1. נתחיל עם פסטיבל הסרטים של חיפה. בפעם הקודמת סיפרתי לכם שהוא אכן עומד להתקיים. ובכן, יאדה יאדה יאדה סגר יאדה יאדה עיר כתומה יאדה יאדה: הפסטיבל עובר למתכונת אונליין. אבל כדי לשמור על רוח הפסטיבל, פסטיבל האונליין של חיפה (תכנייה פה) יהיה כמו הפסטיבל הרגיל, כאשר מספר ההקרנות הדיגיטליות יהיה מוגבל וכך גם מספר הכרטיסים לכל הקרנה.
רגע, מה, רציניים, חיפה? יש כאן פוטנציאל לחשוף את סרטי הפסטיבל לקהל הרבה יותר רחב, ואתם פשוט לא הולכים לנצל את זה? מה קרה ללהפוך את הלימונים ללימונדה ולהעלות אותה אונליין כדי שיותר אנשים ייהנו ממנה? ואם כבר אתם רוצים לשמור על רוח הפסטיבל, למה לא לעשות פרסומות לפני כל הקרנה דיגיטלית של דוכנים שמוכרים שטויות מעלי אקספרס פי 10 מהמחיר הרגיל?
ודבר אחרון, אני חייב להודות שזה די מצחיק שעמוד רשמי של פסטיבל סרטים כותב באתר שלו: "ניתן גם לחבר את המחשב למסך הטלוויזיה באמצעות כבל מתאים (בדרך כלל כבל HDMI) ובמקרה של טלוויזיה חכמה להשתמש בסטרימר כדוגמת הכרום קאסט". בהיעדר אפליקציה של פסטיבל הסרטים, אני מניח שהקאסטינג שהם התכוונו אליו זו הזרמה של דפדפן כרום ישירות לטלוויזיה; מניסיון, איכות הצפייה במקרה הזה תהיה נוראית. הזרמה של דפדפן נועדה להקל על גלישה סטנדרטית, והיא ממש לא אופטימלית לצפייה בסרטים (אלא אם אתם אוהבים לדמם מהעיניים, לא שופט).
2. יפן אוהבים רובוטים ענקיים, ואצלם שם נרדף לרובוטים ענקיים זה הזיכיון של Gundam. בשנים האחרונות החלו במדינת האיים והפוקי לבנות רובוטים של Gundam בגודל מלא, כשאחד כזה נמצא באי המלאכותי אודאייבּה ליד מפרץ טוקיו ואחד אחר בעיר יוקוהאמה (גם היא במפרץ טוקיו). ובכן, אם אתם יכולים לבקר רק אחד – לכו על זה של יוקוהאמה, כי הוא גם פאקינג זז. הוא. זז. הוא זז! It's Aliiiveeeeeeee!
3. נישאר במחוזות יפן: "השם שלך" של מאקוטו שינקאי היה מה שנקרא "להיט בהפתעה": מסרט שאף אחד לא שמע עליו הוא נהפך לאחד מהסרטים הבולטים של שנות העשרה – באנימציה ובכלל – כולל התברגות ברשימת "100 הסרטים הטובים ביותר" על פי ימד"ב ויצירת הייפ מטורף לקראת סרטו הבא של שינקאי (שהיה אכזבה די רצינית).
אה, והוא עשה מלא כסף – סרט האנימה הרווחי בעולם של מלא כסף – אז כמובן שהוליווד תתעניין בו. עד לאחרונה ידענו כי התסריטאי אריק הייסרר ("המפגש", אבל גם "קופסת הציפורים") נשכר על-מנת לכתוב תסריט על-פי "השם שלך" שיופק על-ידי חברת ההפקות של ג'יי.ג'יי אברמס. כעת התבשרנו אודות הבמאי – לי אייזק צ'ונג, במאי אינדי שסרטו "מינארי" זכה לשבחים בפסטיבל סאנדנס האחרון (A24 צפויים להפיץ אותו בקרוב). צ'ונג לא רק יביים את "השם שלך" אלא ישכתב את התסריט על-פי סקיצה שכתבה אמילי וי. גורדון ("חולי אהבה"). מה קרה לתסריט המקורי של הייסרר? לא ברור.
4. אינטראקציה חביבה באינסטגרם מלמדת אותנו שהמלחמה בין מארוול ל-DC היא בראשם של המעריצים: כאשר נשאל במאי "יחידת המתאבדים (לא ההוא, החדש)" ג'יימס גאן כיצד הגיב מפיק מארוול קווין פייגי על העבודה שלקח גאן אצל המתחרים מ-DC (שאלה קצת מוזרה, לא? הבחור פוּטר ממארוול באותה תקופה), השיב גאן שלא רק שהוא קיבל תמיכה מפייגי, אלא פייגי ומפיק מארוול נוסף אף ביקרו אותו על הסט של "יחידת המתאבדים". גאן גם ציין כי אין טינה מאחוריי הקלעים כפי שיש בקרב קהילות המעריצים, ואני נוטה להסכים עמו. אני בטוח שמעריצי מארוול הגרועים והמכוערים הם אלה שיזמו את המלחמה הזו.
אפרופו גאן: השבוע התבשרנו כי הוא עתיד לכתוב ולביים סדרה בכיכובו של ג'ון סינה, על פי דמות הפיסמייקר שלו שתופיע ב-"יחידת המתאבדים". נו, לפחות אנו יודעים על דמות אחת שתשרוד את הסרט הזה.
5. אני לא אחד שצוחק בקול כשאני גולש באינטרנט, גם לא מדברים שבאמת מצחיקים אותי. אבל הסאב רדיט שגיליתי השבוע, "Shitty Movie Details", שינה את המצב בזכות פנינים כמו "'1917' מבוסס על ההליכה של סבא שלי לבית הספר מדי יום" או "שימו לב איך ג'פרי אפשטיין הוא לא חלק מ-'יחידת המתאבדים'". יש גם עמוד טוויטר ופייסבוק באותו נושא.
6. סרט אימה קצר: אתם האות "I" המסכנה מהלוגו של פיקסאר.
7. טקס פרסי האמי נערך השבוע, ונראה כי הטקס השנה היה בסימן HBO: "יורשים" זכתה בפרס סדרת הדרמה, "השומרים" זכתה בקטגוריית המיני-סדרה הטובה של השנה (מקווה שזה לא הכעיס יותר מדי את תום שפירא שלנו), כולל פרס משחק לרג'ינה קינג וגם ליאיא עבדול-מאטין השני (בואנה איזה שם מגניב). "חינוך רע" (שכתבתי עליו פה ביקורת) התגלה כחינוך די טוב וזכה בפרס סרט הטלוויזיה הטוב של השנה – ובכך ניצח את "אל קמינו" (שגם עליו כתבתי פה ביקורת).
לכן הופתעתי לגלות בבוקר שאחרי הטקס כי השיח הוא לא סביב ההצלחה המדהימה של HBO אלא ההצלחה המדהימה של קנדה: סדרה שנשמעת כמו "משפחה בהפרעה" רק קנדית, "Schitt's Creek", גנבה את פרסי הקומדיה מענקיות כמו "גברת מייזל המופלאה", "מה שקורה בצללים" ו-"המקום הטוב" (עונה אחרונה), זכתה בכל ארבע קטגוריות המשחק ויצאה מהטקס עם תשעה פסלונים – שיא עבור קטגוריות הקומדיה (וכל זה בלי שהסדרה זכתה ולוּ באמי אחד ב-5 עונותיה הקודמות). מניח שאני יודע מה תהיה הסדרה הבאה שאני הולך לראות.
8. טום קרוז יצלם סרט בחלל. האמת שכבר ידענו את זה, אבל כעת גם יש תאריך, מה שהופך את העניין לרשמי (ועדיין מוזר, אבל רשמי): אוקטובר 2021, זה מתי שטום קרוז, הבמאי דאג לימן ומישהו נוסף שיאייש מושב שלישי (נערת המים? פליז שזו תהיה נערת המים) יעלו על מעבורת חלל כדי לצלם סרט.
אבל כדאי שיזהרו, כי בפעם הקודמת בה עזב קרוז את האטמוספירה זה לא הסתיים כל כך טוב.
9. ואם כבר החלל החיצון, הנה טריילר לעונה 2 של "המנדלוריאן".
תגובתי הרשמית והמנומקת ביותר: פאק זה נראה טוב.
10. מגזין Vulture ניסו לנחש איך 2020 הייתה נראית מבחינה קולנועית לולא הנגיף הזה שפרץ ברחבי הגלובוס – אתם יודעים, נגיף שנאת החינם. או, נו, הקורונה.
חלק מהניחושים הגיוניים (כמו "זו שנה של גיבורות אקשן"), חלק לא ברור מאיפה הקריצו אותם ("האוסקר הוא קרב בין 'חולית' לבין 'סיפור הפרברים'". פחחח, אוקיי, ומרגו רובי זוכה באוסקר על הארלי קווין) ואחד מעניק לנולאן הרבה יותר מדי קרדיט, אבל זו קריאה משעשעת.
11. באתר Film School Rejects החליטו לדרג את כל הפתיחים המפורסמים של סרטי ג'יימס בונד, מהגרוע לטוב ביותר. לצערי הפתיח של "המוסד" משום מה נעדר מהרשימה.
12. טוב, יהונתן מתלונן שאני לא מביא מספיק חדשות מהארץ, אז, הנה: חנן סביון, יוצר "מחילה" – כזכור, אחד הסרטים המצליחים בקופות בישראל ב-2019 (ואיזה צירוף מקרים, בדיוק שלשום צפיתי בו פעם ראשונה) התלונן בראיון על היעדר המועמדויות לו זכה הסרט בטקס פרסי אופיר. סביון טוען כי זה לא הגיוני שהצלחה בקופות לא מתורגמת למועמדויות – וזאת, לא נעים להודות, לוגיקה מעוותת. יש לי הרבה דברים לומר על טקס פרסי אופיר, אך להעניק מועמדויות לסרט רק בגלל היותו פופולרי, זה כנראה ישבור סופית את מערכת היחסים ביני לבין הטקס. זה לא גלובוס הזהב פה, בחייאת.
13. אה, כן, אוי, אופס… הוכרזו המועמדים לטקס פרסי אופיר. המועמדים לפרס הראשי הם "אסיה", "אפריקה" (הרבה גיאוגרפיה השנה), "המתים של יפו", "הנה אנחנו", "שאיפה לחיים" וגם "מחילה" (סתם סתם לא באמת. סליחה חנן).
העובדה כי לחברי אופיר לא אכפת בכלל אם המועמדים לא הוקרנו מסחרית לקהל הרחב, זה כבר נושא עליו דנּו כמה וכמה פעמים. אך השנה הגענו לשפל חדש: אם לרוב המועמדים לפחות מוקרנים באיזה פסטיבל שמאפשר לחרוצים לתפוס אותם לפני הכרזת המועמדויות, הרי שהפעם מתוך 14 הסרטים המועמדים לקטגוריות כלשהן, 8 מהם אי אפשר היה לראות בשום צורה. מהמועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר יש רק את "אפריקה" שהוקרן בפסטיבל חיפה הקודם ו-"המתים של יפו" שהוקרן מסחרית באופן מצומצם, אך לשלושת האחרים לא הייתה הקרנה רשמית כלשהי בין מטולה לאילת. רק אם התמזל מזלכם וביקרתם בפסטיבל "טרייבקה" האחרון, אז אולי יכולתם לתפוס את "אסיה" (שמוביל במספר המועמדויות, 13).
אז נכון נכון נכון נכון נכון נכון, מה הם אשמים? הרי cOroNaAAaaa… אך קצת עצוב שטקס פרסי אופיר הגיע לרמה כזו שאני אפילו לא מצפה מהם ליצירתיות כלשהי על-מנת לפתור סוגיה בסיסית ביותר, במְקום לארגן טקס פרסים לסרטים שאיש לא יכול היה לראות! זה כאילו האינטרנט לא קיים מבחינת אופיר. כבר עדיף ש-"מחילה" היה מקבל מועמדות על חשבון סרטים שמעולם לא הוקרנו פה, חוץ מהמועמדות היחידה שלו לעיצוב פסקול.
14. ולסיום: מזל טוב לבלוג הקולנוע סריטה שחוגג יומולדת 10, ואציין על הדרך כי "עין הדג" יחגוג תאריך עגול גם הוא בעוד פחות מחודש – ויש כמה הפתעות בקנה (אני לא רוצה לספיילר, אבל יהיו מתנפחים).
מתנפחים:)
זה הולך להיות הסגר הכי טוב אי פעם
בסעיף 14
הלינק לא נכון.
ובכן, וופסי
תוקן,תודה.
הסיפור שלי עם "סיפור הפרברים" הוא אופרה בפני עצמה,
וזה כדי לומר שבכיף, וולצ'ר, ב-2020 האלטרנטיבית הוא בבירור מתמודד מוביל לזכייה (נגיד). אבל אין עולם, אלטרנטיבי או לא, שבו גל גדות היא הפנים של הקמפיין הפרונטלי של ג'ו ביידן. לא. לא יקרה, מצטער. לא עכשיו ולא אם תיקחו את הדלוריאן שלכם למעורת העטלפים הסינית ההיא. הו לא.
תודה בשם הצוות של "סריטה"
על הפרגון והקישור בסעיף 14.
בנוסף ובלי קשר, הסבר לגבי השיטה של הגבלת מספר ההקרנות והצופים בכל הקרנה של פסטיבל חיפה (שיטה דומה/זהה גם בדוקאביב, ירושלים ורוב הפסטיבלים בעולם) – זה באמת יכול לבלבל ונראה לא הגיוני במבט ראשון, אבל כנראה שאין ברירה אחרת. פסטיבלים לא רוכשים זכווית הקרנה מלאות בישראל, אלא זכויות להקרנות ספורות – בגלל שההקרנות עברו לתחום הוירטואלי, הגיבלו את מספר הצופים בהם. זה מגיע מצד החברות מחו"ל, להבנתי גם מתוך תקווה להקרנות פיזיות נוספת בעתיד/מכירה וירטואלית נוספת. אם הבנתי נכון, הפסטיבל גם יכול להוסיף הקרנות של סרטים שמוכרים את כל המקומות, אבל זה יעלה לו בתשלום נוסף.
ולגבי סרטי האופיר: למעשה ביקור בטרייבקה לא היה עוזר שכן הפסטיבל היה וירטואלי לחלוטין (אבל מספר מוגבל של תושבי ארה"ב יכל לצפות בו). ו"שאיפה לחיים" כן הוקרן פומבית בטרום בכורה בהקרנות שונות בארץ בשבועות בהם ניתן היה להקרין סרטים (כולל למשל על האגם בפארק הירקון). כך שהוא כן סרט שכמות צופים זעומה צפתה בו. (ו"אפריקה" עשה כמה הקרנות וירטואליות עם מספר צופים מוגבל בסגר הקודם, אם אני זוכר נכון). זה לא משנה את השורה התחתונה: השנה, יותר מתמיד, הטקס מנותק מן הצופים בקולנוע הישראלי. (ולא בגלל העדר המועמדויות ל"מחילה").
Schitt’s Creek נהדרת לגמרי
ממש הופתעתי השבוע לגלות שהיא מעולם לא שודרה בישראל, כי זו דווקא סדרה שהייתי מצפה שנגיד יס יאמצו, ויש סביבה באז לא מבוטל כבר כמה שנים.
מקווה שאולי בעקבות ההצלחה באמי יתוקן המחדל והיא תגיע לשידור.
או לחילופין שנטפליקס יפיצו אותה ביותר מדינות, כי תכלס הם חתומים במידה לא מבוטלת על ההצלחה שלה בארה״ב. זה אחד מהמקרים האלו של סדרה קטנה מערוץ נידח, שהפכה לסיפור הצלחה אחרי שנטפליקס נתנה לה פלטפורמה ראויה.
בין הנקודה הראשונה לנקודה הסוגרת
קיבינימאט, כל המדינה יושבת בבית בסגר שוב פעם. לא יכולים לפחות לפתוח את האופציה לצפיה וירטואלית בסרטים ישראלים חדשים? עד היום לא היתה קיימת כי שקר כלשהו לא מפיצים. אבל עכשיו זמן אופטימלי להפיץ סרטים, אז למה לא? למה מפחדים שהקהל יוכל להתרשם מהסרטים שמופיעים בטקס?
חוצמיזה, למה פסטיבל חיפה סגור לישראלים בלבד? אוף! חשבתי שזו תהיה הזדמנות לצפות בסרטים.
בסגר הקודם היו הקרנות שבועיות של סרטים, לכאורה מוגבלות גאוגרפית אך בפועל פתוחות ברחבי תבל. לצערי את אלו שרציתי לראות פספסתי, ועדיין, מה כואב להם לעשות כזה שוב?
הטענה של חנן סביון אפילו יותר בעייתית
כי "המוסד", שהוא הסרט הישראלי הכי מצליח קופתית ב-2019, מועמד לארבעה פרסי אופיר. אמנם רק בקטגוריות טכניות, אבל זה עדיין יותר ממה שציפו עבור קומדיה פרועה שיצאה לפני יותר משנה לקולנוע.
לא יודע
כלומר, אני שמח שאלון גור אריה לא יצא גם הוא במסע "אופיר >:(" אבל בסופו של דבר, אלא אם הוא גם יזכה בארבעה הפרסים הנ"ל (ואני בספק מאוד), עדיין דחקו אותו לקטגוריות גטו – וזה לא שאי אפשר היה לפרגן לשחקנים שם במועמדויות המשחק או לאלון בקטגורית התסריט.
כלומר, הטענה של חנן בעייתית משלל כיוונים (וזה אומר מי שדי חיבב את הסרט), אבל אין ספק שעדיין יש דחיקה מהקטגוריות "הרציניות" לסרטי קומדיה קלילים – רק זה לא שעל כל 50 אלף צופים אתה מקבל מועמדות אופיר אחת חינם על הבית.
הדחיקה קיימת וצפויה
ארבע מועמדויות זה מה שהיה פחות צפוי ומבטל את הטענה נגד זה שמחילה לא מועמד בכלל כי הוא פופולרי מדי. אני גם יודע שאלון גור אריה יותר מתעסק כרגע בשיווק של המוסד בחו"ל מאשר לוקח ברצינות את פרס אופיר (לא יכול לומר את זה לגבי מי שלמעשה מועמדים על הסרט).
הוא עסוק בשיווק שלו בחו"ל?
מעולה! מחכים שיגיע לשירות סטרימינג כלשהו בארה"ב.
גם הם לא מתרגשים
אני מכיר אישית כמה מהאנשים שמועמדים על הסרט. ברור לכולם שזה פרס-גטו, יש אחד שטען בפניי שזו מועמדות יח"צנית, כאילו הם אומרים לציבור הנה, אנחנו רלוונטים.
אבל בסה"כ הם בעיקר מבסוטים מזה שהם יכולים להגיד שהם "הועמדו לפרס אופיר" על סרט כזה מטומטם ואיזה כיף ואיזה קטע. מזכיר שבסרט יש בדיחה של צחי הלוי על איך שהוא "זוכה בפרס אופיר". והאמת, אם הוא באמת היה מקבל מועמדות, גם אם זו מועמדות דאחקה, זה היה הדבר הכי טוב בקולנוע הישראלי בעשור האחרון כנראה.
מעבר לזה – אני לא מסכים עם הטענה של חנן, אבל הטענה הזו כן מגיעה מתוך מקום של "פרסי אופיר הוא מגדל שן שלא מחובר לקרקע ולציבור הרחב", וזו בעיה תדמיתית שצריך לפתור. הפוסט אפילו נגע בעניין הזה.
לקראת הסגר הבעל"ט (ושיילך מאיתנו לחיים ולשלום)
יהיה אפשר לקבל כתבה נוספת כמו זאת? תודה מראש.
אה, ובקשר למס' 5: הטוויט הזה לא מספר את הסיפור המלא: ריבס בעצם התאבד כדי לחבל בהקרנת הסרט; את זה אני יודע כי צפיתי בדוקומנטרי על סופרמן בהפקת ברייאן סינגר ובקריינות קווין ספייסי. אני משער שאני לא מחדש כלום לאף אחד שהיה אי פעם ביוטיוב, אבל בזמן האחרון וורנר מעלים "אקסטרות מאחורי הקלעים" מהדיוידי והבלוריי של סרטי DC (וממש לא מזמן גם של סרטים אחרים) לערוץ היוטיוב שלהם…
אכן מתוכננת אחת שכזו
בנוסף, אחת אחרת שדומה אבל שונה תעלה ביום ראשון, ובתקווה נצליח בשבוע הבא לעשות אחת שדומה אבל דומה.
לגבי פסטיבל חיפה – אני עובדת כרגע בהפקה של פסטיבל וירטואלי (לא חיפה) ולאפשר מכירה בלתי מוגבלת של כרטיסים זה לא משהו שפסטיבל יכול לעשות על דעת עצמו. לפסטיבלים אין את הזכויות על הסרטים, הם רק צינור בין הצופים והמפיצים, והרכישה של זכויות הסטרימינג היא לפי כמות צופים, ולרוב עם הגבלה על המיקום. בפסטיבל שאני עובדת בו, נניח, ההגבלה היא לעיר מסוים. פסטיבל אחר עם יותר תקציב השיג סרט שגם לנו יש אבל שילם על זכויות לכל הסטייט וכן הלאה.
לגבי הסרט של טום קרוז
אני מניח שהאדם השלישי על הטיסה יהיה הצלם. שזה אומר שאיפשהו יש מישהו שיקבל כסף בשביל לטוס לחלל (כלומר, אני מניח שלפי גילדת הצלמים יהיו חייבים לשלם לו, אני מניח שיהיו מספיק כאלו שיהיו מוכנים לשלם).
כמו כן, אם כבר, מה התוכניות של לובצקי ל2021?
אני רק מנטפקת פה
בעקרון, נכון להיום, כל מי שטס לחלל מקבל על זה משכורת.
נכון להיום, לא נכון ללפני עשר שנים ולתוכניות של אילון מאסק.
(ל"ת)
ובפינת החדשות הבלתי צפויות
בארי ג'נקינס יביים עבור דיסני את ההמשך למלך האריות
https://deadline.com/2020/09/the-lion-king-sequel-barry-jenkins-moonlight-director-disney-1234586787/
ועל כך חייבים לשאול, למה???
(ל"ת)
למה מה?
למה לעשות המשך למלך האריות? (כי כסף) למה לג'נקינס לעשות המשך למלך האריות? (כי כסף), למה שדיסני יקחו את ג'נקינס למלך האריות למרות שאף אחד לא יבוא לראות את ההמשך הזה דווקא כי הבמאי הוא ג'נקינס? (כי זה גורם לכולנו להיות חלק מהיח"צ של סרט שקיים כרגע רק על הנייר)