1. נפתח עם טיזר ל… שנייה רגע יש לי בחילה… אוקיי בסדר הצלחתי להשתלט עליה. טיזר ל"מופאסה: מלך האריות".
אז מה למדנו:
א. הסרט נראה יותר כמו פרסומת הדגמה למנוע של משחקי וידאו.
ב. מופאסה נולד מחוץ למשפחת המלוכה? אז מה בעצם רעיון ה"אתה חייב להיות מלך, סימבה, כמו אבות אבותיך"?
ג. הצלחתם לזהות בכלל דמויות כלשהן בסרט? מי זה סקאר? מי זה מופאסה? ראיתי רק חתולים גדולים.
ד. ביונסה (שדיבבה את נאלה בסרט מ-2019) תחזור לסרט, ותדבב לצידה בתה במציאות בלו אייבי קרטר. ניחוש? היא תדבב את בתם של סימבה ונאלה, שלה הם מספרים כיצד סבא שלהם נרצח על ידי אח שלו.
דצמבר בבתי הקולנוע ושלושה חודשים אחרי זה בסטרימינג, שם כנראה תצפו בו מסקרנות בלבד.
2. אמה סטון – סליחה, אמילי סטון כפי שהיא מעדיפה שיקראו לה – צפויה לככב בסרט שאותו יביים בעלה דייב מקארי ("בריגסבי הדוב") שבתמונה שלו בוויקיפדיה נראה כמו דושבאג שידחוף את הראש שלך לאסלה כי לא הבאת לו כסף לקפיטריה. וזהו, אין עוד פרטים מעניינים.
3. לעומת זאת, כן יש לא מעט פרטים על הסרט הבא של ג'וש גאד – לא כשחקן, אלא לראשונה בחייו כבמאי. מדובר בסרט ביוגרפי על מי שהיה כנראה מנצח בסקר הכריסים שערכנו, לוּ היה משתתף (ושאני מתחרט שלא קראתי לו "כריס הגדול מכולם"), הלא הוא השחקן והקומיקאי המנוח כריס פארלי. כנראה מפיק כלשהו קרא את "מצאנו באינטרנט 81" וגילה בו את מערכון SNL הנהדר בכיכובו של פארלי, ועד שהוליווד תוכיח אחרת אני דורש תמלוגים על הסרט.
גאד (שלא ברור מדוע הוא עצמו לא מגלם את פארלי) יביים את הסרט על פי הספר הביוגרפי "The Chris Farley Show" שכתב אחיו של פארלי, טום פארלי ג'וניור. את כריס פארלי יגלם הכוכב העולה פול וולטר האוזר (ואמליץ שוב בהזדמנות זו על "ציפור שחורה" באפל +TV שבה הוא מגלם רוצח סדרתי באופן פשוט מצמרר).
4. ובעוד משפחתו של פארלי נתנה את ברכתה לסרט אודות יקירהּ, משפחתו של פרנק סינטרה לא מעוניינת בשום סרט אודות פרנק סינטרה – גם לא כשהבמאי הוא מרטין סקורסזה והשחקן הראשי (נו, כמובן) לאונרדו דיקפריו. עוד צפויה לככב בסרט – שיצא כנראה לפועל עם או בלי ברכת המשפחה – ג'ניפר לורנס ששיחקה עם דיקפריו ב"אל תסתכלו למעלה", הפעם בתפקיד אשתו השנייה של סינטרה, השחקנית אווה גרדנר (ואם מי מכם חווים דה ז'ה וו, קייט בקינסייל גילמה את אותו תפקיד ב"הטייס" של סקורסזה).
כמו כן מסתמן כי הבמאי בן ה-81 מתכנן לצלם את הסרט על סינטרה במקביל לסרט אודות ישו (כן, עוד אחד), סרט שהוא מתכנן לצלם בישראל (…ובאיטליה ובמצרים). איך בדיוק הוא יצליח לשכנע להביא לפה צוות ושחקנים בזמן שמתנהלת מלחמה? שאלה יפה, והניחוש שלי הוא שזה לא יקרה.
בכל אופן, בסרט צפוי מרטין להתאחד שוב עם כוכב "שתיקה" אנדרו גארפילד. אבל עזבו אתכם שחקנים ועזבו אתכם ישראל. הכותרת האמיתית פה הוא שהסרט (של מרטין סקורסזה, כן?) צפוי להיות 80 דקות בלבד. לא יודע אם מרטין ידבוק בחזון אבל כל הכבוד על הרצון!
5. לרגע התלהבתי מ"דדפול & וולברין", אבל אז בא הטריילר החדש ולשמחתי הציפיות שלי ירדו, וכעת יהיה לי יותר זמן פנוי בסופ"ש האחרון של יולי. אולי אסע לקיפצובה, אף פעם לא הייתי בקיפצובה.
אז מה יש לנו? בדיחות מטא גנריות למבוגרים כדי שלא ניבהל מכך שדדפול עכשיו ב-MCU, סצנות אקשן שאני לא יכול לומר שנראות טוב מהרגיל ושום הרגשה של סרט "גדול מהחיים" שיציל את היקום של מארוול, אלא בעיקר סרט חבר'ה (התרגום העברי הלא-משהו של Buddy Film) טיפוסי של במאי סביר (שון לוי). 26 ביולי בבתי הקולנוע.
6. הריבוט של "האקדח מת מצחוק" הוא אכן משהו שקורה, ואל ליאם ניסן שבתפקיד הראשי מצטרפת פמלה אנדרסון. וקראו לי משוגע, קראו לי אופטימיסט, קראו לי לארוחת ערב וקראו לי שירלי – אבל גאדמיט לדעתי יש סיכוי שזה יעבוד.
ואני לא מדבר רק על הבמאי בוגר הלונלי איילנד עקיבא שייפר שהוכיח שיש לו כישרון לביים קומדיות ("שומרים על השכונה", "פופסטאר: אל תפסיקו לא להפסיק", "יחידת ההצלה של צ'יפ ודייל"), גם לניסן עצמו יש כישרון להומור יבש (קרי Deadpan) כפי שהוכיח, בין היתר, בהופעת האורח ב"טד 2" או בחמש הדקות הנפלאות שלו ב"Life's Too Short" של ריקי ג'רווייס, שם (למרבה האירוניה) הוא מנסה להוכיח שהוא אדם מצחיק – והתוצאה היא ההופעה הטובה ביותר של ליאם ניסן אי פעם. נראה אתכם אומרים לי עכשיו שליאם ניסן לא נועד לרשת את לזלי נילסן? בכל אופן הסרט מיועד לצאת לאקרנים ביולי 2025.
7. הטריילר לסרט האנימציה "The Glassworker" לא יעיף אתכם: האנימציה (המושפעת מאנימה) בסדר ולא מעבר לכך.
ובכל זאת, יש משהו נחמד בעובדה שמדובר בסרט האנימציה הידנית (דגש על ידנית) הראשון מפקיסטן. כמו כן, מדובר באפוס שעוסק במערכת היחסים בין יצרן זכוכית מקומי וכנֶרֶת מוכשרת (בתו של קולונל צבאי) במדינה רוויית מלחמות לאורך השנים – ולי זה נשמע כמו חומר לאוסקר.
עוד אין תאריך הפצה בינלאומי אבל הסרט יוקרן בפסטיבל האנימציה אנסי ביוני הקרוב.
8. סרט שאמור היה לצאת לאקרנים ב-2025 ועכשיו כבר לא יקרה הוא סרטו האחרון של טרנטינו, ההוא אודות מבקרת קולנוע בסבנטיז ועם בראד פיט בתפקיד הראשי. הסיבה? לא ברורה. אין לו חשק או שבא לו סרט מוצלח יותר בתור הפרויקט הקולנועי האחרון שלו – ואם זה המצב, קווינטין, אולי כדאי שתחזור בך מרעיון ה"עשרה סרטים וסיימתי" אם זה גורם לך להשליך הצידה סרטים שעשויים להיות טובים? אף אחד לא יכעס, מבטיח.
בכל אופן, לא הייתי מרים ידיים גם בנוגע לפרויקט שבוטל: עוד ב-2014 דווח שטרנטינו מבטל את העבודה על הסרט החדש שהוא הכריז עליו, והסרט הזה היה "שמונת השנואים". כולנו זוכרים איך זה נגמר.
9. טריילר לסרט החדש של ריצ'רד לינקלייטר, במאי שעבד בערך בכל ז'אנר אפשרי ונראה שעכשיו התגלגל לקומדיות אקשן. למה לא.
טוב, לא אשקר, הסרט (שעוסק בשוטר שמתחזה למתנקש כדי לעצור את מי שהזמינו את החיסול) נראה כמו כיף אחד מתמשך. "היט מן" צפוי לעלות לאקרנים אצלנו ב-23 במאי, והוא מיועד גם לנטפליקס בתחילת יוני.
10. אומנם אנחנו עדיין בעיצומה של המלחמה, אולם יצירות רבות הקשורות ב-7 באוקטובר כבר בדרכן אלינו. פרויקט מיוחד של Ynet סוקר את כל הסרטים, הסדרות ומופעי התיאטרון הקשורים בשבת השחורה, כולל הסטטוס שבו הם נמצאים (בין אם הושלמו ובין אם הם עוד בתהליכי כתיבה), במה הם עוסקים ומי היוצרים שמאחוריהם.
בין הפרויקטים המסקרנים ניתן למצוא סרט של טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש") אודות התצפיתניות; הצגה של יהושע סובול בהשראת שני לוק; סרט של נדב לפיד ("מילים נרדפות") אודות אמן ג'אז שעובר התגלות רוחנית בעקבות המלחמה; סרט של ארי פולמן ("ואלס עם באשיר") על פי תסריט של ג'אד נאמן ז"ל, אודות גיבור שמתריע על מלחמה מתקרבת ואיש לא מקשיב לו; סרט של אבי נשר ("תמונת ניצחון") בהשראת "דנקרק" שיתמקד באזרחים שלא ציפו להיות גיבורים; סרט שכבר צולם של דני רוזנברג ("מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם") על הטרגדיה בניר עוז, ועוד.
11. טריילר לסרט החדש של שאמלאן (האיש עצמו הפעם, לא הבת שלו), "מלכודת", והוא, ובכן, נראה לא רע? טוב, גם אצלו מתפלקים סרטים טובים מדי פעם.
הסרט, שעוסק ברוצח סדרתי שיוצא להופעה עם הבת שלו מבלי לדעת שמדובר במלכודת שטמנה לו המשטרה, צפוי לצאת באוגוסט בבתי הקולנוע.
12. בואו נדבר על הסרט הבא של גאי מאדין, קולנוען מקנדה שלא ממש דיברנו על סרטיו עד כה ב"עין הדג", אך לאורך השנים הוא עשה כמה פרויקטים מוערכים מאוד, כמו "The Saddest Music in the World" מ-2003 ו"ויניפג שלי".
כעת הוא מעלה פרויקט חדש (לצד שותפיו בשנים האחרונות, צמד האחים אוון וגיילן ג'ונסון), פרויקט שאוזכר בחטף ב"מצאנו באינטרנט 85" בחלק שעוסק בפסטיבל קאן, ושמסתמן כאחד הסרטים המסקרנים שנראה בקרוב. מדובר ב"Rumours", קומדיה שחורה בכיכובם של קייט בלאנשט, אליסיה ויקאנדר וצ'ארלס דאנס, ובו 7 מנהיגי עולם הולכים לאיבוד ביער במפגש ה-G7 השנתי. ואם התקציר נשמע לכם משונה אך מסקרן, מה דעתכם על התמונה מתוך הסרט שפורסמה:
נראה נהדר. באמת. כיוון שהסרט עוד לא נרכש להפצה לא ברור מתי ואיך נוכל לראות אותו (אלא אם יש לכם כרטיס לפסטיבל קאן), אבל אני מאמין שעוד נשמע עליו הרבה.
13. וסרט אימה ראשון מתוך שלושה בפוסט הזה (אם לא מחשיבים את האחד של שאמלאן שהוא יותר מותחן מסתורין): "אל תוציא מילה" הוא רימייק אמריקאי לסרט אימה דני שמתרחש בבית של זוג חברים שהכירו בחופשה, והכול מתנהל כשורה והם כולם נהיים חברים טובים בסוף (… ברור שלא).
מי אני שאסרב לג'יימס מק'בוי ומקנזי דיוויס? חוץ מזה, הבמאי הוא ג'יימס וואטקינס ואני אישית חושב ש"האישה בשחור" שלו הוא מסרטי האימה המוצלחים של העשור הקודם.
14. יוצר הדוקו המפורסם והאיש עם הקול המגניב בתבל, וורנר הרצוג (שדיבב את הקריין ב"אוריון והחושך") ידבב בסרט אנימציה של בונג ג'ון-הו שיעסוק ביצורי ים, אבל מהחלקים הממש-ממש עמוקים של הים היכן שהם דומים יותר למפלצות מאשר לחיות. מעבר לכך, לא ידוע הרבה אודות הסרט, אך דווח שהוא צפוי להיות הפרויקט הקולנועי היקר ביותר בתולדות דרום קוריאה עם תקציב משוער של 52 מיליון דולר.
15. אם מישהו מכם מצפה בכיליון עיניים ל"רובוטריקים" החדש, אז סליחה חבר'ה טעיתם בכתובת כאן לא הוואצאפ של החבר'ה הסחים שלכם מהעבודה אלא "עין הדג", איפה שאוהבים סרטים טובים. בכל אופן אל תברחו אם אתם כבר פה, הנה הטריילר שלכם ו-וואו איזה יפה הוא נראה פשששש רובוטים איזה מגניב תראו איך הם מרביצים חחח איזה בדיחות קרועות חחח אופטימוס פריים הזה פשוט 🔥!
ספטמבר בבתי הקולנוע.
16. וכדי לדבר על קולנוע ישראלי אני מעביר רגע את השרביט למישהו שאשכרה אכפת לו מהנושא: יהונתן.
כל רפורמה במשרד התרבות בנוגע לקולנוע הישראלי מעלה חשש, ובצדק. בלי להיכנס יותר מדי לצד הפוליטי בעניין, אבל נראה שעבר זמן רב מדי מאז שישב במשרד התרבות אדם שרואה בקולנוע הישראלי הנעשה פה משהו שצריך להתגאות בו, ולא אנשים להרוויח מהם הון פוליטי כזה או אחר. מאז הרפורמה בסוף שנות התשעים, נראה שמשרד התרבות לא יודע לחלוטין איך לקדם את הקולנוע הלאה לצעד הבא, או אפילו מה בדיוק הצעד הבא שהוא רוצה להתקדם אליו – וכאמור, גם לא בטוח שבאמת אכפת לו.
לכן, הסערה המקומית שהתעוררה עקב רפורמה חדשה סביב התמריצים של קרנות הקולנוע מובנת, וקריאה שלה כמשהו שנועד להגביר יותר סרטים בהם מה קשור ושלום אסייג מדברים מצחיק על פני כל קולנוע מעניין או מאתגר היא סבירה.
ובכל זאת, אפשר להגיד שיש גם מעט צדק בסדר שהיא עושה. בין אם זאת ההחלטה שסרט ביכורים אכן אמור להיות רק הסרט הראשון של במאי ולא שני הסרטים הראשונים שלו (גם עם כמה שקשה להיות במאי בישראל), בין אם זה שהרבה מהשיח סביב הרפורמה מטעה בניסיון לגרום לה להיראות יותר גרועה ממה שהיא (הטענה שהרפורמה מתגמלת רק הצלחה קופתית על פני פרסים בפסטיבלים היא לא נכונה, נניח), ובין אם זאת העובדה שמה שנראה כ"שורה התחתונה" של הרפורמה – לתעדף מעט סרטים בתקציב גדול יותר מאשר הרבה סרטים בתקציב קטן יותר – היא לאו דווקא שורה תחתונה כזאת נוראית.
הרי בהחלט אפשר לראות כיצד הקולנוע הישראלי בשנים האחרונות בנה את עצמו סביב אילוצים תקציביים. סרטים כמו "סינמה סבאיא" או "ולריה מתחתנת" תחמו את עצמם בחלל אחד לאורך רוב או כל הסרט כי לוקיישנים זה עניין יקר. וזה לא שהסרטים האלה לא נהדרים (הם כן, תראו אותם) כמו שמשהו במנגנון היצירה הישראלי כעת מקשה על יוצרים עם חזון שדורש תקציב. תוסיפו את זה לעובדה שיש יותר סרטים ישראליים מאשר צופים שאכפת להם מכל הסרטים האלה, ואפשר להבחין שאפשר לראות את הרפורמה גם באור חיובי, מהצד של הצופים: פחות סרטים, אבל הסרטים שיש הם כאלה שיכולים לעשות דברים יותר מעניינים בזכות התקציב שלהם.
מצד שני, מהצד של היוצרים, זה אומר שבתעשייה שכבר עכשיו קשה למצוא בה עבודה המצב הזה יהפוך לקשה שבעתיים. תוסיפו לכך אפשרות טובה לכך שכוונת יוצרי החוק היא פחות טובת הקהל ויותר "טובת השלטון" (קל לראות כיצד החוק הזה מקל עם קרן שומרון לעומת קרנות אחרות), והחשדנות והביקורתיות נראים מוצדקים מצד התעשייה. תוסיפו לזה את חוסר התמרוץ המוחלט שהרפורמה הזאת נותנת לקרנות לתקצב סרטי סטודנטים ובכלל אפשר להיכנס לפאניקה אם אתם מתכננים ליצור סרט.
האפשרות להגיש התנגדות לחוק עברה, אבל המחוקקים עובדים לאט ואני מניח שיהיו עוד הזדמנויות לנסות להסביר את החסרונות של החוק ולנסות לשפר אותו במקומות שבהם הוא צריך שיפור. מצד שני, בהתחשב בכך שאנחנו די במלחמה כעת, יותר סביר שהחוק הזה פשוט יחלוף מתחת לראדאר של כולם. נקווה במקרה הזה שהנזק שייגרם לא יהיה גדול מדי, ושהוא כן יצליח להוביל את הקולנוע הישראלי לכיוונים טובים.
17. חזרתי. וכעת, עוד אימה: טריילר ל"הזרים: חלק 1" מה שאומר שניחשתם נכון, יהיה גם "הזרים: חלק 2" (וספוילר: גם "הזרים: חלק 3", כולם מיועדים ל-2024). הפעם על זוג ששוכר Airbnb מבודד ופוגש אנשים מקסימים במסכות והם כולם נהנים להם ועושים כיף כיופק (…עד שלא).
כסרט אימה נפרד זה נראה סביר. רק לא ברורה לי ההתעקשות להפוך אותו לראשון בטרילוגיה חדשה הקשורה איכשהו בזיכיון האימה הנישתי "הזרים" (שכולל נכון להיום את "הזרים" מ-2008 ואת "טרף לילי" מ-2018). רני הארלין ("מת לחיות 2") מביים את הטרילוגיה החדשה. חלק 1 יעלה אצלנו לאקרנים ב-16 במאי.
18. וסרט האימה האחרון הוא "צאי מזה" שכתבה וביימה השחקנית זואי קרביץ, ועם צ'נינג טייטום בתפקיד הראשי. צעירה נוסעת עם מיליארדר לאי הפרטי שלו, והם כולם עושים חיים משוגעים וחוזרים הביתה בשלום (…אתם יודעים כבר איך הבדיחה עובדת).
נראה מטומטם וכיף כפי שאני אוהב את סרטי האימה שלי. אוגוסט בבתי הקולנוע.
19. ונסיים עם ספיר. סליחה, סאפיר. ואל תגידו לי "מי?" כי אתם מכירים את סאפיר. לאו דווקא בשם סאפיר, אבל פגשתם סאפיר אחת או שתיים בחייכם עם ציפורניים שיכולות להילחם בוולברין, בגדים שנמר או שניים נהרגו עבורם ושפתיים נפוחות מחומצה היאלרונית. וחלקנו, בואו נודה, התנשאנו על סאפיר מבלי לדעת שמתחת לריסים המפחידים מסתתרת אישה עם פחדים, רצונות, רגשות וחיבה יתרה לתות.
סאפיר היא דמות של הקומיקאית והשחקנית פרלה דנוך (ידעתם שהיא נשואה למני ממטרה?) שמככבת בסדרת רשת קצרה שאותה יצרה דנוך, ושניתן לצפות בה (יאיקס) בפייסבוק. העונה הראשונה בסדר, כן? רוב הפרקים בה בני דקה וקשה להעיד שיש בה משהו מיוחד, כך שזה בסדר אם תדלגו ישירות לעונה 2, היכן שהסדרה פורחת הן בגזרת ההומור והן בכל הקשור לרגש.
כי מסדרה מצחיקה (מאוד) על פקאצה טיפוסית, הופכת "סאפיר" לסדרה שמתארת את מסעה (המותח) של צעירה השוברת את מוסכמות החברה והטראומה הבין-דורית שבה גדלה ובעודה נאבקת במערכת יחסים רעילה.
וכיוון שאין דרך לקשר באופן נורמלי לסדרת רשת בפייסבוק כי זה פייסבוק, הגדלתי ראש עם קישורים ישירים לכל פרק. תעריכו את ההשקעה.
עונה 1 (מזכיר שעונה 2 הטובה): פרק 1, פרק 2, פרק 3, פרק 4, פרק 5, פרק 6, פרק 7, פרק 8, פרק 9, פרק 10.
עונה 2: פרק 1, פרק 2, פרק 3, פרק 4, פרק 5, פרק 6 ו-7 (כפול), פרק 8.
אל תראו את הטריילר ל"אל תוציא מילה"
כלומר, הוא טריילר טוב והכל, אבל הוא נראה ממש כמו המקור, ואלא אם יש איזו מערכה שלישית שונה בצורה קיצונית, הוא מגלה הכל חוץ מאת ה-10 דקות האחרונות. לא הייתי רוצה לדעת את רוב הטריילר הזה לפני הצפייה בסרט המקורי לפחות, אבל אני כן מחכה לאמריקאי, כי אם הוא נאמן למקור כמו הטריילר, זה יהיה מסרטי האימה היותר מבעיתים ואמיצים שיצאו מהוליווד. פשוט תתרחקו מהטריילר.
אמה סטון וליאם ניסן
אמה סטון
רגע רגע, היא נשואה להוא שביים את "דב בריגסבי"?
למי שלא מכיר, בסרט (המקסים והנהדר והדי נפלא) "דב בריגסבי" יש קו עלילה שהולך בערך ככה: גבר צעיר נשאר סגור בבית כי זה מה שההורים שלו רוצים. אבא שלו אפילו יוצר בשבילו סוג של מציאות אלטרנטיבית שתשכנע אותו שהוא בכלל לא צריך לצאת החוצה.
רגע, זאת לא העלילה של "שן כלב" של יורגוס לנטימוס, שהפך לבמאי הקבוע של…אמה סטון?
(אנד פור דה רקורד: "דב בריגסבי" הוא סרט מלא חמלה. "שן כלב" הוא סרט מרושע ואני שונא אותו).
ליאם ניסן
אף פעם לא אהבתי אותו. ואני גם לא חושב שריבוט של "האקדח מת מצחוק" הוא רעיון טוב. אבל הקטע היחיד שלו לטעמי שבו הוא באמת שווה משהו נמצא כאן (קטע מתוך סדרה קומית שמאוד הצחיקה אותי בשנים האחרונות. לא של ריקי ג'רווייס).
נראה לי שאפשר להגיד את השם נערות דרי, זו סדרה די מוכרת באתר. והקטע הזה מפיל מצחוק בלי ספק.
יש גם סרט שנקרא פרובלימיסטה אם אותה עלילה
טוב אבל מרגיש יותר כמו יצור כלאיים בין בריגסבי לשטן לובש פארדאה. אני יכול להבין את השונאים לסרט המסר לא טוב אבל נהנתי בסה"כ.
נופ, נופ, נופ
– "מופאסה" גם לא נראה טוב, וגם Fool me once וכו'. כמו כן, האם לין מנואל מירנדה מתכנן להישאר במרתפים של דיסני עד שיתנו לו אוסקר? כי יש לי תחושה שזה יקח זמן…
– הטריילר של "דדפול 3" אכן מוריד ציפיות. נראה שיהיה קצת כמו "אין דרך הביתה" – מדהים מבחינה של קמיאוז ופאן-סרוויס, סביר בתור סרט. אבל אשמח להיות מופתע. כמו כן, מעולם לא אהבתי במיוחד את החליפה של וולברין בסדרה המצוירת ותהרגו אותי אם אני מבין את ההתלהבות מלראות אותה בלייב אקשן (להגנתה, היא כן צבעונית ומעניינת יותר מהחליפות שנתנו להם בסרטי אקס-מן קודמים)
– אין לי שום ציפיה מסרט של שאמלאן, ויכול רק לקוות שיהיה מטופש בקטע מבדר (כמו "זמן") ולא סתם רע. כמו כן, אם הוא חושף את הטוויסט של המערכה הראשונה בטריילר, בטוח מחכה גם עוד טוויסט בסוף (תאוריה – הבת שלו קניבלית / ערפדית והוא הורג אנשים בשבילה)
– מסכים עם זאב מעלי שלא כדאי לצפות בטריילר ל"אל תוציא מילה" אם הוא מסקרן אתכם. צפיתי בו בפסטיבל שנה שעברה בלי לדעת הרבה והוא בהחלט הולך לכיוונים לא צפויים, שאותם הטריילר הזה לחלוטין מספיילר. נוט קול.
– מסתבר שהתקציב לסרט החדש של דוויין ג'ונסון וכריס אוונס, "Red One", התנפח ממש כי, לפי הכתבה, ג'ונסון עושה טובה שהוא מגיע לסט. אבל העיקר שהוא משתין בבקבוקים כדי לחסוך זמן.
– מסי, הכלב מ"אנטומיה של נפילה", יגיש תוכנית על החוויות שלו בפסטיבל קאן הקרוב. זה כל מה שאני צריך לדעת כדי לצרף את זה לרשימת הצפייה.
– אדם סקוט יביים סרט שבו הוא גם יככב לצד סטרלינג ק. בראון וזייזי ביטס על זוג שמגיעים לנפוש בבקתה ומגלים שכבר יש בה זוג אחר. מזכיר את הפרמיס של הסרט עם אית'ן הוק וג'וליה רוברטס שעלה בנטפליקס לא מזמן, אבל לא ראיתי אותו, אז אני במקום זה אני אגיד שזה נשמע כמו ההתחלה של "ברברי 2".
לממ
אחרי טיק טיק בום הוא אמר שזו היתה תקופה מאוד עמוסה (בכל זאת, ארבעה סרטים בשנתיים+מסע פרסום להמילטון המוקלט+הצטרפות לקאסט של המילטון בפורטוריקו כדי לאסוף כספים לשיקום נזקי טבע במדינה) – ושעכשיו הוא מתכוון לקחת את הזמן "ולאפשר קצת לאישתי להיות עורכת דין". מניחה שהמרתפים של דיסני מאפשרים לו את זה.
אני חושבת שאם יש משהו שאין ספק לגביו אצל ללמ – זה שבשביל שהתוצרים שלו יהיו טובים זה חייב להיות פרוייקט שיש לו המון תשוקה כלפיו. (איך מגדירים passion project?). אני מניחה שהוא שם עד שהוא ימצא את ההשראה הבאה שלו למה שהוא באמת רוצה לעשות…
בקצב הזה קיפצובה כבר באמת יהיה עדיף על וולברין ודדפול.
(ל"ת)
סאפיר זה החיים!!
מחכה מפרק לפרק!!🩷🩵
למה לגלות את הטוויסט בטריילר
מכל הטריילרים כאן, היט מן והסרט של שאמלאן נראים הכי טוב, חבל שהטריילר חסרט של שאמלאן לא הסתיים בזה שהוא מגלה שיש רוצח בהופעה ,למה לגלות בטריילר טוויסטים של הסרט , אבל זה כנראה בגלל שיש עוד עשר טוויסטים בדרך כיאה לסרט של שאמלאן. בכל מקרה נחמד לראות את ריצ'רד ליינקלייטר וג'וש הארטנט חוזרים לבמה.
נדמה לי שסרטי אימה ממשו תפסו תאוצה בשנים האחרונות ויותר שחקנים מוכרים התחילו לעשות סרטים כאלה ,מעניין אם זה בגלל שהם מכניסים כסף ולכן סוכנים דוחפים שחקנים לסרטים האלו או בגלל שהם יחסית מקוריים ומהווים יותר אתגר לשחקנים מאשר כל הסרטי פרנצ'ייז של הוליווד.
אוף, אי אפשר אבל שג'יימס מקאבוי יעשה גם משהו שיביא לו הכרה?
הוא, לעניות דעתי, אולי השחקן הכי טוב בדורו בלי מועמדות אוסקר אחת לרפואה.
יצירות על ה7 באוקטובר - לא בשבילי
אני לא יודע מה אנשים אחרים מרגישים והתגובה הזו כמובן מייצגת את הרגשתי בלבד.
אין לי שום כוונה לראות שום יצירה שקשורה ל7באוקטובר. לא הצגה, לא סדרה, לא סרט, כלום.
הנושא הזה כל כך קשה לי, אני הוצפתי בכל כך הרבה טראומה בחודשים האחרונים עד שאין לי יותר כוח לכלום.
אני חושב שבמובן מסויים כולנו, במיוחד יהודים ישראלים, ניצולי פוגרום / מיני שואה גם אם לא היינו ב7 בעוטף.
כולנו עברנו שבועות של חרדה, בכי, אימה, פחד קיומי ממשי לחיינו במובן הכי בסיסי. וחוסר יכולת להבין ולעקל את ה— אין מילים — שעברו אחים ואחיות שלנו. איך אפשר להשלים עם שואה?!
אני לא זקוק לשום שחזור, לשום דרמה, לשום בכי.
הכרתי מישהו שנלחם בנחיתה בנורמדי. לקחו אותו לראות את טוראי ראיין והוא כמעט התמוטט. אני רק חושב על הצפייה בזוועות שעברנו ואני מיד נזכר באותו סבא..
אנחנו ניצולי המחנות. למה שנרצה לראות את רשימת שינדלר?!
הלב שלנו מדמם וידמם תמיד בנושא הזה.
אני מבין לחלוטין את הערך והחשיבות של היצירות בנושא, אין לי בכלל טענות על זה. אבל אני חושב שאנחנו (אני) לא הקהל יעד. זה לא לדור שלנו. זה מוקדם מדי ומאוד מאוד פוסט טראומטי.
סליחה ממש אם גרמתי למישהו עצב או כעס. אשמח לשמוע אם עוד מישהו מזדהה כמוני.
מרגיש אותו הדבר אבל אני פתוח להרגיש שונה לגבי זה בעתיד
(ל"ת)
מסכימה רק עם הסתייגות לגבי יצירה אחת
אם הבנתי נכון הפרויקט של טליה לביא הוא יותר על ההתייחסות לתצפיתניות במהלך השירות (שתמיד היתה בעייתית) ולאו דווקא תהיה קשורה ישירות ל7.10. זה נכון שזה קשר שאצלנו בראש תמיד יהיה, אני לא חושבת שאפשר לחשוב על התצפיתניות בצה"ל בלי לחשוב על זה, אבל אם הסרט לא יתמקד באירועי השביעי באוקטובר והתקופה שלפניו, ויציג פרספקטיבה יותר רחבה של האופן שבו התייחסו (ומתייחסים) לתצפיתניות בשירות – זה כן סרט שיעניין אותי.
זו תחושה מאוד לגיטימית
אני לא חושבת שאנשים צריכים להתנצל על האופן שבו הם מעבדים טראומה, וזה נכון לשני הכיוונים (למי שחשות צורך לצפות ולמי שלא מסוגלים)
אני לא בטוחה איפה אני ממוקמת, אני חושבת שהעובדה שזה כל כך טעון, מכניסה הרבה משקל לאינטראקציה שלי עם העמדה שממנה היצירה תוצג. ואני לא כותבת את זה בגאווה או משהו, להפך, בעבר חזרתי וכתבתי כאן שאני נהנית מיצירות שמציגות עמדות שונות משלי, אבל כפי שהיטבת לנסח- ה7.10 הוא עדיין אירוע רגיש.
כן אציין שיצא לי לראות יצירה קצרה, ריקוד שכוריאוגרף יצר כתגובה לנובה ורץ ברשת (דור אלדר), עבורי הצפיה היתה קצת מילולית וגם מאוד עצובה ומאוד מרגשת, כך שאני מניחה שכבר הוכחתי שאני פתוחה ליצירות כאלה.
תאכלס, גם הסרט #NOVA, שנוצר מצילומים של אנשים בשטח האסון, ערוך בצורה שיש בה חשיבה קולנועית. זה מעולה ונורא בבת אחת, כלומר זה ערוך באופן מאוד טובה מבחינת אפקטיביות על הצופות, אבל השתגעתי קצת מבפנים (ומבחוץ) כי ההתחלה ערוכה כמו סרט מתח/איימה, וידעתי שבסוף הגיבורים/הטובים לא ניצלו. [התכוונתי להוסיף לינק לסרט, נראה שכל האופציות-החוקיות- שהיו פתוחות לצפיה ירדו]