1. נפתח עם הטריילר של "אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל".
החדשות הטובות הן שלפי הטריילר, הסרט נראה מהנה. השאלה האמיתית היא האם הסרט עצמו יהיה טוב? כי גם דומינוס מהנה בזמן אמת אבל אז אתה בשירותים מתחרט שבכלל נגעת בזה. בינתיים, ההישענות של הטריילר על נוסטלגיה ("תראו את הדמות הזאת שהכרתם! וגם את הדמות הזאת! ותראו הנה אינדי הצעיר! ותראו, נאצים!") מעוררת חשד שלא יהיה לסרט הרבה מה להציע מעבר לכך. מעין 'הכוח מתעורר' גרסת אינדיאנה ג'ונס: כיף בזמן אמת, מיותר כשחושבים על זה.
2. וטריילר נוסף בחסות לוקאספילם הוא לסדרת הטלוויזיה (או סדרת הנוקיה 3100 אם אתם צופים בדיסני+ על מכשיר נוקיה 3100) "אסוקה":
אני יודע שאני אמור להתרגש אבל אני מוכרח להודות שאחרי האכזבות שהן "אובי ואן קנובי", "הספר של בובה פט" והעונה הנוכחית של "המנדלוריאן" ("אנדור" את נהדרת תמשיכי כרגיל), אני כבר לא מתלהב על אוטומט מסדרות מלחמת הכוכבים, גם כשהן זורקות רמזים לגרנד אדמירל ת'רון ועיבוד פוטנציאלי של "Heir to the Empire" (לדעת רבים, טרילוגיית הספרים הטובה ביותר שיצאה אי פעם ממלחמת הכוכבים. לא שהרף כזה גבוה).
בסדרה עצמה יככבו, לצד רוזריו דוסון, גם היידן כריסטנסן (אני מניח שבתור אנאקין סקייווקר אבל לכו תדעו), נטשה ליו בורדיזו (שהייתה נהדרת ב"ידיים על ההדק") בתור המנדלורית/אמנית הגרפיטי (ברצינות) סאבין, אמאן אספאנדי בתור גרסת הלייב אקשן של גיבור "מלחמת הכוכבים: המורדים" עזרא ברידג'ר, מרי אליזבת' וינסטד ("סקוט פילגרים נגד העולם") היא החייזרית הירוקה שראיתם בטריילר, ואחרון חביב הוא לארס מיקלסן (אח של) שחוזר לגלם את ת'רון לאחר שדיבב אותו בסדרת האנימציה. באוגוסט בדיסני+.
3. ואם זה לא מספיק קריצות למעריצים עבורכם, חכו – הנה עוד משלוח טרי של "פיצה דומלחמת הכוכבינוס".
החדשות הכי גדולות (נראה לי) זה שדייזי רידלי תשוב לגלם את ריי סקייווקר-פלפטין-גפן-פרנקשטיין-קיץ (לגנוב שמות משפחה זאת התמכרות. האם אתם יודעים איפה הילדים שלכם? האם אתם בטוחים שהם לא… במשרד הפנים?!).
ריי תשוב בסרט חדש שעלילתו תתרחש 15 שנים אחרי "עלייתו של סקייווקר" ויעסוק בנסיונהּ להקים מחדש של מסדר הג'דיי (בתקווה שגם היא לא תנסה לרצוח חניך שייקח את זה באופן אישי ויגדל להיות נבל-על. פדיחה כשזה קורה פעמיים). אני בעיקר בהלם מכך שלוקאספילם סוף כל סוף משתחררים מהקיבעון שלהם לציר הזמן של פרקים 1-9 (לפחות בכל הקשור לסרטים לא ממוספרים) ומביאים תוצר "מלחמת הכוכבים" שאנו הצופים, לשם שינוי, לא יודעים מה יקרה בו. רק חבל שהם לא משתחררים מהקיבעון לשם המשפחה "סקייווקר". נו, יום יבוא.
הבעיה האמיתית היא שהבמאית שלו, שארמין אובייד-צ'ינוי, ביימה עד כה טרילוגיית סרטי ילדים פקיסטנית ואת פרק 4 של מיס מארוול, הפרק עם הציון השני הכי נמוך בסדרה (והיא גם פעילת זכויות אדם, במאית דוקומנטרית שזכתה בשני אוסקרים ועשתה פעמיים תואר שני בסטנפורד כך שאני חלילה לא מזלזל, רק תוהה עד כמה היא ספציפית מתאימה ל"מלחמת הכוכבים"). זה גם אותו סרט שהתסריטאי דיימון לינדלוף ("הנותרים") עזב והוחלף בסטיבן נייט ("ספנסר"). לא שסטיבן נייט חלילה תסריטאי לא מי-יודע-מה, להפך. זה פשוט מעיד, כרגיל, על בלגן בהפקה של "מלחמת הכוכבים". אבל בתור חובב הדמות של ריי, אולי זה הסרט שיתקן את הטעם המר שנותר מפרק 9.
סרט נוסף שהוכרז הוא של ג'יימס מנגולד שכנראה נהנה לעבוד עם לוקאספילם. הסרט יעסוק ב"גילוי הכוח" (הוא היה בין הכריות של הספה) ויתרחש 25,000 שנים לפני פרק 4 (מעניין אם הסרט ייפתח בכיתוב "לפני המון המון המוווון שנים בגלקסיה רחוקה"), והוא מתואר כגרסה תנ"כית של מלחמת הכוכבים. שיהיה. מצטער, אמרנו תנ"כי: שיהיה אשר יהיה.
סרט נוסף שמיועד כרגע ל-2026 הוא של דייב פילוני, האיש שאחראי על "המנדלוריאן", הסדרה המתקרבת של אסוקה ומרבית סדרות "מלחמת הכוכבים" שכרגע על המסך או שבתכנון. הסרט של פילוני, כך מבטיחים לנו, יביא לידי סיום את כל הפרויקטים שהוא אחראי עליהם במעין גרסת הנוקמים של "מלחמת הכוכבים"; ובתקווה אחרי זה הוא יפרוש ויעזוב אותנו בשקט.
4. יודעים מה הרבה זמן לא היה לנו? חדשות שקשורות בדיסני. אז הנה טריילר של "המארוולס" (מה זה השם הזה):
שמעתי מי שעף על הטריילר הזה, אבל מבחינתי הדבר הטוב ביותר שאני יכול לומר על הטריילר הוא שלא סבלתי. אבל לא אהבתי את "קפטן מארוול" הראשון, "מיס מארוול" סדרה מאכזבת, ואני מחבב את "וונדה-ויז'ן" על אף מוניקה רמבו ולא בזכותה. וזה בלי כל העניין הזה שאחרי התוצרים האחרונים של מארוול, קשה ממש להתרגש לקראת פרויקטים חדשים שלהם.
5. בהוליווד ריפורטר יצרו את רשימת "50 הסרטים הטובים ביותר של המאה ה-21 (עד כה)" כי מה האינטרנט יעשה בלי רשימות אקראיות שהורכבו על ידי שישה אנשים עם טעם גבולי עד סביר. לא רק שאין סיכוי שתנחשו מה המקום הראשון, יש מצב שאפילו לא שמעתם עליו.
6. פסטיבל קאן עתיד לצאת לדרך בחודש הבא (אלא אם החשמל ינותק). בפעם שעברה כתבנו על כמה מהסרטים שאנחנו כבר יודעים שיהיו בו – בעיקר שמות גדולים כמו אינדיאנה ג'ונס וסקרוסזה (ומאז גם "אלמנטלי" נוסף לרשימה) – אבל עכשיו אנחנו יודעים הרבה יותר (מלבד מה ההקרנה הסודית שמתכנן טרנטינו).
יש לפסטיבל כמה מסגרות, ולא תמיד הסרטים הכי גדולים של השנה הם דווקא אלה שמתחרים על פרס דקל הזהב (למשל, סרט חדש של במאי "ראיתי את השטן" ו"הטוב, הרע והמוזר", קים ג'י-וון, מציג מחוץ לתחרות לצד סרטו התיעודי של סטיב מקווין על מלחמת העולם השנייה באמסטרדם או "המהפנט" של רוברט רודריגז).
אבל בכל זאת בואו נרוץ על הסרטים שיציגו במסגרת הגדולה: סרטו של נורי בילגה ג'יילון ("היו זמנים באנטוליה", סרטים פחות טובים מ"היו זמנים באנטוליה") על מורה שתקוע בכפר נידח ("About Dry Grasses"), סרט צרפתי אודות סופרת גרמניה שמואשמת ברצח בעלה ומנסה להוכיח חפותה בבית המשפט ("Anatomy of a Fall"), סרט סנגלי על שני בני נוער מאוהבים שמורדים במסורת מהכפר שממנו באו ("Banel & Adama"), סרטה של אליצ'ה רורוואכר ("לזרו השמח", "התלמידות" שבדיוק עכשיו הפסיד את האוסקר) על ארכיאולוגים שסוחרים בשוק השחור ("La Chimera"), סרט דובר אנגלית על מורָה במוסד יוקרתי שמתחברת עם 5 תלמידות ואז קורה משהו לא טוב, מיה וסיקובסקה מככבת ("Club Zero"), דוקומנטרי סיני על פועלים צעירים בעיר קטנה 150 ק"מ מבייג'ינג ("Youth (Spring)"), ורגע בואו ניקח הפסקה לנשום רגע אוויר.
אוקיי, נמשיך – סרט פיני של אקי קאוריסמקי על שני אנשים בודדים בלילה אחד בהלסינקי ("Fallen Leaves"), סרט דובר אנגלית על קתרין פאר – אשתו השישית והאחרונה של הנרי השמיני – עם אליסה ויקאנדר, סיימון ראסל ביל, אדי מארסן וג'וד לאו ("Firebrand"), סרט תוניסאי על אימא ששתיים מתוך ארבע בנותיה נעלמות ("Four Daughters"), סרט צרפתי שמתרחש ב-1885 עם ג'ולייט בינוש, אודות טבחית והלקוח אנין הטעם שעבורו היא עובדת ("The Pot au Feu"), סרטו החדש של נני מורטי על במאי שמתקשה עם סרטו החדש שעוסק בקומוניזם ("Il sol dell'avvenire"), סרט איטלקי שמתרחש ב-1858 ועוסק בילד יהודי שנחטף ומוּמר לדת הקתולית – מה שכנראה אומר שכבר לא נראה את הסרט של ספילברג בנושא ("Kidnapped"), סרט צרפתי על אישה שמפתחת רומן עם בנו בן ה-17 מנישואיו הקודמים של בעלה ("Last Summer"), סרט של טוד היינדס ("רחוק מגן עדן") אודות שחקנית (נטלי פורטמן) שעורכת תחקיר על זוג עם פער גילאים ניכר, ושאותם מגלמים ג'וליאן מור וצ'ארלס מלטון ("May December"), ו-לעזאזל, עוד לא סיימנו? אני מקווה שאתם מעריכים את כל זה. עוד הפסקה.
ישנם גם הסרטים החדשים של וס אנדרסון ("מועדון הספר הטוב: הפרק הבא"), של הירוקאזו קורה־אדה ("Monster"), של קן לואץ' ("The Old Oak"), של וים ונדרס אודות מנקה אסלות בטוקיו ("Perfect Days"), וג'ונתן גלייזר ("מתחת לעור") עם סרט דובר אנגלית-גרמנית-פולנית מבית A24 אודות קצין נאצי שמתאהב באשתו של מנהל אושוויץ ("The Zone of Interest"). אה, ועוד שני סרטים שנוספו ממש לאחרונה אחרי שכבר כתבתי את כל זה אז קקי עליהם אני לא משקיע בלכתוב עליהם כלום מעבר לשם שלהם – "Le Retour", ו-"The Black Flies".
מי ייתן והסרט שיהונתן הכי ישנא יזכה.
7. HBO מקס – אתם יודעים, שירות הסטרימינג הזה שבכלל לא נגיש בארץ – עובר מיתוג מחדש ונפטר מהשם "HBO", שזה הגיוני כי נמאס להתבלבל בין סדרות מקור של HBO (שעולות ל-HBO מקס) ובין סדרות מקור של HBO מקס (שלא עולות לשום מקום, בשביל פטור ממס). החדשות הרעות הן שהשם "מקס" מעפן, ומחילה מכל האנשים וחיות המחמד שקוראים להם "מקס". זה אחלה שם, פשוט לא לשירות סטרימינג.
יחד עם החשיפה של השירות הממותג (שיאגד בתוכו גם את כל תוכני דיסקאברי ושאולי כן ואולי לא יגיע לישראל ב-2024) חשפו אנשי וורנר כמה מהסדרות החדשות שבדרך. על הסדרה של "הארי פוטר" כתבתי כבר בפעם שעברה אבל לצידה נחשפה גם סדרה חדשה של "משחקי הכס": "עלילות דאנק ואג" שתעסוק בהרפתקאותיהם של סר דאנקן הגבוה ואאיגון טארגריאן החמישי ("אג"), כתשעים שנים לפני עלילות "משחקי הכס". שלוש הנובלות הראשונות בסדרה אוגדו בעברית תחת הספר "האביר משבע הממלכות", ותכלס אם מתכננים פה יותר מעונה או שתיים זה יהיה מפתיע. כמו כן, ספין אוף של "המפץ הגדול" בתכנון גם הוא, כי מסתבר שצופים לא מוכנים לראות משהו בלי שהוא קשור באיזושהי דרך לסדרה אחרת.
וכדי שיהיה גם על מה להסתכל ולא רק על מה לקרוא: נחשף טיזר של "בלש אמיתי: ארץ הלילה" ("בלש אמיתי" רק באלסקה ועם ג'ודי פוסטר), טיזר של "The Sympathizer" (פארק צ'אן ווק מביים את רוברט דאוני ג'וניור בויאטנם), טיזר של "The Regime" (שנה בארמון מדינה טוטליטרית פיקטיבית בהנהגת קייט וינסלט) וטיזר של ספין-אוף הבאטמן על הפינגווין.
8. כוכבת "פרל" ו-"X" מיה גות', שהאינטרנט בהלם מכך שהמבטא האמיתי שלה הוא של יתום ויקטוריאני חולה, תשתתף בסרט של "בלייד" בכיכובו של מהרשלה עלי. אם היא לא תגלם ערפדית אז שימו עלי איפור וקראו לי שירלי.
9. לא שכל זה משנה, כי ייתכן שאנחנו עומדים לפני שביתת תסריטאים נוספת בהוליווד. החוזה הנוכחי של התסריטאים מסתיים ב-1 במאי וראשי איגוד התסריטאים מאיימים לא לעבוד אלא אם ייחתם חוזה חדש שיטיב איתם בעידן החדש. ואם תהיתם מה השתנה מאז 2007 ומדוע החוזה שנחתם אז לא טוב מספיק כיום, התשובה היא (כמובן) סטרימינג: כמות העבודה גדלה בעשור וחצי שחלף, אך עבודת התסריטאים לא רק שלא מתוגמלת בהתאם, אלא שהתסריטאים גם לא מקבלים הטבות/מענקים/דיווידנדים מהצלחת התכנים שהם כותבים עבור גופי הסטרימינג הבינלאומיים.
ובהחלט לא תזיק לי פאוזה מהוליווד כדי להשלים את כל הסדרות והסרטים שעוד לא ראיתי בגלל העומס. בהנחה, כמובן, שגם השביתה הזו לא תבוטל בדקה התשעים כפי שקרה עם האיומים לשביתה ב-2021.
10. מאקו מארגנים מנה גדושה של ממבר-בריז (זיכרוניות בר) ויוצאים עם מצעד פתיחה הסדרות המצוירות הכי טובים: "לאן נעלמה כרמן סן דיאגו", "המופע של לולו", "נילס הולגרסון", "מפלצת בטעות", "דיג'ימון" ועוד עשרות פתיחים שמתחרים על התואר הפתיח הטוב ביותר. ההצבעה כבר סגורה אבל ביקור בדף התחרות הוא כמו מסע במנהרת נוסטלגיה. התוצאות יפורסמו, איך לא, ביום העצמאות.
11. סדרת טלוויזיה של גלקסי קווסט עושה דרכה לפרמאונט TV+. הפרויקט עדיין בשלבי פיתוח מוקדמים אבל אני מציע, במקום סדרה, לעשות ספיישל איחוד של הקאסט המקורי, ואז באמצע האיחוד, הקאסט נחטף לחלל ואנו מגלים שלמעשה הופה, זה לא באמת ספיישל איחוד, אלא הפרק הראשון של הסדרה החדשה.
כמו כן, אולפני ליונסגייט עובדים על סדרת טלוויזיה של "דמדומים". אני מבין שאין אף סרט או סדרת סרטים שבטוחים בימינו.
12. ונסיים עם ריקוד הודי אבל בפריז (וב… יורודיסני?) מתוך השלאגר "Hero No. 1" מ-1997. כי זה ממכר וזה טוב, זה למה.
זה מה שרם כתב
פעם ראשונה – לוק את קיילו.
אם ריי תעשה את זה זה יהיה פעמיים = פאדיחה
אה, אוקי, יכול להיות
פשוט לי זה היה נראה מהניסוח שרם מתכוון שזה כבר קרה פעמיים ושזה פאדיחה ולכן שלא יקרה שוב.
כך או כך, הקטע הזה של חניך ג׳דיי שעובר לצד האפל ומחסל את שאר אבירי הג׳דיי כן היה פעמיים, אז דיר באלכ אם הם חוזרים על זה עוד פעם. תנו לנו מסדר ג׳דיי חדש בלי להפיל אותו. את הקטע של מסדר הג׳דיי שנופל והצד האפל עולה לשלטון כבר מיציתם לחלוטין.
אני חייב לציין שכבר שנים אני מחכה שיעשו סרט (אם כי אני חשבתי יותר בכיוון של טרילוגיה) על המקור של הג׳דיי והגילוי של הכוח
כך שאני שמח שסוף סוף מתנתקים מתקופת הזמן המצומצמת שכל סרטי וסדרות מלחמת הכוכבים עד היום התרחשו בה (יש לכם יקום שלם עם היסטוריה בלתי מוגבלת, ובכל זאת כל הסיפורים מתרחשים באותה מאה), והולכים לתקופה אחרת לגמרי ולסיפור אחר לגמרי.
יש פה הרבה פוטנציאל.
אם כי, כשאני חשבתי על הרעיון הזה (אני יכול לקבל תמלוגים באיזושהי דרך?), היה לי רעיון לפיו הסית׳ קדם לג׳דיי. לדעתי זה יכול להיות מאוד מרענן ויחודי להראות שהראשונים שגילו את הכוח השתמשו יותר בצד האפל שלו ושחרבות האור הראשונות היו בצבע אדום, ורק לאחר מכן כשכהני הכוח גרמו לנזק מטורף שהוביל לרצון בקרב כוכבים רבים לאסור בחוק את השימוש בכוח, רק אז הגיעו הג׳דיי והציגו שימוש בכוח שלא למטרות שפיכות דמים אלא למטרות שלום והגנה על השלום.
כמובן שאין לי באמת ציפיות שלוקאספילם ילכו על משהו נועז שכזה, בטח לא בפריינצ׳ייז כמו סטאר וורס שבו קשה לחדש דברים בלי שמעריצים רבים יסקלו אותך באבנים.
בכל מקרה, זה ללא ספק הפרוייקט (סרט או סדרה) המסקרן ביותר שהוכרז ביקום של מלחמת הכוכבים מאז…. טוב, מאז הטרילוגיה המקורית בעצם. כן, זה די נדיר שמכריזים בעולם של סטאר וורס על משהו מקורי ומסקרן.
50 הסרטים הטובים עד כה
לא רק שמקום ראשון לא אטרקציה
אלא שהתחלתי לקרוא וגם מקוומות 45-50 לא מקום 50 בסרטים הטובים עד כה לדעתי
כאילו הכוונה שלי שהרשימה הזו הזויה שאין כמותה מבחינתי
חוץ מיזה שחשבתי שמלחמת הכוכבים מתה היא חוזרת ובגדול!
לוקאספילם כביכול השתחררו מציר הזמן הזה עם פרקים 7-9, תקופה חדשה שנם המציאן. חבל שעם החופש הזה מה שהם עשו זה רימייק דלוח לפרקים 4-6, לפחות טרילוגיית הפריקוול הלכה לכיוון שונה.
(ל"ת)
Surely you can't be serious
(ל"ת)
שאלה למי שאולי יודע
איך המיתוג מחדש של מקס/אופציית ההגעה לארץ משפיעה על שירותי הכבלים/סטרימינג הישראליים? היום הרבה מהתוכן שלהם נשען על HBO – האם יש כוונה לרוקן אותם מהתוכן הזה?
אני חושב שההשקה העולמית של מקס מתעכבת בגלל המיתוג מחדש.
לגבי הוצאת תוכן מספקים מקומיים – לא נראה לי שזה יקרה, כי HBO כערוץ עדיין קיים, והתכנים האקסקלוסיביים של מקס בין כה וכה ברובם לא מגיעים לארץ רשמית.
לא צריך להוציא
פשוט להפסיק למכור תכנים חדשים ואנשים יאבדו עניין.
אין שום תסריט שהם ימשיכו למכור תכנים ליס/הוט וכו' ברגע שהשירות יושק בארץ. כמו דיסני ונטפליקס בזמנו (בית הקלפים לדוגמה) גם הם יוציאו תכנים ברגע שהחוזים יגמרו כדי להיראות רלוונטים.
לא בטוח אם זאת טקטיקה נכונה
כל מנוי של כל שירותי הכבלים בישראל משלם באופן עקיף כסף ל-HBO. זה כנראה פחות כסף ממה שמנוי ישיר היה משלם, אבל בניגוד לנטפליקס שבנתה את הרגלי הסטרימינג מוקדם, דיסני עם הקטלוג היחודי שלהם, ואמזון/אפל עם הכיסים הבלתי נגמרים שלהם – לוורנר יהיה קשה מאוד לבנות כאן (ובמקומות אחרים) את אותו הכיסוי בקרב מנויים שכבר משלמים ללפחות כמה שירותים. בינתיים נראה שהספקים המקומיים מצליחים לשרוד בזכות ההרגל של המנויים (וגם בזכות סיפריות סרטים וסדרות מכובדות). הוצאה של HBO מתוכם עשויה להרוג אותם, בלי שהמנויים יעברו ל-HBO.
עוד מעט קשת מעלה את freetv
שזה שירות שמביא ספורט ערוצי חדשות וילדים ועוד
זה יתן מכה ליס הוט לדעתי
ואז אולי כן יהיה שווה גם ללקוחות וגם למקס לעשות סטרימרניג
מה גם שאפילו דיסני עכשיו שוקלים להוציא תכנים למכירה.
(ל"ת)
זו שמועה אבל שמועות לא מגיעות סתם אז אולי זה גם נכון
(ל"ת)
כן, אבל רק תכנים וותיקים.
ולדעתי הכל תלוי אם הם יצליחו לאזן את ההפסדים שלהם מהסטרימינג.
סביר להניח
שכמו שקורה בארצות הברית בקצב הולך וגובר גם כאן אנשים פשוט יתנתקו משירותי הכבלים/לווין. הרי אם אין שם תכנים של HBO ווורנר ברודרס למה להמשיך לשלם 200 שקלים בחודש? הנה, יש את מקס ב40 לחודש.
ובכן, מיה גות׳ תשחק את הבת של דרקולה. שהיא ערפד.
(ל"ת)
לא ציינת ש"וואלס עם באשיר" מופיע ברשימה של חמישים הסרטים הטובים ביותר של המאה
אמנם לא ברשימה עצמה, אבל כן באזכורי כבוד. יפה שסרט ישראלי הצליח להשתחל לרשימה שכזו (גם אם בסוף היא רק דעה של שישה מבקרי סרטים רנדומליים, זה עדיין מרשים).
Wish של דיסני טריילר
https://youtu.be/ctlz0R1tSZE
נראה מעניין מאוד
כריס פיין בתור נבל דיסני? כן בבקשה.
(ל"ת)
דיימון לינדלוף לא מוותר על החלום, מסתבר
https://deadline.com/2023/04/damon-lindelof-admits-he-was-asked-to-leave-his-star-wars-projects-1235341558/
(אגב, צפייה מומלצת: Finding Your Roots s08e09, על ההיסטוריה המשפחתית שלו ושל רג'ינה קינג, וגם איכשהוא על איך מלחמת הכוכבים השפיעה עליו כילד)
Yi Yi הוא סרט די מוכר יחסית, לא?
הוא לא מיינסטרים אבל זה סרט מוכר יחסית בקרב חובבי קולנוע וגם לא רק הגדולים שבהם, או כך לפחות זה הרגיש לי.
וזה סרט מצוין. אני לא קרוב להכניס אותו לרשימת הסרטים האהובים עליי אם הייתי עושה כזאת (הוא היה יכול, אם הוא היה קצר יותר), אבל לא צורם לי לראות אותו מופיע במקום הראשון ברשימות מהסוג הזה.
מפתיע לראות את פארק צ'אן-ווק חוזר לסדרות אמריקאיות כי חשבתי שהחוויה הקודמת לא כזה קסמה לו אבל מסתבר שהיו אספקטים שכן. אם כי מה שיש לנו פה ל-'The Sympathizer' הוא ממש לא טיזר כמו שהוא טוען. זה טריילר והוא חושף לא מעט.
והליינאפ של קאן ממש מסקרן. מאוד מחכה לסרטיהם של נורי בילגה ג'יילון ו-קים ג'י-וון שברגע ששמעתי עליהם זינקו לרשימת הסרטים שאני הכי מצפה להם השנה. מקווה שלפחות אחד מהם יגיע לפסטיבל ירושלים.
גם 'ארבע אחיות' התוניסאי מאוד מסקרן הודות לבמאית הנהדרת שלו ('היפה והכלבים' והמועמד לאוסקר 'האיש שמכר את העור שלו').
ל-ווים ווינדרס צפויים לצאת שני סרטים בפסטיבל קאן השנה, בנוסף לסרט היפני על המנקה יהיה גם אחד בתלת מימד בשם Anslem.
הפעם האחרונה שה-'מצאנו באינטרנט' נגמר עם קישור לשיר שנכנסתי אליו זה נגמר עם 'Yerushalayim' שהעברתי כל כך הרבה זמן בלשמוע שוב ושוב, אז יש לי ציפיות מאוד גבוהות מהשיר ההודי (וזה שאני כבר יומיים שומע שירי בוליווד רק עוזר לזה).
אני לא בטוח ש"אחת ושתיים" הוא מוכר באמת
כלומר, כן – קהל הפסטיבלים כנראה שמע את השם, אבל כדאי וראוי לזכור שקהל הפסטיבלים הוא קהל די מצומצם. אין לסרט, נכון להיום, ביקורת בעברית נניח. לא שזה סטנדרט להיכרות אבל כמות ההתייחסויות אליו מכילה דף גוגל אחד שרובו הספדים לאדוארד יאנג ולא ביקורת או הרחבה על הסרט עצמו.
סרט סבבה, אגב.
בטח שיש ביקורת
https://cinemascope.co.il/archives/612
ולעניין, סרט חביב. לא יותר מכך. אבל הוא נראה די גדול דווקא בלטרבוקסד, שם הוא נמצא בהרבה רשימות של ״הגדולים ביותר״.
מקרה שבו קראתי את שורת התקציר ולא את שאר התוכן
כן, זאת אכן ביקורת. אחת, יחידה, אך קיימת.
הפודקאסט של קוונטין טרנטינו ורוג'ר אייברי* עוסק בסרט של מנחם גולן השבוע
*אבל הפרק כמעט לא מכיל שיחה שלהם, כי זה חלק מה-after show. רוב הפרק הוא שיחה של גאלה אייבירי (הבת של רוג'ר אייברי) עם מומחה קולנוע בשם מארק.
הם מדברים על הסרט "התפוח", מחזמר שמנחם גולן ויורם גלובס ניסו להרים יחסית בתחילת ימיהם בהוליווד, ונכשל ברמה כואבת שכמעט גרמה למנחם גולן להתאבד לפי קוונטין. בתחילת שנות האלפיים הסרט צבר קהל מהקרנות חצות כסרט קאלט קמפי, שגם הדובר בפרק מודה שיותר צוחקים עליו מאשר איתו. יש גם קטע על ההיסטוריה של מנחם ויורם בהוליווד.
בכל מקרה, הנה הפרק.
ראיתי קליפ של השיר שהוא האהוב על טרנטינו מהסרט, וזה נראה… מיוחד. לגמרי נכנס לרשימת הצפייה.
מה לעזאזל
שמישהו יגלה לאבי נשר שלא היתה תרבות ביטול בשנות ה70
יש מילה כזו שאני לא זוכר את השם שלה
שהפירוש הוא שסרט או ספר משתמש במוצר או ביטוי שלא היה קיים בתקופתו
זה מה שקורה פה
אנכרוניזם
(ל"ת)
כן בדיוק !
תודה אחד (:
דווקא בתקופה הנוכחית יש מילה הנגזת ממנה שמאד נפוצה בתקשורת בארץ.
(ל"ת)
רגע אתה מדבר על אנרכיזם?
כי שתיהן אולי במקור מיוונית, אבל אנרכיזם לא נגזר מאנכרוניזם.
אנא-כרוניזם: כנגד הזמן (כרונוס)
אנ-ארכיזם – ללא ארכון (ארכון היה השליט, ראש המדינה)
רנדל לא התכוון שזה אותו דבר
אלא שאלו מילים שנשמעות דומה
לפי מה שהבנתי לפחות
🥲
האמת שגאלופי לימדה אותי משהו חדש. היה לי הרושם שיש קשר ישיר יותר
(ל"ת)
אהה אז אני מתנצל לשניכם על ההנחה שלי
(ל"ת)
היו מחאות אלימות ונסיונות השתקה
גם אם הם לא נקראו "תרבות הביטול". אאל"ט כשהוצגה "מלכת האמבטיה" נזרקו פצצות סרחון על הבמה והיו הפגנות מחוץ לתאטרון מדי ערב. הנסיון להשתיק קולות שציבור כזה או אחר לא רוצה לשמוע התקיימה אז באופן פיזי ולפעמים אלים.
זה גם מה שאני לא מבין. תרבות ביטול תמיד היתה קיימת.
פשוט קראו לזה חרם. זה פשוט מונח ששמרנים המציאו כדי לתאר חרם של ליברלים על דברים מסוימים.
כשמחו על מלכת אמבטיה, מחו על מלכת אמבטיה
חנוך לוין המשיך להיות יוצר פורה ואהוב. לא ביטלו אותו.
אבל גם היום הרוב לא מבוטלים ושורדים את הסקנדלים.
(ל"ת)
זה... לא בדיוק נכון
לפחות לפי ויקיפדיה (הערך על "חפץ"):
בתחילת שנת 1972 עודד קוטלר, המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה, נסע לתל אביב כדי לשוחח עם המחזאי והבמאי חנוך לוין. באותה עת לוין היה במאי מנודה עקב המהומה שנוצרה לאחר שהעלה את "מלכת אמבטיה". הוא חי בתנאי עוני, ואף תיאטרון לא היה מעוניין ביצירותיו[1].
קוטלר החליט להעלות בתיאטרון חיפה מחזה של לוין, על אף התנגדות הוועדה האמנותית של התיאטרון, שחששה שאירוע כזה ירתיע את המנויים. החששות התבדו, וההצגה זכתה להצלחה.
חנוך לוין הוא הג'יימס גאן של שנות השבעים!
(ל"ת)
בשנות ה-50 היו ישראלים שניסו לבטל את גרמניה
וזה כלל את כל מה שגרמניה ייצרה. מפולקסווגן ועד רנטות לניצולי שואה (הסכם השילומים, עד כדי רימונים על הכנסת וסוג-של-פלישה-לקפיטול).
וואגנר בוטל בישראל טוטאלית, כמו שכתבי, רק על זה שהיה חבר של הנאצים המוקדמים, עוד משנות ה-30 כנראה ועד המאה ה-21. הערכים היו שונים פעמים רבות (הטרדות מיניות ואונס לא היו הסיבות אף פעם למיטב ידיעתי, אבל אשמח לצאת בורה בעניין הזה), והאמת שהפעולות היו אלימות יותר מאשר בימינו (אולי ככה זה כשאין רשתות חברתיות), אבל במהות, חרם זה חרם.
בדרך כלל קשה להפריד בין היצירה של אדם ובין המעשים שלו שהובילו לחרם- יעקב ישראל דה האן, הנרצח הפוליטי העברי הראשון ב-1924, הוחרם בגלל העשייה הפוליטית שלו נגד הציונות וחבירתו לעדה החרדית, והוחרמה גם היצירה הספרותית הענפה שלו שבכלל עסקה בחלקה בהומוסקסואליות (ובדיוק בגלל זה הוא הוחרם בהולנד מולדתו, למרבה האירוניה, וגם נמצא שם בקונצנזוס היום כמשורר וסופר לגיטימי. בישראל גם גינה ציבורית עיריית ירושלים מסרבת לקרוא על שמו).
וואגנר לא היה "רק חבר של נאצים מוקדמים"
אבל הוא גם לא היה רק "המוזיקה האהובה על נאצים"
מעבר לעובדה שהוא מת ב-1883, והמפלגה הנאצית הוקמה ב-1921 (אני מניחה מהתגובה שלך שאתה מתכוון שהמעשים שלו היו גרועים יותר מאשר ההגדרה המקלה שלי "חבר של נאצים מוקדמים", אם כי הוא בטוח לא היה יכול להיות "חבר של נאצים" מבחינת הזמנים).
הוא היה מוזיקאי ואמן חשוב ואהוב, הן בתקופתו והן בהיסטוריה ונחשב לפסגת היצירה הרומנטית, ואת השפעת האופרות שלו והכתיבה שלו אפשר לראות גם על חבריו וגם על אויביו ומתנגדיו, כולל על טולקין בשר הטבעות. הבחירה הישראלית להחרים אותו היא לא מובנת מאליה ולא בנאלית- הוא השפיע הרבה מעבר לעניין הנאצי ולדעותיו האנטישמיות.
בכל מקרה, הוא **בוטל** במובן הכי תרבות ביטולי של העניין, כל דבר שהוא עשה וכל מה שהוא כתב וכל היצירות שלו וכל האמנות שלו ואוי ואבוי למי שיעז לבצע אותו בישראל גם 140 שנה אחרי מותו ו-80 שנה אחרי השואה. זאת לא דוגמה לתרבות הביטול לפני שנות ה-70?
זאת ועוד: ואגנר חייב חלק גדול ממעמדו למוסיקאים יהודים שהיה להם חלק חשוב בבוכורות האופרות שלו.
(שלא יהיה ספק: האיש היה אנטישמי מאוד, אבל הוא לא נתן לאנטישמיות להפריע לו לביזנס אף פעם)
זאת ועוד (2): מדברים הרבה על כמה שואגנר היה חלק מתנועת הלאומיות הגרמנית שממנה צמח הנאציזם. משום מה שוכחים לציין את החלק החשוב שהיה לו בתנועת הלאומיות האעפס, יהודית, שהובילה להקמת מדינת ישראל: חוזה המדינה תיאודור הרצל סיפר איך הוא היה מקשיב לאופרות של ואגנר כדי לקבל השראה לכתיבת האפוס שלו "מדינת היהודים".
זאת ועוד (3): גם אחרי עליית הנאצים לשלטון, הוא היה אורח רצוי בקרב התזמורות היהודיות לגמרי בארץ הקודש. המנצח המהולל טוסקניני, שבא לכאן כדי לנצח על קונצרט הבכורה של הפילהרמונית התעקש לכלול בקונצרט הזה יצירה של ואגנר והזהיר ש-"אסור להשאיר את ואגנר לנאצים".
זאת ועוד (4): הסיבה לביטול של ואגנר בישראל, שכמותו לא סבלו מלחינים שאשכרה עבדו עם הנאצים או כאלה שממש חיברו יצירות אנטישמיות (נגיד באך) היא שבאותו לילה שבו התרחש הפוגרום הידוע בשם "ליל הבדולח", הפילהרמונית פה היתה אמורה לבצע קונצרט יצירות של ואגנר. הוחלט לבטל את הקונצרט לאור (או אולי לחושך) אירועי אותו לילה. החלטה סבירה, נגיד, רק שההחלטה להפוך אותה לחרם גורף על המלחין היא אידיוטית לאור כל מה הסעיפים לעיל.
הביטול של ואגנר לא קשור לאיש ובטח לא למוזיקה שלו. זה סוג של בובת-וודו מטומטמת שאנשים תוקעים בה סיכות, וחושבים שכשהם עושים את זה איזה היטלר מתהפך בקברו וצועק שכואב לו.
אבל אין ספק שואגנר היה בלתי נסבל לפי רוב הדעות. הוא אכזב מאוד את ניטשה, נוסף לכל.
אבל אני יכולה להסכים שהביטול של ואגנר הוא בעיקר מסורת לשם המסורת. הביטול של דה האן למשל מוצדק הרבה יותר מבחינת היישוב היהודי והציונות, גם כי מישהו רצח אותו וכנראה מישהו ציוני ואף אחד לא רוצה לדעת מי ואיך, וגם כי הוא באמת עשה דברים ספציפיים נגד הציונות, וגם כי ליחסים בין הציונות והחרדים עדיף לא לפתוח את זה.
לדברים כמו רצח אני בוודאי לא חושב שצריך להגיע
וכמו שכתבת, האנטישמיות של ואגנר נכנסת לאיזו פרופורציה כשנזכרים שהאיש התנהג כמו זבל כלפי רוב האנשים שסבבו אותו, יהודים או גויים.
ברור שלא היה ביטוי כזה בשנות ה-70
התקציר הזה גורם לסרט כמעט להישמע מפתה. בסופו של דבר האנושות די דומה לעצמה בכל דור, הניואנסים והסגנון משתנים וזה כל הכיף, ויש כיף מיוחד בלקחת סיפור שמתרחש בעבר ולתרגם את המושגים של אז למושגים של היום, כשהמהות זהה.
אגב, המלחין וואגנר חווה את הביטול הכי גדול והכי ארוך בהיסטוריה של מדינת ישראל, למיטב ידיעתי, של כל יצירותיו מההתחלה ועד הסוף, גם אלה שלא היו קשורות לנאצים בכלל, וזה התחיל עוד לפני שקמה מדינת ישראל. לפחות היה חווה, אם היה בחיים.
עוד כמה עשורים יהיו סרטים על רוח הנעורים והמרד של דור ה-Z וכולם ישכחו שקראו להם דור של מיינסטרימיים אדישים שלא מורד או משהו כזה. בכל דור ודור.
יש הקרנת טרום בכורה בסינמטק תל אביב ב-6.6
אחד הסרטים הכי מצופים בקולנוע הישראלי לשנה הקרובה, של במאי ותיק ומוערך, פשוט נזרק להקרנה בסינמטק בהתראה של שבוע בלי שיש אפילו טריילר? יום רגיל אצל יונייטד קינג.
זה לא כזה הזוי
ההקרנה שהייתה באילת אתמול לחברי הסתדרות – זה יותר "אה, מה?".
תראה
סרטים של אבי נשר בהפצה של יונייטד עומדים על 100% פגיעה בקופות (7/7), לפני יונייטד זה עמד על 40% (2/5). אז אולי, אבל רק אולי, הם בכל זאת יודעים מה הם עושים.
אבל ההקרנות הקטנות האלו זה מה שמעורר הייפ
הקרנה בסינמטק זה קצת דומה להקרנת פסטיבל – זה כמעט לא לוקח קהל מההקרנות הסדירות, אבל אם הקהל שהגיע לסינמטק יאהב את הסרט, זה יבנה לו הייפ טוב כחלק ממערך השיווק.
ו…
שוחרר טריילר.
נראה מעניין
רק שנקבל עוד משהו ברמת סיפור אחר ולא תמונת ניצחון(וכן אני יודע שאני אולי במיעוט פה)
לא ממש
באופן אישי אני חושב שרוב "סיפור אחר" יכול להתפרש כקומדיה (ביחוד סצנת הכאפות) אבל זה עדיין עדיף על השום כלום של תמונת הניצחון. יש בסיפור אחר אלמנטים מספיק מעניינים בשביל שניתן יהיה לפתח אליהם שיח, בתמונות ניצחון… אין.
ואי תמונת ניצחון היה גרוע בכל אספקט
משחק, תסריט הכל
היה משעמם כל כךךךך
היו אולי חמש דקות בכל הסרט שנהנתי,
אפילו "קידמה קדימה" לא היה כל כך גרוע
הי עד קדימה, קדימה. בהחלט מהטופ 10. של שנה שעברה
(ל"ת)
חחח אישית שעמם אותי אבל על טעם וריח וכו
(ל"ת)
לפני כמה זמן במצאנו היה משהו על זה שיהיה סרט על ניקולא הקטן
יש למישהו ידע נוסף על זה?
שביתת התסריטאים ממש הכניסה אותי לדיכאון. אולי זה יהיה יוצר גרוע מהמכה שהקורונה הביאה לתעשייה. באסה אני מת על זרם התכנים החדשים. לדעתכם היא תסתיים ומתי בדיוק?
(ל"ת)
בניגוד לקורונה, שביתה היא דבר אנושי לחלוטין.
אם היא תביא מכה אמיתית לתעשייה, ימצאו לה פתרון.
אפשר רק לקוות
שכמה שיותר מהר, ובקבלה של רוב הדרישות של האיגוד.
קראתי את המסמך שהאיגוד שחרר, והדרישות שלהם נשמעות לגמרי הגיונית. המענה של הצד השני, לעומת זאת, מקומם ומכעיס. לתסריטאים מגיע לקבל שכר הולם ותנאי עבודה סבירים, ואם האולפנים חושבים שמדובר במרכיב לא קריטי, הם יגלו מהר מאוד אחרת.
אז השביתה תימשך כמה שצריך בשביל שהאולפנים יתעשתו ויבינו שצריך לשלם לאנשים עבור העבודה שלהם, בטח כשהיא חלק אינטגרלי ממה שמכניס להם כל כך הרבה כסף.
התנאים שבהם התסריטאים עובדים הכניסו אותי לדיכאון.
כאילו, אני מבינה את הבאסה מהצד של הצרכנים. איבדתי את הסדרה האהובה עליי בשביתה הקודמת. יכול להיות שגם בשביתה הזו דברים שאנחנו אוהבים יתעכבו או יתבטלו. אבל חשוב בעיניי לזכור מי באמת נפגע פה: התסריטאים, שרובם לא התפרנסו כמו שצריך כבר כמה שנים ועכשיו לא יתפרנסו בכלל, מי יודע כמה זמן.
בנוגע למתי זה יסתיים: בעשירי לחודש מתחיל המשא ומתן של גילדת הבמאים. יש להם סעיף בחוזה שלא מאפשר להם לשבות בעצמם אבל הם תומכים ב-WGA. ההערכות הן שהאולפנים יחכו לראות איך דברים הולכים עם הבמאים לפני שינסו באמת להגיע לפשרה עם התסריטאים, אז זה לפחות שבוע. בסופו של דבר הכל בידיים של האולפנים, כל פגיעה בנו הצרכנים (עד כמה שאפשר לקרוא לזה ככה) היא לא בגלל שהתסריטאים שובתים אלא בגלל שהאולפנים מזלזלים בהם כל כך.