1. טוב, נפתח עם שביתת השחקנים. וכיוון שבקייטנת תיאטרון בגיל 10 גילמתי את הארי פוטר, אני רואה את עצמי כשחקן מן השורה ולכן אני מבין עניין בכל מה שהולך.
גילדת שחקני המסך – הפדרציה האמריקאית של אמני הטלוויזיה והרדיו (או בקיצור ה-SAG-AFTRA) – שבראשה עומדת, מסתבר, פראן דרשר, הלא היא פראן פיין מ"נני", הודיעה כי כל 160 אלף חברי האיגוד שבה יוצאים לשביתה, ובכך הם מצטרפים לתסריטאים ששובתים כבר חודש ומשהו, וזאת לאחר שנכשל המו"מ מול מי שזה לא יהיה שהמו"מ מתנהל מולו (המפיקים, אם אתם מתעקשים). למי שתהו, שביתה משותפת של התסריטאים והשחקנים לא נראתה בהוליווד מאז שנות השישים.
ומה השחקנים דורשים? הפרטים המדויקים לא ברורים אבל מרבית מהשחקנים בהוליווד הם לא מאלה שגרים באחוזות ומצטלמים באיזו חופשה בבהמאס, אלא חבר'ה רגילים שרוצים לגמור את החודש, מה שטיפה קשה כשהעלאת השכר האחרונה שלהם הייתה לפני 40 שנה.
ומה זה אומר בפועל? שכל הפקה אמריקאית כזו או אחרת נעצרה. זה כולל את סדרות הטלוויזיה האהובות עליכם והסרטים שכרגע מצטלמים. אפילו להתראיין לתפקיד כזה או אחר אסור, וגם לא להשתתף בקמפיינים של יח"צ (אוי לא, מה נעשה בלי כל השחקנים שאוכלים כנפיים חריפות כדי לקדם סרט שהם משתתפים בו?). אפילו טקסי הפרסים בסכנה, כולל טקס האמי הקרוב שעליו תכף אדבר.
ותראו מה זה, העונה החדשה של "מראה שחורה" עלתה רק לפני מספר שבועות לאוויר וכבר אחד מהפרקים בה עושה כותרות: "ג'ואן היא איומה", הפרק שעוסק בשחקנים שהוליווד משתמשת בפרצוף שלהם שנסרק דיגיטלית, עשוי לתאר מציאות שקרובה אלינו מתמיד. לפי כמה וכמה דיווחים, אולפנים הציעו לניצבים לסרוק את הפנים שלהם תמורת שכר של יום עבודה אחד, ובכך לאפשר לאותם אולפנים ולשתול את הפנים הדיגיטליות של השחקנים בהפקות עתידיות באמצעות בינה מלאכותית, ובלי שום תגמול כספי נוסף (זה שיט שמתאים לנבלים של סרטי קומדיה לילדים של דיסני מתחילת שנות האלפיים, מה הולך פה? אה, כנראה שזה אותם אנשים שלפרימיירה של סרט חדש, "טירה רדופה", הביאו במקום השחקנים השובתים מפעילי בובות מדיסנילד). וכמו במקרה של התסריטאים, נושא הבינה המלאכותית מהווה ככל הנראה חלק אינטגרלי מהמו"מ בין השחקנים לאולפנים.
אבל זהו, בגדול הוליווד בשביתה וכל השחקנים שובתים… אלא אם אתם בקאסט של "בית הדרקון" ושייכים באופן קסום לגילדה הבריטית ולכן רשאים להמשיך כרגיל. אה, וגם אם חתמתם על חוזה מיוחד שהופך אתכם להפקה סופר-עצמאית אתם בסדר. אבל חוץ מזה זהו. הוליווד בשביתה.
2. טריילר ל"נפוליאון" של רידלי סקוט.
נתעלם לרגע מהעובדה שאת החלק המעניין בקריירה של נפוליאון, זה שרואים בטריילר, הוא עשה בשנות השלושים לחייו ואילו חואקין פיניקס בן 48 (והוא נראה בן 48 כבר שלושים שנה) – זה טריילר די פאקינג טוב. אפוס היסטורי מהשורה הראשונה כמו שרק רידלי סקוט, כך נראה, יודע לעשות בימינו. יש מצב שזה הסרט שאני הכי מחכה לו בחורף הקרוב.
3. ואם כבר הזכרתי קודם את האמי, הוכרזו המועמדים לטקס הקרוב והפתעות רבות אין פה. טוב, אולי העובדה ש"צהובות" מועמדת לפרס הדרמה. אני עדיין עם הטעם המר של עונה 2.
גם "אנדור" זכתה להשתחל באותה קטגוריה ואם היא תזכה לא תראו אותי מזיל דמעה. לצדה מועמדות גם שלוש סדרות שכתבתי עליהן ביקורת מתגלגלת: "סמוך על סול", "בית הדרקון" ו"האחרונים מבינינו", ועוד מועמדות "הלוטוס הלבן", "יורשים" (עליה נעמה כתבה מתגלגלת) ו"הכתר". את הפרס הזה ככל הנראה תקטוף "יורשים" אבל אל תהיו מופתעים אם האקדמיה תחליט לרחוש סוף סוף מעט כבוד ל"סמוך על סול".
בגזרת הקומדיה מועמדות "בארי", "הדוב", סיטקום מתיחות חדש בשם "Jury Duty", "גברת מייזל המופלאה" שאמן שתזכה, "רק רוצחים בבניין", "ונסדיי" והזוכה העתידית "טד לאסו".
ואולי מתח אמיתי נקבל בקטגוריית המיני-סדרה, שם מועמדות "עצבים", "מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר", "דייזי ג'ונס והסיקס" (מועמדות מפתיעה, אני מוכרח להודות – לא סדרה שדיברו עליה כל כך), "פליישמן בצרות" ומשום מה גם "אובי וואן קנובי". אין לי מושג מי תזכה, ואם הייתי צריך להמר הייתי הולך על "פליישמן בצרות" למרות הסיום המעפן.
ובגזרת השחקנים, בערך כל מי שאתם חושבים שמועמד, מועמד, כשנראה שעל הפודיום יעלו בעיקר שחקנים של "טד לאסו", "הלוטוס הלבן" ו"יורשים". מלאני לינסקי, אגב, זכתה בשתי מועמדויות: גם שחקנית ראשית בדרמה על "הצהובות" וגם שחקנית אורחת בדרמה על "האחרונים מבינינו" (סדרה ששולטת ביד רמה בשתי קטגוריות השחקנים האורחים בדרמה: שבע מועמדויות, וזאת לפני שסופרים את המועמדויות בקטגוריה הראשית של פדרו פסקל ובלה רמזי).
ריי ליוטה המנוח זכה למועמדות כנראה אחרונה על "ציפור שחורה" הנהדרת של אפל TV, לצד פול וולטר האוזר מאותה סדרה שמגלם את הרוצח הסדרתי הכי קריפי שראיתי על המסך בעת האחרונה.
ובגזרת המונפשות מועמדות "ההמבורגרים של בוב" (שזכתה ב-2014 ו-2017), "משפחת סימפסון" (שזכתה 11 פעמים, האחרונה ב-2019), "ריק ומורטי" (שזכתה ב-2018 ו-2020), "פריימל" (שזכתה ב-2021) ו"Entergalactic". אומנם לא צפיתי ב"Entergalactic" (שהוא אגב סרט בן 90 דקות בנטפליקס), אבל רק כדי שלשם שינוי יעלו לפודיום פרצופים חדשים, אני מעודד אותו לזכייה.
לא שזה משנה, כי אם אתם כוססים ציפורניים על מנת לגלות מי מבין עשרות השחקנים והיוצרים יעלו ויקבלו את הפרסים השונים, יבכו מהתרגשות ויריצו בדיחות: שביתה, זוכרים?
4. לא קשור לסרטים, ותכלס לא קשור לכלום אבל נדב נוה נלחם בפוליטיקאים זה אחד הסרטונים היותר מצחיקים שעלו במרשתת הישראלית בעת האחרונה.
5. זוכרים שהאחים כהן נפרדו? אז הם עובדים בצוותא על הפרויקט הבא שלהם, יהיה מה שהוא יהיה. שמישהו יפיק על זה קומדיה רומנטית.
אבל עוד לפני זה, בספטמבר, צפוי לצאת לאקרנים (כן, גם בישראל) "Drive-Away Dolls" (שתורגם בעברית כ"סעי בובה". הרגתי מישהו חשוב בגלגול הקודם שלי וזה העונש שלי?) שאותו ביים אית'ן כהן על פי תסריט שכתב עם אשתו העורכת טריסיה קוק (ולפי הכתבה שקישרתי אליה, היא גם חלקה איתו את עבודת הבימוי אבל לא קיבלה על זה קרדיט רשמי).
6. טבלת גוגל דוקס פומבית שרצה ברשת מתעדכנת על ידי אנימטורים ולמען אנימטורים, ובה מפורטים מאות אולפני אנימציה ברחבי הגלובוס, מהכי טובים לעבוד בהם ועד הכי גרועים, מהתנאים דרך השכר ועד השעות. ומרפרוף מהיר נראה שרוב אולפני האנימציה הם מקום עבודה מחורבן להיות בו.
7. פקפקתם, אמרתם "בשביל מה זה טוב?", צקצקתם בלשון, קיללתם את האימ-אימא של הוליווד – ועכשיו הטריילר של "וונקה" סוף סוף כאן כדי להוכיח שוואלה צדקתם.
"גלו איך וילי נהיה וונקה" הוא ללא ספק הטאגליין השנוא החדש עליי.
8. וקצת חדשות ליהוקים של גיבורי על.
ההפקה של "דדפול" אולי נעצרה כי שביתה, אבל קצת לפני שזה קרה עלתה ידיעה מעניינת שלפיה ג'ניפר גארנר תשוב לגלם את אלקטרה עבור הסרט, מה שייתכן שרומז גם על שובו של דרדוויל גרסת בן אפלק למסך הגדול… ואולי לא? גארנר הרי שיחקה ב"פרויקט אדם" לצד ריאן ריינולדס, סרט שאותו ביים שון לוי שאחראי כעת על "דדפול 3". לכן סביר יותר שהיא פשוט הסכימה לתפקיד לבקשתם הנחמדה של ריינולדס ולוי שאיתם כבר עבדה.
ובפעם שעברה הכתב האורח יהונתן סיפר לכם על הליהוקים הראשיים לסרט הבא של סופרמן, וכעת יש חדשות ליהוק קצת יותר מלהיבות: אל הפרויקט מצטרפים איזבלה מרסד (היא דורה מהסרט של "דורה". מה? אחלה סרט) בתפקיד הוקגירל; נייתן פיליון (שכבר עבד עם גאן כמה פעמים) בתפקיד גרין לאנטרן כלשהו, הפעם אחד בשם גאי גרדנר; ושחקן אלמוני יחסית בשם אדי גת'ארי שיגלם את מיסטר טריפיק (תקשיבו, אני לא יודע מי אתם כותבי ויקיפדיה שמעדכנים ערכים בעברית על כל דמות קומיקס סוג ז' אבל כל הכבוד, תמשיכו כך!). אבל הליהוק המסקרן ביותר הוא של אנתוני קריגאן (נוהו האנק בשבילכם מ"בארי") בתפקיד לא של לקס לות'ר, עד כמה שזה מתבקש, אלא מישהו בשם מטהמורפו (פססט, כותבי ויקיפדיה העברית – החמצתם אחד).
9. יוטיוב לא מזמן הזכיר לי את פצצת הנוסטלגיה הבאה: סרט בן חמש דקות מ-2014 בשם "מכונת זמן של דקה אחת", ואם טרם צפיתם בו (וגם אם כן) אני ממליץ להקדיש לו זמן, הוא די מקסים. מורבידי, אבל מקסים.
וכמובן, רק בגלל שהעזתי לצפות בסרט קצר ביוטיוב, יוטיוב חשבו שזה כל מה שאני רוצה לראות, ולכן הם הפנו אותי לערוץ היוטיוב Omeleto: ערוץ שהוא למעשה פלטפורמה לסרטים קצרים, כאלה שבחלקם משתתפים אנשים מפורסמים כמו סטיבן יואן שמגלם אב במצב נפשי רעוע, מרי אליזבת' וינסטד שמגלמת זמרת בקשיים יצירתיים, בארי קיוגאן כנער שמנסה להתמודד עם המוות המתקרב של אמו, דיוויד בראדלי בתור חוואי שמשקיע בחזרזיר קטן ועם קריינות (בחרוזים) של איאן מקלן (נשמע חמוד אבל חכו לסוף), בלה ראמזי בתור נערה במצוקה שמוצאת מפלט באיגרוף ועוד ועוד ועוד.
רוב הסרטים, ובאמת שיש שם המון (נכון לכתיבת שורות אלו, 794), נעים בין "מה לכל השדים ראיתי" (אין לי מושג איך להתחיל לתאר את "אישה מגלה חור חלול וחשוד בקיר שלה") ועד "אוקיי אוקי וואו זה מגניב" (כמו כורסת טלוויזיה שמסוגלת לנוע בזמן דקה אחורה), ויש אפילו כמות מכובדת של סרטי אנימציה (ממליץ על "הקופסה", אלא אם אתם שונאים דברים מדכאים וקריפיים ואז במקרה הזה, צפו ב"אחרי הגשם". יש בו כלב חמוד). סיכוי לא רע שעל חלקם הגדול תבזבזו את הזמן שלכם, לכן נסו לבחור סרטים עם ממוצע צפיות גבוה (כי מה לעשות, את אלה הגרועים הצופים כמעט ולא משתפים) או כאלה שבאמת נשמעים לכם מעניינים. חוץ מזה, הסרטים האלה קצרים. זה לא שתבזבזו עליהם המון זמן.
10. ונסיים עם שיר של הזמרת איטוקי האנה. השיר (שאותו כתב והלחין יוצר "אנדרטייל" טובי פוקס) חמוד, אבל הקליפ – זה כבר משהו אחר. הנפישה אותו האמנית באני-צ'אן ועדיף שלא אוסיף כלום, פשוט תראו ותשקעו לתוך הקרקס הסוריאליסטי הזה.
תהיו מאוד מופתעים אם האקדמיה תחליט לרחוש סוף סוף מעט כבוד ל"סמוך על סול"
ובמילים אחרות – אין סיכוי. (טוב, כמעט). אם המקרה הלא סביר יתרחש ויורשים לא תזכה, זו תהיה הלוטוס הלבן שתקטוף את הכתר, ואולי אולי אולי האחרונים מבינינו.
למרבה הצער אנחנו חיים בעולם שמחלקי הפרסים ממש לא רוחשים כבוד לסמוך על סול.
זה בדיוק מה שבאתי לכתוב
כאילו, אהבתי את האופטימיות, אבל לא, ממש אין סיכוי שבטר קול סול תזכה באיזשהו כבוד.
שזה מאוד מצער, כי מגיע לה כל כך.
לפחות ריי סיהורן קיבלה עוד מועמדות להתנחם בה.
זה באמת מאוד מצער
אבל כשהיא עומדת מול יורשים אני יודע אם מי אני אלך, וזה לא עם סול.
(מצד שני, יורשים כבר קבלה ה-מ-ו-ן כבוד ואהדה בפרסים, לסמוך על סול מגיעה לפחות מתנת פרידה קטנה. לא יודע.)
אגב, סמוך על סול יכולה לפחות לקבל
זכייה ראשונה לבוב אודנקירק בשחקן ראשי, בזכות העובדה שיורשים קיבלה שלוש מועמדויות בקטגוריה, והקולות עשויים להתפצל. בהנחה שבריאן קוקס הוא מועמד רלוונטי מבחינת המצביעים אז בכלל הסיכויים של מועמד מיורשים הוא די נמוך, אבל גם אם הם מתחלקים רק לשניים – זה עדיין פוגע בסיכויים, וכך הם פספסו גם בשנה שעברה.
בעקרון אפשר לומר אותו הדבר לגבי פרס הבימוי. יש שלוש מועמדויות לפרק של יורשים, ובשנה שעברה זה קרה גם כן והיא באמת לא זכתה. אבל השנה ככל הנראה כולם יתמקדו בפרק 'החתונה של קונור', אז היא לכאורה עדיין הפייבוריטית.
omeleto זה אכן ערוץ נהדר. גיליתי אותו בתקופת הקורונה ותמיד מוצא בו פנינים כתובות, ערוכות, משוחקות ומבוימות לעילא.
רובן, אגב, עם שחקנים אלמוניים שנותנים את המיטב.
אוקיי, זו הטעיה קצת לא הוגנת לומר שהשחקנים והתסריטאים שובתים מול המפיקים.
ה-PGA, איגוד המפיקים, תומך בארגונים השובתים. המשא ומתן מתנהל מול ה-AMPTP, שאמנם המילה מפיקים מופיעה בשם שלו אבל הוא לא התאגדות עובדים אלא ארגון שמייצג את האינטרסים של חברות, כולל כל האולפנים הגדולים וחברות הסטרימינג הבולטות.
או כמו שויקיפדיה אמרה לי: Trade association, not to be confused with Trade union.
תרגום לעברית
השובתים מייצגים עובדים, בני אדם אינדיבידואלים המועסקים ע"י חברות:
ארגון עובדים Trade union (כמו הסתדרות המורים, איגוד המורים, השחקנים, המפיקים). זאת לשם שיפורי תנאי העסקה.
הצד ששובתים מולו מייצג את המעסיקים, חברות פרטיות וציבוריות או מלכ"רים (מגזר שלישי ללא מטרת רווח) שחברי ארגון העובדים מועסקים על ידם.
התאחדות חברות Trade association או business/sector association (כמו התאחדות התעשיינים, ההתאחדות לכדורגל, איגוד ההיי-טק הישראלי), כמה גופים אשר פועלים יחד להשגת מטרותיהם או קביעת נהלים לפעולות ביניהם (איך קבוצת כדורגל משאילה או מוכרת שחקן לקבוצה אחרת).
המילה איגוד בעייתית בעברית כי שני הצדדים משתמשים בה (איגוד הרנטגנאים בישראל מול איגוד תעשייות המזון).
המילה producers בעייתית באנגלית כי זה גם שם התפקיד (ואז אלו עובדים שיש להגן על זכויותיהם והם מאוגדים) אבל זה גם "חברות הפקה", המעסיקים.
ככה זה שפה – שיהיה מעניין :)
ממליץ בחום על הערוץ של נדב נווה
יש שם סרטונים בסגנון של זה שמקושר פה שעוסקים בשפת הגוף של פוליטיקאים, אבל בעיקר יש מערכונים קצרים שלו עם הילדים שלו העוסקים בסיטואציות קומיות בין אב לילדיו.
בשונה מאנדרדוס, פה ההומור אוניברסלי ועוסק בחוויות הורות שאין להם קשר דווקא לציבור הדתי, כך שכולם יכולים להבין את המערכונים וליהנות מהם.
לא חשבתי שזה יגיע עד לפה (כאילו, אין שום קשר לקולנוע, תכל׳ס), אבל אם זה כבר הגיע, אז אנצל את ההזדמנות כדי באמת להמליץ לכולם להיכנס לערוץ ולעשות עליו מנוי.
זה נדמה שה-AMPTP
(שבעקבות השביתות נהיה גוף שיותר ויותר אנשים מכירים ומתעבים), עושה כל מה שאפשר כדי לגלם את התפקיד של נבל הוליוודי קלאסי.
קחו למשל את הכתבה הזו מדדליין ששוחררה לפני כמה ימים, עוד לפני שביתת השחקנים, ובה הם הכריזו שהמטרה שלהם היא לגרור את השביתה מספיק זמן על מנת לגרום לכותבים להתרושש ולאבד את הבתים שלהם, כך שיגיעו חזרה לשולחן המשא ומתן עוד כמה חודשים בעמדה כמה שיותר נחותה ויהיו מוכנים לקבל כל הצעה.
כאילו, ברצינות? זה אשכרה ברמה של הנבל מסרטי ג׳יימס בונד, שנותן מונולוג על תכנית העל המרושעת שלו.
לא ברור מה הם חשבו שהכתבה הזו תשיג, אולי קיוו שזה יאיים על הכותבים וילחיץ אותם. אבל במקום, היה לזה בדיוק את האפקט ההפוך. קראתי בטוויטר בימים האחרונים כמה תגובות ממש מעוררות השראה, לדוגמה השרשור הזה.
נראה שהתגובה הכללית של הכותבים, בפראפרזה על ההאלק, היא:
״That’s our secret, we’ve always been poor”.
או במילים אחרות – הדרך שבה התעשייה הזו עובדת הרגילה כותבים להסתפק במועט, להכין תכניות גיבוי ולעבוד בעבודות נוספות. אם הרעיון הוא לגרום להם למצוקה כלכלית, יש להם המון נסיון.
מה שכל העניין הזה מחדד אבל, הוא שיש פה צד אחד שמובל אך ורק על ידי תאוות בצע ורצון להרוויח כמה שיותר כסף ולחלוק כמה שפחות ממנו עם היוצרים. זה לא מצב של שני צדדים שמנהלים משא ומתן in good faith. צד אחד רוצה להתפרנס בכבוד מיצירה ולשים אוכל על השולחן, צד שני רוצה לרפד את חשבון הבנק המנופח של מנהלי האולפנים. אין כאן שום סימטריה.
אז ייקח כמה שייקח, אני מחזיקה אצבעות לשחקנים ולכותבים, שיקבלו כל מה שמגיע להם. זה מרגיש כמו קרב של להיות או לחדול. הוליווד לא תראה אותו דבר בצד השני של הסיפור הזה.
זה ממש לא מפתיע. אנשים עשירים הם לא מוסריים.
שון גאן טוען שלפני 30 שנה המשכורות של מנכל״י האולפנים היו פי 30 מהעובד הכי זוטר באולפן, והיום הפער הזה צמח בפי 400.
שזה נשמע הגיוני. זה לא אנשים שחושבים על אמנות, זה אנשים שמנסים לחבל ביושרה שלה. הם גם לא יפסידו אבל מקווה שההפסדים יצרבו קצת.
שנאת עשירים מישהו?
לך שאל קרימינולוג, הוא יספר לך שגם העניים לא מוסריים.
זה נכון שהייתה קפיצה מטורפת ממש (אבל ממש) בעשרים שנה האחרונות בשכר מנהלים בכל התחומים.
מי אשם? ממשלת ארצות הברית. ברגע שהחליטו שחובה לפרסם את המשכורות של התפקידים הבכירים, נוצרה תחרות מטורפת. וזה לא שמישהו היה מסכן קודם, כן?
יש סיבה מאוד טובה שברוב מקומות התעסוקה שהם ללא ועד עובדים או ועד חלש, המשכורות הן חשאיות. אם כולם ידעו כמה הקולגות שלהם מרוויחים, במיוחד הגרועים, יתחיל סחרור של דרישות העלאת שכר. המעסיקים לא חברים שלך: הם ירצו לשלם לך הכי מעט שאפשר. גם אתה לא חבר שלהם, ולכן תרצה לקבל כמה שיותר בעד הזמן שלך. רק שלא תחשוב שוועד הוא פתרון קסם, לרוב כשיש ועד, השכר הממוצע נמוך יותר (ניתן להתווכח על מה גורם למה).
כמו הרבה דברים, הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות. ובהוליווד, כמו בכל ביופיק טוב, מעדיפים סיפור טוב על פני נאמנות לאמת. כל מי שמבין קצת בתחום וראה את "מכונת הכסף", יודע שהסיפור שם מתחיל מהאמצע, ולכן המסקנות שהצופה מסיק אינן נכונות.
סרטון נחמד שמסביר למה באמת מקבלים שכר גרוע במקצועות מגניבים (כמו הוליווד או עולם האופנה): Why you want a boring job . כל סרטון שמתחיל בהתייחסות לסרט Office Space , כבר מתחיל טוב מבחינתי.
בונוס: יש לבחור סרטון נחמד בשם Disney Is a Law Firm That (Sometimes) Makes Movies
ההתנהלות של ממשלת ארה״ב לא הופכת את זה לטוב יותר.
גם בארץ העשירים מחזיקים את הממשלה.
וכן, שונאים אותם. תתמודד.
מז"א מתחיל מהאמצע
ומה המסקנות הנכונות שעלינו להסיק?
מה שעולה מהסרט הוא ניחוח של תאוות בצע תאגידית
מכיוון שאספו הרבה משכנתאות בסיכון לניירות ערך, ואז אספו הרבה כאלה יחדיו, הכריזו על הכל ביחד כסיכון נמוך מספיק שחברות הפנסיה יוכלו להשקיע.
אז התחילה הבוננזה של כסף קל של אחרים (הפנסיות) ותמריצים של למכור משכנתאות בכל מחיר כי כל בעלי התפקידים בדרך גוזרים קופון. המשפט האחרון זה המסריח והראו זאת יפה בסרט (העדר אחריות של המשווקים ושלבי הביניים).
האמת שבכל פעם שפזרו את הסיכון, למעשה צמצמו אותו, ולכן גם היום, אחרי המשבר וכל תיקוני החקיקה עדיין יש מוצרים כאלה. זה כי הכסף הגדול, הפנסיות שלנו, מחפש איפה להשקיע. אז יוצרי המכשירים הפיננסיים הללו אינם נבלים כפי שהוצגו בסרט – כוונתם גם לעזור למבוגרים בפנסיה וגם לעניים לרכוש בתים.
רמת הסיכון הממש גבוהה, זו שאכן התממשה, גרמה לבנקים לקרוס (הם אמורים להיות הרעים, לא?) והמונים אבדו בתיהם והכי גרוע – מבוגרים אבדו את חסכונות חייהם, על לא עוול בכפם.
למה ביזור הסיכון לא עבד? כי בשנות התשעים, ממשל קלינטון העביר תיקון מטורף בשם הזכות לדיור: תחת ההנחה שלהעיף מישהו מהבית זה מוצא אחרון, הוחלט שחוב המשכנתא יתבטל לחלוטין במקרים האלה. זה חוק כל כך מטורף, שכל השטויות שעשו בשאר העולם (כמו הגרלות של דירות בישראל) לא מגרדות את הבלגן הזה.
אם בישראל אתה לא עומד בחוב המשכנתא וזורקים אותך מהבית ומוכרים אותו – אם עדיין יש חוב, אתה עדיין צריך למצוא דרך לשלם אותו. ביפן, גם הנכדים שלך. בארה"ב במשך יותר מעשור, פשוט היו נאלצים לוותר לך. אז אם שווי הנכס ירד, אף אחד לא משלים את החוב והוא אבוד. זה גרם לכולם, אבל כולם, לקנות דירות כי אין סיכון (בסרט כן הדגימו את זה שגם מי שלא יכול להרשות לעצמו שכר דירה קנה בית כמו החשפנית ומובטלים).
נוצר מצב שאנשים ללא הכנסה מספקת לקחו הלוואות גדולות מערך הבית, לא החזירו, "הפסידו" את הבית אבל נשארו עם כסף ביד. פשוט גניבה על חשבון הפנסיות (זוכרים שאמרתי שגם עניים יכולים להיות לא מוסריים- אז הנה בהיקף גבוה). הראו זאת קצת בסרט – אבל לא הראו למה האנשים הללו בחרו ויכלו לעשות את הבלגן הזה. שזה הפך לשיטה. זה לא עובד עם הנרטיב של הסרט, לומר שמאות אלפי בעלי בתים הגיבו לתמריצים והיו חארות (כנראה שרובנו היינו עושים אותו הדבר, לרוב אפילו בלי להבין שאנחנו לא בסדר). נאשים רק את האנשים בחליפות.
העולם מורכב, ויש צורך בסרטים בנבלים ברורים, במיוחד כשנושא הסרט מסובך גם ככה. אז בואו פשוט נשנא את העשירים.
זה לא מחדש במיוחד.
כשמפיקים בהוליווד אומרים שהשביתה תימשך עד שאנשים יאבדו את הבתים שלהם, הם נשמעים כמו נבלים מסרט בהפקתם.
אם עשירים לא רוצים שישנאו אותם, אולי כדאי שישקיעו פחות מאמצים בלהתחמק מלשלם מיסים או לצמצם משכורת לעובדים שלהם. סתם רעיון…
לא הרגשתי שהסרט "מאשים" אנשים בחליפות
הוא מאשים מנגנון, והוא מאשים את מי שהיה התפקיד שלו למנוע בדיוק דבר כזה – אבל למען השם, הגיבורים של הסרט הם אותם גברים בחליפה. יש פה קצת יותר מ"עשיר רע"
לא נו... כאילו כן, אבל זה לא
אתה לא יכול לשים את האנשים מוולסטריט ואת האנשים שלקחו את המשכנתאות באותה הסירה. יש הבדל מאוד משמעותי בין שתי הקבוצות, וזה שקבוצה אחת לא הבינה את המשמעות של הבחירה וקבוצה אחרת הבינה טוב מאוד את המשמעות של הבחירה אבל החליטו לדחוף לכיוון כי זהנתן להם רווחים בטווח הקצר.
הטענה על עניים בהיקף גבוה שלקחו הלוואות גדולות מערך הבית בשביל להשאר עם הכסף ביד היא טענה מעניינת, וברור שאם נחפש מקרים כאלה נמצא, אבל אתה באמת רוצה להגיד לי שהם חלק משמעותי שהניע את התהליך? הם מה שהוביל לבלאגן? יותר ממה שהאנשים שרצו למכור את המשכנתאות (או אפילו באופן שווה)?
מרבית האנשים שנפגעו במהלך הזה הם אנשים שלא מבינים מספיק בשביל לחשוב על האסטרטגיה של לקחת הלוואה גבוהה מערך הבית, ואז ללכת עם הכסף. אלה פשוט אנשים שרצו שיהיה להם נכס.
בקבוצות פייסבוק פיננסיות, לפחות פעם בשבוע יש מישהו שמבקש שיסבירו לו מה זה אומר ריבית דה-ריבית, ואיך זה יכול להיות שהוא משלם יותר מכמה שהוא לקח – והקבוצות האלה זה האנשים שלפחות מבינים שהם לא מבינים ומגיעים לשאול. יש הרבה יותר שבאמת לא מבינים גם ברמה הבסיסית, הם לא מבינים מה זה אומר הצמדה למדד ופריים פלוס חצי. סומכים על זה שאם הבנק נתן להם משכנתא – אז זה בסדר, ואם ההחזר עכשיו הוא X הוא ישאר X לאורך זמן.
שנים היתה בארץ הגבלה שמסלול פריים הוא עד שליש מהמשכנתא, ואז היה עשור עם ריבית נמוכה ומישהו החליט שזה רעיון טוב לבטל את ההגבלה כדי "להוזיל את המשכנתאות", ועכשיו אנשים תקועים עם החזרי משכנתא שעלו להם במאות ולפעמים אלפי שקלים. אז זה אשמת האנשים שלא באמת מבינים מספיק במשכנתאות ובמה זה אומר שהמדד עולה? או שזה אשמת הבנקים וכל יועצי המשכנתא למיניהם שלא גידרו את הסיכון?
בדיוק כמו שיש חובת הפקדה לפנסיה, יש דברים מסויימים שאנחנו מבינים שהם מאוד מורכבים ולא כולם מבינים בהם מספיק בשביל לקבל החלטות נכונות לטווח הרחוק וצריכים להיות מנגנונים חוקיים שמונעים את זה. תקרא לזה פטרנליזם אם אתה רוצה, אבל אתה לא יכול לשים את המומחים בתחום, ואת שאר האוכלוסיה באותה הקטגוריה.
ריבית *ד*ריבית.
וזה אמנם אוף טופיק, אבל ההחלטה על הגדלת חלק הפריים הייתה החלטה נכונה לשעתה. מי שאשם זה לא הלווים ולא הבנקים ולא בנק ישראל, מי שאשם בעליית החזרי המשכנתא הוא לחלוטין פוטין.
מרוב עצים אני מפשל בלתאר את היער
מתוך המנגנון המורכב של הקריסה הזו, אני טוען שהדגישו בסרט בעיקר את השרשרת האמצעית, שבמקרה היא לבושה בחליפות והיא הבנקים וחברות הביטוח ה"רעות" של העשירים. לא שהם בסדר, פשוט הדגישו אותם.
הייתה נגיעה קלה להדגים את האבסורד בזהות לוקחי המשכנתאות. המנגנון של לצאת עם רווח אכן מעט מורכב, אך העובדה שאין סכנה בלקיחת משכנתאות לא פרופורציונליות על ידי חסרי ידע שרק יודעים ש "נדל"ן רק עולה" – היא סיבה מאוד גדולה לקריסה. בישראל לדוגמא, לקיחת משכנתה היא יותר מאתגרת.
מי שלגמרי לא מוזכר בסרט הם הפוליטיקאים, אלו שחוקקו את חוקי המשחק שריסקו את כולם. אותם אני ממש מאשים וממש חורה לי שהם לא נוכחים בשיח. אותם פוליטיקאים "חברתיים" מגרילים דירות בישראל ונותנים למסלול פריים להיות 90% , בניגוד לדעת מומחי הכלכלה. דרך אגב, בארה"ב הבעייה הפוכה ויש יותר מידי משכנתאות בריבית קבועה ל 30 שנה, מה שמצריך את המערכת המסובכת הזו מלכתחילה.
גם עכשיו פה בשרשור מאשימים את פוטין ולא את מי שהכשיר את השרץ של הפריים המוגזם בנימוק "חברתי". נוכחות פוליטיקאים בסרט, ולא במעט, הייתה עוזרת בחינוך הציבור (מה שהסרט די הצליח בו, ושאפו על זה). איפשהו קראתי שיש השערה שזה בגלל שהפוליטיקאים דנן הם דמוקרטים, אז היה יותר קל "לוותר על הנושא" לשם "מיקוד הסיפור".
משכנתאות זה לתקופת דור, ובכל דור ודור באים עלינו לכלות החזרינו.
פריים מוגזם זה לא שרץ.
הלוואה צמודה לפריים זה מסלול אפשרי אחד. כמו כל מסלול, יש לו סיכונים ויש לו יתרונות. הסיכון של עלייה של ריבית הפריים פי *4* תוך שנה וחצי הוא סיכון שאף אחד לא היה מתייחס אליו כסיכון סביר, אבל גם סיכונים לא סבירים עלולים להתממש.
זה שזה קרה תוך שנה וחצי זה באמת היה מפתיע
אבל זה שהריבית לא יכולה להשאר 0 לנצח ושבשלב כלשהו היא תעלה, זה דווקא היה צפוי. ואין מה להאשים ספציפית את פוטין. אם זה לא היה פוטין אז היה איזה אסון סביבתי, ואם לא אסון סביבתי אז התפוצצות של איזה בועת הייטק (או בועת נדל"ן שמשום מה כל הזמן אומרים שאוטוטו היא הולכת להתפוצץ). במשבר הכלכלי של 2008 הריבית השתוללה, זה לא כזה מופרך לחשוב שדבר כזה יכול לקרות שוב. תסתכל על מה שקורה בארץ ובעולם מבחינה היסטורית. פעם ב10-20 שנה יש איזה משבר פסיכי כלשהו שמשפיע על הכל, ואז הוא נרגע עד הבא בתור. מתי היו לנו 30 שנים ברצף נטולות משברים שהשפיעו על הכלכלה?
אז לא ציפו שיגיע ל6%, אבל שמתישהו בטווח של 10 שנה קדימה (חצי מפרק הזמן של משכנתא ממוצעת) הפריים לא ישאר ב1.6% ויגיע ל3-4% (ולמעשה יכפיל את עצמו) לא היה כזה מופרך. אבל חלק מהעניין זה שריבית פריים זו ריבית שנמכרת טוב. כי כשאתה רואה פריים מינוס 0.5 זה נראה הרבה יותר טוב מקל"צ של 3%. רק שבקל"צ של 3% אתה יודע בדיוק כמה תשלם גם עוד 25 שנה, ובפריים לא.
וכל זה כדי להגיד שברור שיש כאן יתרונות וחסרונות אבל זה מסובך, ומי שמצפים ממנו להבין את הסיבוך הזה זה אנשי המקצוע, לא האנשים שלוקחים את המשכנתא באופן ישיר. רק שלאנשי המקצוע יש אינטרס שההחזר יראה כמה שיותר טוב בזמן לקיחת המשכנתא, אז הם מוכרים אותו באמצעות התייחסות אופטימית כאילו הכל הולך להית טוב ב30 שנה האחרונות למרות שאין שום סיבה להניח שזה ישאר ככה. וזה המקום של הרגולציה.
האנשים מעוטי היכולת שקנו את הבית בהתבסס על הורדת ההגבלה בפריים – איך אתה חושב שהם מסתדרים עכשיו? מה המשמעויות של הקפיצה הזו מבחינתם? זה בטוח לא לטובתם.
מה שהיא אמרה
לקחתי שתי משכנתאות ב 3 שנים האחרונות (הסיבות בשרשור על ביהס דמוקרטי), כל היועצים הזהירו שתהיה עלייה חדה בפריים (כמה אחוזים). לא חזו שנה וחצי. לך 12 שנה אחורה, הפריים היה 4.5. בתחילת המשבר שעליו הסרט, הפריים היה כמעט 6. פעם היו גם ערכים דו-ספרתיים.
פריים הוא מסלול כמו כל מסלול – אבל הוא צריך להיות חלק מתמהיל.
אני לגמרי מסכים שהאנטרסים של מי שמעניק משכנתא מתנגשים עם טובת הלקוח. גם הלקוח "עושה לעצמו רב" וילך עם מי שייתן לו תשלום חדשים זול כאן ועכשיו – ולכן רוב משווקי המשכתנאות אומרים "למה שזה לא יהיה איתי?"
זה היה ברור שהריבית לא תשאר אפס לאורך זמן
אבל הבעיה שיש עם עליית הריבית היא לא שהריבית עלתה, אלא שהיא עשתה את זה מאד מהר, ואנשים קיבלו עליה ארבע ספרתית בהחזר החודשי בלי שיהיה להם זמן להתארגן בהתאם.
בשביל להוסיף בעיה על סיבוך, עקב עליות המחירים בתקופת הריבית האפסית, אנשים גם לקחו מינוף שהשאיר להם יכולת מאד מצומצמת להתמודד עם עליות כאלו. להוסיף לזה חינוך פיננסי לקוי (איך אנשים עדיין לוקחים ביטוח משכנתא בבנק?), ויש סערה מושלמת שהפכה משכנתאות למסוכנות מאד. אבל זאת באמת סערה מושלמת, שהייתה מתרחשת באותה מידה אם לא הייתה יורדת מגבלת הפריים, רק שאז היינו מדברים על מספרים יותר נמוכים (500 שקל עליה בשנה זה נמוך רק בהשוואה ל1000)
סערה מושלמת זה משהו פתאומי. חינוך פיננסי לקוי זה לא סערה מושלמת
למה יש חוק פנסיה בישראל? כי יודעים שיש יותר מדי אנשים שהנטייה הטבעית שלהם היא לא לחסוך אלא אם כן יכריחו אותם. ואם הם לא יחסכו הם יהיו אחר כך נטל על החברה.
נטייה לקחת מינוף מוגזם עם הנחה אופטימית ש"יהיה בסדר, נסתדר" זו נטייה מאוד מאוד ישראלית, וזו הסיבה שהיתה את ההגבלה מלכתחילה. לא הגבילו בשביל הכיף, הגבילו כי מנסיון העבר ראו שלאנשים יש נטייה לעשות את זה, בעיקר לאנשים שאין להם כסף ואין להם חינוך פיננסי מתאים (כי אין להם אופציה לקנות בלי מינוף, ואין להם את היכולת להבין את המשמעויות של זה).
ומה זה משנה שהעלייה היתה מהר? אם היא היתה לוקחת 4 שנים במקום שנתיים אז הם כן היו יכולים להתאגן על עלייה כזו בהחזר?
ההבדל שאתה מדבר עליו – עלייה של 500 במקום עלייה של 1000 זה בדיוק ההבדל שיכול לגרום לאנשים לצוף או לשקוע. כן, יש כאלה שישקעו גם אם עלייה רק של 500, ויש כאלה שיסתדרו גם עם עלייה של יותר מ1000, אבל בגדול יש טווח מסויים שיודעים שמי שיש לו משכנתא אמור להיות מסוגל לעמוד בו, וזה בדיוק ההפרש של הטווח הזה.
סערה מושלמת זה כשהרבה דברים לא צפויים קורים בבת אחת. כאן יש שני דברים שהם ידועים שנים אחורה, ודבר אחד שהיה צפוי שיקרה כשהדבר היחיד שהפתיע זה שהוא היה מהיר יחסית לסטנדרט. זו לא סערה, זו התמודדות סבירה עם החיים.
נקצר עניינים - האשמה היא כזו
מקום ראשון – הרגולטורים.
מקום שני – הבנקאים שהיו להם את הכלים להבין את המשמעויות של ההחלטות שהתקבלו
מקום שלישי – האנשים שלקחו את המשכנתאות, שבסופו של דבר לרובם אין את הכלים להבין את המשמעויות של ההחלטות האלה לטווח הרחוק (בטוח היו מקרים ספציפיים שבהם השאירו את הבתים ולקחו את הכסף, אבל הם ממש לא היו באותו ההיקף).
מסכימה איתך שהסרט התמקד במקום השני, רק שאני חושבת שעיקר האשמה היא במקום הראשון, ולא במקום השלישי.
הסרט התקיף מאוד את הרגולטורים
באמת, בצורה מאוד מאוד רצינית. יש שם כמה וכמה סצנות שלהם מנסים להבין איפה הרגולטורים בסיפור ונדהמים מהשחיתות, אימפוטנטיות או גם וגם. (המקום השלישי זוכה ליחס קל עד קליל).
יש רמות רגולציה
נכון שחלק מהרגולטורים ישנו, ואכן התייחסו לזה בסרט, כמו שקרקר כתב. אני מאוד מאשים את הרמה העליונה ביותר- פוליטיקאים. והשכבה הזו לא מוזכרת. היא גם לא מוזכרת הרבה בסיכומים השונים של המשבר, שהם לרוב מאוד טכניים (כי באמת שיש מלא שכבות בפירמידה הזו). הם מכתיבים את גבולות המשחק: כך כל האחרים הצליחו לצאת בפטור של "כשר אבל מסריח".
גם היום בישראל, כשהפריים עולה, ויש כתבות על משפחות מסכנות – לא מאשימים את ראש הפירמידה – מאשימים את הבנקים, בנק ישראל, את היועצים הפנסיונים. לא את מי שביטל את גבולות הגזרה של ההתנהלות.
אבל בגדול, אני מסכים איתך.
מי שביטל את מגבלת הפריים היה בנק ישראל.
דווקא בישראל, כלקחים מההיפר-אינפלציה, לפוליטיקאים אסור להתעסק עם ריביות.
טעות, טועים, טעיתי
(ל"ת)
אתה וכל מי שלקח משכנתא במקסימום פריים :(
(ל"ת)
קונספירציה!
ביטלו הגבלה ב 12.20 והתחילו להעלות בחדות ב 3.22 – מה קורה פה?! הם כל כך גרועים בלחזות? (תכלס מגיבים לשינויים בארה"ב)
אולי רצו לתת מכה פסיכולוגית ללוקחי המשכנתאות?
ארוץ לי למחסן לחבוש מגבעת אלומיניום ולהרהר בנושא בחרדה!
בין 12.20 ל03.22 מחיר האלומיניום עלה ב30%.
(ל"ת)
זה גם לא בדיוק איך שמשכנתאות עובדות כאן. בארץ, ברגע שחתמת בבנק, אתה יוצא עם חוב ביד, כולל הריבית עליו. בארה"ב, ברגע שחתמת – במעמד חתימת חוזה הקניה, כשהכסף לא עבר בידיים שלך בכלל אלא מהבנק למוכר – יש לך חוב, ויש אחוז לריבית שתצטבר עליו לאורך זמן. אם יומיים אחרי שקנית בית אתה זוכה בירושה/לוטו או מחליט לפתוח חסכונות ולכסות את ההלוואה, אתה משלם בדיוק את מה שלווית (פלוס עמלת לקיחת משכנתא ועמלת סגירת משכנתא) ו*זהו*. (אולי גם את החלק היחסי של הריבית, למרות שיש מצב שלא).
ריביות סאב-פריים הן הרבה יותר בשיטה של הארץ, של להתחיל מהריבית, וגם את זה אפשר לקצץ באמצעות החזרים מוקדמים של הקרן, בשנים שבהן תשלום החובה הוא רק ריבית.
אבל, הבנק כאן לא רק משלם למוכר הדירה, הוא גם שולח מישהו שיסקור את הנכס, משווה מחירים של נכסים דומים שנמכרו לאחרונה בשכונה, מחליט כמה הנכס שווה להערכתו, ויכול לסרב לממן משכנתא אם להערכתו הנכס לא שווה את המחיר שהוסכם.
נדמה לי שזו תוצאה של המשבר של 2008, יחד עם הסבר קצר בשפת בני אנוש שהבנק מחוייב חוקית לתת ללווים שמסביר מה זו משכנתא סאב-פריים, שהתשלומים בשנים הראשונות לא ירדו מהקרן, ושהן יעלו באופן חד ברגע שהתשלום יתחיל לכסות את הקרן.
אנחנו אנשים משכילים ויחסים מודעים כלכלית, ובכל זאת כשקיבלנו את הטופס הזה מהבנק היינו בשוק (ואצלנו הוא היה מצורף למשכנתא מסוג אחר!) לגמרי ברור לי איך יועץ משכנתאות של כאן היה אומר לאיזה זוג שזה בסדר, המשכנתא תהיה במחיר סביר לגמרי ב5-10 שנים הקרובות ועד אז הם כבר יתקדמו מקצועית, ואותו זוג מגלה אחרי 5-10 שנים שלא רק שיש משבר והם איבדו את העבודה (ואולי גם יש להם ילדים קטנים), אלא שלמעשה הם עדיין חייבים את כל הסכום שהם לוו מהבנק בשביל הבית, ועכשיו התשלומים הם פי 3-4 ממה שהם היו, וביאוש עוזבים את הנכס ומחפשים איפה לגור, בלי שום כוונה לרמות אף אחד, ובלי להשאר עם כסף מהבנק ביד.
אני לא יודע בדיוק איך זה מתנהל בארה"ב, אבל אם לתרגם את זה למשכנתאית ישראלית:
גם בארץ אתה לא מחויב לשלם לבנק את הריבית העתידית, רק קנס אם הריבית שאתה אמור לשלם גבוהה מהריבית שהבנק היה מקבל אם היה מביא את הכסף ללווה אחר (וגם זה לא מחויב ונתון למשא ומתן)
משכנתאות סאב פריים – לפי התיאור של ויקי – הן פשוט משכנתאות ללא הון עצמי.
תשלום ריבית בלבד בשנים הראשונות – הלוואת גרייס. כלי לגיטימי אבל אופציונלי.
סירוב למשכנתא אם ערך העסקה לא נכון – גם בישראל משכנתא מחויבת בבדיקת שמאי. אם הערך השמאי נמוך מערך העסקה – בישראל זה פשוט ישפיע על אחוז המימון של המשכנתא. אני מבין למה בארה"ב זה יכול להוביל גם לסירוב – שם כבר התממש הסיכון של מימוש הבטוחה (החזרת הנכס לבעלות הבנק), ואז הבנקים גילו שהערך של הבטוחה שלהם נמוך יותר מההלוואה שהם נתנו עליו.
ובקשר ל"עדיין חייבים את כל הכסף", זה עדיין המצב הטוב, עם האינפלציה של השנה האחרונה החוב לבנק עוד יכול לגדול…
לא כזה שונה מהארץ. שלמקו נימק יפה
תיארת תנאים רגילים סך הכל. ההבדלים הם בין המסלולים (צמודי מדד, קבועים וכו). ושיטות החזר (הכי נפוץ בארץ זה שפיצר, תשלום יחסית קבוע בו אכן משלמים יותר ריבית בהתחלה). תמהיל המסלולים הנפוץ בארה"ב שונה, וזה מייצג העדפות ונורמות של השוק, סה טו. גם הרבה יותר מושרש נושא ה"קרדיט סקור", שהוא רק בחיתוליו בישראל, ומשפיע מאוד על הסיכון שהבנק מוכן לקחת מול הלווה (הון עצמי, שיטת החזר, תקופת החזר).
שלמקו, הפוטין היה בדיחה? אם כן, עבר לי מעל הראש :)
איזה שרשור של זקנים, פייס פאלם
(ל"ת)
פייס פאלם *פיילוט*.
(ל"ת)
לא, לגמרי לא בדיחה.
האינפלציה התחילה להרים את הראש בתחילת 2022, כתוצר לוואי של ההתמודדות עם הקורונה; אבל הפלישה לאוקראינה היא זאת שהפכה אותה לבלתי ניתנת לשליטה למעט עם העלאות ריבית אגרסיביות. עובדתית – למרות שדיברו על העלאות ריבית גם קודם, ההעלאות התחילו באמת רק אחרי הפלישה (מרץ 2022).
שתי הערות לגבי הטריילר של "נפוליאון":
* בתחילת הטריילר מופיע הכיתוב: מהבמאי של "הנוסע השמיני", "בלייד ראנר", "גלדיאטור", "אמריקן גנגסטר" ו-"The Martian" (איפה "תלמה ולואיז"?). אפשר היה להוסיף "ועוד הרבה מאוד סרטים שאתם כנראה לא זוכרים, מסיבה טובה."
* שאני אבין, הגיבור מסתובב *כל הזמן* עם הדבר המגוחך הזה על הראש? גם כשהוא הולך לשירותים? אפילו ג'וזפין מעירה לו על זה. רבאק, איש, אתה מצרפת. תפתח איזה חוש סטייל בזמן שאתה כובש את העולם.
אולי בלי הכובע פיניקס לא יכול לעשות מת׳וד אקטינג.
(ל"ת)
דווקא הדו-קרב האחרון היה הכי טוב שלו מזה זמן רב
ולמרות שסך הכול אני לא מחובביו הגדולים, רידלי סקוט שעושה-אפוסים-היסטוריים-על-צרפתים-עם-חרבות הוא האהוב עלי (בעיקר הדואליסטים).
וונקה הולך להיות מדהים.
הבמאי של פדינגטון, ועל התסריט חתום היוצר של מירקל וורקרס יחד עם אחד היוצרים של רוחות רפאים (הבריטית!). מה הפלא שיו גרנט הוא אומפה לומפה? החברה האלה מבינים עניין.
חוץ מזה נפוליאון נראה מדהים. אני מת על סקוט, גם על הסרטים המאוחרים שלו שלכל הפחות מתפקדים כמוצרי בידור מהשורה הראשונה ותמיד נראים מדהים. אשכרה במאי האפוסים האחרון בהוליווד.
היוצרים מבינים עניין, המתרגמים קצת פחות
תשאלו את קיגן מישל-קי…
זה בדיוק מה שמעציב אותי
יש פה את כל האנשים הנכונים כדיי להפוך את זה למספיק להיט בשביל שוורנר ישמידו את הסרט עם טרילוגיית סרטי המשך שאף אחד לא רוצה (ע"ע חיות הקסם וזוכה האוסקר האומלל). אף אחד אפילו לא ביקש את הפריקוול הזה! תשאירו את הסרט המקורי להיות סרט האימה הראשון שילדים רואים וזהו.
זה מדהים באיזו מהירות קונספט עובר אבולוציה
מעלילה של סרט לעלילה של פרק טלוויזיוני לעלילה של שביתה.
ספציפית לגבי הדמויות של דיסני, הסיפור קצת יותר הגיוני-
מכיוון שזה סרט שמבוסס על מתקן של דיסני, קבעו את אירוע השטיח האדום ליד המתקן בדיסנילנד; ומכיוון שהתחילה השביתה ולא יכלו להביא לאירוע שחקנים, אז השתמשו במה שהיה בסביבה, וזה עובדים מחופשים של הפארק (שמעשית הם שחקנים לכל דבר, רק לא שחקני מסך מאוגדים)
אני מבין שלמזל של האנק לא היה הרבה מזל. מצער מאד. מקווה שתחודש לעוד עונה
(ל"ת)
אוקיי זה לא חדש, אבל אני מצאתי את זה עכשיו
ונראה לי שעוד אנשים יהנו מזה
https://www.youtube.com/watch?v=lvf1gZdkWUI
אפשר לדלג לדקה 04:00 כדי להגיע לאקשן.
הקשר: המנחה מבקש מאנדי סרקיס לעשות לו דמויות שהוא גילם (אוווו… איזה מתח… מעניין איזה דמויות מעניינות יש לאנדי סרקיס)
לגבי האפשרות של "סריקת ניצבים"
כבר ב"שר הטבעות" היו למעשה ניצבים דיגטליים בדמות האורקים בקרבות. לבסס ניצבים על סריקה דיגיטלית של אנשים אמיתיים זה מקריפ, אבל לא נראה לי שנצטרך את הטכנולוגיה הזו בקרוב כיוון שיהיה קל מאוד ליצר את דמויות הרקע בלי רפרנס מאדם אמיתי.
אני לא חושב שזה מאיים על שחקנים אמיתיים (אפילו בתפקידים קטנים) כיוון שבינה מלאכותית רחוקה מרמת הדיוק הקפדנית שסרטים הוליוודיים מקפידים עליה, ולצופים חשובים הפרצופים שהם יכולים לזהות (לעיתים קרובות דווקא בתפקידים הקטנים). גם "תסריטי AI" לא אמורים להספיק אפילו ל"מהיר ועצבני" וידרשו המון שכתובים שכנראה יהפכו אותם לחסרי ערך מעבר לכלי בשימוש לתסריטאים אמיתיים (אם כי יש כאן גם עניינים שקשורים למשכורת "כותב" מול משכורת "משכתב" ששימוש ב"תסריט", גרוע ככל שיהיה, של AI יכול לעזור לעקוף).
כמובן שה-AI משתפר, אבל יש לו כנראה תקרה שיקח זמן עד שנעבור אותה, שתשאיר אותו כנראה ככלי שימושי לאנשים יצירתיים ולא כתחליף עבורם. מצד שני, אם אני טועה, אז שום שביתה לא תעזור…
הטכנולוגיה כבר קיימת ובשימוש, עוד טיפונת וזה יהיה בשימוש בהוליווד אם ירצו
מכר שעבד בשיאומי הסביר שהם יצרו מחולל פרצופים אוטומטי שמטרתו הייתה לייצר מספיק פרצופים ריאליסטיים שונים זה מזה בממש ממש קצת , נגיד במנעד בין אחים לתאומים זהים מבוגרים, ולהלביש אותם על וידאו. בשיאומי השתמשו בזה בכדי לאמן את הנעילה של הטלפון עם המצלמה: לא שימוש מסובך מספיק שיצדיק את הפיתוח הזה.
המטרה האמיתית היא החלק הקריפי: בסין עוקבים אחרי כולם עם מצלמות במרחב הציבורי. רצו לאמן את למידת המכונה לזהות פרצופים מול בסיס הנתונים שלה (מאגר ת.ז.). אימון מצריך כמות גדולה של מידע מסווג מראש: זהות כל המצולמים בקליפ נתון ותמונות ת.ז. שלהם, כך שניתן לומר בוודאות אם התכנה צדקה או טעתה. הכוונה למיליוני פרצופים, נגיד כל אוכלוסיית ישראל רק כדי לאמן תכנה שתזהה את כל הסינים.
לאף מדינה אין בסיס נתונים כזה מוכן (פרויקט כזה ייקח שנים על גבי שנים). אז החליטו לזייף בסיס נתונים ריאליסטי. הצליחו. למיטב זיכרוני זה כבר היה בשימוש מול אוכלוסיית האויגרים בסין, כי הסינים פוחדים מפיגועים שם. וזה היה לפני כמה שנים, לכו תדעו מה יש עכשיו.
הסינים: מראה שחורה פראיירים לידם.
תיקון טעות
יש איזו מדינה קטנה במזרח התיכון שנתנה למישהו להחזיק את הבירה שלה, החליטה שהיא תהיה גרועה מהסינים, והחלה ליצור מאגר ביומטרי של אזרחיה. אללה ירחם.