבת
כי השישי הקודם היה חלק מהחג, והשישי האחרון היה יום עבודה.
WEEKEND ACTUALS: $42,353,785
(ל"ת)
כמובן, אני ממשיך עם רצף הטעויות המביכות שלי. אולי כדאי לפרוש?
בכל מקרה, בסין הסרט לא יתקרב אפילו ל-200 מיליון. אם הוא מצליח לגרד 150 מיליון אז זה יהיה נהדר.
האם הוא יצליח לעבור את טיטאניק? קשה קשה קשה לדעת, אבל כרגע רוב המספרים מצביעים שלא.
ומה בדיוק גורם לך לחשוב שהוא לא יעבור את ה-200 בסין?
כשהוא עשה שם 53 מיליון ביומיים (נתון מעולה לפי חזאי הבוקס אופיס)?
נתון מעולה???
רוב חזאי הבוקס אופיס עדכנו את התחזיות שלהם *בעקבות* הפתיחה הזאת ל-130/150 מיליון.
בהתחשב בעובדה שבסין פתיחות הסרטים שוות בערך 50% מסך כל הכנסות שלהם, יש מצב גם לפחות מזה.
ואני אפרט קצת יותר:
זוכר את הקטע ב-'לבד על מאדים' שמאט דיימון אומר 'אני הבוטניקאי הכי טוב על הכוכב הזה'? אז דיסני עשו משהו די דומה ופרסמו שזו הפתיחה הגדולה ביותר לשבת-ראשון בסין אי פעם. הבעיה שזה הסרט היחיד שאי פעם פתח בשבת-ראשון בסין.
אם ניקח את שוברי הקופות הגדולים של הוליווד, בין אם הם פתחו בסופ"ש או לא, הם הגיעו לסכומים הרבה יותר מרשימים בשלושת הימים הראשונים שלהם. 'מהיר ועצבני 7' הגיע ל-182.4, 'עידן אולטרון' הגיע ל-155.7, ו'עולם היורה' ל-99.1 מיליון. האם עכשיו 55 נשמעים עדיין מרשימים? לא ממש.
בוא ניקח גם את הירידות שלו בחשבון. ביום שבת הוא הכניס 33 מיליון, ביום ראשון 22, ירידה של יותר מ-30%. ביום שני 7.2, אז עוד ירידה של 65%. כרגע מלחמת הכוכבים עומד על קצת יותר מ-60 מיליון, וכמו שרשמתי בהודעה הקודמת, בלוקבאסטרים בסין מכניסים כפול מהפתיחות שלהם בד"כ. אז יש מצב שמלחמת הכוכבים יגיע ל-150 מיליון, אבל זה יהיה הצלחה לפי איך שהסינים מקבלים אותו שם. ככל הנראה הוא יגיע לפחות מזה (100-130 מיליון).
לפי דעתי ולפי מה שאני מצליח לקרוא מנתוני הקופות, הסרט יאיים על מעמד טיטאניק אבל לא יצליח לעבור אותו. 950 מיליון בארה"ב + מיליארד בעולם כולו לא כולל סין + הכנסות מסין (פחות מ-150 מיליון) = לא עובר את טיטאניק.
נחכה ונראה.
(ל"ת)
חיכינו וראינו.
סטאר וורז *עדיין* לא הגיע ל-100 מיליון אפילו (יש שני מקורות להכנסות מסין, ומשום מה יש ביניהם הפרש של איזה 7 מיליון דולר. אז אולי הוא כן עבר את ה-100 מיליון אבל רק היום.)
הערכות הסופ"ש עומדות על 25 מיליון (31 ביחד עם MLK). אז ככל הנראה הוא גם לא יעבור את טיטאניק בהכנסות העולמיות (בוקס אופיס מתעדכן ולא עולה לי, אבל אם אני זוכר הוא עומד עכשיו על 1.9 מיליארד, ואני לא רואה מאיפה הוא יכניס 300 מיליון עכשיו).
הכנסות סין 1
הכנסות סין 2
השרשור הזה די מצחיק
"אין סיכוי שהוא יעבור את ה 900! תראה, המספרים מוכיחים את זה! כלומר יש סיכוי אם הוא יתאושש! בעצם הוא התאושש"
אם זה עדיין רלוונטי, אז יש לי תשובה להשוואות מלמעלה:
1. קודם כל תיקון פדיחה לגבי פרוזן: מסתבר שהוא בכלל יצא בנובמבר והסתכלתי על התא הלא נכון בטבלה – כך שהוא לא רלוונטי בכלל. אופס.
2. ההשוואה שאתה מציע למעלה לא ממש הוגנת: אתה מבקש להשוות את הסרט רק לסרטים שהם "מגה-בלוקבאסטרים", שזה אומר מה, ה 10 המקומות הראשונים? מביניהם כמעט כולם יצאו בחודש מאי, שממנו אי אפשר להשליך שום דבר על השבוע הראשון שאחרי חג המולד. המגה-סרטים היחידים שיצאו בדצמבר, עד כמה שאני הצלחתי למצוא, הם טיטניק ואוואטר, ושניהם יצאו שבוע לפני חג המולד. מסתבר שזאת אסטרטגיה מנצחת…
האם אפשר להסיק משני סרטים שריסקו את הטבלה על סרט שלישי, שעקף אותם בסיבוב תוך 20 ימים? אני לא בטוח.
אבל בוא נסתכל רגע על אוואטר.
ירידות מיום שני שאחרי החג ועד יום שישי:
58.3%,59.9%,62.6%,58.6%,47.5%
אז אוואטר ירד בקרוב ל 60 אחוז כמעט כל יום, ומלחמת הכוכבים בקרוב ל 75 אחוז. נראה שאוואטר ניצח.
אבל רגע…
בוא נסתכל על ההכנסות במיליונים:
יום שני שאחרי החג: אוואטר – $8,094,554, הכח מתעורר – $8,021,882
יום שלישי: אוואטר – $7,327,233, הכח מתעורר – $7,967,428
יום רביעי: אוואטר – $6,909,167, הכח מתעורר – $6,210,432
יום חמישי: אוואטר – $6,094,445, הכח מתעורר – $5,972,359
יום שישי: אוואטר – $13,280,653, הכח מתעורר –
$10,760,000
נראה די דומה, לא?
אוואטר עדיין מנצח בנקודות, אבל שים לב שבנקודה הזאת הכח מתעורר כבר הרוויח כל מה שאוואטר הרוויח עד אוגוסט ועד בכלל, תוך 3 שבועות בלבד.
מה שאני מנסה להגיד הוא שקל ליפול ב 75% כשהרווחים בשבוע שלפני היו כמעט פי שתיים מרווחי הסרט הכי מצליח בהסטוריה באותו שבוע.
למעשה, הדרך הכי טובה לנחש כמה רווחים הסרט עוד יגרוף בעתיד היא אולי להשוות לכמה רווחים אוואטר גרף אחרי השבוע הנ"ל שהיה די דומה עבור שניהם, וזה 300 מיליון בערך, ולהוריד קצת על כך ש(א) אוואטר בכל זאת הרוויח קצת יותר בשבוע הזה, ו(ב) הכח מתעורר כבר "בזבז" חלק מהרווחים הפוטנציאליים שלו בשבועות הראשונים.
לסיכום, אם כבר נכנסתי לוויכוח הזה אני אוסיף את ההימור שלי:
אני מוריד בערך שליש מהרווחים של אוואטר מהשבוע הרביעי ואילך וטוען שלמלחמת הכוכבים: הכח מתעורר יש פוטנציאל להרוויח עוד בסביבות 200 מיליון, ולהגיע לטיפה יותר ממיליארד דולר.
ואני יכול גם לפרט:
ההימור שלי לשבוע הקרוב, כולל הסופ"ש שבדיוק נגמר, הוא 60-65 מיליון (סה"כ 830).
השבוע שאחריו, שכולל חג (יום MLK), יהיה קרוב לזה במספרים, אולי 50 מיליון (סה"כ 880).
בשבוע שאחריו תהיה ירידה משמעותית, נניח 30 מיליון (סה"כ 910).
אחר כך ירידות מתונות סטייל אווטאר: 25, 20, 15, 12, 10… עד שיגיע לסה"כ שקצת יעבור את המיליארד.
נתראה באוגוסט… אם כי כנראה נדע עוד חודש בערך.
איפה בדיוק כתבתי "אין סיכוי"?
כולנו כאן מהמרים. בכל התגובות שלי, כמעט בלי יוצא מן הכלל, טרחתי לסייג ולומר שהוא עוד יכול להפתיע. הן נמצאות ממש פה למעלה, כך שלא בעיה גדולה לבדוק את זה.
ואם נחזור לנושא:
בדוחק"ו שפורסם אחרי הסופ"ש הראשון שלו בקופות, כתבתי שלהערכתי הוא יגיע ל-959 מיליון. קצת אח"כ הימרתי שוב שהוא לא יעבור את המיליארד, ולשאלתו של ג'גואר השבתי שהטווח הסביר עבורו לדעתי הוא 900 – 980 מיליון.
מאז היו קצת תנודות, ואני מודה שרצף הירידות בימים ראשון עד שישי הטעה אותי, אבל הטווח הוא עדיין להערכתי בין 900 ל-980 מיליון. כל דבר מעל או מתחת לזה יהיה מבחינתי הפתעה, אבל זה בטח לא אומר ש"אין סיכוי".
מה שיפה בוויכוח הזה זה שבניגוד לוויכוחים על פוליטיקה למשל, כאן התשובות ברורות, וגם לא נצטרך לחכות יותר מדי זמן כדי לגלות אותן.
לי זה בעיקר מזכיר
ניתוח טכני של מדדי מניות.
הוא עבר את השיא, ומכאן המגמה היא ירידה, אבל יש מגמה משנית של עלייה כל עוד הוא לא שבר את מחסום פיבונאצ'י ואת המחסום הפסיכולוגי של השיא הקודם.
בקיצור, אני הייתי יושב על הגדר ומחכה.
איפה הכיף בלשבת על הגדר ולחכות?
אנחנו לא באמת מהמרים על הכסף שלנו.
זה משחק, תן להנות :)
זו הסיבה שבהימורי המונדיאל המסורתיים
של החברה, כל אחד שרוצה להשתתף חייב להפקיד 20 ש"ח.
אנשים חושבים יותר ומתאמצים יותר כשהם מושקעים במשהו.
ובחזרה להימורים:
אפילו עם ירידות סופר-מתונות וסופר-עקביות של 30% בלבד, הוא יעצור ב-975 מיליון.
הנה שוב – הטבלה:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1bmoEKf4ZnJX7H4de2NZWbqTu6Vpc20pxZZKWIef-y1Q/edit#gid=0
אני מהמר על ירידות מעט יותר גבוהות, ועל נתון סופי של 920 עד 970 מיליון. אם אני צריך להמר על מספר מדויק, אז אני חוזר להימור שלי מלפני שבועיים וחצי: 959 מיליון.
הנה החישוב:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1bmoEKf4ZnJX7H4de2NZWbqTu6Vpc20pxZZKWIef-y1Q/edit#gid=1353185799
ולגבי העולם –
הסיכוי שהכוח מתעורר יעקוף את השיא העולמי של אווטאר הוא זניח עד בלתי-קיים.
לגבי טיטאניק (וגם את זה כבר כתבתי לפני יותר משבועיים) – זה עדיין גבולי: סביבות 900 – 980 מיליון בארה"ב, סביבות 250 – 350 מיליון בסין וסביבות מיליארד בשאר העולם מביאים אותו צמוד צמוד ל-2.19 מיליארד של טיטאניק.
הימור שלי: 2.25 מיליארד.
עוד שבוע עייף עבר על הכוח
ירידה של 53% גם בסופ"ש וגם באמצע השבוע, לסכומים עלובים למדי של 3-4 מיליון כל יום.
בשבוע הבא צפויה השתקמות קלה בעקבות יום מרטין לותר קינג, אבל המגמה בעיניי ברורה.
אני אשאר כבר עם ההימור של 959 מיליון, למרות שכרגע הוא נראה לי אופטימי מדי.
עדכנתי גם את הטבלה:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1bmoEKf4ZnJX7H4de2NZWbqTu6Vpc20pxZZKWIef-y1Q/edit#gid=1185593284
טוב, העסק די גמור
עם ירידות עקביות של 40% בכל סופ"ש, טווח הסטיה הולך ומצטמצם.
בהימור הכי אופטימי, הכוח מתעורר יגיע ל-965 מיליון.
בהימור הכי פסימי, סביבות 905 מיליון.
שניהם לא ממש ריאלים. הטווח הסביר הוא 910 עד 960 מיליון. כל דבר מעל או מתחת לזה יהיה מבחינתי הפתעה עצומה.
אני אשאר עם ההימור המקורי שלי, של 959 מיליון, למרות שזה נראה לי כרגע הרבה יותר מדי אופטימי. יש גם טבלה כרגיל:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1bmoEKf4ZnJX7H4de2NZWbqTu6Vpc20pxZZKWIef-y1Q/edit#gid=1185593284
גם בעולם המצב מתחיל להתבהר.
כשסין כבר בתמונה, החלוקה כרגע היא בערך 46% בארה"ב מול 54% בעולם. ניקח בחשבון שהאמריקאים נהרו לבתי הקולנוע מהר יותר מתושבי שאר העולם, ושהתוצאה הסופית תהיה 56% בעולם מול 44% בארה"ב.
אז אם בארה"ב הגענו ל-959 מיליון, בעולם כולו יהיו 2.179 מיליארד. שזה ממש ממש צמוד ל-2.187 של טיטאניק.
TO CLOSE TO CALL מבחינתי, אבל אני אשאר אופטימי ואהמר שהוא ינצח בהפרש מזערי ויעלה למקום השני. על השיא העולמי של אווטאר כמובן שכבר אין מה לדבר.
כמה תלת מימד יכול להשפיע על ההפרש?
הרי כל מי שראה אוואטר ראה אותו בתלת מימד, ופה הרבה אני מניח הולכים לדו-מימד. אם נניח שכרטיסי תלת מימד עולים 25% יותר ובמקרה של מלחמת הכוכבים חצי ראו אותו בדו-מימד, לעומת 100% מהצופים של אוואטר, אז הכנסות של 2.2 מיליארד הם שווי ערך ל-2.475 מיליארד בתלת מימד. עדיין רחוק מאד מאוואטר (אבל אין לי מושג אם ההערכה הזו בכלל קרובה למציאות).
משפיע כמו שעליית מחירי הכרטיסים משפיעה.
בדקתי בטבלת האינפלציה אם חוזרים לשנת 2009 כיצד המספרים נראים. לפי זה 'הכח מתעורר' עבר את אווטאר רק ב-6 מיליון דולר.
כלומר אין דרך מציאותית לחשב את העניין. (מה גם, כפי שכתבתי בסופ"ש הראשון של מלחמת הכוכבים, הרבה מההצגות באותו סופ"ש היו מרתון של כל הסרטים, והכרטיסים עלו בערך 60$ לאדם. כמה אחוזים מסך ההכנסות, האם היו עוד הקרנות יקרות, וכו' וכו' זה מסובך מדי לחישוב)
זה מתחיל קצת לשעמם, אז הנה הסוגיה המעניינת החדשה:
האם הכוח מתעורר יצליח לעבור את ה-2 מיליארד בעולם?
לכאורה, כולם כבר מזמן הסכימו שברור. מעשית, בכלל לא בטוח.
לפי נתוני השבוע האחרון (כולל יום שישי), אני מעדכן את הצפי שלי בתחומי ארה"ב לאזור של 920 – 930 מיליון בלבד. הנה הטבלה המעודכנת:
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1bmoEKf4ZnJX7H4de2NZWbqTu6Vpc20pxZZKWIef-y1Q/edit#gid=1185593284
יחס ההכנסות כרגע בין ארה"ב לעולם הוא 46% / 54%.
לפי היחס הזה, אם הוא יכניס בארה"ב 920 מיליון, זה נותן לו בדיוק 2 מיליארד בעולם. על הדולר.
הימור שלי: דיסני לא יורידו אותו לפני שהוא יגיע לשם. הם אפילו ינסו לתת לו דחיפה קטנה לקראת הסוף. הוא יחצה את השני מיליארד בטיפ-טיפה, אבל לא יעבור את אווטאר וטיטאניק.
(כן, אני יודע שאני משנה את ההימורים שלי כל הזמן. מה לעשות, יש נתונים חדשים…).
זו לא ההפתעה המטורפת בכלל.
אין מהמר קופות אחד שאפילו העלה על דעתו ש'האיש שנולד מחדש' יתקרב למלחמת הכוכבים הסופ"ש. אם אני זוכר נכון, בוקס אופיס הימרו על 52 מיליון ל'הכח' ו-18 מיליון ל-אש"מ. אני לא רואה סיכוי ש'הכח' יצליח להכניס השבוע שום דבר שיכול לעבור את ה-38 מיליון (אולי בלחץ) ומתברג גבוה יותר מאש"מ.
בסין מדווח שהוא הכניס כמו עידן אולטרון, 33 מיליון ביום הראשון. עידן אולטרון הגיע להכנסות כוללות של 240 בסין. ה-284 מיליון שאני האמנתי שהוא יצליח להביא משם נראים לי אפילו פחות ריאליסטים.
אותי זה לא מפתיע
לאיש שנולד מחדש יש הייפ די גבוה והתחרות היחידה שלו עם סרט בשבוע רביעי שלו שכול מי שהיה צריך הספיק לראות פעם 3 עד השבוע ה2.דבר שני בנוגע ל900 מיליון לעולם אל תספיד את המותג הכי חזק בתולדות הקולנוע
אתה שוכח
שהפתיחה של "הכח מתעורר" (ושל "עידן אולטרון") בסין היא השנייה בגודלה במדינה, ולדעתי הוא לא יתנהג שם כמו "עידן אולטרון" מכיוון שהוא סרט טוב בהרבה ממנו, וגם הקמפיין שעשו לו בסין היה מאסיבי יותר. לדעתי הסינים הולכים לאהוב את הסרט ולחזור אליו שוב ושוב והוא יכניס יותר מסביבות ה-200 ומשהו מיליון. אבל נחכה ונראה.
מעניין באמת מה הסינים יחשבו עליו
לכאורה רוב הסינים בכלל לא מכירים את מלחמת הכוכבים המקורי.
אז מצד אחד אולי כל הקטע של לייט-סייברז וחלליות יהיה להם חדשני ומגניב כמו שהוא היה לאמריקאים ב-77, ומצד שני אולי זה דווקא יראה להם מגוחך, כי בכל זאת, אנחנו כבר ב-2016, ובלי אלמנט הנוסטלגיה זה לא באמת תופס.
ויש גם את כל העניין של האן, לוק וליאה:
אם אתה לא מכיר אותם בכלל, האם תיהנה מהנוכחות שלהם או בכלל לא תבין את הקטע?
בתכל'ס, אין לי מושג איך הסרט הזה עובר אצל מישהו שלא מכיר את המקור.
למה ההנחה שרוב הסינים לא מכירים את המקור?
(ל"ת)
הטרילוגיה המקורית לא יצאה בכלל בסין.
הפריקוולים כן, אבל הם הכניסו רק כמה עשרות מיליונים.
קשה לומר אם וכמה הסינים נחשפו למקור ב-DVD או סטרימינג או מה שלא יהיה, אבל זה בטוח פחות מבשאר העולם.
אפילו אם זה נכון,
יש משהו מאד אירוני בזה ששובר קופות שכל המטאפיסיקה שלו מתבססת על טאואיזם ותהליכי חניכה זן בודהיסטיים יראה זר ומוזר דוקא לסינים.
והרי הסרט הראשון שאל כמדומני עמוקות מסרט סמוראים יפני.
ואם יש משהו שסינים שונאים שנאה יוקדת
זה יפנים.
למרות שאני חושב שאתה טועה,
גם אם זה יקרה הסינים לא יכניסו לסרט 600 מיליון דולר. גג, הוא יגיע ל-350. אני עדיין לא מאמין שהוא יצליח לעבור את ה-300.
בינתיים, הוא עבר פורמלית את עולם היורה,
וחסרים לו 450 (כולל סין) בשביל לעקוף את טיטאניק בהכנסות העולמיות.
ובגזרת האינפלציה האמריקאית, הכוח מתעורר עקף את שובו של הג'די, וחסרים לו 33 מיליון לעקוף את האימפריה מכה שנית ולהפוך להמשכון מלחמת הכוכבים המצליח ביותר.
וזה רשמי.
הכח מתעורר הוא המשכון מלחמת הכוכבים המצליח ביותר, גם בחישוב האינפלציה. עוד שתי שאלות נשארו – האם הוא יעקוף את טיטאניק בהכנסות כל העולם; והאם הוא ייכנס לעשירייה הראשונה מעודכנת האינפלציה.
הבעיה עם חישובי אינפלציה היא שככל שיותר זמן עובר,
כך סרטים ישנים יותר עולים יותר ויותר.
זכור לי מקרה אווטאר שהיה צריך להכניס כמה אלפים בודדים כדי לעבור את בן חור, ופתאום בוקס אופיס עדכנו את הטבלה ונוצר מצב שהוא צריך להכניס מיליונים כדי לעבור אותו.
כלומר, יש סיכוי שנחזור לטבלה מתואמת האינפלציה בעוד שנה, ו'הכח מתעורר' יירד בכמה מקומות והאימפריה מכה שנית יעלה.
אני לא מבין למה הטבלה ההיסטורית צריכה בכלל להשתנות
כל מה שהטבלה הזאת צריכה לשקף, היא "כמה כרטיסים נמכרו לסרט X". למעשה, העובדה שיש בה בכלל סכומים בדולרים במקום מספרי כרטיסים היא מבלבלת ומיותרת. כמובן, שכדי לענות על השאלה "כמה כרטיסים נמכרו לחלף עם הרוח", צריך לענות על השאלה הלא פשוטה "מה היה מחיר הכרטיס הממוצע בשנת 1939". אבל מהרגע שעונים על השאלה הזאת (באופן משוערך, לפחות), צריך לתרגם את התוצאה למספרי כרטיסים, ולהשאיר אותה קבועה (לפחות כל עוד אין הפצה מחודשת לסרט).
מכירות אלבומים, למשל, נמדדו מאז ומתמיד ביחידות, ולכן אין בכלל ויכוח על מה האלבומים הנמכרים בכל הזמנים (ועל כך שתעשיית המוזיקה נמצאת בשפל ללא קשר למספרים דולריים), וגם טבלאות שוברי הקופות הישראליות (הכנראה מאוד לא מדוייקות) נמדדות בכרטיסים שנמכרו.
דייויד בואי נפטר אתמול.
מעבר להיותו מוסיקאי פורץ דרך, הוא גם הופיע בכמה סרטים בכשרון לא מבוטל.
אוי
(ל"ת)
לזכרו - שיר הנושא מתוך "כשהרוח נושבת", אולי סרט האנימציה המדכא ביותר בכל הזמנים
https://www.youtube.com/watch?v=dD-2I9QOXAo
נדמה לי שהפעם הראשונה שבה שמעתי שיר של בואי היתה בפתיחת הסרט הזה, שבו צפיתי בגיל שהיה ללא ספק צעיר מדי.
עובדה מעניינת על הפסקול של הסרט הזה:
את הקטע הספציפי הזה בואי שר וגם כתב, אבל הלהקה המלווה אותו היא לא אחרת מאשר להקת הליווי הקבועה של רוג'ר ווטרס, כולל ווטרס עצמו, שכתב, הלחין וביצע כמעט את כל שאר הקטעים בפסקול הזה.
המלך גארת כבר לא מחכה לשרה בלבירינת...
אבל תמיד אזכור אותו (ואת מי שהחליט להלביש אותו בטייץ המזעזעים האלה) רוקד ושר את Magic Dance :
https://www.youtube.com/watch?v=ZvyNOg4jSRg
בין סרטיו המוכרים יותר כשחקן:
לבירינת
יוקרה (שיחק את טסלה)
זולנדר
טווין פיקס – הסרט
בנוסף, שיריו כיכבו באינספור סרטים וסדרות, לדוגמא בThe martian לאחרונה.
לדעתי יהיה מעניין אם כל אחד יציין סצינה זכורה
שיש לו השפעה עליה דווקא בתור מוזיקאי ולא בתור שחקן. אז אתחיל אם הסצנה הנהדרת מ"ממזרים חסרי כבוד". קשה לדמיין אותה בלי השיר של דייויד בואי ברקע.
אפרופו Life on Mars
יש בThe Life Aquatic with Steve Zissou של ווס אנדרסון סצינה מעולה שבה בניגוד מוחלט לסצינה שתיארת, יש מעין איחוד בין אב לבנו לאחר שהוא סוג של נטש אותו. ועוד באותו סרט יש קאבר לשיר הזה בפורטוגזית ב.כלל הסרט הזה מלא באהבה והערכה לדיוויד בואי ויש בו הרבה קאברים לשיריו (ובאופן משעשע, כולם בפורטוגזית).
אפרופו קאברים לשיר
יש אחד בסצינה שאני ממש אוהב ב"אמריקן הורור סטורי".
https://www.youtube.com/watch?v=F5D1-VlrWcA
אחחח... אמריקן הורור סטורי
אחת הסדרות המושקעות הכי איומות שראיתי בחיי*, אבל היי היא לפחות התחילה את טרנד סדרות האנתולוגיה שאני מאוד אוהב אז שאפו להם על זה!
*חוץ מעונה 2, היא היחידה שהצליחה לגרום לכל הבלילה הלא קוהרנטית והמוזרה שבכל עונה אחרת איכשהו לעבוד.
space oddity מ וולטר מיטי
https://www.youtube.com/watch?v=HEwtPwkeXjw
(אני לא חושב שיש משהו בסרטון הזה שבאמת יכול להחשב כספוילר)
Under Pressure מתוך "האבא הכי טוב בעולם" עם רובין וויליאמס.
כן, אני יודע שזה של קווין שרק מארחים אותו, אבל לא אכפת לי, זה מספיק אייקוני עם הדמות של בואי.
(מכיל ספוילר, מדובר בסצינת הסיום של הסרט. לא מומלץ לראות אם לא צפיתם בסרט הממש מעולה הזה עדיין:
https://www.youtube.com/watch?v=0M9UCLchcDk)
הסצנה שאני הכי זוכר היא מ"פרח קיר"
במנהרה, בה חבורת בני נוער יענו אלטיסטים היפסטרים בשנות ה80 לא יודעים מי זה דיוויד בואי.
השימוש שלו שאני הכי אוהב (ולא הוזכר עדיין) הוא הכמה שורות של "גיבורים" שנזרקו לתוך "מלודיית אהבה פיל" ממולאן רוז'
Space Oddity בסרט C.R.A.Z.Y
סרט נהדר של ז'אן-מרק ואלה ('הולכת רחוק', 'מועדון הלקוחות של דאלאס')
https://www.youtube.com/watch?v=bYC7pSirSgU
עובדה נוספת מעניינת על הסרט-
דיוויד בואי הוא מי שהלחין את המוזיקה של הסרט לפי ימד"ב.
ימדב טועה, במקרה הזה
(ל"ת)
יהיה נחמד אם תסביר מה מקור המידע שלך?
(ל"ת)
ומה המקור שלך?
גם בעמוד של בואי בIMDB הסרט הזה רשום אצלו תחת composer וגם פה:
http://www.soundtrackcollector.com/title/76673/C.R.A.Z.Y.
אבל זה לא נכון, מלבד שיר אחד שלו שהופיע בפסקול.
ואם כבר אז עובדה מעניינת:
Acquiring the music rights took such an important part of the budget, director and producer Jean-Marc Vallée had to cut his own salary.
The music rights cost CND$600,000. (~410,000US$)
הציטוט מchanges בתחילת מועדון ארוחת הבוקר
וstar man בלבד על המאדים
ביצוע גרוע באופן מרשים ממש,
ובכוונה תחילה – דיואי קוקס בשיא תקופת השפל שלו, מתוך Walk Hard המצויין.
https://www.youtube.com/watch?v=3Z2Va7ruWgg
ולאחר מעשה
סצנת הכתוביות של דוגוויל
עובד גם במידה פחותה ללא הקשר, אבל עובד בצורה נהדרת בעיקר בסיום הסרט.
וזה אולי גם המקום להזכיר את הבערך-ביוגרפיה של דיוויד בואי
ולווט גולדמיין. מעין גרסה של סיפור החברות בין דיוויד בואי ואיגי פופ רק שלא בדיוק. בכיכובם של אובי ואן קנובי, באטמן ו…אה.. ג'ונתן רייס מיירס בתפקיד בכלל-לא-בואי. סרט כיפי מאוד והומואי מאוד מהבמאי של 'קרול' שעכשיו במסכים שעשה לא מעט ביוגרפיות ייחודיות ומעניינות כמו ביוגרפיה מבולבלת ומעניינת על דילן לפני 8 שנים ב"אני לא שם" או הסרט ברביות שעשה על בסיס הסיפור של הקרפטנרס.
מודרן לאב בפרנסס הא,
I'm Deranged מתוך כביש אבוד
ועוד ועוד ועוד
הידד קיסר: טריילר שני
והוא נהדר
פורסמו המועמדים לראזי
הסרטים ה"מובילים" הם "50 גוונים של אפור", "עלייתה של ג'ופיטר", "פול בלארט נשאר בוגאס" (6 מועמדויות כל אחד), "פיקסלים" ו"ארבעה מופלאים" (5 מועמדויות כל אחד). שמח להגיד שראיתי רק אחד מהם.
לרשימה המלאה.
אלאן ריקמן נפטר
(ל"ת)
דם, דמעות ויזע
שני טריילרים חדשים לסרטים של השנה החדשה:
Triple 9 – ג'ון הילקוט ("הדרך") מביים סרט מכות-רצח בסגנון שנות ה-80. ידוע גם בתור "הסרט השני בהשתתפותה של גל גדות השנה":
https://www.youtube.com/watch?v=JzUtr5sjRvU
Money Monster – ג'ודי פוסטר מביימת דרמת/מותחן בני ערובה בסגנון שנות ה-90. עם ג'ורג' קלוני, ג'וליה רוברטס, והשיר הכי WTF שנבחר ללוות את החצי השני של הטריילר.
https://www.youtube.com/watch?v=va-0o_xBVnU
העריכה בטריילר של מפלצת כסף היא בין הגרועות שראיתי לאחרונה
אני ממש רוצה להיות בעדו כי ג'ק אוקונול והכל אבל הטריילר הזה מקשה עליי.
עכשיו יצא בהפתעה שקלוברפילד 2 יוצא עוד פחות מחודשיים.
ג'יי ג'יי אברהמס מעורב, לא ברור איך, אבל הוא מופיע בקרדיטים של הטריילר המודלף.
על ההשפעה התרבותית של אווטאר
אחרי שאווטאר ירד אחר כבוד למקום השני, יש מי שתוהה איך זה שסרט שראו כל כך הרבה אנשים, שלא מבוסס על פרנצ'ייז מוכר כלשהו, לא השאיר חותם משמעותי יותר על תרבות הפופ.
אפשר לערוך את הניסוי "צטטו שורה כלשהי מהסרט" או "ציינו שמות של שתי דמויות". אפילו אני, שאהבתי מאוד את הסרט, התקשתי בזה.
בנימין טוביאס כתב על זה ב7 לילות:
https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10153856841219889&set=a.390601214888.155023.617774888&type=3&theater
וכתבה מפורבס שטוענת דבר דומה:
http://www.forbes.com/sites/scottmendelson/2014/12/18/avatar-became-the-highest-grossing-film-of-all-time-while-leaving-no-pop-culture-footprint/#42cb0a9d284b2933ab48284b
זה מה שקורה שכל מה שהסרט מביא לשולחן
הוא חידושים טכנולוגיים שעוד מעולם לא נראו, אבל בלי סיפור, דמויות או דבר כלשהו שבאמת יהפוך אותו לזכיר.
לי אווטאר נראה כמו רימייק לאטנלנטיס של דיסני.
ושניהם חלשים בתחום של עלילה ופיתוח דמויות.
הדמויות באטלאנטיס אדירות. לא מפותחות יותר מדי, אבל (כמעט) כל אחת מהן זהב.
הדמויות באוואטר…… פחות. הרבהההההה פחות.
החידושים זה גם מה ש'הרג' אותו
רוב הבאזז סביב הסרט היה קשור לתלת מימד שלו, שזה משהו שאי אפשר לשחזר בבית (אלא אם כן אתה מאוד עשיר ומבין בטכנולוגיה). כשמימד חשוב מהסרט נעלם, אנשים פחות אוהבים אותו והוא נעלם מהתודעה הציבורית.
לא יודע, יצא לי לראות אותו גם בBR על 49" ואפילו על 22"
והוא עדיין היה נפלא ויזואלית- בכמה רמות מעל כל דבר אחר בזמנו, גם בדו מימד.
אגב, כיום תלת מימד היום הוא לא עסק כזה יקר וגם לא דורש המון הבנה.
לי יצא לראות אותו גם בCRT של 29"
והוא היה לא משהו.
מסקרן, באיזו איכות ועל איזו רז'?
(ל"ת)
מה ששודר ב"הוט" ;-)
(ל"ת)
אני חושב שהאיכות ורז' הצפיה משפיעות המון על החוויה בכזה סרט
(ל"ת)
נינט.
(ל"ת)
Ninet is the best singer!
(ל"ת)
כי זה פשוט לא סרט טוב. חדשני, אבל לא טוב.
כי כשמורידים את החדשנות הטכנית זה סרט ממש גרוע.
דמויות פלקטיות, סיפור ממוחזר, עאלק "מסר סמוי" שחוק ולעוס שדוחפים לך עם כפית, ויצירתיות תסריטאית שאומרת "בוא נקרא לחומר שאי אפשר להשיג אותו Unobtainium".
כן, העולם הויזואלי היה מרהיב ויפהפה, וזו היתה (כנראה) חויית תלת מימד מהממת ביופייה, אבל אם רואים את הסרט בדו מימד פתאום כל החסרונות קופצים. אני לא בטוחה כמה אנשים יטרחו לראות את בטלוויזיה הביתית.
וגם, וידאו קצר בנושא:
https://www.youtube.com/watch?v=uuGFLXfBwrk
הודיעו עכשיו שמלחמת כוכבים 7 עובר ממאי ל17 בדצמבר 2017!
הולך להיות מלחמת קופות בקריסמס 2017 אווטאר 2 VS מלחמת כוכבים 7!
כבר היה על זה דיון קטן
בדף הסרט של "פרק 8", ואני אומר שוב את דעתי: השינוי הזה הוא כמובן רעידת אדמה מבחינת הלו"ז של 2017, ועכשיו כל הסרטים זזים מפה ולשם כדי להתמודד איתו, אבל קרב ראש בראש של "אווטאר" מול "מלחמת הכוכבים" – לא יהיה. קרב כזה יפגע בשני הסרטים, ומכיוון שדיסני מושקעת בשניהם (הם בונים "אווטאר לנד" באחד הפארקים שלהם), אין שום הגיון מבחינתם בקרב כזה. אנחנו נשמע בקרוב על כך ש"אווטאר 2" שוב נדחה, ולא ייצא בדצמבר 2017.
טוב, זה היה מהר.
http://www.slashfilm.com/avatar-2-delayed-again-wont-meet-christmas-2017-window/
מה שאומר שלמרות מה שאמר שוב יקח כמעט 10 שנים בין היציאה של סרטו הקודם של קמרון לזה שאחריו.
אבל איפה הוא ישים את הסרט? עושה רושם שעונת חג המולד האמריקאית מעתה ועד מי יודע מתי יהיו מפוצצות בתחרות. נראה שלא משנה מה גורלו של "אווטאר 2" הוא להרוויח פחות מהסרט הקודם (והאמת היא שזה כנראה גם הגורל של המשכי סטאר וורס הבאים).
מכיוון שהסרט הקודם הוא (עדיין) הסרט המכניס ביותר אי פעם
זה ממילא היה סיכוי טוב מאוד שכל סרט אחר, כולל ההמשך שלו, ירוויח פחות ממנו. קמרון אמר שחשוב לו להוציא את שלושת הסרטים אחד אחרי השני ברווחים של שנה; עכשיו ברור שהוא מתאם תאריכים עם דיסני; אז הוא יכול פשוט לדחות את כל העסק ב(עוד) שנה, ולהתחיל בדצמבר 2018 והלאה, והחל באותה שנה סרטי סטאר וורס יעברו לקיץ. נכון לרגע זה אין שום דבר ענק שמשובץ לדצמבר 2018.
כבר אמרו שכל סרטי סטאר וורס כנראה יצאו מעתה בתקופת חג המולד
אז אני מתאר לעצמי שכנראה הסרט של האן סולו יעבור לצאת בחג המולד של 2018.
אולי זה בדיוק התיאום בניהם..
שמלחמת כוכבים 8 ירויח את קריסמס 2017 ויתן לקמרון עוד זמן לעבוד על הסרטים שלו (כנראה זה היה נוח לו).
אבל האן סולו ישאר באביב 2018 וכנראה גם מלחמת כוכבים 9 יעבור לקיץ 2019, (כי בהיגיון, החלק האחרון בסדרה בוודאות ישבור קופות לא משנה מתי ישוחרר) ויוותר על קריסמס 2019, בשביל לתת לחלקים של אווטאר 2, 3 ו4 להיות ברציפות על קריסמס, 2018, 2019 ו2020 בהתאמה.
בסיכום הדיל: דיסני מקבלת את קריסמס 2017 וקמרון לוקח בתמורה את קריסמס 2019, שומר לעצמו רצף וגם (סוף סוף) איפשר לו הזמן לסיים לעבוד על הסרטים שלו. כולם מרוצים:)
אוף ממש רציתי שתהיה מלחמת עולמות, זה יוצר מתח מי ינצח. חוץ מזה האם בכל ההיסטוריה, לא יצאו שני פרנצ'ייזים ענקיים כמעט באותו זמן והקהל פשוט הלך לשניהם?
גם השנה בסוף, זה לא קרה עם "מלחמת אזרחים" ו"עליית הצדק". וחוץ מזה שאני אחד מעריצי אווטאר הגדולים וממש כבר נמאס לי לחכות עוד שנה וחצי. לקיץ 2018(!) בשביל החלק השני.
מה שכן זה חכם שמלחמת כוכבים לא בחודש מאי, כי יוצא שם שומרי הגלקסיה 2 ואין סיבה שנתרגש משני סרטים מצויינים בחלל. אגב, זה מה שכן קורא בסוף השנה אנחנו מקבלים את המכשף האדיר ד.ר סטריינג' ולאחר שבועים בלבד את "חיות הפלא" מעולמו של הקוסם הארי פוטר.
ועכשיו גם "שחקן מספר אחד" פינה את הדרך
ועבר מדצמבר 2017 למרץ 2018. אף אחד לא רוצה להתחרות נגד סטאר וורס.
אז מרץ זה מאי החדש?
(ל"ת)
לא ברור
נראה כאילו האולפנים מתאמצים להפוך אותו לכזה. יותר ויותר בלוקבאסטרים מיועדים מכוונים למרץ. אבל במבחן התוצאה הוא עדיין לא קרוב למאי: רק שני סרטים שיצאו במרץ אי פעם פתחו עם יותר מ-80 מיליון דולר, לעומת 23 סרטים כאלה במאי.
עד שסוף ספילברג - הבמאי האהוב עליי - עושה שוב סרט שמעניין אותי
ועכשיו אני אהיה חייב לחכות יותר זמן לראות אותו?! גרררררר…
שבוע הקולנוע אצל ערן סבאג בגל"צ
לפני כחודש הוקדשו ארבע תכניות של ערן סבאג בגל"צ לקולנוע, לרגל 120 שנים להקרנת הקולנוע הציבורית הראשונה. מומלץ לחובבי היסטוריה.
התכנית הראשונה עסקה ב-ד. וו. גריפית, מחלוצי הקולנוע האמריקני.
התכנית השניה עסקה באחים לומייר ו-120 השנים להקרנה הראשונה.
התכנית השלישית עסקה בקולנוע על מלה"ע הראשונה.
התכנית השלישית עסקה בקולנוע דוקומנטרי על מלה"ע הראשונה.
הקישור הוא לראשונה מביניהן, לחיצה על החץ ימינה תביא לתכניות האחרות:
http://others.co.il/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%94%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%93-%D7%95%D7%95-%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%AA/
סרט חדש לפלוריאן הינקל פון דונסמרק
פהפ"ד, הבמאי שזכה לתהילת עולם, לאוסקר ולתואר סרט השנה של דורון ושל גולשי עין הדג בשנת 2007 בזכות יצירת המופת שלו "חיים של אחרים", והמשיך משם להוליווד עם "התייר" שכנראה עדיף לדבר עליו כמה שפחות, חוזר בשנה הבאה למולדתו עם סרט חדש – Werk Ohne Autor (שזה "מפעל ללא מחבר" על פי גוגל טרנסלייט – אנשים שהגרמנית שלהם יותר טובה משלי או מזו של גוגל מוזמנים להציע תרגום יותר טוב, לי באמת אין מושג), דרמה אודות אמן שמגלה שחוויות החיים תחת השלטון הנאצי ולאחר מכן השלטון הקומוניסטי במזרח-גרמניה מספקות לו השראה.
http://blogs.indiewire.com/theplaylist/the-lives-of-others-director-florian-henckel-von-donnersmarck-to-helm-drama-werk-ohne-autor-20151215
Just (Sun)dance
בימים אלו מתקיים פסטיבל סאנדנס אי שם בארה"ב. חלק מהסרטים שמוקרנים שם כנראה יגיעו למסכים שלנו בעתיד, חלק כנראה נצטרך לראות בדרכים מפוקפקות יותר. זאת סקירה של חלק מהבולטים והמדוברים שבהם:
"Christine" – לא עוד עיבוד לסטיבן קינג, אלא סיפורה של מגישת החדשות האמיתית משנות ה-70, כריסטין צ'ובוק, שמפורסמת בעקבות כך שהתאבדה בשידור חי (כנראה ספוילר לסרט. כן, זה מקרה אמיתי, אבל עדיין..). את צ'ובוק מגלמת רבקה הול, ולצידה מככב מייקל סי. הול (no relation).
"Goat" – סטודנט בקולג' שמצטרווף לבית האחווה של אחיו נהנה תחילה מחיי ההוללות והשתייה, אך עם הזמן טקסי הזובור של בית האחווה הופכים ליותר ויותר קיצוניים.
"Joshy" – אחרי שאירוסיו של ג'וש מתבטלים, הוא מחליט בכל זאת לצאת למסיבת רווקים עם כמה מחבריו, אך במקום לעודד אותו, כל אחד מהם מרוכז בעצמו. מהבמאי של "Life After Beth".
"Other People" – כריס קלי, שכותב בשביל "SNL" ו"ברוד סיטי", כתב וביים את סרטו הראשון על קומיקאי שחוזר לבית הוריו אחרי פרידה מבן-זוגו כדי לטפל באמו הגוססת.
"Swiss Army Man" – גבר שנטוש לבדו על אי בודד מתיידד עם גופה של אדם שנסחפת אל האי. פול דיינו בתור הגבר החי, דניאל רדקליף בתור הגבר המת. וגם מרי אליזבת' ווינסטד שם איפה שהוא.
"Tallulah" – אלן פייג' מגלמת בחורה ש"מצילה" תינוקת* עליה היא משגיחה מאמה העשירה שמזניחה אותה, ופונה אל אמו של בן-זוגה לשעבר – שבטוחה שהילדה היא נכדתה – בשביל עזרה.
* – כתוב בתקצירים baby, אז אולי זה תינוק זכר, לא יודע..
"The Birth of a Nation" – השחקן נייט פרקר כתב, ביים ומככב בסרט על סיפורו האמיתי של נאט טרנר, עבד אפרו-אמריקאי שבשנת 1831 הנהיג מרד עבדים בורג'יניה. עוד בקאסט – ארמי האמר וג'קי ארל היילי.
"The Lure" – סרט אימה מוזיקלי פולני על שתי בתולות-ים שמצטרפות ללהקת הבית של מועדון ריקודים בוורשה של שנות ה-80. יאפ.
"Love & Friendship" – מבוסס על רומן של ג'יין אוסטן שלא פורסם. סוזן (קייט בקינסייל) מסתגרת בביתה של החותנת שלה בזמן שהיא ממתינה שרכילות מסויימת לגביה שעוברת בין אנשים תדעך. באותו זמן היא מנסה למצוא שידוכים לה ולבתה. (תכלס אני מציין את זה כי אולי עוד שנה או שנתיים יגיע סרט פרודי שיקרא משהו כמו "Love & Friendship & Space Nazis").
"Dark Night" – סרט שעוקב אחר מספר דמויות במהלך יום שבסופו יתבצע פיגוע ירי בבית קולנוע עירוני. נעשה בהשראת הטבח בקולורדו בהקרנת "עלייתו של האביר האפל".
"Operation Avalanche" – בשנת 1967, בזמן המלחמה הקרה והמירוץ לחלל, ה- CIA חושדים שהרוסים החדירו מרגל לשורותיה של נאס"א כדי לחבל במשלחת "אפולו". שני סוכנים צעירים נשלחים לחשוף את החפרפרת במסווה של קולנוענים שעושים סרט דוקומנטרי על המסע של ארה"ב מכדור הארץ לירח.
"Sleight" – נער מוכשר מרוויח כסף מלהיות קוסם רחוב כדי לדאוג לעצמו ולאחותו הצעירה, אך כשזה לא מספיק הוא מסכים להשתמש בכישוריו כדי לעזור לסוחר הסמים המקומי. כשהוא מתאהב בנערה אחרת ומחליט לפרוש מעסקי הסמים, הסוחר מאיים עליו ועל משפחתו.
"Miles Ahead" – הסרט הראשון שמביים דון צ'ידל, בו הוא גם מככב בתור המוזיקאי מיילס דייויס.
"Yoga Hosers" – ונסיים עם קווין סמית'. הארלי קווין סמית' (הבת של קווין) ולילי-רוז דפ (הבת של ג'וני, שגם מככב) מגלמות שתי חברות שמוזמנות למסיבה, אך לפני כן צריכות להביס יישות רעה וקדומה.
על אלו וכל שאר הסרטים אפשר לקרוא באתר הפסטיבל.
לגבי "אולר אנושי"
קודם כל, הוא מבויים על ידי הגאונים שיצרו את הקליפ הנהדר של Turn Down For What
ושנית, הסרט עודד כמה וכמה אנשים שעזבו במחאה בעקבות.. ובכן, פלוצים. מסתבר שהגופה של דניאל רדקליף מפליצה לא מעט בסרט, ובאיזשהו שלב פול דאנו רוכב עליה כמו ג'ט סקי בעזרת אותם גזים.
אין לי מושג מה הסרט הזה, אין לי מושג מה קורה בו אבל אני רוצה לראות אותו.
והסרט החדש של רוב זומבי- 31.
אני ממש מחכה לו שמעניין לראות איזה תגובות הוא יקבל.
חשוב לציין,
Yoga Hosers הוא ספין אוף לסרט הקודם והמאוד לא מצליח של סמית׳, טאסק.
אולי לא מצליח, אבל מאוד מוצלח.
(ל"ת)
גם זה לא.
הוא אחד הסרטים הגרועים שראיתי שנה שעברה. אני אוכל לפרט בהמשך.
אז מומלץ לעשות זאת
בדף הסרט
אז קווין סמית'
באמת קרא לבת שלו על שם גיבורת קומיקס. וואו. ומצד שני, כמה קווין סמית'י מצידו.
(בטח כבר ידעתם את זה, אבל אני לא) .
קראתי בטעות כאילו כתבת queen smith
זה מאוד מבלבל ה״קווין״ הזה בעברית…
כן, זה בלבל גם אותי
הייתי צריך לגגל כדי לוודא שהוא אכן לא קרא לבת שלו קווין סמית' ג'וניור (מה שנשמע מופרך) אלא הארלי קווין כמו מלכה (שזה מופרך לא פחות).
זה לא "קווין" כמו מלכה.
(ל"ת)
כן, אני מבין שהאיות שונה
אבל ההיגוי כנראה הרבה יותר דומה (אם לא זהה) לזה של מלכה מאשר לזה של קווין (קוסטנר/קליין/סמית').
היקום הקולנועי של אדם סנדלר.
אז אחרי שכולנו למדנו על היקום הקולנועי של אייס קיוב , קומיקאי רשת צלל עמוק וגילה עוד יקום קולנועי שמתחולל לפנינו כבר עשרים ומשהו שנה – היקום הקולנועי של אדם סנדלר.
מספר שבועות לאחר מכן...
אז איך סטאר וורז עומד בתחזיות ארוכות הטווח, מה המצב שלו בעולם, ואיזה קופות הוא שבר בסין?
'הכח מתעורר' מצליח מאוד. את זה כולנו ידענו כבר מהפתיחה המפלצתית, ושני הסופ"שים שבאו אחריו. אבל ההפתעה החיובית בשבועות הראשונים גרמה לכמה חזאים ואנשים לשכוח שבסך הכל מדובר בסרט מאוד מצליח, בעיקר במערב, אבל ממש לא תופעה תרבותית כלל עולמית.
המספרים מדברים בעד עצמם.
הכנסות בארה"ב: 883 מיליון (והכנסות סופיות בין 900-920 מיליון).
הכנסות משאר העולם: 1,066 מיליון.
כלומר הסרט עומד על $1,949,669,698, ועדיין לא עבר את הקו שרק ג'יימס קמרון לפניו הצליח לחצות *פעמיים*, 2 מיליארד. הסרט יעבור את את השני מיליארד בסוף, אני לא חושב שדיסני ייתנו לו לגווע לפני שהוא יעשה את זה.
אבל רגע, מה עם סין? השוק השני הכי גדול בעולם שאולי יעבור בעתיד את ארה"ב?
הם לא אוהבים את מלחמת הכוכבים כל כך, מלחמת הכוכבים היא תופעה מערבית בעיקר.
אחרי כמעט שלושה שבועות, 'הכח מתעורר' עומד בסין על קצת פחות מ-130 מיליון דולר (ואחרי היציאה של קונג פו פנדה ההכנסות שלו ביום רביעי היו פחות ממיליון, אז הוא לא הולך להישאר ולהרוויח עוד הרבה שם). 130 מיליון הם ה-ר-ב-ה פחות מה-300/400/600 מיליון שלא מעט חזאים וכתבים ציפו לו בסין.
אם ככה, מצב הטבלה מתחיל להתבהר.
סטאר וורז הוא המלך הבלתי מעורער בארה"ב. ההכנסות שלו (יהיו) גבוהות ב-150~ מיליון מהסרט הבא ברשימה, אווטאר. מצד שני, כשאווטאר היה בראש הרשימה, הוא היה 100 מיליון מעל לטיטאניק (שיצא ב-1997), 110 יותר מ'עולם היורה', ו-140 מעל 'הנוקמים', ועדיין 'הכח מתעורר' עבר אותו כאילו כלום. יש למישהו איזה סרט יצליח לעבור את מלחמת הכוכבים בזמן הקרוב (אני לא מאמין שאווטאר 2 יצליח להתקרב אליו או לאווטאר הראשון)?
לעומת זאת ברחבי העולם המצב אחר.
'הכח מתעורר' יעשה הסטוריה ויהיה הסרט הראשון שהוא לא ג'יימס קמרון שחוצה את קו ה-2 מיליארד דולר, אבל לעבור את טיטאניק נראה כמו חלום רחוק. אין שום סיכוי בעולם שהוא יצליח לאיים עליו אפילו (אני לא מאמין שהוא יגיע ל-2,100 אפילו). והמצב של אווטאר בטבלה העולמית דומה למצב של 'הכח מתעורר' בטבלה של ארה"ב. גובה ההכנסות שלו כל כך מופרך, כל כך הזוי, וכל כך רחוק מהבא אחריו שאני לא מצליח לחשוב על סרט כלשהו שיצליח לעבור אותו. אני מזכיר לכם, יש הפרש של *600* מיליון דולר בינו לבין טיטאניק(!). סרט שמרוויח ברחבי העולם 600 מיליון נחשב שובר קופות מעולה.
אני מניח שהסרט הבא שיתפוס את הרשימה יהיה *שוב* סרט שאף אחד לא יצפה לו ולא יידע שהוא הולך להגיע להכנסות כאלו, אלא יגיע בהפתעה די מוחלטת.
קמרון בונה על האינפלציה. בקצב הזה עד שאוואטר 2 יצא
אוכלוסיית ארה"ב תהיה 800 מליון איש, כרטיס קולנוע יעלה 25 דולר (27 לתלת מימד) והקריירה הבינלאומית של נינט כבר תהיה בתאוצה!
בהתחשב בזה שנינט מופיעה עם סטיבן וילסון בכל העולם עכשיו
הייתי אומר שתנאי אחד כבר התממש.
אנשים עדיין לא מכירים אותה.
(ל"ת)
אני מאוד אוהבת את סטיבן וילסון
בעיני הוא מוזיקאי מחונן וחלק מהיצירות שלו חד פעמיות ממש (not beautiful anymore)
אבל אני חושבת שאביב גפן מכר יותר דיסקים מסטיבן וילסון, הוא ממש לא אומן מוכר. מסיבה משונה כלשהי פורקיופיין טרי צברו יחסית הכרה בארץ,ץ אגב, זה לא באמת עזר להם- הם לא הצליחו למכור כרטיסים להופעה שלהם בישראל ולכן דחפו אותם בתור מופע חימום ללהקה הבינונית מינוס k's choice- דבר שגרם להקדמת המופע ביום. מכיון שהם כל כך לא חשובים לא פרסמו את זה בשום מקום, ובעקבות טעות אנוש אני וחברתי לכירטוס לא קיבלנו הודעה ממשרד הכרטיסים והגענו להופעה יום אחרי שהיא קרתה. (כן, זו עדיין צלקת פתוחה וזה קרה מתישהו בניינטיז)
כלומר- זה שנינט מופיעה עם סטיבן וילסון זה מהמם ברמת הכשרון על במה אחת, זו לא ערובה לקריירה מצליחה בארץ או מחוץ לארץ.
אתה רציני?
אתה מודע לעובדה שמאז שנת 2000 פורקיופיין טרי צברו תאוצה מטורפת מבחינת פרסום ואפילו הוזמנו להופיע ברויאל אלברט הול?
ושסטיבן וילסון בתור אמן סולו השיג הכרה אפילו יותר גדולה והופיע פעמיים ברויאל אלברט הול (עם נינט)?
ואביב גפן ממש לא מכר יותר דיסקים מסטיבן וילסון. אולי רק בארץ. אבל בחו"ל המצב שונה לחלוטין. עובדה שגפן כתב את מרבית שירי בלאקפילד אבל מספיק לקרוא פורומים בחו"ל כדי להבין שמבחינת רוב האנשים בעולם בלאקפילד זה סטיבן וילסון.
ועדיין, פורקיפיין מעולם לא היו מסוגלים למלא את וומבלי או אפילו את ה-O2 ארינה.
גם בתקופת הפופולארית שלהם (AKA מאז שהאריסון הצטרף ללהקה). את רויאל אלברט הול גם אופת' והפרוייקט של דווין טאונסנד מצליחים למלא, ובלי לפגוע בכבודם אף אחד לא ממש מכיר אותם מחוץ לקהילה שלנו. כנ"ל ווילסון וכל מה שהוא עשה.
גם אני לפעמים רוצה לחיות בעולם מקביל שבו פורקיפיין טרי היא הלהקה הבריטית המצליחה ביותר של 20 השנה האחרונות, ברמה של אואזיס ורדיוהד – אבל לצערינו זאת לא המציאות.
בסך הכל אמרתי שנינט נמצאת במעין שיא בין כה וכה.
וזה פשוט: זה לא שהיא אי פעם תעקוף את וילסון וחבריו.
לי אין שום אשליות לגבי גודל המעמד שלו במוזיקה העולמית, אני רק אמרתי שבשביל נינט מדובר בחתיכת שדרוג.
קודם כל, בטוח שאני לא רציני
כי אני בת, בחירת הפעלים שלי אמורה להצביע על זה (אתה רציני? )
אני קצת פחות עוקבת אחרי פורקיופיין בשנים האחרונות, וגם פחות אחרי קריירות הסולו המשגשגות יותר או פחות של סטיבן ווילסון. בתקופה שעוד עקבתי- לדעתי בלאקפילד הוא אחד ההרכבים הפחות טובים של סטיבן ווילסון.
במבחן יו טיוב לפורקיופיין יש קומץ קליפים שהגיעו ל1.8 מיליון צפיות. לסטיבן ווילסון 1.6 מיליון, לאביב גפן 1 מיליון ולבלאקפילד 0.6 מיליון.
אומר משהו על הפופולריות, כשגם המספר הכי גבוה פה הוא לא באמת כזה מרשים. לדעתי הבעיה של סטיבן וילסון רבתי, שההתפרשות שלו על כל כך הרבה הרכבים וצמדים יצרה מצב שהוא מיצה את עצמו. אין יותר שום דבר באמת חדש ומעניין שהוא עושה, הרוב נשמע כמו עוד מאותו דבר (וכן יש לי אפילו את ריטורנינג ג'יסוס)
מה שמעביר אותי לשנאוצר- כי רדיוהד דווקא מצליחים לעשות דברים שנשמעים חדשים ולא עוד מאותו דבר. ויוה לתום יורק, חבל שהבסיסט הראשון עזב, אולי הם עוד היו חוזרים לארץ.
בינתיים, בארצות הברית,
הפתיחה העצומה של הכח מתעורר הפיחה תקווה חדשה לשינוי בטבלה המעודכנת לאינפלציה, הטבלה שקובעת, לפי קריטריון מסוים, כמה סרט באמת חזק מול סרטים היסטוריים.
אז שובו של הג'דיי ב2015 החזיר את סדרת מלחמת הכוכבים לטבלה – הכח מתעורר הוא סרט מלחמת הכוכבים המצליח ביותר מאז הראשון, לאחר שהצליח לעקוף את האימפריה מכה שנית. אבל האימפריה הגדולה לא הצליחה להכות את עצמה, הכח מתעורר הוא סרט של דיסני עכשיו, ובתור שכזה לא הצליח להפוך לסרט דיסני המצליח אי פעם – שלגייה ושבעת הגמדים הוא לא רק סרט דיסני הראשון, הוא גם סרט דיסני המצליח ביותר
60 מיליון מעודכנים מעל הכח מתעורר.
אותם 60 מיליון הם גם מה שחסר לכח המתעורר להיכנס לעשיריית הסרטים המצליחים ביותר אי פעם (ולדחוק משם את שלגיה) – מה שאומר שרשימת עשרת הסרטים המצליחים ביותר אי פעם כנראה גם לא תשתנה אף פעם, כל עוד ההגדרות של סרט קולנוע לא תשתנה. וקמרון יכול לחייך – לא רק שהכח המתעורר לא הצליח להדיח את טיטאניק מטבלת ההכנסות העולמית, הוא עוד רחוק מאד מהמקום החמישי אי פעם שבו טיטאניק שקע.
אני חושב שאפשר לסגור את הבדיקות במוג'ו – מלחמת הכוכבים כבר לא יתקדם יותר באף טבלה קולנועית. היה נחמד לעקוב.
דווקא הוא יכול לעקוף את טיטאניק (בכלל עולמי) ואת שלגיה
פשוט לא עכשיו, אבל אפשר לסמוך על דיסני שישחררו אותו שוב לקראת היציאה של סרטים 8 ו-9+ מהדורות מיוחדות וכו'. גם טיטאניק לא עשה את כל הכסף שלו ב1997
כל כך צודק.
מזמן חשבתי על זה: טיטניק זינק ממיליארד שמונה מאות לעמדה הנוכחית שלו רק בהפצה המחודשת בתלת מימד. זה לא בהכרח אומר שבעתיד הכח מתעורר יעשה גם משהו כזה, אבל חשוב לזכור שבעצם הכוח מתעורר כבר עקף את טיטניק לפני שבועיים. (כמובן, אני מדבר על הכלל-עולמי).
נ.ב. מה שכתבתי על טיטניק זה מהזיכרון, ואני לא מתמצא בBOM כדי לוודא. יתכן שאני טועה.
אתה צודק.
(ל"ת)
שתי אבני דרך חשובות צפויות בשבוע הקרוב:
900 מיליון בארה"ב – כנראה כבר ביום שישי.
2 מיליארד הכנסות בעולם – כנראה עם תום הסופ"ש או בתחילת השבוע הבא.
ואחר-כך, שממה ודממה. שום דבר מרגש לא צפוי לקרות.
הוא ימשיך לאסוף כמה מיליונים בודדים בכל שבוע, אבל יעצור באזור של 920-930 מיליון בארה"ב (יכול להיות גם טיפה יותר מזה, אם להסתמך על הסופ"ש המוצלח האחרון), ומאוד מאוד לא סביר שיעבור את טיטאניק בעולם.
וזהו, פה זה פחות או יותר נגמר.
אכזבה גדולה, כשלון חרוץ
(ל"ת)
האמת שכן
זאת אומרת… לא. ברור שלא. הצלחה אדירה!
אבל…
את זה שהוא הצלחה אדירה הבנו כבר בסופ"ש הראשון, ואת זה שהוא ינתץ לרסיסים את השיא של אווטאר הבנו כבר בסופ"ש השני. מאז עברו עוד 5 שבועות, ומה שקרה לו מאז הוא בהחלט אכזבה למהמרי הקופות.
אנשים רציניים ומיודעים בתחום (MOJO למשל) ניבאו אחרי הסופ"ש השני שהוא ימשיך להתנהג פחות-או-יותר כמו אווטאר. צפו לו מעל מיליארד בארה"ב, צפו לו מעל חצי מיליארד בסין, היו הערכות על 2.5 מיליארד בעולם. שום דבר מזה לא קרה. הוא אמנם יעבור את ה-900 מיליון בארה"ב ואת ה-2 מיליארד בעולם (בקושי רב), אבל שני הנתונים האלה לא ממש היו בספק, לאורך כל הדרך. בסוגיות היותר משמעותיות, כמו המקום הראשון בעולם, הוא נכשל לחלוטין. עכשיו ניתן לומר בוודאות כמעט מוחלטת שהוא יסיים רק במקום השלישי, כשהוא מותיר את הבכורה הכפולה למלך העולם – ג'יימס קמרון.
בשבועות האחרונים, במקום להתנהג כמו אווטאר, הוא נתן לסרטים כמו "גברת דאות'פייר" לעקוף אותו. כן כן, בסופ"ש האחרון, שהיה השביעי שלו, הוא עשה רק $11,116,684, בהשוואה ל-$31,280,029 של אווטאר, ל-$25,907,172 של טיטאניק, ואפילו ל-$11,536,024 של גברת דאות'פייר ול-$11,912,749 של "The Blind Side" (הייתי צריך לגגל כדי להיזכר בדרמת הספורט הזניחה הזו של סנדרה בולוק).
הטבלה הזו היא מבחינתי האינדיקציה לכמה שהוא מאכזב:
http://www.boxofficemojo.com/alltime/weekends/moreweekends.htm?page=7&p=.htm
אפילו אי.טי עקף אותו, וזה היה לפני 34 שנים! ומצד שני גם פרוזן שיצא לפני שנתיים נמצא מעליו.
שלא לדבר על הטבלה המשוקללת-אינפלציונית, שבה הוא הגיע בסופ"ש השביעי שלו למקום ה-61.
אז כן, הכוח מתעורר הוא הצלחה אדירה, אבל הוא בסופו של דבר לא תופעה עולמית בקנה המידה של אווטאר, טיטאניק או אי.טי.
עם כל הכבוד לשיא המרשים שלו בארה"ב, הוא נותר בסופו של דבר תופעה אמריקאית שמשכה קהל עצום בתקופת החגים, ומאז נרגעה וחזרה למימדים בלתי-מפחידים בעליל. לולא עליית מחירי הכרטיסים, הוא היה מסיים הרבה מתחת לטיטאניק, אי.טי. או מלתעות. בטבלה המשוקללת-אינפלציונית הוא לא מגיע אפילו לעשיריה המובילה, כשה-$948,300,000 של שלגיה נראים כרגע כנתון בלתי אפשרי עבורו. וזה בארה"ב, כי על העולם בכלל אין מה לדבר.
בקיצור: הצלחה אדירה, ובכל זאת אכזבה די מבאסת. מבחינתי אין סתירה בין השניים.
עוד שני נתונים מעניינים (ומאכזבים)
1. בסופ"ש השמיני שלו, הכוח מתעורר עשה פחות מ-7 מיליון דולר, בהשוואה לכמעט 248 מיליון בסופ"ש הראשון.
זה שם את השבוע השמיני שלו במקום ה-24 בכל הזמנים, ומוכיח שוב כמה הדעיכה שלו היתה מהירה.
2. מחוץ לארה"ב, הכוח מתעורר עשה עד היום 1.102 מיליארד. אווטאר עשה כמעט פי 2 מזה.
מהיר ועצבני 7 עשה לפני שנה 1.163 מיליארד, והכוח מתעורר יתקשה לעקוף אפילו אותו, מה שמוכיח שוב עד כמה סטאר וורז זו תופעה אמריקאית.
לא מדובר בדעיכה מהירה במיוחד, אלא בתהליך מתוכנן שבו לכל הצדדים הנוגעים בדבר (בתי הקולנוע, אולפנים, מפיצים)
יש אינטרס שבלוקבאסטרים יכניסו את מרבית ההכנסות שלהם כמה שיותר מהר, ידעכו ויפנו את מקומם ללהיט הבא. סרט עם הכנסות בינוניות לאורך זמן ארוך דורש להחזיק בחיים את מסע הפרסום לאורך זמן ארוך יותר, מתנגש עם מועדי הפצה של סרטים אחרים ויוצר מצב שבו הרבה הקרנות נשארות חצי ריקות. לכן רוב הסרטים מהטבלאות שהבאת הם או ישנים יחסית (מלפני העידן הדיגיטלי שבו מספר העותקים של סרט ורוחב ההפצה בלתי מוגבל), או Slow Burners (הזדמנות שניה, הפסיון של ישו) שפונים או לקהל מבוגר יותר שמגיע לאולמות על סמך ביקורות והמלצות ולא על סמך מסע הפירסום, או לילדים (פרוזן). יוצא הדופן כאן הוא אוואטר שפשוט לא התנהג מעולם כמו שובר קופות מודרני סטנדרטי (עם פתיחה חזקה, אבל לא מדהימה, ודעיכה מאוד איטית ואפילו עליות בחלק מסופי השבוע) – אני מניח שזה (אולי) נובע מהעובדה שאנשים פשוט לא ידעו מה לצפות מהסרט הלא מוכר הזה (ומהגימיק התלת מימדי, שנראה כל כך רע בסיבובים קודמים), והוא הפך מבלוקבאסטר סטנדרטי לתופעה באיחור.
אבל זה בדיוק העניין
הכוח מתעורר הוא שובר קופות סטנדרטי, שמתנהג כמומ שובר קופות סטנדרטי, רק באקסטרים: הכנסות פסיכיות בשבועיים הראשונים, ודעיכה פסיכית בשבועות שאח"כ. הוא לא אווטאר (למרות שלרגע היה נראה שהוא כן), לא טיטאניק ולא אי.טי.
מבחינות מסוימות הוא גם לא מהיר ועצבני 7 ואפילו לא פרוזן.
הוא משך קהל עצום בארה"ב למשך שבועיים, ומשם והלאה הוא מתנהג כמו סתם בלוקבאסטר טיפוסי.
ההשוואה לבלוקבאסטרים ישנים כמו אי-טי לא ממש רלוונטית
כיוון שההפצה שלהם בכלל לא דומה לצורת ההפצה של היום. אי טי הגיע למספר האולמות הגדול ביותר שלו רק בשבוע העשירי:
http://www.boxofficemojo.com/movies/?page=weekend&id=et.htm
ואם אי טי הוא אולי עוד סרט שיכל להצדיק הפצה מהוססת, אפילו "האימפריה מכה שנית", סרט ההמשך של הסרט המצליח בכל הזמנים (בזמנו), ולהיט ברור התחיל את ההפצה שלו על 127 מסכים (!) והגיע ליותר מאלף רק אחרי 9 שבועות:
http://www.boxofficemojo.com/movies/?page=weekend&id=starwars5.htm
כלומר, בתקופה הזו אנשים חיכו במשך שבועות עד שהסרט יגיע אליהם, ולכן סרטים לא יכלו למצות את עצמם בתוך שבוע-שבועיים.
מה שכן, הבעירה החזקה והמהירה של סרטים בימינו היא אולי הגיונית מבחינה כלכלית אבל נראה שהיא הופכת את הסרטים עצמם לשוליים יותר ויותר. נראה שהחותם התרבותי של מרבית הבלוקבאסטרים בשנים האחרונות קטן עד בלתי קיים (דווקא בזה אווטאר, שבניגוד ל"טיטאניק", לא יצר כמעט שום רגעי שיא מצוטטים או זכירים במיוחד, לא יוצא דופן).
כן, אני מודע לזה וכבר כתבתי על זה בעצמי לא פעם
אני לא חדש בענייני דוחק"ו. השינויים בהרגלי הצפיה ידועים לי, כמו לכל מי שמתעניין בנושא. אבל השינויים בהרגלי הצפיה לא הפריעו לאווטאר (שיצא בסה"כ 6 שנים לפני הכוח מתעורר, בוא נזכור) להתנהג באופן שונה לחלוטין.
אולי לא הייתי ברור בפעמיים הקודמות שכתבתי את זה, אז שוב:
בשבועיים הראשונים ליציאתו של הכוח מתעורר, אנשים הרבה יותר רציניים ממני בתחום (ע"ע MOJO) ניבאו (על סמך הנתונים שהיו לנו אז) שהכוח מתעורר ילך בדרכו של אווטאר ויספוג ירידות קטנות בהרבה מהממוצע. לרגע היה נדמה שיש לנו פה עסק עם תואם-אווטאר על סטרואידים. על סמך ההערכות הללו, ניבאו גם שהוא יעבור את המיליארד בצפון אמריקה, ושהוא יעקוף את המקום הראשון של אווטאר בעולם, או לפחות את זה של טיטאניק. על הדרך דיברו גם על מקום ראשון בסין, שהיה אמור להניב לו עוד 400 או אפילו 600 מיליונים (נבואות כאלה היו גם כאן בעין הדג).
אף אחד מהדברים האלה לא קרה.
בסופו של דבר, הסרט הזה מתנהג כמו כל בלוקבאסטר אחר, רק קצת יותר באקסטרים, ובעיקר בתחומי ארה"ב. משמע, למרות ההצלחה האדירה שלו, ביחס לציפיות שנתלו בו שבועיים אחרי יציאתו, הוא מאכזב. מאז הסופ"ש השני ועד היום הוא לא עשה שום דבר שגורם לגיקי-קופות-שבורות כמוני לאיזשהי התרגשות. אפילו פרוזן מלפני שנתיים היה יותר מעניין מבחינת צורת ההתנהגות שלו.
זה כל מה שאמרתי.
והנה הטבלה שמוכיחה הכי טוב את הטענה שלי:
הסופ"ש השמיני, משוקלל אינפלציונית:
http://www.boxofficemojo.com/alltime/weekends/moreweekends.htm?page=8&p=.htm&adjust_yr=2016
אוקיי, ברור שהכוח מתעורר לא יהיה בטופ, בגלל השינויים בהרגלי הצפיה. אבל מקום 101??? מתחת לסרטים כמו Stuart Little, Fried Green Tomatoes, The Blind Side???
ואתה יכול לטעון שאי.טי לא רלוונטי כי סרטים התנהגו אז אחרת (שזה כמובן נכון), אבל ה-$10,425,071 שהוא עשה בסופ"ש השמיני שלו שווים $30,849,700 של היום, מה ששם אותו במקום השני בטבלה הספציפית הזו. מעל אווטאר, כשרק טיטאניק משיג אותו. אז הוא בהחלט רלוונטי מבחינתי.
בשורה התחתונה: אף אחד לא חשב, אחרי הסופ"ש השני הפסיכי של הכוח מתעורר, שבסופ"ש השמיני הוא יעשה פחות מ-7 מיליון דולר, ויגיע רק למקום 24 (או מקום 101 בשקלול אינפלציה). מה שקרה מאז ועד היום, ביחס לציפיות כמובן – זו אכזבה.
לי זה מרגיש שאתה מנסה בכוח להתאכזב
לטעון שהכח מתעורר הוא אכזבה בגלל הסופ"ש השמיני שלו זה להיטפל לזוטות. זה הסרט הכי מכניס אי פעם בארה"ב, בהפרש גדול מאוד מהמקום השני, והסרט השלישי בהיסטוריה שהכניס בעולם יותר מ-2 מיליארד דולר. אין שום דרך להסתכל על שני הנתונים האלה ולהתאכזב וזה לא משנה מה חזו באתרים מסוימים. בעתיד אף אחד לא יזכור את התחזיות אלא את מה שהסרט הכניס באמת.
העובדה שמלחמת הכוכבים מצליח יותר בארה"ב מאשר בשאר העולם היא גם ממש לא מפתיעה. הדבר החדש היחיד שאפשר ללמוד מהביצועים של הסרט בעולם הוא שגם בסין לא מאוד מתלהבים מהפרנצ'ייז.
שוב:
את כל זה ידענו כבר אחרי הסופ"ש השני.
היה ברור במאה אחוז שהוא ישבור את השיא של אווטאר.
היה ברור בקרוב למאה אחוז שהוא יעבור את ה-2 מיליארד.
לאור התנהגותו בשבועיים הראשונים, ציפינו ממנו ליותר מזה.
ציפינו שהוא יהיה מיוחד. כמו אווטאר וטיטאניק, או לפחות כמו פרוזן.
אלא שמאז השבוע השלישי ועד היום הוא מתנהג כמו כל בלוקבאסטר אחר.
לכן – אכזבה.
אתם לא חייבים להסכים איתי, אבל זה מה שאני אישית מרגיש כלפיו כדוחק"ו-גיק.
אני מרגיש שאתם לא מבינים כמה זה הזוי שסרט מכניס
יותר מפי שלוש בסופ"ש הראשון, ויותר מפי שניים בסופ"ש השני מ*הפתיחה* של הסרט הכי מצליח בכל הזמנים (הכנסות הסופ"ש הכי גבוהות של אווטאר היו בסופ"ש הראשון) ועדיין לא מצליח לעקוף אותו בטבלה העולמית.
נכון, אנשים לא יזכרו את התחזיות. אבל הם יזכרו את הפתיחה המפלצתית, ואת מלאנתלפים הדולרים שהוא הכניס בשלושה השבועות הראשונים, וכשיסתכלו בטבלה הסופית, זה מאכזב.
בניגוד לגרגמל, אני לא מסתכל על הטבלה האינפלציונית בשביל השוואות. זו טבלה שהמשמעות שלה חסרת תוכן ואי אפשר להשליך ממנה על שום דבר. שבירת הקופות של הכוח מתעורר בהחלט הפתיעה *אותי* לטובה. ציפיתי שהדעיכה שלו מהסופ"ש הראשון, או לפחות השני תהיה הרבה יותר מהירה ודרסטית. אבל ההכנסות הוכיחו שזו בהחלט תופעה ענקית בארה"ב.
אבל….
כמו שציינת זה הסרט שנמצא במקום הראשון בטבלה בארה"ב בהפרש ניכר. הסופ"ש (השמיני) הוא הרוויח כמעט פי ארבע פחות מאווטאר באותו הזמן, פי שלוש בסופ"ש הקודם, פי שניים לפני כן, וכו'….
אז בסופו של דבר השאלה היא מה אתה מנסה להשליך מהקופות על הסרט וההשפעה שלו על החברה. אווטאר, ביחד עם מחירי הכרטיסים היקרים יותר (3D) היה תופעה מטורפת, ואי אפשר להכחיש את זה, בין אם הוא היה מצליח לעבור את טיטאניק עם מחירים סטנדרטים או לא. יזכרו אותו, לטובה ולרעה, לאורך הרבה שנים. אותו דבר עם הטרילוגיה הראשונה של מלחמת הכוכבים.
'הכח מתעורר' נראה יותר כמו 'אין מה לראות בחג המולד, ויש סטאר וורז חדש, אז מלא אנשים הולכים לראות את הסרט, והמעריצים עושים מרתונים וחוזרים אליו עד שנגמר החופש'. אז כן, הוא הצליח לעבור את טיטאניק ואווטאר בקופות, אבל האם הוא באמת *תופעה חד פעמית* כמוהם? או שזו רק שאלה לאיזה פרנצ'ייז אתה עושה ריבוט/רימייק/סיקוול (הנוקמים/רובוטריקים/פארק היורה/סטארוורז)?
אני אתן דוגמא לשתי תופעות ויראליות. הגנגם סטייל VS. הארלם שייק. אחד החזיק מעמד במשך חודשים (או שנים, אני כבר לא זוכר) ועד היום אנשים רוקדים ושרים אותו. לעומת זאת הארלם שייק הופיע, במשך שבועיים כולם עשו את זה, ואז זה נשכח.
אז זה לא דיסני שמאוכזבים מהכנסות הסרט. זה אנחנו העוקבים. חשבנו לרגע שהנה הגיע עוד מסי, אבל אז התברר שזה סתם ניימאר.
^ מה שהוא אמר ^
(ל"ת)
יכול להיות שזה פשוט כי אנחנו מתייחסים לדוחק"ו כמו לספורט
זה לא מקרי שאני השתמשתי אי-שם במעלה השרשור בדוגמה של מייקל ג'ורדן נגד סטף קרי, וג'גואר מביא עכשיו את מסי נגד ניימאר.
דוחק"ו זה סוג של ספורט, לפחות מבחינתי. וכמו בכל סוג של ספורט, שבירת שיאים היא עניין נחמד. אבל אנחנו כבר יודעים שכל שיא נשבר בסופו של דבר, ולכן עצם שבירת השיא לא מאוד מרגשת אותנו.
אז חשבנו שהכוח מתעורר הוא לפחות יוסיין בולט, אבל בסוף מסתבר שהוא סתם איזה אסאפה פאוול: אלוף אולימפי ושיאן עולם, אבל רק עוד אחד בשרשרת של כאלה. הריגוש חלף, ונשארנו עם אנטי-קליימקס ארוך ומשעמם.
זה לא הזוי בכלל
בדיוק בגלל שאתם משווים אותו לאווטאר וטיטניק שלא התנהגו כמו שום בלוקבסטר אחר אי פעם. אווטאר הרוויח מעט (יחסית) בכל סופ"ש אבל באופן יציב לאורך זמן. אווטאר יצא מהעשירייה הראשונה של ההכנסות לסופ"ש בשבוע ה-15 ועפ"י מוג'ו המשיך לרוץ בקולנוע עד תחילת אוגוסט, כלומר הוא הוקרן במשך 8 חודשים! לשם השוואה הנוקמים הראשון יצא מהעשירייה בשבוע העשירי שלו (השוואה לא כל כך הוגנת מאחר שהוא יצא בקיץ) ורץ במשך 5 חודשים. אין שום ספק שאווטאר היה תופעה ייחודית שלדעתי תיתכן רק עם סרטים שהם חדשים לחלוטין, כלומר לא מבוססים על פרנצ'ייז קיים ואף אחד לא יוכל לראות את זה בא מראש.
לפטור את הפתיחה העצומה של מלחמת הכוכבים כ"אין מה לראות בחג המולד" זה, תסלח לי, מגוחך. אומנם לא הרבה בלוקבאסטרים פתחו בחג המולד בעבר אבל למרבה המזל יש לנו מקרה השוואתי מושלם: ההוביט הראשון שיצא רק לפני 3 שנים. כמו "הכוח מתעורר" ההוביט הראשון הוא חלק מפרנצ'ייז אהוב ומצליח מאוד, כאשר בניגוד ל"הכוח מתעורר" 3 הסרטים שיצאו לפניו גם נחשבים לטובים. למרות כל זאת ההוביט פתח בערך באותו תאריך עם 84.6 מיליון, פי 3 כמעט פחות מפרק 7. "הכח מתעורר" גם שבר ספציפית את שיאי המכירות המוקדמות. הוא הכניס לפני הבכורה שלו 100 מיליון דולר כשהוא מרסק את השיא הקודם שהיה שייך ל"עליית האביר האפל" שהכניס 25 מיליון במכירות מוקדמות. אתר ההזמנות Fandango דיווח באותו זמן שנמכרו דרכו יותר כרטיסים במכירות מוקדמות לכח מתעורר מאשר מספר הכרטיסים שמכר כל סרט אחר במהלך הריצה המלאה שלו. היו דיווחים על אנשים שנאלצו לקנות מראש כרטיסים להקרנות בינואר בגלל שלא היה מקום בדצמבר. תופעה בסדר גודל כזה אי אפשר לתלות רק במעריצים מטורפים. מעריצים אדוקים, גם של פרנצ'ייז עם בסיס מעריצים גדול יחסית כמו של מלחמת הכוכבים, לא מספיקים בשביל רווחים בסדר גודל כזה. אנשים לא הגיעו להקרנות של מלחמת הכוכבים בטעות. הם תכננו להיות שם.
אני מניח שעכשיו תאמרו "נו, אתה רואה וזה כל מה שהסרט עשה בסוף", אבל זה חוזר לנקודה הראשונה ובאופן מסוים גם מצדיק את מה שאתם אמרתם. מלחמת הכוכבים זה לא אווטאר, זה בלוקבאסטר על סטרואידים אבל גם זה מרשים מצד אחר של סטטיסטיקות הקופות ואני לא יודע איזה סרט יוכל לשבור את שיאי הפתיחה האלה בעתיד הקרוב. העוקבים אחרי הקופות לא התאכזבו, אלא אתה וגרגמל התאכזבתם. אני גם עוקב ולא התאכזבתי וישנו פורום שמוקדש לעניין שאני קורא בו באופן קבוע וגם שם המשתמשים לא התאכזבו.
בנוגע להשפעה תרבותית וחברתית אני מוכן להמר איתך על מה שאתה רוצה שהסרטים החדשים של מלחמת הכוכבים יהיו יותר משפיעים מאווטאר שכבר עכשיו הוא הארלם שייק.
אנחנו מסכימים כמעט על כל הנקודות, חוץ מהמהות.
כל שבירות השיאים הצדדיות (הזמנות מוקדמות, אתרים שקורסים וכל אלה) של 'הכח מתעורר' לא מעניינות אותי, כי הרבה השתנה ב-20, 10, ו-5 השנים האחרונות וזה לא בר השוואה.
כמו כן, להשוות את 'מלחמת הכוכבים' לכל פרנצ'ייז אחר זה לגמרי טפשי (בעיקר ברטרוספקטיבה), כי אין בעולם שום דבר שמתקרב להיות התופעה הזו, לא שר הטבעות, לא הארי פוטר, ובטח ובטח שלא הנוקמים.
שלישית, שבירת השיא של הסופ"ש הראשון, עם כמה שהיא מדהימה ומטורפת, לא יותר מדי עושה לי את זה. לפני 15 שנה כשיצא ספיידרמן זה היה הולי שיט אחד ענק שהוא הגיע ל-100 מיליון. 'האביר האפל' עם ה-158 מיליון שלו הגיע משום מקום ואנשים לא הבינו איך בכלל. אותו דבר עם 'הנוקמים' שהגיע ל-200, ובסופו של דבר זה גם מה שייקרה ל'הכח מתעורר'. אלה שיאים שהיום נשברים כל כך מהר כי העולם שלנו משתנה. אם כבר, הסופ"ש השני הרבה יותר מרשים בעיניי.
הדבר היחידי שמשותף לכל הסרטים האלה הוא הפתיחות המפלצתיות שלהם והעובדה שהם *לא* היו תופעות.
עכשיו, מלחמת הכוכבים כן שונה מהם. יש לו בסיס מעריצים הרבה יותר רחב, שהמשיך לגדול מאז התפתחות האינטרנט (בעזרת השליטה המוחלטת של גיקים במרחב), הפרנצ'ייז התחיל בתור *סרט* (דבר כל כך חשוב שאנשים נוטים להתעלם ממנו) מהאהובים והחשובים בהיסטוריה, והריבוטים שלו השאירו את המעריצים עם טעם של החמצה.
מלחמת הכוכבים הוא תופעה לפני שפרק 7 יצא בכלל, ומי שלא העריך כמה גדול הדבר הזה (כמוני) רק קיבל וואחד הוכחה לפנים. בסיס המעריצים המטורף הזה היה הגורם המשפיע ביותר להכנסות בשני הסופ"שים הראשונים (ואני מקווה שאתר כלשהו יצליח לעשות הפרדה בין ההקרנות הרגילות להקרנות המרתונים שעלו $60 רק כדי לדעת כמה באמת הם הוסיפו לסכום המטורף הזה). והבסיס העצום הזה גם חזר להקרנות שוב ושוב. וכמובן שהרבה אנשים נוספים באו לצפות בסרט. הוא לא מגיע להכנסות של 910 מיליון דולר בארה"ב רק בעזרת מעריצים.
אבל שוב, כמו שאמרתי לפני כן;
זו לא אותו קנה המידה של אווטאר וטיטאניק. זה לא הסרט שהצליח להוציא 4 דורות מהבית לראות את אותו הסרט ולאהוב אותו.
אני שונא לעשות השוואות מראיית העולם שלי, אבל אחרוג ממנהגי לרגע.
למרות האהבה וההתעניינות הרבה שלי לסרטים, ודברים שגיקים אוהבים, המעגלים החברתיים שלי הם הכל חוץ מזה. המשפחה שלי (והמורחבת) ממש לא חובבת סרטים, החברים הקרובים והרחוקים שלי לא מכירים או מבינים משהו בתופעות גיקיות, ועולם הסרטים רחוק מהם שנות אור.
כאשר דוד שלי, שראה 5 סרטי קולנוע בחייו, מחליט לגשת לבית הקולנוע ולצפות באווטאר עם המשפחה כי הוא שמע עליו הרבה בעבודה אתה מבין שמדובר בתופעה, כי זה אדם שאין לו שום קשר לטרנדים.
החברים שלי (ולצורך הדיון נקרא להם ערסים, ויש כמה אנשים מהאתר שיכולים להעיד על נכונות הטענה) כולם ראו בקולנוע את אווטאר, טיטאניק, מהיר ועצבני ופארק היורה. כמה מהם תפסו בטלוויזיה את 'הנוקמים', נרדמו ב'שר הטבעות' ואף אחד מהם לא חשב ללכת ל'מלחמת הכוכבים' (והם גם לא ראו את הסרטים הקודמים מן הסתם).
סבתא שלי, אישה דרוזית דתייה שלא מדברת עברית בכלל נסעה לבית קולנוע פעם אחת בחיים שלה כדי לראות את טיטאניק.
אז כן, כשאני יושב עם החברים הגיקים שלי, או הולך לעבודה באולפן הפקות, או מדבר עם סטודנטים מהקולג', או יושב במסיבה בברוקלין, מלחמת הכוכבים והכח מתעורר הם תופעה תרבותית שכולם מדברים עליה. אבל בין להיות תופעה באמריקה (ובאמרקניזציות), ובין לתפוס אנשים בעלי תרבות שונה, שפה שונה, ועולם ערכים שונה יש הבדל ענק (והעובדה היא ההכנסות בשאר העולם). בגלל שהוא לא מצליח לתפוס את השאר (כמו טיטאניק, אווטאר, פארק היורה) לא יזכרו אותו באותה הצורה. ובגלל זה הוא לא הצליח לעבור אותם בטבלה העולמית. ובגלל זה, *מבחינתי* הוא אכזבה.
נ.ב:
סליחה אם ההודעה מבולגנת (למרות העריכה שעשיתי לה), אבל קשה לי לכתוב טוב כששדה הכתיבה כל כך קטן ואני לא יכול להסתכל על מה שכבר רשמתי מלפני כן, ועדיין להישאר מרוכז.
יגואר אני לגמרי מזדהה עם מה שאמרת על החברים שלך
נאלצתי ללכת לסרט עם בני הדודים הקטנים שלי כי אף אחד בקירבתי – חברים, משפחה – לא רצו ללכת לסרט. אין מה לעשות מלחמת הכוכבים הוא פרנצ'ייז עם סטיגמה מאוד חזקה שנדבקה אליו של "סרט חנונים" שמשום מה לא נדבקה לפרנצ'ייזים כמו אווטאר, פארק היורה ודומיו. אפילו סטאר טרק של אברהמס עוד איכשהו עורר עניין אצל אנשים סביבי אבל למלחמת הכוכבים הם לא רצו להתקרב. ממש מבאס העניין הזה. אחרי הכל בסופו של דבר כולם רואים בלוקבסטרים ומדברים עליהם בין אם הם גיקים או לא. אני רואה אפילו בנות ממש לא גיקיות מדברות נגיד על סרטים של מארוול אז למה דווקא מלחמת הכוכבים גורם לאנשים להיות ככה?
אם מלחמת הכוכבים יביא את כריס המסוורת/אוונס בלי חולצה
בנות לא גיקיות ידברו עליו.
אני מניח שאווטאר הוא הארלם שייק במשוואה שלך?
(כי את הדיון על זה שהוא לא השאיר מורשת תרבותית ניהלו כמה וכמה פעמים לאחרונה)
זה שלא מצטטים את אווטאר לא אומר שהוא לא השאיר מורשת תרבותית.
עם כל הכבוד ליוצרי הממים שחושבים שרק אם מצטטים משהו משמע הוא קיים, זה לא המדד היחידי לרמת ההשפעה של משהו.
אז אין ציטוטים זכירים מאווטאר, זה לא אומר שאין לו השפעה על הסרטים שבאו אחריו, או על עולם הקולנוע בכלל. בין אם זה מבחינה טכנית, בין אם זה שחרור הרצועה של האולפנים לסרטים מקוריים ומד"ב, בין אם זה יצירת יתרון של בתי קולנוע על צפייה ביתית, ובין אם זה בתופעה הכלל תרבותית שאליה היה שותף כל העולם, חוץ מהמנודיאל, שהצליח למצוא את המחנה המשותף בין הסטודנט הסיני בבייג'ינג, הרפובליקני הזקן מאלבמה, הילד העשיר מכווית, והזוגות הבורגניים בברזיל.
כן, מלחמת הכוכבים יכול רק לחלום להגיע לכזה מחנה רחב.
"בין אם זה מבחינה טכנית" – טכנולוגיית תלת המימד הייתה אופנה שעברה מן העולם וטוב שכך.
"בין אם זה שחרור הרצועה של האולפנים לסרטים מקוריים ומד"ב" – ראשית, אני לא בטוח שדווקא אווטאר יכול לטעון לכתר הזה. שנית, איפה לעזאזל הסרטים האלה? אני לא מרגיש שדווקא מאז 2009 נוצר יתרון משמעותי לסרטים מקוריים בקולנוע.
"בין אם זה יצירת יתרון של בתי קולנוע על צפייה ביתית" – זאת לא מורשת תרבותית שהוא הביא – זה היה לפניו והיה אחריו.
"בין אם זה בתופעה הכלל תרבותית שאליה היה שותף כל העולם, חוץ מהמנודיאל, שהצליח למצוא את המחנה המשותף בין הסטודנט הסיני בבייג'ינג, הרפובליקני הזקן מאלבמה, הילד העשיר מכווית, והזוגות הבורגניים בברזיל." – זה נחמד, אבל לא מורשת תרבותית: זה בדיוק הארלם שייק. הרבה אנשים הכירו אותו ברחבי העולם ואז זנחו אותו.
תשווה את זה למלחמת הכוכבים שאנשים שלא ראו אותו מכירים ויודעים לצטט ממנו שורות, שיצר (פלוס מינוס) את הבלוקבאסטר, ושנתן השראה וסטנדרטים לתעשייה עוד בימינו.
אני לא יודע מה יהיה עם פרק 7 וכמה המחנה שלו יתרחב או יצטמצם – אבל רק מצפייה בסרטים, יש הרבה יותר מה לעבוד איתו בפרק 7 מאשר מאווטאר, בעיקר בגזרת הדמויות.
אתה מערבב פה שני דברים.
מלחמת הכוכבים" הטרילוגיה המקורית היא בהחלט תופעה מטורפת. נכון שבזמנו הסרט תפס רק בעולם המערבי מסיבות לוגיסטיות, אבל אני מסכים איתך לגמרי שהוא תופעה מטורפת והשפיע על עולם הקולנוע לטווח ארוך.
עכשיו לנקודות שהעליתי וניסית לסתור:
תלת מימד- הייתה לפני אווטאר, וכמעט ונעלמה מהקולנוע של ימינו. טוב שזה חלף מהעולם? אני ממש לא חושב. כשסרטים כתובים ומבויימים להיות בתלת מימד, זה מוסיף להם ונותן להם יתרון משמעותי. להוסיף תלת מימד לאחר יד זה תופעה שאווטאר בהחלט השפיע עליה, אבל הסרטים האלה הם הקיצון הגרוע והניגוד המוחלט לסרטים כמו אווטאר. האם זה יחזור אחרי אווטאר 2?
שחרור הרצועה- אז מי יכול לטעון לכתר? מטריקס? אינספשן? בוודאי שלאווטאר יש יד בדבר, למרות שראוי לזכור שלא כל במאי הוא ג'יימס קמרון מלך העולם, והאולפנים לא משחררים את הרצועה לגמרי.
אני לעומתך רואה עלייה חיובית מאוד בכותרי מד"ב מאז שאווטאר יצא, ולפי דעתי הוא כן גורם משפיע.
יתרון בתי קולנוע- בטח שכן. הוליווד מנסה להילחם בכל כוחה בתופעה הפירטית והעובדה שכל אחד יכול לקנות מערכת קולנוע בזול שתיתן לו חוויה קרובה ואף טובה יותר מבתי הקולנוע. אווטאר החזיר את היתרון הזה (לפחות לסרטים שיתמשו בטכנולוגיה בצורה טובה).
תופעה כלל עולמית- אני לא מבין מה אתה מנסה לומר. האם ציפית שאווטאר יישאר בקולנוע במשך שנים? שהוא יהפוך לסרט קאלט? האם אחרי שהמונדיאל נגמר אנשים ממשיכים לצפות בו בהילוכים חוזרים?
כן, אני חושב שבראייה אחורה יש סרטים פחות מצליחים שייזכרו הרבה יותר (מטרקיס לדוגמא). אבל להגיע למימדים מפלצתיים כאלה של אהדה ובין לאומיות בהחלט מעיד על מורשת תרבותית. במשך חודשים בשנת 2010 אווטאר היה הדבר הכי גדול *בעולם*. גם הטרילוגיה המקורית של מלחמת הכוכבים לא יכולה לטעון את זה.
אני טוען שאם הסרט השני של אווטאר ישחזר חלק מההצלחה של הסרט הראשון (הוא אפילו לא צריך לעבור אותו) אז אפשר יהיה להסתכל עליו בתור מלחמת הכוכבים של ימינו.
ולא, לא אכפת לי שאין ממנו ציטוטים זכירים, או שכל ילד בעולם המערבי יודע מה זה 'לוק, אני אביך' (נקודה שממשיכים לחזור עליה כאילו היא שווה משהו. הרבה יותר אנשים יכולים לצטט שירים של ג'סטין ביבר מטקסטים של שייקספיר, So what!?).
רוצה לשחק על הנקודה הזו? רוב האנשים שהם לא חלק מהתרבות המערבית לא יידעו מי זה דארת' ווידר או יצוטטו ממנו שורות כמו שהם יידעו לספר לך על יו אס בי עם עצים. כן, אם אתה חי ונושם קולנוע, גיקיות ואמרקניזציה, עם החברים, עם המשפחה, בעבודה, ובאינטרנט אז 'מלחמת הכוכבים' זה הדבר הכי ענק בעולם.
תלך לשדרות, כמה מהם יודעים לצטט את 'מלחמת הכוכבים'? כמה מהם ראו את הטרילוגיה המקורית בכלל? וכמה מהם ראו את אווטאר?
תלך לאום אל פאחם, כנ"ל.
סין, כנ"ל (עובדה הקופות).
רוסיה?
ניגריה?
ברזיל?
ארגנטינה?
(וכמובן שאין איך לבדוק את זה, חוץ מלסמוך על נתוני הקופות או ללכת לשדרות ולעשות מדגם מייצג)
האנלוגיה (הטפשית, אבל מילא) היא בין שתי תופעות תרבותיות שטחיות. אחת עשתה הד ענק בזמן קצר, השנייה עשתה הד יותר ענק למשך יותר זמן. אף אחד מהם לא ייזכר כיצירת מופת.
אני מאוד מחבב את אוואטר
אבל אני חושב שהתרומה שלו מוגבלת לתחומים טכניים.
אנשים הלכו לראות את אוואטר בגלל סיבה אחת בלבד: חידוש בויזואליה. לא משנה לאיזה ז'אנר הוא היה משתייך, כל עוד הוא לא היה R אנשים היו נוהרים לראות אותו, כי הטכנולוגיה והחוויה הקולנועית יצרו באזז אדיר סביבו, וכיוון שהוא היה מוצדק האפקט הועצם מפה לאוזן.
אני לא חושב שהייתה יותר מדי אהדה לסרט עצמו (למרות שאני חושב שצריכה להיות, הוא אמנם מספר סיפור שחוק ומוודא לא לפספס בטעות אף קלישאה, אבל לפחות עושה זאת בצורה טובה), פשוט התלהבות מהחידוש והנופים. אנשים נוטים להתלהב מכך בכל רחבי העולם, זו הסיבה שקרקס יכול לנדוד במגוון רחב של מדינות, אפקט "וואו" לא דורש כתוביות או זיקה תרבותית.
סרטי מד"ב/ סרטים עצמאיים לא יכולים לרכב על הגל הזה.
אתה קצת עושה עוול למונדיאל עם ההשוואה הזאת.
זה לא עניין של מקומי מול עולמי – צריך לזכור ש:
א. את מלחמת הכוכבים (החדש) עדיין ראו אנשים ב2 מיליארד דולר. למרות הטענות שלך ושל גרגמל שזה עניין פנים-גיקי, בלוקבאסטרים שעושים 2 מיליארד הם טיפ-טיפה יותר מעניין פנים-גיקי. האם יש אנשים שאולי לא ראו את הסרט? כן, בטח. אותו הדבר נכון לגבי אווטאר. את אווטאר ראו יותר אנשים.. אבל אני לא בטוח שבהפרש כזה גדול (כרטיסים יותר יקרים וכו').
ב. אתה סופר אירועים בזמן אמת, אבל הסיבה שאנחנו חוזרים לציטוטים ומחוות היא שבזכותם הצפייה בסרטים האלה עולה – את אווטאר ראו ה3 מיליארד שלו בזמן אמת וזהו. את מלחמת הכוכבים, מטריקס, אמריקן ביוטי וכו' ראו אנשים שאפילו לא ידעו שהם רואים אותם. ילדים שנכנסו למדגסקר לפתע ראו את אמריקן ביוטי. אנשים שצופים ב"הבורר" לפתע ראו את מלחמת הכוכבים. מלחמת הכוכבים גדול יותר מאווטאר בגלל שמלחמת הכוכבים הוא לא סרט בשלב הזה – הוא אלפי סצנות מאלפי סרטים באלפי מקומות. אווטאר היה סרט אחד, אולי חמש פארודיות גרועות של הצמד ההוא מהפארודיות הגרועות וזהו. מלחמת הכוכבים חי לעד, ואת אווטאר כבר עכשיו שכחנו. אם אני אלך לשדרות היום אף אחד לא יזכור שהוא ראה את אווטאר.
ג. גם היום, בתרבות המערבית והשטחית, "רומיאו ויוליה" מוכרים יותר מ"תינוק" או "מה את מתכוונת?".
ד. אם אווטאר 2 ישאיר מורשת תרבותית אז זה יהיה בגלל אווטאר 2 והוא יוכל לטעון להשפעה תרבותית – מלחמת הכוכבים לא נהיה ענק בגלל "האימפריה מכה שנית" ולא התחיל חיקויים ומחוות בגללו. סרטים לא צריכים המשכים בשביל להיות ענקיים.
ולגבי שלושת הטענות:
1. התקדמות טכנולוגית שבאה והלכה זה השפעה, אבל לא מורשת.
2. אתה באמת מרגיש שיש יותר סרטי מד"ב עצמאיים מאז אווטאר? אני חושב שזה דווקא קל לבדיקה ומעניין אותי הנתונים.
3. יתרון בתי קולנוע – אם זה חד פעמי לסרט הזה, זה לא מורשת. אני מתקשה להגיד שכל פעם שסרט היה שווה צפייה על מסך גדול זה בגלל אווטאר.
ולבסוף- מי מדבר על יצירת מופת? מדובר על מורשת תרבותית שהושארה.
רגע רגע רגע (אני מגיב פה על תגובה שלך למטה)
אנחנו לא מדברים על "אירוע היסטורי". זה בטוח שאווטאר היה. השאלה היא האם לאירוע ההיסטורי הזה היה גם רגליים או השפעה על דברים שבאו אחריו.
אני חושב שכדאי להגדיר מה היא מורשת תרבותית אם ככה.
כי מעולם לא טענתי שאווטאר (או כל סרט אחר אי פעם) יצליח לעבור את מלחמת הכוכבים ברמת המחוות והציטוטים.
עוד פעם, אני פחות מתעניין באווטאר מול מלחמת הכוכבים דווקא
כי כרגע המצב הוא לא שמלחמת הכוכבים מצוטט 5 ואוואטר 4 או משהו בסגנון. הנקודה שאני (ורבים אחרים) מעלים היא שאווטאר מצוטט/מחווה/השאיר אחריו בדיוק 0.
כמו שאתה אומר – היה אירוע היסטורי נדיר בגודלו שהצליח לא להשאיר אחריו כלום. המורשת שלו מסתכמת, בסופו של דבר, בכך שהרבה אנשים ראו אותו בזמנו.
עכשיו, לגבי פרק 7 – אני לא יודע מה יהיה איתו בסופו של דבר. אולי גם הוא יישכח במהרה (הירידה שלו בטבלה של ימד"ב, למשל, יותר חריפה משל אווטאר – אבל גם עם השנים הטבלה נהייתה קשוחה יותר), אבל כבר עכשיו אני רואה לא מעט אנשים מתאבססים סביב הדמויות שלו, גם הקטנות ביותר (אני חושב שראיתי יותר פוסטים על TR-8R מאשר על האן סולו בשלב הזה). אני מסכים שהביצועים שלו בקופות הם לא אווטאר, אבל אני חושב שאורך חיי המדף שלו יהיה ארוך יותר- הוא לא חוויה שמצריכה מסך גדול, ופה דווקא עלולה להיות הגדולה שלו : סרטים שאפשר לראות בכל מקום הם אלה שנשארים בתרבות (12 שנים של עבדות, עדיין חזק מאוד בימד"ב למשל) בעוד שאלה שהיית צריך להיות באותו הרגע נעלמים להם (כוח משיכה שהיה גבוה יותר אבל נפל לחלוטין). בסופו של דבר אני חושב שיותר אנשים יראו אותו מאשר את אווטאר, רק שלא תהיה לנו אפשרות של ממש למדוד את זה, בניגוד לנתוני קופות שמקלים על הנושא.
או שאולי סתם קשה להתלהב מסרט כזה בינוני כמו אווטאר :P
רגע, הולד איט, עצור שנייה, וואק'ף וולא אנא בטוחק.
בוא רגע נעשה ריסטרט לדיון, כי נראה לי התפזרנו פה, ואני לא ממש עוקב מה אמרתי ומה אני רוצה להגיד.
הדיון התחיל ב-'למה 'הכח מתעורר' מאכזב את עוקבי הקופות (אותי וגרגמל)'.
אני נתתי את ההסבר שלי. מדובר בסרט שהסכומים המפלצתיים שהרוויח בהתחלה והטירוף שהיה סביבו בעיקר בארה"ב גרמו לחזאים לחשוב שמדובר בתאום אווטאר על סטרואידים. אירוע שמגיע פעם בעשור בערך, סרט כל כך מצליח שכווווווווווווווווווווווווווווווווווווווולם רואים (אווטאר, טיטאניק, פארק היורה, אי.טי, מלתעות, מלחמת הכוכבים).
בסוף התברר שזה שובר קופות, מאוד חזק, אבל לא באותו סדר גודל של הסרטים שהזכרתי למעלה. אז נכון שהוא עבר את 'אווטאר' בקופות בארה"ב בהפרש ניכר (וסיפורי המעריצים שקונים כרטיסים לכל האולם, או עושים מרתונים ב-60$ מספקים הסבר הגיוני לסכומים האלה), אבל הוא לא הצליח להיות תופעה כמו אווטאר.
זה מה שאמרתי.
מבחינת מורשת תרבותית (ציטוטים, מחוות, חשיבות היסטורית, השפעה) יש מעט מאוד סרטים שיכולים להתחרות במלחמת הכוכבים הראשונים (והפרנצ'ייז בכלל). אני מדבר על תופעה קופתית 'הכח מתעורר' נגד 'אווטאר'. בהשוואה ל'אווטאר', *למרות* שעבר אותו בארה"ב, 'הכח מתעורר' אכזב כי הוא לא הצליח לשחזר את הטירוף המתמשך הזה.
*לגבי 'אווטאר' סרט בינוני; אני לא חושב שהוא יצירת מופת, אבל תרשה לי לרגע לחזור על דבריו של הפינגווין באחד הפוסטים. ג'יימס קמרון הוא אלוף העולם בלספר סיפור, והוא עושה זאת באהבה גמורה והצופים מרגישים את זה. אז לקחת סיפור נדוש, ולהוסיף אליו את כל הקלישאות בעולם, והתסריט בכלל לא משהו, ועדיין ליצור סרט סוחף, מעניין, שאנשים רואים וחוזרים וצופים בו (סרט של מעל 3 שעות!) זה כישרון מוחלט. אווטאר הוא סרט הרפתקאות מצויין, ואחד הטובים בתחומו.
"אנשים רואים וחוזרים וצופים בו".
חוזרים? אתה בטוח? כמה אנשים אתה מכיר שממש עושים rewatchים מרובים לסרט הזה?
אני לא מכיר הרבה אנשים שעושים צפיות חוזרות לטיטאניק.
אבל כשהוא היה בקולנוע זה מה שאנשים עשו, ואותו דבר עם אווטאר.
אני לא כל כך מבין איך 2 מיליארד בקופות זה לא תופעה
כן, הוא לא עקף את אווטאר אבל הוא בהחלט סרט שרוב הסביבה שלי – גיקית ולא גיקית כאחד – ראתה אותו. האם כולם? לא, אבל גם את אווטאר כל הסביבה לא ראתה. אולי ראו, מה 25% אחוז יותר ממלחמת הכוכבים מנתוני הקופות? אני מסכים שהוא יותר תופעה אמריקאית, אבל איכשהו נשמע שאתה לחלוטין מנפנף את הסכום האסטרונומי הזה כשעשוע פנימי של גיקים. ל2 מיליארד דולר לא מגיעים ככה – לסרט יש קהל רחב מאוד. גם אם פחות, ואני מסכים איתך בנקודה הזאת, של אווטאר.
*לגבי אווטאר סרט בינוני – א. מי צפה באווטאר יותר מפעם אחת?
ב. ההבדל בינינו (אני מניח) שהוא שאני לא מצאתי את אווטאר מעניין או סוחף בכלל אלא בינוני ומשעמם.
אני צפיתי בו יותר מפעם אחת
ראשית, כי הוא באמת מרשים ויזואלית, גם על מסך קטן, כל עוד הוא מוצג באיכות טובה דיה. כשאני רוצה לסחוט מאנשים "וואו" לגבי איכות וחדות תמונה בBR, אני עדיין מעדיף פריימים או קטע קצר מאוואטר.
שנית, כי אני חושב שאם כבר לעשות תמצית קלישאות ללא אף טוויסט, לפחות לעשות זאת כך.
זה ממש לא סרט זכיר, גם לאחר צפיות נוספות אני לא מצליח לזכור משהו מהפסקול או משפט שלם אחד מהסרט, מלבד "i see you" ו "toruk macto". אבל הוא יפהפה, קלאסי (אני מניח שניתן לנסח גם כ"לעוס"), ויש בו אקשן נחמד.
לפעמים מתחשק לצפות במשהו פומפוזי וצ'יזי אך לא כבד. הוא כמו מנת ג'אנק "איכותית", נטול כל ערך תזונתי, מלא שמן אבל מאוד טעים ולא מותיר אותך עם כאב בטן (אולי כאב ראש, מכים בך עם המסר די חזק).
אני חושבת שגם ניתוח במוחלא יצליח לגרום לי לשכוח את ה unobtainium.
ואני אומרת את זה לרעה. לגמרי לרעה.
LOL
שכחתי מזה לחלוטין… אני עדיין מחזיק בדעה שקרה אחד משני דברים: זה נכתב כשם ראשוני בטיוטת התסריט ושכחו לתקן את זה, או שהשחקן פשוט שכח את השם שהיה אמור להיות, זרק את זה והם החליטו לזרום עם זה כdare.
לא יודעת מה הסיבה
אבל זה היה השלב שפשוט נעלבתי מהסרט והפסקתי להנות ממנו.
יכולתי להעריך את ההישג הטכני, והעולם המרהיב שקמרון בנה שם, אבל כבר לא יכולתי להנות ממנו.
זה דווקא מושג מקובל בקרב מהנדסים,
בעיקר מהנדסי מטוסים:
https://en.wikipedia.org/wiki/Unobtainium
אני חושד שקמרון הכניס את זה לתסריט לא מתוך עצלות, אלא דווקא כי הוא גיק של טכנולוגיה מכנית (בין השאר, בגלל התכונות הטכניות שהופכות את החומר הזה ליקר ערך: http://james-camerons-avatar.wikia.com/wiki/Unobtanium)
מעניין, תודה.
(ל"ת)
אז אני עכשיו יכולה גם לקחת את הטיפה קרדיט שנתתי לו על זה שהוא טרח להמציא שם?
מבחינתי, החלטה להשתמש במושג כזה זו עצלנות תסריטאית. בדיוק כמו שאם בתחילת סרט שתי דמויות ידברו ואז באיזשהו שלב באופן לא קשור אחת הדמויות תגיד לשניה "הרי אתה אחי" או "אתה מוכן להיות קצת פחות יהודי?" או כל משפט לא קשור לכלום שברור לך שלא היה נאמר בין שני אנשים נורמליים, והוא נאמר אך ורק לצרכי אקספוזיציה.
זה שזה מושג מוכר ממש לא עוזר להם בעיני. זו עדיין בחירה עצלנית.
אבל ראוי לציין שזה הפריע לי כל כך כי הרגשתי שכל התסריט הוא עצל. יכול להיות שאם זה היה הדבר היחיד הייתי מצליחה להבליג, אבל כל חלק וחלק מהתסריט, החל מהרקע הסיפורי, דרך בניית הדמויות וההתקדמות העלילתית וכל הקלישאות שפזורות לאורך הדרך, וכלה באלגוריה המטופשת שנמצאת "מתחת לפני השטח", אבל היא בעצם הכי בולטת שיכולה להיות – כל התסריט הרגיש לי כמו משהו שבנו צ'יק צ'ק העיקר לממש את החזון הויזואלי.
אבל יש מצב שבשלב זה צריך לעבור לפוסט על אוואטר או משהו…
לאוואטר הייתה אולי השפעה טכנית, לפחות בטווח הקצר
אבל מלבד זה, הוא נראה ממרחק הזמן כמו פסיכוזה המונית שהובילה המוני אנשים לקולנוע, שאף אחד לא מצליח לזכור מדוע זה קרה (חוץ מהתלת מימד, שבאמת היה חדשני ונהדר). אפשר לזלזל בציטוטים וממים וכל המעגלים הצרים הללו של הגיקים. אבל כל תופעה תרבותית מוחזקת על ידי קהל קטן יחסית של "נושאי דגל" שממשיכים לצטט ולזכור את היצירה אחרי שההמונים כבר שכחו ממנה. מעולם לא פגשתי את "נושאי הדגל" של אוואטר – הסרט הזה פשוט לא קיים בציטוטים, בממים, במחוות או בחנויות הצעצועים (ראה את ההתנפלות על צעצועי מלחמת הכוכבים מהרגע שהמותג נמכר לדיסני, או הצעצועים של כל סרט פיקסאר שממשיכים להימכר). המבחן הכי טוב בעיני הוא מבחן המחוות והפארודיות – סדרות טלויזיה אוהבות לעשות פארודיות ומחוות לסרטים, אבל הם תמיד מעדיפות כאלו שהקהל הרחב מכיר ומזהה. בעוד שלמלחמת הכוכבים, פארק היורה (המקורי) או מטריקס (וגם לסרטים מצליחים הרבה פחות אבל שהשאירו חותם תרבותי כמו החשוד המידי או אמריקן ביוטי) יש המון רפרנסים, פארודיות ומחוות, והיוצרים סומכים על הקהל שיזהה את הסרט המדובר, אוואטר כמעט לא מוזכר, וכשכן עושים לו מחווה היא חייבת להיות סופר-ברורה ומדוייקת (כלומר, דרדסים כחולים רוכבים על דרקון), אחרת הקהל לא יבין על מה מדובר.
דווקא לתופעה התרבותית השניה של קמרון – טיטאניק – יש מורשת תרבותית לא רעה בכלל. מעולם לא צפיתי בסרט הזה במלואו, ועדיין אני זוכר ממנו יותר מאשר מאוואטאר, ואני נתקל עדיין באין ספור ציטוטים ורפרנסים לקטעי מפתח ממנו.
כן, טיטאניק בהחלט השאיר מורשת תרבותית יותר משמעותית מאווטאר.
הבעיה שאתם מסתכלים בעיניים נורא צרות, השפעה על עולם הקולנוע, בעולם הקולנוע, על אנשי קולנוע. במשחק הזה לאף אחד אין סיכוי לנצח את מלחמת הכוכבים, אף פעם.
אני מנסה להסתכל עם עדשות רחבות יותר. ומהבחינה הזאת אווטאר יצר טירוף מוחלט.
זה כמו להתווכח עם אמריקאי איזה אירוע יותר משמעותי, הסופרבול או המונדיאל. מבחינתו, בוודאי שהסופרבול, כי כל המעטפת מסביבו בונה את השנה לקראת האירוע הזה.
המונדיאל, למרות שאין הרבה סדרות טלוויזיה וסרטים שמדברים עליו או מזכירים אותו, ואין בו פרסומות שעולות כמו תקציבים של מדינה קטנה, והמשחקים בו פחות אקשניים, הוא אירוע הרבה יותר משמעותי מהסיבה הפשוטה שכל העולם (וחלק מארה"ב) משנה את שגרת החיים שלו לקראתו.
זה מה שאווטאר עשה, זה מה שטיטאניק עשה, זה מה שפארק היורה בזמנו עשה (עם קלטות כמובן).
האם אווטאר ייזכר כאירוע היסטורי?
אני חושב שכן, כי במילניום הנוכחי לא היה אף סרט שהיה קרוב ליצור כזה דבר.
אולי הסרטים שאני עוקב אחריהם השתנו לגמרי (ואני באמת לא יודע אם זה נכון), אבל ההרגשה שלי היא שמאז 'אווטאר' ואחריו 'התחלה' כן יש עלייה דרמטית בסרטי המדע הבדיוני. אבל אולי זה הכל בגלל 'מחוז 9' בכלל.
אני לא מסכים
מלחמת הכוכבים חרגה בהרבה מהקולנוע.
אני כבר לא מדבר על טלויזיה, אני מדבר על הכנסת ביטויים ללקסיקון, (גם אם לא של כולם, של די אנשים כדי להפוך את זה לתופעה ולשרוד עשרות שנים בתודעה), על בניה של קהל אוהד עד כדי טירוף חושים (יש מישהו שרכש כרטיסים של אולם שלם כדי לצפות ב"הכח מתעורר" לבד..).
יש לי בן דוד בן 18, בשנה שעברה הוא אמר לי שהוא מרגיש שהוא צריך לצפות בסרטי מלחמת הכוכבים כי זה חור בהשכלה.
מדובר בנער חובב קומדיות וסרטי פעולה שהוא וחבריו רחוקים מאוד מכל geek affiliation. הוא לא אמר זאת על הסנדק, פני צלקת, לא על פארק היורה הראשון, גם לא על טיטאניק, מטריקס, פייט קלאב וכו'. על חלק הוא שמע, חלק אני הכרתי לו, אך זו הייתה הפעם היחידה בה הוא פנה אליי כך מיוזמתו.
המשכתי את הדיון למטה. נהיה פה צפוף...
http://www.fisheye.co.il/force_awakens_top//#target-comment-928558
שמע, חבר
אפשר פשוט לסגור את הדיון הזה ב"אני לא ממש אוהב את 'הכוח מתעורר' אבל אני אפסיק לעבור על הטבלאות שלו באובססיביות"? הבנו. סרט טוב וסרט מצליח קופתית הם לא תמיד אותו הדבר והפתיל האינסופי סתם אוכל פיקסלים.
דווקא חיבבתי אותו מאוד. זה לגמרי לא קשור.
אבל אם מפריע לך שאני אוכל פיקסלים, אל תיכנס לכתבה מלפני חודש שהנושא שלה הוא השיאים של הכוח מתעורר, כי מה שתמצא שם זה כנראה דיונים אוכלי פיקסלים על השיאים של הכוח מתעורר.
כשגרגמל נכנס לאובססיה, קשה להוציא אותו מזה.
ע"ע ועדת החקירה שהוא העביר את רד פיש בזמנו לאורך אלפיים תגובות בגלל שהוא העז לשכוח מקיומו של ואלס עם באשיר כשכתב משהו על סרטי אנימציה ישראלים.
אני לא יכול להכחיש...
(ל"ת)
אני רק שאלה..
יש סרט עם טום הידלסטון בשם High-rise שנראה מסקרן ביותר. בימד"ב כתוב שהוא יוצא בארה"ב בסוף אפריל. האם הוא מתוכנן להגיע גם אלינו?
נכון לעכשיו, נראה שלא
הוא לא נמצא ברשימת ההפצה של אף מפיץ ישראלי שידוע לי עליו.
על ההשפעות של אווטאר ושל מלחמת הכוכבים
נהיה צפוף שם למעלה, אז יאללה, שרשור חדש.
הסיבה שאני אוהב דיוני דוחק"ו ומבזבז את הזמן שלי על התעניינות בספורט המשונה הזה, היא כי בסופו של דבר, לשוברי קופות ענקיים יש השפעה ענקית על הקולנוע, על הטכנולוגיה ועל העולם כולו.
מלחמת הכוכבים המקורי הוא בדיוק ההוכחה לזה: הוא שינה לגמרי את הקולנוע, באינסוף אספקטים. מה שהיה לפניו הוא לא מה שהיה אחריו. החל מההתעניינות במד"ב והנטיה של הוליווד ללכת לפתע לכיוון הזה (גם סטאר טרק הטלוויזיונית הושפעה מההצלחה של סטאר וורז), דרך השימוש באפקטים (בהתחלה אפקטים פרקטיים ואח"כ דיגיטלים) ועד הקונספט של פרנצ'ייז סרטים מצליח שממשיך לאורך שנים ואפילו עשורים.
גם אי.טי. עשה מהפכה דומה, בעיקר בדרך שבה מופצים בלוקבאסטרים (הוא המציא את המושג "סרט קיץ" ומדיניות ההפצה שלו שינתה לחלוטין את הדרך שבה הוליווד עובדת).
אווטאר אינו שונה. גם הוא יצר מהפכה, בעיקר טכנולוגית.
אנשים אומרים שכל הטרנד הזה של התלת-מימד מאחורינו, אבל אין שטות גדולה מזו. התלת-מימד, שהיה גימיק מכוער ולא מוצלח בימים שלפני אווטאר, הפך לאחת ההתפתחויות הטכנולוגיות הכי משמעותיות של השנים האחרונות. זה לא רק בקולנוע: לטלויזיה שלי בסלון יש יכולת להציג תלת-מימד (כמו לרוב הטלויזיות שנמכרות היום). גם למסך המחשב שלי ולכרטיס המסך שלי. לידיד שלי יש סמארטפון שמציג תלת-מימד. לידיד אחר יש מסך מחשב שמציג תלת-מימד בלי צורך במשקפיים. אנשים כ"כ התלהבו מהתלת מימד הזה, שהם המשיכו לפתח עוד ועוד טכנולוגיות שנגזרות ממנו, לרבות משקפי VR כמו האוקיולוס ריפט, הגוגל גיר ואחרות, וידאואים של 360 מעלות ועוד ועוד.
נכון שאלו כבר טכנולוגיות שלא לגמרי קשורות לתלת-מימד הקולנועי, אבל אי אפשר לנתק את הדברים זה מזה. התלת-מימד עדיין מחפש את דרכו, ולא לגמרי ברור מה יצא ממנו, אבל זה ברור שהוא כאן כדי להישאר, וזה ברור שהכל התחיל שם, באווטאר. הכל מתחיל, למעשה, באדם אחד בודד בשם ג'יימס קמרון, שקם ביום בהיר אחד, החליט שתלת-מימד זה העתיד, והחליט שהוא האיש שיגרום לזה לקרות.
ג'יימס קמרון בעצמו עומד לגמרי לבדו מאחורי כל המהפכה הזו. הוא זה שהחליט שכל הקולנועים בעולם ירכשו עד 2009 מקרני תלת-מימד. הוא זה שהכתיב את לוח הזמנים, והעולם איכשהו התיישר לפי החזון שלו. בשנים 2008-2009 יכולתם לראות איך בזה-אחר-זה, כל בתי הקולנוע בעולם נכנעים לטרנד החדש ומחליפים את כל ציוד ההקרנה שלהם, ממקרנים אנלוגיים למקרני תלת-מימד דיגיטליים. וזה קרה אך ורק בזכות אווטאר. כולם ציפו לו, כולם נתנו בו אמון בזכות טיטאניק, וכולם הבינו שהם חייבים להיערך בהתאם. היו אפילו כמה סרטי תלת-מימד שהזדרזו לקפוץ על הגל והשיגו את אווטאר (זכור לי במיוחד "מסע אל בטן האדמה" עם ברנדן פרייז'ר, שיצא בערך שנה לפני אווטאר). ומהרגע שאווטאר יצא, תלת-מימד היה השינוי הכי משמעותי בדרך שבה אנחנו צורכים קולנוע. החל ממחירי הכרטיסים, דרך העושר המחודש של החוויה הקולנועית מול זו הטלוויזיונית, ועד העיסוק הבלתי-פוסק של הוליווד בחוויות ויזואליות מרובות אפקטים, שאמנם התחיל הרבה לפני אווטאר אבל התפוצץ לגמרי אחריו. אני לא חושב שאפשר לדבר על ההצלחה של יקום האבנג'רז למשל בלי להתייחס להצלחה של אווטאר (וגם למלחמת הכוכבים ולאי.טי כמובן).
מהפכת התלת-מימד שהתחילה עם אווטאר השפיעה ועדיין משפיעה על החברות הגדולות ביותר בעולם – מסוני וסמסונג ועד פייסבוק ומייקרוסופט – והיא כולה תולדה של החזון המוזר של אחד, ג'יימס קמרון, ושל ההצלחה המאסיבית של הסרט שלו, לא רק בארה"ב אלא בעולם כולו. אני לא חושב שיש סרט אחד בהיסטוריה שהשפיע על הטכנולוגיה באותו אופן. אפשר אולי לציין את פארק היורה, שהיה מאוד משמעותי בפיתוח של האנימציה התלת-מימדית, את צעצוע של סיפור שייסד ז'אנר שלם של סרטי אנימציה ממוחשבת, ואת שר הטבעות שהביא לשיא את הטרנד של דגימת תנועה – אבל שלושתם לא המציאו תחום חדש לחלוטין, אלא פיתחו באופן משמעותי טרנדים טכנולוגיים שכבר היו קיימים (ושאווטאר המשיך לפתח: טכנולוגיית דגימת תנועה למשל נראתה אחרת לפני ואחרי אווטאר, וכנ"ל הטכנולוגיה של בימוי מצלמה בזמן אמת בתוך סט וירטואלי). אז לומר שאווטאר לא השפיע, או שההשפעה שלו היא לא תוצר ישיר של ההצלחה הקופתית המטורפת שלו, זו באמת שטות גמורה.
ונכון, אין יותר מדי קאצ' פרייז'ז באווטאר. אין לו את "לוק, אני אביך" או את "עזור לי אובי ואן קנובי". אבל עם כל הכבוד, גם לכוח מתעורר אין שום קאצ' פרייז. אין לי שום ויכוח עם מי שיאמר שמלחמת הכוכבים כמותג היא הרבה יותר משמעותית מאווטאר. המותג "סטאר וורז" כולל נכון להיום 7 סרטים, 8 סדרות, אינספור קומיקסים, פאן-פיקים, משחקי מחשב, תחפושות, מרצ'נדייז בלי סוף ואפילו דת רשמית. אבל אנחנו מדברים על אווטאר נגד הכוח מתעורר, לא על אווטאר נגד אימפריית סטאר וורז, ובתחום הזה אני לא חושב שיש תחרות. אווטאר השפיע וישפיע הרבה יותר. התרומה היחידה שעשויה להיות לכוח מתעורר היא דווקא במעבר מ-CG מלא למין היי-טק לו-טקי סטייל BB8 (שבחלק גדול מהשוטים בסרט הוא רובוט אמיתי ולא אנימציית מחשב), אבל עוד מוקדם לדעת כמה זה יתפוס, וזה בכל מקרה לא משמעותי מבחינת הקהל, שלא ממש מבדיל בין שני הדברים.
אגב, בדיעבד, אווטאר גם המציא את הקונספט של "בלוקבאסטר דצמבר", והוא רכב על החגים של סוף השנה בדרכו אל השיאים הפסיכיים שלו. הכוח מתעורר הבין את הפוטנציאל וניצל אותו באותו אופן, והוא ימשיך לנצל אותו גם בשנים הבאות.
"אבל שלושתם לא המציאו תחום טכנולוגי חדש לחלוטין"
אמממממ… מה?! אתה מדבר על התלת-מימד? כי זה היה קיים הרבה לפני אווטאר. חוץ מזה שלאנשים מאז מאוד נמאס מתלת מימד ואחוז האנשים כיום שרואים סרטים בתלת על פני כאלה שלא יורד בהדרגה.
המממ... לא
התלת-מימד של משקפי האדום-ירוק הוא לא התלת-מימד של אווטאר, והוא לא מצריך שום טכנולוגיה מלבד ניירות צלופן צבעוניים. ונכון שקמרון לא המציא את הטכנולוגיה של התלת-מימד המודרני, אבל הוא זה ששיכלל אותה, שידע להשתמש בה ולנצל אותה, ושהפך אותה לסטנדרט בכל בית קולנוע (ובהמשך גם במסכי מחשב, טלויזיות, כרטיסי מסך, סמרטפונים, טבלטים, יוטיובים ומשקפי VR).
מה שהופך אותו במילותייך שלך
ל" לא המציאו תחום חדש לחלוטין, אלא פיתחו באופן משמעותי טרנדים טכנולוגיים שכבר היו קיימים"
בדיוק כמו הסרטים האחרים שציינת.
ואפל לא המציאו את הסמארטפון הראשון.
(ל"ת)
הטענה של גרגמל (נקודתית פה) הייתה:
"אין עוד סרט כמו אווטאר! הוא השפיע על הטכנולוגיה בצורה שאף סרט לא עשה לפניו!
הסרטים האחרים שאני חושב עליהם רק שיכללו תחום!"
התגובה של דניאל:
"אבל אווטאר לא המציא את התלת מימד!"
התגובה של גרגמל:
" אבל אווטאר שיכלל אותה!"
התגובה שלי:
"מה ששם אותו באותו סל עם שאר הסרטים האחרים שניסית להבדיל אותו מהם"
איך אומר מייקל סרה? זה הכל.
אז גרגמל טועה.
המהפכה של אווטאר היא לא ברמה של 'צעצוע של סיפור', משתווה ל'פארק היורה', וגדולה מהמפכה של 'שר הטבעות'. אף אחד מהם לא המציא את התחום, אלא הצליח לקחת פיתוח טכנולוגי מסויים וליצור מתוכו סרט שהשפיע ומשפיע עד היום.
גרגמל לא טועה. הוא רק לא הובן כהלכה.
(ל"ת)
הטענה שלי אינה שאווטאר המציא את התלת-מימד
אף אחד לא המציא את התלת-מימד, העולם הוא תלת-מימדי.
אווטאר גם לא המציא אף טכנולוגיה חדישה. זה לא שג'יימס קמרון הוא מדען (גם לוקאס, ספילברג ולאסטר לא המציאו שום דבר בעצמם).
קמרון לקח טכנולוגיה שאף אחד לא הכיר (מחוץ לחוג מצומצם מאוד כמובן), שכלל אותה, הגדיר ומיסד את המאפיינים המדויקים שלה, השתמש בה באופן שאיש לפניו לא הצליח, דחף אותה בכל כוחו, והפך אותה במחי בלוקבאסטר פסיכי אחד למשהו שאי אפשר להתעלם ממנו. אווטאר שינה את תעשיות המסכים, המעבדים, כרטיסי המסך, הטלויזיות, הסמרטפונים, המאיצים הגרפיים, המשחקים, האולפנים, בתי הקולנוע…
אז שוב: אתה מוזמן להצביע על סרט בודד שיצר אפקט דומה.
רמז: זה לא "הכוח מתעורר".
תקשיב, זה השלב לאיזשהו הוכחה לטענה הזאת.
אתה חוזר עליה הרבה פעמים, אבל פרט לעובדה שאווטאר היה סרט גדול עם תלת מימד, ושמספר שנים לאחר מכן תחומים אחרים נכנסו לתלת מימד לא אומר שאווטאר השפיע עליהם לעשות את זה. כמו שאתה אומר בעצמך – אנשים שאפו ושואפים לתלת מימד מאז ומתמיד. קמרון שכלל טכנולוגיה קיימת בקולנוע והפך אותה לטרנד של 3 שנים. לא אותו הדבר.
מפה ועד השפעה על סמארטפונים, משחקים, מאיצים גרפיים, מעבדים וכו' – חובת ההוכחה עלייך. תמצא לי את המנכ"ל שאמר שאחרי אווטאר העתיד הוא תלת מימד. תוכיח לי את הקשר הזה.
כשתצליח את זה, נדבר על סרטים אחרים שהייתה להם השפעה טכנולוגית דומה.
רמז: כנראה שכחנו אותם, כי סרטים שמשקיעים בטכנולוגיה ולא בסיפור סופם להישכח.
סליחה?
אתה חושב שאם לא היה תלת-מימד בקולנוע, מישהו בכלל היה חושב לשים תלת-מימד בטלויזיה? בשביל מה? לטובת אילו תכנים?
א. תלת מימד בקולנוע היה לפני אווטאר
ב. אין לי מושג, ולכן הטכנולוגיה הזאת גוססת
ג. אין תכנים גם עכשיו, ולכן הטכנולוגיה הזאת גוססת
אבל, טלוויזיות דווקא אני מאמין שאווטאר דחף (לא לבד, אבל נתן וואחד דחיפה).
אבל סמארטפונים? מעבדים? מה להם ולאווטאר? אף אחד לא הולך לראות אווטאר על הסמארטפון שלו.
המעבדים וכרטיסי המסך נועדו לתמוך במסכים
אי אפשר להציג תלת-מימד על מסך טלויזיה או מסך מחשב בלי שהמחשב או הממיר ידעו לתמוך בזה.
ומהרגע שזה הופיע במסכים גדולים, זה היה רק טבעי שזה יהפוך לטרנד גם במסכים קטנים.
אגב, דווקא יש תכנים (לא מסובך למצוא סרטים חדשים בתלת-מימד), אבל זה פשוט לא תפס. זו לא אשמתו של קמרון כמובן, ואי אפשר להאשים בזה את אווטאר. הבוכטות שאווטאר הכניס יצרו את הטרנד, העובדה שהטרנד נעלם היא כבר עניין שלא תלוי בקמרון או בסרט שלו.
אוקיי, אז אתה בעצם מתאר את אותה תעשייה רק מרחיב אותה לשמות שונים?
כלומר, אם המעבדים כפופים למסכי טלוויזיה/מחשב אז הם לא ממש עצמאיים, וברור שהם יתאימו את עצמם למסכים שמנסים לעשות את אותו הדבר.
אז, אני אגיד לך מה:
– הטלוויזיה וגרורותיה אני נותן לאווטאר קרדיט ראשי גם אם לא בלעדי.
– סמארטפונים ומחשבים עושים תלת-מימד עצמאי בשביל תכנים אחרים והמהפכה שלהם לא קשורה לאווטאר כי החתירה לתלת מימד הייתה לפניו בהרבה.
אז לשאלה "איזה עוד סרטים עשו מהפכה טכנולוגית ששינתה את תולדות הטלוויזיה?" אז, ובכן, כן – אני חושב שהסרטים הראשונים שהשתמשו בצבע וקול הם דוגמאות טובות לסרטים דומים לאווטאר. זה עדיין שם אותו בחברה עם איזה.. 3 סרטים, כן? זה לא מגמד בהרבה את החשיבות שלו לטרנד הטכנולוגי. זה פשוט אומר שהוא לא הגדול מכולם בכל הזמנים אלא הגדול מכולם (בתחום ההשפעה הטכנולוגית) בעשרים שנה האחרונות. בדיוק כמו שכשאשר פותחים אינפלציה, ההישג האדיר שלו נעלם – העבר מדי פעם חזק מדי.
אתה שוב לא איתי
אני לא יודע אם אתה מתווכח רק לשם הוויכוח, או שלא קראת את כל מה שכתבתי, או שאתה סתם לא מבין אותי.
1. לא טענתי שאווטאר הוא הגדול בהיסטוריה. טענתי שהוא אחד המשמעותיים, לצד (למשל) מלחמת הכוכבים המקורי, אי.טי ואפילו פארק היורה. וטענתי שהכוח מתעורר לא שייך לרשימה הזאת.
2. כבר כתבתי: את הפסקול והצבע לא המציא סרט בודד או אדם בודד. זה היה פיתוח טבעי של הטכנולוגיה. זה שונה לגמרי מאווטאר -סרט שקמרון תכנן את יציאתו במשך קרוב לעשור שלם, וכרך אותה יחד עם מהפכה טכנולוגית שהוא עצמה מימש (לא כמדען אלא כיוצר).
3. אתה נתפס לעניין של הסמרטפונים כאילו זה איזה עניין חשוב. זה לא, אבל חד-משמעית לא ניתן לנתק בין התלת-מימד בסמרטפונים לתלת-מימד במסכים וטלויזיות. זו אותה טכנולוגיה, היא פשוט מצאה את דרכה גם לשם. כנ"ל מעבדים וכרטיסי מסך: הם נועדו לתמוך באותה טכנולוגיה. המהפכה הטכנולוגית הזו היא אחת. הכל קשור להכל, כי הכל זה בעצם אותו דבר.
4. ולמרות שזה בעצם אותו דבר, זה לא מוריד מעוצמת ההישג: העובדה שגם אינטל, גם סוני, גם סמסונג וכו' וכו' – כולם נאלצו פתאום להתייחס לנושא של תלת-מימד – זה הכל בגלל אווטאר. אולי לא במאה אחוז, אבל אתה יודע מה? לפחות ב-96%. העובדה היא שלמרות הפופולריות של אווטאר, זה לא ממש תפס. אז בלעדיו סביר להניח שזה אפילו לא היה מתחיל (אלא אם היה מגיע סרט אחר שעושה מהלך דומה, מה שסביר שהיה קורה מתישהו, ואז הוא היה נהיה הבלוקבאסטר הגדול בהיסטוריה, והיינו מדברים עכשיו עליו).
5. והכי חשוב:
http://www.fisheye.co.il/force_awakens_top//#target-comment-928586
ג'יימס קמרון כן פיתח דברים בכוחות עצמו
וכן שיפר טכנולוגית את היכולת לצלם תלת-מימד[0], מאמרים שונים נותנים לו (או לפחות לצוות שהוא הקים) גם את הקרדיט על יכולות לכידת התנועה (שאם כן השפיעו על יותר סרטים מאשר התלת מימד, ושומשו גם בסרטים כמו שר הטבעת שיצאו הרבה לפני אווטאר, אבל קמרון עבד על הטכנולוגיה עבור אווטאר ונתן לפיטר ג'קסון ואחרים לנסות ולהשתמש בה עוד לפני שאווטאר יצא).
חוץ מזה שיש לו עוד פיתוחים טכנולוגיים בתחום הצילום על השמו (אם אני מבין נכון אז פטנט בתחום הצילום הימי ועזרה טכנולוגית לנאסא).
מה שאני רוצה לומר, זה שלעבודה הטכנולוגית של ג'יימס קמרון על אווטאר היית השפעה רבה על הקולנוע גם אם לאווטאר עצמו כסרט לא היה, ולקמרון מגיע קרדיט גם כיוצר טכנולוגי מרשים ולא רק במאי.
זה בעיקר בתגובה לכך שחזרת כמה פעמים בדיון על המשפט שהוא לא מדען (כשאני חושב שהתכוונת לממציא או טכנולוג) והוא לא המציא שום דבר, ולהשפעות טכנולוגיות של אווטאר על התעשיה. לא קראתי את כל הדיון אז אולי פספסתי משהו בכוונה שלך בנושא.
[0] https://en.wikipedia.org/wiki/Fusion_Camera_System
כן ולא
הוא לא פיתח בעצמו כלום. לא מעגלים חשמליים, לא מנגנונים אופטיים ולא תוכנות. הוא כן ניווט, הגה, יזם, ניהל, ייעץ, תכנן, תיקנן, הפיץ ודחף בכל כוחו. נדמה לי שכתבתי את זה כבר איפשהו.
קמרון יצר שיתופי פעולה עם אנשים שבאו מהתחום הטכנולוגי, ועזר לפתח לא מעט טכנולוגיות. גם בתחום הצילום, גם בתחום דגימת התנועה, גם בתחום הוירטואל-סינמטוגרפי, גם בתחום ההקרנה. אולי יש עוד…
לא לזלזל
הרבה פעמים להיות הכוח המניע (וסביר להניח זה שמשיג את המימון) זה אחד הדברים הקשים. כל אחד קם עם רעיון. מעט אנשים יכולים לנווט את מה שצריך כדי לגרום לרעיון הזה להתממש.
יש הרבה אפליקציות טובות שנפלו כי לא היה להם את הכח המניע שדאג למכור אותם ולחבר אותן לאנשים הנכונים, ולעומת זאת אפליקציות גרועות שהצליחו רק בגלל שמי שעומד מאחוריהן הוא מקושר ויכול להשיג מימון ולפרסם, ולהביא את האנשים הנכונים.
גם אם "כל" מה שקמרון עשה זה להביא את הקולנוענים והאנשים הטכנים, והאנשים עם הכסף לאותו השולחן כדי להביא לאותה קפיצת מדרגה בטכנולוגית ה 3D שעד לאותה נקודת זמן היתה מחולטרת לחלוטין, ושנים קודם לכן ניסו להפוך אותה למשהו שיגרום לאנשים לצאת מהבית – והוא זה שהצליח – זה חתיכת הישג בפני עצמו.
אני האחרון שמזלזל בקמרון
ההישגים של קמרון חסרי תקדים, והיכולת שלו לממש את החזון שלו תוך דחיפת הטכנולוגיה קדימה הוא אדיר. יש מעטים מסוגו בהיסטוריה של הקולנוע.
שוב... לא
התלת-מימד של פעם לא היה פיתוח טכנולוגי, אלא אם ניירות צלופן הם מבחינתך טכנולוגיה.
אני אישית יצרתי בשנות ה-90 כמה וכמה סרטי תלת-מימד בטכנולוגיה הישנה. כשנעלמו לי פעם המשקפיים הלכתי לחנות ציוד אמנות ליד הבית, קניתי שתי חתיכות של נייר צלופן והחזקתי אותן על העיניים. זה עבד נהדר (עד כמה שניתן לקרוא לתלת-מימד המרצד הזה "נהדר"), על מסך המחשב הרגיל לחלוטין שהיה לי. לא היתה פה שום טכנולוגיה.
לא מדבר על צלופן
לפי מה שאני קורא עכשיו באינטרנט גם את הטכנולוגיה הבסיסית של המשקפיים המעפנות של התלת מימד החדש (אני יודע שהטכנולוגיה היא מעבר למשקפיים) המציאו לפני אוואטר. אז כן, שיכלל וכו'.
קרא שוב את מה שכתבתי כאן:
http://www.fisheye.co.il/force_awakens_top//#target-comment-928573
(ואני מדגיש: החדשנות של קמרון לא מתבטאת בזה שהוא המציא משהו חדש. הוא לא מדען והוא לא פיתח שום דבר בכוחות עצמו).
נו, אז אווטאר לא חידש
ויגואר צודק בהערכה שלו (פלוס מינוס)
התלת מימד גוסס
האולפנים ובתי הקולנוע עדיין אוהבים לדחוף את זה כי זה עוד קצת כסף עבור כל כרטיסים, אבל הקהל בבירור בדרך כלל מתלונן על תלת מימד ולא מחפש לצפות דווקא בהקרנות כאלה. אחרי אווטאר תעשיית הקולנוע והבידור באמת חשבו שזה הדבר הגדול הבא אבל המציאות הוכיחה אחרת. החברות כמעט ולא מוציאות טלוויזיות חדשות שתומכות ב-3d ולמעשה בדיוק השבוע אפשר לראות שבקו הטלוויזיות של סמסונג לשנת 2016 אין טלוויזיות התומכות ב-3d בכלל ו-LG יכללו את היכולת רק בטלוויזיות היקרות ביותר שלהם.
אני לא רואה שום קשר בין טכנולוגיות VR, מציאות רבודה או צילומי וידאו ב-360 מעלות לבין תלת מימד. מנסים ליצור חוויות חדשות כל הזמן, לקשור בין זה לבין אווטאר זה נראה לי חלש ביותר.
על ההשפעה של הטכנולוגיות שנעשה בהן שימוש ליצירת אווטאר על הפקת סרטים אחריו אני לא מערער. לא נראה לי שמדובר ברעידת אדמה בתחום האפקטים כמו שטרמיניטור 2 ופארק היורה היו, אבל אני זוכר שדיברו על זה שקמרון פיתח טכנולוגיות חדשות עבור הסרט ואני בטוח שהן הועילו לתחום הקולנוע כולו.
בנוגע לנקודה האחרונה שלך, שר הטבעות היה שם קודם.
האמת שהעניין עם הטלויזיות חדש לי
תודה על האינפורמציה, זה בהחלט מעניין.
זה לא מאוד מפתיע, כי אין ספק שהתלת-מימד במתכונתו הנוכחית מדשדש בקולנוע וכושל בכל פלטפורמה אחרת, אבל:
א. זו בדיוק הסיבה שבגללה אני כן כורך את כל הפיתוחים של השנים האחרונות בחדשנות של אווטאר. אנשים הלכו לסרט הזה וקיבלו ריגוש אמיתי מהתלת-מימד, שהם מנסים מאז לשחזר ללא הצלחה. גם כי אין על הפעם הראשונה, וגם כי קמרון עשה את זה יותר טוב מכל במאי לפניו או אחריו. אם אתה מסתכל על כל מה שקרה מ-2009 ועד היום, אתה יכול לראות שהעולם כל הזמן מחפש לשחזר את החוויה הזו, בדרכים אחרות. אנחנו רוצים תלת-מימד! ונכון שתמיד רצינו את זה, ופנטזיות על הולוגרמות היו כאן תמיד, אבל אווטאר העיר אותנו והראה לנו שזה אפשרי. אני לא אומר שהוא אחראי לזה באופן בלבדי, אבל הוא בפירוש אחד הזרזים העיקריים לכל ההתפתחויות האלה.
ב. אני בפירוש חושב, וגם ציינתי את זה, שהתלת-מימד דגם 2009 הוא רק שלב ראשון בתהליך שממשיך להתקיים. כן, זה ברור שהגימיק הראשוני מיצה את עצמו. אבל לי די ברור שמרגע שנחשפנו לטכנולוגיה הזו, לא רק שלא נזנח אותה, אלא נביא אותה לגבהים חדשים. אז נכון שכרגע יש קצת רגרסיה, ונכון שכבר לא כל בלוקבאסטר יוצא בתלת-מימד (בינינו, אחת הסיבות לשקיעה של הפורמט הזה היא בדיוק *בגלל* שכל בלוקבאסטר במשך תקופה מסוימת יצא בתלת-מימד) אבל אני מוכן להתחייב שהתלת-מימד לא ייעלם מחיינו, אלא בדיוק להפך – הוא רק ילך וישתכלל. אתה מוזמן לפגוש אותי פה עוד 5 או 10 שנים ולראות מי צדק.
ג. ונגיד שאני טועה, ונגיד שהטרנד הזה באמת ייעלם. בוא נאמר אפילו שמחר בבוקר הוא יוכרז כמת. נו, אז אווטאר שינה את פני הקולנוע (וגרורותיו) למשך תקופה של 7 שנים "בלבד". באמת, מאוד לא מרשים. אני בטוח שהכוח מתעורר ישפיע יותר…
אגב, ציינתי קודם השפעות טכנולוגיות נוספות של אווטאר, אז אני ארחיב רק בנושא של Virtual Cinematography. אני במקרה מכיר את הבחור שפיתח יחד עם קמרון את הנושא הזה, אמן תלת-מימד בשם רוב פאוורס. קמרון רצה את היכולת לתפוס מצלמה ולצלם בעצמו בתוך סט וירטואלי, כשהוא (ולא האנימטור) שולט ישירות על המצלמה, וכשהוא מסוגל לראות ב-VIEWFINDER של המצלמה את התוצאה הכמעט-סופית, בזמן-אמת. הפיתוחים של קמרון ופאוורס בתחום הזה הפכו לפופולריים בכל התעשיה, ושינו את הדרך שבה במאים וצלמים עובדים עם סטים וירטואלים. זו עוד נקודה שקשה לי לראות מקבילה עבורה אצל הכוח מתעורר.
זאת המצאה מאוד מגניבה שמזכירה את ההמצאה המהפכנית של ג'רי לואיס בזמנו (שאפשרה לבמאים לראות מה הם צילמו בתוך הסט)
עכשיו, האם אנחנו יודעים מאיזה סרט של ג'רי לואיס זה? לא, כי "מורשת טכנולוגית" זה לא באמת מורשת, בעידן שרץ על סטרואידים לחידוש הטכנולוגי הבא. החידושים שאמרת נותנים לאווטאר את הזכות להיות הערת שוליים בהיסטוריה הקולנועית, בסופו של דבר. או, יותר במדויק, סרט שמורי קולנוע יוכלו לשעמם את התלמידים שלהם איתו על החדשנות שלו בתקופתו.
לגבי Virtual Cinematography אתה צודק
לגבי תלת-מימד – ממש לא.
אין עוד סרט בהיסטוריה של הוליווד שהשפיע בצורה כל-כך קיצונית על עולם הטכנולוגיה.
יכול להיות שהתלת-מימד ימות מחר, אבל במשך 7 השנים שחלפו מאז אווטאר, אין חברת טכנולוגיה גדולה אחת שלא נכנסה לתחום הזה. כמעט כל מוצר טכנולוגי מהשנים האחרונות, ממעבדים של אינטל ועד מסכים של LG, נבנו במיוחד כדי להתמודד עם תלת-מימד.
אתה מוזמן לציין עוד סרט אחד בהיסטוריה שהיתה לו השפעה דומה.
אתה לא מבין
אני לא מבין מספיק בחברות טכנולוגיה בשביל להבין את מידת ההשפעה והאם היה או לא היה סרט שהשפיע בצורה דומה (אני הולך לנחש ולהגיד שהכנסת הסאונד, הצבע והדיגיטל היו הרבה יותר משפיעות אבל לא משנה ממש.), אבל בוא נניח שאתה צודק ואווטאר יותר משפיע מזמר הג'ז – הוא עדיין ייזכר, בסופו של דבר כ"זמר הג'ז". כלומר, בקושי, ובעיקר בזכות זה שהוא הסרט הראשון (או העיקרי) שהתמש בטכנולוגיה כזאת או אחרת. פרט טריוויה לחובבי קולנוע, אבל בלי שום משמעות אמיתית או השפעה על התרבות הרחבה.
ואם זה נכון, וכל חברות הטלוויזיה עושות את זה? אז הן עושות את זה לחינם וזורקות את הכסף לפח, כי לקהל הרחב מה-זה לא אכפת מהטכנולוגיה הזאת. מה שאומר שהמורשת של אווטאר היא בזבוז כסף על משהו שלא מעניין ממש את הקהל הרחב. קצת כמו הסרט עצמו. ( I kid, I kid)
אתה מטיף למקהלה...
אווטאר זה חרא סרט והתלת-מימד שלו זה גימיק מטופש. גם בעיניי.
אבל שוב: אנחנו מדברים על דוחק"ו, לא על הישגים אמנותיים. בגלל שאווטאר עשה בוכטות פסיכיות של כסף, הוא שינה כמעט לבדו אינספור תעשיות. אין אף סרט בודד שעשה דבר כזה.
אני לא טוען שיש לו חשיבות מהותית בתולדות הקולנוע. ממש לא. הוא סרט זניח לחלוטין. אבל לעובדה שהוא היה תופעה חסרת תקדים מבחינה דוחק"ואית היו השפעות חסרות תקדים על אינספור תחומים. ולא, זה לא כמו המצאת הקול או הצבע, כי שם לא היה מדובר על אדם בודד או על סרט בודד, אלא על התפתחות טבעית של הטכנולוגיה.
אין שום דבר טבעי שמה שקמרון עשה: העובדה שקולנוען אחד בודד הצליח להשפיע על שלל תעשיות שקשורות ולא קשורות לקולנוע, רק בזכות חזון מגובש וסרט אחד שמימש אותו – היא חסרת תקדים.
אפשר בהחלט להשוות את מה שקמרון עשה למה שספילברג או לוקאס עשו (בתחומים ובאופנים אחרים), אבל לשים את הכוח מתעורר באותה רשימה זה מגוחך.
נתחיל מהמובן מאליו – מהפכה טכנולוגית פרק 7 לא יביא איתו. בזה אווטאר מתעלה עליו.
ואני חושב שהניתוח שלך על התפתחות התלת מימד קצת שגויה. גם כאן לא מדובר בסרט אחד או אדם אחד, בדיוק כמו הקול והצבע. אנשים שונים ניסו לדחוף ולפצח את התלת מימד לפניו (ושוב, לא זה הצלופן) כבר שנה לפני, וקמרון פשוט עשה את זה הכי…. גדול?
לא נכון, עובדתית
סרטי התלת מימד שיצאו שנה (או אפילו שנה וחצי) לפני אווטאר (ואני בעצמי ציינתי אחד מהם) השתמשו בטכנולוגיה שקמרון עצמו הגדיר ודחף.
קמרון תכנן את לו"ז ההפצה של מקרני התלת-מימד לפי הלו"ז האישי שלו. הוא כיוון לכך שבתי קולנוע ירכשו מקרני תלת-מימד בשנים 2008-2009. זה שהיו כמה קולנוענים שקפצו על ההזדמנות עוד לפני שיצא אווטאר, לא נותן להם שום קרדיט בסיפור הזה.
אחרי חיפוש עמוק בנושא: לא.
הנה רשימת הסרטים שהשתמשו בטכנולוגיה של קמרון.
אבל במקביל (והרבה לפני) השתמשו לא מעט סרטים בDigital 3D – שלמיטב הבנתי כבר עברו בשלב הזה את שלב הצלופן, למרות שחוסר המידע בנושא הזה מחרפן אותי. אבל גם אם הם לא – קמרון לא היה לבדו בתחום של פיתוח התלת מימד.
לא טענתי שהוא היה לבד
וברור שהטכנולוגיה היתה קיימת לפני אווטאר. קמרון, כמו שכבר ציינתי, הוא לא מדען, והוא לא המציא שום דבר חדש.
מה שטענתי זה שקמרון ואווטאר הם אלו שהפכו את הטכנולוגיה הזו ממשהו זניח וחסר חשיבות לתופעה פסיכית, שהשפיעה על כל קטגוריה טכנולוגית-בידורית בעולם.
אוקיי, אני ממש מבולבל
למעלה טענת שההבדל בין קמרון לממציאי הצבע והקול הוא "ממציאי הקול היו הרבה אנשים ואילו קמרון היה בעל חזון לבד והוביל את המהלך לבדו". פה אתה טוען שהוא לא לבד.
אני מרגיש שאני לא יודע להסביר את עצמי, אתה לא יודע להסביר את עצמך ואני עייף מאוד. בוא נסכם בזה שאווטאר חרא סרט?
עם זה אני מסכים
אבל בכל זאת, אני אנסה להסביר:
לקמרון לא היה חזון טכנולוגי. הוא לא פיתח כלום.
החזון של קמרון היה כזה:
"בעוד עשור, כל בתי הקולנוע בעולם ירכשו מקרני תלת-מימד, יצטיידו במיליוני זוגות משקפיים ויציגו סרטים בתלת-מימד, והכל בזכות זה שאני – מלך העולם – אראה להם איך עושים את זה, באמצעות המאסטרפיס שנקרא אווטאר".
לולא החזון הזה, התלת-מימד היה נשאר גימיק ששייך למרכזי מבקרים ואטרקציות תיירותיות. קמרון איכשהו הצליח, לגמרי בכוחות עצמו, להפוך את התלת-מימד מאיזה גימיק זניח, לתופעה שהשפיעה על כל טכנולוגיה בידורית.
אין לעניין הזה תקדים. פשוט אין. וזה כמובן לא היה יכול לקרות לולא ההצלחה הפנומלנית של אווטאר. היחידים שיכולים לטעון להשפעה דומה (בדרכים אחרות ובאספקטים אחרים) הם לוקאס, ספילברג, דיסני ואולי גם לאסטר. ג'יי ג'יי? היה מת.
הערה
אני פתאום קולט שלא כתבתי בשום מקום שאני מתייחס בכל הדיון הזה רק לתקופה של שנות השבעים והלאה. מן הסתם היו סרטים לא פחות חשובים ופיתוחים טכנולוגיים לא פחות מרשימים גם בימי ראשית הקולנוע, והיו קולנוענים, ממציאים ויזמים לא פחות חשובים וחדשניים מקמרון (האחים לומייר נגיד, או אפילו אדיסון, וגם דיסני שכן ציינתי).
הם פשוט לא ממש נוגעים לדיון הדוחק"ואי.
מעניין... קראתי עכשיו על Digital3D
לא ממש קשור לדיון:
דיסני היו הראשונים שהציגו סרט בתלת-מימד דיגיטלי. זה היה צ'יקן ליטל, בשנת 2005 – ארבע שנים לפני אווטאר. הוא הוצג ב-62 אולמות, בארה"ב בלבד.
לא זכרתי את זה, וזה בהחלט מעניין, אבל זה לא ממש קשור לדיון משלוש סיבות:
1. לא צ'יקן ליטל הפך את התלת-מימד לתופעה. עם כל הכבוד לדיסני, לא הם אלה שגרמו לכל בתי הקולנוע בעולם לרכוש מקרני תלת-מימד.
2. זה היה כשכבר היה ידוע לכל אנשי התעשיה על התכניות של קמרון (הוא פרסם אותן כבר ב-1996). כלומר, דיסני בסה"כ ניסו להשיג אותו (הם לכאורה הצליחו, אבל לא באמת השפיעו על כלום).
3. זה סרט אנימציה, מה שאומר שהטכנולוגיה היא רק של הקרנה תלת-מימדית, ולא של צילום תלת-מימדי (מה שמזכיר לי ששכחתי לציין תחום טכנולוגי שלם של מצלמות תלת-מימד, שבהחלט ממשיך להתפתח גם כן).
אגב, דיסני יצרו בטכנולוגיה הזו 3 סרטים בלבד: צ'יקן ליטל, פגוש את הרובינסונים ובולט.
לינקים:
https://en.wikipedia.org/wiki/Digital_3D
https://en.wikipedia.org/wiki/Fusion_Camera_System
דיסני רק 3, אבל הטכנולוגיה עצמה רצה קדימה לחברות אחרות
אבל, כן, משמשת רק סרטי אנימציה (למרות שגם כאלה כמו טין-טין וקורליין שנמצאים איפשהו באמצע כי כן היו צריכים לצלם אותם)
אשמח לקבל מקורות, לפחות מקורות הרומזים לכך.
לומר שרוב יצרניות החומרה בעולם שינו את התוכניות הרב-שנתיות שלהן לאחר יציאת סרט אחד זו אמירה חזקה מאוד. מדהים אם היא נכונה, אך אשמח לקבל סימוכין.
זכור לי בבירור סמארטפון של LG עם מסך תלת מימד ללא משקפיים (אאל"ט הוא נקרא optimus 3d) שהוצג בMWC 2011 כך שתיאורטית ניתן לשייך את ההישג לאוואטר, מעניין אם זה באמת כך.
אני בטוח שאפשר למצוא מקורות בגוגל
אבל אני מדבר על זה מתוך הידע האישי שלי, שהוא במקרה די רחב.
במהלך שנות התשעים והאלפיים עבדתי כאנימטור תלת-מימד ואח"כ כמנהל סטודיו על לא מעט פרויקטים שיועדו להקרנה בתלת-מימד. בהתחלה במשקפי אדום-ירוק ואח"כ בטכנולוגיות קצת יותר מתקדמות. הן היו פחות משוכללות מאלו שקיימות היום, אבל הרבה יותר משוכללות מהקרנת האדום-ירוק. חלקן דרשו מקרנים מיוחדים (לרוב צמד מקרנים, אחד לכל עין, שכוילו לצבעים שונים) וחלקן דרשו מסכי-הקרנה מיוחדים.
הטכנולוגיות האלה שימשו בשלב הזה רק בכל מיני מרכזי מבקרים ואטרקציות תיירותיות. אני עבדתי למשל על מרכזי המבקרים של תנובה, בזק, סינמה סיטי ומגדלי עזריאלי, שכולם עשו שימוש בטכנולוגיות מהסוג הזה.
החל מסוף שנות התשעים, ראיתי בעצמי איך דברים מתחילים לזוז בתחום, בעיקר תודות לג'יימס קמרון.
קמרון התחיל לדבר כבר ב-96 על אווטאר שלו (אותו הוא כתב ב-95) ועל הרצון שלו לצלם ולהציג אותו בתלת-מימד. היה ברור לו שזה אפשרי טכנולוגית, אבל שבשביל שזה יקרה, כל בתי הקולנוע בעולם חייבים לעבור הסבה יקרה מאוד לתלת-מימד. והיה ברור לכולם שזה לא יקרה אם לא יהיו תכנים שינצלו את זה.
מיד אחרי ההצלחה האדירה של טיטאניק, קמרון ניגש למלאכה. הוא ישב עם אנשי טכנולוגיה מתחומים שקשורים לצילום, להקרנה, לאנימציה וכו', ויחד איתם הוא עזר להגדיר ולפתח את הטכנולוגיות שבהן אנחנו משתמשים עד היום. הוא בנה לו"ז ברור, שלפיו כל בתי הקולנוע בעולם אמורים היו לעבור לתלת-מימד באזור שנת 2008-2009. ומאחר שג'יימס קמרון היה אחד האנשים הכי מצליחים בהוליווד, וטיטאניק שלו היה בלוקבאסטר בקנה מידה שאף אחד לא הכיר – זה אשכרה קרה.
אפשר לטעון שהתופעה הזו היתה קורית גם ללא אווטאר. הטכנולוגיה הבשילה בשלב הזה, ועובדה שגם דיסני הוציאה סרטי אנימציה בתלת-מימד (צ'יקן ליטל, פגוש את הרובינסונים ובולט). אבל העובדה היא שדיסני לא הצליחה לגרום לטכנולוגיה הזו לפרוץ, וצ'יקן ליטל שלהם הוצג בתלת-מימד רק ב-62 אולמות בארה"ב. במילים אחרות, זה נשאר בגדר אטרקציה שולית.
לולא היה מגיע אווטאר עם הלו"ז הקשיח שלו, לא היתה שום סיבה שכל בתי הקולנוע בעולם יזדרזו וישקיעו בוכטות אדירות של כסף בהחלפת כל ציוד ההקרנה שלהם וברכישת אינספור זוגות משקפיים, דווקא בשנתיים הספציפיות האלה. אפשר לנחש שלולא אווטאר, הטכנולוגיה הזו היתה מפציעה בכמות קטנה של בתי קולנוע, נשארת גימיק חביב בעיקר לסרטי אנימציה, ומדשדשת לה בלי יותר מדי השפעה. אלא אם היה מגיע איזה בלוקבאסטר אחר שעושה את מה שאווטאר עשה, ואז היינו מדברים כאן עליו במקום על אווטאר.
את מה שקרה בזכות אווטאר אפשר לחלק לשני שלבים:
שלב א': לפני יציאת הסרט, עצם הידיעה על קיומו גרמה לכל התעשיה לפזול לכיוון התלת-מימד. סוני היו הראשונים, כי הם גויסו ע"י קמרון עצמו. דיסני היו הבאים בתור, בנסיון (לא ממש מוצלח) להשיג את קמרון. אחריהם הגיעו כמה סרטים שהשתמשו כבר בטכנולוגיות שקמרון עזר לפתח (למשל "מסע אל בטן האדמה", שיצא ב-2008). במקביל, בתי הקולנוע בכל העולם עשו בזה אחר זה את מה שקמרון ציפה מהם לעשות, ועד סביבות אוקטובר 2009 היה קשה למצוא במערב בית קולנוע גדול ללא מסך אחד לפחות שמוכן ומזומן עבור אווטאר.
שלב ב': אווטאר יצא לקולנוע והפך במהרה ללהיט פסיכי וחובק עולם בקנה מידה שלא היה ידוע עד אז (צריך לזכור שהוא שבר את השיא של טיטאניק בפער אדיר. רק ההקרנות המחודשות של טיטאניק בתלת-מימד, כמה שנים אח"כ, עזרו לצמצם את הפער).
זה גרם לכל התעשיה לדבר על תלת-מימד. מאותו רגע, הכל השתנה. קודם כל בבתי הקולנוע – שהמעטים ביניהם שעוד לא עברו הסבה לתלת עשו זאת עכשיו – ואח"כ בכל אמצעי התצוגה האחרים. אולפני הקולנוע היו הבאים בתור: פתאום כל סרט שני עבר המרה לתלת, גם בשביל לרכב על הגימיק (מה שבסופו של דבר המאיס אותו על הקהל) וגם כדי להנות ממחירי הכרטיסים הגבוהים. אחריהם הגיעו חברות הטכנולוגיה שאחראיות על מסכי הטלויזיה, כי היה נראה שבזכות התלת-מימד, הקולנוע לפתע צובר פעל מול הטלויזיה, ולכן היה רצון לסגור את הפער הזה. אחריהן הצטרפו באופן טבעי יצרניות מסכי המחשב, אחריהן יצרניות המעבדים והכרטיסים הגרפיים ואחריהן גם חברות הטלפוניה.
לא היתה שום סיבה לכל המהפכה הזו לולא ההצלחה המטורפת של אווטאר. כשסרט בודד מכניס 2.7 מיליארד דולר, זה גורם לכולם לשים לב. ואז כשאוסף אדיר של בלוקבאסטרים הוליוודיים ממשיך את המגמה, וכבר קשה למצוא בקולנוע סרט בלי גרסת 3D, ברור שכל התעשיות הנגזרות לא יכולות שלא להגיב. זה הפך לטרנד חובק עולם.
מה שקצת עצוב בסיפור הזה, זה שבסופו של דבר הקהל לא באמת רצה את זה. נכון, העולם התלהב בטירוף מאווטאר, ודיבר על התלת-מימד שלו כאילו זו ההמצאה הכי חשובה מאז הצבע והפסקול, אבל כשיצאו עוד ועוד סרטים שלא באמת ידעו איך להשתמש בטכנולוגיה הזו, העולם התעייף והפך יותר ויותר ביקורתי. חברות הטכנולוגיה היו בדיליי רציני מהבחינה הזו: הן זיהו את ההתלהבות וניסו לרכב עליה, אבל איחרו לזהות את האכזבה. בסופו של דבר אנשים שרכשו טלויזיות 3D (כמוני) לא באמת צפו בה בסרטי 3D, ולכן המצב כרגע בתחום הוא של רגרסיה. אבל אי אפשר להאשים בזה את קמרון או את אווטאר, אלא את כל מי שהגיע אחריו וגרם למיאוס מהתלת-מימד.
בעיניי באופן אישי הרגרסיה הזו היא זמנית. נכון, בשנים הקרובות כמות סרטי התלת-מימד תפחת (כפי שראוי היה שיקרה מראש) וההשפעה של התלת על הטכנולוגיות ההקפיות תדעך, אבל את מה שקמרון התחיל אף אחד כבר לא יעצור. התלת-מימד יפרוץ במשחקי מחשב, במשקפי VR, במשחקי AR ובסופו של דבר יחזור בגרסה משוכללת יותר גם לקולנוע. זה אולי לא יקרה מחר, אבל אני די בטוח שזה יקרה. אני לא יודע אם אפשר לתלות את כל זה בקמרון, כי אין ספק שהעולם רצה תלת-מימד גם לפניו ואין ספק שהטכנולוגיה הגיעה לשם גם בלעדיו. אבל המהירות האדירה שבה הסטנדרט הזה פותח, ואומץ, והעובדה שהוא הפך כ"כ נפוץ ודומיננטי בכל כך הרבה תעשיות, דווקא בשנים שמיד אחרי יציאת אווטאר, היא ללא ספק תוצר של ההצלחה של אווטאר. ובאותה מידה, הדעיכה של התחום היא ללא ספק תוצר של התפוגגות הקסם של אווטאר.
סליחה על שאני מתפרץ באמצע הדיון (המעגלי) הזה,
אבל רציתי לציין שיצא לי לפגוש את הבחור שבנה עבור קמרון את המצלמה הר-ח-ב-ה מאוד שצילמו בעזרתה את הטיטניק (ספוילר) שוקעת – מלמעלה, כך שאפשר לראות את כל הים בהיקף מפחיד.
זה עוד הישג טכנולוגי שקידם את האופן בו מצלמים סרטים, שהוא בזכות קמרון למרות שהוא לא בנה אישית את המצלמה הזו.
עוד ניסיון...
נראה לי שאתם מפספסים את כוונתי ונטפלים לזוטות. אז אני אנסה לדייק את הטענה שלי:
שלגיה עשה דברים שאף אחד לא עשה לפניו.
מלחמת הכוכבים הראשון עשה דברים שאף אחד לא עשה לפניו.
מלתעות עשה דברים שאף אחד לא עשה לפניו.
אי.טי עשה דברים שאף אחד לא עשה לפניו.
פארק היורה עשה דברים שאף אחד לא עשה לפניו.
צעצוע של סיפור עשה דברים שאף אחד לא עשה לפניו.
אווטאר עשה דברים שאף אחד לא עשה לפניו.
היו לזה השלכות כמובן:
קודם כל, הצלחה כלכלית חסרת תקדים (במקרה של שלגיה וצעצוע של סיפור – הצלחה מסויגת בגלל שאנימציה היא יחסית מוגבלת מבחינת קהל-היעד שלה).
שנית, השפעה מרחיקת לכת על טרנדים טכנולוגיים, קולנועיים וכלכליים (אבל לא בהכרח אמנותיים, זה כבר עניין אחר לחלוטין).
הכוח מתעורר לא נמצא בקטגוריה הזאת.
אם הוא היה מצליח להביא משהו חדש לשולחן, הוא כנראה היה הופך לתופעה עולמית, היה שובר את השיא הבינ"ל של אווטאר, ולא היה מתפוגג בכזו מהירות. מאחר שהוא לא עשה שום דבר חדש, זה לא קרה.
זה הכל. זו הטענה, והיא עוסקת בדוחק"ו כמדד לחדשנות וליכולת השפעה.
זאת טענה אחרת לחלוטין שקל מאוד להסכים איתה.
פרט לנקודה שאני עדיין טוען ש2 מיליארד דולר זאת עדיין תופעה עולמית, סעמק.
כן, יש פער של 700 מיליון דולר – אבל זה לא הופך אותו לגחמה אמריקאית גיקית.
כן ולא
בוא נראה…
א. 700 מיליון של היום זה כמעט מיליארד של 2009 – שזה חתיכת פער פסיכי.
ב. הכוח מתעורר עשה את מירב הונו בגלל התופעה הפסיכית של המותג סטאר וורז, ולא בזכות עצמו.
אז אם למרות כל המעריצים הפסיכים, והקאץ' פרייז'ז שכל אדם בעולם מכיר, והמרצ'נדייז, והתחפושות, ו-7 סרטים, ו-8 סדרות, וכמעט 40 שנה של פופ-קלצ'ר-רפרנס'ז – הוא לא מצליח לעשות את מה שאווטאר עשה – אני מצטער, הוא לא באותה קטגוריה מבחינתי.
תראה, יכול להיות שאווטאר הוא על-עולמי
ואני מסכים שהוא בהחלט קטגוריה נפרדת מהכוח מתעורר.
אבל,נו, 2 מיליארד. אם "הנוקמים", "מהיר ועצבני 7" ו"המיניונים" הם תופעות עולמיות (או שגם הם לא? ורק אווטאר הוא תופעה עולמית?) עם פחות מזה – אפשר לתת גם לפרק 7 להתהדר בתואר הזה.
אם אתה מסכים שהוא בקטגוריה נפרדת, אז אין בינינו ויכוח
זו הרי כל הטענה שלי: חשבנו שהנה הגיע עוד אווטאר, והתבדנו.
אני מרגיש שאנחנו מתחילים להגיע לעמק השווה.
אבל עוד נתון מעניין שמראה את הפער העצום של תופעה כלל עולמית כמו 'אווטאר' ל'הכח מתעורר':
הכנסותיו הכוללות של 'הכח מתעורר' לא עברו עדיין את הכנסותיו של 'אווטאר' מחוץ לארה"ב בלבד!!! הכח מתעורר מקבל פה פאקינג 920 מיליון דולר (!!!) דחיפה קדימה, ואנחנו מורידים את ה-760 המיליון של אווטאר מארה"ב.
ו'אווטאר' לא חרא סרט בכלל.
קודם כל, "עדיין" היא מילת מפתח במשפט שלך.
ותראה, כרטיס נגיד הוא 10 דולר? אז בוא נגיד שיש לאווטאר בערך 75 מיליון צופים יותר מאשר פרק 7? אנחנו עדיין מדברים על 200 מיליון צופים. להגיד שזה לא כלל-עולמי מרגיש לי לא נכון. פרק 7 הוא תופעה כלל עולמית, ואווואטר היה תופעה כלל עולמית פלוס.
בטח שזה רק עדיין, אבל הנתון הזה פסיכי כל כך שרק עכשיו שמתי לב אליו וממש הופתעתי.
(ל"ת)
יש! ג'גואר, נתת מטרה ומשמעות חדשה לחיי!
אני הולך עכשיו לרפרש כמו פסיכי כדי לראות אם ומתי הכוח מתעורר יעשה בכל העולם את ה-$2,027,457,462 שאווטאר עשה ב-Overseas.
עד עכשיו הנתון היחיד שעניין אותי היה אם ומתי הכוח מתעורר יעשה ב-Overseas את מה שמהיר ועצבני 7 השיג שם (כרגע זה $1,163,038,891 למהיר ועצבני מול $1,104,400,000 לכוח מתעורר).
מכל האנשים בעולם גרגמל...
(ל"ת)
??
לא הבנתי את ההערה.
או שאתה לא הבנת אותי: לא הייתי ציני, רק קצת ירדתי על עצמי ועל האובססיות המשונות שלי.
חשבתי שאתה סרקסטי.
(ל"ת)
סוג של, אבל כלפיי עצמי והתחביבים המשונים שלי.
(ל"ת)
סליחה, תיקון
הפער בין הכוח מתעורר לאווטאר יהיה כנראה בסביבות 750 מיליון (פלוס-מינוס), שהם בערך 850 מיליון במונחים מעודכנים.
זה פער של מעל 40% בין שניהם! לא מספיק משמעותי?
חייבת לנטפק את ההערה על שלגייה
אני בהחלט לא הייתי מכנה את הצלחתו של שלגייה ושבעת הגמדים מסויגת, בהתחשב בעובדה שזמן לא רב לאחר הפצתו הבינלאומית הוא הפך לאחד הסרטים המדברים הרווחיים ביותר בתקופתו. מלבד זאת, בעת יציאתו קהל היעד של סרטי אנימציה לא היו רק ילדים. סרטי אנימציה קצרצרים רבים, ששודרו בבתי הקולנוע, היו מיועדים בחלקם או ברובם למבוגרים, ודיסני ייעד את סרטו לכל המשפחה, לא לילדים בלבד.
סיבות אלה, וכן העובדה שהוא היווה הוכחה לכך שסרט אנימציה באורך מלא יכול להביא להצלחה קופתית (דבר שרבים פקפקו בו באותה תקופה, ולכן ניבאו לדיסני התרסקות כלכלית), הופך אותו, לדעתי, לפורץ דרך ברמה הרבה יותר משמעותית ממרבית הסרטים ברשימה, לרבות אווטאר. וולט דיסני אולי לא המציא את סרטי האנימציה, אבל הוא היה הראשון (בתקופתו) להאמין שיש להם פוטנציאל רווחיות כסרטים באורך מלא והוא, או לפחות צוות האנימטורים שלו, שכלל את התחום עבור הסרט הזה, ולכן מבחינה ויזואלית, האנימציה בסרט זה מרשימה הרבה יותר בהשוואה לסרטוני האנימציה, שקדמו לו.
הכל יחסי כמובן
ההצלחות של דיסני (האדם והחברה) ואח"כ של פיקסאר (תודות לשילוב של לאסטר, קאטמול וג'ובס) הן אדירות. אבל אנחנו פה בדיון על הסרטים שהגיעו למקום ראשון עולמי בקופות, וסרטי אנימציה מעולם לא היו שם. האפיל של אנימציה הוא אדיר, אבל בסופו של דבר, עדיין מוגבל יחסית.
תיקון
כתבתי שאי.טי. המציא את המושג "סרט קיץ". התכוונתי דווקא למלתעות.
ספילברג, בכל מקרה.
WTF? מישל גונדרי הוציא סרט חדש ב2015.
זהו סרט צרפתי בשם "microbe et gasoil" שמצאתי במהלך שיטוט תמים בימד"ב. די מוזר שלא שמעתי עליו כלום עד עכשיו בהתחשב בעובדה שגונדרי הוא מסוג הבמאים שכן מכריזים כאשר הוא מוציא סרט "החדש של…" (או לפחות הוא היה עד עכשיו כזה). בכל מקרה אני די מסוקרן מהסרט שלפי ימד"ב והטריילר הוא עוסק מסע לאורך צרפת של שני חברים צעירים שבנו מכונית בעצמם. החלק האחרון נשמע מוזר באופן גונדרי-י להפליא.
מה באמת?
הסרט הזה (שזאת גם הפעם הראשונה שבה אני שומע עליו, ככל הזכור לי) קיבל ביקורות ממש טובות בצרפת – והוקרן שם במשך שבוע אחד בלבד, במספר מצומצם של בתי קולנוע. מה הקטע?
שמעתי עליו בסביבות יציאת התוכנייה של פסטיבל חיפה,
אז עוד לא היו עליו כמעט ביקורות, ותהיתי איך זה ששום פסטיבל בארץ לא הקרין אותו. זה מאוד מוזר…