מצאנו באינטרנט 104: רע כמעט כמו עיבוד לייב אקשן של דיסני

1. עונת הפרסים נגמרה (וקונאן כבר הוכרז כמנחה של האוסקר הבא, שחלילה לא יעבור פוסט בלי חדשות בנושא), אז סרטי הקיץ מתקרבים. איכשהו דווקא אלו שמעניינים אותי פחות בהילוך כרגע: מה עם עוד מ"משימה בלתי אפשרית 8" והאולי אחרון בסדרה? מה שלום סרט המרוצים של פול תומאס אנדרסון עם לאונרדו דיקפריו שכנראה מבוסס על אחד הספרים האהובים עליי אבל הם לא מאמתים את הנושא? אז ה"מצאנו" הנוכחי יכלול הרבה וידאו מאוד מקצועי וערוך בטוב טעם. טוב, בחלקו. בינתיים אתחיל עם זה שעושה וורום-וורום:

קול. ג'וזף קוסינסקי הצליח להפציץ כשהפך את הפרסומת לחיל האוויר בדמות "אהבה בשחקים: מאווריק" לכמעט קלאסיקה מודרנית, ומרוצי פורמולה 1 פנו אליו גם הם בבקשה דומה. אני לא תמיד מת על הבחירות שלו באקשן, הוא יכול להרגיש מלאכותי מדי, אבל נראה שהרבה מצלמות הוצמדו להרבה רכבים, אז מי אני שאתלונן. בראד פיט תמיד טוב, חוויאר ברדם בלי מבטא מוגזם הפעם, ויש מוזיקה של האנס זימר, אם זה עוד אומר משהו למישהו.

2. מה שלום האנס זימר אתם שואלים? בשנים האחרונות די נמאס לו לכתוב והוא עבר בעיקר להופיע עם הפסקולים שהלחין. הופעה אחת שלו כבר צולמה וזמינה בכל מיני מקומות, ועכשיו ההופעה החדשה תועדה בסרט הופעה שלם שיעלה בקולנוע (לא בארץ כמובן), עם הפסקות לאנשים שעבדו איתו לאורך הדרך ויתחנפו לו יפה:

זה ממשיך את הקונספט של ההופעות שלו, מוזיקת סרטים בלי הסרטים, רק עכשיו ממש בסרט שגם יוקרן בקולנוע. זה גרם להאנס זימר לצאת לבליץ ראיונות יח"צני, שהמעניין ביניהם היה עם המפיק המוזיקלי ריק באטו, שם הוא נכנס יחסית גם לחלק הטכני של העבודה שלו, וכלל גם סיפורים על איך הוא הציל את "שודדי הקאריביים" ולמה הוא אוהב ערבי יין עם התזמורת שלו לפני הקלטות. עכשיו רק שיהיה מוכן להגיב על הטענות על השימוש ב"כותבי צללים" בחברת המוזיקה שלו ולא רק יעשה ראיונות חנפנים.

3. חבר אחר של קוסינקי הוא טום קרוז, שמצלם בלונדון את הסרט החדש של אלחנדרו גונזלס איניאריטו בימים אלה, יחד עם ריז אחמד, ג'ון גודמן וג'סי פלמונס. מישהו נפצע על הסט. תעשו בראש אגתה כריסטי ותנסו לנחש מי.

חשבתם על קרוז, נכון? כולם חשבו. אז לא, זה ג'ון גודמן בן ה-72 שנפצע בירך וגרם לעיכוב בצילומים. אולי הוא הכפיל של טום קרוז? אולי הוא ניסה שוב לשחק באולינג? האם השוט שבו הוא נפצע יישאר בסרט כמו שקרה לטום קרוז ב"משימה בלתי אפשרית: התרסקות"? העיקר שיחלים מהר כי אני רוצה לראות את הסרט.

4.  ג'ונתן טרופר הוא יוצר סדרות אקשן אלימות ומדממות. אני חולה על "באנשי", הסדרה האלימה שלו שרצה ב-Cinemax, רצועת האלימות המדממת של HBO, שעבורה הוא יצר גם את "לוחם" מלאת הדם לפני שוורנר הפסיקו ליצור עבורה סדרות. עכשיו הוא עבר ל"תפוח טלוויזיה פלאס", עם "החברים והשכנים שלך". טריילר:

חמוד ואני תמיד בעד ג'ון האם, אבל אחרי שהשתמשתי ב"מדמם" 70 פעם? נראה כמו סדרה די רגילה ולא מדממת. אולי יהיה עוד דימום ברגע שהסדרה תגיע, אם כי אני בספק. כאילו טכנית יש סיכוי שיש דימום פנימי בסדרה שמתחבא מאיתנו למרות שזה בכלל לא נראה הנושא. אני אגיד שוב דימום כדי להגיע למספר הראשוני 73.

5. עוד בנאדם שהלך לכיוון פחות מדמם מהעבר שלו: מייק פלאנגן הוא אחד מיוצרי סדרות האימה המועדפים על נטפליקס ("בית היל"). הפעם הוא שוב מתבסס על ספר של סטיבן קינג עבור סרט קולנוע ולא סדרה בנטפליקס, וזה לא נראה מדמם במיוחד. וגם זה קיבל ביקורות חיוביות בפסטיבל עם פוטנציאל לעונת הפרסים. משום מה אף אחד לא הפיץ אותו אז, אז רק עכשיו קיבלנו טריילר ל"החיים על פי צ'אק":

אווירה זה חשוב. טום הידלסטון זה חשוב. הרבה שמות של שחקנים זה חשוב. זוכרים טריילרים שגם הראו בהם עלילה פעם?

6. מקווה שאתם לא זוכרים, כי הטריילר של "לילו וסטיץ'" כן מראה עלילה אבל עושה את זה כל כך גרוע שעדיף כבר שלא:

פשוט… למה? אני הייטר של העכבר כבר תקופה, אבל זה אפילו לא עשה לי חשק לראות שוב את הסרט המקורי. שוב כל הרגעים שהיו חמודים אז פשוט מכוערים עכשיו, התלונה שתמיד חוזרת בסרטים האלה ולא נראה שמזיזה לדיסני, עד שפשוט אין כוח כבר אפילו להגיד אותה. לכו תלמדו מבונג ב"מיקי 17" איך לגרום ליצורים מכוערים להיראות טוב.

7. ואם העולם הדיסטופי שבו "לילו וסטיץ'" מקבל סרט לייב אקשן לא העציב אתכם מספיק, יש עוד עונה ל"מראה שחורה" ב-10 לאפריל:

נטפליקס, אנחנו יודעים שיש לכם כסף להביא אנשים מוכשרים. אנחנו גם יודעים שקל היום לגרום לדברים להיראות טוב. אז איך אין פה אף רעיון (דיסטופי או שלא) שנראה אפילו טיפה מגניב או מעניין?

אם אלו שלוש הדקות הכי טובות שהצלחתם להרים, קשה לי להביא את עצמי לראות שש שעות של זה. אולי אם תצלמו את הכל בשוט אחד (שמעתם על "התבגרות"? תראו "התבגרות").

8. ולדיסטופיה עתידנית אחרת: סערת היח"צ של הסרט "שלגייה". אם חייתם מתחת לסלע בשנים האחרונות, אז כחלק מהטרנד המטופש של דיסני לעשות עיבודי לייב אקשן לסרטים המצוירים שלהם, ועכשיו הגיע תורה של "שלגייה". זה עשה כמות רעש בלתי נסבלת.

הסערה הראשונה הייתה על הליהוק של רייצ'ל זגלר, שחקנית חצי קולומביאנית ולא לבנה כשלג. הסערה השנייה הייתה על השימוש המעליב בגמדים שבעקבותיה החליפו אותם בכאלו ממוחשבים (כי אם זאת אנימציה זה לא מעליב? אני כבר לא עוקב). הסערה השלישית הייתה כשזגלר ירדה על הסרט המקורי שהוא "מיושן", ואז למה בכלל הסכמת לפרויקט? או – כמה כסף הציעו לך בשביל להצטרף לפרויקט? והסערה האחרונה היא יותר מקומית, כי זגלר תמכה בפלסטינים, כשבתור המלכה הרעה מלוהקת גל גדות (ידעתם שהיא ישראלית?). עכשיו זגלר גם מתנגדת לטראמפ, מה שהכעיס עוד אמריקאים שהצביעו לו.

זה גרם לדיסני להתלבט מה לעשות, והם החליטו בצעד חריג לצמצם את הפרימיירה, אירוע יח"צני מראש, לאירוע שכולל ממש רק כתבי רכילות ותמונות יח"צ בלי ראיונות "עומק", וגם לנסות להפריד בין זגלר לגדות באירוע. אתרי הקולנוע והחדשות זרמו עם כל הדבר והמשיכו לסקר את הסרט ואת הפרימיירה.

אז כתבי קולנוע, או לפחות אנשים שקוראים לעצמם ככה, מה נסגר? מתי כל המטרה של האתרים האלה הפכה להעברת הודעות יח"צ מהאולפנים הגדולים? למה כולנו זורמים עם זה? הייתי רוצה לראות את כל מסקרי הקולנוע הגדולים אומרים לדיסני: אם אתם מגבילים אותנו ככה אז אין סיקור לפרימיירה, תסתדרו בלעדינו. סיכוי טוב שדיסני היו גם מסתדרים, אבל לפחות אתם הייתם עושים את העבודה שלכם.

וגם, אני מאמין לפחות שזה פשוט ניפח את המצב והמציא סכסוכים. מכירים את הצמד הזה בעבודה, השמאלני והימני, אלו שתמיד לוקחים את שיחות המטבחון לכיוון פוליטי ומתווכחים, אבל בסוף עדיין עובדים ביחד וביחסים סבבה? אולי אתם אפילו אחד הצדדים בצמד הזה כמוני? אז גל גדות ורייצ'ל זגלר. אולי שוררת איבה אמיתית ביניהן, אנחנו כנראה לעולם לא נדע. אבל הן הגישו פרס ביחד באוסקר ונראו בסדר, והצטלמו ביחד בפרימיירה מחויכות למרות הניסיונות של דיסני להפריד ביניהן. מגזין "פיפול" למשל ממש חפר עמוק כדי למצוא פערים ביניהן – יש להן דעות שונות! אחת מהן אימא לילדות והשנייה עוד צעירה! – אבל בסוף לא מצא שום הוכחה קונקרטית לאיזה ריב. קשה לראות את זה באינטרנט, אבל אנשים עם דעות מנוגדות על סכסוך מסוים, אולי אפילו ממש כאלו שנמצאים פיזית בצדדים מנוגדים לגמרי, יכולים להיות מיודדים, או במינימום, לעבוד ולהצטלם יחד. מה קרה לרעיון שאמנות אמורה לחבר בינינו? אז כשדיסני ועמודי קולנוע רק מפמפמים את המצב הזה, שאולי בכלל לא קיים, הם עושים בדיוק את ההפך.

9. וחדשות יותר טובות – סלין סונג חוזרת! לסרט החדש יקראו "חומריים" (Materialists), וישחקו בו דקוטה ג'ונסון, פדרו פסקל וכריס אוונס. עד כאן החדשות הטובות, כי הטריילר הוא חדשות רעות בעיניי:

אה… זה לא נראה מאוד סלין סונג, אלא יותר קומדיה רומנטית גנרית. לא שאני נגד, הן יכולות להיות מוצלחות, אבל זה רק הסרט השני שלה בקריירה אחרי "חיים שלמים", שהצליח להשיג מועמדות לאוסקר לסרט הטוב ביותר ולתסריט, אז ציפיתי להרבה יותר מעוד משולש אהבה של המאהב החדש מול המאהב הישן. מקווה להיות מופתע לטובה כשהוא יעלה עוד שלושה חודשים. סתם, על מי אני עובד, זה בחיים לא יעלה בארץ תוך שלושה חודשים.

10. ולעוד דובר עברית בהוליווד: סשה ברון כהן מחפש מפיץ. מסתבר שהוא הספיק לצלם קומדיה מתוסרטת (כלומר, לא עוד בוראט? מה עם ערן מורד? בא לי לראות סרט עליו) שהוא מאוד מעוניין שתראה את אור היום עוד השנה – כנראה כי היא שוב פוליטית. אז הוא פנה ליוניברסל שלפי הדיווח נפנפו אותו בטענה שהלו"ז שלהם כבר מלא, מה שמוזר כי ממתי סרט של סשה ברון כהן מפריע לחדש של נולאן או שפילברג? אז הוא עדיין מחפש. הוא ניסה כבר את משה אדרי?

11. עוד בענייני הפצה: בואו נדבר על חלונות. הם לרוב מרובעים ושימושיים להכנסת אוויר או להשארת האוויר בחוץ. רגע, אומרים לי באוזניה שהכוונה לחלונות הפצה, קרי הזמן שסרטים בקולנוע. הם לרוב לא מרובעים.

בניגוד לישראל, בארה"ב בתי הקולנוע ומפיצי הסרטים הם ישויות נפרדות כדי למנוע יצירת מונופולים. היסטורית, בתי הקולנוע ניסו לרוב לגרום למפיצים להשאיר את הסרטים בלעדית אצלם – כלומר, שלא יהיו זמינים גם בצפייה ביתית – כמה שיותר זמן. בשנים האחרונות כל האולפנים הגדולים הקימו שירותי סטרימינג משל עצמם, מה שגרם להם לרצות לצמצם את חלון ההפצה הקולנועית הזה כדי לקדם את הפלטפורמות החדשות שלהם.

מאז הקורונה והירידה במכירות הכרטיסים, האולפנים הצליחו לשכנע את בתי הקולנוע לצמצם את החלון הזה מאוד, ולהקרין סרטים שעולים אפילו במקביל בסטרימינג לתקופה. לאחרונה זה יותר באזור חלון מינימלי של כמה שבועות, וסרטים גדולים עדיין מקבלים באזור החודשיים, אבל זה מעט מאוד לעומת רק עשור אחורה, אז סרטים היו עולים אפילו חצי שנה אחרי הפצה (הסרט הגדול האחרון שהיה כזה הוא "אופנהיימר", בזכות התעקשות של כריסטופר נולאן לחלון הפצה ארוך).

עכשיו בתי הקולנוע מבינים שזה, בעצם, גומר להם את העסק, ומנסים להילחם בחזרה כדי להאריך את החלון בחזרה בצורה ממוסדת, כי שוב, זאת אחת הסיבות שהמצב של בתי הקולנוע לא משהו לטענתם. למה לצאת מהבית ולטרוח בשביל משהו שזמין אצלך בבית עוד דקה (ולפעמים באיכות יותר טובה, עוד דבר שלפחות לי אישית גורם להישאר בבית)? שון בייקר ("אנורה") אפילו דיבר על זה בנאום הזכייה שלו באוסקר. אני בעד, ואם אפשר, גם תסדרו את המקרנים על הדרך.

12.הידעתם? יש "ספיינל טאפ 2".

אבל כבר ידענו מזמן שיש "ספינאל טאפ 2", למה היה צריך את זה גם בווידאו חסר כל משמעות? בכל מקרה, רוב ההפקה המקורית חוזרת וניפגש בספטמבר (לא ב-11 לחודש הזה, כי, נו, זה).

13. אולפני Village Roadshow שבדיוק הודיעו על פשיטת רגל. האולפן לא מאוד מוכר אבל בטח ראיתם את הלוגו איפשהו. למי שעוד לא זיהה, הם הפיקו את סרטי "המטריקס", סרטי "לגו", "ג'וקר" ועוד. זה לא צוין בפירוש בבקשה לפשיטת רגל, אבל אחת מהסיבות שהם נכנסו לקשיים היא כי וורנר החליטו לשחרר את סרט "המטריקס" האחרון בסטרימינג במקביל לעלייתו בקולנוע, מה שגרם לצניחה במכירת הכרטיסים שלו לטענתם. אני לא מהאנשים שאוהבים להתאבסס ולנתח דוח"קו-ים, אבל מה לעשות, בסוף כשסרטים לא מצליחים כלכלית, האולפנים הקטנים יחסית והשותפים החלקיים בפרויקט, אלו שמוכנים לקחת את הסיכון, דווקא הם נסגרים לפני המפיץ העיקרי (וורנר ברוב הסרטים של Village), וזה מבאס.

14. בואו נמסד את סבב ההכרזות המהיר:

• המפיק של סדרת "מקום שקט" זרק באחד הראיונות בפסטיבל SXSW שהם עובדים על הסרט השלישי בסדרה. אין עוד מידע כי הם שומרים על הכול בשקט.
• לארס פון טרייר עובד על עוד סרט בשם "אחרי" שעוסק במוות, אחד הנושאים האהובים על פון טרייר (ועל כולנו), וגם הסרט "יותאם למצב שלו". לא זה שהוא נאצי, זה שהוא חולה פרקינסון. אולי גם זה שהוא סוג של נאצי, ההגדרות מאוד מבלבלות היום.
• הכרזה הפוכה: "המסור 11" בוטל. הסרט כבר תוכנן לעלות בסתיו השנה, אבל המפיקים לא הצליחו להחליט מה הם רוצים שהסרט יהיה, אז כרגע אין סרט לאף אחד. אני מציע לחלק אותו לשניים ולראות מי מהמפיקים יתנגד, ולתת לו להמשיך.
• "גברים בחלל" (Starship Troopers, למי שמעדיף) מקבל רימייק שניל בלומקאמפ ("מחוז 9") יביים. ניל לא עשה סרט מעניין בערך מאז "מחוז 9", והסרט המקורי (כלומר, מבוסס על ספר, לא באמת מקורי) די קלאסיקה אז אני לא רואה מה הטעם.

15. עוד גברים בסרטי גברים: הבמאי המוזר הרמוני קורין ("ספרינג ברייקרס") חוזר עם הסרט "פלישת התינוקות", שמסופר בו על… פשוט תראו טריילר:

כן, זה שוד במשחק ירי בגוף ראשון של משתתפים מרובים (אכן תרגמתי עכשיו multiplayer FPS game לעברית. תירו בי) עם משתתפים בפרצוף של תינוקות שעוצב בבינה מלאכותית. למה לא.

16. רוצים עוד בינה מלאכותית? משהו שאמר אף אחד אף פעם, אבל טריילר אחרון להערב: הנה "האישה בעלת השיער האדמוני":

זה מגיע מ"אולפן הבינה המלאכותית STAIRCASE". מדובר באולפן חדש שמנסה ליצור הפקות מאוד זולות בכך שישלים את רובן בעזרת אותה בינה מלאכותית, והסרט הראשון שלו צפוי לעלות בקיץ הקרוב. האולפן כרגע מנסה להיות ידידותי לכוחות הפועלים בשוק ולא לעלות יותר מדי על העצבים של כולם, בכך שהוא משתמש בתסריטים מ"הרשימה השחורה" – רשימה שיוצאת כל שנה של תסריטים מבטיחים שמחפשים הפקה – ולא כותב את כל התסריט עם הבינה. הוא גם משתמש בשחקנים אמיתיים (ואנונימיים מסיבות תקציב ועוד), ובעיקר משלים עם AI את הסטים, האפקטים וכו'. האם זאת הנישה החדשה של הפקות זולות שיצליחו להרוויח כסף, בדומה למה שבלומהאוס עשו בזמנו עם סרטי אימה? אני מקווה שלא, כי זה נראה רע כמעט כמו עיבוד לייב אקשן של דיסני.

17. אבל מה בינה מלאכותית לא תצליח לעשות בחיים? את הסרטון הזה שיהונתן העביר אליי:

אוקיי, הפעם שלום הבית הושג במחיר זעום יחסית לפעם שעברה. אנחנו לומדים להסתדר לאט לאט.