1. לפניכם משפט שאותו איש לא כתב כבר שנה וחצי: טריילר ראשון לסרט חדש של מארוול! קבלו את "שאנג צ'י ואגדת עשר הטבעות".
אז זה מה ש"איירון פיסט" רצתה להיות כשתגדל? מרשים ביותר.
ובכל זאת, מספר נקודות חשש. בראשן, קרב ה-CGI בשדה פתוח גורם לי לחשוד שתהיה עלילה שלא תישאר על טהרת הקונג פו, אלא תחתוך לקרב גנרי גדול א-לה "ההוביט – קרב חמשת הצבאות". חוץ מזה, וזו בעיקר עריכה גרועה של הטריילר (אני מקווה), לעבור מהשאלה "מי אתה?" לעמידת ברוס לי זה מצחיק, לא מרשים. רק לקוספליירים באייקון מותר להציג ככה את עצמם.
מעבר לזה, הקרב באוטובוס מרשים הרבה פחות אחרי "סתם אחד". ובכלל, מה הקטע עם הפוסטר? אפילו בסטנדרטים הנמוכים של מארוול הוא גרוע. בנוסף, האם אקוופינה בחוזה להיות בכל סרט עם שחקנים אסייאתים בהוליווד? לא שאני מתלונן, אבל אני כמעט בטוח שיש עוד שחקניות אסייאתיות חוץ ממנה.
אבל אחלה טריילר.
הסרט ייצא, נכון לעכשיו, ב-3 בספטמבר. אין טעם לשאול איפה.
2. נמשיך עם טריילר שהרשים אותי בהרבה, לעונה השנייה של "אהבה, מוות & רובוטים".
מי שלא מכיר או טרם צפה בעונה הראשונה בנטפליקס, זוהי אנתולוגיית סרטי אנימציה קצרים שנותנת במה לאולפנים מרחבי הגלובוס, ומדהים כמה פוטנציאל יש לרבים מאותם סרטים להתמודד באוסקר. כלומר, אם רק היו מאפשרים להם להתמודד וכאלה.
העונה השנייה תעלה ב-14 במאי ותכיל רק 8 פרקים (בניגוד ל-18 בעונה הקודמת), אבל העונה השלישית כבר הוכרזה ותעלה ב-2022 – מה שמעיד ששתיהן כנראה עונה אחת מפוצלת. שיהיה, נו. העיקר שהסרטון עם הכלב, הרובוט והקקי יהיה חלק מהעונה הקרובה.
3. טריילר שלישי (מה? עלו הרבה טריילרים טובים לאחרונה), הפעם לסרטו הבא של מאמורו הוסודה, "בל" (עליו כתבתי פה בעבר):
וואו.
אומנם אני לא יודע איך תהיה העלילה (גם הוסודה מפספס לפעמים), אבל הסרט ללא ספק נראה מרהיב. רק תביטו רגע בצילום המסך הרנדומלי מהשנייה השלישית, וספציפית ברקע שלו. זה מצויר? אין מצב שזה מצויר. נכון? כי אם כן, הוסודה, אתה ממזר משוגע.
יותר מכך, הוסודה הכריז שבמסגרת ההפקה הוא משתף פעולה עם מעצב הדמויות הידוע ג'ין קים מדיסני ("לשבור את הקרח") שעיצב פה את הדמות הראשית, בל (והדיסניוּת שבה ניכרת). יותר טוב מזה, קרטון סאלון, הסטודיו האירי מאחורי "מוליכי הזאבים" ו"שיר הים", לוקחים חלק בפרויקט!
אם עד כה "בל" היה הסרט שאני הכי מצפה לו השנה רק מעצם היותו "הסרט הבא של מאמורו הוסודה", עכשיו זה הסרט שאני הכי מצפה לו כי איך אפשר שלא? הדרך היחידה שלי להתרגש לקראתו יותר היא אם ג'ון וויליאמס יודיע שהוא מלחין אותו בשיתוף פעולה עם ג'נקי XL ויוני בלוך.
4. טיזר-טריילר של סיפור הפרברים" מודל סטיבן ספילברג:
וויזואלית מצפה לנו חוויה יוצאת דופן – אבל זה לא שמישהו מאיתנו חשב אחרת, אלא אם טרם צפיתם בסרט של ספילברג (למי שלא מכיר, הוא הבמאי של הלהיט הקלאסי "שוגרלנד אקספרס").
מבחינת כל היבט אחר, ברחל בתי הקטנה, אין לי מושג לְמה הסרט הזה טוב. הוא מריח כמו "סיפור הפרברים" המקורי אבל עם המילה יותר": יותר ראוותני, יותר גרנדיוזי, יותר אלים, יותר צבעוני – אבל גם יותר קודר. הסרט בכל אופן ייצא בסוף השנה, אולי בקולנוע.
וכדי שלא יגידו שיש לי העדפות: שוחרר במקביל טריילר למחזמר-מעמדות ניו-יורקי נוסף שייצא השנה – "ניו יורק על הגובה" של לין מנואל מירנדה (או "In the Heights Trailer" עבור מי שהתחיל לבכות). לא יודע אם מישהו מקשיב לי, אבל אני מתחנן – תנו לקאסט של שני הסרטים להיכנס לאוסקר של שנה הבאה ב-Dance Fight.
5. טוב זהו, מספיק טריילרים ליום אח… אה רגע, "לוקי".
מצד אחד, כתוב לסדרה הזו על המצח "תראו אותי אני מוזרההה" אבל מצד שני היא יורה לכל הכיוונים: יש בה אקשן והומור מארווליים ואלמנטים של ג'יימס בונד, והכול בתוך קלחת שהיא "אזור הדמדומים" שכזה. אם "לוקי" תשלב את כל האלמנטים הללו בהצלחה, זו עשויה להיות הסדרה הכי טובה של מארוול. בינתיים, מהיכרות איתם, תנו לי לשמור על סקפטיות.
וזהו, יש פה די והותר טריילרים ליום אחד (לאף אחד מכם לא אכפת מהטריילר של ספייס ג'אם 2, נכון?).
6. האוסקר בא, האוסקר הלך – וזה אומר שיש רק עוד דבר אחד אחרון לעסוק בו: ממים!
נתחיל עם סדרת ממים כשרה שתוכלו למצוא בעמוד הפייסבוק "אבל למה את עושה סצנה" (בינתיים זה החביב עלי), וגם:
— sreekar (@sreekyshooter) April 26, 2021
וגם:
anthony hopkins rn not knowing he accidentally ruined the oscars pic.twitter.com/qEOfbiKAQh
— iana murray (@ianamurray) April 26, 2021
וגם:
Going from Glenn Close doing da butt to the In Memoriam pic.twitter.com/FORAQzYE3Y
— Carrie Courogen (@carriecourogen) April 26, 2021
טוב נו לא מצאתי ממים טובים יותר, מוזמנים לשתף משלכם בתגובות.
7. "גודזילה נגד קונג" רק יצא אך הותיר בלבנו חור בגודל המנהרה התת-קרקעית מפלורידה להונג-קונג. הייתכן כי אין סרטי מפלצות ענק בעתיד הנראה לעין?
אה, אל חשש! ליפן הפתרון… אולי.
קצת רקע: בשנת 2016 ביים יוצר אוונגליון הידאקי אננו (עם שותפו שינג'י היגוצ'י) סרט בשם "שין גודזילה", ככל הנראה סרט לטאת הענק השני הכי מוצלח אי פעם (אחרי "קומפוט נעליים"). "שין גודזילה" הצליח כלכלית עם הכנסות של כמעט 80 מיליון דולר, הצופים והמבקרים שיבחו והוא אף גרף את פרס האקדמיה ביפן בשנה שבה יצא. כן, הפרס הראשי. כן, סרט "גודזילה". לכן כולם ציפו שלסרט יהיה המשך, אבל בגלל הסכם של המפיצה היפנית TOHO עם אולפני לג'נדרי (הסכם שאסר על TOHO להפיץ סרט גודזילה באותה שנה כמו לג'נדרי), סרט ההמשך בושש מלהגיע.
ובכן, בלי קשר לכל זה מה פתאום, עתיד בהמשך השנה הנוכחית לצאת לאקרנים סרט בשם "שין אולטרה מן" בבימויו של היגוצ'י (עם הידאקי אננו בכסא המפיק), סרט שעתיד להיות סיפור מקור של גיבור העל המוּכר (טוב, ביפן) אולטרה מן – אחד מאבני הדרך בטלוויזיה היפנית. "שין אולטרה מן" טרם יצא אך הידאקי אננו הודיע ממש בתחילת החודש שהוא עצמו עתיד לביים סרט על פי קאמן ריידר, גם הוא אחד מגיבורי העל המפורסמים ביפן. איך הסרט ייקרא? ניחשתם נכון, "שין קאמן ריידר".
אם כל זה לא זועק יקום קולנועי – הלבישו אותי בשמלה וקראו לי אן שירלי. אוקיי אוקיי, חוץ מהניחוש המושכל שלי – מפיק מטעם TOHO אמר כבר ב-2018 שהחברה הולכת על מודל של יקום משותף. אומנם בזמנו חשבנו שמדובר בסרטים למפלצות האחרות, דוגמת מות'רה או קינג גידורה (וזה גם מה שהמפיק עצמו אמר) אך מסתמן כרגע שהיקום יהיה שונה משחשבנו.
אז האם קאמן ריידר ואולטרה מן ישתפו פעולה כדי להרביץ לגודזילה? או ששלושתם יאחדו כוחות מול איום גדול יותר? ובכלל, איזה עוד פרנצ'ייז יקבל עיבוד עם המילה 'שין' (המשמעות היא "חדש", אגב)? שין אסטרו בוי? שין לופן? שין השוטר אזולאי?
8. ומטריילרים מגניבים וגודזילה לנושא כיפי לא פחות: חוקים מדיניים שפוגעים בהדמוקרטיה ובזכויות מיעוטים.
וויל סמית' והבמאי אנטואן פוקואה ("יום אימונים מסוכן") הודיעו שצילומי הסרט "אמנסיפציה" (Emancipation) – סרט שיעסוק בעבד שברח והצטרף לצבא האיחוד – לא יתקיימו בג'ורג'יה, מדינה שאולפנים אוהבים בגלל הקלות מס. הסיבה לחרם נעוצה בחוק חדש שקובע היכן ואיך מותר לתושבי ג'ורג'יה להצביע – והוא כולל בתוכו הגבלות על הצבעה מרחוק.
רבים יצאו נגד החוק בטענה שהוא נועד להקשות על בני מיעוטים לממש את זכותם הדמוקרטית, ובהודעה משותפת מטעם סמית' ופוקואה הם מסרו ש"אנחנו לא יכולים, במצפון נקי, לספק תמיכה כלכלית לממשלה שמחוקקת חוקים רגרסיביים שמגבילים את גישת המצביעים." בעקבות "אמנסיפציה" רבים נשאו בחודש האחרון עיניים אל הפקות אחרות שמצטלמות בג'ורג'יה – אך נראה שבינתיים הוא הסרט היחיד שמחפש לעצמו בית חדש.
הבמאי ריאן קוגלר אף הגדיל להסביר שהפקת "הפנתר השחור 2" תישאר בג'ורג'יה משום שהסרט מספק פרנסה לרבים, ובהם מצביעים מקומיים, ספקים ועסקים אשר חווים גם הם את נזקי החוק; אך הוא כן הדגיש כי שורשיו של החוק נעוצים עוד בחוקי ג'ים קרואו ויש להיאבק בו.
9. הפסקה לסרטון קצר ומשעשע. הבחור שהביא לכם את הלהיט "כל דרמת פשע סקנדינבית אי פעם" מציג: מה אם "משפחת סימפסון"… אבל בריטית?
10. ניצחון לאזרחים הקטנים, או לפחות לאזרחים הקטנים שאוהבים לאכול פופקורן בקולנוע במְקום המאכל המוצלח בהרבה שהוא נאצ'וס: רשת סינמה סיטי התחייבה למכור גביע פופקורן ב-10 שקלים, זאת במסגרת הסכם פשרה בתביעה ייצוגית נגד הרשת. שזה מגניב והכול אבל, כאילו, מה עם פתיחת הקולנוע עצמו?
יאיר רוה בדק בכלכליסט מה הסיפור וגילה בעיקר התבכיינות סביב העובדה שלא ניתן להכניס בני 16 ומטה לבית הקולנוע – שזה, כאילו, מניח, מעצבן כמו השימוש האינטנסיבי שלי במילים "כאילו", "מניח" ו"בחייאת", אבל בחייאת: אם אפילו התיאטרון (מקום שרוב בני ה-16 ומטה לא דורכים בו אלא אם בית הספר מכריח) פועל סדיר, ושם כידוע אין לא פופקורן, לא נעליים וכל הרצה עולה המון כסף – אני דייייי בטוח שגם בתי הקולנוע יכולים כבר לפתוח ולהפסיק עם התירוצים. חלאס, מיצינו.
11. מאדס מיקלסן מצטרף אל הסרט החדש בסדרת הסרטים השנייה האהובה עליי (אחרי סדרת "שכחו אותי בבית") – "אינדיאנה ג'ונס 5", הפקה שאליה הצטרפה לאחרונה גם פיבי וולר-ברידג' (מה שמזכיר לי שאני מוכרח כבר להשלים את "פליבאג"). ג'יימס מגנולד עדיין הבמאי; אבל לפחות ג'ון וויליאמס חוזר (לצערי בלי ג'אנקי XL ויוני בלוך).
12. מייקל קיטון ישוב לגלם את באטמן בסרט השלישי של ספיידרמ… סליחה, כוחו של הרגל. הוא יגלם את באטמן בסרט החדש של הפלאש, מה שמאשר סופית שהסרט יעבד את אירוע פלאשפוינט מהקומיקס, אירוע גדול שבעקבותיו יקום גיבורי העל עבר ריבוט. הסרט אגב התחיל להצטלם שבוע שעבר, וכיאה לסרט על הפלאש הוא עתיד לצאת במהירות הבזק.
נראה לכם? התאריך כרגע הוא נובמבר 2022.
13. יום העצמאות עבר, אבל אתם עדיין בדודא לסרטים ישראליים בגלל יום העצמאות? בלטרבוקס תמצאו רשימת "100 סרטים ישראליים של 100 במאים שונים", אותה אצר עופר ליברגל מסריטה.
14. טקס פרסי ה-Annie התקיים לא מזמן, ואומנם עברנו כבר את האוסקר וכולנו מותשים מפסלונים מוזהבים ונאומי תודה – אבל בכל זאת, יש פה כמה זוכים מעניינים להמליץ עליהם. כך למשל זכה "החילזון והלוויתן", סרט קצר שבמקרה לחלוטין ראיתי שבוע שעבר (יש אותו בסלקום TV) והוא מקסים לא פחות מ"טרמפ על מטאטא" – שניהם מבוססים על ספרים של ג'וליה דונלדסון. כמו כן, הפרק "Coven Of The Damned" של הסדרה "פריימל" (שיצר גנדי טרטקובסקי) זכה בקטגוריית הטלוויזיה לקהל הכללי, ופרק אחר, "Plague Of Madness", זכה בקטגוריית הבימוי. יונתן ביקש ממני למסור בנוגע לשני הפרקים: אההההההההההההההההההההההההההההההה.
גם "המנדלורי" יצאה עם פסלון כשזכתה בקטגוריית אנימציית הדמויות, ואילו "פה גדול" של נטפליקס זכתה בקטגוריית התסריט עבור סדרת טלוויזיה.
15. ואף לא אחת מההפקות שזכו נראית מדהים כמו הפרסומת הזו לשמפו נגד קשקשים:
פרסומת האנימה נעשתה בהשראת לופן השלישי והיא נוצרה בכלל על-ידי קולקטיב אנימציה צרפתי בשם CRCR. עבודה יפה, עכשיו תנו לי סרט באורך מלא שנראה ככה וקחו את כל הכסף שלי.
16. גבי קוגן מיודענו בא לעזור למלהקי ישראל עם המדריך למלהק הישראלי (חלק ראשון. מתי חלק שני?). עוד תוספות: גבי עמרני בתור זקן אבל קצת-פחות חכם, גורי אלפי/אדיר מילר כקומיקאים שרוצים להוכיח שהם שחקני איכות וליאור אשכנזי כשצריך שוטר.
17. סיפור ביזארי על קומיקאים, תמונות עירום ומכירות פומביות: צילום עירום של ג'רי לואיס ודין מרטין במקלחת נמכר באיביי תמורת 4,500 דולר. יקר מדי? אל דאגה, צילום נוסף נמכר בזול יחסית, רק 375 דולר (אם הייתי יודע על המכירה בזמן לגמרי הייתי הולך על זה במקום על שואב אבק רובוטי שמפחיד את החתולים בבית). עדיין יקר מדי? אתם יכולים לראות בחינם בקישור שם למעלה. מקור הצילומים הוא הנהג והעוזר האישי של לואיס שמכר אותן במכירה פומבית ב-2018, מה שלא הכי מגניב.
מה שכן, דמיינו שאתם רוכשים עותק, רק כדי שהוא ייתקע במכס ותצטרכו להסביר לפקידים מה זה. לואיס ומרטין היו עושים מזה אחלה סרט.
18. את הדעה שלי על ליגת הצדק: גרסת סניידר אתם כבר יודעים, אבל מי אני בכלל? סתם הדיוט ממוצע, ובטח לא מבקר הקולנוע והמרצה ד”ר פבלו אוטין שפרסם בסינמסקופ את טור האורח "לעשות צדק עם ליגת הצדק", ובו הוא מנסה לשכנע שזאק סניידר בעצם גאון. הוא קצת מצליח, בייחוד בטקסט שמשווה את הסרט עם סצנות האקשן של וונדר וומן.
מה שכן, מסתבר שזה רק המבוא לטקסט יותר ארוך. מעניין מתי יגיעו המעריצים וידרשו לשחרר את האוטין_קאט.
19. זו זכות – לא חובה, זכות! – לצפות במונולוג הפתיחה של מליסה וילסנור משש"ח (נו, שבת בשידור חי) בטקס הספיריט, טקס שמסתבר שהוא בסדר גמור עם לצחוק על חשבון עצמו (ולמי שרוצה לראות עוד בדיחות מעולות, אם כי פחות רלוונטיות: מוזמנים לצפות במונולוגים של ג'ון מולניי וניק קרול [ב-2017 ו-2018], ואוברי פלאזה [2019 ו-2020]).
20. ולסיום, לכבוד סופו של פרויקט ג'יבלי בעין הדג, אתם מוזמנים לצפות בסרט קצר מ-2012, סרט הלייב אקשן היחיד שסטודיו האנימציה המפורסם עבד עליו.
את הסרט יצרו הידאקי אננו ושינג'י היגוצ'י (כן, אלה שעשו את "שין גודזילה". אפשר להתייחס לסרט הקצר כגרסת בטא שלו) וקוראים לו "Giant God Warrior Appears in Tokyo". נחשו מה העלילה.
הקולנועים סגורים בגלל הפופקורן.
זה לפחות מה שטוען מיודענו דורון פישלר: הקולנועים סגורים כי לא משתלם להם לפתוח לפני שמאשרים להם למכור פופקורן, וזה לא יקרה בזמן קורונה. תיאטרון, לעומת זאת, מתפרנס ממכירת הכרטיסים.
בגדול הוא לא טועה
בתי קולנוע מרוויחים את הכסף הגדול מפופקורן.
אבל בימים האחרונים את האשמה הם לא מטילים על הפופקורן; לא מול יאיר רווה בכלכליסט (שם המילים "פופקורן", "מזון" או "שתיה" לא נכתבו ולוּ פעם אחת) ואפילו משה אדרי בכבודו ובעצמו לא הזכיר את הנושא בראיון בתכנית חיסכון. איסור הכניסה של בני ה-16 ומטה זה מה שמפריע להם, ועל זה הם חוזרים כמו תקליט שבור (למעשה, אין לי מושג אם בכלל יש עדיין איסור על פופקורן. מישהו פה יודע?).
מיום חמישי הזה יותר מזון במקומות הפועלים בתו ירוק.
אני לא מצליח לזכור אם הגבלת הפופקורן בוטלה עוד קודם או לא (שתייה, בכל מקרה, כבר מאפשרים).
כן אבל.
1)הם התלוננו על פופקורן שהיה אסור למכור(ועכשיו מותר) , אז עכשיו הם מתלוננים על ילדים. הם רוצים 100 אחוז תפוסה פלוס 100 אחוז אנשים.
אם חלק מאירופה וחלק מארצות הברית הצליחו לפתוח בתקופה זו גם בארץ יכול
2) מה שדורון אמר היה נכון לפרי קורונה.
זה שזה רלוונטי להיום מראה שבתי הקולנוע בארץ לא יודעים להסתגל ואפילו מעט למצב החדש.
אנחנו כבר שנה בקורונה, הייתם צריכים לחשוב על תוכנית, ואתם מעשית לא.
אם התיאטרון הצליח שהוא בטח לא רווחי כמו סרט גם אתם יכולים.
כבר כתבתי על זה באריכות יתר, לכן אסיים פה, אבל מעשית מה שאני רואה שבתי הקלונוע לא שמים עלינו לצערי
כמעט כל התיאטראות מקבלים תקציב כלשהו מהמדינה
ובתי הקולנוע שמקבלים תקציב מהמדינה (הסינמטקים) נפתחו יחד איתם לפני יותר מחודש.
במדינות האחרות שבהן הקולנוע נפתח אישרו לכולם כולל ילדים להיכנס עם תפוסה חלקית, ובגלל זה היה להם משתלם. יכול להיות שתפוסה חלקית עם ילדים תגרום לבתי קולנוע פה לפתוח.
ישראל מהמדינות היחידות (אולי היחידה לגמרי, לא בדקתי) שפתחה חלקים גדולים במשק רק למתחסנים בזמן שהמגפה עוד לא נרגעה לגמרי, וזה מה שיצר פה מצב שונה ממדינות שבתי הקולנוע פתוחים בהם עכשיו.
מוצדק או כמה בתי הקולנוע שמים עלינו זאת שאלה אחרת, אבל השוואה לתיאטרון או אמריקה ואירופה כרגע זה לא הכי נכון.
לא בדקתי את מה שאתה אומר אבל אלך איתך
כי זה פחות העניין מבחינתי.
אני מדבר על סקטורים שונים.
תיירות . הסעדה ועוד סקטורים שהקורונה פגעה בהם בצורה קשה והם מצאו דרך לשנות ולהסתגל למצב. שוב אני לא אפרט כי כבר עשיתי זאת מספיק בכתובות אחרות, רק אגיד שהקולנוע הוא היחיד שהחליט שבלי שחוזרים לשגרה הוא לא פותח
ממש לא היחיד
כלומר, אני בארה"ב ואין פה קולנוע. יתרה מזאת, יש כל מיני עסקים שנכון להיום לא יכולים להפתח (פילאטיס! הו פילאטיס! מתי נפגש שוב?? עברה כמעט שנה מהשיעור האחרון שעשיתי, בזום)
עסקים הם לא הממשלה. בישראל הודגם יופי יופי הכאוס הארגוני-מדיני. אף משרד גדול לא ניצל את הזמן בשביל תוכניות והתכוננות. כלומר, קיבינימאט, בכל השנה החולפת היתה אותה ממשלה (על חסרונותיה) ועדיין לא הצליחו ליצר תוכנית סבירה למשרד החינוך למשל, או לתרבות וכו'. הכל אולטרא בינארי- או שסגור או שפתוח ללא מגבלות.
בהשוואה לכאן (ארה"ב) בהחלט תכנון לקוי. כאן תוך שבוע-שבועיים מתחילת הסגר מסעדות נפתחו לטייק אאוט, ומרגע שהוחלט לאפשר להן לקבל אנשים גם נרקמו תוכניות עירוניות לעזור לזה לקרות. בישראל יש אקלים מעולה בשביל ישיבה בחוץ ולא הצליחו ליצר תוכנית סבירה, כאן הצליחו לגרום לזה לקרות גם כשהיו פחות מ0 מעלות והקורונה היתה במגמת עליה*.
כתבתי את כל זה אבל בהחלט יש עסקים שנסגרו, הליכה ברחובות הראשיים בעיר משאירה כיווץ גדול בלב כשרואים כמה חנויות להשכרה וכו'
הקולנוע לא החליט. זה מבאס, אבל יש מישהו שיושב בצד השני של הדבר הזה, ושם את הכסף שלו על מה שיוקרן ומה שימכר, ומנסה גם להרוויח. הקולנוע כרגע לא ריווחי, ואפשר אולי להיות אופטימיים מכך שבתי הקולנוע עדיין מושהים אבל לא נסגרו לצמיתות. הנסיון לצייר את הפופקורן כגרידיות לא ממש הוגן בעיני, באותה מידה שנת הקורונה הוכיחה שכשרוצים, רוב מועמדי האוסקר יכולים להופיע בנטפליקס. אז מה העולם מחייב אותי להגיע לקומפלקס לחוויה אגרופובית, רועמת ויקרה אם אפשר במסך בבית? (זה לא טיעון צודק בעיני, הוא דומה לכעס על הפופקורן)
** לצערי, בכל משך הקורונה אזור מגורי התמודד מעולה עם התחלואה, גם במצב ההוא בחוץ שהזכרתי הצליחו להשתלט על העליה. מאז שהתחילו חיסונים, מסיבה לא ידועה, הם מצליחים לפשל בטירוף. קצב חיסונים בין הנמוכים בארה"ב, עליה משוגעת בתחלואה. אז נגיד שכל מה שכתבתי נכון עד ינואר-פברואר 21
צר לי אבל לא ברור מה כוונתך
מה הקשר בין מה שאמרתי לממשלה?
אני מדבר על עסקים. לא על מדיניות ממשלתית
כי זה משליך
כי אם אתה בעל עסק ואתה לא מבין לפי איזה סטנדרט יקבעו את היכולת שלך להשאר פתוח, אתה נשאר סגור כי זה פחות הפסד.
קודם היה אסור לפתוח, ואז היה מותר אבל תוך חודשיים נסגרו בפתאומיות. מסעדות, להזכירך, הביאו עובדים והכינו פתיחות ואז הודיעו שאולי מחר יהיו סגורים, ומחר בעצם החליטו שאפשר להשאר אחרי שמסעדות כבר הקפיאו או זרקו אוכל. מסעדות הן עסק שכן ניסה להשאר פתוח כי לא היתה להם אופציה קיומית אחרת. קולנוע הוא בית עסק, הוא מרוויח ממכירת אוכל ומושך באמצעות סרטים. במסעדה מרוויחים ממכירת אוכל ומושכים לקוחות באמצעות הטעם/איכות/חוויה. למסעדות מרשים למכור אוכל תחת תנאים מגבילים, ואלו אצל הקולנוע התנאים המגבילים לא ישומיים.
דמיין שהיו מרשים למסעדות להפתח אבל למכור רק שתיה קרה (בשביל הקש שלא מחייב הסרת מסכה) ולהושיב אנשים ב50% תפוסה. מסעדות היו נשארות סגורות.
זה המצב של הקולנוע כרגע, לא ממש היתה להם אופציה "להערך בהתאם".
בטעות הורדתי בעריכה
זה לא משנה שאתה כלקוח חווה את הקולנוע כמקום של סרטים, משנה מה מהות העסק ומסתבר שמדובר בעסק של אוכל. ההשקעה מצידם היא לא בשף, אלא בפילם.
אין ספוילר
(ל"ת)
תרקדו
(ל"ת)
לא כולם חשבו על משהו
כמו שכתבתי, אני לא בארץ והקולנוע ממש לא חזר. מסעדות חזרו, גם חנויות בגדים (שלא נסגרו) חזרו.
קולנוע זה בעייתי. מדובר בחלל סגור, אי אפשר ליצר קפסולות (כאן בפנים ובחוץ אנשים יושבים בתוך קוביות מבודדות)
אבל דיברתי על קולונע ועל הארץ
(ל"ת)
אבל המצב הרבה יותר מבאס ממה שאת גורמת לו להישמע.
יש חשיבות לזה שבעלי רשתות הקולנוע בארץ הם גם מפיצים ומפיקים של קולנוע. זה אומר שאלה לא אנשים שפתחו קולנוע כי זה עסק שעבד בשבילם והיו יכולים באותה מידה לפתוח סניף של קסטרו או של ברגר קינג. אלה אמורים להיות האנשים שמובילים את תרבות הקולנוע בארץ ומסתבר שמבחינתם פשוט אין דבר כזה. אנחנו, חובבי הקולנוע, אנחנו לא הלקוחות שלהם בכלל. הלקוחות שלהם זה הורים לפעוטות. הם מפעילים בכלל ג'ימבורי עם מזנון, ואנחנו סוג של byproduct של כל הסיפור הזה.
אני לא אומרת שזה אומר שהם חייבים לפתוח בהפסד אבל אני חושבת שלדברים שאת מציגה פה בצורה מאד קרה יש משמעויות מאד מאד מרחיקות לכת לגבי מה זה בכלל קולנוע בישראל, שאני בטוחה שאת מבינה אותן.
אם זה היה סיפור כלכלי על עוד עסק שנפגע ככה או אחרת מהקורונה, לא היינו מדברים על זה פה אלא בקבוצת פייסבוק של חיות כיס. זה חלק מעניין גדול יותר, זו עוד דוגמה ללמה קולנוע בארץ נראה כמו שהוא נראה. חוץ מכמה משועממים באינטרנט, אף אחד לא מעוניין לראות פה תרבות קולנוע.
זה נכון מאוד וכתבתי על זה כמה פעמים בעבר
נניח, כל פעם שהיה דיבור על פתיחת בתי הקולנוע קיווויתי מאוד שינצלו את ההזדמנות כדי לקדם תכנים ישראליים, כמו שכל פעם כשדובר במצב החדש של סטרימינג מורחב, קיוויתי דברים דומים- שלא קרו
אני חושבת שסביב העולם הרבה מהגישה לקולנוע זזה לאונליין ולא ברור לי למה קולנוע ישראלי לא קפץ על ההזדמנות, גם בשניים וחצי פסטיבלים שהיו (נגישים מחוץ לישראל) וכללו קולנוע ישראלי, התכנים היו מוגבלים להחריד.
יש את העניין הבסיסי הזה שבישראל יש אפס השקעה בנגישות לתרבות, ודווקא בזמנים שיכלו לטפח תרבות מקומית בחרו שלא.
יש את העניין השני שהוא למה פרקטית הרגע בתי קולנוע גדולים (לא סינמטקים) לא פתוחים.
הסרט של ג'יבלי, בשילוב ההשפעה שהייתה לסצינה הראשונה של invincible עלי,
העלה לי לראש רעיון לסרט שאני לא בטוח שהייתי רוצה לראות:
זק"א בעולם עם סופר גיבורים ונבלים.
(או, במילים אחרות, הגרסה הממש טראגית של powerless זצ"ל).
הפירסומת קורעת
אבל הפירסות הכי מדהימה להד אנד שולדרס היא עדיין הסרט אבולוציה מ 2001
עדכוני פרסי ג'קסון
ריק ריירדן אישר שהליהוקים מתחילים, וככל הנראה מחפשים בסביבות גיל 12… אם כי הם כותבים play 12… אולי זה אומר שגם מוכנים לשקול מבוגרים יותר. כך או כך, כל הסימנים עד עכשיו מראים שזה הגיל שהם רוצים פלוס מינוס.
כבר התחלה טובה. שהשחקנים יהיו באותו גיל כמו בספרים. ושכמו בהארי פוטר נוכל להיקשר אליהם ולגדול איתם.
https://deadline.com/2021/04/percy-jackson-search-disney-lead-officially-underway-says-author-rick-riordan-1234745076/
עכשיו הגיע דיווח, לא מדדליין וכו אז אני לא בטוח עד כמה אמין, שג'ונתן שטיינברג, שכתב את מפרשים שחורים, מעורב בכתיבת הסדרה יחד עם ריק.
https://discussingfilm.net/2021/04/27/percy-jackson-disney-series-finds-co-writer-with-black-sails-creator-exclusive/
זה לא חייב להיות בדיוק 12
גם בהארי פוטר הילדים שלוהקו היו בגילאים שונים (רופרט גרינט, למשל, הוא יליד 1988, בעוד אמה ווטסון היא ילידת 1990), אבל מה שחשוב זה שהם יראו בני 12 ולא בני לפחות 17 כמו שהיה בסרטים שיצאו.
סדרת ספרי פרסי ג׳קסון מאוד תואמת למבנה של הארי פוטר וכנראה גם נכתבה בהשראתה, כך שזו הזדמנות מצויינת להתחיל עוד מסע כמו זה שהיה בסרטי הארי פוטר בו הסיפור מתחיל עם ילדים שלאט לאט גדלים עם הדמויות שהם מגלמים.
ואני אישית עדיין מחכה לאיתחול להארי פוטר והפעם כסדרת טלויזיה שכל ספר תופס בה עונה. רק כך ניתן יהיה להעביר כמו שצריך את סדרת הספרים הנהדרת הזאת.
באמת? דווקא אני לא
עם כל הבעיות של הסרטים, בשבילי לפחות הליהוקים היו מעולים (מלבד דמבלדור השני כמובן) ואווירת הוגוורטס מושלמת…
ולדעתי סדרה חדשה, כמה שהיא תהיה יותר מדוייקת, תמיד תהיה בצל הסרטים המקוריים, מאחר והם העיבוד המקורי, שיצא יחד עם הספרים, וגם שחלק מהשחקנים ממש נבחרו מהסופרת וכו…
מה שכן אני בעד סדרת אנימציה. זה יכול להיות מעולה בלי להרוס.
וסתם ככה, הייתי רוצה עיבודי סדרות ל:
אראגון
כאוס מהלך
הערפילאים
מלכה אדומה
המשחק של אנדר
הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות
ובעצם עוד מלא…
אגב, נטפליקס עושים סרטים על הפירמידה האדומה (משפחת קיין והאלים המצריים) של ריק ריירדן:
https://deadline.com/2020/09/rick-riordan-developing-feature-adaptations-of-the-kane-chronicles-at-netflix-1234576111/
דווקא הפירמידה האדומה?
הסדרה הכי חלשה שלו. אם כי דעתי בטח לא נחשבת, גם משאר הסדרות נמאס לי בסוף.
וואו, הפרשנות על סניידר מעניינת,
ומעוררת שוב הרהורים על העניין הזה שאם קיים עומק בסרט (או ביצירה באופן כללי), אבל לא מורגש שהיוצר התכוון אליו – אז אין לו משמעות.
כי הפרשנות של הפבלו אוטין הזה ממש הגיונית, אבל כיוון שלא נראה לי שסניידר באמת התכוון אליה אז היא לא יוצרת אצלי את תוספת הכבוד ליצירה שלו. שזה קצת מוזר, שהרי אם זו פרשנות אפשרית בסרט עצמו, מה משנה אם הבמאי התכוון אליה?
באמת מעניינת
אני חושבת שהמבקר זיהה רעיון שסניידר באמת בחר במודע (יש מספיק סרטים כדי לזהות תבנית) ואז קצת נסחף והגדיל אותו יותר ממה שהוא.
ההשוואה בין הסצנות של וונדר וומן מרשימה ומדויקת וגרמה לי לחשוב. דווקא בגרסה של סניידר, שמתייחס לאמזונות כמו מעריץ נלהב, וונדר וומן מוצגת כאנושית; בעוד אצל וידון אסור לה לטעות.
או שיכול להיות שזאק סניידר קצת יותר חכם ממה שחושבים
ממש לא מעריץ שלו ושל סרטיו אבל אפשר לראות שלבן אדם יש ראש על הכתפיים, גם מצפייה בחלק מהסרטים שלו וגם מצפייה בראיונות איתו. עדיין לא הופך אותו לבמאי מוצלח במיוחד לטעמי
אני בהחלט חושבת שהפרשנות נכונה
אני בהחלט חושבת שאפשר לראות את זאק סניידר את הקו הזה בסרטיו, ואני בהחלט חושבת שיש חשיבה מאחורי העשייה ולא רק "סלאו מושן זה מגניב".
העניין הוא שזאק סניידר הוא כמו טים ברטון מבחינתי. אני יכולה להעריך את העשייה קולנועית התיאורטית כמו שמנסים להעריך עבודה אומנותית, ועדיין לחשוב שהסרטים לא עובדים מבחינתי באופן אישי.
כן, הוא מנסה לבנות את שם משהו מאוד מסויים. אני מעריכה את הכוונה שלו. אני מבינה מה הוא מנסה להגיד. התוצאה הסופית עדיין לא מוצלחת בעיני. זה פשוט לא סותר.