והרי החדשות: צוות 1ג צריכים מחס"ס כי בדיוק לילי יוצא לאפטר, וצריך להשלים לצוות 2ב בתומ"ת 1א 12 חנ"ות מ7 מסדרה 2-10, ואפילו עוד חייל עף מנט"ר אלפ–אה חדשות הקולנוע? נכון, זה דבר כזה. קולנוע. טוב, בואו נצא לדרך, חשבתי שרם מתעסק בזה אבל הוא הפקיר את העמדה בזמן שהוא הלך לכתוב עוד איזה שמונה דברים שונים לסיכום שנה, אז יאללה.
1. אני כמובן מגזים עם "זה דבר כזה. קולנוע": הרי בשבועות האחרונים הצלחתי (בתנאים מעט מאתגרים) להשלים לא מעט סרטים עבור גלובוס הזהב ואף להצביע להם ולגלות שאכן גם הפעם הבחירה שלי חסרת משמעות כי במקום זה היו מועמדים כל מיני דברים שאני לא חותם עליהם בכלל.
המנטרה הקבועה של "גלובוס הזהב הוא בדיחה" ממשיכה גם בימינו, במיוחד לנוכח כמה החלטות כמו "לאפשר שישה מועמדים בכל קטגוריה" (למה?), "קטגוריית ההישג הקופתי המרשים" (אבל המנצח כבר היה מי שעשה הכי הרבה כסף?), וקטגוריית ספיישל הסטנד אפ הטוב ביותר (טוב, אוקיי, זה מוצדק). המועמדים המובילים הם ברביהיימר – שמועמדים כל אחד הן בפרס הסרט (היא בקומדיה, הוא בדרמה. איזה אופייני), הן בפרס הסרט הקופתי, הן בשחקן/ית ראשי/ת, הן בשחקן משנה, הן בתסריט והן בבימוי. "אופנהיימר" גם מועמד לפרסים כמו שחקנית המשנה והפסקול, אבל "ברבי" עוקף אותו בסיבוב עם 3 מועמדויות בפרס השיר הטוב ביותר. נולאן בטח יושב ומקלל את עצמו על שהוריד את הנאמבר "אני רק בור" של בראנה.
מבחינת הפתעות, אפשר למנות את זה ש"הילד והאנפה" ו"ספיידרמן" החדש מקבלים מועמדות גם בפסקול, את הנוכחות (המוצדקת) של "סוזומה" בסרט המונפש הטוב ביותר, את העובדה ששלושה סרטים ("אזור העניין", "חיים שלמים" ו"אנטומיה של נפילה") מועמדים גם בפרס הסרט הטוב ביותר לדרמה וגם בפרס הסרט שאינו דובר אנגלית הטוב ביותר, את ההצלחה של "הצצה ליחסים" עם 4 מועמדויות כולל לסרט הטוב ביותר, את הנוכחות (המוצדקת) של קיוגן בפרס השחקן הטוב ביותר על הופעתו ב"סולטברן", ואת הנוכחות של השחקנית של "עלי שלכת" בשחקנית קומדיה. כל המועמדים – כולל מועמדים לפרסי הטלוויזיה שגם עליהם בטח יש מה להגיד – נמצאים פה.
2. וואי, מלא גלובוס הזהב, הא? בואו קצת נרוץ על הפרסים האחרים: המבקרים בלוס אנג'לס אהבו את "אזור העניין" ונתנו לו את פרס הסרט, הבמאי, ההופעה הראשית, הפסקול, והקייטרינג הטובים ביותר (סופלה התות היה ממש טוב), בניו יורק וב-NBR העדיפו את "רוצחי פרח הירח" לפרס הסרט, אם כי חילקו את שאר הפרסים בין סרטים אחרים (אבל כולם הסכימו על העניין של הקייטרינג של "אזור העניין"). ב-AFI הכריזו שעשרת סרטי השנה הם "אופנהיימר", "רוצחי פרח הירח", "ברבי", "המאסטרו", "הצצה ליחסים", "מסכנים שכאלה", "ספיידרמן: מעבר לממד העכביש", "חיים שלמים", "נשארים לחג" ואיך שלא יקראו בארץ ל"American Fiction". "בדיה אמריקאית"? "סיפור אמריקאי"? "אוי לא סרט על שחורים איך נפיץ את זה אמריקאי"?
נשארנו עם פרסי המבקרים, ארגון שאני אמור לקחת ברצינות אבל העובדה שיש להם איזה טריליון קטגוריות שבכל אחת מועמדים איזה תשעה אנשים מונעת את זה ממני. בכל מקרה, "ברבי" מוביל עם 18 מועמדויות. אחריו "אופנהיימר" ו"מסכנים שכאלה". "האיש עם מצלמת הקולנוע", גם השנה, לא מועמד.
ואם כבר סיכום שנה וכל זה, אז הנה שלל קישורים לסיכומי שנה כאלה ואחרים: בחירות המבקרים אצל אינדיוייר, מאמר שאוסף את מאמרי הווידאו הכי טובים של השנה, וכן הרשימות של מחברות הקולנוע, ובאמצע הכתיבה גיליתי את האתר הזה שפשוט מרכז את כל הבחירות אז הנה תשתמשו בו במקום זה.
3. כל זה כמובן בונה לקראת האוסקרים, שגם הם מתחילים לפרסם כל מיני רשימות. נתחיל ברשימות המקוצרות ב-10 קטגוריות שונות. אקדים ואומר שדי אפשר להסתפק בניתוח של אור סיגולי בסריטה לנושא, אז אוציא משם בעיקר את מה שתופס את העין ופחות אנסה לפרשן את המשך המירוץ מפה והלאה.
נתחיל בפצצה הגדולה שהיא ההיעדרות של "אופנהיימר" מרשימת האפקטים. לא משנה כל כך איזה ספין יביאו על זה, מדובר בהחלטה תמוהה שאפשרי שמקורה באיזו נקמה על כך שנולאן דיבר על בכמה מעט אפקטים הוא השתמש בסרט שלו, כמו שאומרים רבים, אבל כך או כך משאירה את השדה פתוח. בלי לראות, אני בעד "גודזילה מינוס אחת", ועם לראות – תקשיבו, הדברים שנעשו ב"אחוות השלג" מרשימים.
נמשיך בכך שבשל העדרותו של "פיצ'ס", השיר מ"האחים סופר מריו: הסרט", לא נזכה לראות את ג'ק בלאק מחופש לבאוזר באוסקר, אז למה בכלל המציאו את המדיום הקולנועי, אבל בסדר, אני "מבין" את זה. בהיעדרו, אני מתפלל שאיכשהו ג'ארוויס קוקר יצליח להכניס את האולי-בערך-שיר שנמצא איפשהו ב"אסטרואיד סיטי" כדי שיפסיד ל"ברבי" (השאלה היא כמובן רק לאיזה שיר מ"ברבי").
לא התחלתי בכך ש"7 ברכות" לא ברשימה הזאת כי הנחתי שזה מובן מאליו, אבל… הוא לא, כן? במקומו הנציגות הישראלית מתמקדת באיפור של "גולדה" (אם כי אני בספק שהנציגות הישראלית שבמחלקת האיפור תהיה מועמדת אם המועמדות תקרה), ובסרט הישראלי הקצר של טל קנטור "מכתב לחזיר" שמועמד בקטגוריית הסרט המצויר הטוב ביותר, ואם הם לא מועמדים אז האוסקר בטוח אנטישמיים. יש גם שני ישראלים לשעבר – קרני אריאלי ושאול פריד – שנכנסו עם הסרט "Wild Summon" (שממנו התמונה בראשית הכתבה), ואם הם לא מועמדים אז האוסקר בטוח בטוח אנטישמיים… ל…שעבר? איך זה עובד עם ישראלים שעזבו את הארץ, בעצם?
בכל מקרה, בקטגוריית הסרט הקצר יש גם שני שמות יחסית מוכרים: וס אנדרסון, ש"הנרי שוגר" שלו הצליח להשיג מועמדות, ופדרו אלמודובאר עם סרט הבוקרים שלו שהוקרן בפסטיבל הסרטים בחיפה. לא בטוח שהם ייכנסו לקטגוריה – מדי פעם קצת סנובים שם ליוצרים גדולים מדי – אבל היי, "הנרי שוגר" באמת היה ממש מוצלח.
בכל מקרה, כאמור, נדע יותר כשיוכרזו המועמדים ב-23 בינואר, שזה עוד איזה חמשת אלפים ימים על פי הקצב שהמלחמה הזאת מתנהלת.
4. ועכשיו שסיימנו את זה, קצת חדשות שלא קשורות למלחמה כמו זה שבאשמת המלחמה "צעקה 7" די התפרק כסרט.
כלומר, אוקיי, לא הכול באשמתנו. השחקנית הראשונה שהודיעו שפוטרה מהסרט – מליסה בררה – כן הועפה ככל הנראה לאחר כל מיני פוסטים באזורי ה"יהודים שולטים במדיה ולא רוצים שתשאלו שאלות", אבל העזיבה של ג'נה אורטגה כנראה התרחשה גם כרונולוגית לפני המלחמה וגם מסיבות יותר יומיומיות כמו מאבקי משכורת. בשלב הזה, התסריטאים נאלצו להתחיל לעבוד על הסרט מאפס וכשהם פנו לשחקן החיזוק, הבמאי כריסטופר לנדון שנשכר לעבוד על הסרט, ושאלו אותו מה לעשות – הוא אמר "להתחפף מפה כי זה מה שאני עושה ביי ביצ'ז".
וכזה, מכל האבדות שספגנו עד כה במלחמה, אין ספק שהטיפשית ביותר והאחת שכולנו יכולים לחיות בלעדיה הכי בשלום היא הפרק השביעי בסדרת סלאשר.
למי שבכל זאת לא מתאושש מהחדשות – האם אפשר לנחם אתכם בהמשך נוסף ל-"המסור" שיצא כבר ב-2024? מה עם איזה "בלאק-פון 2" שיצא ב-2025? אולי ההכרזה על המשך ל"חג ההודיה" תעודד אתכם? או הרימייק המוזיקלי ל"נשיקת אשת העכביש" בכיכובה של ג'ניפר לופז ובבימויו של ביל קונדון למרות שכזה בסרט המקורי אין תפקידים מהותיים לנשים? לא, הוא לא קשור לאחרים אבל אני לא בטוח איזה הקשר אורגני יש לי לידיעה האקראית הזאת באמצע המצאנו הזה, אז תזרמו.
5. אבל המלחמה גם תיתן לנו סרטים: אחרי הפסקה של עשור וחצי בין "נודל" ל"7 ברכות" נראה שהפעם איילת מנחמי תעשה סרט חדש די במהרה על יחידת הטנקיסטיות והקרב שלהן במלחמה האחרונה, זה בזמן שגם אבי נשר כבר עובד על סרט חדש בנושא עם ידין גלמן (ששיחק בסרט אחר של אבי נשר ונפצע באחד הקרבות במלחמה), וטליה לביא כבר התחילה תחקיר על סרט שעוסק בתצפיתניות במוצב נחל עוז (אם כי מההודעה שלה נשמע שיכול להיות שהסרט בסוף לא יתמקד דווקא באירועי ה-7.10 ואולי יהיה כללי יותר).
כל זה בא על רקע קריאות של כותבים על קולנוע (כמו שני קיניסו ב"אוף סקרין" או בנימין טוביאס ב"ידיעות אחרונות") על איך הם היו רוצים שקולנוע ישראלי על המלחמה יראה. שלא במפתיע, התשובה היא "די כמו שהם אוהבים את הסרטים שלהם בלי קשר". אנצל את ההזדמנות כדי להגיד שבהתחשב בכך שאת הסאטירות הכי טובות של העשור האחרון עשו בעיקר יוצרים ויוצרות ערבים, אולי כדאי לתת להם את המושכות על סרטי המלחמה הזאת, כי באמת שלא כל כך מדגדג לי לדעת מה חושבים רוב במאי ישראל היהודים על הסוגייה הזאת. אבל אולי זה בעצם נושא לפוסט אחר.
6. טוב, כתבנו מספיק. הנה טריילר ל"פיוריוסה".
אני לא בטוח אם ציר הזמן שמוצג פה הגיוני, אבל הוא לא היה הגיוני גם בסרט הקודם, ובכלל, מי בא למקס הזועם בשביל היגיון? למרות האכזבה מסרטו הקודם של מילר, לא באמת משנה מה יהיה בטריילר – אני אבוא לראות את הסרט הזה.
7. למי שחשב שאין מספיק איחודים ומיזוגים בהוליווד – וורנר ופאראמאונט שוקלים מיזוג. כלומר, "מיזוג" – וורנר גדולה פי 3 מפאראמאונט. נראה לי שקוראים לזה השתלטות. בכל מקרה, אפסו כוחותיי. לא שאני מצפה שהוליווד תבין בעצמה שטוב ובריא שיש יותר אולפנים בינוניים-גדולים מעצומים, בטח כשכסף הוא הדלק המניע העיקרי, אז רק אתפלל לנפילת העסקה בדרך כזאת או אחרת.
8. טיזר לאחד הסרטים שאני הכי מצפה להם השנה: "בחלל שנותר".
כן, זה פול דאנו כחייזר מדבר עם אדם סנדלר בסרט שנראה יותר "יהלום לא מלוטש" מ"יובי יציל את האלווין". רק שזה סרט עם פרמיס די שטותי ופסיכי אז אני לא בטוח לחלוטין איך זה יתגלגל. כאמור, אני סקרן מאוד לראות איך כל זה יצא בסוף.
9. מאז שהתפרסמו לראשונה ההאשמות על ג'ונתן מייג'ורס, היו מי שניסו לקוות שהוא יזוכה במשפט ואז יהיה אפשר להמשיך כרגיל. לאנשים האלה קראו "בכירים בחברת דיסני". ובכן, זה לא קרה – מייג'ורס נמצא אשם ואכן שלוש שניות שלמות לאחר מכן דיסני זרקה אותו משל היה עוגייה שהם גילו שמה שהם חשבו שהוא שוקולד צ'יפס שיש בה הם בעצם עכבישים.
השאלה שבראש של כולם היא מה יעלה בגורלו של קאנג, הנבל שאותו גילם. משום מה ולמרות שזה הדבר הכי מתבקש, מארוול לא הכריזו על ליהוק מחודש ובכלליות נראה שבמקום להמשיך בכיוון שרצו הם יחליפו נבל – ואולי בשל כך את כל הסיפור של היקום שלהם, כי שלבים 4 ו-5 לא היו מספיק בלגן עד כה.
ואם כבר שחקנים במארוול והאשמות בתקיפה מינית, אז גם וין דיזל הואשם בתביעה שתקף מינית את העוזרת שלו בסט של "מהיר ועצבני 5". דיזל מכחיש את העניין.
10. ניקולס הולט הוא לקס לותר. לאאאא, ניקולס, אתה שחקן מוכשר, מה אתה צריך את השטויות האל-*אהם*, כלומר, כל הכבוד, ג'יימס גאן, איזה ליהוק טוב ליקום קולנועי שיש ממש סיבה שיהיה קיים במקום שניקח מנוחה של אפילו חמש שנים בין סופרמן לסופרמן.
וברצינות, ברור שמישהו היה אמור לגלם את לותר בסופרמן החדש, אבל באמת – הולט בונה את עצמו לאט לאט כאחד השחקנים הכי כיפיים על המסך, וזה לא שהוא לא שיחק בעברו כבר גיבור-על, אבל אני באמת מקווה שזה לא יתפוס את רוב זמנו ושהוא ימצא תפקידים שיותר ראויים לו מ"מוהאהאהא, אך אתה רואה, סופרמן – זאת הייתה תוכניתי כל העת!" אה, שכחתי, זה סרט של ג'יימס גאן, אז בטח זה יותר "לך להזדיין, סופרמן, זה ילמד אותך לצחוק על הגודל של איבר המין שלי!".
לא, לא, אני נשבע שאני נלהב לסרט החדש של סופרמן, באמת, זה ממש נחוץ ומרתק בעיניי.
11. כששאלתי את רם מה צריך לשים במצאנו החדש הוא אמר "הטריילר לשוטר מבוורלי הילס 4", אבל אז החלטתי שאני רוצה לשים טריילרים לסרטים שלא מייאשים אותי מעצם קיומם, על אף שאני תמיד נהנה לגלות את ג'וזף גורדון לוויט במקומות שהוא לא קשור אליהם כמו טריילרים לזיכיונות בני 40 שנה או הפלאפל שלי, אז הנה הטריילר ל"אגודה האמריקאית של שחורים קסומים" במקום זה.
אם יש בעיה אחת בסרט היא שהוא אולי יותר מדי סאטירה פנים הוליוודית. הרי כל הסיפור פה מתבסס על קלישאות הוליוודיות והיחס שלהן אל שחורים, רק שמי שלא מכיר את המושג "שחור קסום" יחשוב שאולי יוצרי הסרט באמת חושבים ש"הדבר הכי מסוכן זה אדם לבן שלא מרגיש בנוח", ולא בדיחה הפוך על הפוך על התעשייה. בכל מקרה, נראה חמוד!
12. יודעים מה עוד חמוד? סרטים של פיקסאר. יודעים מה פחות חמוד? ששלושה סרטים שלהם – "נשמה", "לוקה" ו"אדומה אש" – לא יצאו לקולנוע בארצות הברית. אז בצעד מבורך (תראו, אני יודע לפרגן כשצריך), דיסני מחליטה להוציא אותם לקולנוע ב-2024 במדינת האם שלהם. האם זה אומר שנראה אותם שוב גם בארץ? אפשר רק לקוות.
13. אוהבים את "וואן פיס"? אוהבים את "ואן פיס" (לא יודע מה יש לנטפליקס נגד שני ו') ורוצים להיכנס ל"וואן פיס" אבל פוחדים מכמות הפרקים של הסדרה? אוהבים דברים מבלבלים? ובכן, אם עניתם "כן" לאחת מהשאלות האלה – הולכת לצאת אנימה חדשה ל"וואן פיס" (בשם "הוואן פיס"/ The One Piece) שתצא בנטפליקס ואמורה להרוויח להם עוד כסף לתקן בעיות קצב שהיו בסדרה המקורית שסבלה מלא מעט פילרים. לא, בעצם החלק עם הכסף נשמע יותר סביר.
14. הטריילר ל"חברים דמיוניים", סרט החדש של ג'ון קרסינסקי עם ריאן ריינולדס על חברים דמיוניים חמוד.
כלומר, האם הייתי מעדיף שפול קינג יביים דבר שכזה? כן. אבל הוא עשה בחירות בחיים שלו וביים את "וונקה" במקום, אז אנחנו ננסה ליהנות עם הגרסה של קרסינקי לסיפור הזה. וכאמור, זה נראה חמוד.
15. וואו, היו הרבה חדשות, הא? טוב, בואו נזרוק עוד כמה בסעיף אחד בלי קשר:
- בן סטילר חוזר לתפקיד ראשי בקולנוע לראשונה מאז 2017, בסרט של דיוויד גורדון גרין שאינו איזה רימייק לסרט אימה, אלא משהו בשם "מפצחי אגוזים" שנשמע כמו סרט ילדים בשנות התשעים עם עלילה על "איש עסקים שצריך למצוא את ארבעת האחיינים שלו כדי לשים אותם באומנה אבל בדרך מגלה שהוא לא צריך למצוא להם בית, כי הם מצאו אחד בשבילו".
- ג'יימס וואן (או ג'יימס ואן אם תשאלו את נטפליקס) יעבד את "קריאתו של קתולהו" לסרט וזה… בסדר? לא וואן ולא "קריאתו של קתולהו" מלהיבים אותי יותר מדי, אבל אולי המפגש ביניהם יוציא משהו מעניין.
- עוד עיבוד לקלאסיקת אימה יהיה הניסיון של לי וואנל לגרום ל"איש הזאב" להפוך לסרט שלמישהו אשכרה אכפת ממנו. נושא די חמקמק, כי סרטים של אנשי זאב משום מה פחות הופכים לקלאסיקות אבל הוא א. גייס למאמץ את כריסטופר אבוט, אחד מהשחקנים הצעירים הכי מוכשרים שיש בנמצא, וב. עשה את "בלתי נראה" הנהדר, אז אפשר לקוות לטוב.
16. וואו, מלחמה וזה זה מאוד קשה, צריך קצת אסקפיזם כמו… אה… הטריילר הזה לסרט בשם "מלחמת אזרחים".
זה לא נראה כמו הדבר הכי מקורי או מעניין, אבל אני בקטע של השטויות של אלכס גארלנד, גם אם ברור לכולם שהוא לא הולך ליצור עוד "אקס מאכינה". כמו כן, מה הקטע עם לתת לג'סי פלמונס תפקידי משנה כשהוא בבירור צריך כבר להיות כוכב בשלב הזה.
17. פסטיבל סאנדנס יוצא לדרך או-טו-טו (או, נו, ב-18 בינואר), ויזניק כנראה שוב כמה מהסרטים הכי מדוברים של 2024. אני לא ממש הולך לפרט פה 84 סרטים כי אנחנו כבר על איזה 2000 מילה, אז רק אדגיש כמה סרטים כמו "אהוב אותי" (Love Me), סרט פוסט אפוקליפטי על סיפור אהבה בין מצוף ללוויין בכיכובם של סטיבן יואן וקירסטין סטיוארט; סרטו החדש של ג'סי אייזנברג "כאב אמיתי" (A Real Pain) על זוג בני דודים שעושים מסע מחנות ריכוז לזכר סבתא שלהם; סרט נורווגי על תחיית המתים בשם "Handling the Undead"; סרט על להקת ראפ שמנסה להציל את השפה האירית בשם "Kneecap" עם מייקל פסבנדר ו… אה.. איך שלא כותבים בעברית שמות כמו Liam Óg Ó hAnnaidh ,Naoise Ó Cairealláin, ו-JJ Ó Dochartaigh; "סיפורים מטרידים" (Freaky Tales) סרטם החדש של הבמאים של "קפטן מארוול" עם פדרו פסקל ובן מנדלסון; "Girls State", המקבילה הנשית ל"מדינת בנים", ו-וואו, 84 סרטים זה הרבה. נזכיר שגם לסודרברג יש סרט חדש בפסטיבל ונעבור לסעיף האחרון.
18. ונסיים בסיפור המוזר על איך נטפליקס הצליחה לשרוף 55 מיליון דולר בשביל לא לעשות סדרה.
להגנת החברה, הם דווקא לא חשבו שזה מה שהם עושים: קארל רינץ', במאי פרסומות וגם של הסרט "47 סמוראים", הלך וניסה למכור לכמה וכמה חברות את סדרת המד"ב שלו, ונטפליקס כמו נטפליקס של אותה תקופה – קנו.
אלא שאז, בעת הצילומים, הדברים הידרדרו. מעבר להידרדרות במערכת היחסים עם שותפתו ואשתו שכללה זריקת חפצים והאשמה שהיא מנסה להתנקש בו, רינץ' התחיל לדבר על כך שהוא "יודע לחזות פגיעות ברק" וכן שהוא גילה את מכניזם ההעברה הסודי של וירוס הקורונה. כשנטפליקס התקשרו מתישהו לשאול "תגיד, מה קורה עם הסדרה", הוא נפנף ידיים ואז אמר שהוא צריך אפילו עוד כסף. נטפליקס, משום מה, נתנו לו, ואז את הכסף הזה הוא התחיל להשקיע במניות – ובכך להפסיד בערך 6 מיליון דולר, ובדוג'קוין – ובכך להרוויח 27 מיליון דולר, ש-8 מיליון מתוכם הוא בזבז על מכוניות יוקרה שונות ועוד שטויות כאלה ואחרות.
בכל מקרה, נטפליקס ביטלה את הסדרה (דה), רינץ' תובע את נטפליקס על הפרת חוזה (הא?) וכל הסיפור הזה מן הסתם יתגלגל לאיזו סדרה תיעודית משעשעת במיוחד. ככל הנראה של נטפליקס.
בתכלס אפילו ההחלטה הכי טובה של גלובוס הזהב הם עשו ממניעים דפוקים
והיא, כמובן, לתת את הפרס לקולין פארל במקום להופעה האוסקק בייטית של ברנדן פרייז׳ר (שהוטרד מינית והפך לבלאקליסטד בידי מישהו מארגון העיתונות הזרה).
אגב, לגבי סיטואצית סופרמן - עדיין לא מבין את האנטי בעיקר בהתחשב בעובדה שעבר כמעט 4 עשורים מאז הסרט הטוב האחרון של סופרמן.
מן הסתם גם אני כבר הספקתי להצטנן מסרטי גיבורי על הוליוודיים ולא באמת אכפת לי בשלב הזה אם סופרמן של גאן יהיה טוב או לא, אבל הטייק של ״היה לנו סופרמן לפני 5 שנים״ פשוט מוזר כי הסופרמן שהיה פשוט לא היה סופרמן.
כמו כן, הולט הוא ליהוק גרוע לסופרמן.
הולט לוהק כלקס לותר! לא כסופרמן.
אני מחבבת את הולט מאד. הוא שחקן נהדר ואולי סוף סוף נקבל לקס לותר טוב.
(ונציין לטובה שעם כמה ש"סמולוויל" הייתה מעפנה, מייקל רוזנבאום גילם את לקס בצורה נהדרת. )
כן, טעות שלי. הוא ליהוק גרוע ללות׳ור.
(ל"ת)
מניח שהכוונה ללותר*
אבל אין לי שום הבטחה שהסופרמן של גאן יהיה טוב או "סופרמן", וזה לא לחלוטין המדד. גם הג'וקר של הית' לדג'ר לא היה "הג'וקר" שהיה לפניו, וברור שאפשר לעשות עוד עשרים גרסאות של סופרמן אבל הנקודה היא שבזמן ש19 מהן בערך רצות במקביל – בטלוויזיה, בלייב אקשן, ובסרטים מונפשים – פשוט מאוד מאוד לא מעניין אותי עוד סרט של סופרמן, וזה בייחוד כי כמו שאתה מעיד בעצמך – מעטים האנשים שמצליחים לעשות סרט סופרמן שהוא אשכרה טוב.
לא הולך ליצור עוד "אקס מאכינה"
האמתי לא מעריץ גדול של הסרט. ראה ערך מקדונה, תקף לקיילוב ונייתן בלבד.
"גלובוס הזהב הם בדיחה" אבל אז אתה מונה את כל הסיבות שגורמות לי לחשוב שהשנה יש אולי את רשימת המועמדים הכי מרשימה שראיתי בטקס פרסים כלשהו
אותי הם קנו בעיקר עם שלושה סרטים זרים בפרס הסרט הראשי אבל גם עם הרבה מועמדויות מוצדקות אחרות שלא באמת ציפיתי שיקרו. ולי ממש אין בעיה עם השישה מועמדים בכל קטגוריה. האמת? זה הופך את השיטוט בדף הימד"ב של הפרס להרבה יותר נוח וזו סיבה מספיק טובה בשביל להצדיק את הבחירה הזו (וחוץ מזה – למה לא?).
לפני כמה שנים הפסקתי לראות טריילרים כמעט בכלל כי זה הרבה יותר כיף לראות סרטים כשאין לי שמץ של מושג על מה הם או איך הם נראים. אבל עכשיו כשאני מנסה וצופה בטריילר כלשהו אני תמיד שונא אותו. האופן בו ערוכים הטריילרים של ימינו מרגיש לי נורא קרינג'י פתאום והאובר דרמתיות פשוט בלתי נסבלת. מצד שני, בגלל שאני לא רואה טריילרים יכול להיות מגניב פוסט סיכום שנה של הטריילרים הכי מוצלחים שהיו ב-2023 שאדע מה אני מפספס.
אני מת על אלכס גארלנד. כל אחד משלושת הסרטים שהוא ביים היה מצוין והפתעה נעימה עבורי. אבל הסרט החדש שלו נראה כל כך גנרי ומשעמם לפי הטריילר. גם תאריך ההפצה לא מבשר טובות. מקווה שהסרט לא יהיה כזה.
ציפיתי מן הסתם לסרטים המבוססים על המלחמה אבל חשבתי שיעברו כמה שנים לפני שמישהו יעז לגעת בנושא. עוד יותר מוזר לי שיש כבר תסריטים מוכנים כשהמלחמה עוד לא נגמרה בכלל.
"את הסאטירות הכי טובות של העשור האחרון עשו בעיקר יוצרים ויוצרות ערבים". אפשר דוגמאות?
"תל אביב על האש", ו-"קדחת ים תיכונית".
לא הבנתי למה זה שיש 6 מועמדים עושה את החיפוש יותר נוח, והוא בעיקר מרגיש כמו רצון להכניס עוד פרצופים וסלבריטאים ולא משהו שמגיע עם סיבה אמיתית.
בנוגע לתל אביב על האש
טוב עם אתה יודע שאני לא סובל את סרטי מוקדנה נראה לי שכולם ידעים את הלך הרוח של עם הסרט הזה לא בגלל שהוא סיטירה על יחסי ישראלים פלסטינים אלא בגלל שהוא פרודיה שלוקחת את עצמה ברצינות על קומדיות רומנטיות. הדמיות הראשיות (הכותב והמפקד) שמה רעילות ברמה שתגרום לטוד ולבוג'ק להסמיק.*
את קדחת ים תיכונית ו עניינים אישים עוד לא ראיתי ואשמח לראות עם יש אותם ב vod איפושהו.
בכל מקרה חשבתי שאולי תביא דוגמאות מיוצרים מצרים, איראנים, מרוקאים או אפילו ערב הסעודית (יארוב למשל)
*נ.ב אני באמת לא מתכוון לתקוף אני באמת ובתמים לא מבין איך אפשר לאהוב סרטים עם כאלו בעיות אקוטיות.
אין ציפייה מסרטים שהדמויות שלהם יהיו טובות או מושלמות
כל סרט מתייחס לדמויות שלו אחרת – יש סרטים שרוצים שנבין אותן, יש שנזדהה איתן, ויש שנירתע מהן (ובמקביל לא נוכל להפסיק להסתכל). זה שדמות כלשהי היא רעילה זה לא בעיה אקוטית בסרט. יש אנשים רעילים בעולם, והם חלק ממארג הסיפורים שישנו. כל עוד הסרט מתייחס אליהן כדמויות רעילות (וב"תל אביב על האש" בהחלט אין יחס חומל למפקד או לתסריטאי), זאת לא "בעיה" בסרט. אולי אתה מעדיף אישית סרטים עם דמויות נחמדות או סימפטיות יותר, אבל זה לא אומר שסרטים שלא נוהגים כך עושים משהו לא נכון.
"כל עוד הסרט מתייחס אליהן כדמויות רעילות"
או זה לא נכון הוא לא מתייחס אליהם כדמיות רעילות הוא מתיחס אליהם כמהפכנים שלא יודעים עוד שהם מהפכנים .הסרט מרחם אליהם מדי הוא מתייחס לצרות שלהם עם נשים (שלגמרי באשמתם) כבעיה הכי גדולה שיש להם בחיים מספיק גדולה כדי לבגוד בממשלות שלהם (המפקד פחות אבל עדיין). אגב עם הם אמורים יצוג ליחסיים בין הממשלות אז במקרה הטוב הוא הסרט אומר "לא משנה מי ישלוט אליכם תמיד תצרכו להתמודד עם חרא של אינטרסים" ובמקרה הרע הוא מצדיק בטעות אנרכיה לפחות כך לאנשי האינטרסיים לא יהיה מאחורי מה להתחבא.
ושוב מזכיר
הסטיארוטיפים חוגגים. זה לא גרוע כמו מוקדנה ואסתר אבל זה דיי קרוב (אוי זה מה זה חמוד שבן הזוג שלי שנפרד ממני עדיין לא זוכר את הפרי האהוב עלי והקרין את זה בטלוויזיה)
אישית אני מעדיף את בורג
הוא נונסנס מוחלט אבל לפחות הוא מודע לזה כנות עוזרת לי לאהוב סרטים ואולי גם אנשים.
הסרט לא מדמה ייצוג ליחסים בין ממשלות
והוא לא מרחם עליהם.
יש לכותב הזה עוד עבודה? המפקד הזה עדיין נמצא בגבול במהלך כל הסרט? איכשהו הנשים מאוד מתרשמות מהם?
אז הסרט מרחם עליהם מדי למען הסאטירה
זה הסתכלות מאוד שטחית על התהליכים של הדמויות
ובכלליות על הסרט, על החיים, על המצב שהדמויות נמצאות בו, ועל בחירות שאנחנו עושים בחיים. אתה שופט את הנושאים בשחור-לבן כשהם מאוד מאוד אפורים.
אפורים זו דרך יפה להתחמק מלומר
"נכון שהדמות הזאת היא מניאקית אבל היי אין לך גם את אותם הבעיות? ובסופו של דבר האם אין לך אינטרסירסים משותפים עם הדמות הזאת, למרות שהם יכולים להיחשב ללא מוסרייםת הם לומדים מזה וזה עוזר להם להתקדם בחיים ואולי גם לך. או שלא וזה גם בסדר כל הנראה תהיה להם עוד הזדמנויות להתקדם ועוד חברות שיקבלו אותם." אין לי בעיה עם האמרה הזאת אין לי בעיה עם סרטים אפורים יש לי בעיה עם יוצרי סרטים שמתחבאים מאחוריה כדי להצדיק שקרים מוחלטים ואין להם אפילו את האומץ להודות בזה.
אם הכוונה הייתה לעשות סרט על אופרת סבון עם הפרספקטיבה של סרטי אופרת סבון מאין פנטזיה של הכותב על איך הוא היה רוצה שהמדינה תיראה או תייחס אליו אז המשימה הושלמה וכל מה שאני אוכל להגיד שהסרט היה לטעמי מעט ארוך מדי בשביל הפאנץ ליין הזה. אבל אם הסרט אמור להיות כנה באיזושהי צורה הוא נכשל כי אין מצב שהדמיות הצד היו מגיבים למעשים שלהם כמו שהגיבו (אולי חוץ מהאבא של חברתו לשעבר וזה אולי גדול). זה פיברוק של היוצר כדי לגרום לנו להזדהות עם הדמות ומילא שזה לא הכרחי כמו שאמרתי אצל מוקדנה לדעתי זה די רדוד זה אנטי דרמה. עם הדמות שווה הזדהות או מעוררת עניין זה יקרה בכל מקרה לא צריך לרמוס את הפרספקטיבה של דמיות הצד בשביל להשיג את זה.
אם אתה רוצה להאשים אותי ברדידות תאשים אותי בזה: הציפיה שליוצרים יש מחויבות כולשיהיא לאמת אפילו לאמת שלהם לא הכרחית ואפשר להינות מהסרט או מהמסר שלו גם כשהתסריט הוא שקר מוחלט או מוחקים דמויות צד בשביל שזה יקרה אין ליוצרים מחויבות לספר לך אמת או להזכיר בסרט שהם אומרים שקר.
אבל לטעמי, להגיד שתל אביב על האש הוא אפור זה לא נכון הוא קיצוני. הוא פשוט לא קיצוני ביחסיי ישראלים פלסטנים הוא קיצוני ביחס של הגיבור/יוצר הסרט אל הסביבה.
זה לא שהוא הבמאי היחידי שעושה את זה
זוכר את ג'ון באתמול בלילה בסוהו? איך כל שורה שניה שלו היא "אני תומך בך אלואיז". היה אפשר לחוץ טיפה חזק יותר על דוושת הסרקזם ועדיין להחשיב אותו כחבר טוב לאלואיז ביחוד שהוא גר בעיר והוא יודע שמה שאלואיז מפנטזת אליו הוא לא נכון.
לא, זה לא מה שאפור אומר
כל השאר, כולל השיפוטיות היתרה לדמויות, נראה לי בעיקר חוזר לכך שהראייה פה של דברים היא מאוד רע או טוב ושום מרחב באמצע.
אני לא שופט את דמיות הצד לחומרה
את הראשיות אפשר להגיד אבל ממש לא את הצד. היחידי שנשפט פה לחומרה זה הבמאי עצמו
סליחה הייתי ספציפי מדי
זה עוד יותר כללי זה "החיים הם החיים ויש אנשים/יצורים כאלו ויש כאלו חלק את תחשיב לטובים וחלק לא אבל כולם חיים ולכולם מגיע איזשהו כבוד אלא אם כן הם בוחרים להפרו" בכל מקרה זה אותו דבר זאת אמרת מגן לקיצוניות. אגב אני לא מחשיב נכון או לא נכון כמשוא שיחידים יכולים לקבוע אלא קבוצה ו/או מערכת יחסים אישית. ובשתיהן בסרט מבחינתי הן בולשיט או לפחות לא מנומקות מספיק.
זה לא מגן לקיצוניות
וזאת, שוב, הגדרה ספציפית מאוד לאפור.
דוגמה
https://www.youtube.com/watch?v=uZWTFxDzETY
יש ביקורת לאדומה אש שאומרת ש"אדומה אש הוא פאן פיק ליחסים בין אמא לבת כאשר האמה מקשיבה לכל מילה של הבת". מצד אחד הביקורת הזאת נראית לי מאוד לא הוגנת זה סיפור על נערה מתבגרת תן לה לגדול. זו סיפור על מישהי שמגלה את הנאות החיים בפעם הראשונה ברור שהיא הולכת להגזים טיפה (למרות שמה שהיא עושה שבשליטתה לא כזה מוגזם אם בכלל) וברור שכאשר אורך החיים שלה משתנה באופן קיצוני היא לא תהיה מוכנה לזה ותעשה טעיות שיפגעו בה, למשל הביקורת שופטת את הסצנה בקונצרט על כך שהחברות של מימי סולחות לה מייד אבל לשפוט את זה זה לא הגון כי מימי הייתה חברה שלהם עוד לפני ויש להם זכרונות טובים ממנה וזו החלטה שלהן לא שלה.
מצד שני מבחינה טכנית כן …… כן …. זה די מה שהסרט עושה. לחברות עצמן אין ממש אישיות מתחת לקרקע והסרט הוא מאוד ממוקד במימי ובפרספקטיבה של הדודה רבתה שלה.הסרט אכן מודע לפרספקטיבה של האמא אבל פוסל אותה על סף,כל הנרטיב באמת מתמקד בכמה הפרספקטיבה החדשה של מי הכרחית לחיים מלאים יותר של מימי. הסרט כן מודע לעצמו (ביוחד בבחירתת האסטטיקה) ולדמיות כן יש יכולת לקבל החתלטות אז הוא פי 50000 יותר טוב מבלאגן על האש וסרט די כיפי בכללי (אני ללא ממש לוקח את ביקורת ברצינות מוחלטת רק אומר שיש לו נקודה) אבל עדיין.
אלא עם כן
האם בחירה זו פריבילגיה? כי אז תל אביב על האש כן הגיוני. אין לדמויות הרשיות את הזמן או יכולת לבחור אחרת לכן הוא פועל וגם עם ברור לכולם כולל לו שזה לא המעשה הנכון לעשות אבל זה מה שהוא יכול לעשות כרגע גם אם מה שהוא יכול לעשות זה לזרום. אגב אני לא מדבר על בחירת מקום עבודה אלא כל בחירה באשר היא.
מה אם אני אגיד לך שכל הסרט הוא פיברוק של היוצר?
אם הם היו מגיבים אחרת זה לא היה פחות מומצא.
יש לך ציפייה מאד מוזרה להתנהגות של דמויות בסרטים. מילא זה שאתה רוצה 100% ריאליזם אפילו בקומדיות, אבל גם מה שאתה מחשיב ריאליזם מאד מצומצם. אנשים אמיתיים עושים החלטות מוזרות, שגויות, ולא הגיוניות רוב הזמן. וכשהבמאי מניח שהקהל יהיה מסוגל לסספנד הקצנה כלשהי של דרכי ההתנהגות האלה (בשביל דברים פעוטים כמו עלילה) הוא לא טועה, הוא פשוט לא טורח לקחת בחשבון אותך, צופה יחיד שיש לו גישה מאד חריגה לדברים האלה.
תהיתי מתי מישהו יעלה את זה
זה לא שאני רוצה ריאליזם זה שכאן אני בטוח שהיוצר משקר לעצמו ולקהל. זה הוגן. ושוב פעם הבנתי בחירה זו פריבילגיה.
עכשיו ברצינות
הסצנה של הפרי עברה לך חלק בגרון?
רגע דמויות לא אמינות זו לא ביקורת טובה לסרט?
לא השתמשו בה באתר או בתגובות בחיים? כי זו דיי הייתה הכוונה שלי. במקרה של מוקדנה ורי והבובות כן זו דעה די נחרצת שלי ואני לא ממש הולך לשנות אותה אבל בתל אביב על האש זו הייתה בעית אמינות
וארי והבובות
(ל"ת)
אוקי מודה בטעות מה הוא כן מדמה?
(ל"ת)
עם אלו יחסים בין אישים
It is even worse
לא את החיפוש
אלא את הדפדוף בעמוד הזה. זה טיפה יותר נוח כשזה מספר זוגי. לא משהו נורא גדול, אבל גם להגדיל במועמד אחד זה לא משהו כזה גדול. זה לא שהרחיבו כל קטגוריה ל-10 או משהו. הם עשו את זה בשביל להכניס עוד קצת סלבריטאים? רשימת המועמדים שלהם מורכבת בחלק גדול ממנה מאלמונים ומסרטים קטנים. אם זה בא על מחיר של הגדלת הקטגוריה בשביל להכניס סרט מוכר אחד נוסף אז זה לגמרי שווה את זה.
את "קדחת ים תיכונית" מאוד אהבתי, ולא ידעתי ש-"תל אביב על האש" הוא של במאי ערבי. תודה.
"האגודה האמריקאית של שחורים קסומים"
נראה כמו בדיחה שנועדה למלא מערכון של סאטרדיי נייט לייב באורך שלוש דקות. אני מאוד פסימי לגבי היכולת להרכיב מהדבר הזה סרט שלם. זה לא עוזר שעל פניו אין שום היתכנות לבשר או התלבטות אמיתית לגבי הדילמה של הגיבור – מה לעזאזל הוא מרוויח מ*לא* לצאת עם הבחורה?
זה רק הטריילר, ותמיד כיף להיות מופתע, אבל אני קצת מתגעגע לקונספט הארכאי של סאבטקסט.
הרשימה השחורה 2023
כמו בכל סוף שנה, התפרסמה לא מזמן "הרשימה השחורה" של 2023: רשימה של שמות + תקצירים של התסריטים האהובים ביותר בקרב בכירי הוליווד, שנכתבו השנה ועדיין לא התחילו בצילומים. תרגמתי כמה מהיותר מסקרנים:
"ילד רע" – כלב חושד שהבחור שאימץ אותו הוא רוצח סדרתי.
תקציר כללי למדי, אבל זה הגיע למקום הראשון ברשימה, אז כנראה שיש שם איזה משהו מוצלח. הזכיר לי את "הקולות" (שהוא בטופ 3 סרטי ריאן ריינולדס).
"ספוילר" – לאחר שהוא מוותר על תסריט חדש, בכיר באולפנים נלכד בתוך הסרט של התסריט, כשהוא הגיבור הראשי. כעת עליו למצוא את הדרך חזרה לפני שהקרדיטים עולים.
יש פוטנציאל להיות כיפי, השאלה העיקרית היא על איזה ז'אנר אנחנו מדברים. בבקשה שלא יהיה סרט גיבורי-על.
"היי-קונספט" – בשנות ה-2000 המוקדמות, שני חברים – מייק העור-דין ובי.ג'יי. הסטלן – מתעוררים בוקר אחד לגלות שהם החליפו גוף, וגם תקועים בלולאת זמן וגם עוד קונספטים קומיים אחרים של אותה תקופה. הם משתמשים בידע הקולנועי שלהם כדי לנסות לחזור לחיים הרגילים שלהם.
הממממ מצד אחד זה נשמע כמו מערכון / סרט פרודיה שהיה אמור לצאת לפני עשור בערך. אבל יכול אולי לעבוד? עם השחקנים הראשיים הנכונים.
"הבית שלנו" – לאחר שהיא זוכה בתחרות מאמרים, ליילה מוזלי מגיעה לגבעת הקפיטול כדי לקבל אות הכרה מהקונגרס. אבל לרוע מזלה, במקום מתחילה התקוממות אלימה והיא נאלצת להיעזר בקבוצה של עוזרים, מתמחים ונפו-בייביז כדי לשרוד מול לגיון של מפגינים.
אוטוטו עוברות שלוש שנים מאז ההתקפה על הקפיטול וזה באמת מוזר שאף אחד לא עשה על זה סרט עדיין (חוץ מתיעודיים). הגיע הזמן.
"המתחזה הגדול" – כשטום הנקס, הבחור הכי נחמד בהוליווד (ויש שיגידו בכל העולם), מגלה שהחיים שלו נגנבו על ידי מתחזה, הדרך היחידה להשיב אותם היא לעשות את הדבר היחיד שהוא מעולם לא הצליח לעשות: להפסיק להיות נחמד.
אני מניח שטום הנקס אמור לככב בזה, נכון? בתפקיד כפול. אחרת אין ממש טעם.
"ילד נופל מהשמיים" – מחזאי חרדתי מוצא את עצמו ברשת של הונאה, פציעות וקניין רוחני בזמן שהוא עובד על המחזמר הראשון שלו בברודווי: "ספיידרמן: לכבות את החושך". מבוסס על סיפור אמיתי.
יש יותר מדי סרטים של ספיידרמן בשנים האחרונות. אתם יודעים מה באמת צריך? סרטים על מחזות-זמר של ספיידרמן. זה יקבל נקודות בונוס אם הסרט עצמו הוא גם מחזמר.
ניטפוק הניטפוקים: נטפליקס הם דווקא אלה שכותבים ״ואן פיס״ נכון
לפי כללי התעתיק מלועזית, מילים שמתחילות בצליל w נכתבות בעברית בווי״ו אחת בלבד (כך גם ויליאם, וילי ווֹנקה וכו׳).
האם כך נוהג רוב הציבור? ניתן להתווכח. אבל זו בהחלט לא טעות, נהפוך הוא.
זה שגם נטפליקס וגם האקדמיה טועים
לא אומר שהם צודקים.
להגיד "הציבור אמנם כותב ככה אבל הוא טועה"
זה קונספט מטומטם ברמות מטורפות, וכמו כן כל מה שהאקדמיה ללשון עברית עושה בשנים האחרונות, ולכן אפשר ומומלץ להתעלם מכל הבולשיט שהם פולטים.
אם תחשבו על זה
לכתוב וו במקום ו זה כמעט כמו לכתוב גג במקום ג'. דרך משונה להבחין בין עיצורים.
למה, גרש נשמע לך פתרון הגיוני יותר?
(ל"ת)
כן, סימן דיאקריטי עדין
(ל"ת)
עקרונית נשמע משכנע
אבל אין לנו סימן מתאים בשביל הצליל של w. גרש לא מתאים שם.
במילים עבריות, מאוד פשוט לזהות כש-ו' מקבלת סאונד דאבליואי. אני מצליחה לחשוב בעיקר על ו' החיבור לפני אותיות ספציפיות. במילים לועזיות ממילא הכל כתוב באופן עקום מאוד, וכפילות הפכה לסימן מקובל. רוב קוראי העברית יודעים לקרוא נכון את המילים שכתובות כך.
וו נראה נסבל
רק בגלל כללי הכתיב המלא שנכפו על כולנו, השתלטו ולא השאירו ברירה:
וו – עיצור (v/w), ו – תנועה (o/u), מעט יוצאי דופן.
בזה האקדמיה אשמה, לא בהבנה שמקובל שאות עברית מייצגת שני עיצורים (עם דגש, עם גרש או בלי סימן).
כמה שנים כבר אנשים כותבים את המילה "וואלה"?
(ל"ת)
פחות מגיל המדינה
וגיל המדינה קטן מגיל הכלל להכפיל וו.
ההבחנה בין v ל-w רלוונטית רק בתחילת מילה, כך שהיא ממילא לא כזאת שימושית.
הם בעצמם כותבים שם
וודסטוק, עם שתי וו-ים, שנייה לפני שהם אומרים לא להתחיל מילה עם שתי וו-ים.
כל הדוגמאות שהם נותנים למילים שאמורות להיכתב עם וו אחת למרות שמדובר בצליל W, נראות פשוט כמו שגיאה. מי כותב וטסאפ ולא ווטסאפ? מי כותב וין-וין ולא ווין-ווין?
אקדמיה יקרה, לכי לנוח, את מדברת שטויות.
אני חושבת שה-ו' השניה שם בשביל הניקוד
אבל זה לא משנה, במשך שנים קריינים ישראלים דיברו על vill smith ועל vashington וכן הלאה, כלומר ו' אחת, בלי קשר לכוונה מאחוריה, לא עובדת.
ומה שפישלר כתב- בטח לאור הזוועות שהם מחוללים בכתיבה העברית בשנים האחרונות, אבל עוד לפני כן- אין להם באמת סמכות לקבוע את השפה.
הדקדוק העברי ה"תקני" כבר קיים בכתובים עתיקים מאוד, והדקדוק המודרני, או השינויים המודרניים בשפה, קורים באופן אורגני כשהשפה זורמת בפיות שלנו ובאצבעות שלנו. לאקדמיה ללשון אין באמת יכולת לשלוט באופן שבו שפה מתעצבת על ידי המציאות, והם לא נתנו אף סיבה טובה להעדיף את ההנחיות שלהם על אלו שהציבור דובר השפה מתווה.
בנוגע לסרטים שהתווכחתי עליהם להרבה יותר מדי זמן
הסיבה שאני לא אוהב את סרטי מוקדנה היא כי אני מכיר אנשים כאלו בחיים האמיתים ו……לא, לא ככה. זה יצוג מעליב ודיי דוחה אותי באופן אישי וזה שהאדם עובד לפי נוסחה שמשכפלת אותו מחמיר את זה. בנוגע לתל אביב על האש אני מודה בטעות יכול להיות שאני פשוט לא אוהב הומור שמבוסס בעיקר על לשבור סטיארוטיפים דרך סטיאורטיפים (עד לנקודה שאני מרגיש רע עבור מנהלת הסדרה הפיקציונית בסרט הזה ובהתחשב במה שהסדרה אמורה להיות יש לי תחושה שזו לא לגמרי הכוונה).
וואו, אתה לא תפספס שום הזדמנות להזכיר את העובדה שאתה לא מחבב את מרטין מקדונה
וגם כשאין לך הזדמנות לעשות את זה, אתה בכל זאת עושה את זה.
בין הבמאים כותבים (קראתי את רוב המחזות) האהובים עלי שצמחו בעשור וחצי האחרונים.
רק מקווה שלא נצטרך לחכות 7 שנים לסרט הבא שלט, בחייאת.
מסכים עם כל מילה
(ל"ת)
הכוונה הייתה ל5 שנים בין שני סרטיו האחרונים , שזה עדיין הרבה יותר מדי
(ל"ת)
גיייס im done
עברתי כבר לסרטים אחרים כבר זאת תגובה מלפני שבועיים
זו תגובה מלפני (בדיוק) שבוע
אבל מקווה שאכן עברת הלאה.
אני קורא במאקו על פרסי המבקרים הישראלי
ומה אני מגלה? שיהונתן צוריה ונעמה רק הם רשמית ״יושבי ראש פורום מבקרי הקולנוע״.
אז נראה שהתברגנו.
עין הדג הפך ממקום אלטרנטיבי לחוד החנית של עולם המבקרים הישראלי.
ואני לא אומר את זה כדבר רע, ההפך.
נפלא לדעת שראשי האתר הם גם יושבי ראש פורום מבקרי הקולנוע.
ברכות ליהונתן צוריה ונעמה רק, שמח מאוד בשבילכם.
אגב, היה על זה בכלל אזכור באיזה מצאנו באינטרנט אחד ופספסתי?
כי זכור לי שהיה כתוב על הבחירה שלהם לגלובוס הזהב, אבל לא זכור לי שעל זה היה אזכור.
״התברגנו״ מלשון בורגנות
לא מלשון בורג.
זה טיפה משעשע
כי הם כבר לא. התפקיד עבר כעת לפבלו אוטין ויעל שוב.
איך זה עובד בעצם?
מי מחליט מי יושבי הראש? זה מינוי קבוע או שיש איזושהי תורנות?
מצביעים כל שנתיים
חברי הפורום בוחרים את היו"ר שלהם. כל אחד מהפורום יכול להציע את המועמדות שלו.
כל אחד יכול להיבחר רק לקדנציה אחת, או שזה ללא הגבלה?
(ל"ת)
עד כה הכי הרבה שהיה זה 2 קדנציות
(ל"ת)
אני מניח שיש קרב עד המוות
אם כי היו"ר הנוכחי הוא זה שזכאי לבחור את כלי הנשק
אני בעד צפייה בטרמפיסט.
(ל"ת)
בדם ואש 405
(ל"ת)
הולי שיט, פסטיבל הקולנוע היפני בירושלים יציג גם את החדש של טקאשי קיטנו!
אני יודע שהסרטים המאוחרים שלו הם מיקסד באג, אבל בתור מישהו שקיטנו זה נושא קדוש בשבילו אני ממש מתלהב.
לא צריך להגיע גם עד ירושלים
משובצות הקרנות שלו כחלק מהפסטיבל בכל הסינמטקים שמשתתפים.
גלובוס הזהב עם אפס הפתעות
הזכייה של הילד והאנפה מעניינת, הנצחון של אליבזת דביקי על מריל סטריפ ראוי לציון, ואני לא בטוח שאנטומיה של נפילה היה הפייבוריט לתסריט, אבל אין אפילו זכייה אחת שתגרום למישהו ליפול מהכיסא. כל הזוכים היו מתמודדים חזקים מאוד בקטגוריה שלהם, רובם החזקים ביותר.
נראה שהמועמדות של בראדלי קופר, שמסיבה כלשהי הרבה חזאים צפו לו נצחון דווקא בגלובוס הזהב, מתפוגגת לחלוטין. האוסקר עכשיו הוא משחק צמוד בין מרפי לג'יאמטי. גם רוברט דאוני ג'וניור יוצא מחוזק מהערב הזה מול גוסלינג ומלטון, ובאופן כללי אופנהיימר משמר את המומנטום.
זכייה בגלובוס הזהב היא לרוב סימן רע לסרטים הזוכים
מזכיר את זוכי שנה שעברה – הפייבלמנים ורוחות אינישרין.
אבל, כן, נראה לי שבהחלט אפשר כבר לחתום על איזה 3 פרסים לאופנהיימר, ושלפחות 3/4 מזוכי המשחק נמצאים פה.
ואינשאללה הילד והאנפה ממשיך את המומנטום.
הוא כזה טוב הילד?
והאנפה גם?
דווקא נראה לי
שבעונת הפרסים הזו אנחנו נראה את אותם זוכים שראינו בגלובוס, שוב ושוב ושוב.
נ.ב. לגביי הטקס – לא ראיתי אותו מהתחלה ומה שראיתי לא היה מעניין במיוחד, אבל הבנתי שהמנחה היה גרוע בצורה יוצאת דופן. כאילו, ברמות היסטוריות של קרינג׳ ו-second hand embarrassment.
נראה לי שאוותר על השלמת המונולוג פתיחה.
את הטקס לא ראיתי
אבל אני באמת מתקשה להאמין שיש מנחה שיהיה יותר גרוע ממה שחסן מינאג' היה באינדי שנה שעברה.
3 פרסים?
עוד לפני הלילה הזה אופנהיימר היה עם חמישה פרסים קרובים לודאי. צילום, פסקול, עריכה, סאונד ובימוי שאותם הוא קיבל בפרסים של קהילות המבקרים הקטנות בפער הרבה יותר גדול מאלו שאחריו. במקרה של בימוי, צילום ועריכה ברוב מוחץ.
המאבק הגדול הוא על פרסי שחקן ראשי ומשנה, וכמובן על פרס הסרט.
בסאונד יצטרך להביס את "אזור העניין"
שיש בו קטע ייחודי ובולט בקטגוריה הזאת ולכן יהיה קשה להביס אותו.
הזכיה של הילד והאנפה היא בהחלט הפתעה גדולה והרבה מעבר לרק ״מעניינת״
זה הסרט הלא אמריקאי הראשון שזוכה בקטגוריה הזאת, הסרט הראשון באנימציה ידנית והסרט הראשון שקיבל דירוג PG-13 (עד היום כל הזוכים היו סרטים לכל המשפחה בדירוג G או PG).
ובכל הנוגע להישג השלישי, זה יהיה נכון גם לזכייה באוסקר.
עד עכשיו היה נראה שהשנה ספיידרמן לוקח בקלות והילד והאנפה צריך להסתפק במקום השני, אבל עכשיו המשחק השתנה.
עכשיו נראה שהולכת להיות תחרות רצינית על קטגוריית האנימציה בין 2 הסרטים, וזה כבר העלה את רמת העניין בקטגוריה הזאת שעד עכשיו היה נראה שאין בה תחרות של ממש.
אגב, במידה והילד והאנפה יזכה באוסקר, זו תהיה הפעם הראשונה אי פעם ששנתיים רצופות לא זוכה סרט CGI (כזכור, בשנה שעברה זכה פינוקיו של דל טורו שנעשה בסטופ מוושן), שזה עוד דבר מאוד מעניין בכל הנוגע לקטגוריה הזאת.
אין הפתעה גדולה ביחס לציפיות
הילד והאנפה היה חזק מאוד בפרסים הקטנים שחולקו עד עכשיו (קיבל בערך חצי מכמות הפרסים שקיבל ספיידרמן), וראיתי הרבה שדברו עליו לפני הטקס כזוכה אפשרי.
זו בכל זאת כנראה ההפתעה הכי גדולה בטקס, ועדיין לא גדולה במיוחד.
יום קולנוע ישראלי ב-7.2?
פלאנט שמו בבקרוב שלהם כמה סרטים ישראלים ב-7.2, שזה יום רביעי ולא חמישי הרגיל, מה שאומר ש… יום קולנוע ישראלי?
בדרך כלל רואים את זה רק ממש קרוב לתאריך, ובהצלחה לגשר את זה עם כל מה שהולך בחוץ עדיין (אני בעד בכל מקרה). זה גם קצת מרגיש כמו שידור חוזר של היום הפחות מוצלח ממרץ 23, אבל מקווה שזה יחזיר קצת אנשים לקולנוע.
עלה לוח הקרנות ברוב המקומות
בפלאנט די הלכו על בטוח* עם סרטים שכבר מצליחים עכשיו ובכורות לא מאוד מפתיעות. בסינמה סיטי יש הרבה יותר מבחר. ומה זה לעזאזל "קרב אוויר" שאין לו כלום בשום מקום חוץ מהסרטון הזה?
*לא יודע כמה זה הלכו על בטוח מרצון או שיונייטד קינג שמרו לקולנועים של עצמם חלק מהדברים. גם בסניף הכי קטן של סינמה סיטי יש יותר בכורות וגיוון מבסניף הכי גדול של פלאנט.