שלום, אני זאב. זה שחופר על נולאן ואיכות הקרנה בתגובות, לא זה מהסרט הבא של רוברט אגרס. בכל מקרה, אני לא רם או יהונתן, אבל גם לי יש אותיות בשם, וזה מספיק קרוב.
1. אתחיל כצפוי עם הבנאדם האהוב עליי בעולם (סליחה מכל מי שנעלב, אתם כבר רגילים), כריסטופר נולאן. הוא מצלם בימים אלה את סרטו הבא "האודיסאה", ואחת לשעה בממוצע מגיע דיווח על שחקן חדש בפרויקט. אין שום אימות על מי ישחק את מי (ולא, אתרי שמועות, טום הולנד לא יהיה אודיסאוס. תבשלו לי כובע מעכשיו לאכול אם אתם רוצים), אבל הנה סיכום ביניים עד כה:
מאט דיימון שהוכרז ראשון (הוא אודיסאוס, כן? בבקשה שכן), טום הולנד (הימור שלי: טלמאכוס, בנו), זנדיאה שתתאחד עם ארוסה מ"ספיידרמן" (מכאן בהיגיון שלי היא קירקה, אישתו באחת מגרסאות הסיפור), אן האתוואי שחוזרת לשחק עם נולאן אחרי "בין כוכבים" (נותן לה את פנלופה, אשתו של מאט אודיסאוס), ביל ארווינג שדיבב את הרובוט ב"בין כוכבים", רוברט פטינסון והימש פאטל שחוזרים אחורה בזמן מ"טנט" עד יוון העתיקה, בני ספדי שחוזר מ"אופנהיימר" כמו דיימון, ואליוט פייג', שכבר שיחק דמות בשם אריאדנה ב"התחלה" (אולי יחזור באותה הדמות?).
ונעבור לחדשים שעדיין לא עבדו עם נולאן: לופיטה ניונגו, ג'ון ברנתל, שרליז תרון, מיה גות', ג'ון לגוויזאמו ("התפריט"), סמנתה מורטון ("מתוק ומרושע"), וויל יון לי ("פחמן משודרג") וג'סי גרסיה ("חריף אש"), מה שמביא אותנו ל-17 שחקנים שהוכרזו רשמית עד כה, ובטח עוד איזה 13 מהרגע שאסיים לכתוב ועד שהכתבה תתפרסם.
בינתיים הצילומים מתחילים ב"אי העיזים" שבסיציליה, שאליו אודיסאוס הגיע לפי הספר, וקיבל את שמו כי אין בו כלום חוץ מעיזים – ועכשיו גם מצלמות IMAX.
פה העלילה מסתבכת: נולאן ידוע כאדם שתמיד מסיים סרטים לפני הזמן ואפילו עם עודף בתקציב. הוא גם מאמין שקיים כוח קוסמי בסופ"ש השלישי של יולי, שבו שוחררו רוב סרטיו, וכבר קבע תאריך לסרט ל-17.7.2026. זה נותן לו שנה וחצי לצלם ולסיים את מה שנשמע כמו הפרויקט הכי שאפתני שלו מאז "בין כוכבים", ובוודאות הכי יקר – התקציב המדווח הוא 250 מיליון דולר. "אופנהיימר" לדוגמא צולם עם לוח זמנים דומה, אבל בתקציב של 100 מיליון דולר. האם לראשונה ייהרס השם הטוב של נולאן והוא יתעכב? יחרוג מהתקציב? ישתמש, חס וחלילה, באפקטים ממוחשבים? עוד נגלה בפרקים הבאים.
2. עוד סרט עמוס כוכבים: ווס אנדרסון יחזור בקומדיית הריגול "המזימה הפיניקית" (The Phoenician Scheme). על העלילה רק יודעים שבניסיו דל טורו ישחק את אחד האנשים הכי עשירים בעולם בשם זסה-זסה קורדה, מיה ת'רפלטון (אנונימית לגמרי. לא מהסרט, פשוט אנונימית) תשחק את בתו ומייקל סרה ("סקוט פילגרם") יהיה המורה שלה. וקחו אוויר, הנה רשימת השחקנים: ביל מארי, ריז אחמד, טום הנקס, בנדיקט קמברבץ', סקרלט ג'והנסון, שרלוט גינסבורג, רופרט פרינד, וילם דפו, בריאן קרנסטון ועוד שחקנים גרמנים שאני לא מכיר ולא יודע איך לאיית.
רומן קופולה כתב את הסרט יחד עם אנדרסון, והסרט כבר צולם במלואו לפני כשנה. פוקוס פיקצ'רס תפיץ אותו בסוף מאי אם העולם לא יושמד עד אז.
3. יורגוס לנטימוס ממשיך גם הוא לעבוד בקצב מהיר: בשנת 2024 היו לו (בארץ) שני סרטים, הוא עדיין עובד על "בוגוניה", הרימייק האמריקאי לסרט הקוריאני (המושלם) "להציל את הכוכב הירוק" שצפוי לעלות בנובמבר השנה, ובינתיים הוא קנה את הזכויות לספר "פאטאל" של ז'אן-פטריק מאנשט, ספר בילוש קצר על מתנקשת נקמנית שאמור לכלול ביקורת סאטירית על החברה שבה אנחנו חיים. כמו בכל סרט של לנטימוס לאחרונה אפשר לנחש שאמה סטון תלוהק לתפקיד הראשי ותרקוד מוזר.
4. כמו תמיד, במהלך שידור הסופרבול שהתרחש בתחילת השבוע הגיע מבול של טריילרים, רק שהפעם לתחושתי רובם לא מחדשים כלום. עוד טריילר ל"ת'אנדרבולטס*" שנראה לי די אותו דבר, "הדרקון הראשון שלי" בלייב אקשן עדיין נראה לא נחוץ, הסרט על "פורמוולה 1" מראה עוד קצת מרוצים, ו"משימה בלתי אפשרית 8" מראה שטום קרוז יהיה תלוי גם מהמטוס האדום ולא רק הצהוב.
היחידים שכן קצת השקיעו הם "לילו וסטיץ'", שנתנו לסטיץ' להסתובב חופשי במגרש:
זה עדיין מכוער ומיותר בעיניי, אבל אולי אקנה את הצעצוע, שזה מה שאני אומר על סרטי דיסני מאז 2018 בערך.
5. "סנדמן" הייתה אמורה להיות אחת מסדרות הדגל של נטפליקס, עם תקציב מוגזם וביקורות חיוביות, ועל כן היא חודשה חיש מהר לעונה שנייה. אבל ניל גיימן, כותב הקומיקס המקורי ואחד ממפתחי הסדרה, הואשם בתקיפות מיניות ועכשיו גם בסחר בבני אדם, כולל כתבה מפורטת ולא קלה לקריאה בניו יורק טיימס.
זה גרם לנטפליקס להיכנס למצב צמצום נזקים ולהודיע שהיא לא תמשיך עם הסדרה לעונה שלישית, אבל כן תסיים את השנייה שכבר צולמה ונמצאת בשלבים סופיים למרות המעורבות של גיימן בה. כלומר, "אנחנו לא רוצים להמשיך לעבוד עם האיש הדוחה הזה! אבל כבר שמנו מלא כסף, לא נגנוז עכשיו, רק לא נמשיך, אל תברחו לנו". בכל מקרה, העונה השנייה צפויה לעלות במהלך 2025.
6. עוד סדרות מאנשים שבוטלו: באפי חוזרת! …אולי. כמה מקורות דיווחו על פיילוט שהוזמן ויהיה סיקוול-ריבוט, שזה, אה, צירוף מילים לא הגיוני. תחליטו ואז תעדכנו אותנו. שרה מישל גלר מיועדת לחזור לשחק את באפי אבל הפעם תהיה הצופה (כלומר, ג'יילס) עבור קוטלת (לא ציידת!) חדשה. כל זה אצל הולו מבית דיסני, וקלואי ז'או ("ארץ נוודים", "נצחיים") כנראה תביים את הפיילוט לפחות, והאחיות נורה ולילה צוקרמן מ"פוקר פייס" יכתבו. ג'וס ווידון כרגע נשאר בחוץ, או שאולי ילוהק בתור הנבל של העונה, מי יודע.
יש משהו מוזר בידיעה הזאת, עם מלא "כנראה ולכאורה והכול רק הוזמן ואולי לא יקרה", שחוזר כבר הרבה פעמים בידיעות כאלה. זה לא שאני רוצה לגלוש למחוזות הקונספירציה על הפעם הראשונה שלי כאן (לא רוצה להכעיס את אנשי הקפיברה ששולטים באתר הרי), אבל לי זה פשוט נשמע כמו רעיון לא מבושל (סיקוול-ריבוט!) שדיסני הדליפו בכוונה לראות איך הקהל יגיב, והקהל עד כה אמר "אוקיי" והמשיך הלאה בחייו.
7. מפרויקטים של אנשים שבוטלו לפרויקטים שבוטלו בעצמם: אחת מתוך שתי הביוגרפיות של פארל וויליאמס, לא זאת שכולה בלגו ושלעולם לא תגיעה ארצה, אלא הסרט של מישל גונדרי, בוטלה ונגנזה אחרי שכבר צולמה במלואה.
זה קורה הרבה לאחרונה, בעיקר אצל האחים וורנר שרוצים לקבל הטבות מס כשהם מציגים סרטים בתור הפסדים כלכליים, אבל הפעם נראה שהסיפור מאחורי הגניזה הוא חילוקי דעות אמנותיים. לפי וויליאמס הם פשוט לא מצאו דרך לערוך את הסרט כך שכולם יהיו מרוצים, מה שמאוד מוזר אחרי שהשקיעו בו כבר מעל 20 מיליון דולר. כמה כבר קשה להרכיב סרט מצילומים של מישל גונדרי? אולי יום אחד נגלה עוד פרטים או אפילו נראה את הסרט.
8. הסרט "חברות" הוקרן ב-TIFF בספטמבר שעבר ומיד נרכש על ידי A24 להפצה, ומאז נעלם עד הטריילר שצץ עכשיו וערוך כמו סרט אימה:
אה אוקיי, באמת די מפחיד. רק שזאת קומדיה של טים רובינסון ("אני חושב שאתה צריך לעזוב" בנטפליקס) עם פול ראד ורוני מארה. מאי 2025 בבתי הקולנוע בארה"ב (קולנוע לב, תקנו את זה כבר).
9. עונת הפרסים ממשיכה להתחמם, והזוכה הגדול עד כה הוא בעיקר "אנורה": שון בייקר זכה על הבימוי בפרסי גילדת הבמאים, ועל ההפקה בגילדת המפיקים ופרסי המבקרים, ועל התסריט בגילדת התסריטאים. זה החייה מחדש את סיכויי הסרט באוסקר, ואנשים התחילו להמר שאולי בייקר – שמועמד על בימוי, תסריט, עריכה והפקת הסרט – יהיה הראשון מאז וולט דיסני שיקבל ארבעה פרסים בערב אחד.
ואז הבפט"א, פרסי האקדמיה הבריטית, החליטו לתת לבייקר רק את פרס הליהוק (כן, הוא המלהק של הסרט). הסרט שדווקא זכה הוא "עד שיצא עשן לבן", גם על עריכה ותסריט, והבא אחריו הוא "הברוטליסט" על הבימוי, הפסקול, הצילום והמשחק של אדיראן ברודי. אולי גם להם יש עוד סיכוי.
ועוד כותרות: ראמל רוס קיבל מגילדת הבמאים את פרס הבימוי בסרט ביכורים על "נערי ניקל", למרות שטכנית הוא כבר ביים דוקו ב-2019 בשם "Hale County This Morning, This Evening". תוכלו גם להגיד מהיום ש"דדפול & וולברין" הוא זוכה פרס המבקרים לסרט הקומדיה של 2025, בתיקו עם "כאב אמיתי". המבקרים גם תיקנו את העוול הכי גדול של האוסקר ונתנו ל"מתחרים" את פרס הפסקול והעריכה (להזכירכם, לאוסקר הוא לא מועמד בכלל).
מרוצי המשחק התקבעו אצל שלושה חשודים מיידיים: ברודי, קלקין וסלדנה, כאשר רק מרוץ השחקנית הראשית נהיה מירוץ: בין מור (שזכתה עד כה בכל מקום) ומייקי מדיסון (שזכתה אתמול בבאפט"א). נותר לראות מה יעשו בגילדת השחקנים בראשון הבא.
ונתעכב עוד רגע למשהו שהוא לא בדיוק פרסים, אבל קשור: מכירים את זה שמזמינים אתכם למסיבה עם מלא סלבים, ואז יום למחרת במשרד אתם פשוט לא מפסיקים להזכיר את השמות של כל המפורסמים שלרגע נתקלתם בהם ובטח לא היה להם סבלנות אליכם אבל אתם תתלהבו לנצח שהשחקן ההוא מהסרט הזה הצליב איתכם מבטים לרגע? אז ככה דדליין החליטו לסקר את המסיבה של הבאפט"א משום מה, כולל הציטוט המדהים הזה: "בדרכי לפגוש את צ'ארלס פינץ' (כתב תרבות בריטי), המארח, שישב ליד אדריאן ברודי מ"הברוטליסט", מישהו לחש באוזני שדני וילנב יתחיל לצלם את "חולית 3: משיח" ביוני הקרוב ולא ב-2026. אלו היו חדשות עבור שנינו."
אה כן, גם אני בסופרלנד ראשל"צ עם גיא פינס, כאשר במכוניות מתנגשות היה ברכב לידי את מפיק העל רם ברגמן, ואז שנינו ראינו את טום קרוז קפץ מהאנקונדה (היי טום, מה המצב?) ומישהו לחש באוזני ש"לשחרר את שולי 3" יצולם בחלל. דניאל RPK מסר ד"ש.
10. ואם כבר בייקר: משווה-השיאים-בפוטנציה מתחזק חשבון לטרבוקסד, שצף לאחרונה כי מסתבר שפירגן לפני שנים ל"אסקימו לימון" (תודה לרועי קל בטוויטר על המציאה). אנצל את הפלאשבק הזה כדי להזכיר שצלם הקולנוע הישראלי אדם גרינברג צילם את "אסקימו לימון", כולל הסוג-של המשך "סבבה", ואז מיד אחר כך הלך לצלם את "שליחות קטלנית" (ובהמשך גם את "שליחות קטלנית 2" ועוד שלל סרטי הוליווד ידועים כמו "הנזירות בלוז", "שעת שיא" ו"נחשים על המטוס"). אולי קמרון יקח ל"אווטאר 4" את הצלם של "לשחרר את שולי 2"? (שאגב, כנראה יעלה בקיץ הקרוב).
11. מצאתם ערימה של קלטות וידאו על ספסל או ליד פח מחזור? קחו אותה הביתה ותעברו על כולה, כי אולי האודישן של הנרי קאוויל לתפקיד ג'יימס בונד משנת 2005 נמצא בה במקרה:
קוויל היה אחד מהמועמדים הסופיים לתפקיד ב-2005 לפני שההפקה בחרה בדניאל קרייג (בן ה-36, קאוויל היה עדיין בן 23). השם שלו עדיין צץ מחדש בכל פעם שמדברים על ג'יימס בונד הבא. מישהו ביוטיוב טוען שבאוסף קלטות שמצא בפח מחזור נמצאו האודישנים המלאים של קאוויל ועוד שחקנים, ועכשיו אפשר לראות אותם ולתהות… למה לעזאזל הוא עלה לשלב הבא ועדיין נמצא ברשימות? לדעתי לפחות הוא בעיקר מביך.
שחקנים נוספים שהקלטת שלהם (לאודישן של בונד! לא מה שאתם חושבים) עלתה יחד עם קאוויל: סם וורינגטון (ג'ייק סאלי מ"אווטאר"), רופרט פרנד (פיטר קווין מ"הומלנד") ואנתוני סטאר (הומלנדר מ"הבנים").
12. ועוד סדרות בנטפליקס: עכשיו רשמית ואחרי קליף-האנגר מעצבן, העונה השלישית של "משחק הדיונון" תעלה ב-27 ליוני. למי שלא עקב, עונות 2-3 צולמו ביחד בתקציב עתק יחסית להפקה קוריאנית של כמעט 70 מיליון דולר ל-15 פרקים (9 הפרקים של העונה הראשונה כבר היו יקרים ועלו כ-20 מיליון, כלומר הפעם זה בערך פי 2 לפרק). זאת גם כנראה תהיה העונה האחרונה כי נשמע שליוצר פשוט אין כוח יותר לכל הסיפור הזה והוא רוצה לנוח, אבל אולי אם נטפליקס יכפילו שוב את התקציב? ההצעה תעלה להצבעה בקרב כל המשתתפים.
13. נישאר רגע במזרח: ברכות לחבר החדש במועדון המיליארד הכנסות, "נה ז'א 2"! רגע, מי? סרט אנימציה סיני, המשך ל"נה ז'א" הראשון מ-2019 שאף אחד מאיתנו לא ראה. הוא הצליח תוך שבועיים לשבור כמות לא סבירה של שיאים: הוא הסרט הסיני הכי מכניס בהיסטוריה (הקודם היה "הקרב באגם צ'אנגג'ין" שהכניס כ-900 מיליון), הסרט הכי מכניס מטריטוריה בודדת כלשהי (הקודם היה "מלחמת הכוכבים 7", שהכניס כ-940 מיליון בארה"ב), והסרט הלא-אמריקאי הראשון שהכניס מעל מיליארד דולר, ובכך גם הפך לסרט הזר הכי מכניס אי פעם.
הסרט מבוסס על פולקלור סיני ולפי הדיווחים מלא במסרים סיניים פטריוטיים, ועוקב אחר שד בשם נה ז'א, שיוצא נגד הסדר העולמי של האלים והשדים ונאבק ב"דרקון מלך ארבעת הימים" ויצורים אחרים. לפי הדיווחים הסרט איכשהו הצליח לפנות לכל אוכלוסיות סין, שמאסו בגרסאות האמריקאיות של ההיסטוריה שלהם כמו "מולאן" או "קונג פו פנדה".
הסרט עלה אחרי כמה שנים שמכירות הכרטיסים בסין ירדו בשנה שעברה ב-23 אחוזים (לפי גוף ממשלתי בשם "מִנְהל הקולנוע הסיני", אמין!) וירידה דרסטית לאורך שנים במכירת כרטיסים לסרטים אמריקאיים בסין. גם אם יש מקום לפקפק בכל הנתונים האלה כי, נו, סין, מדובר בחתיכת אירוע משוגע. אין הפצה ישראלית כרגע אבל אפשר להחזיק אצבעות לאיזו הפצה מדובבת בפורים.
14. אושרה הרפורמה בקולנוע הישראלי אחרי שינויים קלים: הקיצוץ שתוכנן בתקציב סרטי התעודה ירד, הגדלת תקציב הקולנוע הישראלי ב-30 אחוז מ-100 ל-130 מיליון שקל עברה. עוד בשינויים: מתן נקודות ליוצרים לפי מכירת כרטיסים בסרט קודם, מה שאמור לעודד יוצרים ותיקים ומצליחים ולא רק יוצרים בסרטי ביכורים, במשקל גבוה מזה שהמליצה עליו מועצת הקולנוע. תקציב הקרנות האזוריות יעלה מ-13.5 אחוז ל-17 אחוז, מה שמיטיב עם קרן שומרון כי היא הקרן היחידה באזור המרכז (שני האזורים האחרים, צפון ודרום, מתחלקים בנתח שווה כמו המרכז, אבל בשניהם פועלים יותר קרנות). וגם אושר שהקרנות יוכלו להשקיע בכל סרט שירצו: אנימציה, קצרים, תיעודיים, סדרות טלוויזיה ועוד.
בינתיים בטוויטר מיקי זוהר אמר שהרפורמה "תעשה סוף לסרטים שהציבור הישראלי לא אוהב ותחזיר את התרבות לעם ישראל", ומטה היצירה הישראלית והמועצה לקולנוע עדיין מתנגדים לתוכנית. את ההשפעות בטח נראה בעוד כ-34 שנים, הזמן הממוצע שנמדד מהרגע שסרט ישראלי מתחיל הפקה ועד שהוא עולה בקולנוע בצורה סדירה.
15. חלקית בישראל – סוף סוף גילנו מה הסרט הבא של ארי פולמן: עיבוד לספר הסאטירי "המוות והפינגווין" של אנדריי קורקוב, על כותב הספדים בשם ויקטור, שמביע משאלה בפני חברו הפינגווין שכל הספד שהוא מכין לעיתון באמת יתפרסם בעיתון – כלומר, שהבנאדם שהכין עבורו את ההספד ימות. אז יש לנו "מחברת המוות" רוסי בסרט אינדי שהוא קו-פרודוקציה אמריקאית-גרמנית עם במאי ישראלי. באמת כל הסרטים לאחרונה הם ערבוב של 5 מדינות ומעלה. שימו לב שלא מוזכר בשום מקום שמודבר בפרויקט אנימציה. האם מדובר בחזרה של פולמן לבשר ודם?
16. מוכנים לעוד ישראל החלקית? הבמאי קוונטין טרנטינו טס במיוחד מביתו בתל אביב לפסטיבל סאנדנס, שם התארח בפאנל ואמר שהוא לא ממהר לעשות את סרטו הבא והאחרון לפי החוקים המעצבנים שקבע לעצמו, כי רוצה להתמקד בלהיות ABA לבנו (מתגעגע לימים שהעברית של טרנטינו הייתה "הפוק על הפוק"). הוא גם אמר שהוא רוצה שבנו יבוא איתו לסט ויזכור את החוויה. אם עקבתם כמוני ברכילויות ואתם צועקים "רגע, אבל יש לך גם בת קטנה, קוונטין!", אז הוא אמר שהיא כבר חכמה מספיק להבין את הסיטואציה עכשיו. נעלבתי בשם הבן.
רוב הדיווחים התמקדו בחלק הזה, אבל היה עוד דבר מעניין בשיחה הזאת: טרנטינו אמר שהוא בעיצומו של כתיבת מחזה חדש, שאם הוא יצליח הוא אולי יהפוך אותו לסרט. מעניין אם יעלה רק בברודווי או גם בקאמרי.
17. ועכשיו בירושלים: פרויקט השימור של קולנוע "אוריון" בירושלים אושר. זהו הקולנוע המיתולוגי שנסגר לפני כ-30 שנה ומאז הפך למקדונלדס (מטרה חשובה בפני עצמה). במתחם מתוכנן גם מלון ומרכזי פנאי ועוד חרטוטים שגרמו לעירייה לאשר, אבל העיקר ששוב יהיה קולנוע בוטיק עצמאי בישראל. עכשיו תאשרו גם לפתוח מחדש את קולנוע "אוריון" בחיפה (או כל אחד מעשרות בתי הקולנוע הנטושים שלנו בבקשה).
18. סבב הכרזות מהיר שאולי חצי ממנו יקרה במציאות: בן אפלק יביים, יככב ויפיק עם חברת ההפקות שלו מותחן חטיפה בשם "חיות" עבור נטפליקס, ג'יליאן אנדרוס תשחק יחד איתו.
האחיות מארה, רוני ("נערה עם קעקוע דרקון") וקייט ("בית הקלפים"), ישתפו פעולה על המסך לראשונה בסרט חדש של וורנר הרצוג. הן גם ישחקו אחיות בסרט אבל באופן מפתיע – לא ברור בדיוק איזה. בהכרזה הרשמית דיווחו רק על "הסיפור האמיתי אודות האחיות הבלתי נפרדות ג'ואן וג'ין", אבל… מי אלה בכלל? ברדיט מצאו ראיון בן שנה וחצי של הרצוג בגרדיאן שבו אמר שירצה לעשות סרט על האחריות פרדה וגרטה צ'פלין בכלל, אחיות בריטיות שלפי הדיווחים התאהבו בשכן שלהן. אולי זה בכלל על האחיות פיק, מי יודע. גיגול חובבני רומז לכך שמדובר בצמד הזה, אבל אני עדיין חושב שאלה האחיות פיק. אה, ולסרט קוראים "Bucking Fastard". בהצלחה למפיצים.
ג'ו רייט ("כפרה") יביים מותחן על בינה מלאכותית שיצאה משליטה והתחילה לתמרן את הכלכלה העולמית, בעזרת שוטים ארוכים של קיירה נייטלי או משהו.
והאסברו מנסים להרים פרנצ'ייז של "קסם: ההתאספות" (Magic: The Gathering), כאשר הפרויקט הראשון יהיה סרט ובהמשך יהיו גם סדרות, כי באמת חסרים פרנצ'ייזים בעולמנו.
19. ולסיום, טים קוק, מנכ"ל "תפוח", צילם פרומו לקידום הסדרה "ניתוק" של תפוח+ שבה הוא מגיע לקומת המנותקים. כלומר, מנכ"ל תאגיד ענק שעשה סדרה על תאגיד ענק ומרושע מסתובב בתור המנכ"ל של התאגיד הענק והמרושע הזה בפרומו לסדרה. האם הוא הבין את הקונספט של הסדרה? אולי אנחנו לא הבנו? ניגוד עניינים אוסר עליי לכתוב עוד בנושא.
יש מישהו שאין לו אותיות בשם?
אפילו לבן של אילון מאסק יש לפחות אות אחת בשם.
אדוארד נורטון ב"מועדון קרב"
(ל"ת)
זה לא מדויק.
קוראים לו ג׳ק או סבסטיאן.
The Artist Formerly Known as Prince
( אני יודעת שעכשיו הוא פרינס שוב, אבל היתה תקופה…)
אפילו אין את השם שלו ביוניקוד!
(ל"ת)
כמה דברים
10. שכחת להזכיר שאדם גרינברג סיים את הקריירה הענפה שלו (בלי צחוק, שתי מועמדויות לאוסקר באמתחתו) בצילום הסרט והתופעה "נחשים על המטוס"!
12. אין צורך לדאוג לזכיון "משחקי הדיונון", גם אם תיגמר סדרת האם, ההפקה על העונה השנייה של הריאליטי שמשודר אף הוא בנטפליקס, ממשיכה בלי הפסקה.
19. וואו טים קוק, זה היה הכרחי? כי זה היה ממש חרא, אל תבזבז לנו את הזמן שוב.
הרבה אודישנים הם מביכים
חוץ מרכילות אין לאודישנים האלה ערך ממשי,
השחקנים שנבחנו היו יחסית צעירים ובטוח שהיום האודישנים שלהם נראים אחרת לגמרי.
מה שכן זה מוכיח שמי שישחק את ג'יימס בונד צריך קצת ניסיון חיים כדי לשחק את הדמות עם מספיק ביטחון עצמי.
לגבי סנדמן - להעלות את העונה השניה ולבטל נשמע לי כמו פשרה סבירה
יש מספיק אנשים מלבד גיימן שעבדו על הסדרה וראויים לקבל קרדיט על עלייתה. לא בטוח אם אני אצפה (גם בלי קשר לפרשיות של גיימן), ובכל מקרה אני בטוח שלא מעט יבחרו להחרים.
מה שכן, נטפליקס העלתה ממש עכשיו את "עולם אחר", הספין אוף מהניינטיז של משפחת קוסבי. ואמנם ביל קוסבי עצמו הוא רק דמות משנה בעלילה של הסדרה הזו (ולהבנתי רק בעונה הראשונה), אבל זה עדיין היה קצת מוזר – בטח שנטפליקס בחרו להציג קטע בכיכובו בתור preview כשגללתי על הסדרה.
לבטל סדרה אחרי שהיא כבר צולמה זה אף פעם פשרה סבירה.
(ל"ת)
ברשותכם אנצל את הבמה כדי
לשתף אותכם בסרט הקצר הראשון שלי. אשמח לשמוע חוות דעות והערות.
https://youtu.be/OibaRFZDyn8?si=Fb7oyIexfXdYlPQL
שמחתי להיות צודק - מאט דיימון הוא אודיסאוס
והנה תמונה. עמודים בשקל בפייסבוק, תאכלו את הכובע שלו, זה נראה טעים.
אתם מודעים לכך שזה אומר
שהמפיצים בארץ יקראו לסרט "להציל את אודיסאוס".
נהניתי לקרוא, מברוק על העברת השרביט :)
(ל"ת)
"Bucking Fastard” – אני מהמר על "בן יונה".
כתבה נהדרת ולגמרי בסטנדרטים הגבוהים שהציבו רם ויהונתן.
(ל"ת)
אני דווקא דמיינתי לי את כריסטיאן בייל בתור אודיסאוס. או יו ג'קמן, או בראד פיט.
(לאחרון כבר יש ניסיון בדמויות מיתולוגיות – הוא היה אכילס ב"טרויה" לפני 20 שנה*).
הייתי רוצה את שרליז ת'רון בתור האלה אתינה ואווה גרין בתור קירקיי, ורבקה פרגוסון כפנלופי. רייף פיינס יכול להיות הנביא טירסיאס (וכן, אני יודע שהוא עצמו היה עכשיו אודיסאוס ב"החזרה").
ואני מאוד מקווה שנולאן לא יעשה כמעשה רידלי סקוט ב"אלים ומלכים" וינסה לתרץ את כל האלמנטים העל טבעיים בסיפור באיזו פרשנות "נורמלית" כביכול. כל קסמו של הסיפור הוא בהתנגשות בין עולם האלים ובני האדם.
* כשחושבים על זה, האודיסיאה היא המקור לביטוי "לפני 20 שנה" (או ביטויים יותר שגורים ומינוריים כמו "20 פעם אמרתי לך לנקות את הסלון!"), ואפילו ישנם כמה סיפורים קצרים ומכמירי לב כשם שהם מפתיעים בשם "כעבור 20 שנה" של הנרי ג'יימס ונגיב מחפוז שעוסקים באדם שחוזר לעיר מגוריו אחרי היעדרות ארוכה רק כדי לגלות שהכל השתנה לבלי הכר.
אגב – ספוילר לאודיסיאה – כשמפרקים את אותן 20 שנה, מסתבר שהוא לא בילה את כולן בנדודים בלתי פוסקים. 10 שנים במצור על טרויה, שלוש שנים בשיט ממקום למקום (אי הפיאקים, אי הלוטופגים, אי הקיקלופים, האי של קירקיי, הירידה לשאול) ושבע שנים שבהן שהה אצל הנימפה קליפסו באי אוגיגיה כבן זוגה. פלא שלקח לו כל כך הרבה זמן לחזור הביתה?
קראתי פעם פרשנות חתרנית לסיפור הזה של מבקר הספרות אריק גלסנר** שמאיר את האודיסיאה באור חדש: אודיסאוס לא רוצה לחזור, הוא איש הרפתקאות ונדודים מטבעו, וכל פעם מסתבך בצרות חדשות, כמעט במתכוון, שמרחיקות אותו מביתו. אפילו בסוף העלילה הוא מתבשר על כך שנדודיו עוד ימשיכו, וזו אינה חדשה רעה: הנבואה היפהפייה והמסתורית של טירסיאס על המסע לעמקי הארץ שבו הוא יתקע משוט באדמה רק כשיפגוש באנשים שאינם יודעים משוט או ספינה מהם.
** למי שסקרן, הביקורת הזו מופיעה בספר "מבקר חופשי" של גלסנר, שמכילה אוסף של ביקורות ספרים וששיכנעה אותי להעז ולקרוא כמה קלסיקות ספרותיות כגון האחים קרמזוב והחטא ועונשו. מומלץ מאוד.
לגבי "נה ז'א"
אכן, מדובר בדמות מיתולוגית פופולארית מאוד בסין, שחלק מהצופים בישראל ממש זכו להכיר אותה… לא-מעט שנים לפני יתר העולם. למעשה, אני לא אתפלא לגלות שישראל, ביחס לגודל האוכלוסיה לפחות, היא אחת המדינות שבה מכירים את הסיפור של הדמות יותר טוב מברוב מדינות המערב*.
מתישהו בסוף שנות ה-80 (1988 או 1989, נדמה לי), שודר בטלוויזיה הכללית בישראל ברצועה שהוקדשה לתכניות ילדים ונוער סרט אנימציה באורך מלא בשם "נצחונו של הנסיך נה ז'ה על מלכי הדרקונים" (בכתוביות לעברית שיבשו את שמו ל-"נאיה"). אני הייתי אחד הילדים שצפו בו. זה נראה אז כמו סרט מדהים. כמו שום סרט אנימציה שראיתי קודם. היה בו משהו מאוד שונה, מאוד מיתולוגי, והוא היה ברוטאלי (יחסית לסרטי אנימציה אחרים שאפשר היה לראות אז בארץ) עם אקשן די מרשים (לפחות עבורי באותו גיל). וכבר אז, בגיל צעיר מאוד, הבנתי שהסרט הזה התגלגל לערוץ השידורים היחיד דאז בישראל בדרך-לא-דרך. כי העותק שהוקרן היה מלא בשיבושים ביזאריים (מדי פעם הוא נקטע עם קטעים מטושטשים שבהם אפשר היה לראות דמות של קריין סיני אומר דברים לא-ברורים) וזה היה בתקופה שבה לסין לא היו יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
עם חלוף השנים, והלימודים לתואר הראשון ולאלה שבאו אחריו, גיליתי שלסרט הזה יש חתיכת היסטוריה. הוא יצא במקור בשנת 1976 והופק על ידי אולפן האנימציה של שנחאי, שנפתח מחדש שנים ספורות לפני-כן אחרי תקופה ארוכה שבה הוא היה סגור – קלגסי שלטון מאו סגרו את האולפן במהלך "מהפכת התרבות" ושלחו את מרבית אנשי הצות שלו לעבודות כפיה – וגם כשהוא נפתח מחדש, הסרטים היחידים שהצוות הורשה להפיק בו היו סרטי תעמולה שמהללים את המשטר. "נצחונו של הנסיך נאיה" הופק לאחר מותו של מאו, כשביקורת מסוימת על השלטון התאפשרה, והדמויות המרושעות של מלכי הדרקונים שם היו מטאפורה לא-עדינה במיוחד למאו וחבריו לשלטון.
והסרט הזה נחשב ליצירת מופת על ידי רבים, בסין וברחבי אסיה. הרבה מאוד יוצרים מובילים בתעשיית האנימה של שנות ה-70 וה-80, למשל, התרשמו ממנו והעריצו אותו.
וזו גם לא היתה יצירת המופת הראשונה של האולפן. בשנת 1941, אותו אולפן הוציא את "הנסיכה מניפת ברזל", עיבוד לפרק מתוך הקלאסיקה הסינית "המסע למערב", וסרט האנימציה הראשון באורך מלא שהופק בסין (ולמיטב ידיעתי, בכל אסיה). הסרט הזה הוא שוב מטאפורה – שגם הפעם היא ממש לא עדינה – למאבק נגד הכיבוש היפני בסין. זה פסיכי לגמרי בהתחשב בכך ש-א) הסרט הופק בשנחאי שהיתה תחת כיבוש יפני ו-ב) לא רק שאף צנזור יפני לא הגביל את הסרט הזה אגב שליחת יוצריו לבית סוהר, היפנים אשכרה *קנו את הסרט להפצה ביפן באותה תקופה* והוא הופץ שם בהצלחה יתרה. אם מדברים על לפספס את המסר (ואני אדגיש: כדי לא להבין שהסרט הזה עוסק באמת במאבק נגד הכיבוש היפני צריך להיות עיוור, חירש ואידיוט).
בשנת 1961, האולפן מוציא עוד יצירת מופת, הפעם תחת שלטון הרפובליקה העממית של סין – "מרד בשמיים", עוד עיבוד למעללי הגיבור של "המסע למערב", הקוף סון ווקונג. הדמות של נה ז'ה מופיעה בו, אגב, בתור אחד הנבלים (זה אכן התפקיד שהיה לו במקור הספרותי). הסרט הזה הוא חגיגה של צבע ותנועה, עיצוב מרהיב, אנימציה עשירה, והרבה מאוד אנרכיה. האירוניה ההיסטורית שוב הכתה באולפן עם הסרט הזה: הוא הופק בעידוד השלטון של מאו, אותו שלטון שב-"מהפכת התרבות" כמה שנים לאחר מכן דיכא באכזריות את יוצרי הסרט האמור ואף אסר על הקרנה והפצה שלו ברחבי סין, בטענה שהוא מעודד התנהגות חתרנית.
את "נצחונו של הנסיך נה ז'ה" גיליתי מחדש בסוף העשור הראשון של המילניום הנוכחי – במסגרת המחקר לדוקטורט הגעתי לארכיון סרטי אנימציה באחד המוזיאונים ביפן, והיה להם עותק של הסרט עם תרגום. התיישבתי וצפיתי בו בפעם הראשונה מזה שני עשורים, ולמען האמת הוא הרשים אותי הרבה פחות (אציין כי "הנסיכה מניפת ברזל" ו-"מרד בשמיים" הן עדיין יצירות מופת בעיני, בלי הסתייגות).
אני סקרן לגבי סרטי "נה ז'ה" הנוכחיים – הראשון ברשימת הצפיה שלי כבר כמה זמן למען האמת ואני פשוט לא מגיע אליו – אבל קצת מאכזב לגלות (לפי השמועות לפחות) שהמורשת המונפשת של הדמות, שהתחילה ביציאה נגד הדיכוי באשר הוא, הפכה בגרסאות הנוכחיות לשופר שלטוני-פטריוטי. ועדיין, אני סקרן לראות את הסרטים האלה.
* קשר נוסף לישראל – הפרופסור מאיר שחר, אחד מבכירי הסינולוגים בארצנו (ובעולם!) הוא גם אחד מגדולי החוקרים של הדמות של נה ז'ה ומקורותיה הספרותיים, ההיסטוריים והמיתולוגיים.