מצאנו באינטרנט 94: התפתחות רגילה לחלוטין של תרבות ולא פאניקה תאגידית

מאת
יהונתן צוריה
– פורסם ב 6 באוקטובר 2024Posted in: חדשות
פסטיבל חיפה, קצת טריילרים, נפוטיזם, הסימס, שפרירה זכאי, ועוד.

1. מאז הפעם אחרונה שבה מצאנו דברים באינטרנט נראה שיצאו בעיקר, ובכן טריילרים.

לכן מתבקש לעשות איזה פוסט טריילרים מרוכז, אבל בשלב כלשהו נגמרים לך הדברים להגיד על כל מיני טריילרים לסרטים כמו נניח "עם הזרם" שהוא סרט שכבר ראיתי אז מוזר להתחיל לנתח את הטריילר שלו, או הטריילר שאני בטוח שמסקרן ויש מה להגיד עליו לעונה השנייה של "האחרונים מבינינו" רק שאופס עוד לא ראיתי את העונה הראשונה, או לחלופין טריילרים שמטרתם העיקרית לארגן מועמדות לאוסקר לשחקנית הראשית שלהם כמו "מריה" (אנג'לינה ג'ולי היא זמרת אופרה) או "בייביגירל" (ניקול קידמן היא מנכ"לית שמתחילה רומן בדס"מ-י עם מתמחה צעיר) או "שמועות" (קייט בלנשט היא קנצלר גרמניה באירוע G7 שבו המתים חוזרים לתח-) רגע, שנייה, עצור. מה?

אוקיי, כן, סליחה. מדובר בסרט החדש של גאי מאדין (שביים מלא סרטים שלא ראיתי ושנחשבים לאמנותיים וניסיוניים) שבו, כאמור, ישיבת G7 משתבשת באופן קוסמי ביותר. אני לא יודע אם ההומור השחור והאבסורדי נמצא גם בסרטים הקודמים שלו או האם זו הטעייה והסרט עצמו יהיה משעמם בהרבה, אבל אין ספק שבתוך עונת פרסים עם טריילרים רציניים זאת שטות שמתקבלת בברכה ונראית נהדר.

2. אין לי מושג האם פסטיבל חיפה יתקיים השנה כמתוכנן, אבל אם הוא יתקיים זה יקרה ב-15.10 עד 26.10. התכנון המקורי היה לעשות פוסט המלצות כמדי שנה אבל האמת היא שאני לא מצליח להגיע לזה, עם כל הצער שבדבר. אז הנה הדברים הבולטים:

התחרות הישראלית

לראשונה בפסטיבל ישראלי גדול, התחרות הישראלית כוללת גם את הסרטים התיעודיים וגם את הסרטים הישראליים. זה לא באמת חריג – בפסטיבל קאן אין הפרדה – אבל זה שם את הסרטים התיעודיים בחסרון כלשהו כי זכיות שלהם בפסטיבלים הגדולים הן בהחלט יותר נדירות.

לא אציין את כל 13 הסרטים בהרחבה אבל אפשר לסקור בדגימה: יש סרט חדש לאלירן פלד ("המנצחים"), הפעם סרט תיעודי על קפקא; בנוסף יש סרט תיעודי חדש של אלון גור אריה, שממשיך את ההתעסקות שלו בכוכבי קולנוע הבורקס – הפעם סרט על זאב רווח בשם "ימים טובים". בגזרה העלילתית יש לא מעט סרטים שיצאו כרגע מפרסי אופיר ("נדל"ן", "הנכס", ו"בנות כמונו" – כולם מומלצים – ו"חליסה" שלטעמי פחות), בנוסף לסרטים חדשים לתום שובל (הרחבה על סרט קצר שעשה עם דאנה איבגי לפני כמה שנים), סרטו החדש של דני רוזנברג "על כלבים ואנשים" שעכשיו שעשה את הבכורה שלו בוונציה יכול להציג בארץ וכן סרטה החדש של רוני קידר ("ג'ו + בל", "סופעולם", "משפחה").

התחרות הלא-ישראלית

יש שתי קטגוריות שתמיד כיף להתנסות איתן בפסטיבלים והם הסרטים לכל המשפחה והמסגרת הפרועה יותר, פרט ל"יופי מסוכן" (עוד רגע עליו) אין כאן שם בולט מהשנה האחרונה אבל כל הסרטים נשמעים, לכל הפחות, מסקרנים.

אבל אם כבר "יופי מסוכן" (השם החדש של "החומר" כי לא סבלנו מספיק השנה, זוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן וכנראה סרט האימה עטור השבחים של השנה) – פסטיבל חיפה מביא השנה את כל הסרטים הבולטים מקאן שפסטיבל ירושלים לא הביא: "אנורה" (שזכה בפרס הגדול שם), "זרע התאנה הקדושה" (סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה שזכה גם הוא בפרס בפסטיבל קאן ובחירה מעניינת לאור היחסים בין איראן וישראל בתקופה האחרונה), "אמיליה פרז" (שזכה בפרס השחקנית לצוות השחקניות שלו), "המערכה השנייה" (אפילו עוד סרט של קוונטין דופייה), "הנערה מנאפולי" (סרטו החדש של פאולו סורנטינו), "בירד" (סרטה החדש של אנדראה ארנולד), וגם "סחורה יקרה מכל", סרט האנימציה החדש של במאי "הארטיסט" על השואה (שזכה, יש להגיד, בביקורות לא משהו). עוד סרטים בולטים הם "זכרונות של חלזון" (סרטו החדש של במאי "מרי ומקס" שזכה לפרסים ושבחים), "עד שיצא עשן לבן" (סרטו החדש של במאי "במערב אין כל חדש" על תככים בבחירות לאפיפיור חדש), "כאב אמיתי" (הסרט עטור השבחים של ג'סי אייזנברג על צמד בני דודים שנוסעים לפולין), "בריחה" (נעמה ומתן צפו ומשבחים את הסרט ובעיקר את סירשה רונאן כאלכוהוליסטית), והסרט החדש של ג'ייסון רייטמן שאני מבקש ממפיציו למצוא לו שם כי "Saturday Night" זה, פעם אחרונה שבדקתי, באנגלית.

כמו שקורה לא פעם, חלק מהסרטים כבר הוקרנו בפסטיבל ירושלים או אפשריים לצפייה באופנים… אחרים.

3. האם ג'יימס קמרון יעשה, סוף סוף, סרט שאינו מתרחש בכוכב פנדורה? ובכן, הוא עשה צעד ראשון משמעותי והכריז מה יהיה סרט שכזה, ברגע שהוא יסיים עם פנדורה.

ולמען האמת, זה נשמע די מסקרן: מדובר בסיפורו של אדם ששרד את ההפצצה האטומית בהירושימה, אז הוא הלך למקום בטוח וחביב – נאגאסאקי. ואז שרד גם את ההפצצה שם.

הסרט שנשמע שונה לחלוטין מכל מה שקמרון עשה עד כה, ואם הוא באמת יגיע אליו – אני בעניין. אם כי, בהתחשב בכך שהמינוח של קמרון היה "ברגע שההפקה של אווטאר תאפשר", ושמדובר עדיין בזיכיון של 2 מיליארד דולר שדיסני לא הולכים לשחרר אי פעם – אני לא בטוח שזה ייצא לפועל. אבל אם זה ייצא, אני בעניין.

4. ואם כבר דיסני – או יותר נכון פיקסאר – הנה כתבה על ההפקה הקשה במיוחד של "הקול בראש 2" עבור לא מעט עובדים שאז, כבונוס, פוטרו מהחברה. זה בניגוד לבונוס שקיבלו עובדים "פעילים" בחברה על הצלחת הסרט, שלא פוטרו. יפה.

הכתבה הכתה גלים פחות בגלל הקראנץ' הכבד או המצב שבו פיקסאר כולה נשענת על פיט דוקטר לרמה שבה נרמז שהוא מי שעזר בבימוי "הקול בראש 2" ויותר בגלל ההחלטה באולפן שהסיבה ש"שנות-אור" נכשל הייתה נשיקה להט"בית במהלכו, ועל כן שאר הסרטים יהיו פחות "כאלה" ויותר "אוניברסליים". לא רק כאמירה כללית – הטענה היא שהחודשים האחרונים של הפקת "הקול בראש 2" הוקדשו במיוחד על מנת "לסתום חורים" בהם אנשים יכולים למצוא רמזים כאלה ואחרים לכך שריילי לא סטרייטית.

5. בחדשות ליהוקים: קולמן דומינגו ממשיך במסע הכיבוש שלו ועכשיו לוהק לסרט החדש ועדיין חסר השם של סטיבן ספילברג. הגיוני סך הכל, אז בואו נעבור לליהוק קצת פחות הגיוני: פראן דרשר תגלם את אמא של טימותי שלמיי ב"מרטי כוכב עליון" (Marty Supreme), סרט על פינג פונג שמביים אחד מהאחים ספדי. דרשר היא תוספת חדשה לקאסט אקלקטי שכולל ראפרים (טיילר, היוצר), בחור מהגרסה האמריקאית של "הכרישים", הקוסם פן ג'ילט, והבמאי אבל פררה. טוב, לפחות היא אשכרה שחקנית.

וזה אמנם לא ליהוק חדש אבל תראו איזה יפים נראים מאט סמית' ואוסטין באטלר על הסט של סרטו החדש של דארן ארונופסקי. יותר שחקנים צריכים מוהוק צהוב ענקי. לכל הפחות זה היה משפר את "חולית: חלק שני".

6. שעת סיפור חמודה מפי אחד ממספרי הסיפורים היותר חמודים שישנם: קווין סמית'. והפעם – סיפור קצר על השכן של אלן ריקמן.

7. קלינט איסטווד, מסתבר, עדיין עושה סרטים. למשל: "מושבע מספר 2", ובו ניקולס הולט מגלה שיש לו קשר אישי למשפט שבו הוא נמצא כמושבע (מעניין איזה מספר הוא).

אני לא בטוח שלחלוטין השתכנעתי אבל הטריילר גם לא עשה שום דבר על מנת להוריד לי את הסקרנות מסרט מתח/דרמת בית משפט עם ניקולס הולט בתפקיד ראשי ועוד שחקנים טובים בתפקידי משנה.

8. הולך להיות סרט על בסיס משחק המחשב "הסימס". אבל אל תדאגו! כי יהיו בו ארנבוני מקפיא ובריכות ללא סולמות. אה, פיו, זה מה שהדאיג אותי בנוגע לרעיון לעשות סרט על בסיס משחק מחשב ללא עלילה או עולם. חששתי לרגע בנוגע לעוד סרט שינסה לעשות "ברבי" אבל בלי להביא יוצרים בסדר גודל של מי שיצרו את את "ברבי" ורק ינסה לקחת מותג משחקי כלשהו, לזרוק עליו כסף ולקוות שיצא להם להיט. אבל פיו, יהיו בריכות ללא סולמות אתם אומרים? עכשיו אני יודע שאנחנו בידיים טובות. העובדה שהבמאית היא יוצרת מתחילה (שביימה קצת לטלוויזיה אבל זה יהיה סרטה הראשון) שאף פעם לא הייתה בהפקה בסדר גודל כזה וככל הנראה תהיה נוחה להשפעה של אולפנים גדולים שיזרקו לה הערות איך לעשות את הסרט "יותר טוב" בכלל לא מדאיגה אותי, עכשיו כשאני יודע שיהיו ארנבוני מקפיא. אין ספק, אמרת "בריכות ללא סולמות", אמרת כל מה שצריך להגיד על עצם הרעיון של סרט על בסיס "הסימס". אין מה לחשוש כאן, חברים, זוהי התפתחות רגילה לחלוטין של תרבות ולא פאניקה תאגידית ליצירת "להיטים בטוחים".

מה שכן, אם הסרט יהיה כולו בסימית – שיעשו מה שהם רוצים, באמת.

9. הסרט הבא של באז לורמן יהיה (עוד) גרסה קולנועית על ז'אן ד'ארק, כי מסתבר שאין לנו מספיק גרסאות קולנועיות על הלוחמת הצעירה. מצד שני, זה סרט של לורמן, אז ככל הנראה שבאמת עוד לא הייתה לנו גרסה שבה היא חוגגת לצלילי ראן די.אמ.סי בעודה לובשת סניקרס בשוחות בצרפת או משהו בסגנון אז אולי זה דווקא יעבוד. והיי, פעם אחרונה שלורמן עשה שטויות בצרפת יצא מזה "מולין רוז'", אז בסך הכל יש כאן תקדים מעודד.

10. כל קרוב או קרובת משפחה לסטודנט/ית לקולנוע מכירים את הרגע שבו הם הופכים לפתע לכוכבים בסרט כי ממש במקרה הם בדיוק מתאימים לתפקיד, וכי מה יותר קל מלבקש טובה ממישהו שאוהב אותך. זה בסך הכל די מחמיא, ואולי גם ייצא מזה סרט חמוד שיישב על המחשב או על דיסק איפשהו בבית, אז למה לא.

ובכן, מסתבר שאפילו כוכבי קולנוע לא פטורים מזה, כי הנה דניאל דיי לואיס מכריז על חזרה למשחק בשביל לשחק בסרט של הבן שלו. חמוד? נפוטיזם? מיותר? לפני שאתם עונים על זה תסתכלו על השפם המטופש שיש לו בשביל הסרט ורק אז תענו.

11. שפרירה זכאי אחראית על עיצוב פסקול של דור. כמי שהייתה אמונה על תרגומם של סרטי דיסני, היא זאת שצרבה במוחם את איך שמדברים הג'יני, סקאר, ועוד רשימה ארוכה של דמויות שכן, כמובן, היו מאחוריהם שחקנים מעולים שתרמו למלאכה – אבל היא מי שביימה והדריכה אותם להישגים האלה.

על כן, יפה לראות שעשו לכבודה פודקאסט שמתאר את פועלה. יצאו לו כבר 3 פרקים וכולם במקומות ששומעים בהם פודקאסטים (קונכיות בחוף הים, אם תהיתם).

12. הנה הטריילר לסרט החדש ביקום של "ג'ון וויק", ואחריו, שלל הערות על כמה כל העסק הזה טיפשי.

ראשית כל: מה זה השם הארוך הזה, מה יש לכם. אני מבין שבכלליות צריך לקשר את הסרט למותג של "ג'ון וויק" אחרת אין שום דרך להבדיל אותו מעשרות סרטי אקשן גנריים אחרים, אבל למה אני צריך לקחת נשימה לפני שאני מדבר על "מעולמו של ג'ון וויק: בלרינה"? אני מקווה שבארץ יוותרו על כל היופי וההדר הזה עבור שם קצר וקולע יותר כמו "בלרינה". אני אפילו מפרגן לכם "בלרינה קטלנית", זה נראה די מתאים הפעם.

בכל מקרה, נראה כמו כל חיקוי "ג'ון וויק" בעשור האחרון, וזה שזה נוצר על ידי המפיקים של "ג'ון וויק" לא פותר את זה או הופך את זה לבסדר איכשהו. גם לא זה שקיאנו ריבס בא להגיד שלום. אם יש דבר אחד שמשפר את העסק לעומת סרטים אחרים זאת אנה דה אראמס, שבגדול די כיף איתה – אבל אני לא בטוח שיהיה כיף גם בגרסת מלפפון חמוץ עצוב שנוקם באנשים. נגלה.

13. ועכשיו ההפך המוחלט של מלפפון חמוץ עצוב – אנשים צעירים רוקדים כמו השלדים מהסרטון הישן ההוא של דיסני.

14. ועכשיו לפינת "סרטים חדשים של יוצרים שיותר מדי זמן לא עשו סרט":

עם מדליית ארד, יש לנו את בארט לייטון ("חיות אמריקאיות"), בסך הכל במאי צעיר ועוד לא לחלוטין מוכר שאומנם פרץ עם סרטו התיעודי ("המתחזה") ושסרטו מ-2019 הוא די חובת צפייה לאנשים אוהבים סרטים מגניבים, כיפיים ומקוריים – אבל הוא עוד רחוק מלבסס את עצמו כסמכות שקוצצים ציפורניים בציפייה לסרטה הבא. גם צוות השחקנים, יש לציין, מעורר חשש שלא מדובר בעוד להיט – כריס המסוורת' והאלי ברי הם שחקנים שלא מצטיינים בבחירת תסריטים. אם כי נוכחות של מארק ראפלו ובארי קיוגן דווקא מרגיעה. לסרט קוראים "פשע למתחילים" (Crime 101), והוא משהו משהו שודדי יהלומים משהו משהו בלש משהו משהו שוד אחרון. זה סרטי פשע, או שזה יהיה מגניב ואז יהיה אדיר או שזה יהיה סביר ואז יהיה גנרי אני מניח.

במקום השני, דרק סיאנפרנס חוזר אחרי שמונה שנים מאז מה שזה לא היה הסרט האחרון שלו. גם הפעם יש לנו סיפור שוד, אבל על מישהו ששודד מקדונלנד'ס ומתאהב בעובדת של טויס אר אס. הוא זה צ'אנינג טייטום והיא זאת קירסטן דאנסט, ולכל העסק קוראים כרגע "איש הגג" (Roofman). תכלס נשמע קצת קומי מדי לסיאנפרנס, שהיה בשיאו כשהוא דיכא לנו את הנשמה עם "בלו ולנטיין" אז או שסיאנפרנס בשנים שעברו מצא תחביבים ואהבה ובא לשבור חזק ימינה מהקריירה שלו עד כה, או שזה יהיה הסרט הכי מדכא אי פעם על מישהו ששודד סניפים של מקדונלד'ס.

ובראש הפודיום – מייק ג'אדג'. ג'אדג' בגדול מוכר יותר בזכות הטלוויזיה שם יצר את "עמק הסיליקון" ו"ביווס ובאטהד" (הוא ביים גם סרט קולנועי של המותג), אבל צמד סרטי הקאלט שלו "מהומה במשרד" ו"אידיוקרטיה" מצוטטים ואהובים עד היום – זה בניגוד לשטות ההיא מ-2009 שאף אחד לא זוכר. אז החזרה שלו לקולנוע מעוררת ציפיות האם מצפה לנו עוד קלאסיקת קומדיה אהובה ושום דבר אחר לא ירצה את מי שמצפה לסרט הזה. הסרט הוא על מהנדס צעיר שעובד על משאית אוטומטית שצריך לסוע עם נהג משאית על מנת להציג את הטכנולוגיה בכנס כלשהו. עוד אין ליהוקים.

15. קריס קריסטופרסון הוא ככל הנראה האדם עם השם הכי גיבור על-י שלא היה גיבור על. הוא היה זמר קאנטרי ושחקן שעבד עם מרטין סקורסזה ("אליס לא גרה כאן יותר"), סם פקינפה ("השיירה", "פט גרט ובילי הנער"), עם ברברה סטרייסנד (גרסת 1978 של "כוכב נולד") עם בלייד ("בלייד"), וכיכב בעוד סרטים ששווה להכיר כמו "כוכב בודד". ואומנם זה מגניב סתם להיזכר בשחקנים אקראיים, אבל לצערנו, אנחנו נזכרים בו בגלל שהוא מת. הוא היה בן 88.

מגי סמית', לעומת זאת, לא הייתה זמרת קאנטרי, אבל היא מפצה בזה בכך שהייתה אחת מהשחקניות הגדולות של דורה. אין ספק שתפקידה המוכר ביותר הוא פרופ' מקגונגל מסרטי "הארי פוטר" או ויולט מסדרת "אחוזת דאונטון", אבל מדובר, למען השם, בשחקנית זוכת שני פרסי אוסקר. תהיו בטוחים שיש לה את הפילמוגרפיה לגבות זאת. בין אם זה בסרטי אקשן ישנים כמו "התנגשות הטיטאנים", סרטי מתח בלשי כמו "מוות על הנילוס" או פארודיות על סרטי מתח בלשי כמו "חמישה בלשים לקינוח", בין אם אלה דרמות רציניות כמו "פארק גוספורד" או קומדיות ("סוויטת קליפורניה", עליו זכתה באוסקר, שם גילמה שחקנית שמועמדת לאוסקר) או סרטי ילדים ("סוד הגן הנעלם"). בכולם בלט דבר אחד בנוגע למגי סמית' – היא לא עשתה את זה בשביל הצ'ק, והיא לא עשתה את זה על מנת להעביר את הזמן. היא הייתה מחויבת, נחושה, ונתנה מעצמה אלפיים אחוז גם כשהחומרים היו פחות ראויים לכך. וגם היא, עכשיו, מתה, והיא הייתה בת 89.

יהי זכרם ברוך.

16. זוכרים שבתחילת הפוסט התלוננתי שמדי פעם אין מה להגיד על טריילרים כי מה כבר יש להגיד? אז מדי פעם אין מה להגיד על טריילרים כי פשוט אין יכולת לנסח את ההלם המושלם וההתלהבות הגדולה שטריילר מעורר בך. אז לסיום, הנה טריילר לסרט ביוגרפי על רובי וויליאמס שבו וויליאמס מגולם על ידי קוף CGI. זה נראה נפלא.

תגיות: