מצאנו באינטרנט 92: יודע שזה מזעזע והכל, אבל עכשיו יש לי חשק לצפות בזה

מאת
רם קיץ
– פורסם ב 21 באוגוסט 2024Posted in: חדשות
נוסטלגיות, מחזמר של שר הטבעות, איך להתנהג בקולנוע, יציאת מצרים ועוד דברים שמצאנו באינטרנט.

וואו, כמה זמן כבר לא כתבתי את "מצאנו באינטרנט"? חודשיים? כן, הייתה תקופה קצת עמוסה בין סרטי קיץ 2024, סיכום חצי שנת טלוויזיה, הטלווימפיאדה, התקופה הקצרה ההיא בה נזכרתי שאני גם אוהב לכתוב ביקורות, וכן העצלנות שלי. אבל יאללה צברתי מלא זבל מהאינטרנט שצריך לחלוק אז בואו נצא לדרך. ולפני שאתם שואלים "היכן הטריילרים", כדי לא להעמיס על הפוסט הם בכתבת טריילרים נפרדת.

1. מניח שכבר שמעתם אבל רק כדי לסמן וי: רוברט דאוני ג'וניור ישוב ל-MCU, אבל עם כוכבית: הוא יגלם את דוקטור דום בסרט "הנוקמים" הבא, Doomsday שמו ("יום הדין", אבל אני מציע למפיצים שיתרגמו את זה ל"יום הדאוני"). אה כן, ואמנם זה נבלע בהכרזה על שובו של בובי ג'וניור, אבל את שני סרטי הנוקמים הבאים יביימו האחים רוסו.

אין לי משהו ציני להוסיף, האינטרנט עשה זאת מספיק וניכר שמארוול נואשים. אבל עם זאת בואו לא נשכח שהאנשים האלה שחוזרים עכשיו למארוול (תמורת שקי כסף) עשו יחדיו כמה מסרטי גיבורי-העל הטובים והמהנים בפלאנטה ואני סקרן לדעת מה הם מבשלים.

2. כולנו מכירים את הסטיגמה על שמות עבריים של סרטים מהנכר ("מת ל…", "מת מ…", "גנוב על…", "… בסיכון") אבל לא רק בישראל, מסתבר, המצב פסארה: שרשור ברדיט מזמין גולשים לספר על הבחירות התמוהות של שמות סרטים אצלם במדינה. ברומניה למשל "איירון מן" נקרא "איש הפלדה" ובצרפת "חומות של תקווה" הוא "אלה שברחו". בסין הגדילו לעשות ובחרו ל"חוש השישי" שם שהורס את הטוויסט של הסרט.

3. לסטיבן סודרברג יש סרט חדש בדרך, "Presence" שמו, והוא עוסק במשפחה שעוברת לבית חדש ורדוף ויש גם טיזר שאין בו הרבה. בכל אופן הוא מתרחש מנקודת מבטן של הרוחות.

וסודרברג הוא לא השם הכי מעניין שקשור בסרט, אלא דווקא התסריטאי שלו: דיוויד קפ, התסריטאי המיתולוגי של "פארק היורה", "משימה בלתי אפשרית", "ספיידרמן" ועוד סרטים שאנשים מסכימים שעונים להגדרה של "כיף" (וגם "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל". אבל הוא אחד מארבעה שעבדו על התסריט אז נחליק לו).

בסרט עצמו מככבים לוסי לו, ג'וליה פוקס (ההיא מ"יהלום לא מלוטש") וכריס סאליבן שלפי ויקיפדיה הוא דמות ראשית ב"החיים עצמם". מתישהו אצפה בזה; כנראה אחרי שארשם למכון כושר, אתחיל לאכול בריא ואתחייב לקרוא ספר בשבוע. תאריך הפצה עוד אין, אבל "Presence" יוקרן בפסטיבל טורונטו בספטמבר הקרוב, ובעמוד הסרט בפסטיבל סאנדנס (שם כבר הוקרן) כתוב שהוא בן 85 דקות. אהבתי.

4. ואם כבר אימה, מעטים הדברים שמפחידים יותר מהמשחק של "קופיקו" משנות ה-90.

עכשיו אני יודע מאיפה ארי אסטר קיבל השראה.

5. ואם זה פתח לכם תיאבון לשנות ה-90, אתר אינטרנט בשם My 90's TV מאפשר לכם לזפזפ, פשוטו כמשמעו, בין ערוצי טלוויזיה שמשדרים תכנים ישנים (ועם צליל "TSSSS" בשביל האותנטיות). אתם יכולים לבחור שנה כלשהי בין 1990 ל-1999 ולסנן מגוון ז'אנרים (סרטים, סרטים מצוירים, מוזיקה, אופרות סבון, ספורט, דרמות, אירוח ואפילו פרסומות). לא אאשר ולא אכחיש שישבתי עכשיו מול חצי פרק של "המלך בבר".

6. ועוד משהו ישן: ערוץ הקניות נסגר אחרי כמעט שלושה עשורים של פעילות, ובמְקום לעשות זאת בחגיגיות או בשידור מיוחד, הערוץ למד מהסיום של "הסופרנוס" וירד מהאוויר בסטייל.

7. הרבה זמן לא היה סרט על מסע בזמן, ובהרבה זמן אני מתכוון בטח לשבוע או משהו. בכל אופן טריילר ל-Omni Loop ובו מרי-לואיז פארקר ("העשב של השכן") מגלמת חולה סופנית שרוצה לנוע בזמן כדי להיות הגרסה הכי טובה של עצמה, והיא עושה זאת עם איו אדבירי ("הדוב").

נראה כמו סרט חמוד מאוד, ואני שמח לראות את מרי-לואיז פארקר בתפקיד ראשי. עוד אין תאריך הפצה בישראל אבל בארה"ב "Omni Loop" צפוי לצאת בספטמבר.

8. ג'ינה רולנדס מתה בגיל 94 המכובד, ורבים מאצולת הוליווד ספדו לכוכבת "גלוריה", "אישה תחת השפעה" וסרטים איקוניים נוספים (וגם "היומן"), וביניהם מרטין סקורסזה, ג'יימי לי קורטיס, דני דה ויטו ואחרים.

9. למי שלא מכיר, MrBeast (ג'ימי דונלדסון) הוא לא רק היוטיובר הגדול והפופולרי בעולם אלא אימפריה בפני עצמה, עד כדי כך שאפילו האנס זימר הלחין את אחד הסרטונים שלו. אלא שלאחרונה עומד אדוןבהמה במרכזן של כמה פרשיות בהן הוא מואשם בדברים לא נעימים במיוחד, אבל הסיפור הרלוונטי עבורנו הוא ההסכם שחתם עם אמזון כדי ליצור עבורם סדרת ריאליטי בשם Beast Games, ובמסגרתה אלף מתמודדים ינסו לזכות ב-5 מיליון דולר: "הפרס היחיד הגדול בהיסטוריה של הטלוויזיה והסטרימינג". לא יודע אם זה נכון.

בכל אופן לא על זה הסיפור אלא על דיווח שעלה בניו יורק טיימס על תנאֵי הפקה מחרידים בזמן הצילומים שהתחילו ביולי: צוות ההפקה חילק מעט מאוד מזון ובלי התחשבות באלרגיות, המתמודדים לא קיבלו תחתונים נקיים ונאסר על משתתפים לשאת עליהם תרופות אישיות, התרופות עצמן לא חולקו בזמן למי שזקוקים להן, ומתמודדים נצפו כשהם על אלונקות. בחוזה אף נכלל סעיף בו כתוב "אני מבין שהשתתפות בפעילויות הללו עלולה להביא למותי, למחלה או לפציעה קשה" ואמנם מדובר בסעיף כסת"ח שהפקות ריאליטי אחרות מכניסות גם הן לחוזה, אבל נראה ש-Beast Games מנסה גם ליישם – בדיווחים נכתב שמתמודדים הקיאו, התעלפו ונלקחו לבית החולים.

אני יודע שזה מזעזע והכל, אבל עכשיו יש לי חשק לצפות בזה.

10. נראה שלאחרונה הרבה אנשים שוכחים, אז הנה סרטון שמזכיר את כללי הנימוס הבסיסיים באולם קולנוע, כולל כאלה שייתכן ואולי לא חשבתם עליהם (דאודורנט, חבר'ה. דאודורנט!).

אם יורשה לי להרחיב על עניין השעונים החכמים שהבחור שבסרטון מזכיר: לא חייבים לכבות את השעון או לשים במצב אותו "נא לא להפריע" (מה שאגב רק מכבה את ההתראות. השעון עדיין נדלק עם כל הודעה, ובאולם קולנוע חשוך זה מעצבן). לכל שעון חכם, בין אם של אפל או אנדרואיד, יש Theater Mode שמכבה את המסך ואת הרטט עד שתכבו את הפונקציה או לפרק זמן של שעתיים (או כל פרק זמן אחר אם תשחקו בהגדרות).

11. מסתבר שג'ורג' קלוני וטרנטינו בכאסח. לא נכנסתי לכל הפרטים בריב של שני בני הארבע האלה, אבל בעיקרון זה התחיל כשטרנטינו טען שקלוני לא באמת כוכב קולנוע (… וכזה, שמעו… כמה אנשים בימינו נוהרים לסרט רק כי ג'ורג' קלוני מככב בו?) וקלוני הגיב במה שניתן לסכם ב"שילך לעזאזל" כי כנראה הוא חסר ביטחון. ורק כי הוא כבר היה בשוונג, קלוני גם טען שהוא בחיים לא יעבוד יותר עם דיוויד או. ראסל כי העבודה איתו הייתה גיהינום פלוס עוד כמה קללות. קלוני, אולי תרגיע קצת עם הפרסומות לקפה נספרסו, כל הקפאין הזה הופך אותך לעצבני.

12. שמעתי שאתם אוהבים מחזות זמר (ובמקרה הזה, האם ביקרתם בתמונה הקבוצתית האחרונה?) וגם שמעתי שאתם אוהבים את "שר הטבעות", לכן תשמחו כנראה לראות את הטריילר למחזמר חדש בשם "The Lord of the Rings – A Musical Tale" שרץ בימים אלה בארה"ב.

הכל נראה פה מצוין חוץ מגולום. מה עשיתם לגולום??

13. ועכשיו, נוסטלגיה לשנות ה-2000: ב-IndieWire פרסמו את הסרטים הטובים ביותר של העשור הראשון של המילניום. המקום הראשון מפתיע ("אינטליגנציה מלאכותית"), העשירייה שאחריו קצת פחות כשלוקחים בחשבון שאינדיוייר היפסטרים שבא למות, אבל כנראה שהדבר שהכי מעניין אותנו זה צמד הסרטים שנעשו בישראל – "הזמן שנותר" של איליה סולימאן במקום התשיעי ו"ואלס עם באשיר" במקום ה-15. עוד בחירות אקראיות מעניינות: "שחקנית המילניום" במקום ה-29, "קח את זה כמו גבר" במקום ה-30, ו"ספיד רייסר" במקום ה-100 (כנראה בזכות זה שכתבו אותו בחורי ישיבה).

14. אוסטרלי אחד ביוטיוב (תחת השם "OtaKing Animation") מכין סרטי מעריצים לגמרי בעצמו, ומרשים שבעתיים שהוא עושה זאת  באנימציה בסגנון אנימה של שנות ה-90. הוא למעשה יצר כבר סרטים על "דוקטור הו", "מלחמת הכוכבים" ועוד הרבה אחרים – וכעת הוא העלה סרט בן כמעט עשרים דקות של "הנוסע השמיני" שעליו הוא עבד 6 שנים:

מי היה מאמין ש"רומולוס" הוא לאו דווקא סרט "הנוסע השמיני" המלהיב ביותר של הקיץ.

(ותודה לרז גרינברג על ההמלצה)

15. וויל ארנט ובראדלי קופר משתפים פעולה בסרט חדש ושמו "?Is This Thing On" על פי תסריט שאותו כתב ארנט עם מארק צ'אפל ("תראו אותם רצים" המהנה למדי). אין עוד פרטים על העלילה אבל זו תהיה קומדיה שחורה, ואם זה יחזיר למסך את בראדלי קופר המצחיק אני אהיה הראשון לעמוד בתור. טוב לא הראשון (בואו לא נגזים, כולה בראדלי קופר), אבל בהחלט לא אתנגד לצפות בסרט בקולנוע. או בבית.

כנראה בבית.

16. ועוד איחוד: מאט אפלק ובן דיימון רכשו את הזכויות על הסרט Killing Gawker שמתאר את הסיפור בו המתאבק האלק הוגאן ניצח במשפט שקשור איכשהו בקלטת מין. אין עדיין ליהוקים רשמיים אבל אומרים שאפלק יגלם את הוגאן, ולא אשקר: אני סקרן. כמו כן, את הסרט צפוי לביים גאס ואן סנט שביים את שניהם ב"סיפורו של ויל האנטינג", אותו סרט מקורי ומצליח שאחריו משום מה הוא החליט שהפרויקט החשוב עבורו ביותר הוא רימייק בצבע ל"פסיכו".

17. טריילר ל"אוזומאקי" שתצא סוף סוף השנה, וספציפית ב-28 בספטמבר.

מאוד מוצא חן בעיניי שהסדרה הזו היא פשוט גרסה נעה של המנגה.

18. התגעגעתם לבראד בירד? יופי, כי תקבלו הרבה ממנו בתקופה הקרובה: ראשית, יש לו סרט חדש שיעלה בנטפליקס ב-2026, "ריי גאן" שמו, ולצערי הוא לא עוסק באמנית ברייקדאנס אוסטרלית. זה סרט נואר מד"ב (כן, עדיין באנימציה) שהפרטים שלו עמומים, אבל בירד טוען שהוא כבר 30 שנה רצה לעשות את הסרט הזה. מצד שני, הוא אמר דברים דומים על "בחזרה למחר". בנוסף, בפעם האחרונה שבמאי מבטיח עשה סרט נואר מד"ב לנטפליקס זה יצא "אילם". רק אומר.

כמו כן, הוא חוזר לפיקסאר כדי לביים את "משפחת סופר-על 3", כי אם יש משהו שפיקסאר למדו מההצלחה של "הקול בראש 2" זה שהקהל רוצה לראות רק המשכים. אני אפילו לא כועס על פיקסאר בסיפור הזה אלא עליכם.

19. איך אתם עם סדרת מוקומנטרי סטייל "המשרד" אבל על יציאת מצרים? איזו שאלה, ברור שאתם בעד!

ביוטיוב עלה הפרק הראשון של "The Promised Land", סדרת רשת עצמאית שעוסקת במשה, אהרון, מרים, יתרו ובשאר החבר'ה שמנווטים לא רק במדבר אלא גם בין קשיי המנהיגוּת ובגידול משפחה.

איך אני מחכה לפרק על הסלע החוצפן.

20. הפוסט הראשון שלי פה באתר מיולי 2020 עסק באסון בקיוטו בו מטורף אחד הצית את אולפן האנימציה Kyoto Animation והרג 33 אנשים (מוקדם יותר השנה גזר עליו בית המשפט עונש מוות אבל הוא ערער, כך שזה עדיין לא סופי).

לפני מספר שבועות הגיעה לסיומה לאחר תשע שנים ו-3 עונות אחת מסדרות המופת של האולפן, "Sound! Euphonium", שעוסקת בדרמות ובחיים האישיים של חברות וחברי תזמורת בית ספר. בפרק הסיום השתתפו גיבורי הסדרה בתחרות – והקהל הורכב (בין היתר) מאנשי האולפן שניספו באסון. מי בוכה אני לא בוכה אתם בוכים.

21. זו הייתה שאלה של זמן: ביופיק על בריטני ספירס בדרך, עם ג'ון מ. צ'ו ("מרשעת" המתקרב אלינו בשני חלקים) כבמאי. עוד אין ליהוקים, תסריטאי, או ז'אנר אז אני אומר הלן מירן, אדיר מילר וסרט אילם.

22. המועמדויות לפרסי אופיר פורסמו ברביעי שעבר ואני כל כך מתעניין בהם רק אופס מה זה יש לי שיחה שהשארתי בתנור במשרד אני בדיוק צריך לטפל בזה שמישהו יארגן פה את יהונתן שידבר עליהם.

המופצים: יש הרבה סיבות לחגוג את המועמדויות של פרסי אופיר האחרונים, למשל שפרס הסרט מורכב מסרטי במאיות וסרט אחד של במאי בדואי וזהו, ושפרס התסריט מורכב כולו ממועמדות. אבל קודם ראוי להמשיך להגיד להם שהקטע הזה שאף אחד מהסרטים המועמדים לפרס הסרט, התסריט או הבימוי לא הופץ פה הוא לא לעניין בכלל. זה שארבעה מהם ("עיד", "חלב", "כביש הסרגל", "קרוב אליי") נחשפו בפסטיבל ירושלים זה נחמד, אבל זה לא זה. יותר מזה, חוץ מ"קרוב אליי" לאף אחד מהסרטים (הרביעייה שציינתי וגם "בנות שכמונו" ו"חליסה") אין תאריך הפצה ידוע.

והנה, אחרי כמה שנים יותר טובות, זה שוב מרגיש שהסרטים שהעזו להיות מופצים בארץ כמו "העיר הזאת" (6 מועמדויות, בלי אף מועמדות בתסריט-משחק-בימוי-סרט), "דניאל אויערבאך" (צילום), "חמדה" (שני פרסי משחק ומועמדות על מוזיקה מקורית), "כיסופים" או "מלך החגיגת" (שניהם יצאו בידיים ריקות) קיבלו עונש על שהעיזו לחרוג מכללי הנימוס של פסטיבל פרסי אופיר הגדול. זה חלק מהסיבה למה הטקס לא מצליח לייצר באזז, ובעקבות כך הסרטים לא מצליחים לייצר באזז, ובעקבות כך הקולנוע הישראלי תקוע במקום. תפסיקו לחשוב במונחים של מועדון פרטי יוקרתי, ואולי יותר אנשים יתחילו להתעניין בקולנוע שלכם.

אירועי ה7.10: בהתחשב בלחצי הזמנים, רק שלושה סרטים הם באופן רשמי על השנה האחרונה והמלחמה שהייתה בה, וכולם נמצאים בקטגורית הסרט התיעודי הקצר ("#NOVA", "זעקות ואז שתיקה" ו"אביגיל" – כולם זמינים בחינם ברשת) אבל המלחמה מוצאת את דרכה גם לקטגוריות וסרטים אחרים כמו "הילד", סרטו הקצר של יהב וינר שגם עוסק בדרום וגם הבמאי שלו נהרג במתקפה בשמחת תורה, ואפילו בדברים כמו "הטבעת" שלא עוסקים בכלל בנושא ואיכשהו עדיין יש שם נאומים שמרגיש שהוסיפו לשם בעקבות המאורעות.

המוזיקה: לא הבנתי איך זה קרה, אבל בחירת השירים של הסרטים המועמדים לפרס הסרט הסתנכרנה באופן מאוד מפתיע עם הטעם שלי. בין אם זה "חצי" של סאדייל ב"חלב", "זה בדם שלי" ב"בנות כמונו", "ברולטה" (סתמו) ב"קרוב אליי", או כל הפסקול של "העיר הז-" אה, נכון הוא לא מועמד לפרס הסרט, שכחתי שאתם גרועים.

האימא: רוצה לקבל מועמדות לשחקנית משנה? תגלמי אימא. חמש מתוך שש השחקניות מגלמות דמויות שמאפיין ניכר שלהן הוא היותן אימא (בין אם של גיבור הסרט ובין אם כמאפיין חיוני לדמות).

הששון גבאי: הבן אדם מועמד בפעם ה-11 לפרסי אופיר. זה לא שיא – משה איבגי, נניח, עדיין לפניו עם 12 – אבל אין ספק שבקצב הזה הוא עוד יעקוף את כולם. באותו נושא: חברים, זה שרבקה מיכאלי מועמדת הפעם לשחקנית ראשית ולא משנה זה לא איזה כותרת מהממת שצריך להבליט, הבת אדם זוכת פרס אופיר, החיים שלה טובים.

המובילים: "קרוב אליי" מוביל במספר המועמדויות עם 12 מועמדויות, אחריו "חלב" עם 10, "כביש הסרגל" עם 9 ו"עיד" עם 8. זה לא אומר יותר מדי, אבל אין ספק שהנטייה של פרסי אופיר לפרגן לבמאים מתחילים, בנוסף למספר המועמדויות הגדול, בנוסף לסיפור האישי, מציב את "קרוב אליי" בראש התחרות. אבל לחלוטין אין מה לפסול אף אחד מהמועמדים האחרים.

שאלת הקיטבג: אני מניח שבשלב הזה מישהו כבר ישב וחשב על זה, אבל אתם בטוחים שם באופיר שמה שקורה ב"עיר הזאת" זה מוזיקה מקורית, בהתחשב בכך שכל המוזיקה מבוססת על המחזמר שרץ איזה עשור? שלא תבינו, אני אשמח להצביע לאיציק פצצתי בכל מקרה, פשוט אני מרגיש שכמו בשלל קטגוריות אחרות, אולי כדאי להעביר לאקדמיה קורס רענון בנוגע למשמעות של ההגדרות האלה (כאילו, עידן עמדי גיבור ישראל ומה לא, אבל איך הוא שחקן ראשי ב"כביש הסרגל", בדיוק?).

ההחמצות: אני בשלב הזה מרגיש כמו פיית הנאחס האישית של שרון סטרימבן אחרי שהיא לא הצליחה לקבל מועמדות על "כל מה שאני יכולה" ועכשיו פספסה גם מועמדת ל"נכס", למרות 6 מועמדויות בפרס שחקנית המשנה (למה לא בראשית? הפתרונות לאופיר) ולמרות ששני השותפים שלה לסרט (רבקה מיכאלי ואורי הוכמן) כן מועמדים. ומובן שכל מועמדות ש"העיר הזאת" החמיץ מכאיבה, אבל באמת, אפילו לא בשחקן ראשי? למה רועי אסף קיבל מועמדות כדי לפרגן לסרט בו השתתף ועמית אולמן לא? ואני מבין שהסרט לא היה בדיוק להיט ובכל זאת – איך אפשר לראות את החזון הייחודי של "מלך החגיגת" ולא להביא לו מועמדות ויזואלית אחת? כמו כן, לא כל כך בטוח איך אפשר לפרגן ל"בנות כמונו" מבלי לתת מועמדויות לצמד הראשי – היאלי יוסף זאדה והדר דרור. כמו כן, אני יודע שאפילו לא הגישו אותו, אבל אנצל את ההזדמנות שוב להגיד שאחת מהופעות המשנה האהובות עליי הוא הקצין המניאק בכיכובו של תמיר גינצבורג מ"כיסופים". פעם אחרונה, נשבע.

כל המועמדויות באופן מסודר יותר ואסוציאטיבי פחות – כאן.

23. ונסיים עם "יוקי ואבירי מסדר האמבט": קליפ של גיא מזיג שהוא מחווה לסדרה המצויירת משנות ה-80 שלא באמת קיימת אבל עכשיו היא חלק בלתי נפרד ממני.

תגיות: