נראה לי שבשנה הרביעית אפשר לדבר בזהירות על מסורת בשלב הזה. ומסורת אומר שאתם צריכים לדעת איך זה עובד, ובכל זאת, לטובת מי שלא: אתגר הצפייה הוא כזה שלאורך שישה שבועות אנחנו צופים יחדיו בסרט אחד כל שבוע על פי "נושא" מסוים, ואז חוזרים ומדברים עליו פה (או בפייסבוק).
זקוקים ליותר פירוט? אין בעיה – למטה תוכלו לראות את 6 הקטגוריות שבחרנו בקפידה. כל מי שרוצה להשתתף באתגר או לפחות מתעניין יבחר 6 סרטים באורך מלא שהוא עדיין לא ראה ושעונים על הדרישות של כל שבוע, ויפרסם אותם פה, בקבוצת הפייסבוק שלנו (בפוסט ייעודי, לא ככה סתם) או בלטרבוקסד של האתר כרשימה משל עצמכם (או בכולם, זה לא משנה).
בכל שבוע למשך החופש הגדול אנחנו נפרסם בקבוצת הפייסבוק ופה בתגובות תזכורת על הנושא של השבוע, נקפיץ את הכתבה עם השבוע המתאים ואז נוכל לדבר ולדסקס על הסרטים שצפינו בהם. לאחר מכן, תגובות נבחרות יפורסמו כאן כחלק מלקט נבחר של השבוע.
אם יש עוד שאלות בנושא, נשמח לענות. ועכשיו, בואו ניגש לעניין.
שבוע 1 (25 ביוני עד 1 ביולי): שבוע "הסרטים האהובים ביותר"
כמיטב המסורת – פותחים את האתגר במגרש הביתי שלנו. ונחגוג הפעם את הרשימה של "הסרטים האהובים ביותר" שחנכנו רק לא מזמן, כך שעליכם לראות סרט אחד מאותה רשימה. במידה וראיתם את כל הסרטים ברשימה, אתם מוזמנים לזלוג לרשימת "הסרטים ביותר" שפרסמנו לאחד באפריל.
שבוע 2 (2 ביולי עד 8 ביולי): מסביב לעולם ב-80 אוסקרים: לצפות בסרט שזכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר
בעבר הוא נקרא "הסרט בשפה הזרה", היום הוא "הסרט הבינלאומי", הרעיון תמיד אותו רעיון – לשים זרקור על סרט מרחבי העולם שהוא הטוב ביותר באותה שנה (על פי הלוגיקה המסובכת של חוקי אוסקר). שלל קלאסיקות זכו בפרס הזה לאורך השנים – "8 וחצי", "ראשומון", "מצחצחי הנעליים", "לילה אמריקאי", "פאני ואלכסנדר", "החיים יפים", "נמר, דרקון", "פרידה", "פרזיטים", ועוד הרבה. המטרה שלכם היא לראות סרט אחד שעוד לא ראיתם ושזכה בפרס.
שבוע 3 (9 ביולי עד 15 ביולי): עובר בכדל? סרטים בלי גברים
לטרבוקסד הוא בעיקרו אתר של רשימות, ובימינו רוב הרשימות שבו הן מעיקות, מציקות, ולא ברורות. ובכל זאת, אם נבחר רשימה אחת שבלטה השנה והיא מספיק מעניינת כדי שנצלול בתוכה אז זאת רשימת "סרטים בלי גברים". רשימה שבה ישנם סרטים שלגברים יש תפקיד קטן עד לא קיים והרוב המוחלט של הסרט מאוכלס בנשים.
שבוע 4 (16 ביולי עד 22 ביולי): ברבמגדון
מאז ש"ברבי" ו"אופנהיימר" הכריזו ששניהם יוצאים באותו סוף השבוע, האינטרנט הפך את היריבות ביניהן למשהו בין דאחקה, מם, ומבחן אישיות. עכשיו ששני הסרטים סוף סוף יוצאים, נכבד אותם בצפייה או בסרט אסונות של אפוקליפסה וחורבן (לכבוד "אופנהיימר") או בסרט ברבי כלשהו (לכבוד "ברבי"). יש בלטרבוקסד כמה רשימות שיכולות לעזור בנוגע לסרטי הרס וחורבן.
שבוע 5 (23 ביולי עד 29 ביולי): אסי בשרוול
מדי שנה אנחנו שולחים את המשתתפים באתגר לראות בסרט ישראלי כלשהו באופן כזה או אחר. הפעם בחרנו בשלושת ה"אסי" של התרבות הישראלית – דיין, כהן, ולוי – להכתיב את הטון ועל כן עליכם לראות סרט שהם השתתפו בו (או ביימו. או כתבו). אם מישהו רוצה להשלים את "לשחרר את שולי" כי אסי ישראלוף הוא גם אסי – תפאדל.
שבוע 6 (30 ביולי עד 5 באוגוסט): אומרים שהיה פה שמח מתי שנולדתי
קל, פשוט, בלי סיבוכים: תראו סרט (שעוד לא ראיתם) מהשנה שבה נולדתם.
שבוע בונוס (6 באוגוסט עד 12 באוגוסט): סרט קצר
למי ש-6 שבועות לא מספיקים, בואו לקנח סרט קצר לבחירתכם ולספר עליו – מסרטון יוטיוב שתמיד רציתם לראות, לקלאסיקה שזכתה באוסקר, לאופציה שלישית כלשהי. לצורך העניין, ניקח את ההגדרה מהאוסקר וסרט קצר ייחשב סרט שאורכו עד 40 דקות.
Martyrs ברשימת בכדל. איזה יופי
(ל"ת)
יאי עוד רשימה לאוסף!
אני אשתדל כמו בכל שנה לראות דברים אבל העבר מלמד שאני לא באמת מסיימת את האתגר,
לפחות להרכיב רשימה זה כיף.
בהערות לחלק מהסרטים אפילו הכנסתי צפיות אלטרנטיביות :)
מחכה ומצפה!
שבוע 1: ראיתי את כל 55 הסרטים האהובים ביותר, אז צריך לראות משהו מ"הסרטים ביותר". הבחירה שלי היא הטוב, הרע והמוזר, גם חופשייה ומאושרת ופגי סו מתחתנת אופציות.
שבוע 2: סינמה פרדיסו
עוד אופציות: פרידה, דרסו אוזלה, Z
שבוע 3: דיוקנה של נערה עולה באש
עוד אופציות: סונטת סתיו, חזור הביתה ג'ימי דין, ג'ימי דין
שבוע 4: 28 ימים אחרי
עוד אופציות: פסיפיק רים, היום בו עמדה האדמה, ענן אטלס
שבוע 5: ד"ר פומרנץ
עוד אופציות: נאהבים לנצח, חתונה קולומביאנית, אביבה אהובתי
שבוע 6: שייקספיר מאוהב
עוד אופציות: פיי, ראן לולה ראן, הקו האדום, תכנית פשוטה
אני בדרך כלל לא משתתף באתגרים מסוג זה כי הרגלי הצפיה הרגילים שלי הם כבר סוג כזה של אתגר
השנה למשל הצבתי לעצמי להשלים את כל סרטי 2017-2021 שרציתי לראות ולא הספקתי (שנשאר מהם באזור ה-130 סרטים מה שכבר מאתגר מדי) אבל הפעם נראלי שאצליח לשלב לתוכו את אתגר עין הדג, במיוחד ששלושה מששת הסרטים שבחרתי חופפים למטרה השנתית שהצבתי לעצמי.
מתוך השישה סרטים שבחרתי זה של 'אסי בשרוול' יהיה לי הכי קשה כי אין סרט שממש מושך אותי אבל ראיתי ש-'מר באום' כבר נמצא ברשימת הצפיה שלי אז בחרתי בו (לא בטוח עדיין אם יהיה קל להשיג אותו). גם האתגר הראשון של "הסרטים האהובים ביותר" די קשוח. שלושת הסרטים שלא ראיתי מהרשימה ההיא הם "הסנדק 2" איתו תכננתי לעשות מראתון של כל הטרילוגיה, את 'אינדיאנה ג'ונס' שגם בניתי על לעשות מראתון של הטרילוגיה ואת 'הטוב הרע והמכוער' שפשוט מפחיד אותי לראות. נראלי שאצטרך לדחוס ללו"ז שלי מראתון 'הסנדק' כבר לשבוע הבא.
הרשימה שלי (בלי אפשרויות אלטרנטיביות כרגע)
כאשר הוספתי שני חסמים נוספים: כל סרט צריך להיות מעשור אחר, וכל הסרטים צריכים להיות פחות מ-90 דקות.
שבוע 1 התגלה כקשה ביותר, ולרגע חשבתי שאצטרך להדרדר ל"במבי 2" אבל למזלי שמתי שם את "אליס בארץ הפלאות" הסובייטי, אז זה.
שבוע 2 – לא מעט אפשרויות, אבל כאמור: פחות מ-90 דקות ועניין העשורים (פלוס עדיפות לסרטים שנמצאים בספר ה-"1001 סרטים שצריך לראות") אז נחתי על "משחקים אסורים" של רנה קלמאן. כאמור, יש לי כאן כמה וכמה השלמות שאפשרי שאעשה במקביל.
שבוע 3 – "תופסת" של סיון סונו, כי, ובכן, סיון סונו.
שבוע 4 – "The War Game" הבריטי משנות השישים.
שבוע 5 – "למראית עין", שהביקורת של אביעד שמיר באתר סיקרנה אותי.
שבוע 6 – "נערת מפעל הגפרורים", אם כי גם זה שבוע שאפשרי שאנצל כדי לעשות עוד השלמות.
שבוע 7 – סרט של בטי בופ בשם Bimbo's Initiation (בטי בופ אינה בימבו, זה שם של דמות כלשהי).
ובכן:
שבוע 1: ככל הנראה "הסנדק". לא יודע למה, אבל עדיין לא ראיתי.
שבוע 2: "במערב אין כל חדש". אין לי הרבה חיבה לסרטים בשפות שאני לא מכיר, אבל למה לא בעצם.
שבוע 3: "דיוקן של נערה עולה באש". מה לעשות, יש לי פינה חמה בלב לצרפת.
שבוע 4: "מלחמת העולמות", גרסת ספילברג. צפיתי במקורי ופחות התחברתי. מצד שני, בדרך כלל ספילברג יודע מה הוא עושה.
שבוע 5: "שלאגר". מה לא עושים בשביל עוד מהגשש.
שבוע 6: יליד 2005, שהיתה שנה גרועה לכל הדעות. בסוף התפשרתי על "בוגימן" שהתחלתי לצפות בו בגיל צעיר מדי ועצרתי מאוד מהר.
שבוע 7: "נבלני", שזכה באוסקר בסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר. אין סיבה, תתבעו אותי.
לא נתבע אותך אבל "נבלני" זכה בסרט התיעודי הארוך, לא הקצר
בקצר זכו "הלוחשים לפילים".
(כמו כן, 2005 אחלה שנה).
וואו, כנראה שהייתי ממש עייף בשלב הזה
ומה אחלה ב-2005? הארי פוטר?
דברים שאחלה ב-2005:
בריק, היסטוריה של אלימות, שלום לנוקמת, קיס קיס באנג באנג, מחבואים, גריזלי מן, בטי פייג' הידועה לשמצה, בחירות (סרט הונג קונגי), ימים קפואים, שיגעון המריחואנה: המחזמר, גאווה ודעה קדומה, קונסטנטין, וואלס וגרומיט והארנב הקטלני, מינכן, סרניטי, אני ואתה וכל מי שאנחנו מכירים, ממתק קשה, הכל מואר, המוות של מר לזרו, לחיות מתוק-מריר, מלחמות הראפ, ונדטה, שר המלחמה, האריה המכשפה וארון הבגדים, ג'ארהד, נקודת מפגש.
סרטים מסקרנים מ-2005 שלא ראיתי:
לינדה לינדה לינדה, ק.ר.י.י.ז.י., Imagine Me & You, ארוחת בוקר בפלוטו, חיים בין השורות.
(בנוסף, "תודה שעישנתם" הוא אחד מהסרטים הכי טובים שראיתי… אבל אני מחשיב אותו ל-2006, לא 2005, למרות מה שטוענים ימד"ב ולטרבוקסד).
מה זה "לחיות מתוק-מריר" באנגלית?
(ל"ת)
A Bittersweet Life
סרט קוריאני
וואו נרניה כל כך לא סרט טוב
(ל"ת)
אחלה סרט
אבל כאמור, בסדר, אז תוריד אותו – כל אחד וההעדפות שלו (נניח, ההשמטה שלי של באטמן מתחיל וחתונת הרפאים) אבל כן, בכלליות 2005 שנה לחלוטין אחלה עם שלל יצירות נהדרות.
אם כבר הזכרת את וואלס וגרומיט
אז אני אזכיר את חתונת הרפאים, שלדעתי בהחלט היה יכול וצריך לנצח את וואלס וגרומיט ולזכות באוסקר לאנימציה (תארו לכם: זוכה האוסקר טים ברטון).
ומה עם באטמן מתחיל?
לא ראית אותו או שאתה חושב שהוא לא אחלה?
כי האביר האפל הוא לא, אבל הוא עדיין סרט ממש נחמד שלכל הפחות ראוי לקבל את התואר ״אחלה״.
בתכלס בכל שנה יש סרטים טובים
(ל"ת)
יאללה, שנה ב'
שבוע 1: ממנטו של כריס נולאן. הסרט האחרון של נולאן שעוד לא ראיתי (ומאוד יכול להיות, האחד הכי טוב שלו). בגדול התלבטות הייתה בין זה למבוך של פאן, אבל אותו אשלים בפעם אחרת.
שבוע 2: אהבה (Amour) של מישל חנוכה. שמעתי דברים מאוד טובים ולמה לא לדכא את עצמי קצת.
שבוע 3: סוספיריה של לוקה גוואראדיניו. אני מאוד אוהב את גוואראדיניו ועוד איכשהו לא צפיתי בזה. אאלץ לחכות עם פורטרייט של נערה עולה באש לזמן אחר, בא לי אימה.
שבוע 4: הדרך של ג׳ון הילקואוט. עוד סרט שאני די חייב להשלים. ויגו מורטנסן משחק בסרט פוסט אפוקליפטי שמבוסס על ספר של קורמאק מק'קארת׳י? נשמע בול בשבילי.
שבוע 5: יוסי וג׳אגר של איתן פוקס. בחרתי לי את אסי כהן, וגיליתי לי את הסרט הזה, שנשמע מעניין. הקטגוריה הישראלית היא תמיד הקטגוריה המאתגרת בשבילי (גם למצוא את הסרט וגם העניין שלי בה, סורי ישראל), מקווה שיצא טוב הפעם.
שבוע 6: אולדבוי של פארק צ׳אן ווק. זה כמעט ברור מאליו. איכשהו עוד לא ראיתי את קלאסיקת האקשן הזאת, ווק הוא במאי סופר מוכשר (וזו פעם שניה שאני משלים סרט שלו בעזרת האתגר), וממש שמחתי לראות שהסרט הזה יצא בשנת הלידה שלי, 2003. אני סמוך ובטוח שזו תהיה דרך חזקה לסיים את האתגר. אלא אם…
שבוע בונוס: Six Shooter של מרטין מק'דונה. אחד הבמאים האהובים עליי עם אחד השחקנים האהובים עליי (ברנדן גליסון הנהדר) בסרט קצר שזכה באוסקר. מה כבר יכול להשתבש?
למתעניינים, הנה רשימת הלטרבוקסט: אתגר הקיץ של עין הדג 2023 https://boxd.it/niDPw
שיהיה בהצלחה לכולנו!
יאללה, שנה ב'
במחשבה שניה, אולי אחליף את יוסי וג׳אגר במדוזות של שירה גפן ואתגר קרת. עוד נגלה.
יאי הידד
אוסף אפשרויות רנדומלי שרובו נובע מ"מה פה הכי קרוב לקומדיה רומנטית?" או "מה במקרה מופיע ברשימה שלי?" –
שבוע ראשון (הפופולריים) – שוטרים לוהטים / הנסיכה מונונוקי
שבוע שני (סרט זר זוכה) – שמונה וחצי / Day for Night / Mephisto
שבוע שלישי (נשים) – ליז והציפור הכחולה / eating / Now and Then
שבוע רביעי (ברבי או אפוקליפסה) – Seeking a Friend for the End of the World / ברבי החדש
שבוע חמישי (אסי ישראלי) – עור / חתונה מנייר
שבוע שישי (שנת יומולדת) – פחד קדמוני / ג'יימס והאפרסק הענקי / One Fine Day
שבוע בונוס (סרט קצר) – חה. אחליט אם אגיע לשם.
בהצלחה לכולנו
לא יודע אם אגיע לצפות בהכל, אבל יש רשימה, שבניגוד לאחרות שפורסמו פה כוללת סרט של ברבי (תהנו עם הסרטי אסונות המדכאים שלכם, פחדנים).
these final hours
רק בגלל שיש כאן במה, אמליץ על סרט שמעטים ראו, ובעיניי הוא סרט מופלא ממש ממש. (אסונות, למקרה שלא הבנתם)
כיף לחזור. מסורת מהנה מאוד
השנה הזאת תהיה קצת אחרת, כי לשם שינוי צפיתי בהרבה סרטים ישנים השנה בניגוד לשנים קודמות. אבל מסגרת אתגר הקיץ תמיד מאפשרת להגיע לדברים שלא ברשימת העדיפויות, אז אני מצפה לזה.
שבוע 1: הגיע הזמן לנסות את ״ממנטו״ שוב. אף פעם לא סיימתי אותו, אני חושב שזה אחד מהחוסרים היחידים שלי בפילמוגרפיה של נולאן. אני יכול גם לנסות שוב את ״החבר׳ה הטובים״.
שבוע 2: ״רומא״. פספסתי אותו כשיצא, וזו הזדמנות טובה להשלים אותו. אופציה נוספת זה ״במערב אין כל חדש״ שחשבתי להשלים גם כן, אבל זה תלוי במצב המנטלי באותו ערב.
שבוע 3: שמעתי דברים מצוינים על ״כשמארני הייתה שם״ והוא נראה מהמם, אז נבחר בקלות. אי אפשר לטעות עם ג׳יבלי. אם לא הוא, אז ״פרסונה״ של ברגמן הוא גם סרט שהרבה זמן רציתי לראות.
שבוע 4: אני יכול לבחור סרט אסונות, אבל זה קל. יש המלצה טובה לסרט ברבי?
שבוע 5: קשה להגיד, אני לא בטוח מה בכלל זמין לצפייה. אולי ״הזמנה לרצח״ או ״ד״ר פומרנץ״. אהיה ספונטני.
שבוע 6: מסתבר שכבר ראיתי את רוב הסרטים האייקוניים של 1998 – ״להציל את טוראי ראיין״, ״המופע של טרומן״, ״ביג לבובסקי״, ״פחד ותיעוב בלאס וגאס״, ״נסיך מצרים״ וכולי. אבל דווקא יש שניים שמעולם לא יצא לי לראות ותמיד רציתי ״לוק סטוק ושני קנים מעשנים״ ו״בלייד״. אבחר אחד.
שבוע 7: המון אפשרויות מחכות לי ביוטיוב ליום כזה. כנראה אנסה סוף סוף את ״Scavengers״ או את סרט המד״ב בכיכובה של קארן גילאן שרציתי לראות, ״Eureka!״.
בהצלחה לכולם!!
סרט תיעודי על קלאוס ברבי תופס?
כי אז יש אחד זוכה אוסקר:
https://en.wikipedia.org/wiki/Hotel_Terminus:_The_Life_and_Times_of_Klaus_Barbie
יש כמה וכמה סרטי ברבי ברשימת "100 סרטי האנימציה הטובים ביותר" של לטרבוקסד
אין לי מושג אם זה מעין "על אפכם וחמתכם" והצבעה אירונית או שאלה באמת כאלה טובים או דוגמא אחרת. בכל מקרה, אם הייתי מספיק סקרן הייתי מתחיל מאלה: https://letterboxd.com/lifeasfiction/list/letterboxd-100-animation/
התחלנווווווו
שבוע ראשון, סרטים הכי אהובים של משתמשי האתר, יאללה – רשמים פה (או בקבוצה בפייסבוק).
גם מי שלא רשם מראש באתגר מוזמן, כמובן, להשתתף.
אליס בארץ הפלאות הסובייטי
גרסה קצרה מאוד של הסיפור, בלי רוב המרכיבים שלו (ועם כמה תוספות נחמדות למדי) ועם רגעים של אנימציה מאוד הזויה. לא האליס הכי טוב, ובניגוד לקרבות פו הדב של הסובייטים מול האמריקאים, כאן האמריקאים מובילים לחלוטין (אלא אם מחשיבים את הסיוט של ההונגרים משנות השמונים).
צפיתי ב״ממנטו״
או יותר נכון, סוף סוף סיימתי את ממנטו. באמת מתאים לתמה הראשית של הסרט שראיתי אותו שוב בהפרש זמן גדול, סייע לי להזדהות עם הדמות הראשית. זה בהחלט היה סרט מוצלח, יותר טוב ממה שציפיתי (וציפיתי להרבה). אני מבין למה עצרתי את הצפייה בו בעבר, הוא קשה לעיכול ודורש הרבה ריכוז מהצופה, לפחות עד שאתה מבין את מבנה העלילה ואת הרעיון הכללי. למרות זאת הרגשתי שהוא מאוד מתגמל – גם אם הסוף ידוע מראש, היה מרתק לגלות איך הכל התגלגל מנקודה אחת לאחרת, והסוף עשה עבודה טובה בהטעיית הציפיות שלי.
אני מרגיש גם שיש המון על מה לדבר בסרט, בין אם זו הדמות של לנרד והדיון על האחריות המוסרית שלו בהתחשב בכל מה שאירע בסרט, ההתנהלות של דמויות אחרות איתו והשאלה המרכזית שהסרט לא עונה עליה, על טיב מערכת היחסים שלו עם אשתו והאמיתות לגבי העבר שלו. יש בסרט הרבה תוכן שאפשר להתעמק בו ומספיק רמזים קטנים שבטח יהיו מספקים בצפיות חוזרות.
עם זאת, אני מודה שהיה לי קשה לפעמים לסספנד את ההנחה הראשונית שהסרט מצפה ממני לזרום איתה. אולי בשנת 2000 היה יותר קל להאמין לטענות המדעיות שהסרט משתמש בהן כעובדות, אבל בשנת 2023 זה פחות שכנע. זה לא רק ההתלבטות האם מקרה כזה ביזארי וספציפי של חוסר זיכרון לטווח קצר הוא אפשרי, אלא גם התהייה אם אינדיבידואל כזה באמת יצליח להסתדר בחברה ולתפקד כמו שלנרד מתפקד. הסרט רוצה שנאמין שכן, ושיש לו שליטה על החיים שלו, אבל מעבר למסגרת הסיפורית קשה לי להאמין שזה מצב שיחזיק את הזמן הממושך שהוא מחזיק בסרט הזה.
בכל אופן, כסרט כסיפור פיקטיבי הוא יצירה כיפית ומעניינת, שתופסת את הצופה ולא מרפה ממנו. הקצב שלו זריז אבל עדיין נותן לסצנות מרווח נשימה, והשחקנים מבצעים את התפקידים שלהם בכישרון רב, בעיקר בסרט שדורש מהם להחליף ״גישה״ בכל סצנה שנייה. סך הכל מאוד נהניתי מהצפייה, ולדעתי זה אחד הסרטים הטובים ביותר של בפילמוגרפיה של נולאן, למרות שמדובר ביצירה קטנה וממוקדת יותר. אולי זה בדיוק למה, בעצם. לפחות אם מצליחים לזרום עם ההיגיון של הסרט.
אהם.
https://en.wikipedia.org/wiki/Memento_(film)#Scientific_response
אז ראיתי את 12 מושבעים
ואכן, מדובר בסרט מאוד חכם שבאמת הגיוני להקרין לתלמידי תיכון בשיעור אזרחות.
ידעתי לפני שהסיפור מתרחש כולו בחדר אחד, אבל מה שלא ידעתי זה שהסרט לחלוטין מתרחש בזמן אמת.
הוא אמנם לא מצולם בוואן שוט, אבל הוא בפירוש היה יכול להיות, היות ולא מצאתי שום קפיצת זמן במהלך הסרט (למעט הפתיחה והסיום, שגם היו הקטעים היחידים שיצאו מהחדר).
אגב, למרות שלא היה וואן שוט אחד לאורך כל הסרט, בהחלט היו לא מעט שוטים ארוכים בהם המצלמה זזה מדמות לדמות ולאורך החדר, מה שמוסיף לתחושה שאתה נמצא שם איתם, מסתובב לך ביניהם ומתלבט ביחד איתם על התיק.
הסרט הזה שואל הרבה שאלות, זה בעצם מה שקורה לכל אורך הסרט, וחלק מהשאלות נשארות פתוחות גם אחרי הסיום, מה שלחלוטין מכוון מצד היוצרים.
הרעיון פה הוא לשאול שאלות, גם אם אתה לא מוצא להם תשובה ויודע שיתכן שלעולם לא תמצא להם תשובה.
בעצם התשובה שיש לך זה עצם השאלה.
הסרט מראה שלפעמים סימן שאלה הוא לא רק סימן שאלה אלא גם נקודה או אפילו סימן קריאה לשאלה אחרת.
ולאורך כל הסרט, אתה עצמך מתחיל לשאול את השאלות האלה ולנסות לחשוב מה הצד שלך בשאלות האלה ואיך לא חשבת עליהם בעצמך לפני כן.
למעשה הסרט היה צריך להקרא 13 המושבעים, מאחר ואתה, הצופה, המושבע ה-13 שנדרש להחליט ביחד עם כולם.
אתה המושבע שלא אומר דבר ורק שומע את הטיעונים, אבל בסוף הכדור עובר אליך.
כי בסוף, אחרי הצפייה בסרט, ההכרעה אם הנער אשם או לא היא לגמרי שלך, בלי קשר לדעתם של 12 המושבעים האחרים.
חתיכת תסריט מעניין ומרתק, שעושה חשק עז לראות את ״הגשר על הנהר קוואי״. כי אם הסרט הזה הצליח לנצח את 12 המושבעים בקטגוריית התסריט באוסקר (וגם בסרט ובבימוי), אז זה צריך להיות חתיכת סרט עם תסריט לא מהעולם הזה.
אולי (אולי.) תתאכזב בהשוואה ל-12 המושבעים, אבל לא תתאכזב בכללי מהגשר על הנהר קוואי.
(ל"ת)