1. פרויקט חדש ומשמח של דיסני – 14 סרטים קצרים של במאים שונים, שנבחרו בהגשה אנונימית, הגיעו לספרייה של דיסני +. אם אתם רוצים לדעת עוד, בבאזזפיד יסדרו אתכם.
2. פברואר כאן וב-Vulture מעדכנים בהתאם את רשימת 100 הסרטים הטובים ביותר בנטפליקס. לא ברור כמה מהסרטים ברשימה זמינים גם בישראל, אז אציין באגביות ששירותי VPN קיימים.
3. עדיין לא התאוששנו מ"נשים קטנות", ולשמחתנו גם האינטרנט לא. בערוץ היוטיוב המשובח במיוחד Be Kind Rewind ערכו השוואה מעמיקה ומעניינת בין העיבודים השונים של הספר לקולנוע. למי שעוד לא נחשפו לערוץ נספר שהוא מתמקד בהיסטוריה של הוליווד, ורוב הסרטונים מתייחסים לקטגוריות השחקנית ושחקנית המשנה בטקס האוסקר ובסיפורים המושגעים שמאחורי הזכיות הדרמטיות. תיזהרו, הוא ממכר.
4. ואם אתם רוצים פיקס של "נשים קטנות" אבל אין לכם 24 דקות פנויות, במגזין Elle הזמינו את גרטה גרוויג למשחק טריוויה על חברי הקאסט שלה:
5. ובינתיים בניו יורק: הכישלון המהדהד "קאטס" מגיע למקום אליו כל כישלון מהדהד מגיע מתישהו – הקרנות קאלט פעילות. האם עלילות הג'ליקאטס יהפכו ל"מופע האימים של רוקי" הבא? אם נהיה כנים, אני מקווה מאוד שלא. אבל הכתבה מעניינת.
6. זוג אחים החליטו לצלם מחדש את כל "צעצוע של סיפור 3" בסטופ מושן, עם צעצועים אמיתיים ושחקנים אנושיים. זה לקח להם שמונה שנים, אבל בסוף זה הצליח:
7. מה קרה לריק דלטון אחרי הסיום של "היו זמנים בהוליווד"? כמובן שלקוונטין טרנטינו יש תשובה מפורטת בנושא.
8.עונת הפרסים נמשכת ובטח כבר התעדכנתם בהכל, אבל אולי אפשר בכל זאת לעדכן אתכם בטאיקה וואטיטי מקבל את פרס התסריט בבאפט"א?
9. ועוד בנושא עונת הפרסים – כל זכייה של "פרזיטים" בטח תניב תקדימים ותזמין התפלפלויות. וכך גם בפרס העיצוב האמנותי, מסתבר.
10. כבר שנים אני טוענת, ויש לי עדים, שמחזות זמר צריכים להיות מוקרנים בקולנוע. קהל חובבי המוזיקלז הוא עצום, ולרובם אין גישה לראות את המחזות האהובים עליהם בלייב. בטח לא יותר מפעם אחת. ותאמינו לי, אם הייתי לי אופציה הייתי רואה את "המילטון" הרבה יותר מפעם אחת. זה פשוט כסף על הרצפה. אז הנה, דיסני מתכופפים להרים – הופעה מצולמת משנת 2016 של "המילטון", עם הקאסט המקורי, תוקרן בבתי הקולנוע בחסות דיסני. באינטרנט כבר תוהים האם זה אומר שבקרוב נקבל מתקן בהשראת "החדר בו זה קורה" בדיסנילנד והאם זה הופך את הרקולס מאליגן לנסיכת דיסני.
2021 – Hamilton
2022 – Aaron Burr shorts series on Disney+
2023 – Disney Pixar’s Helpless
2026 – Hamilton Returns
2027 – Haunted Mansion stretching room overlay into the room where it happens
2028 – The Rise of Hamilton
2030 – Disney’s America finally opens— Matt (@HorizonsOne) February 4, 2020
10. אה רגע, והיה גם סופרבול! לטריילרים יש מדור משלהם, אז בואו נתמקד בפרסומות ונסיים עם כמה שהיו קשורות במידה כלשהי לקולנוע, גם אם בצורה קרינג'ית קצת / הרבה.
מה פתאום הרקולס מאליגן זו נסיכת דיסני
המלך ג'ורג' הוא נסיכת דיסני! יש לו את השיר והכל!
דיסני שמו הרבה מאד כסף על הזכויות של המילטון
75 מיליון זה תקציב של סרט אמיתי שמצלמים מאפס, וכאן כבר יש את ההופעה ואולי צריך רק להשקיע בעריכה.
אני בטוח שדיסני לא מתכננים להחזיר את ההשקעה בהקרנות קולנוע, והם יותר מתכננים לנצל את הזכויות לפרויקטים אחרים בעתיד (כי, אחרי הכל, הביזנס של דיסני זה תמלוגים); אבל עדיין מאד כדאי שהסרט/הופעה יעשה סכום מכובד בקולנוע, ולו בשביל העתיד.
צודקת נעמה – לפעמים זה מרגיש שיש סתירה בסיסית בין ההייפ שמחזות זמר ותיאטרון בכלל יוצרים, ובין הזמינות שיש לאנשים לראות אותם, ובוודאי בין הזמינות שיש לראות עם הקאסט המקורי שסביבו נתפרה ההצגה. זה הופך את הטוני לטקס הפרסים היחיד מהEGOT שבו אין לך באמת סיכוי להכיר את המתמודדים. הצלחה של דיסני עם המילטון יכולה ליצור עידן חדש לתיאטרון ולמחזות זמר, כי הוא ייתן תמריץ לכל הצגה, בדיוק כפי שהיום מתבצעת הקלטה של הפס קול, גם להסריט את ההופעה באופן אופטימלי וליצור גרסת מסך של ההופעה. לא כל צילום של הצגה חייב לעלות על המסך – בעצם, מעט מהן יעלו כי הצגה שלא עניינה את הקהל על הבמה לא תעניין אותו על המסך, והצגה שעדיין מוכרת כרטיסים לא תאפשר שימוש בהקלטה אלא אם היא בטוחה שאנשים יבואו לראות את הבמה גם אחרי שהם ראו את ההצגה על מסך – אבל יהיה קיים התיעוד, תהיה קיימת אפשרות גם למי שלא יכול לנסוע לברודוויי או לווסט-אנד לראות את ההצגה שכולם דיברו עליה; וחלק משמעותי מהתרבות יוכל להישמר בצורה מלאה יותר מאשר דיסק של מוזיקה וצילומים פיראטיים של סצינות.
נטפוק על רווחי דיסני
(אלא אם פספסתי את הכוונה ב "הביזנס של דיסני זה תמלוגים")
הביזנס העיקרי של דיסני זה ערוצי טלוויזיה (ערוצים שלמים, לא רק תכניות) ופארקי שעשועים – 75% מההכנסות. אח"כ (בפער) יש את הסרטים (קולנוע ובייתיים). מרצ'נדייז וזכיונות תמלוגים מהווים חלק יחסית קטן מההכנסות (הכי קטן זה משחקי מחשב ואינטרנט).
בגלל זה בשנים האחרונות המנייה דשדשה למרות הצלחות כמו סטארוורס ומארוול: ירידות בהכנסות ערוצי הספורט (כמו ESPN) הן סכנה גדולה יותר מהצפי לרווח בסרטים. המנייה עלתה ב 2019 בעקבות אמון מחזיקי המניות בדיסני+ , מהלך שמקווים שיחזק את השליטה בתחום.
הבנה של מבנה השוק יכולה לשנות את איך שמסתכלים על מהלכים עסקיים (מזכיר לי דיון על פיראטיות ונטפליקס שהיה לא מזמן).
ניתן להסתכל על זה ככה: תחת ההוראה לא להפסיד כסף, כל עסקי התמלוגים והמרצ'נדייז הם בעצם עסק פרסום ענק שאמור לגרום לאנשים ללכת לפארקים של דיסני ולהשאר מנויים לחברות הכבלים כי יש שם את ערוצי דיסני. סרטי הקולנוע הם הרקע העלילתי למתקני השעשועים.
הצעירים נוטשים את חברות הכבלים, החברות כבר לא יכולות לשלם לדיסני כמו פעם, דיסני+ תהיה שם לגבות את התשלום ישירות מצרכנים. יכול להיות שקניה של המילטון היא פשוט הוספה לתפריט דיסני+ (וגריעה מזה של המתחרים, כמו שעשו לסדרות מארוול בנטפליקס).
לינק להסבר די טוב על המודל של דיסני. אם אין כח לקרוא, אפשר רק לגלול לסוף ולראות את הגרפים – מבינים מייד את הפרופורציות (לדוגמא שסרטים ישירות לוידאו מרוויחים יותר מסרטי הקולנוע).
זה ממש מאיר עיניים, תודה.
מי היה מאמין ש-merchandise הוא אחוז כל-כך נמוך מההכנסות של דיסני.
גם לי זה צרם בהתחלה, אבל אני חושב שאפשר בקלות לפרש את הגרף ככה שאחוז המרצ'נדייז הוא כמעט כפול, אם לא יותר.
בגרף מופיע שאחוז המרצ'נדייז (ורשיונות השימוש) מכלל הכנסות החברה הוא בערך 8 אחוז, בעוד שהפארקים מהווים 31% מהכנסות החברה. אך אם תקרא את הכתבה תראה שבפירוט הסגמנטים, מרצ'נדייז שנמכר בפארקים נכלל בסגמנט הזה:
sale of admission to theme parks
sales of food, beverage, and merchandise
charges for room nights in hotels
sales of cruise vacation packages
sales and rentals of vacation club properties
בפירוט הנוכחי הכנסות המרצ'נדייז (ללא הרשיונות) מהווים כ-3% מכלל הכנסות דיסני. אם ניקח את ההערכה הנמוכה שדיסני מוכרים כמות שווה של מר'צנדייז בפארקים שלה לעומת מקומות אחרים ההכנסות ממרצ'נדייז גדלות לכמעט 3 מיליארד מה שמהווה כ-6% מכלל ההכנסות רק למרצ'נדייז, ומגדיל את הכנסות כלל הסגמנט ל-11.3%. לעומת זאת אני מאמין שבביקור בפארקים אנשים מבצעים את רוב הקניות שקשורות לדיסני, ולכן אפשר בקלות לשער שהמכירות הן כפולות ביחס לשאר העולם, אם לא הרבה יותר (9 הפארקים עם הכי הרבה מבקרים בשנת 2018 שייכים לדיסני). אז אני מאמין שהכנסות החברה ממרצ'נדייז בלבד מסתכמות בכ-5 מיליארד דולר לפחות שמהווים יותר מ-10% מהכנסות החברה, וביחד עם רשיונות שימוש כ-15%.
הלינק הקודם אגב מדבר על שנת 2014, ולא על ההווה. רק כדי לשים את זה בפרספקטיבה הנכונה, המרצ'נדייז של דיסני נמכר בשנת 2019 בסכום של 54.7 מיליארד דולר, כאשר מתוך זה דיסני לוקחים רק אחוז קטן לעצמם. במקום השני אגב נמצא תאגיד מרדית' (מי!?) עם פחות מחצי מהמכירות, 25.1 מיליארד. (https://www.hollywoodreporter.com/news/disney-repeats-as-top-global-licensor-547b-retail-sales-1229916).
כמו כן כדי לענות ל-esh, הסרטים ישירות לוידאו לא מרוויחים יותר מסרטי הקולנוע. בגרפים מצויין שאלה סרטים שמופצים לצפייה ביתית, כלומר כולל סרטים שמופצים ישירות לצפייה ביתית וכן סרטים שסיימו את הריצה הקולנועית שלהם.
יש כאן המון הנחות יסוד
בתור התחלה, שאתה אמריקאי. הרי כל ישראלי (ואנגלי, ובלגי, ודרום אמריקאי ו..) שקונה מרצ'נדייז של דיסני לא עושה זאת בפארקים. שנית, שאנשים קונים הרבה מרצ'נדייז בפארקים – בעוד שאפשר להניח (וגם זו רק הנחה) שהם באים לשם בעיקר מסיבות אחרות. שלישית, שכל ה-Disney Stores ברחבי העולם, שלא לדבר על כל חנויות הצעצועים, רשתות האופנה, חנויות כלי המטבח וכדומה מוכרות את אותה כמות מרצ'נדייז כמו, לא יודע, 50 חנויות מרצ'נדייז בפארקים השונים.
מלא הנחות, כי המידע לא כל כך זמין.
https://www.forbes.com/sites/csylt/2014/07/14/the-secrets-behind-disneys-2-2-billion-theme-park-profits/#3f7bc589584f
זו כתבה מעניינת מפורבס על עסרי הפארקים של דיסני. יש שם כמה פסקאות מאוד מעניינות על העסק הזה, ועל הגודל שלהם בכלל.
Park entry tickets cover the bulk of the costs but leave little to filter down to the bottom line. The real money is made on merchandise and food and beverage which have low fixed costs and can be sold for a huge premium as the guests are a captive audience.
בעוד שכסף ממכירת כרטיסים עוזר להוצאות התפעול, הרווח האמיתי של הפארקים מגיע ממכירת אוכל ומרצ'נדייז. אמנם אי אפשר להסיק מזה כמה בדיוק הם מוכרים שם, אבל ההנחה שלי עומדת בעינה. אני לא חושב שאתה חייב להיות אמריקאי או צרפתי כדי לקנות את המרצ' שלך מהפארקים, אלא רק להיות אחד מתוך 157 מיליון המבקרים בשנה בפארקים. שנית, לפי מה שאני מבין מהגרף, ה-3% הכנסות מיוחסות לחנויות ששייכות לדיסני, ומדובר על 330 חנויות ברחבי העולם *כולל* החנויות בפארקים. בהחלט הגיוני להניח שאחוז נכבד מ-157 מיליון המבקרים בשנה בפארקים יוצאים עם מרצ' מהפארק, ואני לא בטוח שבחנויות של דיסני מבקרים 150 מיליון איש בשנה או יוצאים עם מוצר כלשהו משם.
כמו כן, עוד משהו מעניין שהכתבה מדברת עליו זה שבפארקים שבהם לדיסני אין שליטה על רוב המניות, דיסני והפארק נכנסים להסכם רשיון על מנת להשתמש בקניין הרוחני שלהם. לא יודע אם בסטטיסטיקה למעלה ההכנות האלה כלולות בפארקים או בהכנסות מהסכמי רשיון. ויותר מזה, דיסני משתמשים בהסכמי הרשיון האלה על מנת להבטיח שלא תהיה השתלטות עויינת על אחוזי השליטה בפארקים.
המידע לא רק לא זמין, הוא אפילו מעורפל בכוונה
נקודת מוצא: השידורים בטלויזיה הם הביזניס הכי גדול של דיסני והוא בירידה (הם מתקשים להרוויח עליו כמו פעם). כל השינויים בשנים האחרונות נובעים מכך.
הלינק שנתתי הוא מינואר 2020 והם בחרו לנתח את 2014 כי אח"כ דיסני התחילו לשנות מבנה ארגוני שגורר שינוי באופן הפצת המידע. המבנה הקיים היום ממזג את כל המרצ'נדייז ומשחקים יחד עם הפארקים בכדי לגרום להם להיות הסגמנט הגדול ביותר. יצרו סגמנט חדש של "ישירות ללקוח" אשר מכיל את דיסני+, אבל גם פה "רימו" והכניסו את הכנסות הפרסום הגלובלי של הטלויזיה לתוך סגמנט זה. אם משווים את שינוי יחסי הגודל של הסגמנטים מקבלים כ 13% שניתן, אם מזניחים כל שינוי שקרה בשנים האחרונות, למרצ'נדייז. זה נותן חסם עליון לרווחים ממרצ'נדייז: האמת היא איפה שהוא בין 8-13%.
התוצאה: סגמנט פארקים ומרצ'נדייז הוא הכי גדול וצפוי לגדול לאיטו. סגמט הטלויזיה הוא פתאום "רק" השני הכי גדול וצפוי לרדת חזק מאוד בשנים הקרובות. סגמנט שלישי הוא אולפני הקולנוע (לא יודע לנבא, אשאיר למשחקי "שוברי הקופות"). הסגמנט הכי קטן ו"חדש" צפוי לעלות ולהראות למשקיעים כי דיסני מוכנה לעולם החדש (לנצח את נטפליקס). לינק למבנה רווחים עכשווי.
הערת אגב: שיטת טשטוש הרווחים היא נפוצה בכל החברות. בחברות טכנולוגיה מעלימים הפסדים של יחידת "אינטרנט של הדברים" בתוך הרווחים של יחידת המחשב האישי. רוצים להראות צמיחה? מפרידים את יחידת ה"ענן" לתחום בפני עצמו (למרות שמקומו ההגיוני הוא יחד עם המחשבים).
ברור לי שהם מחליטים לטשטש ולערפל את המידע.
מצד שני, אני כן מוצא את העיסוק הזה מעניין והצורה בה דיסני מדווחים או לא על הרווחים שלהם, בעיקר בגלל הקונספציות שיש לנו על מודל הרווחים.
עוד נקודה שחשבתי עליה בזמן שנברתי בנתונים, זה מהו הסגמנט הרווחי ביותר לדיסני. כלומר, יש סגמנטים שמכניסים הרבה כסף, אבל איזה אחד מהם הוא באמת הכי רווחי בשבילם? כנראה שהמרצ'נדייז מנצח כאן. בגלל שדיסני לאו דווקא מייצרים ומוכרים בעצמם את כל הצעצועים מהסרטים שלהם, אלא רק מעניקים רשיונות לשימוש בהם בתמורה לאחוזי רווחים, מדובר בסגמנט שבו אחוז ההשקעה הוא אפסי בעצם (כי הסרט עצמו מחזיר את ההשקעה דרך הקרנות בקולנוע ובוידאו). זה בעצם כסף שדיסני רק אוספים ומכניסים דרכו כמעט 3 מיליארד דולר בשנה.
בקיצור, נושא מעניין, ותודה שהעלת את זה.
אני כל כך בעד הקרנה קולנועית של מופעים
אמנם למזלי כן הצלחתי לצפות בהפקה של המילטון בלונדון, אבל הייתי מאוד מאוד שמחה להיות מסוגלת לצפות בהופעה של הקאסט המקורי.
באותה מידה הייתי מאוד שמחה אם היה מתברר שקיים עותק איכותי של וויקד עם אידינה מנזל וקריסטן צ'נווית בתפקידים הראשיים. זה לא שלא נהניתי לצפות בו שנים מאוחר יותר עם שחקניות עלומות, אבל הפסקול שחרשתי עליו היה עם הקולות שלהן, והייתי מאוד נהנית לחוות את המופע בכללותו איתן.
בפעם האחרונה שהייתי בלונדון צפיתי בפליבאג של פיבי וולר ברידג' על הבמה, ועכשיו אני מתכננת ללכת ולצפות בהקרנה קולנועית של אותו מופע, כי נהניתי כל כך ובא לי לחוות את זה שוב. נתקלתי בטענה שלא מעלים מופעים מברודווי להקרנה קולנועית מחשש שזה יפגע בהכנסות של ההפקה המקורית, אבל ממתי הקרנה בקולנוע יכולה להתחרות בהופעה חיה? יש באירופה הקרנות קולנועיות של מופעי בלט ואופרה מהבולשוי והרויאל אופרה… לא רואה סיבה למה מופעים מברודווי/ווסט אנד לא יכולים לקבל במה קולנועית דומה.
הפרסומות של וולמארט ומאונטיין דיו איומות
בעיקר כאב לי השילוב הכל כך מטומטם של סרט כל כך טוב כמו "המפגש".
קוקה קולה, לעומת זאת, פרסומת חביבה (לא ברור למה דווקא מרטין סקורסזה, אבל שיהיה), והפרסומת של ג'יפ עושה שימוש מעולה בסרט וממש מורגש הכבוד שהיא נותנת לו.
שרשור מעניין שמרכז אימג׳ים של הופעות הבכורה על מסך כלשהו של כל המועמדים לפרסי המשחק באוסקר הנוכחי.
למיטיבי לכת,
בשרשור עצמו היא מוסיפה לינק לשרשור של מועמדי השנה הקודמת והפעמים הראשונות של מליסה מק׳ארתי, איימי אדמס, בראדלי קופר, ליידי גאגא ו-רמי מאלק זה חתיכת וואוו (טיזינג: אחד מהם הבליח בפרק של ״הסופרנוס״).
דיסני מציגים: המילטון, בלי הקטע הזה של הקללות
זה לא לחלוטין סגור, אבל לפי הלך הרוח, נראה שדיסני מכוונים לגרסת "PG 13" של המופע, מה שאומר שמילים מסוימות פשוט לא יהיו. לין מנואל חמוד ומתחמק לגבי זה. אני די חושב שזה מטומטם.
Puritan Motherfucking Disney Executives
(ל"ת)
זה בעיקר חסר משמעות.
כמה fuck כבר יש בשירים?
אני חייבת לציין שכשהורדתי את האלבום בהתחלה לא שמתי לב שהורדתי גרסה שהיא PG13 ובאמת השתיקו את המילים ה"גסות" ובקושי שמים לב (בעיקר כי באמת מאוד ברור מה אומרים שם), וזה מספר מצומצם מאוד של מילים, אולי 7-8.
אם ימחקו שירים זה סיפור אחר. אבל אם סתם ישתיקו את המילים ש"לא ישמעו אותן" זה באמת חסר משמעות בעיני.
יכול להיות משעשע
"Sit down, John, you fat monkey-fighter"
אז בסוף לא בקולנוע, אלא בדיסני+
מצד שני, זה יוצא ממש עוד מעט – ביולי 3.
אני מניחה שגם זה מושפע מהתקופה
זו תקופה שאנשים תקועים בבית, ודיסני מנסים לעודד את ההרשמה אליהם על חשבון פלטפורמות אחרות.
הם לא ממש יכולים להוציא את הסרטים האחרים, והסרט הזה די מוכן. דחו את היציאה שלו סתם כדי לנסות לנצל עוד קצת את ההכנסה מהתאטראות. כרגע אין הכנסה מתאטראות ולא ממש ברור מתי תחזור, אז האמת שזה צעד הגיוני…