1. מחולל אתגרי הטיקטוק ניפק אתגר חדש: הגעה להקרנות ברחבי העולם של "המיניונים: עלייתו של גרו" בלבוש אלגנטי (עד כמה שחולצות בר מצווה נחשבות פה לאלגנטיות), וזאת כחלק מטרנד טיקטוק עולמי. אבל מכיוון שבני נוער הולכים להיות בני נוער, נראה שהדבר יצא משליטה במחוזותינו עם זריקת פופקורן, הערות, צילומים עם המסך ו… אממ… שירת התקווה? מה? אפילו בדדליין הזכירו מה שהלך אצלנו, אגב, גאווה לאומית!
זה לא שבשאר העולם יותר טוב – בבריטניה אסרו על הגעה עם חליפות להקרנה של הסרט, לאחר התפרעויות דומות – עד ששני ילדים בני 13 שסתם באו בבגדים סבירים היו צריכים להתקשר להורים שלהם להביא להם סוודר כדי שיכניסו אותם להקרנה.
כאמור, לצד האתגר המשעשע עלו דיווחים אודות הקרנות שבהן נזרק מזון לכל עבר ובני נוער צעקו והתפרעו. נראה לי שזה קשור פחות לטיקטוק ויותר לעובדה שהחופש הגדול התחיל ובני נוער צריכים לבלות בצורה כלשהי ביחד (והיי, אם הייתי בן נוער זה היה נשמע יחסית כיף) – ואם אתם רוצים ערובה להקרנה שקטה בחודשיים הקרובים, תשקלו להגיע לבית הקולנוע בשעות הצהריים המוקדמות (שזה אמצע הלילה לפי שעון בני נוער בחופשה).
בנוסף, המיניונים שברו איזה שיא מעורפל של קופות פה בארץ (טוב נו, הסופ"ש הכי טוב לסרט אנימציה בארץ), אבל זה לא אמור להפתיע אף אחד.
2. לא שזה משנה כי בקרוב לא נוכל להרשות לעצמנו ללכת לקולנוע. רשת סינמה סיטי הודיעה על עליית מחירי הכרטיסים: 44 ₪ לכרטיס דרך הקופה (מה שרובכם לא עושים יותר אלא אם אתם אוהבים לשבת בשורה הראשונה בצד) ו-47.90 ₪ דרך האינטרנט. הגעה בלבוש מהודר לבית קולנוע כבר לא נשמעת מופרכת עכשיו כשכרטיס עולה כמו קונצרט של הפילהרמונית*.
*כותב זה לא באמת יודע מה מחירי קונצרטים של הפילהרמונית.
3. טריילר ראשון לעונה השלישית של "הארלי קווין", אולי הסדרה היחידה שצוחקת על גיבורי על יותר טוב מ"הבנים" (ועד לאחרונה גם היחידה שיותר אלימה ממנה, אבל המאזן השתנה).
נראה מטופש כפי שאני אוהב, השאלה היא האם זה יהיה אלים כפי שאני אוהב (כי הטריילר די מאופק בגזרה הזו).
העונה החדשה – שבה אגב ישתתף הבמאי ג'יימס גאן בתור עצמו – תעלה לשידור ב-28 ביולי.
4. ייתכן שהסרט הבא בסדרת אינדיאנה ג'ונס הוא גם הסרט האחרון שאותו ילחין ג'ון וויליאמס, משום שהמלחין בן ה-90 סיפר שהוא רוצה להתמקד במוזיקה לקונצרטים. הריסון פורד (הצעיר ממנו בעשור) כבר הודיע על פרישה לאחר אינדיאנה ג'ונס (פרישה מחיי קולנוע בלבד, כך נראה. אנחנו יודעים הרי שפורד הצטרף לשתי סדרות טלוויזיה), וג'ון וויליאמס רואה בכך ההזדמנות לפרוש גם הוא מעשייה קולנועית בת קרוב ל-7 עשורים.
ואם ג'ון וויליאמס והריסון פורד פורשים, אני מעוניין להודיע שהחלטתי לפרוש ממה-שזה-לא-יהיה שאני עושה פה על מנת להתמקד בעבודה החדשה שלי בתור כוורן.
5. חזרתי! מסתבר שהם בכלל חיפשו קברן ואף אחד לא הבין למה התייצבתי להלוויה עם חלת דבש וחליפת כוורנים. קיצר חזרה לחדשות.
סדרה #4839 ביקום "משחקי הכס" נמצאת בפיתוח, הפעם בכיכובו של קית הרינגטון הלוא הוא ג'ון צנון – מי שאמור היה להיות הדמות הראשית בסדרת האֵם ונדחק לשוליים בגלל כתיבה גרועה. יודעים מה יהיה משעשע? אם בסדרה החדשה בכיכובו נגלה שאריה סטארק היא הדמות הראשית.
בכל אופן אני לא בטוח שזה בכלל חדשות. יש כרגע 5 סדרות נוספות ביקום "משחקי הכס" בפיתוח ונראה ש-HBO בודקים מה עובד ומה לא. הם אפילו צילמו פרק פיילוט לסדרה והשקיעו בו מיליונים רק כדי לגנוז את הפרויקט. אז נכון לעכשיו, הסיכוי שהסדרה בכיכובו של ג'ון צנון אכן תצא לפועל זהה לסיכוי שבאמת אעבוד בתור כוורן או שג'ורג' מרטין ישחרר את "רוחות החורף". לפחות הידיעה הובילה לתגובה משעשעת בחשבון הטוויטר הרשמי של HBO Max.
6. דיברתי כאן בעבר על יוצרי יוטיוב שעורכים שטויות לתוך סרטים קיימים, אבל הסרטון הבא עם טוקו סלמנקה ואבני האינסוף (איך לא חשבו על זה קודם?) הוא ללא ספק המושקע שראיתי.
7. "חולית: חלק שני" נדחה! חה, ידעתי שאין לו שום סיכוי להגיע לאקרנים באוקטובר 2023. אז בואו נראה מתי הוא כן יגיע… אה, נובמבר 2023. טירוף.
טוב נו. בכל אופן, אולפני וורנר גם הודיעו שסרט ההמשך של "גודזילה נגד קונג" ("גודזילה נגד קונג: הערעור") יגיע חמישה חודשים לאחר מכן במרץ 2024. ואם אתם רוצים מנה של גודזילה עוד לפני כן בואו לא נשכח את סדרת הטלוויזיה שמפותחת בימים אלה עבור אפל TV+ ושתתרחש באותו יקום מפלצתי, ושבדיוק הוכרזו אליה ליהוקים חדשים (אין מה למהר לעשות קליק, אלה לא שחקנים מוכרים).
8. רוצים לדעת אילו סרטים יוקרנו בפסטיבל הקולנוע ירושלים (21-31.7)? אין בעיה, היכנסו לתוכנייה של פסטיבל קאן האחרון ותגלו. משום שבין "משולש העצבות" (סרט הפתיחה), "החלטה לעזוב" של פארק צ'אן ווק (זוכה בפרס הבימוי בפסטיבל), "פשעי העתיד" של קרוננברג, "3000 שנים של כמיהה" של ג'ורג' מילר, "ברוקר" של הירוקאזו קורה-אדה (זוכה בפרס השחקן בפסטיבל), "פסיפיקשן" של אלבר סרה, הדוקו ההוא על דיוויד בואי, וגם "קאט!" (לא סרט על חתול, אלא השם העברי של Final Cut. כמו כן – סרט הפתיחה של הפסטיבל), "רימיני" של אולריך זיידל, "בוקר יפה אחד" של מיה הנסן-לאב ולא מעט אחרים – נראה שהפסטיבל הצרפתי יקבל השנה סל קליטה ממשרד הפנים ודגלון לאוטו. נוסף על כך, "הסרט של הסופרת" שזכה בפרס חבר השופטים בברלין יוקרן גם הוא, ולצדו "הגיבור" של אסגאר פרהאדי (אלא אם בית המשפט באיראן יקבע אחרת) שהוקרן בפסטיבל קאן 2021.
ואם אתם חובבי קולנוע צברי ישראלי (ותעריכו שאני לא עושה בדיחות "יש תריסר כמוכם!") לא חסר מה לראות בגזרה הזו:
במסגרת התחרות הרשמית תוכלו למצוא את סרטו של יוני פאלטרו (אח של גווינית') "יוני אפס" שעוסק בסיפור הוצאתו להורג של אייכמן דרך עיניהם של קצין השב"ס ששומר עליו, ניצול שואה וילד שעוזר לבנות את התנור שישרוף את גופתו; "ולריה מתחתנת" של מיכל ויניק עוסק בשתי אחיות אוקראיניות עם בני זוג ישראלים; הרב מרדכי ורדי (שביים את הסרט התיעודי "חתונה הפוכה" שעוסק בלהט"בים דתיים) חוזר עם סרט עלילתי חדש "עקרה", שעוסק בזוג חסידי ברסלב נטול ילדים; "אמריקה" (זו הייתה שאלה של זמן אחרי "אסיה" ו"אפריקה") של אופיר ראול גרייצר ("האופה מברלין") עוסק במורה לשחייה שחוזר לישראל ופוגש חבר ילדות ואת ארוסתו הטריה.
ונמשיך בפסקה נפרדת כי הקודמת נהייתה ארוכה מדי: "קריוקי" של משה רוזנטל עוסק בשכנים הבני-זונות שלי ושל אשתי ביום שישי בערב. אה לא, טעות שלי, הוא עוסק בשכן הבן-זונה וחובב הקריוקי של זוג בשנות ה-60 לחייו (ומשתתפים בו ששון גבאי, ליאור אשכנזי ואלמה דישי. כן, הנה לכם סרט שיככב באופיר בקטגוריות המשחק); "אזרח מודאג" של עידן חגואל (שהוקרן בפסטיבל ברלין בפברואר) שעוסק, ממה שהצלחתי להבין, בעץ שאדם בשם בן נוטע בתל אביב ומסבך אזרח זר עם המשטרה; "הדרך לאילת" של יונה רוזנקיאר ("הצלילה") עוסק בצעיר מובטל בשם בן (אבל אחד אחר) שמבקר את אביו בקיבוץ בצפון ומפה לשם נוסע עם אבא שלו על טרקטור עד אילת. ולסיום, "כל מה שאני יכולה" של שירי נבו פרידנטל, שעוסק בפרקליטה שמפתחת מערכת יחסים מורכבת עם מתלוננת בתיק עבירות מין ועם סנגור גרוש.
כל הסרטים האלה, פרט ל"אמריקה", מתמודדים בימים אלה לפרסי אופיר שמקיימים את פסטיבל ההקרנות הסודיות של פרסי אופיר בסינמטק ת"א, וגם "סבוי" – על הפיגוע במלון סבוי – מתחרה בפרסי האופיר אבל בפסטיבל ירושלים הוא בכלל בתחרות התיעודית כי למה שיהיו לנו חיים קלים.
9. כל זה נשמע איכותי מדי? הנה טריילר למשהו קליל.
זו קומדיה רומנטית טיפוסית רק שהטוויסט הוא שהם כבר היו נשואים אחד לשני. אהבתי.
10. האיש עם הכי פחות זמן פנוי בעולם טאיקה וואיטיטי יטוס בקיץ לניו זילנד כדי לעשות שני דברים. האחד, לצלם עונה שנייה לקומדיית הפיראטים ה-100ממת "הדגל שלנו אומר מוות" ולאחר מכן, כך לפי ראיון שערך, לצלם סדרת טלוויזיה שמבוססת על הסרט "שודדי הזמן" של טרי גיליאם (ושמיועדת לאפל TV+).
הסדרה עצמה הוכרזה די מזמן אבל טאיקה וואיטיטי הודיע מאז על 50 אלף פרויקטים אחרים שהשם שלו מוצמד אליהם, ורובם כידוע לא יצאו לפועל (מה קורה עם הסרט של פלאש גורדון, טאיקה?) אז הנחתי שגם הפרויקט הזה בר מינן. אבל מסתבר שלא, איזה יופי. וכיוון שטאיקה וואיטיטי טרם עשה סדרת טלוויזיה שהיא פחות ממקסימה, גם לאחת הזו אני מצפה בכיליון עיניים.
ולגבי מי ישתתפו בסדרה, זה עוד לא לגמרי ברור אבל פיטר דינקלייג' קיבל הצעה לככב בה.
11. ויש כמה סרטים חדשים של נטפליקס שכדאי לדבר עליהם.
הראשון הוא סרט בכיכובם של ג'יימי פוקס וקמרון דיאז שחזרה מפרישה שלא ידעתי שהייתה בה. את הסרט, "Back in Action" שמו, מביים סת' גורדון ("איך להיפטר מהבוס") על פי תסריט שכתב ההוא שכתב את "שכנים", אבל מה בדיוק העלילה שלו זה אנחנו לא יודעים (משהו אומר לי שדרמת שואה זה לא יהיה).
השני הוא של האחים רוסו בכיכובה של יקירת נטפליקס מילי בובי בראון. "The Electric State" עוסק ביתומה שמטיילת עם הרובוט שלה בעתיד רטרו באמריקה, והוא מבוסס על נובלה מאוירת של סיימון סטלברג (הסדרה "עלילות מהלולאה" של אמזון פריים מבוססת גם היא על עבודות שלו). הפרויקט היה שייך בעבר לאולפני יוניברסל שוויתרו עליו בגלל העלות הגבוהה שלו, צפונה מ-200 מיליון דולר (שזה בערך שלוש גלידות קראנץ' פיסטוק). לא ברור לי איך בדיוק זה מסתדר עם כל הפיטורים שהולכים בנטפליקס.
והסרט השלישי הוא לא סרט, אלא מיני סדרה (תכלס, מה ההבדל בימינו?) המבוססת על ספר שעוד לא יצא (פססט, נטפליקס. יש לי ספרים שבכלל לא נכתבו. רוצים לרכוש את הזכויות?) בשם "The Moon Represents My Heart", והוא עוסק במשפחה בריטית ממוצא סיני עם הכוח לנוע בזמן. שון לוי ("פרויקט אדם", "לשחרר את גאי") יפיק – ומי יודע, אולי גם יביים פרק-שניים – וג'מה צ'ן ("נצחיים") תככב.
ואם כבר שון לוי, עוד לפני כן תעלה מיני סדרה שלוי מביים עבור נטפליקס, "כל האור שאיננו רואים" על פי רומן זוכה פוליצר של אנתוני דואֵר (אפשר לקרוא אותו בעברית) בכיכובם של יו לורי ומארק ראפלו, סדרה שתעסוק בנער גרמני ובנערה צרפתייה עיוורת שתקועים במרתף של מוזיאון בצרפת בשלהי מלחמת העולם השנייה. אני לא חושב שיו לורי או מארק ראפלו מגלמים את הנערים אבל אם כן, זו הסדרה שאני הכי מצפה לה אי פעם.
ולסיום, כנראה שלהיכשל פעם אחת לא הספיק לנטפליקס: האחים דאפר ("דברים מוזרים") יוצרים סדרה על פי "מחברת המוות". נטפליקס, אני מפציר בכם. זה לא כזה מסובך. יש מנגה. יש לה עלילה סבבה. תעקבו אחרי העלילה הזו. לא צריך להמציא שום דבר חדש. מאוד פשוט.
12. סוף סוף תהיה לי הזדמנות לדעת כמה עולה כרטיס של הפילהרמונית: הפילהרמונית הישראלית תעלה קונצרט חי של "הארי פוטר ואבן החכמים" (עם הסרט ברקע, לא לדאוג) ו… הכרטיסים אזלו. מצאנו באינטרנט? יותר כמו איבדנו באינטרנט.
13. זלדה וויליאמס, בתו של רובין וויליאמס, תביים סרט קומדיה בשם "ליסה פרנקנשטיין" על פי תסריט של דיאבלו קודי ("ג'ונו"), ובו תלמידת תיכון לא פופולרית בטעות מחיה גופת צעיר מהתקופה הוויקטוריאנית, ובעזרת חלקים ממיטת השיזוף השבורה שלה היא בונה את גבר חלומותיה. קול.
14. סרט חדש של ספיידרמן! סוג של!
"היום שבו פגשתי את ספיידרמן" הוא סרט אוקראיני, הראשון למעשה שמופק במדינה לאחר פרוץ המלחמה, והוא עוסק במתנדבת שמגלה שיש לה כוחות על טבעיים בעודה מצילה ילד מהטבח שמתחולל בחוץ. "היום שבו פגשתי את ספיידרמן" מצטלם בימים אלה במספר ערים אוקראיניות, ובהן קייב ואירפין, וצפו לזעם ציבורי גדול כשדיסני או סוני יכריזו שהשם "ספיידרמן" אסור לשימוש בסרט שאינו שלהם.
15. היה הייתה פעם בגלקסיה רחוקה רחוקה טרילוגיה בשם Jedi Party: גרסה ערוכה מחדש של פרקים 1-3 של "מלחמת הכוכבים" כקומדיית מקום עבודה (פרק 1, פרק 2, פרק 3) מבית אחד הערוצים הכי טובים ביוטיוב, Auralnauts.
כעת, עם סיומה של "אובי וואן קנובי", החבר'ה האלה חוזרים עם המשך – "לארי" (על שם דמותו של אובי וואן בגרסה הזו) ולהלן הפרק הראשון. לתוהים, אין חובה לראות את פרקים 1-3, הריקאפ הנהדר בתחילת "לארי" עושה את העבודה.
פרק חדש יעלה כל שלושה שבועות.
16. הנה סיבה טובה להיכנס לאינסטגרם (כי בדרך כלל אין. תאמינו לי): עמוד של פוסטרים עבריים מחודשים לסרטי בי מוביז הוליוודיים מבית היוצר אור שקולניק, וזאת כחלק מתערוכה שהייתה בשבוע העיצוב בירושלים.
17. קבלו את פדרו ופדרו: פדרו פסקל יככב בסרט חדש של פדרו אלמודובר, ביחד עם אית'ן הוק המעפן שהרס את רצף הפדרואים. מדובר במערבון דובר אנגלית בן 30 דקות בשם "Strange Way Of Life" שנטען כי הוא "התשובה של אלמודובר להר ברוקבק". הוק יגלם שריף בשם ג'ייק ופסקל יגלם אקדוחן בשם סילבה, ואני מנחש שהתשובה לשאלה "זה אקדח או שאתה שמח לראות אותי?" תהיה "כן".
הסרט הקצר יצטלם באוגוסט הקרוב בספרד, ולאחר מכן אלמודובר יתפנה לצלם את סרטו המלא הראשון בשפה האנגלית בכיכובה של קייט בלאנשט: "המדריך לעוזרות הבית" (על פי אוסף סיפורים של לוסיה ברלין. זמין בעברית).
18. פרשת ויעקוץ: את עלילת הסרט הראשון של ספיידרמן בטקסט מקראי כבר קראתם?
19. ולסיום, קחו פופקורן ופנו שעה וחצי מהחיים שלכם: היוטיוברית ג'ני ניקולסון חזרה עם סרטון שעוסק בהפקות חג פסחא מוזיקליות מבית כנסייה קנדית גדולה, הפקות ראוותניות שעוסקות בתרבות הפופ באופן האקראי, הביזארי והמהנה ביותר שניתן להעלות על הדעת.
אתה לא מקצוען
היית צריך לומר "דבוראי".
לפי האקדמיה שתי הגרסאות קבילות. אבל אני מציע חלופה שלישית: מעוּקץ.
העלילה של "מחברות המוות" אינה סבבה
היא מאוד מעניינת, כן – אבל היא מלאה בחורי עלילה (או יותר נכון – הרחבות עלילה ספציפיות ללא צידוק שנועדו רק כדי לעזור לקירה להתמודד עם העובדה שהוא טמבל עצום) ואת הדבר היחיד שהיא ידעה לעשות נכון (קירה מול אל) היא זרקה לאסלה, ברחה בפאניקה כשהאסלה נסתמה ואז ניסתה לשרוף את כל השירותים. וגם אם מה שקורה עם אל עד הסוף נראה לכם סביר, נראה לי שיש הסכמה שברגע שהסאגה הזאת נגמרת, העלילה והעניין בסדרה צונחת משל היא שוק הקריפטו בימינו.
אין עיבוד טוב למנגה הזאת כי בקושי יש מנגה טובה למנגה הזאת. אז, לחלופין: לו האחים דאפר רוצים לעשות משהו טוב? שיזרקו את קירה, שיזרקו את אל, שיזרקו את הכל ויתחילו מהקונספט – ילד מוצא מחברת שגורמת לאנשים למות. אולי אם הם יצליחו לעשות מזה משהו טוב.
וגם סקסיסטית
(ל"ת)
יש כרטיסים לקונצרט הארי פוטר נוסף שנפתח, בבוקר אותו היום בשעה 11
אני בכלל מחכה לאקירה של וואטיטי.
אם כבר פרוקיטים של הוואטיטי שכנראה באמת לא יצאו לפועל.
סתם, אני באמת מחכה לגול הבא הוא המנצח – קומדית כדורגל עם מייקל פסבנדר, ריס דארבי, אליזבת׳ מוס ו-וויל ארנט.
מחירים של כרטיסים
משתנים בגדול לפי מיקום באולם ומתחילים ב-130 שקלים (בירושלים לפחות, לא הייתי בקונצרטים בתל אביב). מה שכן, יש לפילהרמונית מבצע שנועד למשוך אנשים צעירים לקונצרטים, שמאפשר לרכוש כרטיס ב-65 שקלים לאנשים מתחת לגיל 35 (על בסיס מקום פנוי, אבל לא זוכר שהיתה לי אי פעם בעיה עם זה) וזה מספר שבאמת לא כזה רחוק מהמחיר החדש של כרטיסי קולנוע.
ג'וליה וג'ורג....
הסרט עם ג'ורג' קלוני וג'וליה רוברטס נראה מעולה. אני פשוט לא מבינה למה אני אמורה לחכות עכשיו אחרי שראיתי את כולו בטריילר.
וגם
.
צחקתי בקול
Tales from the loop סדרה נפלאה
מרגשת וייחודית בנוף המד"ב-י(ובכלל). מומלצת ביותר.
פחות מצפה לסדרה של האחים רוסו את נטפליקס אבל אם אתבדה מה טוב.
בספטמבר תזמורת מופיעה עם הבהלה לזהב של צ׳רלי צ׳פלין
הכוונה לתזמורת המהפכה
יש במאי ל"קפטן אמריקה 4"
וזה הבמאי של "פרדוקס קלוברפילד" :((((
נשמע סרט מלהיב ונחוץ
(ל"ת)
הסגנון של "טקסט מקראי" הולך ומתפשט לקול צהלות הגולשים (וגם שלי כי מעולה מאוד). הנה שר הטבעות.
זה סגנון רבי נחמן מברסלב, לא מקראי. אבל אם כבר, הנה הויקיפדיה של 'שר הטבעות',
הלא הוא הסיפור הקבלי הידוע על המאבק נגד טבעת הגאווה שיצק הס"מ על מנת להכניע את היצר הטוב. זה ועוד הרבה דברים אודות הספר שכתב התנא זרובבל בן שאלתיאל טולקין ותרגם המקובל גמליאל בן יהוידע.
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%A8_%D7%94%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA&oldid=23140563
מדהים
תודה רבה על הקישור הזה
מי קונה כרטיסים מראש?
אם הולכים באמצ"ש, או אפילו סופ"ש שני של סרט, רוב הסיכויים שהאולם גם ככה יהיה חצי ריק. חוץ מזה, לא צריך ללכת לסינמה סיטי גם ככה, אולמות ישנים, כסאות לא נוחים, כמעט ואין הנחות (לא פלא כשמעלים מחירים), פרסומות מיקום מקביל שנמשכות נצח…באמת שאין שום סיבה לבוא לשם כשבקרבת כל סינמה סיטי יש יס פלאנט או הוט סינמה שמציעים חוויית צפייה יותר איכותית.
ובכל מקרה יש מלא קודים ל1+1
העלייה במחיר ביחס למצב במשק לא כזו נוראה
לכבוד העלייה של העונה החדשה של הארלי קווין
HBO העלו את הפרק הראשון ליוטיוב.
צפייה מהנה!
אה! חשבתי הפרק הראשון של העונה החדשה...
זה הפרק הראשון של הסדרה כולה. עדיין אחלה פרק.
נראה שגם ביס פלאנט ורב חן העלו ל-47 באינטרנט
ובקופה ל-42.5.
יודע שבהתחשב בעליית המחירים הכללית בישראל ובעולם מאז שהמחיר התקבע על 40 או 44 באינטרנט זה די מעט, אבל בהתחשב במצב המוזנח של בתי הקולנוע בארץ זה די מעצבן.
זה כ״כ מרגיז אותי
מה ההגיון בלשלם יותר כסף שאתה מזמין באינטרנט דרך מערכת ממוחשבת וחוסך בכוח אדם בקופות. אני באמת לא מבינה את ההבדל במחירים בין השניים.
(כמובן שהכעס לא מופנה אליך אלא אל בתי הקולנוע בארץ)
שתי סיבות עולות בראשי
1. אולי תחזוק של אתר עולה הרבה כסף
2. הסיבה היותר חשובה היא היצע וביקוש. בתי הקולנוע "מפסידים" על אנשים שקונים באינטרנט, כי אם הם לא ימצאו מקום טוב אז הם פשוט יוותרו. מי שמגיע לקולנוע כנראה ימצא איזהשהו סרט לקנות לו כרטיס אז זה רווח יותר בטוח, ולכן אפשר לתת לו מחיר טוב יותר.
מצד שני, אם מסיבה כלשהי לא הצלחת להגיע לקולנוע
עדיין שילמת על הכרטיס שקנית מראש.
ולא, להחזיק אתר לא עולה כמות משמעותית של כסף. ועובדה שבעולמות תוכן אחרים (אירועים, הופעות) מקובל לשלם פחות בהזמנה מראש מאשר בקופות (ושם יש הגיון אחר, כיוון שאם לא תהיה כמות מספקת של הזמנות מראש, להפקה לפעמים לא יהיה כסף לממן את האירוע).
רק בנוגע לרישא שלך
זאת הסיבה שאם אני מזמין כרטיסים מראש, אני תמיד בוחר באפשרות של איסוף בקופות השירות העצמי בקולנוע. זה מוסיף לי בקולנוע בדיוק עשרים שניות, ומאפשר לי לבטל עד די סמוך להקרנה עצמה. מנגנון הביטול ביס פלאנט למשל נוח להדהים ואמין מאד.
כי הם יכולים
זה עסק, הוא רוצה להרוויח, כל עוד קונים – איזה סיבה יש להשתנות?
אם היו לך שתי אופציות – לעבוד שעה ולקבל 50 ש"ח או לעבוד שעה ולקבל 60 ש"ח -מה היית בוחר?
ברור
זה עדיין מכעיס
וכן, אני לפחות שמחה שהמחירים פה יותר נמוכים משאר העולם כי כל פעם שאני בלונדון אני מעדיפה לעשות משהו אחר מאשר לראות סרט עם המחירים האלה.
תמיד מוזר לי שבוחרים לצפות בקולנוע בארץ אחרת
אלא אם אתה גר שם.
הסרט היחידי שראיתי בחו"ל היה צלף אמריקאי, עם חברים אמריקאים מהעבודה בתור היציאה בערב.
זו הייתה חוויה: אולם ע נ ק , מלא מפה לפה: הם צפו בסרט כאילו היה דוקומנטרי , כולל תגובות תוך כדי הסרט. ואחר כך דיברו כאילו זה היה מורשת קרב פטריוטית (מול חומת הציניות שלי). בטח זה מרגיש ככה לצפות היום באהבה בשחקים. אבל סתם סרט בלוקבסטר גנרי אחר?
יוצא לי לעשות את זה די הרבה
אני משתדל לעשות את זה כשיש משהו מיוחד בהקרנה – פורמט, אולם, סרט, טרום בכורה וכו'.
אבל גם יצא לי ב"סתם בלוקבאסטרים" ומעניין לראות איך אנשים במדינות אחרות מגיבות לסרטים.
לגבי הטענה שבשאר העולם יקר יותר – גם פה וגם פה טוענים שכרטיס ממוצע בישראל קצת יותר יקר מהממוצע בבריטניה, וישראל ממוקמת בערך באמצע או אפילו די גבוה.
אבל שוב, בהתחשב במצב בתי הקולנוע בארץ, זה יקר בטירוף.
להיות בקולנוע זה בילוי אהוב
אני לא הולכת לקולנוע בכל מדינה שאני בה, אבל יש קולנועים מגניבים או נסיבות שמובילות לשם
1. פסטיבלי קולנוע
2. היה הקרנה מיוחדת (הייתי בלבוב אוקראינה בחורף אחד לפני האוסקרים, והיה ספיישל של אוסף הקצרים המועמדים – עפתי על ההזדמנות)
3. נתקעתי (הייתה רכבת מתוזמנת מקארדיף ללונדון רק לשעה מאוחרת ונגמר מה לעשות, נכנסו לקולנוע להעביר שעתיים במזגן)
4. ההורים שלי רצו ערב לעצמם (ניו יורק, אני בת 16 אחי בן 13, ההורים רצו לצאת לפאב שמו אותנו בקולנוע, ובאו לאסוף אותנו מייד שנגמר)
5. גרתי בחול לתקופה ויצא סרט שממש רציתי לראות, דאגי לסוע [לטוס] למקום עם הקרנה באנגלית
ספציפית בלונדון יש לא מעט הקרנות מיוחדות ומגניבות שאני ממש רוצה ללכת אליהם אבל כאמור, זה נורא יקר ובמחירים האלה אני כבר הולכת להצגה.
מחירי קולנוע כ"כ קרובים למחירי הצגה?!
(ל"ת)
ממש ממש תלוי
כרטיס זול להצגה אפשר למצוא ב15-25 פאונד אפילו אם הסטנדרטים לא גבוהים במיוחד.
אם לא הולכים למלך האריות ומאמא מיה ודומיהם המחירים לכרטיסים הגבוהים אומנם 100 פאונד, אבל בין לבין יש טווח רחב (וכמובן מבצעים וטריקים)
אני הולכת להצגות שהכרטיס הממוצע בהם הוא 50 פאונד.
זה לא שהמחיר צמוד למחיר קולנוע, אבל ״לבזבז״ שעתיים בחול על הצגה חד פעמית לעומת סרט (רגיל) שזמין לי בארץ במחיר שהוא כפול מקולנוע בארץ, אני כבר מנצלת את הזמן והכסף שלי לחוויה אחרת
תחזוקת אתר עולה כסף, ובתכלס את מקבלת שירות -
בחירת מושבים ״לפני כולם״.
זה אוברפרייסד? חד משמעית אבל זה גם עסק.
בסופו של דבר מחירי הכרטיסים אצלנו די זולים יחסית למדינות מערב אחרות. בלונדון למשל ללכת לסרט בשעת ״פריים טיים״ יכול לצאת גם 70 ש״ח. ופעם אחרונה שהייתי בלונדון השנה היתה 2016.
כשיהיה פה קולנוע ברמה של אולם ממוצע בלונדון זאת תהיה השוואה נורמלית
הכרטיסים שם מגיעים גם ל-90-100 שקל היום בשעות העומס, אבל זה באולמות ענקיים ומפוארים שגורמים לאיימקס ראשון להיראות כמו האולם הכי גרוע של גלובוס משנת 2000. אולמות שמזכירים יותר את יס פלאנט ייקחו הרבה פחות, גם בשעות העומס.
בכללי לונדון נחשבת לאחת היקרות בתחום, ועדיין אני רואה הקרנות 70 מ"מ ב-10-14 פאונד, יותר זול יותר מהכרטיס הכי יקר פה, והכי קרוב להקרנת 70 מ"מ שנקבל היא המקרן השבור בתצוגה בגלילות.
בביקור האחרון שלי בגרמניה מצאתי דופלקס שדומה לפלאנט בסגנון אבל ברמה הרבה יותר גבוהה, עם כרטיסים ב-7-9 יורו (35 ש"ח). באולמות מפוארים דומים ללונדון הגעתי לאזור ה- 55-60 ש"ח, ובאיימקס הגדול בעולם שהם בנו לאחרונה כרטיס לתלת מימד עולה 65 ש"ח, שזה דומה מאוד למחירים שלוקחים פה על איימקס גרוע בהרבה.
זה נכון, אבל האמת היא שזה לא רלוונטי
הם לוקחים יותר כסף כי הם יכולים לקחת יותר כסף.
כשאנחנו הולכים לבית קפה ומזמינים קפה בינוני או גדול האמת היא שההפרש מבחינת העלות בין שתי האופציות הוא אפסי. אין באמת סיבה שאחד יעלה שני שקלים יותר מהשני.
אז דבר אחד שאנחנו מקבלים זו תחושת בחירה (שזה תמיד טוב), אבל הדבר השני הוא בדיוק עקרון מיקרו כלכלי של הקצאת משאבים. – זה יוצר איזשהו איתות של כמה אנשים באמת מוכנים לשלם עבור קפה. אותו דבר עם ארוחות ו"אתה רוצה להגדיל את הארוחה בשקל תשעים"?
בכל מקרה יש להם אתר שהם מתחזקים לפרסום הסרטים, ויש להם מערכת ששומרת את הזמנות הכרטיסים (שמשתמשים בה בקופות) – השימוש במערכות להזמנת כרטיסים מרחוק באתרים עולה כסף? כן, וגם המיזוג של האולמות, והחשמל למקרן, והסדרן שמנקה את האולם בחוץ וגם הארנונה. זו החלטה שלהם אילו חלקים בתפעול הם מגלמים במחיר הבסיס ולאילו חלקים הם משאירים כבונוס בתשלום.
לו היו רוצים, היו יכולים להוסיף את נושא הזמנת הכרטיסים מרחוק באותו כסף כחלק מחווית השירות, בלי תוספת תשלום, וסביר להניח שבמובנים מסויימים זה עדיין היה יותר רווחי מבחינתם. בזמנים שלפני קורונה – ההזמנות באינטרנט צמצמו משמעותית אם התורים המטורפים שהיו בקופות. הם צמצמו את כמות כח האדם שהם נדרשו לה באופן משמעותי, ואנשים, לרוב, יצאו עם חוויה יותר טובה (בגלל בחירת המיקום העצמית, בגלל שאם עמוס מדי יכלו לבחור מראש לא ללכת וכו…).
בגדול, כל נושא התשלום הנוסף בהזמנה האינטרנטית אומר להם מי מהאנשים שמוכנים לשלם 40 ש"ח לכרטיס מוכנים לשלם גם 44 ש"ח לכרטיס, אבל זה עדיין מאפשר להם לתת אפשרות ריאלית לאלו שההפרש כן מתחיל להיות מהותי בשבילם (נניח משפחות עם הרבה ילדים, שזו כבר הוצאה משמעותית והחסכון הוא משמעותי בהתאם). ואני לא אומרת את זה כדבר רע. השארת האופציות היא לגיטימית לחלוטין בעיני.